פורום פסיכותרפיה

13395 הודעות
11940 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכותרפיה

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורה של מנהלת הפורום. 2. הפורום נועד לתת מענה לטווח רחב של מצבים בהם קיימת מצוקה רגשית. ניתן להתייעץ בו לגבי גילאים שונים ובנושאים מגוונים כגון: הפרעות חרדה, דיכאון, קשיים חברתיים, קשיים בגיבוש הזהות המינית, מצבי משבר, קשיים ביצירת קשר ועוד. בנוסף יינתן בפורום יעוץ לגבי פנייה לטיפול או לגבי התלבטויות בתוך התהליך הטיפולי. 3. בעת הפנייה יש לציין גיל, מצב משפחתי, ורקע קצר על הבעיה. 4. אבקש להקפיד על שפה נאותה וכבוד הדדי. הודעות שאינן נאותות יימחקו. אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה.
02/12/2017 | 20:20 | מאת: מיכ...

מה שלומך? אז נשארתי בטיפול...היא אפשרה שאתקרב אליה..יצא אפילו שהנחתי ראש עליה. יצא ששכבתי על הספה/ על הרצפה..מה לא? ואחרי קרבה שכזו אני נלחצת...וגם הרגשתי כאב נפש כזה ממש כאילו שאני חולה אבל בנפש...היא מאפשרת לי לכתוב לה בין הפגישות..לפעמים עוצרת אותי ואומרת שאנסה אם אני יכולה לשמור את הדברים....אני כבר לא יודעת מה מועיל לי? האם רגרסיה כזו ותלות כזו שוב תועיל? או תערער אותי שוב כל כך? כי זה מה שקורה ומזה פחדתי....בפעם האחרונה היא דברה בשקט אני לא הבטתי בה ושכבתי ככה על הרצפה..בסוף הפגישה היא אמרה שזה כמו עובר ואמא שהוא רק שומע ולא רואה.....לא יודעת למה אפשר להגיע בטיפול...פוחדת מתלות גדולה שוב..שאתכתב המון והיא בסוף תתיאש ממני..תלעג ותרצה שאעזוב ואשאר לבד..כן.החלטתי להשאר..השאלה באיזה מחיר?? באיזה כאב? אמא שלי היא לא יכולה להיות!!! וגם לא קרובה כל הזמן רק לשעה מסויימת ביום מסויים...חלקי כל כך ולא מספק...זה קשה.

היי מיכ מאד מבינה למה את מתכוונת. לפעמים קירבה מפחידה. הפחד שלא לקבל במהצד השני את אותה התחושה...ועם זאת דווקא בגלל זה מדובר במקום בטוח יחסית, בטיפול שם אפשר להתנסות בקבלת קרבה שנכון , אינה אימהית במובן : שאינה אימך אך עדיין היא עשויה להיות חמה ומכילה ואימהית ובודאי שלא נלעגת. נראה לי שחשוב להעלות את התחושות שעולות בקירבך למול הקירבה הזו ומדוע עולה דווקא המילה והתחושה: נלעגות.. ליאת

שבת שלום. אני באמצע גיל 40 ובשעות הערב המוקדמות אני חשה ריקנות והעיניים שלי נעצמות מין תחושה של חוסר אנרגיה וחוסר חשק לעשיה אשמח עם תוכלו לתת לי עצה עזרה קטנה מה לעשות בשעות האלה שאהיה יותר חיונית ואנרגטית. תודה רבה שבת נפלאה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי תמיד חשוב לבדוק קודם בריאות פיזית. הדיקות דם למשל, או מחסור בתוספי תזונה. ניתן להעזק גם בדיקור אבל זה לא התחום שלי :) מבחינה נפישת להבין האם יש איזי תקופה לחוצה כעת במיוחד? לפעמים שינה רבה חשובה דווקא בתקופה שכזו. ליאת

13/11/2017 | 13:59 | מאת: מיכ...

אבל אני חושבת שאשאר לעוד זמן מה....אני כבר לא בטוחה ברצון לעזוב, שוב עוברת כאבי נפש :( ונזקקת, אוףףףףףףף

מחבבת את המטפלת שלך :) שבת נעימה וגם שבוע טוב ליאת

היי ליאת יקרה. כתמיד פונה אלייך כשמרגישה אבודה ונעלמת עם קושי להתמודד עם תחושות לא פשוטות ומועקה. אני במצוקה קשה מאי פעם, מנסה להתמודד לבד, אך חשה מחנק ולחץ בחזה. נראה לי שאני בחרדה שהולכת וגואה דווקא בעתות הפנאי של סופ"ש או בראשיתו של יום, לפני שקיימת סיבה נראית לעין. כאילו מלחיצה את עצמי מבפנים , מרגישה אימה מעומס מטלות ומקרים איתם אני מתמודדת בשוטף , וזאת למרות שלא בהכרח מגיעים לפתחי. אני עוסקת במקצוע טיפולי, עברתי השנה מקום עבודה מתוך מטרה של התפתחות והתמקצעות וחווה קושי רב מאוד. הן בהיבט אישי והן בהיבט מערכתי אל מול נהלי עבודה וסגנון שחדש לי ואינו תואם את שהורגלתי אליו. היטבתי לומר לחברה ממקום העבודה הקודם, כי במקום החדש אין לי כל נראות והערכה, חווה התנגדות וכי אינני קיימת. מתמודדת במקביל עם 4 תחומים חדשים המצריכים למידה והתכוננות מקדימה. אינני יודעת כיצד אני צולחת שבוע אחר שבוע. ובשבתות במקום להרגע ולהתמלא כוחות אני בלחץ לנסות להכין כמה שיותר מטלות לקראת השבוע הקרב, דבר שלאמתו של דבר אינו אפשרי. ובכל המכלול הסבוך הזה סיימתי טיפול ארוך טווח. אינני יודעת אם ההגדרה הנכונה היא כי סיימתי.. כשמניתי בפני המטפלת את המצוקה והקושי הרב שאני חווה גם בהגעה אליה בהתייחס פונקציונלית לזמן ולתשישות בתם יום עבודה, ואני מניחה שלא רק זה, היא אמרה שזו בחירה שלי להגיע אז אמרתי שלא אגיע יותר. אם אדייק אני מניחה כי ההתייחסות בדבריי הייתה לשבועיים הקרובים אך מתוך מטרה לשבור את הכלים ולא לאגיע יותר. ומאז נותק הקשר. אינני יוצרת קשר, מאוכזבת כי לא יצרה עימי , כפי שקרה פעמים מסוימות בעבר ולא מוכנה לשום מגע יותר. מצליחה בקור רוח למחוק כביכול את מה שהיה. לא מסוגלת לחזור עימה לשיח. ואני תוהה האם העוצמות הכה קשות אליהן אני נחשפת בשבועיים האחרונים הן פרי הנתק שגזרתי על עצמי לעולמי עד. כשברור לי שעליי להסדיר את התשלום כמתבקש על מה שכבר היה. להסדיר באופן מנוכר וללא כל מגע. אני יודעת שאני זקוקה לעזרה ושיח מעוניינת לפנות לגרום חדש לסיוע לשם משהו ממוקד לאור מה שאני חווה ולא כבעבר כטיפול שהיה ללא אופק של סיום כלל. אודה לכל התייחסות מצידך שתשקיט במעט את דפיקות הלב המואצות והאימה שאני חשה כל אימת שחושבת על יום ראשון הקרב ובא.

לקריאה נוספת והעמקה

היי גל נראה שיש מצוקה שקשורה להתנהלות היומיומית, שמעוררת לחץ ועומס רגשי מצוקה נוספת שקשורה להפסקת הטיפול ואולי ובעיקר גם לאופן שבו הופסק. שומעת איזשהו כעס על המטפלת שלא יצרה קשר אבל אולי היא למעשה משאירה לך את הזמן והמרחב ליצור עימה את הקשר דווקא מתוך הבנתה את העומס שלך. נראה לי שחשוב לדבר איתה הן אם את מפסיקה או גם ממשיכה כדי להוריד גם את "העומס" הזה ממך. לגבי היום יום אולי כדאי גם כאן להבין מה בדיוק בדיוק מקשה. לעיתים אנחנו מופתעים מהתשובות שאנו נותנים לעצמנו. ליאת

08/11/2017 | 10:43 | מאת: הילי

בשנה האחרונה איבדתי עבודה שהשלמתי איתה ופתאום מפטרים אותי. איבדתי כאילו מקום בחיים ופרנסה יציבה בעקבות זה נכנסתי לדיכאון עד כדי כך שהרופאה נתנה לי כדור נגד דיכאון. אני קמה בבוקר ללא מטרה ואני הרבה באינטרנט איך אני מחזירה את החיים השמחים שהיו לי בחזרה?

לקריאה נוספת והעמקה

היי הילי אכן נשמעת תקופה לא פשוטה ובעצם מאד אנושי שתרגישי חרדה או ירידת מצב רוח. נשמע שהכי חשוב זה לחפש עבודה חדשה. מאמינה שאת עושה את זה... במקביל לנסות לקבל תמיכה מאנשים קרובים או בכלל ולהאמין שמדובר במצב זמני שישתנה ... ליאת

05/11/2017 | 13:57 | מאת: גלית

שלום ליאת , אני , כ3 שנים בטיפול פסיכותרפי . נשואה קרוב ל10 שנים בטיפול , עלה נושא הלימודים ,כחלק מההתקדמות שלי . הלימודים, עולים הרבה ובכל זאת המטפלת מאמינה שזה יסתדר . בעלי, רוצה לנסוע לחו"ל לטיול, לרגל 10 שנות הנישואים . אני ,מרגישה אי נעימות מול המטפלת, בגלל שהיא עושה לי הנחה בטיפול . מה אני אמורה לעשות לתשובתך אודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי גלית שאלתך מעידה על רגישות רבה לאחר. מבינה את הרגשתך למול המטפלת אולם אני חושבת שזה שהיא נותנת לך הנחה אינו אומר שלא חוגגים ארועים משמעותיים בחייך או בכלל שההנחה משמעה שמעכשיו "את לא חיה". אני מאמינה גם שאפשר לפתוח את הדברים הללו מולה ומאמינה שאם היה ביכולתך לשלם היית משלמת לה יותר ואולי כדאי להגיד זאת? ליאת

05/11/2017 | 11:18 | מאת: דנה

שלום,יש לי שאלה מהי פסיכותרפיה? מה ההבדל בין טיפול פסיכולוגי לפסיכותרפיה? האם צריך לקחת תרופות גם בטיפול פסיכותרפיה? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי דנה פסיכותרפיה זו השיטה שבה מטפלים בטיפול פסיכולוגי. משמעות המילה היא: תרפיה- קרי טיפול ופסיכו - זו מילה ביוונית שמשמעה: נפש. תחת פסיכותרפיה נמצאות מספר שיעות שדרכן ניתן לטפל בנפש. לרוב מדובר בטיפול דרך שיחות אולם זה כולל גם את שיטות הטפול בדרמה, מוזיקה ספרות אמנות ועוד. העוסקים בפסיכותרפיה יכולים להיות רק אנשים שהוכשרו לכך ולרוב הם: פסיכולוגים קליניים, עו"סים קליניים, או גם מטפלים (בעלי הכשרה מוכרת) באמנות תנועה וכדומה. תרופות זה השטח של הפסיכיאטריה ואותן נותן פסיכיאטר שהוא כאמור רופא. לעיתים משלבים בין פסיכותרפיה (טיפול רגשי) לבין תרופות כדי להשיג התקדמות טובה יותר של המטופל/ת. מקווה שעזרתי אם יש לך שאלות נוספות את מוזמנת לשאול :) ליאת

29/10/2017 | 15:30 | מאת: מיכ...

מאוד אהבתי את תשובתך! ואת הגישה שלך, מכיוון שאת לעיתים מזכירה לי אותה, אולי נדבר על מה יקרה אם וכאשר... כרגע קשה לי להחליט והיא אמרה שזה בסדר להתלבט ולהשאר ב"לא להחליט מיד"...יש לזה גם חשיבות :) בכל מקרה אני מאוד מקווה כשאעלה את עניין הפרידה היא תגיב כמוך... תודה, שמחת אותי בתשובתך. כייף למטופלים שלך :) אני רוצה תמיד להקרא ה"מטופלת שלה " גם כשאעזוב...

מיכ יקרה תודה על הפירגון עדכני מה איתך ליאת

23/10/2017 | 13:41 | מאת: aya1

ליאת, מאד לא אהבתי את הפוסט הקודם. את באמת משקיעה פה תגובות חמות ומקצועיות. איתך

היי איה מודה לך על התמיכה:) וגם על המילים הטובות והמפרגנות לא מובן מאליו בעיניי. תודה! ליאת

22/10/2017 | 08:56 | מאת: מיכ...

היי ליאת, מה שלומך? מכיוון שאיני מתכוונת להכנס כרגע לרגרסיה איתה ולא מציק לי כלום כרגע, חשבתי על פרידה. היא אומרת שאפשר להפרד כי יש לי כלים ואפשר גם להשאר ולהמשיך לעבוד, פעם ראשונה שהיא מאמינה שאני יכולה לבד. התלבטתי הרבה ואני לא רגילה להתלבט בכלל, קשה לי שלא להחליט, בדרך כלל אנשים מחליטים בשבילי או שאני מקשיבה לאחרים ולא תמיד הולכת עם מה שאני מרגישה, הפעם מנסה לבד וההתלבטות קשה. החלטתי שנפרד...אני לא יודעת לעשות תהליך. רציתי להפרד מיד היא הציעה תהליך כמובן, אז יהיה תהליך כדי שלא אתחרט וזאת עבודה בפני עצמה להפרד...קשה. היא אומרת שדלתה תמיד תהיה פתוחה, אבל אני מרגישה שזה סופי וזה מלחיץ...בחיים אתה לא נפרד לגמריי ממישהו אלא אם כן הוא מת ואין ברירה...כשאתה נפרד זה כי רצית, אפילו אם מישהו עובר לגור רחוק או בחו"ל והוא חשוב עבורך אתה נשאר בקשר, היום יש המון אפשרויות! פעם היה לי קל לנתק קשרים, לא היו לי כמעט חברות, היום חזרתי לקשר עם חברה מהעבר וגם חזרתי לחברה טובה שלא היינו בקשר אחרי שספרתי לה מה עברתי ואז התנתקתי והחלטתי לא מזמן לא לדחות אותה יותר וחידשנו את הקשר....פתאום קשרים נהיו חשובים, אבל מה יצא לי מכך? כאב פרידה, פתאום להרגיש מהו כאב פרידה....לא יודעת. האם את בקשר עם מטופלים שעזבו? האם אפשר לקבוע פגישת "מה נשמע? ואיך מסתדרים?" האם אפשר לקבוע פגישת תחזוקה? האם אפשרי להגיד "חג שמח" לפני חג? או נתק מוחלט? ואז זה דומה להבדדיל אלף אלפי הבדלות למוות.. :( לא יודעת. נשמע קשה לעשות תהליך....כמו אבל...אני 7 וחצי שנים איתה (המון זמן) אגב, אף אחד לא יודע שאני בטיפול אז גם אין מישהו מבחוץ שיהיה שותף לפרידה הזו...

הי מיכ לשאלותייך....חושבת שזה ממש תלוי גישה ואישיות המטפל/ת. יש כאלו שנמצדים לסטינג מאד מסויים של תדירות פגישות או גם פרידה- כפרידה "סופית" ויש כאלו שפחות. אני פחות נצמדת לכללים נוקשים בעיין זה משום שאיכשהו כן חושבת שפרידה אינה חייבת להיות סופית ומוחלטת בהחלט :) ולכן בהחלט מאפשרת את כל מה שכתבת: פגישות "תחזוקה" פגישות "פעם ב".., גם להגיד חג שמח זה בסדר...וכו. אני חושבת שטיפול הוא קשר בין בני אדם, אנושי, עוד לפני היותו "טיפול". ליאת

היי ליאת. זה כבר יותר משבוע שאני לא מפסיקה לחשוב על בחור שהייתי איתו בקשר המון שנים היום הוא נשוי ויש לו ילדים אולי זה בגלל שאני כרגע בלי זוגיות אבל יש לי בעיה שאני מפסיקה להסתכל עליו בפייסבוק אולי בגלל המשבר שעברתי בזמן האחרון אין לי מושג אבל אני לא מצליחה לצאת מהמחשבות עליו כמובן שאני לא מתקשרת אליו כי הוא נשוי עם ילדים אבל כל הזמן אני מסתכלת בפייסבוק מתגעגעת אליו אשמח אם תוכלי לייעץ לי מה לעשות במצב כזה? תודה מקרב לב יום נפלא.

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת נשמע לי שהכי חשוב להבין שההתעסקות בו כנראה אינה "בו" אלא ב: מה שהוא ייצג? הרצון בזוגיות כעת? אולי גם הפחד? וכו וכו ולכן לא חושבת שזה מאד משמעותי אם תסתכלי או לא תסתכלי בפייס שלו כמו ההבנה על איזה צורך עמוק יותר זה עונה ומשם גם לשאלה האם ניתן למלא את הצורך הזה במציאות חייך ליאת

17/10/2017 | 08:49 | מאת: עירית

שלום,אני בת 49 לפני שנתיים חברתי נפטרה מדום לב הייתי נוהגת לבוא אליה והיו שם מלא חברים אבל משום מה אחרי שהיא נפטרה היה לי משבר ולא רציתי להיפגש עם אף אחד בסופו של דבר אותם חברים נותקו הקשרים גם אין לי את הטלפונים שלהם מכיוון שהם היו יותר בקשר עם חברתי ז"ל לא איתי וכל אחד עם חייו חלק גם גרים בערים אחרות מאיפה שאני גרה בנוסף בגלל המשבר עזבתי את עבודתי לפני שנתיים ומאז אני לא עובדת. חוץ מזה יש לי בית חם תמיכה משפחתית נהדרת אני לא נמצאת בשום מסגרת כזאת או אחרת אני לא נשואה ואין לי ילדים אני גרה עם הוריי כי אין לי כרגע איפה לגור שזה גם מכביד. כשחברתי היתה חיה היינו מבלים הרבה עם חברים יוצאים אבל שנתיים מאז לא יצאתי ואני מרגישה היום שלא מתחשק לי לצאת לשום מקום כל הזמן בבית מול האינטרנט. אשמח עם אוכל להיעזר בך בפורום מה לעשות כדי להתרגל לצאת לאט לאט מהבית אפילו להליכות שהייתי רגילה לצאת אני כבר לא יוצאת אני יודעת אצלי שזה כבר הרגל ואני רוצה להפסיק עם ההרגל הזה. אודה לך מאד על העצה,יום טוב.

לקריאה נוספת והעמקה

היי עירית מבינה את הרגשתך וקצת נשמע שהאובדן של החברה יצר איזשהו טריגר להתכנסות ואולי אף דיכאון? שיתכן קשה לצאת ממנו. אני לא יכולה להוות תחליף לטיפול דרך תשובותיי פה אבל בהחלט חשה ממה שכתבת שרצוי לפנות לקבלת עזרה רגשית ותמיכה כדי שתוכלי לצאת מהמצב שאת נמצאת בו כעת. במצבים כאלו לעיתים קרובות ככל שמתכנסים יותר כך גובר הצורך בעוד התכנסות ולכן זה הופך למעגל שקשה לצאת ממנו לבד... ליאת

09/10/2017 | 11:00 | מאת: קלי

חבל שניהול פורום כמו זה ניתן בידי מי שלא יכול לתת מענה יותר מפעם בשבועיים...

לקריאה נוספת והעמקה

שלום מבינה את תחושתך אך... המענה לא ניתן פעם בשבועיים. הוא ניתן כאשר אני יכולה לתיתו ותדירותו משתנה ע"פ תקופות. כמו כן, מעולם לא עניתי תשובה שהיא מחפפת/ לא מושקעת/ רצינית או מקצועית ולכן אני עונה רק כאשר באמת פנויה לכך. מציעה לך לבדוק בפורומים אחרים מהי תדירות המענה ולראות שאנשי מקצוע עסוקים אינם יכולים לשהות בפורום כל יום. בברכה ליאת

12/11/2017 | 02:54 | מאת: קלי

אינני מצפה מאנשי מקצוע עסוקים לשהות בפורום כל יום. עם זאת, יש פער גדול בין "כל יום" לבין פעם בשבועיים. גם התשובות המושקעות, הרציניות, המקצועיות והלא מחפפות הופכות לעיתים ללא רלוונטיות כשהן ניתנות באיחור כזה.

שלום לך שמי מוטי אני בחור בן 26 יוצא בשאלה (חרדי ליטאי לשעבר), בילדותי הקשר עם אבי לא היה טוב, הוא אמנם היה מתייחס אלי יפה, אבל לטעמי הוא היה לא אסתטי לא מנומס והייתי נגעל ממנו, בכל פעם שהיה רוצה ללמוד איתי הייתי מנסה להתחמק ולגעת בי בכלל לא הסכמתי לו,הרגשתי רחוק ממנו ושהוא לא מבין אותי, תמיד אמרתי בליבי חבל שהורים של השכנים לא הורי. במקביל התחלתי לחפש חום ואהבה ממבוגרים אחרים שהם היו המורים שלי בבית ספר ולהימשך אליהם מינית בצורה ילדותית אמנם אבל נגיד שהייתי רואה את הישבן שלו(כמובן עם בגדים) היה לי זיקפה (לא מתורגמת לרצון לסקס) וכן שהייתי מחקה אותו בלבושו או במראה שלו גם היה מתעורר לי זיקפה, כך המשכתי עד גיל 16 ,אז גם התפתח אצלי יותר הרצון והפנטזיות לעשות עם דמויות אלה סקס ממש, עד היום נישאר לי את הרצונות הללו הן הרגשית לקבל חום מדמות אבהית והן רצון מיני בעיקר להתחבק עם דמות כזאת. לאחר שאני ניפגש עם דמות כזאת אני מרגיש שזה לא מה שחיפשתי ושזה לא באמת מספק את החסך הקיים בי. לסיכום שאלתי איך ממלאים את החור בלב שנוצר לי מחוסר בחום אבהי ולאיפה מתקדמים כי מצב זה ממש מקשה עלי. בתודה מראש . נ.ב לא עברתי אונס או הטרדה כלשהיא ממורים או ממבוגרים מעולם.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מוטי בעיקר מרגישה ממה שאתה כותב את החרדה,המצוקה הבלבול והשאלות. שאלות רבות שנשמעות לי שקשה מאד להשאר איתן לבד ולכן חשה שכדאי להיות מלווה ע"י טיפול רגשי. האם אתה יודע כיצד למצוא עזרה כזו? האם אתה בקשר למשל עם עמותת הלל לחוזרים בשאלה שאולי יכולים להנחותך אם וכיצד לחפש? ליאת

היי ליאת יקרה! שנה טובה, מה שלומך? אני בסדר..ממשיכה. רוצה לברר מה דעתך, אני בטיפול דינמי, הפסיכו' שלי היא פסיכולוגית קלינית,סיימה בהצטיינות, משתלמת המון, מאוד מקצועית, אבל פה אני מתלבטת איפה עובר הגבול בין טיפול דינמי לטיפול ממש באנליזה...יש לה ספה בחדר בנוסף לכורסאות, בדרך כלל אני יושבת על הכורסא מולה...יצא שעברתי לספה והגעתי לסוג של רגרסיה...כנראה. רציתי לעזוב את הטיפול כמעט...אני לא בטיפול אנליטי אז למה יש לה ספה לשכב? באינטרנט כתוב שיש הבדל בין אנליזה לדינמי בצורת הישיבה ובתדירות..אז מקסימום נפגשות פעמיים בשבוע. איך אפשר להעמיק, שהיא בעד אם היא לא פסיכואנליטיקאית? האם זה אפשרי? האם אתקע ברגרסיה? למרות שהיא טוענת שזה לא קרה מעולם, תמיד התאוששתי והמשכתי רגיל ויש לי כוחות......השאלה האם לה יש? כוחות? סמכות לחפור ככה? להכנס לרגרסיה כשאני על הספה? הרגשתי כמו תינוקת קטנה, שכבתי בשקט ללא מילים, היה לי קשה להתבטא והחזקתי משהו לחיבוק....התקפלתי כעובר..זה מבהיל אותי ולא יודעת אם רוצה לחזור לספה הזאת בכלל.... בעיקר נלחצת כי זה לא אנליזה..גם לא הפנוזה..אבל האם מקובל בדינמי? תודה וגמר חתימה טובה..(הלוואי שתעני בקרוב, קשה לי עם המרחק בתשובות)

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ מה שלומך? אני בהחלט מבינה את החששות. נשמע לי שכדאי לשאול אותה הכי ישירות אם יש לה הכשרה לכך כמו גם מהו ההבדל וכן בעיקר ומה לדעתה ולדעתך זה ייתן. האם זה יקדם אותך האם זה כדי להגיע למקומות שלא נגעתן בהן האם זה בטוח לך ועוד? החששות מאד לגיטימיים שנה טובה ליאת

26/09/2017 | 16:22 | מאת: חגית

שלום,בבוקר אני קמה אם תחושה של אושר אין סופי מין התרגשות כזאת אבל בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובערב זה דועך ואני מתחילה להרגיש הרגשה של דכדוך,מה אפשר לעשות במצב כזה?

לקריאה נוספת והעמקה

היי חגית אולי לנסות להבין יותר לעומק מה גורם לאושר ומה גורם לדכדוך? דברים שקרו? מחשבות? בדידות? חרדות? ועוד.. ליאת

היי, אני בת 24 מאובחנת עם כאב כרוני crps כ7 שנים, שבעקבותיו נשארתי הרבה בבית ועברתי 3 שיקומים. מאובחנת עם מיגרנות מורכבות שאחת גרמה לצד שמאל של הגוף להרדם פעם אחת. שמתי לב שאם וילון יעוף לידי או שאראה משהו זז מול, נגיד מנורה תלויה שקצת תתנדנד או ריחן שתלוי על המראה של הרכב, זה גורם לי להשתגע. אני חייבת שזה יפסיק לזוז או שלא אראה את זה. אני מרגישה ממש משוגעת מזה ולא יודעת איך להפסיק עם זה, לפעמים זה גם כמו פלאשבק לדברים שזזים ומוציאים אותי מהאיזון, או פלשבק לפעמים שהייתי במיון והצינור של העירוי היה זז. האם אני באמת משתגעת וצריכה מוסד?

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך יכול להיות שהתגובות שאת מתארת קשורות למשהו גופני או גם סוג של תופעות פוסט טראמותיות כתוצאה ממה שעברת שנשמע מאד לא פשוט אני מבינה את הפחד משגעון אבל איכשהו זה לא מרגיש לי שאת משוגעת, כן מרגישה שכדאי מאד לגשת לטיפול רגשי לעבד את מה שעברת ולתת שם והבנה גם לתופעות שאחרי ההתמודדות הפיזית, שהן קשות הרבה פעמים לא פחות מתקופות השיקום עצמן. ליאת

היי ליאת תודה על התגובה המהירה. את חושבת שפסיכולוגית זה הפתרון? בנוסף, אני גם פחות אוכלת וקשה לי להיות הרבה זמן במצבים חברתיים..

20/09/2017 | 14:42 | מאת: א.ה.

ליאת ליאת הטובה - איחוליי לשנה טובה, שמשאבים יושקעו בחדש והצומח, שתהיה לנו מנוחה ורגיעה ומצבורי אנרגיות של בנייה - אני ממש מחכה לזה. מן הלב, א.ה.

היי א.ה היקרה המקסימה והחכמה המון שנה טובה מצמיחה, מאושרת ומאשרת וגם מעושרת :) עם הרבה נועם ורוגע וסיפוק ואהבה באשר היא ו....בריאות, תמיד :) ליאת

17/09/2017 | 06:18 | מאת: רינת

שנה טובה ליאת. עברתי לפני שבוע אובדן של קרוב משפחה מאוד קרוב לפני שבוע הוא נפטר ועברתי שבוע לא פשוט עם חוסר שינה כמעט ולא ישנתי בלילות דיכאון היום זה פעם ראשונה שישנתי טוב בלילה הייתי מאוד קרובה לקרוב משפחה הוא לא היה רק קרוב משפחה הוא היה כמו אבא בשבילי אני מרגישה שלאט לאט אני מתאוששת אבל אני רוצה לחזור ולהיות במיטבי. אשמח אם תוכלי לתת לי עצה איך להתאושש ולחזור לחיים שמחים חיוניים ואנרגטיים שהיו לי קודם איך לחזור לחזור לשגרה שהיתה לי זה מאד חשוב לי העצה שלך זה יעזור לי מאד וישמח אותי ויקל עלי בהזדמנות זאת אני מאחלת לך שנה טובה ומתוקה לך ולכל חברי הפורום.תודה ליאת

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת אובדן של מישו קרוב זה כואב. מאד מאד... מעלה הרבה רגשות מכל מיני סוגים ותגובות פיזיות ולעיתים גם דיכאון או חוסר שינה. הזמן קצר מאד מאז שהוא נפטר. אין דרך אמיתית שבה ניתן לקצר תהליכי אבל ולאבל יש משמעות אנחנו לא יכולים תמיד להרגיש רגשות מהנים או נעימים. אפשר לנסות לחזור לשגרה ועדיין זה בסדר להמשיך לתת מקום לאבל וכל מה שהוא מעלה. לאט לאט מאמינה זתחזרי גם למקום האנרגטי והשמח. ליאת

13/09/2017 | 23:26 | מאת: תמרי

שלום ליאת קיבלתי שם פרטי ומספר טלפון נייד בלבד, של פסיכולוג ואני רוצה לוודא שהוא אכן בעל רישיון. לא למטרת טיפול שכן אז היה לי יותר קל לברר פרטים... :). האם כל הפסיכולוגים צריכים להופיע ברשימת האלפון בהסתדרות הפסיכולוגים? כדי לוודא שמדובר בפסיכולוג מורשה, ניסיתי לחפש באלפון בהסתדרות הפסיכולוגים, באתר פסיכולוגיה עברית. קשה לחפש בפנקס הפסיכולוגים באתר משרד הבריאות מכיוון שיש לי רק שם פרטי ומספר נייד... אשמח לעצתך תודה תמרי :)

לקריאה נוספת והעמקה

היי תמרי אני לא יודעת אם חייבים להופיע בהסתדרות הפסיכולוגים אך כן בפנקס הפסיכולוגים של משרד הבריאות. אין לי עיצה חכמה מעבר לזה... ליאת

11/09/2017 | 11:14 | מאת: sigal

מקווה שהכל בסדר וזה שוב עומס כזה ... קפצתי לבקר ...להאחז , סתם להיות ...

הי מיכ יקרה אכן עומסי תחילת שנת הלימודים ועוד הכל בטוב. איך אצלך האם גם עמוס? :) ליאת

16/09/2017 | 17:55 | מאת: sigal

אני חייכתי בחלקי ובחלקי התעצבתי ... סליחה ליאת זה נוגע בשקיפות הזו ...גם אם מבינה שזאת טעות אנושית למדי.. נותנת מקום לרגשות אחרים שעלו בי .... הי ושתהייה שנה טובה ומבורכת שנה של שפע התחלות טובות והגשמת חלומות לטובה ..

היי סיגל יקרה שנה טובה ומאושרת ורגועה ושמחה גם לך ליאת

17/09/2017 | 21:44 | מאת: מיכ...

מעניין...זאת הייתה סיגל שכתבה. אבל בקלות מתאים גם לי לכתוב..

שלום ליאת. אני מאוד אשמח לעצה קטנה איך אני יכולה לרומם לעצמי את המצב רוח מבחינה מעשית מאז שדוד שלי בבית חולים אבא שלי יושב ובוכה בלי סוף ובדיכאון אימא שלי לא מרגישה טוב זה משפיע עלי מאוד אשמח עם תוכלי לייעץ לי אפילו ייעוץ אחד איך אני יכולה להיות בכל זאת אופטימית ולהרים לעצמי את המצב רוח מבחינה מעשית איך אני יכולה לשפר את המצב רוח ללא קשר לטיפול אני לוקחת כדורים מהרופאת משפחה היא נתנה לי כדור אבל עד שזה ישפיע אשמח עם תוכלי לסייע לי בפורום עצה קטנה,תודה רבה

היי כוכי אני לא יכולה לתת עיצות קסם... כן יכולה לומר שסביר להניח שעוד מעט הכדורים יעזרו ולכן מצב הרוח ישתפר כמו כן...קשה מאד במצב כזה שלא להיות עצוב או מדוכא ולכן לדעת לקבל את הרגשות הללו כעת ולא להתנגד להם או להיבהל כאשר את רואה כך את אמא או אבא. ליאת

31/08/2017 | 12:54 | מאת: שיר

אני סטודנטית ואשמח לקבל בפרטי המלצות על פסיכולוגים שעובדים עם מכבי תודה(:

היי שיר לא ניתן להעלות המלצות על גבי הפורום את מוזמנת להשאיר מייל ואולי ישלחו לך לשם המלצות בהצלחה! ליאת

30/08/2017 | 20:49 | מאת: חיים עזרא

אני מאוד סובל מדיכאון חזק מאוד. חוסר שנה ועוד הפסיכיטר אבחן אותי ב - observation for suspected mental and behavioral disorders מה זה אומר?? אשמח אם ירחיבו בעניין

שלום חיים מכיוון שהאבחנה ניתנה עי הפסיכיאטר הנכון יהיה לשאול אותו למה כוונתו ליאת

שלום רב. יש לי שאלה כללית שחשוב לי לדעת גם לגבי וגם לגבי חברה שלי שמרגישה דיכאון. שהאדם במצב של דיכאון והוא רוצה לשנות את מצב רוחו איזה כלים האדם יכול להעזר כדי להפוך מיידי מדיכאון להרגשה טובה ללא תרופות פסיכיאטריות? אצלי זה יותר קל אני לא סובלת מדיכאון כרוני אני בחורה די בריאה אבל זה חשוב לי לגבי חברה שלי היא לא רוצה ללכת לטיפול לכן השאלה מאד חשובה לי אשמח אם תוכלי לתת לי טיפ או שניים לגבי זה. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נוגה הסברתי מספר פעמים שאיני עונה יותר על שאלות בהם מבקשים "טיפים" הצצות פה השכם וערב לאחרונה. ליאת

27/08/2017 | 00:44 | מאת: Adi

היי ליאת אני עוקבת אחרי הפורום תקופה ארוכה משום מה אני מתביישת להשתתף אני רוצה לנסות עם שאלה שהרבה פעמים עולה בראשי... מה קורה כאשר המטפל מרגיש שמתקשה לטפל במטופל לאחר תקופה ממושכת של טיפול? האם הוא יכול לבחור להפסיק טיפול ולהעביר למטפל אחר? ובאיזה דרך הוא יכול לבצע העברת מטופל? (הרי לומר למטופל עלול לפגוע בו) תודה

היי עדי כן. זה מצב שיכול לקרות. לעיתים הוא מקום של תקיעות שדווקא צומחים ממנו בהמשך הטיפול ולעיתים המטפל יכול להרגיש שהטיפול מוצה/לא מתאים וכדומה. במצב כזה אמורה להיות שקיפות ולכן בדר"כ גם המטופל ירגיש וידע את מחשבות המטפל וסביר להניח שאפילו יהיה שותף להן כך שהפסקת הטיפול לא תגיע בקטיעה פתאומית או כמשהו שאינו מדובר אלא להיפך. ליאת

24/08/2017 | 14:51 | מאת: כוכי

שלום,אני אודה לך מאד בכדי שתוכלי לתת לי עצה,דוד שלי במצב גרוע מאד הוא מאושפז בבית חולים מורדם ומונשם ואני פוחדת שחס וחלילה יקרה הנורא מכל חס וחלילה אני מאד קשורה אליו ואני כל הזמן שוכבת במיטה עם חרדה דכדוך איך אני יכולה להרים את עצמי ולמרות זאת להישאר אופטימית? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי כוכי מבינה מאד את מה שאת מרגישה. בהחלט מצב שמעורר הרבה רגשות, חרדה, עצב, פחד כאב בודאי אם את קשורה אליו... דווקא במצבים כאלו אני חושבת שעדיף לנסות להבין שהרגשות שאת מרגישה הם מאד נורמליים, מותאמים למצב, אנושיים, ומתוך כך לא כדאי להלחם בהם (כי המלחמה ברגשות גוזלת עוד אנרגיה) אלא לתת לעצמך לגיטמציה להרגיש במילים פשוטות- רע. בתוך כל זה כן, חשוב לשמור גם על המקום של האופטימיות והתקווה- תמיד. מאחלת רק בריאות ליאת

היי ליאת, יש קשר טוב בזוגיות שלי, זוגיות ארוכת שנים. לפעמים אני פוגעת בו דווקא כשטוב לנו יחד בקטע האינטימי...דווקא אז, אומרת דברים שלא צריכה, מתסכלת אותו אולי. לא מבינה, טוב לי באינטימיות ואז לא יכולה לסבול כאילו אותו יותר...ונהיית צינית כזו...ואז אנחנו לא מדברים. זה יכול להיות מהעבר?? קשור??? לא מצליחה לדבר על כך בפגישות. כתבתי לה הודעה אבל בפגישה לא מצליחה..הפגישה תהיה שבוע הבא וצריכה מיידית אותה :( ולא ניתן...זה מתסכל נורא, פוחדת שהוא יעזוב למרות שלכאורה אין ממש בסיס לזה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ אולי כפי שכתבת דווקא מתוך המקום האינטימי ביניכם עולה משהו מבפנים שלוקח למקום של מרחק כן זה בהחלט יכול להיות קשור גם לעבר אבל לא מכירה אותך מספיק כדי לדעת למרות שמבינה למה את מתכוונת. גם לדבר על זה בפגישות זה סוג של אינטימיות אז אולי קשה... תנסי...את כבר יודעת שכשאת מצליחה בדר"כ את חשה הקלה ליאת

22/08/2017 | 02:34 | מאת: מה לעשות?

אני מודעת לכך שהבעיה / שהתהיה שלי עלולה להישמע כמו "השלכה" על המטפלת... אך הסיטואציה להבנתי היא קונקרטית ולא השלכתית. יש לי מטפלת כמה שנים, עם עליות ומורדות (שנבעו לעיתים מחוסר היציבות שלה. בכדי להדגים: היא יכולה לומר לי משהו ואחרי חודש לחזור בה. גם על דברים טכניים ולא פרשנות). אך עיקר הבעיה שלי היא כשאני נכנסת לפגישות ובפגישות עצמן. יש פגישות שהכל חלק, שתינו מגיעות ברוח טובה. יש פגישות שאני עצמי מגיעה מוטרדת, לא מרוכזת, רחוקה, אך היא מגיעה ממקום טוב. מאוד נמצאת, מכילה, מאזינה, מה שעוזר לי להיפתח. ואלו פגישות טובות מאוד. אך יש פגישות לא מעטות, שעוד בדלת (אני רגישה לניואנסים דקים) אני רואה שהיא עצבנית, כועסת, מוטרדת (לא מחייכת בדלת. מסיטה את המבט כדי לא להיתקל במבט שלי. אלו לרוב הסימנים). לרוב מצב הרוח הזה לא קשור אלי, אך המצב משפיעה על כל הפגישה. באופן שלא ניתן בכלל לדבר. כל משפט שלי הויא מתקיפה. אומרת: "את סתם מדברת בהצהרות. את לא רוצה להיעזר בטיפול. את הגעת מפוזרת היום (גם בימים שלא). את מתישה אותי." ועוד בסגנון. מאוד כואב לי לשמוע את המילים הללו, וכשאני מנסה לדבר איתה על כך באותו רגע, ולומר שאני לא מזהה את עצמי כזו. ואולי ננסה להבין ביחד מה קורה - המילים שלי לא עוזרות ומובילות או להתקפה נוספת או לדממה שלה בכל המשך הפגישה בטענה ש: "אין ענין שאדבר. גם ככה היום את רק הודפת". ניסיתי כמה פעמים להעלות את הנושא בפעמים הרגועות, לומר לה שכואב לי שהיא מתקיפה אותי או מרימה את הקול (שוב, ניואנסים עדינים), מתיאשת ממני ועוד. היא מקשיבה אז באופן מכיל, מדברת בכנות, מסבירה שיש לה רגעים שקשה לה מולי, אך זה שוב חוזר. מה עושים? אני מאוד מיואשת וכאובה מהסיטואציה. תודה.

היי לך נשמע שיש משהו באינטראקציה ביניכן שמייצר איזשהו פיצול והדברים מתוארים אז "בשחור ולבן". מניחה שאולי גם אצלך וגם אצלה יש חלקים כאלו וכאלו אבל משהו במפגש ביניכן לוקח לקצוות ואולי על זה אפשר לנסות כן לדבר למרות שמאמינה לך שניסית ואולי זה מייאש לנסות שוב..ובכל זאת, דווקא משום שזה משהו שחוזר כדאי להמשיך ולנסות לדבר על זה ליאת

26/08/2017 | 21:25 | מאת: מישהי

הי לך, משהו בתיאור שלך את המטפלת ממש תפס את עיני. וחשבתי..הייתכן שאנו הולכות לאותה מטפלת? האם תוכלי לרשום לי באופן פרטי? לפחות מאיזו איזור היא/את?

שלום רב. אני מחפשת ספרים שעוזרים לדיכאון וחרדה או אתרים באינטרנט שיכולים לעזור כעזרה עצמית אודה מאד אם את במקרה יודעת לגבי ספרים או אתרים באינטרנט שיכולים לעזור,יום נפלא

לקריאה נוספת והעמקה

אשמח אם תענו לי,תודה.

היי מירי ישנו הספר "בוחרים להרגיש טוב" של דיויד ברנס שנחשב ספר מרכזי לטיפול בדיכאון לגבי חרדות "להפחיד את הפחד" של עופרה מירון ממליצה מאד גם על ספרים ברוח הגישה הבודהיסטית "הלב הנבון" של קורנפילד וכל ספריה הנהדרים של פמה צודרון "כשהדברים מתפרקים", "המקומות שמפחידים אותנו" ועוד גם הספרים של קייטח בירון טובים כמו: "לאהוב את מה שיש" אתרי אינטרנט אני פחות מכירה ליאת

כתבתי את אשר מרגישה, הספר גרם לי יותר להפתח בנושא ובפגישה העזתי לדבר על נשיות.....ואחר כך יצאה לי הכתיבה הזו. בחדרי חדרים יודע אישי, האהבה בתוכי בוערת, בלילה אפל אהלך בדמותו, כמו הייתי אישה אחרת... ביני לבינו סודות שכחה, סערת הנפש גוברת, חומנו עולה הלב מתמלא, כמו היינו קשורים בסרט. בלילה אפל בליל ערפל בין סדין לשמיכה ישנה, כמעיין מתגבר הקצב גובר. כצונאמי ישטוף הכאב הענוג, את הצחוק, הדמעה והטוב.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ איזה יופי שקראת אני גם קראתי את הספר והוא נהדר בעיניי כ"כ מעורר מחשבה תודה ששיתפת וחלקת ליאת

10/08/2017 | 17:09 | מאת: sigal

ניכנסת לכאן והולכת ושוב ושוב... ראיתי את ההודעה שאת בחופש ,זה הרגיש ככה פתאום ...אבל תודה שהסברת . ואז את ההודעה שחזרת ...ואם השמחה חשבתי לי מה אכפת לי אני לא שייכת לכאן ...😊 יחי הכעס הסמוי...או הגלוי ... לפחות זה מעיד על קשר . והמטפלת גם הודיע שיוצאת לחופש ..מספיק זמן כדי שננשום לפני...וכל השדים קמו מרבצם.. וזה מרגיש כאילו יש שם מפלצות מתחת לשטיח שמעבר לקשר ולחרדת נטישה ותלות וטיפול ...זה נראה שזה מעיר שלדים מתים... פוחדת פוחדת מאוד ... אז ליאת יקרה מקווה שנהנית וצברת כוחות ...גם אני חזרתי לכאן.😊שבת שלום

היי סיגל יקרה כן...כל מה שכתבת. כל התנודות וההגנות והשדים. אבל מבחינתי ברוררר שאת שייכת לכאן. נהניתי תודה :) ליאת

הייתי בטוב, אפילו מאוד..היחסים עם בעלי נהדרים והגיעו למצב טוב אחרי חופשה ובילוי יחד. ואז שוב אי סדירות בפגישות והיא יכולה לקבל אותי בשני ימים ספציפיים עם שעה ספציפית (שאחת מהשעות הן שלי קבועה).לא יכולתי להגיע בשעה שלי אז זה בעיה, נדחה בשבוע... וזה באס אותי וכעסתי, והרגשתי שאני לא חשובה לה שאם זה אני אז אפשר לדחות פגישות ולחכות לזמן הרגיל...כי במילא אגיע ויש מקרים דחופים יותר......ואם אני בטוב אז אפשר לוותר עליי... ואז הרגשתי ילדה כועסת שלא רואה שום צד, שוב תחושה של שחור לבן, הכל או כלום...למרות שיודעת שאני כבר לא במצב הזה היום! ומצטערת על כך מאוד. לא מבינה, פעם הייתי כועסת על עצמי ולא מוציאה על האחרים את העצבים..היום כבר לא.. הכעס יוצא לכיוונים משלו... :( למה זה קורה לי? ופתאום שוב צץ העניין של ילדה בתוכי...ואז כתבתי את השיר הבא: ילדה עטופה בצל שכחה, הכל רגוע שליו בגוף האישה. הן תשמור בתוכה סודותיה, תגן עליה בגודל מידותיה. זיכרון קצר מוציא שכחה ישנה, הבזק של דקה והילדה רעדה. אך אישה נבונה תשמור צעדיה, הילדה נרדמה ואיתה סודותיה.... לא יודעת..האם הילדה הזו זקוקה לטיפול? עדיין? הרבה זמן.....היא יכולה להשמר לה בשקט בפנים, לא? לא יודעת כבר.....

לקריאה נוספת והעמקה
10/08/2017 | 17:12 | מאת: sigal

הילדה נירדמה או שהאישה הירדימה אותה כדי לקבל שקט להרדים את הזכרונות והסודות את הכאב .. אתך יקרה וכן הילדה זקוקה עד מאוד לטיפול תאפשרי לה . מחבקת אותך הגדולה ואותך הקטנה...

הי מיכ מבינה את מה שאת אומרת ומרגישה. להיות המטופלת "הטובה" ולהרגיש את זה ואז לחשוב שאולי אולי זה פוגע בך בעצם אבל אם נהיה בכל זאת באפור אז את מתארת איזו שגרה של מוכרות בינך לבין המטפלת , כמו שגרת נעלי בית נעימה, שבתוכה מרגישים בעצם בבית...והבית הזה אולי דווקא מוגן? ליאת

04/08/2017 | 22:21 | מאת: גל

היי ליאת. בבואי לכתוב לך את שמציק לי , חשבתי לתומי כי יש בזה מן ההקשר להודעתך כי היית בחופשה. עד כמה ראית לנכון לרשום זאת בפורום, לדייק את חזרתך, ולייצר אולי משהו ברור עם תקווה כי זהו זמן מוגדר וכי את חוזרת. וכי נשמור על עצמנו. המון המון זמן לא כתבתי בפורום. רציתי לכתוב כי גם לא נעזרתי, אך אין זה כך. אחת לכמה ימים נכנסתי קראתי את התכתובות ומשהו בי נרגע. הפורום מרגיש לי כמו אותה שמיכה שילדים קטנים לעיתים נושאים עימם, ואני בשלב שכבר לא ממש זקוקה לשמיכה הזו עימי, אך טוב לי לדעת שהיא קיימת. והיום אף הרגשתי צורך למשש אותה פיזית בכדי להרגיש את החיבור, האמפטיה והמשהו המאוד אימהי ומבין שמציל אותי דרכך כשאת משיבה לי. אז מה קרה? ומה עורר אצלי חרדה ואי שקט מבהיל ומעציב? המטפלת שלי יצאה לחופשה בת שבועיים ימים. זו לא חופשה ראשונה ולא אחרונה, וידעתי כמוה לא מעט במהלך השנים, ולצערי השיח שלפני, והידיעה מתי ניפגש בשנית אינם מצליחים להשקיט ולרפא את הפצע שתמיד נפתח כשהיא איננה. אני מבוהלת וחרדה, מרגישה עצב מאוד גדול על כך שנסעה. ייתכן ולכך גם מתגנבת קנאה מסויימת שהיא עושה לעצמה ולבני ביתה ומחזקת את הזוגיות שלה, כששלי עם השנים נסוגה אחורנית. קשה לי ומאוד מעיק מבפנים, למרות ההבנה הרציונלית והמבינה בצורך שלה בחופשה. הניסיונות שלי לגייס כוחות פנימיים לא ממש צולחים. לא כל כך הולך לי הפעם. אינני מבינה איך המקום הזה נשאר כמקום של כאב לב ומעורר אימה כל פעם מחדש. למרות השיחות הרבות וההתקדמות שלי לאורך השנים.

לקריאה נוספת והעמקה

היי גל את כותבת כ"כ יפה וציורי לרגע הרגשתי את הדימויים שעלו דרך מילותייך. אני מאד מבינה את התחושות שמעוררת יציאה לחופשה בדיוק על כל הקשת כפי שציינת אותה... משהו שיכולה להוסיף ואולי ייתן עוד נקודת מבט זו הפנטזיה שגלומה בכל הנושא הזה שחשוב להיות מודעים לכך שהיא פנטזיה.. כל מה שכתבת על "מה שקורה בחופשה" ומדוע היא לוקחת אותה (המטפלת) למול מה שקורה אצלך זו בעצם פנטזיה: אנושית, טבעית, מובנת...אך פנטזיה כי בעצם אינך באמת יודעת מהי המציאות... מתוך הפנטזיה נראה לי שחשוב לזקק מה את אומרת בזה עלייך וזה, זה כבר נושא לעבודה טיפולית...האם את מדברת דרך זה את סיפור הזוגיות שלך כפי שרמזת? את הצורך למנוחה שאינו מתממש? ולמה? ועוד ועוד... תחושת הפחד שאת חשה מובנת ומבינה גם שמילים לעיתים מתקשות לעזור למול תחושות אלו אבל החוויה מדברת בעוצמה ואולי אותה אפשר לדבר כשהמטפלת חוזרת... ליאת

שמחה שחזרת.;) מקווה שנהנת וצברת כוחות.תודה שהודעת.

היי מיכ תודה ...אכן נהנתי :) מה שלומך? ליאת

שלום לכולכם אהיה בחופשה עד יום שני הבא עד אז לא אוכל לענות להודעות נתראה כשאחזור ושמרו על עצמכם :) ליאת

הי אני לקוית למידה בת 32 ולא מסתדרת לצערי בעבודות והתנדבויות הייתי בשיקומים דרך מסגרת וזה עשה לי רע ואני לא רוצה לחזור לזה אני לא יודעת אם זה רק לקות למידה כל הזמן שהתנדבתי ועבדתי לא היו מרוצים ממני אני ללא עבודה וקמה בבוקר לא יודעת מה לעשות אם עצמי מה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

היי סיגל מה שכתבת נשמע לי משהו שדורש התייחסות מעמיקה יותר מייעוץ וירטואלי. אולי כדאי לעבור איזשהו איבחון מסודר שיבהיר מה קורה לך הן רגשית והן מבחינת לקויות הלמידה ומשם לקבל המלצות להמשך טיפול ליאת

הי,אני מתקרבת ליום הולדת 50 השבוע יש לי יום הולדת ואני חוגגת עם המשפחה,אני לא נשואה ללא ילדים ואין לי גם חברים לחגוג איתם את היום הולדת שלי.חברה שלי שהיתה החברה הכי טובה שלי נפטרה לפני שנה שבוע אחרי היום הולדת שלי תמיד היינו חוגגות ביחד ועכשיו במקום לחגוג איתה אני צריכה ללכת עוד שבוע לבית קברות אני מרגישה לא טוב עם עצמי בעקבות זה למרות שאני שמחה לפחות שאני חוגגת עם המשפחה אבל כואב לי שאין לי חברים לחגוג איתם ושאני צריכה ללכת לבית קברות שבוע אחרי היום הולדת שלי. רציתי לדעת אם את יכולה לייעץ לי איך בכל זאת אני יכולה להיות אופטימית למרות כל זה. תודה רבה ושבת שלום

לקריאה נוספת והעמקה

היי גליה מבינה את הרגשתך עם כל מה שתיארת וגם את ההתעצמות לקראת יום ההולדת. קשה לתת עצות קונקרטיות במצבים כאלו מבלי להכירך נשמע לי שאת עושה כבר משהו מזה וזה להסתכל על מה שכ ן יש בחייך כמו המשפחה כפי שכתבת. כמו כן נשמע לי שחשוב שתמשיכי לנסות להרחיב את מעגלי התמיכה אולי כדאי להצטרף לאיזו קבוצת תמיכה ?ליאת

שלום וברכה לפני מס' שנים הייתה לי אפיזודה פסיכוטית עם מאפיינים מאניים ופרנואידים. התחילו סימנים של התנהגות מוזרה כבר חודש וחצי לפני שהתפרץ ההתקף במלואו.. אבל למרות הסימנים שהיו דווקא תפקדתי פחות או יותר.. כשההתקף התפרץ ממש אז ישר טיפלו בי בהלידול ויצאתי מהמצב במהירות. נראה לי שההתקף במלואו ארך לא יותר מיום-יומיים.. מאז אני לא נוטל אנטי פסיכוטיים אלא רק למיקטל ולוסטרל 50 מ"ג. הייתי באותו זמן בלחץ נפשי עם מחסור בשעות שינה, לא הייתי ישן שינה עמוקה בלילה אלא שינה שטחית, ולחץ בעבודה שלא היה לי טוב שם בכלל, אך הייתי חייב את הכסף בשביל לא להיכנס לחובות ונשארתי שם בכוח, למרות שלא היה לי טוב, כמו כן היה ברקע מעבר דירה והייתי מטופל פסיכולוגית וכנראה הייתי ב"הצפה" (כך טען הפסיכולוג בזמנו). רציתי לדעת איך ניתן לדעת אם האירוע היה כתוצאה ממחלה נפשית, או שזו "גלישה פסיכוטית" כתוצאה מהפרעת אישיות? יש לציין שבאותה אפיזודה שהייתה לקחתי SSRI במינון גבוה (סרוקסט 60 מ"ג) וגם אפקסור (הייתי במעבר בין התרופות שזה קרה). יש לציין שברקע יש "מבנה אישיות גבולי" ואבחנה של הפרעת אישיות (קווים קלסטר b ו-c, תלותיות). אשמח לתשובה ע"פ התיאורים הנ"ל. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי ע מבינה את הלחץ אך איני יכולה לאבחן על סמך תיאור וירטואלי במידה ואתה מוטרד ממה שקרה ניתן להתייעץ שוב עם הפסיכיאטר או אף לגשת לקבל טיפול רגשי או גם וגם ליאת

בוקר טוב ליאת. בשבועיים האחרונים התחלתי לימודים שבגללם הייתי בלחץ מאוד גבוה עד שהחלטתי להפסיק את הלימודים מרוב הלחץ שהיה לי. זה לימודים של תשלום חד פעמי שאני יכולה ללכת כל הזמן עם אני רוצה.מרוב הלחץ והחרדה שהיו לי מטעמים מסוימים זה קשור גם למורה וכמובן הלחץ מהלימודים אני מרגישה עייפות נפשית זה לא דיכאון זה הרגשה שאין לי חשק לעשות כלום. אני פונה אלייך אם תסכימי כמובן בכדי שאולי אם יש לך עצה בשבילי איך אני יכולה לחזור לקבל מוטיבציה ולחזור למסלול לקבל יותר אנרגיה מוטיבציה ואנרגיה בחיים האישיים איך לחזור לעצמי. אני מודה לך ליאת שיהיה לך המשך שבוע נפלא.

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת אני לא יכולה לתת עצות כאלו זה יהיה לא מקצועי כי איני מכירה אותך וכי אין פתרונות קסם.. אם את מרגישה שהמצב הזה מתמשך אולי כדאי לפנות לקבלת עזרה כלשהי ליאת

17/07/2017 | 11:25 | מאת: אילן

האם "הצפה רגשית" היא בעצם מצב פסיכוטי?

היי אילן \ממש לא בהכרח... הצפה רגשית יכולה לקרות לכל אחד במצבים לגמרי יומיומיים כאשר "שק הרגשות" עולה על גדותיו\ ליאת

13/07/2017 | 10:25 | מאת: sigal

כואבת הנשמה בוכה הילדה עצובה עטופה בכאב עטופה בדממה עטופה בשמיכת השתיקה עטופה בשכבת ההדחקה שם על הרצפה הקרה שם מרגישה בטוחה לבדה שם איש לא יכול לתפוש אותה ...

לקריאה נוספת והעמקה

היי sigal יקרה כמה עוצמה יש בכל מילה שמופיעה בפני עצמה ככה לבד בשורה... כמה כאב ובדידות יש במקום הזה על הרצפה. בקיטוע... איתך... ליאת

16/07/2017 | 23:28 | מאת: sigal

ליאת תודה על מילים ויחד ...יודעת שעמוס ובכל זאת מפנה אותך למה שכתבתי ב5.7 מתחת לשולחן ...בבקשה תגיבי שם מאוד חשובות לה המילים . החלק הזה שלי שכותב ככה במילים בודדות זו נערה מאוד צעירה ומאוד בודדה ודכאונית .. מנסה לתת לה /לכאב מקום . ושוב תודה על הכל .

שלום. ברצוני לדעת מה הכלים בפסיכותרפיה שאפשר לטפל במצבי לחץ מלווים בכאבים בחזה ודכדוך פנימי? מה כולל הטיפול? חשבתי לנסות טיפול כזה לכן חשוב לי לדעת אשמח לתגובה על שאלתי תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

היי דורית מצבי לחץ וחרדה יכולים להתבטא גם בתופעות פיזיות. ישנן גישות שונות ושיטות שונות לטיפול במצבים כאלו. יש אפשרות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי, טיפול דינאמי או גם שיטות כמו ביוידבק או דמיון מודרך. קשה לי לדעת מה יתאים לך. הכלים בפסיכותרפיה משתנים ע"פ הגישה אולם ברוב בגישות חוץ מביופידבק הכלי הוא בעצם הכלי הכי פשוט: שיחה. טיפול רגשי דרך מילים כאשר עובדים בשיחה על הנושאים שמפריעים למטופל, מה קורה במצבי חרדה ולמה וכן איך אפשר להתמודד איתם טוב יותר. ליאת

היי יש לי שאלה: אני נפגעת תקיפה מינית הגשתי תלונה במשטרה. נמצאת בטיפול והמטפל לא מוכן לקרוא חומר אישי אודותי (חומר משפטי וחוות דעת פסיכיאטריות) ואני טורחת ומשקיעה, לא נותנת סתם דפים מפוזרים, מסננת, מסמנת במרקר, כדי לא להעמיס על המטפל, ובכל זאת אינו קורא. מסכים כן לקרוא רק בזמן הפגישה ולא בין הפגישות. גם דברים אישיים שאני כותבת ומבקשת שיקרא לא מסכים לקרוא בין הפגישות. מה דעתך? בעבר הייתי מטופלת אצל אחרים ומעולם לא הייתה בעיה. להפך פסיכולוגים הם תולעי ספרים ומאוד שמחו כשהארתי להם לקרוא דברים שכתבתי וגם דברים אחרים.

לקריאה נוספת והעמקה

הי לך נעמה ..ואני אחזיר לך בשאלה...למה דווקא בן הפגישות. מבינה אותו עם הדברים חשובים תביאי אותם לחדר ותדברו עליהם .. מכירה את זה ממני שלתת לקרוא לפני או אחרי פגישה זה די לברוח מלגעת באש . בפגישה .גם אם על פניו זה נראה רק כדי לא "לבזבז" זמן פגישה וחוץ מזה כוחות ועוד כוחות על התלונה .. זה קשה בטרוף אנחנו כאן אם יעזור ..

אני אעשה הפרדה כדי לענות לך: מדובר על חומר משפטי וחוות דעת פסיכיאטרית. מבחינתי זה ברור שירצה לקרוא הבעיה היא שהוא לא רוצה. כי בפגישה- זה ייקח את כל הפגישה/ות והוא שואל האם באמת אני רוצה שהפגישה תלך על זה שהוא קורא... ובין הפגישות למה לא לקרוא? ממש מוזר לי המצב הזה.

היי נעמה מצטערת על מה שעברת ואת עדיין עוברת. אין לי תשובה חכמה במיוחד לגבי מה שכתבת... אולי זו חלק מגישתו או תפיסתו אולי לא. נשמע לי שהכי חשוב זה לשאול אותו מאד בישירות מה פשר העניין כי זה מפריע לך וזכותך המלאה להבין... ליאת

11/07/2017 | 07:52 | מאת: יפית

שלום רב. כמה זמן לוקח להסתגל לעבודה חדשה? התחלתי מקום לפני 4 חודשים ועדיין קשה לי מאוד מכל הבחינות. התחלתי ברגל שמאל ואני לא מצליחה להביא את עצמי למקום שאני שלמה איתו. הקליטה היתה קשה ביותר, היתה לי תקוה שזה ישתפר אך לצערי זה לא קורה. קצת חבל כי התנאים טובים ומתאימים וקיוויתי שאצליח שם. האם 4 חודשים הם זמן מספיק כדי להחליט? בדרך כלל לא חווה קשיי הסתגלות אך במקום הזה סובלת

לקריאה נוספת והעמקה

היי יפית שאלת שאלה טובה וחשובה. תחושה שלא טוב לי במקום בו אני נמצאת יכולה לנבוע כתוצאה מהסתגלות ארוכה כן אף יותר מ 4 חודשים או גם מאיזו תחושת בטן שאומרת שלך שאת לא במקום הנכון והמתאים לך. איך יודעים להבחין בין השניים - זה הקושי ולשם כך חשוב שתמשיכי להקשיב לעצמך טוב טוב בנסיון להבין איפה באמת טמון הקושי. מה בדיוק קשה? האנשים? תוכן המשרה? המיקום? וכו וכו... ליאת

אבל היה נורא........כי התקרבתי ודברנו.........ואז היא רמזה שאני כמו מי שפגע בי.............כאילו.........אוףףףף מה זה?????? תגובה של שאלה ממנה שלא ציפיתי בכלל שתשאל אותי אי פעם.....בחיים לא אפגע באף אחד! ובייחוד לא בילדיי......היא פגעה בי מאוד! .....הרגשתי כמו בבית משפט...קשה לי עם עצמי ועכשיו גם איתה.....פעם כעסתי על עצמי אחר כך הרבה מהכעסים יצאו עליה ברמות..עכשיו כבר אני כועסת על כלם.....אז כאילו הטיפול הוציא ממני כעסים על כל העולם ואשתו, עדיף לחזור אולי לכעוס על עצמי בלבד..... זה נורא!!!!

היי מיכ אולי היא ניסתה לשקף משהו שיתכן שהוא מכעיס אבל...קחי בחשבון שתמיד תמיד היא רוצה את טובתך גם אם אומרת לך דברים שאולי מכעיסים בשמיעה ראשונה. אפשר להמשיך לדבר את הכעס ולדבר גם על התוכן של הדברים שאמרה מבלי לפחד...זה חלק מקשר. ליאת

שלום וברכה אני מקבל קצבת נכות נפשית 40% רפואי ו100% אי כושר לצמיתות ואני מעוניין להפחית את התרופות שאני לוקח בגלל תופעות לוואי.. (כמובן שאני יודע שצריך להיות במעקב של פסיכיאטר) רציתי לדעת האם ביטוח לאומי יכול לשלול ממני את הקצבה בגלל שאני לא לוקח את התרופות או לוקח מעט תרופות? כאילו הוא יכול להגיד שאם אני לא לוקח תרופות אז בעצם המצב שלי בסדר ואני לא צריך קצבה? האם הוא יכול לדעת איך שהוא שאני לא לוקח תרופות (אם הפסיכיאטר רושם את זה במחשב של המרפאה)? תודה מראש ..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב אין קשר לנטילת התרופות ולקצבת הנכות אשר ניתנת על סמך אבחנה ומצב נפשי. חשוב מאד שהשיקולים להפחתת התרופות כן או לא ידוברו עם פסיכיאטר.תמיד יש את העניין של תופעות לוואי למול היתרונות של התרופה והאופן שבו היא כן משפרת את איכות החיים. ליאת

06/07/2017 | 23:31 | מאת: אמא מודאגת

שלום וברכה, מדובר על ילדה בת 12 וחצי, חסרת בטחון מאוד.. מכיתה ג' נפגעה עשרות פעמים מחברות שהייתה איתן בקשר.. ותמיד הן אלה שפגעו בה תוך כדי ניתוק הקשר ממנה.. עד היום כבר כשהיא עולה לכיתה ח' היא עדיין מתקשה להשיג חברה. היא מתאמצת להגיע לזה שתהיה לה חברה טובה אפילו רק אחת.. אבל עדיין אין לה.. היא ילדה חכמה ואינטיליגנטית מאוד. יש לה המון כעסים על החברה שלא מקבלת אותה. כמה שהיא משתדלת ועדיין לא מצליחה להיות מקובלת גם בכיתה. היא מאוד עצובה בגלל המצב הזה. והרבה פעמים היא שואלת אותנו ואת עצמה למה היא במצב הזה? היא מאוד צמאה לחברות. התחילה טיפול אצל מטפלת דרך דימיון מודרך. בינתיים ארבעה טיפולים. אני רוצה לשאול האם זהו הטיפול שמתאים לה? או שצריך טיפול של פסיכולוגית מוסמכת? תודה אמא מודאגת

לקריאה נוספת והעמקה

היי אמא מודאגת על פי מה שאת מתארת דמיון מודרך לא נשמע לי כיוון כ"כ מתאים (דעתי בלבד). נשמע שבתך זקוקה לתרגול מיומניות חברתיות ועבודה על הדימוי העצמי או בכלל מקום שבו תוכל לדבר את מה שהיא עוברת. במצבים כאלו כדאי לגשת לטיפול אצל מטפלת מוסמכת לטיפול בילדים פסיכולוגית או פסיכותרפיסטית רצוי כאלו שיודעות CBT טיפול קוגנטיבי התנהגותי בילדים שיכול מאד להוסיף. בדר"כ מדובר על פגישות פרטניות עם הילדה בשילוב הדרכת הורים. ליאת

05/07/2017 | 12:45 | מאת: בלה

שלום. ילדה שלי בת 23 עוברת תקופה קשה.פרדה מיהחבר.ירידה במצב רוח.בוכה בבוקר.רציתי לדעת באיזה טיפול מומלץ להתחיל.? אני לא רוצה אנטידפרסנטים.היא בחורה צעירה.שמעתי שיש כדורים על בסיס צמחי כמו רמוטיב.מה אתה ממליץ?

היי בלה אני לא יכולה להמליץ על טיפול תרופתי כי זו לא התמחותי. יתכן שהיא זקוקה לטיפול רגשי אולי אפילו תמיכתי סביב המשבר שהיא עוברת. ליאת

05/07/2017 | 12:03 | מאת: sigal

ציירתי לב אדום וקרעתי אחר כך התחבאתי שאיש לא ימצא אותי יד אחת מצאה ולא הרפתה מהלב עד שמת

לקריאה נוספת והעמקה
09/07/2017 | 14:06 | מאת: מיכ...

היי.....קשה לקרוא. יודעת מה? אני חושבת שהיום את חזקה ויכולה לאחות את השברים של הלב! היום יש בך הכח! ואת יותר שלמה! אני אוהבת שאת משתמשת באותו השם בשני הפורמים. זה מאחד את כולך! גם אם כתבת בלי לחשוב את הכינוי...אביב....חיבוק לכולך סיגל אביב שם ושם משפחה ;) חיבוק כזה שמתאים.

הי מיכל תודה שכתבת לי ...אבל יקרה אני לא השתמשתי בכינוי אחר, כאן אני סיגל וזה נכון לי .. ובדרך כלל אני לא מתבלבלת 😊 מבינה אותך על החיבור של הלב ..ואולי ...אבל זה תהליך מורכב שגם הוא יגיע .. בדרך צריך לעבור את החלקים התוקפניים אלא שעלו אצלך בטיפול. יקרה אל תיכעסי עלייה יש לה אומץ לשים לך מראות זה קשה בטרוף אבל זה נכון .. יש בנו חלקים תוקפניים בדיוק כמו החלקים של מי שפגע בנו זאת השתחזרות ככה יקרה נשמרת ההכחשה וההדחקה.. אחרת לא היינו שורדות אותם . תרשי לעצמך לטפל בך ובהם בתוקפניים ... והכי קל להגיד והכי קשה לבצע. איתך . וכמו שכתבתי שם ...בחופש אפשר להפגש ....איפה שתמיד נפגשות 😀 ...

עכשיו הבנתי .... ראיתי איפה טעיתי .... אני דווקא פחות אוהבת ולא בגלל פיצול כזה או אחר כשאני פחות מחוברת אני טועה :):) אבל מיכלי אהבתי ממש את השם והשם משפחה ....

היי סיגל יקרה איזה שיר חזק ממש אפשר להרגיש את לפיתת הלב הלוואי שהלב גם ישוחרר ליאת