היי בנות מה שלומכן???
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תמיד יש משהו שמוריד מטה עכשיו כשבאמת נקבע התאריך לבר מיצוה של הנכד שלי מרגישה כאלו בעלי מחפש דרכים למנוע מאמא שלי להגיע... נכון המדרגות לכניסה בבית הכנסת גבוהות והן עדויות מתכת ..כבר אמרתי לה והיא הסכימה כי זה הנין הראשון שלה שמגיע הכי בכור לכולנו אז למה תמיד מחפש סיבות ותרוצים להעלות כדי שהיא לא תהיה מעצבן נורא !!!!! אפילו הצעתי שתגיע עם המטפלת שלה שתעזור לה אבל הוא בשלו..המדרגות.. אז תעלה ותנוח מה הבעיה ?? למה תמיד לחפש רעעע במקום להגיד..נעזור לה שתגיע והכל יהיה בסדר מה גם שלאחר הארוע נוסעים עם כולם לבית של הורי כלתי לעשות על האש...!! שונאת מצבים כאלה ממש שונאאאתתתת!!!! אווווףףף איתו.... גם אם יהיה לה קשה נעזור מה הבעיה ?? עצוב לי נורא.. חטולית
זאת אמא שלך!!! לכן כת תחליטי לדעתי. מזל טוב!! אצלי רעעעעעעעעעענעננ. תודה
היי מיכלי מה קורה ? למה רעעעע דברי איתי אכנס אחרי התפילה לקרא אותך בסדר ? חטולית
היי חטולטול!! מה שלומך? האם התרצה בעלך? התרכך? תני לעצמך להחליט מה היא רוצה. ותעזרי אם תחליט שהיא מגיעה... נכון לא נעים שלא עובר משהו בצורה חלקה.. סומכת עלייך שתדעי לנווט. איתך. הכניסי אותי בבקשה גם בתפילותייך..... איזה כיף לך!!! מתמודדת
מיכלי, וואו כמה זמן לא ראיתיך כאן.. מחבקת אותך במצב הקשה שמרגיש רע כרגע.. ואיתך כאן תמיד!! מתמודדת
היי ...כמעט שבת ועבדתי היום... בכל מקרה אני שמנתי הרבה ולא מצליחה להפסיק.... המחזור מאחר אולי גיל המעבר פתאום הגיע...... ובעבודה בקשו לרחם..להבין....לגשר על המתח...סתם כי היא גרושה עם מלא ילדים ובעיות. מה אני אשמה על הבעיות שלה???? מבאס היא זו שיצרה את המתח....ובכלל לא טוב לי מהרבה סיבות....כנראה שמצב הרוח שלי יורדדדד בזמן האחרון. שבת שלום.
היי מותק, אולי תצליחי לחשוב על מה כן תוכלי לבוא לקראתה ומה שהיא לקראתך? ולגבי ההשמנה, זה בטוח לא עניין האוכל כמו נפשי רגשי, אל תכעסי על עצמך.. נסי יותר לחמול.. ולאט לאט זה יתאזן. אמן. מאמינה בך מאוד!! וגם,העניין שאת עסוקה זה אולי טוב? מפחית את השהות ליד האוכל? או שאלה יש בולמוס? אולי יהיה אפשר לאזן בפירות? סלט?.. שיהא שבוע טוב. מתמודדת
אנחנו מנסות כי אין לשתינו ברירה ;) מקווה ששנה הבאה לא נהיה יחד. .. בכל מקרה בינתיים מנסה לחמול,להבין... מקווה שיסתדר. מבחינת האוכל זה גם סתם זלילות ואי שמירה וגם בולמוסי אכילה כאילו ב"כוונה"...מקווה שאפסיק עם זה..
מיכלי, כל כך מצליחה להבין... שאפילו שהזמן מוגדר ומוגבל. ואפילו שאת מבינה וחומלת.. בכל אופן יש צביטה ואי נעימות. מאחלת לך שיהא לך את השלווה לבחור להחליט באופן שזה יהיה מבוסס מוסכם אצלך בראש עם כל הויתורים והשינויים כדי שתוכלי להסתגל בלי להרגיש את הבלגן/הבלבול/הטרדה... שזה יצא לך לשנה זו לפחות. ולגבי האכילה, גם מצליחה להבין זה כל כך לא פשוט. זה מה שמרגיש שליטה ומה שכביכול מרגיע "רעב" נפשי רגשי שמשפיע בכאילו רעב אמיתי. אכילה בהחלט מנחמת עוזרת לחלוף רגעים קשים על אף שאת יודעת בשכל שזה מזיק לך... נסי לדבר על הנושא בכל האפשרויות כדי ליישב נפשך והאכילה תתאזן ממילא מן הסתם.. בגדול, את בטח יודעת את זה - איתך רק לתזכר זאת.... חיבוק חם אוהב וסומך עלייך. מתמודדת
