פורום פסיכותרפיה

13422 הודעות
11967 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכותרפיה

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורה של מנהלת הפורום. 2. הפורום נועד לתת מענה לטווח רחב של מצבים בהם קיימת מצוקה רגשית. ניתן להתייעץ בו לגבי גילאים שונים ובנושאים מגוונים כגון: הפרעות חרדה, דיכאון, קשיים חברתיים, קשיים בגיבוש הזהות המינית, מצבי משבר, קשיים ביצירת קשר ועוד. בנוסף יינתן בפורום יעוץ לגבי פנייה לטיפול או לגבי התלבטויות בתוך התהליך הטיפולי. 3. בעת הפנייה יש לציין גיל, מצב משפחתי, ורקע קצר על הבעיה. 4. אבקש להקפיד על שפה נאותה וכבוד הדדי. הודעות שאינן נאותות יימחקו. אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה.
06/06/2016 | 20:41 | מאת: רינת

שלום ליאת. במשך הרבה זמן הרגשתי מצויין גם קניתי את הספר בוחרים להרגיש טוב וזה עזר לי,יצאתי תפקדתי פתאום ביומיים האחרונים אני מרגישה ירידה במצב רוח ואפילו הספר לא עוזר לי ביומיים האחרונים. מה אני יכולה לעשות כדי להחזיר את המצב רוח שהיה לי? כי גם ביומיים האחרונים אפילו הספר לא עוזר לי וכמה שאני מנסה להרגיש טוב אני לא מצליחה.אני מאוד אודה לך על עצתך איך להחזיר את המצב רוח שהיה לי.תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת שמחה שקנית את הספר וטוב שהוא עוזר אבל... לפעמים צריך להבין דברים יותר לעומק כדי לחוש טוב ממש ממש מבפנים הספר מדבר על התמודדות עם דיכאון והוא נהדר בזה, הוא פחות מתעסק בגורמים לדיכאון או למצב רוח הירוד ולפעמים אם לא מטפלים בגורמים קשה להחזיק לאורך זמן את מצב הרוח הטוב חג שמח ליאת

28/05/2016 | 23:04 | מאת: אמא

שלום האם ילד בן 9 שסובל מחרדות יכול להשאר ערב ללא ביייביסיטר, אלה עם אחיו בן ה 11 ? האם יכול להיות לו נזק אם בכל זאת ישאר ערב אחד לבד עם אחיו ?

<p>שלום לך אמא לדעתי ילד שסובל מחרדות אינו יכול להשאר עם אחיו בן ה 11 זה לא יוצר תחושת החזקה ותמיכה בודאי שבמצב כזה ליאת</p>

19/05/2016 | 05:32 | מאת: מיקה

ניסיתי ללכת לטיפול אבל הטיפול לא עזר בגלל זה אני מחפשת עזרה עצמית.מבחינה חברתית ורגשית מאוד קשה לי.פייסבוק אין לי כדי ליצור קשר.האם יש פיתרון אחר להרגשה הזאת ולמחשבה השלילית שאני מרגישה?

היי מיקה יכול להיות שלא היית מספיק זמן בטיפול בכדי שיתחיל לעזור...? ליאת

19/05/2016 | 05:28 | מאת: מיקה

שלום רב. אני מרגישה בתקופה האחרונה בדידות רגשית מלווה במחשבות שליליות.קרה לי מקרה לא נעים עם חברה שהייתי בקשר איתה,ובכלל אני מרגישה די בודדה.לטיפול נפשי אני לא רוצה ללכת כרגע אני מעדיפה עזרה עצמית.האם יש לך טיפ שאת יכולה לתת לי איך להתמודד עם מחשבות שליליות ובדידות רגשית וחברתית? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיקה את מדברת על נושאים גדולים מדיי מכדי שאוכל לעזור "בטיפ"... ליאת

18/05/2016 | 21:44 | מאת: אלמונית

היי ליאת.. אני נמצאת תקופה ארוכה בטיפול מורכב ובעייתי.. עם תלות בלתי נסבלת במטפלת. בתקופה האחרונה היו בינינו הרבה מריבות שהגיעו למצב שהיא תקפה אותי פיזית.. והייתי צריכה להמציא תירוצים למה אני חבולה לסביבה. מה ניתן לעשות במצב כזה..?

לקריאה נוספת והעמקה
22/05/2016 | 19:29 | מאת: Sigal

וואוו זה קשה ...אבל מצטערת אין דרך אחרת חוץ מלעזוב את הטיפול .

22/05/2016 | 19:33 | מאת: Sigal

לי באמצע ..יודעת שזה ממש קשה ותלות זה דבר שאנחנו מוכנות בשבילו לסבול ..אבל זה לא נשמע כמו טיפול זה נשמע כמו שיחזור מטורף של מצוקות. ליבי איתך באמת מנסה לא לקפוץ חשיפוטיות כמה היא מטפלת גרועה כי לא איתכן בחדר אבל טיפול שחא עובד פשוט לא עובד ...איתך שולחת כוחות

היי אלמונית מצטערת לשמוע במידה ואת חושבת שהייתה תקיפה את יכולה לפנות לועדת אתיקה של הפסיכולוגים ליאת

25/05/2016 | 16:18 | מאת: אלמונית

היי סיגל .. תודה על התמיכה אכן טיפול קשה ומורכב. היא גם אמרה שצריכים לסיים את הטיפול , שהיא איבדה את היכולת להיות מטפלת שלי ואנחנו צריכות לעבוד על פרידה. 1. לגבי ועדת האתיקה , איך פונים ומה התהליך ומה ההשלכות ( היא אמרה שאם אני יתלונן עליה אז הקשר בינינו יפסק לגמרי במיידית). 2. איך מצליחים להתגבר על התלות מרגישה שלא מצליחה להתנתק. תודה.

16/05/2016 | 22:29 | מאת: נירה

הייתי מעוניינת לדעת כיצד מטפלים בטיפול בדיכאון טיפול קוגניטיבי התנהגותי כדי לראות עם באמת כדאי לי ללכת לטיפול.תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי נירה חושבת שהשאלה היא : האם אני סובלת מספיק כדי שאחליט ללכת לטיפול? משם אמורה להגיע המוטיבציה.יהיה זה קצת לא נכון מצידי לתת פה את פרוטוקול הטיפול בדיכון בטיפול סי בי טי אבל בגדול הוא מורכב מעבודה על הכרת המחשבות, הכרת עיוותי חשיבה, שמאפיינים מאד דיכאון, שינוי למחשבות מיטיביות ורציונליות יותר וכן עבודה התנהגותית שכוללת משימות מתגמלות שמטרתן לצאת מהפסיביות והתקיעות שמתרחשת בדיכאון ליאת

19/05/2016 | 13:54 | מאת: נורית

מאתמול אני מרגישה מקובצת בגוף תחושת חולשה תחושת מועקה אין לי חשק לצאת מהבית אין לי חשק לעשות כלום,זה התחיל ממצב מסויים שקרה לי אתמול בשל ריב עם מישהו.איך אפשר לצאת מהמערבולת הזאת ולהעלות את האנרגיה והמצב רוח?

16/05/2016 | 20:35 | מאת: מיכ

ליאת יקרה, נראה כי כל הפסיכולוגים עסוקים :( וקצת מרגיש לי לבד.. וגם מרגישה שלעולם אצטרך אותה כי לא יודעת לווסת רגשות...איך לומדים לא להיות רגישה מדיי? לבכות פחות? זה מוזר כי רוב מי שכותב בפורמים על טיפול אומר שלא יכול לבכות ו או להביע רגשות ואצלי הפוך...מביעה המון רגשות, לא תמיד יש את המילים להביע אך רגשות יש בשפע יותר מדיי.............רוצה פחות :(

היי מיכ אני בסדר, אכן עסוקה :) מבינה גם את הרגשת הפגיעות שמלווה אותך כל הזמן והצורך בעזרה ובויסות. לא חושבת שכל מי שכותב פה מתקשה בהבעה רגשית מניחה שיש לא מעט שחשים כמוך שהקושי הוא בתחושת עודף והצפה רגשית. זה באמת לא קל אבל לאט לאט לומדים לחיות עם זה ... ליאת

18/05/2016 | 15:16 | מאת: מיכ

שמחה שזה רק עניין של עסוקה... לפי מה שכתבת נשמע שלא ניתן לשנות ואולי זה סוג של אופי? ואני חשבתי שלומדים לווסת וההצפות יפחתו? תקני אותי אם אני טועה.

14/05/2016 | 21:17 | מאת: חזי

שלום וברכה,אני בן 25,ועברתי בגיל 19 טיפול CBT עקב חרדות שהיו לי,הטיפול היה מוצלח ועזר לי, אך כיום אני מרגיש שניפתחו לי כמה נושאים בנפש מהשירות הצבאי שקצת מכבידים עלי אבל אני מרגיש שהמענה שלהם הוא יותר שיחות של פסיכותריפיה ולאCBT,השאלה איפה אני יכול למצוא מטפלים אמינים וגם לאיזה שיטה ללכת בתוך הפסיכותרפיה... תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

הי חזי שאלה חשובה ואתה עושה הבחנה נכונה בין היתרונות של CBT בתחומים מסויימים לעומת טיפול פסיכותרפויטי יותר דינאמי שכרגע נשמע קשור לעיבוד הנושאים מהצבא. נשמע לי מתאים ללכת לשיחות בגישה דינאמית, תנסה לקבל המלצות מסביבתך, מבינה את החשש לגשת לטיפול ולהתבלבל בין שלל "ההצעות" שיש כיום לכן חשוב שתשמע המלצות ממוקדות. ליאת

10/05/2016 | 16:20 | מאת: מיכ

קטנה קטנה בתוך עריסה נחבאת, רק עיניה מביטות מבעד לשמיכה, מחכה למגע הרך, לליטוף, קטנה כל כך, כמהה למגע יד, למילה הנכונה שתבוא.... אם תעז לבקש עטיפה מנחמת, אולי כך תחמול על עצמה. השקט צורם מבכיה האילם, הרוח שורקת, תריסים נסגרים, הלב נאטם, אך היא לא רוצה לוותר.... התדע את בכיה כי רב? התבין את המיית ליבה? התגש להרימה, לחבקה בחום? קולה לא נשמע אך עיניה מבקשות, עטיפה שקטה, כיסוי של שמיכה שקט נפשי וחום אנושי, ללכת לישון, לא לחשוב בהקיץ, לא לחלום חלומות של עבר.

מיכ יקרה את קטנה שהיא גם גדולה וגדולה שהיא גם קטנה המשאלות של הקטנה תמיד מלוות ....

10/05/2016 | 07:14 | מאת: רינת

היי ליאת.קורה לי שאני קמה בבוקר עם דיכאון ובהמשך היום זה עובר לי ואני מרגישה יותר טוב.אבל בשעות הראשונות של הבוקר אני מרגישה חסרת אנרגיה ועצבנית.אשמח לתמיכתך ועזרתך איך אני יכולה לקום בשמחה ולא עם דיכאון.זה תחושת מועקה.אני מאוד מודה לך ומאחלת לך חג עצמאות שמח.

13/05/2016 | 13:22 | מאת: רינת

למה לא קיבלתי תשובה? תודה.

הרבה פעמים תחושת דיכאון חזקה יותר בבקרים. לפעמים עצם הידיעה מקלה משום שאז את יודעת לומר לעצמך שעוד כמה שעות: הכל משתפר. לעיתים עשיית ספורט דווקא בשעות אלו אף היא עוזרת. מעבר לכך קשה לי לומר משום שאיני מכירה אותך... ליאת

10/05/2016 | 00:28 | מאת: עינת

ליאת שלום, רציתי לשאול, אני גננת גן חובה וצריכה לעבור ניתוח בקרוב, אני אעדר אם הכל ילך כשורה לתקופה של שבועיים. אני לא מעוניינת לספר לילדים מה סיבת הניתוח אך מצד שני אני לא רוצה להשאיר אותם בחרדה ואי וודאות. הקשר שלי איתם מאד קרוב והם שואלים אותי הרבה שאלות אישיות וגם עכשיו ברור לי שהם יתקשו להרפות אם לא יקבלו תשובות. האם יש לך רעיון מה אפשר לומר שמצד אחד ירגיע, יתן מידע ולא יעורר חרדה, ומצד שני ישמור על הפרטיות שלי ויציב גבול ברור בפני מבול השאלות? תודה לך! עינת

היי עינת שאלה מאתגרת וההתלבטות שלך חשובה ומובנת. חושבת שאם לך יהיה ברור הגבול אז לא יחדרו אותו והתשובה במה לשתף ובמה לא באמת מאד תלויה בשאלה: אם מה תרגישי הכי בנוח? עם איזה שיתוף? כמובן שצריך לקחת בחשבון גם את גיל הילדים והאם הפחד הוא משאלות הילדים או משאלות ההורים או גם וגם? אני לא בטוחה שבגיל הזה הם מבינים לגמרי מה זה ניתוח. אני חושבת שאפשר לומר משהו שמותאם לגיל ושוב- מרגיש לך בנוח איתו. הרבה בהצלחה ורק בריאות ליאת

12/05/2016 | 00:35 | מאת: עינת

תודה ליאת! כל טוב גם לך!

09/05/2016 | 12:55 | מאת: שרה

שלום.איבדתי לפני הרבה שנים אדם קרוב שנהרג במלחמת יום כיפור,וכל שנה שמגיע יום הזכרון אני נזכרת בו לא מפסיקה לבכות אפילו שעבר המון שנים וזה גם מכנים אותי לדיכאון וחוסר פעילות.איך אפשר להתמודד עדיין עם הכאב בימים אלו? אשמח למענה תודה.

היי שרה מה שאת מתארת נשמע לי מאד אנושי וטבעי. לפעמים חשוב לקבל רגשות ולא להתנגד להם, זה מישהו קרוב, שהיה חשוב לך, ההזכרות מעלה דברים... ליאת

08/05/2016 | 16:32 | מאת: ליאור

שלום, אניסיתי לחפש באינטרנט מטפל CBT שמטפל בקרית גת ולא כל כך מצאתי. האם את מכירה מטפל CBT שמטפל בקרית גת? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

היי ליאור אני לא מכירה נתין להשאיר פה כתובת מייל ואולי ישאירו לך המלצות שם ליאת

29/04/2016 | 11:49 | מאת: לימור

אז אני פונה אלייך,תודה וחג שמח.

היי לימור עניתי לך למטה ואת מוזמנת גם לשתף פה יותר לגבי מה שמציק לך ליאת

29/04/2016 | 11:47 | מאת: לימור

אני לא יודעת מה לעשות? אני רוצה לחזור להרגשה טובה.

היי לימור עניתי לך למטה ליאת

שלום שמי לימור אני חווה הרגשות לא טובות בתקופה האחרונה חוסר חברה לטיפול אני לא יכולה ללכת כרגע לצערי בגלל סיבות אישיות וסיבות משפחתיות אני מרגישה שאין לי עם מי לדבר על הרגשות שאני מרגישה איבדתי את הכייף שלי בתחביבים שאני אוהבת לעשות.מה אני עושה?

לקריאה נוספת והעמקה

היי לימור אולי תנסי לחשוב על קבוצות שאת יכולה להצטרף אליהן שהינן ללא עלות קבוצות שנפגשות דרך הפייסבוק או פורומים קבוצות קריאה- אם זה מעניין אותך, קבוצות מדיטציה או גם לנסות לקבל טיפול מוזל דרך קופת חולים. ליאת

02/05/2016 | 09:30 | מאת: לימור

תודה,חג עצמאות שמח.

25/04/2016 | 18:07 | מאת: אדם וויצמן

שלום לך..בשנים האחרונות אני סובל מטורדנות כפייתית בודק אם הדלת נעולה מספר פעמים..בודק גז רכב ועודדד.. לפני כחצי שנה נולד לי בן וקורה לי משהו מוזר אבל קצת נפוץ עולות לי מחשבות מטרידות שאני פוגע בילד שלי דמיונות ותמונות שעוברים לי בראש נגיד שאני מרביץ לו ועוד דברים הזויים לגמרה אני מודע לזה שהכל שקר והכל דמיוני ושזה לא אני זה הocd ולא מצליח להיפטר מהמחשבות הרעות..אני אדם מאוד חכם ופיקח אני אוהב את הילד שלי יותר מכל דבר בעולם..למה המחשבות לא חולפות.. לא מעוניין לקחת תרופות וכאלה..אני בנאדם נורמלי עובד אוהב את החיים הכל פיקסס מה את מציע לי לעשות כדי להבין שהמחשבות סתם שקריות איך אני מוציא אותם מהראש?

לקריאה נוספת והעמקה

היי אדם הטיפול ב OCD בדרך כלל משלוב בין טיפול תרופתי לטיפול קוגנטיבי התנהגותי עם פרוטוקול מאד ברור. הבשורות הטובות- אפשר לעבוד על ה OCD ולצמצמו משמעותית. במידה ואינך מעוניין בטיפול תרופתי אתה יכול לפנות לטיפול קוגנטיבי התנהגותי בלבד אבל רצוי אצל מטפל שבאמת מבין בתחום ליאת.

היי, לאחרונה התחלתי ללכת לפגישות עם פסיכותרפיסטית (מעולם לא הלכתי בעבר), הייתי כבר ב-3 פגישות. אני מאוד מתביישת לדבר בפגישות (ידעתי שיהיה לי קשה לדבר, אבל חשבתי שהמטפלת תדע איך לגרום לי להיפתח ולהרגיש בנוח). מלבד זה שאני לא מצליחה לדבר בפגישות, אני גם לא מצליחה להסתכל על המטפלת (מידי פעם אני מגניבה מבט) ולא לשאול אותה שאלות שחשובות לי בנוגע לכל התהליך כמו אם היא חושבת שהיא יכולה לעזור לי (ואם בכלל היא הצליחה להבין מה לא בסדר בי), כמה זמן זה ייקח וכמה שנות ניסיון יש לה (כי היא דיי צעירה). אחרי הפגישה הראשונה לא הייתי בטוחה שאני בכלל זוכרת או יודעת איך היא נראית, ועכשיו אחרי 3 פגישות אני עדיין לא יודעת בדיוק איך החדר נראה. עד שכן הצלחתי לדבר ולהגיד משהו, היא לא הבינה אותי נכון ולא הרגשתי בנוח להסביר, וגם לא שאצליח להסביר. זה מאוד מתסכל אותי (גם זה שהיא לא מבינה, וגם זה שאני לא מצליחה להסביר את עצמי). אני עוד מעט בת 30, וההתנהגות הזו שלי מביכה אותי מאוד (התנהגות שמתאימה יותר לילדה קטנה, לא?). אני מאוד בלחץ לפני הפגישות. בשתי הפגישות הראשונות נלחצתי מאוד בדרך לטיפול, אבל לפני הפגישה השלישית הייתי בלחץ עוד מהלילה לפני ולא נרדמתי. סיפרתי למטפלת על הלחץ בדרך לפגישה, וגם דיברתי על זה שקשה לי לדבר ושאני מרגישה מאוד מבויישת. על זה דווקא אין לי בעיה לדבר. מצד אחד אני מאוד חוששת שבגלל שאני לא מצליחה לדבר אז המטפלת תגיד שאין טעם להמשיך להפגש ותפסיק את הטיפול. מצד שני, אני בעצמי חושבת על להפסיק להגיע. המחשבה על הפגישות הקודמות מעלה בי הרגשה ממש לא נעימה, ההתנהגות שלי בפגישה, השיח ביננו, כשאני חושבת על החדר/קליניקה אני לא אוהבת אותו, אני שונאת להגיע לשכונה שהקליניקה נמצאת בה, ואני בכלל לא בטוחה אם אני אוהבת או מתחברת למטפלת (והאם אני מעריכה את דעתה), והכי, אני פשוט לא מרגישה תועלת מכל העניין (אני מרגישה דווקא הרבה יותר רע מאז שהתחלתי). הגעתי לשם כי לאחרונה אני לא מצליחה לישון, לא מצליחה להתרכז בעבודה, איבדתי את המוטיבציה, התרחקתי מהמשפחה ואני פשוט מרגישה שלא טוב לי. עמוק בפנים אני לא באמת רוצה להפסיק את הטיפול לפני שלפחות אחזור למי שהייתי לפני כמה חודשים. המחשבה על הפגישה הרביעית עושה לי פרפרי בטן (ולא מהסוג הנעים), ופשוט לא בא לי ללכת. עכשיו בגלל החופש בפסח, יש לי קצת זמן לחשוב על זה לפני הפגישה הבאה שלנו. כמה פגישות צריכות לעבור עד שאוכל להתחיל לדבר כמו אדם נורמלי (או שאולי לא אצליח בכלל??)? איך אדע אם היא מטפלת טובה, אם אני מעריכה אותה ואם יש לנו חיבור טוב, וכמה זמן אני צריכה לתת לזה?

לקריאה נוספת והעמקה

היי בלישם מה שאת מתארת קורה להרבה מטופלים בהתחלה. יש מבוכה, יש הכרות, לפעמים קשה לדבר ,לפעמים עוד לא יודעים לגמרי אם יש חיבור, לפעמים פשוט צריך לתת לזה זמן ןלפעמים צריך גם להקשיב לאינטואציות שאומרות שזה לא מתאים אבל רק אחרי שבטוחים בהן. לא תמיד קל להכנס לתוך תהליך של טיפול רגשי שיש בו חשיפה ומגע עם רגשות , זהו תהליך עדין שצריך להכנס אליו בעדינות. אני בדעה שהמטפלת צריכה לעזור לך לדבר (אולי כי זו הגישה שלי) ואת בהחלט יכולה לבקש ממנה גלויות שתשאל אותך דברים, ושתעשו הסכם שכזה שאם מה שהיא שואלת לא נראה לך את אומרת לה שאינך רוצה או יכולה לענות. מה את אומרת? ליאת

28/04/2016 | 16:40 | מאת: סימה

כל פעם שמגיע חג ולא משנה איזה חג חוץ מיום העצמאות אני נכנסת לדיכאון ובדידות.מה עושים עם הלבד הזה בחגים ומתמודדים עם מחשבות שליליות בתקופות אלו?

22/04/2016 | 17:47 | מאת: רינת

לפני כמה שנים הכרתי בחור לא יהודי שהתאהבתי בו.בהתחלה הוא נתן לי את כל האהבה שיש אך אחרי כמה זמן שהיינו בקשר הוא עבר תאונה והיחס שלו כלפי היה מזלזל ומעליב בעקבות זה גם הלכתי לטיפולים פסיכיאטריים והיום אני לא בטיפולים ולא רוצה לחזור לטיפולים.היתה תקופה ארוכה ששכחתי ממנו אותו בן אדם ניצל בנס מהתאונה והתחתן עם בחורה לא יהודיה.כמה שנים שכחתי ממנו ובגלל שאני רווקה אני פתאום בשבוע האחרון התחלתי להתגעגע אליו אבל מחזיקה את עצמי לא להתקשר אליו כי הוא נשוי.איך אני יכולה להוציא אותו מהראש? אני ממש אשמח לעצה אני מאוד אודה לך על זה שיהיה לך חג שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת אולי תנסי לחשוב מה קרה בימים האחרונים שאת עסוקה בו, יתכן שיש בימים אלו איזשהו מקור לחץ בחייך ואז לכאורה "קל יותר" לחשוב על האקס מאשר להתמקד במה שקורה כרגע. אולי אלו סתם ימי החג שמעלים זכרונות אולי משהו אחר? בכל מקרה חשוב לדבר אל הקול הרציונלי בתוכך שיודע שהוא כבר לא רלבנטי ושכל עיסוק בו מרחיק אותך מעיסוק בעתיד ובהזדמנות להכיר אדם חדש ומתאים יותר. תרגיל שעוזר: לתת לעצמך "זמן התאבססות" שבו את חושבת עליו אבל להגביל אותו נגיד: שעה בערב, ביתר הזמן את יודעת (מחליטה בינך לבינך) שאת לא עסוקה בו. תרגיל נחמד שעוזר לפעמים כשיש אובססיה מחשבתית. ליאת

25/04/2016 | 20:15 | מאת: רינת

הקלת עלי מאחלת לך חג שמח,ושבוע נפלא.

27/04/2016 | 12:39 | מאת: רינת

אני מודה לך על התרגיל הנפלא שנתת לי עשיתי אותו וזה נפלא.אבל במשך היום שאני לא עושה את התרגיל ועם אני נזכרת בו זאת אומרת יש לי דחף לחשוב עליו איזה הסחות דעת אני יכולה לעשות כדי לא לחשוב עליו ביתר היום? אשמח מאוד עם תוכלי לייעץ לי לפחות משהו אחד הסחת דעת אחת שאני יכולה לעשות עם יש לי דחף כזה.אני מאוד מאוד מודה לך ומאחלת לך חג שמח.

27/04/2016 | 19:25 | מאת: רינת

אני מחפשת אתרי תמיכה בדיכאון באינטרנט האם את יודעת על אתר שאני יכולה לפנות אליו? תודה רבה וסליחה על ריבוי השאלות.

20/04/2016 | 12:38 | מאת: Sigal

רוצה לאחל לך חג שמח .חרות פנימית ושלווה אמיתית . תודה על היותך כאן משענת לנפש ....

היי sigal יקרה לך במיוחד- חג חירות בעיקר מכל הכבלים והשדים הפנימיים (או לפחות עד כמה שאפשרי גם אם לרגעים קטנים) מקווה שהחג יעבור בשלום ואולי אף תהיה בו שמחה ליאת

19/04/2016 | 16:58 | מאת: מיכ

שחיקה מצפה לזריחה והחושך ממשיך לשקוע בים. לעתים אין מוצא והולכת לאיבוד נשחקת כעפר דק. בכל זאת צועדת לעבר הביצה, טובעת ושוב רוצה שתציל אותה.... שחיקה, כמו הגלים המתנפצים אל המזח, כמו הסלעים השחוקים ממכות מי המלח, הולכת ושבה, מחפשת אחיזה בה. רוצה לברוח, רוצה לשכוח, רוצה להשאר, רוצה לברר.... שחוקה כמו הסלע, אין מה לחדש, קופצת למים, קופצת לאש, עוברת בסופה, פתאום רגיעה, חיוך ותודה, ואז... נתראה שוב בפגישה הבאה. &amp;#61516; היא עסוקה שונאת שהיא עסוקה ואי אפשר לקבוע פגישות נוספות....זאת כבר תקופה ארוכה שקשה לנו להוסיף פגישה או להאריך פגישה. והיא דווקא חושבת שאני מוכנה לחפור, לברר אוףףףףף......שונאת שהיא עסוקה גם כי אולי לא תהיה פניות להקשיב לי, מבינה? זה מבאס למרות שאמרה שזה לא כך. באסה ושאלה אם הרגשתי שהיא לא פנויה אליי..לא הרגשתי אבל..מבאס אותי.......ליאת יקרה, האם את מרגישה שחוקה מהעבודה הזו? שיהיה חג שמח לך ולמשפחתך, תודה שאת כאן. מקווה שאת לא נשחקת מאיתנו....היא אמרה שבכל עבודה עם אנשים יש קצת שחיקה :( כן יודעת מעצמי... מיכל

היי מיכ אני לא יודעת אם זו שחיקה אולי זוהי איזושהי דרך לגבולות אולי היא באמת עסוקה. נסי להבין איתה יותר מה העניין. לא אני לא שחוקה בינתיים, :) ואם כן אהיה כנראה שאדע איך לטפל בזה. חג שמח ליאת

19/04/2016 | 15:37 | מאת: סיוון

אשמח עם תייעצי לי איך להתמודד,ממש תודה וחג שמח.

היי סיוון עניתי לך למטה ליאת

19/04/2016 | 14:06 | מאת: סיוון

אפילו תרגיל אחד אני אשמח.חג שמח.

כתבתי לך למטה... חג שמח ליאת

19/04/2016 | 14:04 | מאת: סיוון

לפני 6 חודשים עזבתי את המסגרת הפסיכאטרית בה הייתי וכעת אני מטופלת אצל הרופאת משפחה.כל פעם שמתחילים לדבר איתי על המסגרת הזאת שעברתי שם דברים נוראיים,אני עצבנית הלב שלי פועם אני כבר לא צעירה אני בת 52 ויש לי התפרצויות זעם בעיקר כלפי ההורים שלי.הוריי הבטיחו לי שלא אחזור לעולם למסגרת אבל שלחו לי משהו איזשהי מכתב ואני ממש מרגישה פעימות לב עצבים חזקים.אשמח להסחות דעת ואיך להירגע מהנושא.תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי סיוון תרגילים להרגעה עצמית הם: - דמיון מודרך- לחשוב על מקום, אדם, אוסיטואציה שהיא כמו "מקום בטוח" עבורך וכל פעם שדפיקות הלב עולות להזכר באותו "מקום בטוח" - הרפיה, כיווץ של כל אחד מהשרירים ולהרפות במהירות - מדיטציה (רצוי- טונגלן, תקראי על זה) - מדיטציית מיינדפולנס- סריקה גופנית של כל האיברים והתחושות (יכולה גם למצוא סרטונים ביו טיוב), - נשימה סרעפתית- לנשום שלוש פעמים באופן עמוק דרך האף למלא את הבטן ולהוציא אוויר דרך הפה. להשהות מעט את האוויר בבטן לפני שמוציאים - ספורט על כל סוגיו - לחשוב על דבאים שמרגיעים אותך , אמבטיה? עיסוי? שיחה עם חברה? ים? וכו'. ליאת

16/04/2016 | 09:08 | מאת: אנונימי

למה אצל מישהו הזכרון היום יותר טוב ממה שהיה לפני כמה שנים ( הוא זוכר דברים מהילדות / צבא שפעם זה לא היה ככה + מבין דברים יותר מהר )

לקריאה נוספת והעמקה

היי אנונימי לפעמים משתחררות כל מיני הדחקות ועולים כל מיני זכרונות שלא "נזכרו" עד אז. השאלה היא למה זו בעצם בעיה? ליאת

18/04/2016 | 14:07 | מאת: נעמה

שמתי לב שלאחרונה בכל פעם שאני מתוחה או מדברת על נושא מלחיץ לפני השינה זה משפיע על איכות השינה והמצב רוח וגורם לי להתעורר הרבה פעמים בלילה אני לא יודעת מה לעשות.אז מה הפתרון בטיפול פסיכותרפיה במקרה כזה?

בטיפול בודקים האם יש תוכן קבוע למחשבות, מנסים לנטר אותן, להתבונן עליהן כמו גם מנסלים ללמוד כלים להתמודד עם התכנים שעולים או כלים להרגעה עצמית מה שמכונה גם: ויסות רגשי. ליאת

18/04/2016 | 14:40 | מאת: דניאלה

לאחרונה חוויתי מספר אירועים שגרמו לי להיכנס לדיכאון ולחוסר תפקוד בינוני שכולל בין היתר בחילות וחוסר תיאבון.לאחרונה הכלב שלי נפטר וחבר שלי שנועדנו להיות ביחד ולהתחתן נפרד ממני.עם כל אלה אני לא מצליחה להתמודד,לטענתו יש לנו אהבה עמוקה אך הריבים ווהעצבים שלנו גרמו לנו להרוס את הקשר. מה עלי לעשות? אשמח לעצה מהירה.

נשמע באמת צירוף לא קל של הרבה דברים. בתקופות של עומס רגשי כתוצאה מארועי חיים לא קלים הרבה פעמים מגיבים דרך: שינויי מצב רוח, עצב,דיכאון, עייפות,תשישות, חוסא מוטיבציה, קושי ליהנות כעסים ועוד. מכיוון שאת רואה שאת משלמת מחיר על הדיכאון, הכעסים וחוסר התפקוד ממליצה לפנות לעזרה מקצועית. לא חושבת שזהי היה מקצועי מצידי לתת לך כרגע איזו עיצה "בשלןף". ליאת

13/04/2016 | 03:14 | מאת: פרו

שלום, אני בת 22 משוחררת 3 חודשים. במשך שירותי כקצינה-שנה וחצי, חוויתי טראומה של כשלון, בעמידה ביעדים וביחסים שלי עם פקודי מפקדי ועמיתי. מרגיש לי שכל מה שבניתי לעצמי ועל עצמי במשך כל חיי ובמיוחד בנעורי ובשירות הצבאי שלפני שנהיתי קצינה, ירדו לטמיון והבטחון עצמי שלי התרסק. החוויה הזאת ערערה כל מה שאני מכירה בעצמי. יש לי חברים רבים שלא הצליחו בתפקידם אבל לקחתי את זה הרבה יותר קשה. אני מרגישה שחוית הכישלון הזאת יכולה למנוע ממני מלבנות את חיי הבוגרים כמו שתמיד חלמתי. על איזה טיפול את ממליצה? והאם יש לך טיפים שיוכלו לעזור לי בהתמודדות ובהתקדמות?

לקריאה נוספת והעמקה

היי פרו מאד חשוב שזיהית שחווית הכישלון משפיעה כרגע ויכולה להשפיע גם בעתיד. זה אומר שאת כבר בדרך לטפל בזה וחשוב מאד לטפל בזה כבר כעת על מנת שלא תצברי חוויות נוספות דומות. הצבא הרבה פעמים הינו הכניסה הראשונית לחיים הבוגרים והרבה מתארים שבצבא חוו לראשונה כשלון וכמוך- לא תמיד מצליחים לעבד אותו כראוי. ממליצה לך על טיפול רגשי שבו תעבדי את "הכשלון", את הפגיעות שהעלה שאולי הייתה שם עוד קודם? אבל לא ממש הרגשת אותה? עד אז, מה זה אומר מבחינתך להכשל? מדוע זה נחווה כקשה ? (מקווה שאת יודעת שאנשים מצליחנים הם אלו שנכשלו הכי הרבה פעמים...) ועוד. את כל זה חשוב להעלות בטיפול ואז מניחה שתרגישי שהמשך דרכך בחייך הבוגרים תהיה קלה יותר ומודעת יותר. חג שמח! ליאת

12/04/2016 | 20:07 | מאת: אנונימית

שלום, אני בזוגיות כבר כמעט שנה, זוגיות שידעה עליות ולא מעט מורדות. בן-זוגי הוא בנאדם לא קל להתמודד איתו, הוא לא רגוע, הוא עצבני כמעט כל הזמן, הוא תמיד מחפש בדברים הקטנים בי או בקשר מה לא טוב ומה גורם לו לתסכול, למרות שהדברים נורא שוליים וחסרי משמעות לאדם הממוצע. הרבה פעמים הגעתי לסף הרמת ידיים והוא התנצל ואמר שלא התכוון למה שאמר ושהוא לא יודע מדוע הוא ככה ושהוא לא רוצה לפגוע ולא רוצה לאבד אותי. אני מאמינה בו חשוב להגיד, הוא מאוד אינטליגנט, הוא יודע להתנצל כשצריך וגם מודע לבעיות שלו. אני מאמינה שהוא רוצה להתגבר עליהן אבל לא יודע איך לעשות זאת. הבנתי ממנו שהיה בטיפולים פסיכולוגיים בעבר שלא תרמו לו בכלום ולכן אינו מאמין בזה. אתמול שוב היה לנו ריב שכבר לא יכולתי לספוג את ההטחות שלו בי ואמרתי לו שאני מרימה ידיים. עם כל הכאב וכל האהבה. היום הוא שוב התנצל מכל הלב ואמר שהוא לא יודע למה הוא הורס כל דבר טוב בחיים שלו ושהוא אף חושב מחשבות אובדניות. הרגעתי אותו מיד ואמרתי לו שהוא חייב עזרה מקצועית והוא הסכים. אך כמו שאני מכירה אותו הוא לא יעשה עם זה כלום וזה רק עניין של ימים עד הפיצוץ הבא. אני אובדת עצות באיך ניתן לעזור לו. אני רוצה להקים איתו משפחה, הוא בנאדם מדהים. אבל אני פוחדת שההתנהגות שלו עוד עלולה להרוס אותי, אם לא תטופל ותתמתן. בבקשה איך אוכל לעזור לו?

לקריאה נוספת והעמקה

היי אנונימית העזרה העיקרית שלך בסיטואציה כזו היא בעיקר אם תצליחי לשכנעו לקבל עזרה. לפי מה שתיארת זה לא משהו שאת יכולה כרגע לפתור וכנראה גם לא הוא משום שכאמור הוא חווה תחושות של חוסר שליטה. אולי כדאי להציע לו לגשת לטיפול פסיכולוגי שהינו יותר ממוקד בכעסים, יותר קוגניטיבי התנהגותי האם הלך לטיפול מסוג זה בעבר? חשוב גם שתאמרי לו שהעובדה שטיפולים מסויימים לא עזרו יכולה להיות קשורה ל: גישה שהמטפל עובד בה, כימיה עם המטפל ועוד ולכן חשוב להמשיך לנסות למצוא את הטיפול המתאים, השיטה המתאימה ואת ההתאמה בכלל- משום שהיא קיימת. ליאת

11/04/2016 | 15:13 | מאת: Sigal

שוב אני כאן ...שוב הגל העכור הזה...שוב טריגר שזורק לשם . כל כך חשופה...כל כך רוצה לצעוק את הכל מתוכי ולא מצליחה ...היום הם כמעט שסיפרו במקום לא נכון..כבר לא מצליחה להחזיק אותם ...

היי סיגל יקרה. איתך... יש ימים כאלו של טריגרים שיוצרים את התחושה של להיות חשופה עד העצם. אלו ימים קשים ומטלטלים. אני פה... ליאת

14/04/2016 | 08:40 | מאת: ניצה

אני סובלת מדיכאון וחרדה 4 שנים.כמעט כל 3 חודשים,הייתי מקבלת התקף חרדה ודיכאון מתמשך עם בכי ונבהלתי מאוד.בין לבין גם יש לי תקופות טובות.אני לוקחת תרופות פסיכיטריות להרגעה אני כמעט שבועיים לא יכולה לתפקד בבית ומנסה לצאת כמה שיותר מהבית.אבל שאני חוזרת לביתי אני לא מסוגלת לתפקד.מה אני צריכה לעשות? אנא חזרי לי תשובה,תודה לך מראש.

15/04/2016 | 05:47 | מאת: שירלי

אשמח להמלצה לספרים מועילים וטובים בתחום הפסיכולוגיה החיובית אני בת 25 דיכאונית לאחר בדיקות שונות וניסיון עם כדור נגד דיכאון אני לא מוכנה כרגע ללכת לטיפולים בגלל סיבה אישית כלשהי אלא לעזור לעצמי להבין לבד את הבעיות שלי המלצה מישהו יודע? תודה.

09/04/2016 | 08:42 | מאת: מור

שבת שלום.אני סובלת בתקופה האחרונה מחוסר אנרגיה ומצב רוח.אני מחפשת כלים מעשיים לצאת מהתחושות האלה אני ממש אודה לכם עם תוכלו לתת לי עצה,תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מור אני לא יכולה לתת עצות כאלו מבלי הכירך אחרת הן ישמעו לגמרי כמו "פסיכולוגיה בגרוש". השאלות שאת יכולה לשאול את עצמך הן: מתי זה התחיל? מהי הסיבה? האם יש סיבה חיצונית (ארוע כלשהו) שקרה או שסיבה פנימית? האם טיפול יכול לעזור לי? אם כן, איזה טיפול ? האם אני יכולה להיתמך באנשים קרובים? אם כן מי? ועוד. חג שמח! ליאת.

14/04/2016 | 08:00 | מאת: מור

חג שמח.

אני גרושה בת 57 הוא גרוש בן 63.5 היינו יחד כ4 שנים. חזר בתשובה נפרדנו ביוזמתו,הפריעו לו דברים כמו לדוג' שהבן שלי גר עדין איתי(סיים לימודים באוניברסיטה לא מזמן) ולכן לא נעים לי שבן זוגי ישן אצלי. (לא בגלל החזרה בתשובה) דוג' נוספת אני עובדת משמרות וזה כולל שישי בערב.. אתמול התחתן עם אחרת, ואני שבורה. מכה על חטא חושבת כל היום על כמה אני אוהבת אותו, ולמה לא נתתי לו יותר תשומת לב..

היי לך יכול להיות שיש משהו בארוע החתונה שעושה את הפרידה ליותר "סופית" ולכן אפשר לראות את זה כעוד שלב בתהליך הפרידה הפנימי שלך ממנו שעוצמתו כרגע גבוהה אבל כנראה תדעך עם הזמן. חושבת שאין טעם להכות על חטא, למרות שמבינה את התחושה. דברים מתרחשים לעיתים באופן שהם מרחשים ולהכות על חטא זה שוב דרך מתוחכמת של הנפש להמשיך ולהתעסק בפרידה ובו. עדיף בשבילך שתנסי להיות במקום שחושב קדימה על אופציות אחרות שאינן קשורות אליו, אם תפני את המקום בתוכך יש יותר סיכוי שתגענה. חג שמח! ליאת

04/04/2016 | 11:39 | מאת: טל

שלום שמי טל לפני 3 חודשים חבר שלי נפרד ממני עברתי מסכת עינויים,התקווה לשכוח אותו ולהמשיך הלאה בחיי אך לשווא.לא עזר יום אחד שלא הפסקתי לחשוב עליו.הכי כואב לי שהוא הכיר מישהי אחרת והמצב נהיה ממש מעיק אפילו 3 חודשים אחרי המחשבות הכאב העצום לא פוחתים.אשמח לקבל עצה או פתרון לבעיה,תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי טל ראשית, 3 חודשים זה לא הרבה זמן ועדיין מובן וטבעי שאת מרגישה את מה שתיארת. פרידה מבן זוג היא תהליך התאבלות וכמו כל תהליך התאבלות יש לו את הקצב שלו והזמן שלו. יחד עם זאת, במידה ואת מרגישה שהכאב גובר או גם במידה ואת מרגישה שיש בפרידה איזשהו נושא לא מעובד שנאפיין את הקשרים שלך חשוב (בשבילך) לנסות לגשת לטיפול רגשי שגם יכול להוות תמיכה וגם מקום ללמידה. חשוב גם להעזר בתקופות כאלו במעגלי תמיכה קרובים: משפחה, חברים טובים. כדאי ורצוי מאד דווקא בתקופות כאלו לעשות ספורט, לישון טוב (למרות שקשה..), ולנסות להתעסק בדברים שאת נהנית מהם. הכי חשוב זה לזכור ש...יש עוד דגים בים :)! תמיד, ובסופו של דבר הכאב הוא זמני, גם אם נראה כרגע שלא יעבור לעולם ולאט לאט תכירי שוב מישהו שיהיה מתאים יותר עבורך. ליאת

08/04/2016 | 13:08 | מאת: טל

וחג פסח שמח.

אני פונה אלייך הפעם במשהו שגם קשור אבל לא רק מתוך מטרה ותחושה לעזור לעצמי בנוסף לטיפים הנהדרים שנתת לי.אני רווקה כמו שאת יודעת שחייבת עזרה.אחרי שאני ובן זוגי נפרדנו אני מאוד מבודדת חברתית מגיבה בחוסר חשק לאנשים ולפעמים התפרצויות זעם בעיקר על משפחתי. אני רוצה לעזור לעצמי ולהעזר לגלות את האור בחיים שאני יבין שאני קמה כל בוקר באופטימיות שאני יבין כל יום שהשמש כן זורחת כל יום.מקווה לקבל את עזרתך ועצתך האם הפסיכותרפיה הוא הכיוון?ומה עלי לעשות בנוסף לטיפים כדי לחזור לעצמי לצאת מזה ולהתעורר בשמחה לעולם?

02/04/2016 | 22:43 | מאת: ינשוף

שמי חיה- תכירו אותי ...כמוכם אני נפגעת התעללות קשה... סוחפת איתי את הכאב ואת השלכותיה... מתאמצת להקים את עצמי- וללכת הלאה... רק זה קשה... קשה מאוד... התחלתי לימודים ואני מתקשה להשקיט את הקולות בתוך הראש - קולות של הפוגעים שאומרו שאני מטומטמת- שאני אפס- שאני כלום- שלעולם לא אגשים- שכל ציון מתחת ל100% הוא לא נחשב....אני יודעת ומבינה שאלה קולות מהעבר אבל אני לא מצליחה להפריד בין אז להיום... 3 שבועות של לימודים ורמת החרדה גברה ברמות בלתי נסבלת... למרות הכל אני ממשיכה ולא מוותרת... אבל באיזה מכיר??? מצוקה, כאב... המון כאב..... וחלקים שבתוכי שרוצים שהכל יגמר כבר.... אין לי שקט בפנים... אני כל כך עייפה מהמאמצים להיות נוכחת- מלשרוד..

לקריאה נוספת והעמקה

היי ינשוף/חיה אני חשובת שאת דווקא כן קצת מפרידה לפי מה שכתבת משום שאת יודעת שהקולות השליליים שאת שומעת הם של הפוגעים ולא בהכרח חלק ממך וזה המון! ראז נכון, הקולות מלווים בעוצמות אלו או אחרות ויוצרים את הסבל האיום הזה שאת מתארת אבל שומעת שיש גם קולות אחרים שמנסים לתפקד. לפעמים צריך לתת מקום לא לקולות אך לכאב- ואז הוא חולף יותר מהר. ליאת

04/04/2016 | 10:56 | מאת: ינשוף

תודה ליאת על תמיכתך- אני כן מאפשרת מקום לביטוי הכאב- בעיקר בטיפול- לפעמים זה מרגיש שהוא לא יגמר...

03/04/2016 | 21:16 | מאת: עדי

אני כתבתי לך למטה דילגת עלי.ובכל זאת אשמח לעזרה.אני מוקפת במחשבות שליליות במיוחד הרגשת הלבד בנוסף יש לי חרדה חברתית עברתי טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ובכל זאת עדיין חשה את זה.השאלה שלי איך לנטרל מחשבות שליליות אלו? האם יש תרגיל בפסיכותרפיה שאפשר להיעזר? זה תוקע אותי הרבה בחיים המחשבות השליליות הללו גם כפי שהסברתי גם על חרדה חברתית.כתבתי לך בדיוק מה שכתבתי למטה אשמח לתגובתך.

עניתי לך למטה. לגבי חרדה חברתית- cbt מאד עוזר. ליאת

31/03/2016 | 19:51 | מאת: Sigal

עברתי בשכונה לראות מה נשמע ...ונשארתי לאחל לך שבת שלום וסופ"ש נעים ...

היי סיגל תודה רבה מקווה שגם את בסדר :) ליאת

30/03/2016 | 03:08 | מאת: שיר

עמוד הפייסבוק שלנו עלה לאוויר בשעה טובה, אתם מוזמנים בחום לקרוא ולהגיב. בכל פעם נעלה פוסט חדש הקשור לנושא בריאות הנפש, התמודדות עם דיכאון וגם סיפורי מתמודדים שלנו. נשמח לתגובות, ממליצים לכם לקרוא את הפוסט על כלב הדיכאון. נשמח לתגובות והערות. https://www.facebook.com/kidumpro/

לקריאה נוספת והעמקה

בהצלחה :)

29/03/2016 | 20:13 | מאת: מיכ

הי ליאת, מה שלומך? מכיוון שאני נמצאת במקום טוב ואחר בטיפול החלטנו שהגיע הזמן לעבור למשהו כואב שחלמתי עליו....ולא התמודדתי עם התינוקת שבי, שדי דחיתי וקצת התכחשתי לה...וכיום אני מוכנה לקבל אותה ואת מה שמביאה, רק שעדיין אין לי מושג מה. משהו מאוד מוקדם כנראה ולכן הרבה פעמים אין לי מילים, אז דיברנו על "רגרסיה בשרות האגו" שכנראה זה מה שצפוי לי בזמן הקרוב כשנגע בזה....ביקשתי הסבר, היא קצת הסבירה ויותר היא אומרת שאי אפשר כל כך לדעת לאן נגיע....אבל הייתי רוצה לשמוע אולי ממך על מה זה אומר? אני יודעת שזה ידרוש כוחות ותלות יותר גבוהה בה כנראה, אבל אולי מניסיונך תוכלי קצת להבהיר לי מה זה אומר כשאומרים רגרסיה בשירות האגו????אנחנו מדברות על השלב הכי מוקדם בינקות....אני מאמינה שאני בידיים טובות אבל רוצה לדעת קצת יותר מה זה אומר? אפשר? וכמובן שיהיה קשה אבל היא מאמינה שאחר כך תהיה הקלה.....ואני ממש במקום מוכן לזה...

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ אני חושבת שחשוב שתשמעי מהמטפלת למה התכוונה, זה מרגיש לי שלומר את זה בשפה שלי זה תיווך לא נכון של תהליך משמעותי שמתרחש ביניכן. בגדול - לפי מה שכתבת הבנת נכון. ליאת

29/03/2016 | 20:49 | מאת: מיכ

למרות שחשוב לי לדעת קצת מה זה אומר....זה מה שהבנתי ובעצם זה ממש לא מובן :(

31/03/2016 | 20:09 | מאת: עדי

אני מוקפת במחשבות שליליות.במיוחד הרגשת הלבד וחרדה חברתית.עברתי טיפולים פסיכולוגים ופסיכיאטרים ובכל זאת עדיין אני חשה את זה.איך לנטרל את המחשבות השליליות האלו? האם יש תרגיל בפסיכותרפיה שאפשר להיעזר? זה תוקע אותי בהרבה תחומים בחיים המחשבות השליליות הללו גם כפי שהסברתי על חרדה חברתית.

03/04/2016 | 20:51 | מאת: עדי

אשמח לתשובה תודה.

דרך טיפולים,אבל יש ימים שהדיכאון לא עובר וכמה שאני מנסה לעזור לעצמי זה לא עוזר.אני לא בטיפול כי עברתי הטרדה והשפלה בטיפול.זאת הסיבה שאני לא ממשיכה בטיפול וכרגע גם משפחתי לא רוצה שאלך לטיפול הם אומרים שאני יודעת להתמודד בעצמי אבל בחלק מהימים שוב כמה שאני מנסה לעזור לעצמי הדיכאון לא עובר.

היי יעל קשה להתמודד עם דיכאון לבד. ראי תגובתי למטה... ליאת

25/03/2016 | 20:32 | מאת: יעל

ועם מי אני יכולה לחלוק את הרגשות שלי במקום טיפול בינתיים? אני מודה לך על כך.

הי יעל אפשר להעזר גם בטיפול תרופתי לחלוק ניתן כמובן עם אנשים שקרובים אלייך. ליאת

25/03/2016 | 12:53 | מאת: סימה

חג פורים שמח. לעיתים קרובות אני סובלת ממחשבות מדכאות ושליליות.זה מכניס אותי למועקה איומה שלא עוברת לי אפילו לפעמים יום שלם.מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם התופעה הזאת? תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי סימה מניחה שהמחשבות המדכאות נושאות אופי מסויים שבדר"כ חוזר, יתכן שגלום בתוכן איזשהו נושא ש"יושב" עלייך ואינו מעובד מספיק. טיפול רגשי יכול לעזור ולהקל אם תעבדי בו את הנושאים החוזרים, מדיטציה גם יכולה לעזור. ליאת

28/03/2016 | 08:39 | מאת: סימה

איזה טיפול רגשי יכול לעזור במקרה של מחשבות מדכאות? תודה על המענה.

28/03/2016 | 19:55 | מאת: סימה

כמו ששאלתי אשמח לדעת איזה טיפול רגשי מתאים לדיכאון? ואני רוצה לומר שיש לי בנוסף בעיקר בערב מוקדם עייפות ותחושות מועקות והזעות איך ניתן לטפל בעניין? תודה וסליחה על ריבוי השאלות.

24/03/2016 | 17:56 | מאת: עדי

מה ניתן לעשות עם מרגישים לחץ נפשי ודפיקות לב? זה לא נובע לי ממשהו מסויים פתאום זה קורה שאני נכנסת לחרדות והזעות אני בת 46 יכול להיות שזה נובע מהגיל? איך ניתן להתמודד שזה קורה? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי עדי לחץ נפשי דפיקות לב הזעות וכו יכולים להיות בהחלט חלק מתסמיני גיל המעבר או להבדיל סוג של התקפי חרדה. כדי לדעת להתמודד עם זה כדאי ראשית לפנות לרופא משפחה כדי להבין בדיוק ממה הדברים נובעים. במידה ואכן מדוב על התקפי חרדה טיפול רגשי יכול לעזור. ליאת

23/03/2016 | 23:20 | מאת: מיכ

הי,היה לי יום הולדת השבוע, פעם רציתי ותכננתי שביום הזה אני אתאבד.....נשמע נורא! חשבתי שדווקא ביום הזה אני רוצה למות :( היום אני במקום אחר!! , היום רוצה להרגיש נאהבת ביום הזה וזה מתחיל לקרות! זה מרגש אותי! ואני רוצה להוולד מחדש...לא במובן של פעם, שוב היום להוולד מחדש הכוונה פשוט לחיות אחרת, להנות מחיי, כל זה התאפשר לי בזכות הטיפול ויש לך גם חלק מזה.....אז רציתי לומר פורים שמח לך ולכלם, ותודה ענקית על היותך כאן. והאם תוכלי לומר מספר מילים על הרצון הזה דווקא ביום הולדת? קצת תובנות? ......היום רוצה לחגוג אותו, פעם לא אהבתי כל כך את היום הזה הוא היה יום עצוב......היום לא! פורים שמח ותודה על הכל, מיכל

מיכ יקרה אני שמחה לשמוע שהפעם התחושה אחרת, המון מזל טוב והרבה אושר ובריאות ושמחה, מאחלת לך שבאמת השנים הבאות יעברו ביתר קלות, ותודה על מילותייך החמות. אולי הרצון להפסיק הכל דווקא ביום ההולדת הוא כי היום בו ניתן לך חיים. אין לי משהו חכם מזה כרגע לומר. מעבר לזה... צריך להכירך טוב יותר כדי לדעת משמעויות נוספות אבל הכי חשוב שזה לא מה שאת מרגישה כעת. פורים שמח! ליאת

23/03/2016 | 10:06 | מאת: מי"ב

כזכור, סיימתי טיפול אחרי שנים ארוכות. לצערי התברר לי שהמטפל שלי דאג לעשות עבודת שטח טובה אחריו ולהשחיר את שמי בצורה כזאת שאינה מאפשרת לי לדבר עם אף גורם רלוונטי נוסף ואני ממש לא רצויה שם. אחרי מאבק ופגישות קיבלתי מימון לפעם בשבוע קיבלתי את זה ברוח חיובית LESS IS MORE אבל החזר ? שוטף+90... אז.... הגעתי לטיפול חדש, וציפיתי וידעתי שזה לא יהיה אותו הדבר. המטפלת טובה ומקצועית וקשר חם נוצר בינינו, אך מאידך, הנושא הכספי מעיק עליי ולא ממש בשליטתי, ולכן מתחילה לחשוב אולי לקחת הפסקה כי זה גורר התעסקות מיותרת בנושא וחיטוט מיותר בפצעי העבר נפגעתי בטיפול שלי, מהמטפל, זה שהיה אמור לשמור עליי אבל מבחינתי לקחתי את זה לצד החיובי, נשאתי בתוצאות (השחרת שמי, ניתוק ממנו) ואני ממשיכה בדרכי, לצמוח ולהתפתח ומקווה להגיע למטרות שלי כי יש לי מוטיבציה כמו שאדלר אמר: לא חשוב מה קורה לך, חשוב מה אתה עושה עם זה מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה
23/03/2016 | 23:26 | מאת: מיכ

אני דווקא חושבת שחשוב גם מה קורה לך, איך אפשר להתעלם ממי שעובר תאונה או נקטעת לו יד? או עבר מלחמה????? ברור שחשובה ההתמודדות, אבל כל אחד עובר משהו ומי שעובר טראומה מאוד חשוב מה עבר עליו...כל אחד היה לוקח את זה קשה!!! אין מצב שלא! אבל ההתמודדות שונה באופן טבעי. אל תאשימי את עצמך, אנחנו נוטות לכך לעיתים קרובות וחבל! הדברים שאנו עושים הם גם כתוצאה ממה שעברנו וברור שחשוב מה נעשה עם זה אבל חשוב להדגיש שזה משהו שעברת ולא סתם אנחנו מתנהגים כך! זאת תוצאה של דברים שעברנו! פורים שמח

אני מבינה את תחושותייך ואת הפגיעה ואת החשש למעשה להפגע שוב. יחד עם זאת את כותבת שנוצר קשר טוב עם המטפלת החדשה וזה המון. מבינה גם את הנושא הכספי, זה יכול "לחרב" הרבה חלקים בטיפול, אולי כדאי שתדברי עם המטפלת לגבי זה, אולי יהיה לה איזשהו רעיון? שומעת במה שכתבת שלמרות הכל, יש לך כוחות , מחזקת אותך. פורים שמח :) ליאת

22/03/2016 | 19:08 | מאת: Sigal

קצת לא נעים לי. שכל פעם באה להתמלא באנרגיה ובכוחות ...ובכל זאת קצת מורכב היום .המון רעש אז באתי קצת לשבת כאן . תודה על היותך ,חג שמח ומחוייך ....

היי sigal יקרה הכל בסדר ואין מה להרגיש אי נעימות בשביל זה אני פה. ובהחלט "מותר" גם "לשבת" פה ולנסות להתנחם או לפרוק ולהביא את המורכבות. לפעמים ימים שמחים בחוץ הם ימים עצובים בפנים ובנפש ואין הלימה בין הדברים. ליאת

22/03/2016 | 09:40 | מאת: צופית

שלום ליאת.מאז שאיבדתי את חברתי הטובה שהלכה לעולמה אני מרגישה בדידות עד היום השמחה שלי שלי הלכה אני כתבתי לך לפני כמה חודשים על ההרגשה שלי הרגשת הבדידות שלי עקב האובדן.לפעמים המצב רוח שלי מצויין ואני כבר לצערי הרב השלמתי עם זה שהחיים שלי אחרים בלעדיה אבל לפעמים אני מרגישה שאין לי לאן לצאת עם מי לצאת יושבת בבית בוכה ולא יודעת מה לעשות.אשמח לעזרתך עם תוכלי לתת לי טיפ להתגבר על העצבות של הבדידות שאני מרגישה.הציעו לי ללכת לטיפול אבל אין לי כסף כרגע ומטעמים אישיים לא אוכל כרגע ללכת לטיפול.אשמח מאוד לעזרתך חוץ מטיפול איך להתמודד עם הרגשת הבדידות שאני מרגישה.אני ממש מודה לך.

לקריאה נוספת והעמקה

היי צופית אני זוכרת שכתבת לי ולצערי אין לי עוד "טיפים" מעבר למה שכתבתי לך אז פרט לזה ששוב אומרת: התמודדות עם אבל היא ארוכה ואינה עוברת אפילו אחרי כמה שבועות או חודשים, חשוב לנסות איכשהו "לאמץ" גם את הרגשות הלא נעימים ולא להתנגד להם כי ההתנגדות יוצרת מתח פנימי נוסף וחוץ מזה להמשיך לנסות למצוא דברים שאת אוהבת ואנשים שניתן לדבר איתם. אולי קבוצת תמיכה כלשהי יכולה לעזור? ליאת ליאת.

21/03/2016 | 21:48 | מאת: תרין

ערב טוב ברצוני לדעת אם לוקחים סימבלטה רק שבוע של 30 מג ומפסיקים זה מותר או שצריך להפסיק לאט בהדרגה למרות שזה רק שבוע תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי תרין הפורום אינו עוסק בייעוץ תרופתי זו שאלה שכדאי להפנות לרופא המטפל, ליאת

20/03/2016 | 09:33 | מאת: עידית

בוקר טוב.יש לי בעיה שכאשר אני עצבנית קשה לא לענות במיוחד כלפי ההורים שלי.יש לי המון כעס כלפיהם שזה מתבטא בויכוח קולני.אחרי שאני נרגעת אני מצטערת ואז אני נכנסת לדכדוך.האם דרך פסיכותרפיה אפשר לטפל בזה? ועם כן מה הכלים להתמודדות?

לקריאה נוספת והעמקה

היי עידית בהחלט אפשר לטפל בזה דרך פסיכותרפיה- טיפול רגשי להתמודדות עם הכעסים וכן חשוב לבחון בטיפול האם יוצאים רק מול ההורים ומדוע (אולי יש "מטענים" שחשוב לפרקם בטיפול) או מול אנשים נוספים ואז ניתו לעבוד בעבודה טיפולית שהיא קוגנטיבית התנהגותית על שרשרת הארוע- מחשבה - תגובה אשר מובילה לכעס שבסופו דכדוך. דבר נוסף- כעס בדר"כ נחשב כרגש משני, מתחתיו בדר"כ יש רגשות אחרים כגון: פחד או עצב. בטיפול לומדים לזהות את הרגשות הללו ולמצוא דרכים להביען שלא דרך הכעס שאינו עוזר בסופו של דבר. ליאת

17/03/2016 | 18:37 | מאת: דנה

אני לא יודעת עם זה מתאים לפורום הזה עם לא אשמח עם תפנו אותי לפורום מתאים אחר בנושא.אני סובלת מדיכאון זה לא עוזב אותי אני רוצה לחיות חיים שמחים בלי דיכאון.עברתי כל מיני דברים לא נעימים בתקופה האחרונה גם בענייני עבודה ואני רוצה לחזור לעצמי.אפשר עצה בלי טיפול? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי דנה את מבקשת עזרה לטיפול בדיכאון אך בלי טיפול , זה קצת כמו לבוא לרופא ולבקש ריפוי בלי תרופה :) אני חושבת שיכולות להיות מגוון דרכים לטפל בדיכאון אבל בכולן חשובה המוטיבציה שלך האם יש לך מוטיבציה לטפל בזה? מגוון הדרכים הן למשל: טיפול רגשי טיפול תרופי טיפול באחד מהכלים של רפואה משלימה מדיטציה ועוד... ליאת

20/03/2016 | 20:53 | מאת: דנה

איזה טיפולים ברפואה משלימה מתאימים לדיכאון? תודה.

14/03/2016 | 08:10 | מאת: Sigal

מחפשת מקום כאן שם , בטיפול מחפשת מקום לנוח , לשקט לקצת הרגשה של קיימת ולא מוצאת בשום מקום . מרגישה תלושה ,מפורקת שוב המון אנשים לידי ואני לבד עם עצמי ...כלום לא מרגיע כלום לא נוגע .. בודדה ..זה כל כך עצוב .

היי sigal ה קשה ואני מבינה שלפעמים גם בקרב אנשים חווית הכאב של הבדידות הפנימית נוכחת ומציפה איתך ליאת

20/03/2016 | 18:59 | מאת: רינת

שלום ליאת.מאוד חשובה לי העצה שלך לעזרה עצמית כאלטרנטיבה לטיפול.מיום שישי אני מרגישה חולשה נפשית מצב רוח ירוד כל הזמן אני רוצה לשכב במיטה,עד לפני יום שישי הכל היה בסדר,איך אפשר להתמודד ולהחזיר את המצב רוח שהיה לי לפני ולהתגבר על עייפות וחולשה?אני ממש מודה לך,ערב נפלא.

09/03/2016 | 15:18 | מאת: אילה

היי ליאת, מעיוני הקצר נהניתי לקרוא את תשובותיך ואת היחס החמים והמקצועי שאת מפרגנת לכל אחד ואחת כאן.. וברצוני לשאול אותך שאלה, אך לפני כן אתן קצת רקע, אני כבת 27 מטופלת כשנתיים, עברתי שלושה מטפלות עד שהגעתי למטפלת הנוכחית (שאיתה אני כשנה). כרגע הטיפול מיטיב איתי, המטפלת שלי מיוחדת מאד. ויש לנו כימיה טובה. אבל אני מרגישה שאני צריכה תמיד להיות איתה וזה מתבטא בפגישות והודעות. ואם אני לא מסמסת לה כאילו איבדתי אותה ואני לבד. זה לא בהכרח הודעה של מצוקה. זה גם יכול להיות הודעה של להזיז פגישה וכדו אני רב היום חושבת עליה ועל הטיפול. אני מתעוררת עם הדברים שדיברנו ויושנת איתם. ניסיתי להתנתק ממנה, וזה יצר ניתוק כללי (גם רגשית) והיה קשה לי אחר כך לשתף אותה באירועים משמעותיים לי. אני מרגישה שנימאס לה מההתנהגות הזו שלי (למען האמת גם לי נמאס מעצמי) ונחזור לשאלה, איך אפשר להתגבר על זה? מה באמת קורה לי שאני כך? האם זה נובע מתלותיות יתר? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי אילה אני חושבת שכדאי להעלות לדיבור בתוך הטיפול את הדפוס הזה ומה באמת קורה לך. למעשה את מתארת איזו חוויה שבה את צריכה להרגיש כל הזמן איזשהו מגע אחרת יש לך תחושת העלמות? אולי...? חשוב לדבר על זה כי יתכן שזו חוויה שמשתחזרת בעוד מקומות ומערכות יחסים בחיים. כן, זה יכול להיות חלק מאיזשהו דפוס תלותי אבל ההגדרה אינה משנה אלא איך מתמודדים עם זה ומה זה מבטא באמת. ליאת

07/03/2016 | 23:21 | מאת: Sigal

תודה על היותך ...רק להניח רגל להעלם בתוך עצמי ולנוח לרגע קט . אני פשוט עייפה פיזית ונפשית ...

היי sigal שומעת...מקשיבה...לפעמים זה מה שצריך, להניח ראש איתך ליאת

12/03/2016 | 12:55 | מאת: לימור

אני מרגישה ויתור עצמי ועסוקה בבעיות של אנשים אחרים.בגלל זה זה מוביל אותי לחוסר אושר.מה עושים כדי לשנות את זה? תודה.

שלום.אשמח מאוד לדעת איזה כלים אפשר להתמודד עם דיכאון,בנוסף לטיפול? תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי טל ישנה אפשרות של טיפול תרופתי אנטי דכאוני כמו כן יש המאמינים בעזרה מתחום הרפואה המשלימה: דיקור, שינוי תזונה, רפלקסולוגיה. עשיית ספורט הוכחה כתרופה מאד יעילה ובריאה לדיכאון כמו כן אפשר להצטרף לקבוצות תמיכה או גם ךהעזר בספרים בתחום למשל הספר: "בוחרים להרגיש טוב" של דיויד ברנס הוא ספר מצויין. ליאת

12/03/2016 | 11:05 | מאת: טל

אשמח לדעת מה עושים בטיפול הזה ולמי אני יכולה לפנות? תודה.

באינטרנט מודה לך מאוד.