אולי טריגר...

לא נפגעתי! אני רציתי. תפסיקו לרחם.. להצדיק לחמול.. כשאני יצרתי את הכל.. מוסריות מעורבבת בנועזות.. זה מה שיצר את העיוות.. עצב כעס וכמיהה לאהבה.. בכל מחיר, לא משנה מי בא.. דיי לומר אינך אשמה! הרי כל אחת אחרת, ששכל בראשה לא תמשיך התכתבות או שיחה.. בפרט אם מרגישה סערה.. איך יש מקום שבהחלט רצה וחיכה?!?! איך יחד עם זה היה מקום שנואש לבקש עזרה?! שלא הכל רצה...?! ועדיין אתם קוראים לזה פגיעה.... לא. איני פגועה. אני אומללה ששנים רציתי להאמין שזו ההגדרה... אבל לא! - זו אני הפגומה! ואכן.. אני צריכה עזרה.. ומי יודע אם קיימת.. עזרה למי שמזגזגת.. שיכולה לבחור! ויכולה ליזום.. שמבינה תהליכים.. ומבינה את החיים.. אך זה שוב מחזיק, רק לכמה רגעים.. חיה חיים כאילו רגילים.. של אנשים נורמטיביים ובריאים.. ובפנים סובלת הֵרגלים עיקשיים. חיה חיים מפוצלים וקוטביים.. לא מאוזנים.. מה יהיה איתי?? עם החיים שלי..?? האיתותים כבר ניראים.. - הם הפחד שלי בכל הזמנים.. והם כאן. ואני עוד שם.. ברכבת ההרים... עזור לי אלוהים!!!!! עזור לי אלוהים!!

הבנתי אותך נשמה גם אז כמו היום ועדיין לא חשוב כמה ☆הוא הבוגר ☆ עליו האחריות !!! כשתביני שזו האמת אולי יוקל לך..באמת ! וכן את זקוקה לעזרה למה לא ? אחרי הכל זה היה ניצול של מבוגר את הקטינה....ובטיפול תוכלי לספר הכל מה עשית מה הרגשת מה היו הציפיות שלך מהחיים..ממנו וכל שאר הירקות יפה שלי בתקווה שתביני ותפנימי ולא תפגעי ממה שאמרתי לך כי אוהבת אותך אני -מחבקת כמו אמא {♧◇♡♤}

חטוליתוש!! אז מה?? לקטנה אין שכל בראש???? עלאק קטנה - - נערה!!! אז מה אם הוא הגדול ממני??? אז מה!?!?!?! הרי הרגשתי לא טוב עם זה..... הרי רציתי שיפסיק..... למה זה בכל זאת קרה?????????? למה לא הייתי מספיק אסרטיבית וחזקה????? למה היו דברים שנהניתי מהם???? למה -גם היום- עם כל זה שכן הייתי אסרטיבית ואמרתי לו את מקומו!! ושנפגעתי ממנו, בכל זאת חיכיתי שיכתוב????? כמה "נוח" להתחבא תחת כותרת פגיעה ומסכנה ולא אשמה!!!!!!!!! לא באמת זה נוח אבל כן זה כאילו לוקח את האחריות ונותן חמלה... במקום שאני איומה!!!!!!!!!!!!!!!! לא יודעת איך להתמודד עם זה.. .. רשמת, כמו אז.. גם פעם אמרתי כך?? אם כן, זו הוכחה. אתם כולם מאמינים לי ורק אני הטועה???? כואב לי. כואב עד מאוד!!!!!! כואב לי העבר כואב ההווה.. כואב ההשלכות.. כואב לעכל... כואב כואב כואב!!!!!!!!

מתמודדת אהובה מבינה אותך באמת שכן ולא!! זו לא סתם אמירה כי זו האמת אז היית נערה שאולי התאהבה באסור אז מה ? וכן רצית וכן נהנית נכון מטבע הדברים אז נהנית..הוא לא יוצא ידי חובה על זה שגרם לך ל יות במקום הזה . כעת הדברים בידים שלך להחליט ולקבוע ... ולא את לא איומה למה את מרגישה כך ? נערה מתבגרת עם רגשות מאוד קל להוליך אותה שולל לתעתע ברגשות שלה כי כך רצה...ואת היית נערה רק נערה אז מה לפסול אותך ואת הרגשות הנעורים שלך בגלל זה ??? לאאאאא!!!!! נכון אנחנו מאמינות לך כי כבר היינו בסרט הזה וחווינו אותו בכינו את עצמנו הלקאנו את עצמנו דיברנו עד בלי די רק כשיגמרו כל המילים יבוא השחרור מהרגשות הכואבים האלה ואפשר משם להמשיך הלאה.. תמישיכי לדבר את הרגדות ואת הכאב עד שלא יהיה עוד מה לומר... כך גם אני מקווה שיקרה לי בחזרה לטיפול שאני עומדת שוב להתחיל בתקווה לסגור קצוות אחת ולתמיד ב"ה יתברך את כל כך מזכירה לי את עצמי אפילו בגילאים יותר גדולים מהתקופה שהייתי נערה...וכן..הפגיעות שעברתי שם איומות מכל מילינץה שאוכל לכתוב כאן. פשוט חיים מזעזעים לכן מבינה אותך עד עמקי הנשמה אהובה שאת איזי מאמי איזי..הכל יבוא על מקומו בזמן ותמשיכי להיות אסרטיבית קבלי כוחות מהמילים שגם מיכלי כותהת בעלת נסיון לא מבוטל וגם ממני וזה..לא..עושה אותך..אשמה.. וכןןןן..את..טועה..בגדול...... עד כאן מייאוווו

כתבת כל כך נוגע.... לא התאהבתי!! לא אז ולא היום. האשמה היא על זה שהמשכתי ולא עצרתי. על שלפעמים חיכיתי שיכתוב או יבוא ושאלתי את עצמי איך??? הרי את כל כך סובלת... אז מה קורה איתך?! תודה לאל ידעתי גם בזה לשלוט ולא לבקש שיבוא גם כשהרגשתי שרציתי. כי ידעתי שלא טוב לי ורק את זה אמרתי. שיפסיק. יודעת שאני לא ידעתי כלום. לא ידעתי מה זה מין. לא הייתי חשופה למחשב או סרטים.. כל חיי היה הבדלה בין בנים לבנות כך שלא היה לי שום ידע!!!!! יודעת שפחדתי ממנו אז. שאני פוחדת עד היום. יודעת שאמר לי לשמור את זה בסוד. יודעת שנלחצתי בשבילו שיצא בזמן מחדרי שלא יתפס ומי יודע מה יקרה.. יודעת שבו זמנית בכיתי שיצא שלא יעשה את זה! שזה אסור. ושהוא בעל אחותי!!!! הוא תמיד אמר כמה זה לא קשור ושאהנה וכו'.. יודעת שאולי הוא ידע והוא פשע. בכל זאת.. הכאב בפנים כל כך מכרסם... כמו שכתבת זה בלבל אותי. ועדיין. הגבולות נהרסו... הבילבול מטעטע מה נכון מה לא.. והרצון להיות כנה עם עצמי בלי קשר למה שקרה בפועל.. עם האמת הפנימית ביני לבין אלוקים - גם הוא יגיד שזו לא אני שאשמה?!... אם כן.. אז מזה כל ההשלכות האלו??????? זה קשה שבעתיים יותר מהפגיעה.. כל חיי מאבק... אני לא יודעת לכבד לאהוב לחוס לחבק את עצמי... ממילא - כל ההרס שאני עושה לעצמי גופי ונפשי... בקיצור, תודה!!!! כיף לשמוע שיש שעברו את זה וזה לא חלק מהן היום.... בתפיסות וכו'.. שבת שלום