פורום פסיכותרפיה

13420 הודעות
11967 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכותרפיה

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורה של מנהלת הפורום. 2. הפורום נועד לתת מענה לטווח רחב של מצבים בהם קיימת מצוקה רגשית. ניתן להתייעץ בו לגבי גילאים שונים ובנושאים מגוונים כגון: הפרעות חרדה, דיכאון, קשיים חברתיים, קשיים בגיבוש הזהות המינית, מצבי משבר, קשיים ביצירת קשר ועוד. בנוסף יינתן בפורום יעוץ לגבי פנייה לטיפול או לגבי התלבטויות בתוך התהליך הטיפולי. 3. בעת הפנייה יש לציין גיל, מצב משפחתי, ורקע קצר על הבעיה. 4. אבקש להקפיד על שפה נאותה וכבוד הדדי. הודעות שאינן נאותות יימחקו. אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה.
25/05/2017 | 12:53 | מאת: משה

הלכתי לאיבחון אצל פסיכיאטר דרך הקופה בקשר לאובססיה לשינה. זאת ההבחנה שרשומה observation for suspected mental and behavioural disorders . מה אומרת ההבחנה הזאת? האם עלולים לשלול לי את רישיון הנהיגה בגלל ההבחנה הזאת? אני ממש בסרטים בבקשה תעני לי. תודה.

היי משה האבחנה שניתנה לך היא מאד מאד כללית אני לא בקיאה בשאלה ששאלת לגבי רשיון נהיגה נראה לי שאתה יכול לשאול את הפסיכיאטר שנתן לך את האבחנה. ליאת

היי ליאת. מה ההבחנה הזאת אומרת האם זה נזק בלתי הפיך ההבחנה? אני ממש בסרטים מזה שהלכתי. לפני מצבי היה טוב מאד.

אנא שאל את הפסיכיאטר

24/05/2017 | 12:07 | מאת: יעל

הי ליאת קוראים לי יעל אני בת 25 ואני מרגישה שכל הזמן אני רוצה להיות בבית אין לי חשק לצאת מהבית אפילו להליכה אני כל הזמן מול האינטרנט והטלויזיה אין לי את החשק והכוח לצאת אולי זה דיכאון קל אני לא יודעת גם שחברות מזמינות אותי אני לא הולכת ומדכא אותי לצאת החוצה. למה זה? איך אני יכולה לשבור את המעגל הזה?

לקריאה נוספת והעמקה

היי יעל מה שאת מתארת בהחלט יכול לנבוע מהרבה סיבות וחשוב שאת שמה לכך. אני לא כ"כ יכולה לעזור במתן פתרון כי איני מכירה אותך אבל אני יכולה לשאול שאלות שאת יכולה לענות עליהן עם עצמך. האם קרה משהו לאחרונה שהיה הטריגר למצב הרוח הירוד? האם התחושות הופיעו כך פתאום? האם יש מחשבות שמציקות וחוזרות בלופים בראש? כמובן שאפשרי לענות עך כך השאלות הללו וגם לקבל עזרה ותמיכה במסגרת של טיפול רגשי ליאת

24/05/2017 | 06:08 | מאת: sigal

התגעגעתי ... הרבה דברים קורים עכשיו חלקם טובים חלקם פחות התמודדויות שהחיים מציבים כמו לכל אחד אבל כל התמודדות שמה מראה מאיפה באתי ... אפילו הכתיבה כאן עכשיו צורך בנראות וצורך בהעלמות תקופה כזו של כאילו הכל בסדר ורק דפוסים גרועים של אכילה לא בריאה ...העלמות לשינה .וכאבים של השלד . מזכירים לי שזה רק נראה בסדר והאיזון עוד רחוק מאוד. שיהיה סופ"ש נעים

היי sigal יקרה טוב שבאת... לפעמים זה ככה וככה. בחלק אחד הכל לכאורה בסדר, באחר פחות וכן שינה ותזונה הם גם סוג של מראה ןלפעמים גם הגוף רוצה לנוח יותר וגם זה בסדר צריך לתת לו כמו גם לנפש ליאת

23/05/2017 | 15:59 | מאת: מיכ...

שוב נתפס לי הגב.לא יודעת אם זה קשור לנפש:( המטפלת שלי לא בארץ...יקח עוד זמן עד שנפגש.מרגישה שאין למי לבכות..פתאטי משהו..מצד שני חושבת כמה זמן ארצה להשאר בטיפול? האם באמת אני זקוקה למילים שלה?? אפשר לנסתדר גם בלי זה..אולי ארצה בכלל לדבר על פרידה...אין לה כבר זמן בשבילי כמו שהיה פעם למרות שהבטיחה יציבות בחודש הבא....אני הרבה שנים איתה..לא אוכל להיות עם מישהו אחר כי גם ההנחה משמעותית מאוד אצלה....ובכלל לא רוצה מטפל אחר...לא יודעת מה בעצם רוצה....אולי להשאר בלי טיפול בכלל...הגיע הזמן..

לקריאה נוספת והעמקה
23/05/2017 | 21:24 | מאת: sigal

מיכלי יקרה . את יודעת הרבה יותר קל שמשחררים ... כן אני תלוייה בה כן אני זקוקה לה כן אני צריכה שתראה אותי כן אני כועסת ומרגישה נטושה כן אני יכולה ומסתדרת כי אני כבר גדולה אבל קשה לי .. כבר כתבתי לך בעבר להיות עצמאית לא אומר להיות לבד.. זה בסדר להזדקק זה בסדר לחוש חסר אונים ומתוסכל זה בסדר לכעוס ...וזה בסדר להסתדר .. ואפשר כן לשלוח לה הודעה אחת כדי שיהיו כוחות להמשיך .. והגב אומר מתח אומר חסר לי בסיס ואחיזה ...תשמרי עלייך

25/05/2017 | 22:21 | מאת: מיכ...

נשמע נכון..קשה להודות בזה. לא מעיזה לכתוב לה אפילו אות. היא בחו"ל וזה מעין חוזה כזה שלי שהחלטתי שאם היא לא בארץ אין ס.מ.ס...למרות שהיא אמרה שזה בסדר. גם בארץ אם היא בחופשה אני לא כותבת לה. רק אם היא בזמן רגיל בין פגישות וכו' מוזר לא? למרות הלגיטימציה שהיא נותנת לי....חסר לי גב. אולמ הגב שלי תפוס כי חסר לי גב... :( ומצד שני אתקשה מאוד לחזור לטיפול...לא יודעת אם או איך בכלל נחזור לפגישות רגילות...נמאס לי מחוסר יציבות. היא אדם עסןק

הי מיכ הגב אומר מה? אולי שבאמת פתאום אין תחושת גב, אולי יש עליו הרבה...הוא סוחב. מסכימה עם סיגל שלנו. הכי "קל"זה ללכת לקצוות. לא רוצה אף אחד או אני שם רק אם היא כל כל הזמן איתי. קשה להיות באמצע. מאד קשה. ויחד עם זאת שם המרחב לקשר... ליאת

22/05/2017 | 13:53 | מאת: הדר

אני בת 22 בתקופה האחרונה איבדתי את כל שמחת החיים שלי המשפחה המורחבת דודים בני דודים עוברת עלי תקופה לא קלה תקופה של בדידות אין לי עבודה אין לי חברים אני התנסיתי בטיפול וזה לא הלך טוב אז עזבתי,איך אני יכולה לשנות את החיים שיהיו שמחים וטובים? איך לחזור למצב רוח טוב?

לקריאה נוספת והעמקה

היי הדר מרגישה ממה שכתבת את תחושת הבדידות שכנראה מועצמת בגלל העדר החברים והעבודה. לצערי אני לא יכולה לספק פתרונות שהם מהירים אולי לנסות לגשת בכל זאת לטיפול נוסף? לא תמיד מתחברים מיד למטפל או בכלל להליכה לטיפול. קשה לתת פתרון ללא הכרות איתך ליאת

20/05/2017 | 08:12 | מאת: לימור

שלום ליאת. לפעמים קורה לי שאני סובלת ממועקות בחזה. מועקות בלתי מוסברות. סך הכל לא חסר לי כלום בחיים בית משפחה אוהבת יכול להיות הדבר היחיד שאני מרגישה זה חוסר חברה וכל בוקר שאני קמה אני חושבת מה אני עושה? למה אני לא יוצאת? כולם מבלים ואני לא. אני גם נמצאת בגיל המעבר יכול להיות שזה קשור? אשמח עם תוכלי לעזור ולייעץ לי איך אפשר להתגבר על המועקות האלה. אני ממש אשמח לעזרתך הנאמנה שבת נפלאה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי לימור קשה לי לומר לך איך להיפטר מהמועקות כי איני יודעת מה הן אומרות ומה באמת קשה לך. ממה שכתבת נשמע שחסרה חברה אולי גם איזו מטרה או משמעות. לגיל המעבר בהחלט יש את הקשיים שאופייניים לו שעלולים להיות דיכאון, שינויי מצב רוח, עצבנות גלי חום ועוד. ממלעצה להתייעץ עם מי שיוכל להכירך יותר בין אם זה רופא המשפחה ובין אם זה גורם שיכול לתת סיוע נפשי. ליאת

17/05/2017 | 09:18 | מאת: נורית

שלום. השבוע היה לי ראיון עבודה ולא התקבלתי אחרי הרבה מאוד זמן שאני בלי עבודה גם הלכתי לראיון התנדבות ולא התקבלתי. אני קמה בבוקר לריקנות לא יודעת למה? מה לעשות כדי לשפר לעצמי את המצב רוח בבוקר לקום שמחה למרות זאת?

לקריאה נוספת והעמקה

היי נורית המממ...התשובה שלי קצת פשטנית כי איני מכירה אותך אבל תשובתי היא: לנסות עוד ואם שוב לא מתקבלת לנסות עוד ועוד עד שמשהו כן יעבור ויעבוד לך במקביל לנסות למצוא מסגרות תומכות בין אם חברתיות בין אם סביב תחום עניין כמו גם להוסיף פעילות גופנית עד כמה שאפשר. ליאת

16/05/2017 | 14:26 | מאת: אילנה

היי בת 54 לאחר פיטורים, כחודש וחצי לאחר הפיטורים התחלתי להרגיש רע. ישבתי לאכול ותוך כדי, התמקדתי במזלג שאני אוחזת והרגשתי תחושה מוזרה לגבי היד שלי. היא נראתה לי חסרת תחושה ומאז לא הפסקתי להתמקד בידיים עד שלעתים הן מרגישות כמו זרות לי. אין לי מושג איך זה הגיע ומה עורר את זה. 54 שנים חייתי בלי המחשבה ההזויה הזאת, אבל אני כל הזמן עסוקה במחשבות ובתחושת בידיים. זה ממש מדכא אותי. אני מרגישה שאני משתגעת. מה עושים? מעולם לא הייתי במקום הזה ולא יודעת להתמודד עם זה כלל. אשמח לכל כיוון תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי אילנה מה שאת חווה ע"פ תיאורך אינו פוביה אלא קשור יותר לעולם של מחשבות טורדניות. ניתן לטפל בזה דרך טיפול קוגנטיבי התנהגותי שמאמינה שיעזור לך חהתמודד עם המחשבות או גם טיפול דינאמי שיכול לעזור לך להבין מה קורה לך באופן יותר נרחב למשל ....איך את מרגישה בעצם לאחר הפיטורין? איך מתמודדת עם זה? ועוד ליאת

16/05/2017 | 12:32 | מאת: מיקי

שלום לכם. האם יש לכם עצה לגבי סיוע נפשי בדיכאון וחרדה אבל לא דרך פסיכיאטריה? וללא תרופות? אפילו משהו אלטרנטיבי או משהו אחר שלא שייך לפסיכיאטריה ותרופות. אני מודה לכם.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיקי יש כל מיני דרכים שמציעה הרפואה המשלימה שלעיתים יכולו להקל כמו: דיקור מדיטציה הילינג שיאצו רפלקסולוגיה ועוד בתחום הטיפול הנפשי ניתן להעזר בטיפול קוגנטיבי התנהגותי שיטת ה ACT גם היא (חלק מטיפול CBT Aיכולה לעזור) ליאת

ליאת שלום. כבר זמן די ארוך שהיאוש עוטף אותי. אם זה בעבודה או בעוד מקומות. ואני ממש לא יודעת אם כדי להמשיך ולדבוק בחיים. הרבה פעמים זה נראה לי מיותר, קשה, חסר ערך, בלתי נסבל. אני ממש מתלבטת אם להמשיך להיות מטופלת להשקיע זמן וכסף ותקווה לעזרה שאני כבר אבדתי. במהותי אני שלילית, וצריכה לגייס הרבה כוחות לשנות את הרצון הראשוני להגיב שלילי על דברים. הרבה פעמים לא מעוניינת להמשיך יותר, גדול עלי.

היי ג יקרה עצוב וכואב לי לקרוא את מה שכתבת. מבינה שיש את הרגעים הללו שהכל נראה "גדול מדיי" לפעמים זה יותר מרגעים, אלה תקופות שנראות כבלתי נגמרות. אבל תזכרי שברגעים כאלו שוכחים שאולי ברגע אחר בחיים אולי אפילו רגע שאינו רחוק ההרגשה יכולה להשתפר. הכאב אולי לא יהיה אותו כאב ולעומת זאת במקום שבו כבר אין כלום- אז אין כלום וגם לא תקווה. חשוב מאד שלא תישארי לבד עם התחושות הללו, תשתפי את המטפלת? אולי כדאי לשקול גם טיפול תרופתי במקביל? איתך עד כמה שיכולה ליאת

12/05/2017 | 20:35 | מאת: ...

היי, איך מספרים למטפלת על חוויה קשה שעברתי? המילים לא יוצאות..אני לא רוצה להיזכר ולא רוצה להעלות את זה...אם איכשהוא זה מגיע לנושא אני מבקשת לעבור לנושא אחר כדי ששום דבר לא יצוף ויעלה אחרי שהחלטתי שלא אזכר לעולם... האם את גם חושבת בדומה לאחרים שכדי לעבור תהליך חשוב וצריך להתעכב במקום הכואב גם אם הוא קשה ולספר?

לקריאה נוספת והעמקה

היי אני מבינה מאד את מה שאת כותבת אבל כן....אני מאמינה שכדי לעבד חוויה קשה צריך לדבר עליה באיזשהו אופן ולא רק עם עצמינו. אני יודעת שזה נורא קשה לדבר ולהיזכר ומכאיב עד אין קץ, אבל זה כמו פצע שמנקים ממנו את המוגלה... זה כואב מאד אבל אח"כ יש הקלה. המטרה היא לא שהכאב יישאר שם אותו הדבר ובאותה עוצמה- לתמיד. כשלא מדברים אז החוויה מדברת את עצמה משום שהיא שם,מאחורינו, והרבה פעמים אנשים מגיעים לטיפול כי החוויה לא דוברה אבל הם "מתנהגים" את הטראומה ובעצם שוב ושוב פוגעים בעצמם או משחזרים את מה שקרה. ליאת

10/05/2017 | 22:44 | מאת: כמו קודם

ליאת שלום. כתבתי לה מיל והסברתי למה ציפיתי, אמרה שזאת לא ציפיה מוגזמת וחבל שלא עשתה. אמרתי שאבוא לפגישה, על אף שלפני זה חשבתי שלא אבוא. כמה שעות אחר כך חזרתי על הפנים מהעבודה. כתבתי לה שהחלטתי לא לבוא לפגישה. בערב כתבה שכדי שאבוא ויחד נברר מה קרה. שאלתי עד מתי אוכל לענות, כי לא הייתי סגורה שבא לי לפגוש אותה. פתאום הבנתי, שמותר לי לסרב, שמותר לי להחליט לא לבוא לפגישה. מוצא חן בעיני! ועכשו נותר לחשוב ולהחליט, אם אני רוצה לפגוש אותה. איזה כייף שהכדור בידי!

היי "כמו קודם" נכון, זו תחושה נעימה ואולי מה שעשה את ההבדל הקטן אך הגדול מבחינתך הייתה המחווה הקטנה שלה שבה היא כתבה לך שאולי בכל זאת תבואי לדבר גם כשכתבת שאינך רוצה... ליאת

היי ליאת, מה שלומך? אי סדירות בפגישות ממש קשה לי.....בפסח לא התראנו שלושה שבועות והיה בסדר אפילו כתבתי לך על כך..הייתה פגישה ואז שוב שבועיים שלא ואז שוב באתי...בקיצר בהתחלה כתבתי לה שעדיף לוותר על חודש מאי בסוף החלטתי שלא לוותר ובאתי אתמול, הסתבר לי שגם שבוע הבא היא לא יכולה ואז היא נוסעת (ידעתי שתסע) להשתלמות...בקיצור לא נתראה עכשיו חודש :( על שבוע הבא גיליתי רק בפגישה אתמול..חודש זה הרבה זמן...כמעט ולא דברתי היא אמרה שאני כועסת אמרתי שלא עליה אלא על המצב!!!! ואמרה שאם אני הייתי נוסעת לחודש אז זה בסדר..אמרתי שזה שונה היא אמרה שרק בתפקיד שלנו זה שונה...יש שוני (בקשה שאגיד בלי שיפוטיות) אז אמרתי בזה שאני נזקקת...גם כשאני נסעתי מזמן לשלושה שבועות לחופשה לא היה לי כזה קל!!! ממש לא!!!! אבל אצלה זה ברצף מעצבן!! אי סדירות של תקופה! היא נסעה לפני פסח ממש...זה קשה......בכל אופן אני מתלבטת אם ללכת למישהי אחרת ליעוץ אולי, לדבר על הקשר שלי איתה, על מה זה עושה לי, לא רוצה לדבר איתה על זה כי זה כבר מדובר בינינו, אולי מישהו מבחוץ יאיר את עיניי......מה דעתך? גם חשבתי ללכת למישהי שהגעתי לטיפול בזכותה כי נתלתי בה והיא העבירה אותי לטיפול והיום היא מטפלת בעצמה כבר כמה שנים כמו סגירת מעגל, אבל נראה שלא כדאי, עבר יותר מידיי זמן (7 שנים). אבל מה דעתך שאלך לפגישת יעוץ כזו? האם היא תועיל לי? ואולי זה יהיה כמו החזקה כזו עד שהיא תחזור? הרי לפעמים ממליצים על זה לא????? אוף......מה עושים??????

היי מיכ אני מבינה מאד את הקושי שלך ובכלל מאמינה שהוא גם מאד מאפיין הרבה פעמים את תקופת החגים וגם הקיץ ולפעמים יוצא שאכן אי סדירות הפגישות מאד מאד מורגשת. מצד שני גם לדבר איתה עם נמטפלת בעצם עושה הרגשה של תשובה חלקית כי היא יכולה להבין אותך אבל לא תמיד "לפתור" את העניין וכך יוצא שאולי בגלל זה את מוצאת עצמך מחפשת פתרון מאד קונקרטי להעדרות בזמן ש...אולי הענין הוא רגשי. כי הרי יש את כל מה שהוא בגדר "הקשר עם המטפלת" מה שזה נותן מה שלא, ההסטוריה שלו, העבר, העתיד... חושבת שקשה להחליף קשר כזה כ"כ מהר... ולפעמים זה לחיות עם החסר בקשר אף שאינו מושלם בתנאי כמובן שרוב הזמן היא כן נותנת לך מענה על צרכים. ליאת

תודה....וואו, את כל כך צודקת, חשבתי על מה שכתבת..כאילו מחפשת תחליף אבל זאת תהיה טעות.....מקווה שהקשר שלי איתה מספיק חזק ויציב כדי להשמר בתקופה הארוכה הזאת. חודש זה המון זמן :( וכן לרוב יש מענה, כל כך קשה לי ולא מבינה למה???? הרי בחיים יש שינויים בכל מיני מצבים, נפרדים, נפגשים למה פה זה חייב להיות בעייתי, עוצמתי ובעיקר קשה ומפחיד : ( מרגישה ממש טיפשה על הרגשות האלה......ילדה טיפשה :(

לא ילדה ולאטיפשה....ככה זה לפעמים אנחנו במקומות שונים מתנהגים שונה ויש מקומות שלוקחים אותנו אחורה בתחושה. ליאת

09/05/2017 | 14:21 | מאת: כמו קודם

שלום ליאת. דברתי איתה אחר כך. איפה שהוא הכעס נרגע. וכבר לא ממש אכפת לי משום דבר! לא ממנה, לא מהטיפול ואולי בראש ובראשונה לא ממני! אמרה לי שתחכה לי בפגישה הבאה ואני ממש לא יודעת. כל כך לא בא לי! רק דבר אחד אני רוצה ואולי צריכה אומץ לבצע!! לוקח לך שנים לענות, אבל עדיין לפחות יודעת שזה מגיע למישהו.

היי "כמו קודם" שומעת את הכעס גם עליה גם עליי... או אולי בעיקר האכזבה. חוסר מענה הוא לא בהכרח ממקום של חוסר איכפתיות כלפייך. ממש לא. אלא מסיבות נוספות שכנראה אינן קשורות בכלל אלייך למרות שמבינה שאת מרגישה שזה כן קשור. האם את יכולה קצת להרגיש את זה? או אולי להזכר ברגעים כאלו נמוכים גם במקומות של איכפתיות ומענה? מקום שבו צרכייך כן נענו? זה חשוב כדי שלא הכל יהיה רק שחור בחוויה הפנימית. בדר"כ יש גם חוויות כאלו וגם אחרות. הפעם לקח לי פחות משנה לענות :) ליאת

08/05/2017 | 13:04 | מאת: ליה

כבר שנה שאין לי עבודה לא עובדת לא לומדת ניסיתי לחפש מקום התנדבות לא מצאתי ואני מרגישה שאני קמה בבוקר לריקנות לא יודעת מה לעשות עם עצמי ונכנסת בגלל זה לדיכאון קל האם את יכולה לסייע לי בפורום מה לעשות? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי ליה נראה לי שחשוב לשאול את השאלות הנכונות כגון: האם ניסית לבדוק יותר לעומק מה קורה בעניין העבודה? או חוסר התעסוקה? האם יש איזשהו מצב רוח ירוד ברקע? האם את מחפשת במקומות הנכונים ועוד. ליאת

05/05/2017 | 08:50 | מאת: ש

ליאת שלום. יצאתי ממנה מפורקת והיא ליוותה אותי במבטה. ואחר כך אף מילה. דממת אלחוט.סמס. כלום. רציתי לשאול האם רק היא ככה? האם זאת מדיניות של חוסר תגובה, ורק אם אני אגיב אזכה ליחס? האם רק כשאני מולה אז היא רואה אותי? לא מצליחה להבין!

לקריאה נוספת והעמקה
07/05/2017 | 21:51 | מאת: מיכ...

היי ש. מכירה את ההרגשה הזו...לא פעם יצאתי מפגישה מפורקת וכלום...עד לפגישה או רק אם כתבתי ס.מ.ס אז הייתה תגובה..פסיכולוג לא יוזם שיחה אחרי פגישה ולא בגלל שאנחנו לא חשובות אלא נראה לי שלפגישה יש אפקט יותר גדול משיחה טלפונית ועדיף שהדברים ישקעו ויתאזנו קצת לבד ולתת זמן חשיבה אולי???? ואפילו קצת לתת לנו עצמאות ולא תלות שרק היא יכולה להציל...ושאת יכולה להיות עם הדברים והיא סומכת עלייך אולי? לא יודעת אבל כל כך מבינה את ההרגשה שהיא איתך רק בפגישות...אני חושבת שכדאי שתדברי איתה ותבררי האם חשבה עלייך בזמן הזה? אני בטוחה שכן, לי היא תמיד אומרת בפגישה אחרי פגישה קשה שחשבה עליי, על הדברים ושואלת איך אני בפגישה עצמה...לפני הרבה זמן כשלא יכולתי לסבול שהיא לא איתי בין הפגישות קבלתי חפץ מעבר ממנה, אולי כדאי לחשוב גם על זה, שהיא קיימת והיא איתך גם כשלא ממש ממשיכה פיזית עוד שיחה או פגישה...לי זה עזר. בהצלחה.

היי ש אני יכולה להבין או לנסות להבין למה את מתכוונת. זה בהחלט עניין של גישה לעיתים. יש מי שתסמס לך ותשאל ויש מי שלא תעשה זאת אלא תחכה לפגישה. זה לא בהכרח משום שאינה רואה אותך כפי שכתבת אלא באמת גישה פסיכולוגית שונה לטיפול ולמטופל. ליאת

04/05/2017 | 17:11 | מאת: תהילה

שלום רב. יש לי בעיה שכל היום אני באנרגיית שיא מרגישה טוב מתפקדת עובדת הכול אבל שמגיע שעות הערב אני מתחילה להיות מוצפת במחשבות שליליות לא חס וחלילה התאבדות או דבר כזה אבל מחשבות לא נעימות דיכאוניות ואני שוקעת בזה שאני קמה למחרת זה עובר אשמח לדעת מה לעשות בשעות אלו כדי שלא אחווה את המחשבות המדכאות אלה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי תהילה הרבה פעמים כשיש איזשהו שקט חיצוני וזה בהחלט סביר שזה יקרה בערב מגיעות המחשבות שלא היה להן מקום במשך היום. אני לא מכירה אותך מספיק ועל רקע מה המחשבות או במה הן עוסקות כדי לומר לך מה "לעשות" כדי שזה לא יקרה. ליאת

היי אני בשבוע האחרון מאז יום הזיכרון ויום העצמאות מרגישה שיצאתי מהשגרה שלי ונוצר בי דיכאון מצב רוח ירוד חוסר חשק לתפקד לחזור לעצמי איך אני יכולה לחזור לאנרגיה טובה בחזרה? אני לא מטופלת ולא לוקחת תרופות.

לקריאה נוספת והעמקה

היי סני לפעמים ימים שכאלו הם סוג של טריגר לתחושות של דיכאון או מצב רוח ירוד...אולי זה רק גל והוא חולף כפי שבא... ליאת

24/04/2017 | 20:45 | מאת: sigal

היום שוב קראתי את השיר הזה על מצרים שכבר שנים אני קוראת בכל פסח ובכל פעם מגלה בו נקודות אחרות רובדים אחרים ... והיום היום תפסו אותי חזק המילים " וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד, לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם." אולי כי קשה לי האמין למה שאני שומעת שיוצא מפי וקשה לי עד מאוד שאין לי הוכחות וזיכרונות ברורים וחדים אבל.....את מסע חיי אני מרגישה ויודעת בגוף - "בכפות הרגליים " פשוט יודעת !!!!!! היום במיוחד היום שאני חושבת על השואה הפרטית שלי .... חושבת איך הניצולים זוכרים לפרטי פרטים ואיך זה שאני לא זוכרת כלום אבל יודעת פשוט יודעת ... ובמסע שלי לריפוי יש ....את כל מה שצריך כדי לצאת ממצרים ..אז למה אני לא מסוגלת להקשיב לו לגוף שיודע שזוכר יותר מכל אחד אחר .... ליאת המילים שאני שומעת שיוצאות מפי קשות בטרוף ...סדיסטיות , כואבות מוטרפות ברמת האכזריות זה פשוט לא נתפס לי בראש שכאלה דברים לא זוכרים בכלל...

דווקא משום שמדובר בדברים קשים הנפש לא רוצה לזכור או זוכרת חלקית או זוכרת דרך הגוף או אף דרך איבר מסויים בגוף. גם אני התחברתי למשפט הזה- דרך כפות הרגליים. יש לו המון רבדים הן בפיזי והן בסימבולי. מסע ריפוי הוא ארוך. עליות ירידות, באמת יציאת מצריים אבל בסוף..בסוף יוצאים כן גם אם אחרי הרבה שנים. אני מאמינה בזה. ליאת

22/04/2017 | 15:05 | מאת: sigal

רק להיות כאן בלי הרבה מילים אולי להרגיש שייכת ,שלמה לא מרגישה שייכת לכלום גם לא לעצמי מנסה לחבר בן גוף לנשמה ורק מרגישה כמו ילדה שגוררת את הגוף אחריה כמו דובון בלוי וקרוע ...

סיגל יקרה מדמיינת אותך לרגע עם הדובון ובא לי לחבקך. תחושת שייכות היא משהו כ"כ חזק וטוב כשהוא מורגש וכ"כ כואב שאיננו. אני פה איתך (גם אם לא תמיד "מפציעה" הזמן..) ליאת

29/04/2017 | 01:09 | מאת: sigal

ליאת יקרה , פשוט תודה , ריגשת ...

20/04/2017 | 12:15 | מאת: איה

ליאת שלום אני בת 26 בחורה בריאה איך יש לי בעיה קצת לא נעימה אני יכולה להגיד על עצמי שאני בחורה די שמחה אך פתאום יכולה להיות לי מצבי רוח משתנים אני יכולה לקום בבוקר ולהיות מתוסכלת ואחרי שעתיים זה עובר זה קורה לי פעם ביומיים שלושה ואפילו כמה ימים אם ביכולתך לתת לי ייעוץ ולעזור לי אני אשמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי איה לא מכירה אותך כך שאיני יכולה לתת יעוץ ממשי. כן יכולה לחשוב על שאלות שכדאי שתשאלי את עצמך האם יש סיבה למצבי הרוח הללו? האם יש עוד תופעות שקורות לאחרונה? האם קרה משהו לאחרונה שעורר אותם לדעתך? האם הם מפריעים לך ובמה? ודבר אחרון אם זה אכן מפריע אולי שווה לברר דרך טיפול רגשי מה קורה לך ואיך ניתן לעזור. ליאת

20/04/2017 | 10:32 | מאת: נועה

הי ליאת איך אפשר לחזק את הערך העצמי שלי? במיוחד אני מרגישה שאני נותנת כבוד לחברים שלי ומעצימה אותם יותר מדי תוך כדי אני מרגישה שאני מקטינה את עצמי איזה דרכים בכלל בעבודה בחיים האישיים וכמובן בחברה יש בשביל לחזק את הביטחון העצמי אשמח כללית ל2,3 טיפים זה מאד ישמח אותי משהו שיתן לי כיוון בלי ללכת לטיפול כרגע אני הייתי בטיפול וזה לא עשה לי טוב זה עוד יותר הוריד לי את הביטחון גם מבחינת סטיגמה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי נועה חיזוק דימוי עצמי זה סוג של מטרת חיים או מטרת טיפול רגשי ולכן נשמע לי קצת לא מתאים שאתן לך כמה "טיפים" בלי שמכירה אותך ושככה באורח קסם הם גם יעבדו. הראה לי חשוב לבדוק מה לא עבד לך בטיפול ואולי לנסות טיפול אחר מטפלת אחרת.... ליאת

19/04/2017 | 17:45 | מאת: עידית

היי ליאת שמי עידית יש לי תואר ראשון משפחה אוהבת חוויתי פרידה מבן זוג היינו שנתיים ביחד ובקושי שבועיים תפקדתי. תחושה של דיכאון קל איך עכשיו אני מתחילה להרגיש יותר טוב ורציתי סיוע דרך הפורום עם אפשר איך אפשר לחזור למסלול רגיל ולשמחה ואופטימיות אחרי משבר רגשי שעברתי.אני מודה לך

לקריאה נוספת והעמקה
24/04/2017 | 08:49 | מאת: עידית

למה לא עונים?

היי עידית סליחה על האיחור בתגובתי. פרידה מבן זוג לאחר שנתיים זו חוויה כואבת ומציפה שאפילו יוצרת תחושה שהקרקע מעורערת. חשוב שתדעי שזה בעצם תהליך של התאבלות עם כל השלבים שלו ולכן הכי חשוב זה לא להבהל מהרגשות ומהכאב או הצער או הכעס או הפחד ועוד. לכן...לא בטוח שיש משהו "לעשות" כדי להרגיש יותר טוב. יש משמעות לזמן שעובר לחזרה לאט לאט לשגרה עם עצמך. כן חשוב להעזר במי שיכול לתמוך: חברים בני משפחה, כתיבה לעצמך אם זה עוזר, או בכלל לחשןב על דברים שעושים לך שקט: ים? סרטים? מה שמתאים לך. האופטימיות תחזור לאט... ליאת

חזרה לשגרה, לא התראתי עם המטפלת כשלושה שבועות, בזמן הזה לא יצרתי קשר איתה בסמס..תמיד יש קשר כזה. הפעם גם כשהיה קשה ניסיתי לחשוב מה הייתה אומרת...קניתי ספר פסיכולוגיה, יש לי כבר מדף כפול של ספרים כאלה....לא שתמיד הכל מובן אבל שמתי לב שתאורטיקנים אוהבים גם לחזור על עצמם די הרבה...בכל אופן בפגישות מדובר על רגשות ולא על תאוריות..אף פעם לא רוצה להכנס לתאוריות איתה.אבל הספרים כאילו יוצרים לא רק הבנה של הטיפול אלא גם מעין קשר אליה? אולי....התגעגעתי כמובן הפעם ממש לפני שהגעתי לדלת הכניסה נעצרתי ושלחתי לה הודעה שלא מסוגלת להכנס תרתי משמע..נעצרתי והתיישבתי במבואה כזו והרגשתי ממש מועקה..כתבתי לה שלא מסוגלת להכנס ואז היא יצאה אליי והביאה אותי זה עזר....פחד הנטישה השתלט רק בדקה לפני הכניסה..כתבתי לה שאני פוחדת שהיא לא שם ....והיא באה...שמחתי. הפעם הרבה השתנה כשהיא לא הייתה פיזית אך לפתע נשמרה בתוכי ואולי קצת לא נעלמה לגמריי בזמן החופשה:) אני אןהבת ת המחוות הקטנות שלה :) את חושבת שנכון למטפל כך לנהוג? לעזור פיזית כשצריך? כשבאתי עם כאב גב תמכה בי ממש פיזית ועכשיו יצאה אליי....מדהים עד כמה היא אדיבה כלפיי. גם את היית נוהגת כך? הייתי רוצה חיבוק עכשיו כזה בטוח...שלא תעזוב גם אם היא מופנמת כבר בתוכי וגם אם אני מסתדרת לבד...הבטיחה שלא תעזוב....

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ איזה כיף לשמוע שקרה משהו קצת אחר הפעם והיא בעצם נשמרה איתך גם כשנסעה כמו גם האופן שבו יצאה אלייך ועזרה לך להיכנס חזרה לחדר אולי גם פיזית וגם סימבולית. כן המחוות הקטנות לפעמים מאד חשובות. אני משתדלת מאד לתת להם מקום גם אם יוצא ואם מרגיש מתאים אני לא רואה פסול בכך. ליאת

תודה ליאת..כן, היא מדהימה אותי לפעמים עם המחוות האלה. קרו כמה דברים אחרת...חגגתי ללא המשפחות משני הצדדים..כלומר משפחה גרעינית והיה טוב ונכון עבורי הפעם.

היי מיכ לפעמים זה הכי נעים וטוב :) הכי חשוב שעשית מה שטוב לך. ליאת

17/04/2017 | 22:23 | מאת: ורד

אשמח לדעת מה עושים בטיפול בפסיכותרפיה לגבי דיכאון וחרדה אני רוצה לדעת עם כדאי לי ללכת לטיפול. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

היי ורד בפסיכותרפיה שהיא טיפול רגשי ישנ כל מיני גישות לטיפול בדכאון וחרדה. בדרכ המטפל יכיר אותך יותר כדי להבין האם יש סיבה לדיכאון או שצץ כך פתאום. במידה ויש הוא יכול לעזור לך להתמודד אחרת עם המצב שהביא לדיכאון. כמו כן ישנן שיטות יותר קוגנטיביות לטיפול משמע- בודקים אלו דפוסי חשיבה מובילים לדיכאון או גם שיטות התנהגותיות איך ממש עושים במציאות כל מיני פעילויות כדי להפחיתו ועוד. כנל לגבי חרדה.... מה שחשוב בוא שבטיפול את לא לבד עם החוויה הזו שהיא קשה ויש עוד מישהו שנמצא רואה מקשיב ועשוי לעזור לך לצאת מזה יד ביד. ליאת

16/04/2017 | 19:25 | מאת: שורה ריקה

לאחר שנים רבות במקום עבודה אחד , החלטתי לשנות כוון . השינוי היה ארוך ומלווה בהמון מחשבה ושנים רבות של תחושת תקיעות. המקום החדש שנה מאוד ממה שעשיתי עד כה והמעסיקים ידעו זאת מראש וקבלו אותי תוך כדי מתן הבטחה והסכמה כי ההכשרה היא על אחריותם. רוב העובדים מכירים אותי כבר זמן רב באופן שטחי כי אני מקושרת לאחד מהעובדים הותיקים ועל כן התקבלתי . אני שם כבר חודש וחצי. ההכשרה מבולגנת וכמעט ולא קורת. למעלה ממחצית העובדים מתעלמים מקיומי ןמפנים לי את הגב כשאני מברכת לשלום. נודע לי כי מרכלים עלי מאחורי גבי ולא מבינים למה באתי כי אני לא יודעת כלום. בנוסף לכך, כולם שואלים ונעזרים זה בזה וכשאני שואלת - מסרבים לענות. אני במלכוד ולא יודעת מה לעשות. חווה ממש חרם וניכור ממשי.

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך ראשית, תמיד צריך לזכור שבמקומות כאלו שחשים "נמוך" או תקיעות בדר"כ ישנה תחושה שאין לנו אופציות אחרות להתבוננות או עשייה בזמן שבעצם יש. שנית, ישנה תמיד אפשרות לעזוב מקום שכזה אם מרגיש לך כ"כ לא נעים- למשל. אופציה אחרת היא לבקש באופן מאד אסרטיבי שיעמדו בהבטחתם להכשרה אחרת אינך יכולה להמשיך אופציה נוספת היא לשים את התרגום של התחושות שלך בסימן שאלה. ל-א את התחושות אלא את התרגום. האם למשל באמת זה מופנה כנגדך אישית? האם יכול להיות שהוצנחת עליהם במקום מישהו אחר והם בעצם בכלל לא כועסים עלייך? האם יכול להיות שאת עוד לא מכירה את הדינמיקה ואת העובדים ומדובר בהסתגלות? הרעיון הוא להרחיב בתוכך את המרחב לכל האופציות הללו ולא לצמצם לאופציה אחת שמורידה אותך. ליאת

15/04/2017 | 10:05 | מאת: נורית

הי ליאת שמי נורית אני בת 32 יש לי חרדה חברתית אולי כי בעברי היו לי חיים לא קלים אני פוחדת להגיד את מה שאני רוצה לחבר/ה לדוגמא; אם יש משהו שמעצבן אותי שאני רוצה להגיד להם אני פוחדת מחרדת נטישה או מה יגידו עלי ואז אני מקבלת לחץ ועצבים בלב תחושה של זעקה. מה עלי לעשות? מצפה לעזרתך ואשמח עם תתני לי עצה קטנה תודה רבה וחג שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי נורית אני מבינה את הקושי ואת התחושות שתיארת שגורמות להחנקה של רצונות עד כדי זעקה שמופנית פנימה. אני לא יודעת אם איבחנת את עצמך או שאמרו לך שזו חרדה חברתית? משום שלתחושות שאת מתארת יכולות להיות כל מיני סיבות וכדי לטפל בהן ולהבינם לעומק כדאי ללכת לטיפול רגשי. מתקשה לשחוב על משהו שהוא בגדר עיצה קטנה שיכול באמת לעזור מבלי שמכירה אותך יותר... ליאת

שלום ליאת. המטפלת תיכף חוגגת יום הולדת, עגול וזה נופל בדיוק על יום הפגישה. ישבתי והשקעתי וכתבתי לה מילים לכבוד יום ההולדת. אבל בפגישה האחרונה, שעדיין לא סגרנו בדיוק מתי נפגש, חגים וכו, שאלתי אם לא נוכל להפגש ביום הקבוע והיא עשתה פרצוף ואמרה שלא כל כך נוח לה, שאלתי האם זה בגלל שהיא חוגגת והיא אמרה שכן ואז אמרה בטון שלא הצלחתי להבין האם יש בו כעס, חדירה לפרטיות, טרוניה, את לא שוכחת. היא בזמנו אמרה לי מה התאריך שלה, למה שאשכח?! ועכשו כבר לא כל כך בטוחה שרוצה לתת לה את מה שכתבתי עבורה, לא בטוחה ששווה לי להתאמץ בשבילה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

היי א אני חושבת שכדאי לדבר ביניכן על ציפיות. אולי מבחינתה היא לא התכוונה באמת לספר מהו יום הולדתה דווקא כדי לא ליצור מצב שתהיי "חייבת" או גם מכיוון שבחוויתה זה אישי מדיי. את מצידך זוכרת את אותה אמירה שלה ואף רוצה להראות לה זאת, הכל כמובן ממקום טוב. איכשהו זה מתנגש ביניכן... כמו בכל קשר לפעמים אנחנו מצפים לדברים שונים זה מזה ...וזה בהחלט עלול להוביל לכעסים. לכן כדאי לדבר כל זה בפתיחות ליאת

13/04/2017 | 13:46 | מאת: שרה

שלום. שמי שרה ואני לא יודעת עם זה הגיל אני כרגע קרובה לגיל 50 מאז שהופסק לי המחזור אני מרגישה ירידת מתח עם נקרא לזה ככה מצב רוח ירוד אין את החשק לעשות את מה שעשיתי בעבר ובכלל אין לי כוח לפעמים לקום מהמיטה וללכת אפילו להוריד זבל.מה היית ממליצה לי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

היי שרה ניתם לבדוק את מה שקורה לך במספר אופנים ולכל אחת שיטת הטיפול שלה. ראשית חשוב לערוך בדיקות דם, או גם לדבר עם רופאת המשפחה על השינוים ההורמונליים ומשמעותם בגיל זה. ניתן להעזר בשיטות שונות כדי להתאזן כמו: דיקור, תוספי תזונה, תזונה ייעודית. חשוב לעשות ספורט, ולנסות כמה שאפשר לשיון שינה מספקת. במידה ואת מרגישה שישנו איזשהו דכאון שלא עובר אפשר גם להעזר בטיפול רגשי או טיפול תרופתי או גם וגם. ליאת

12/04/2017 | 12:36 | מאת: גל

אני פרסמתי הודעה על שאלה בנושא אנרגיה חיובית ולא ענית לי. עם אפשר אשמח עם תעני למענה ששאלתי. האם בפסיכותרפיה עוזרים בטיפולים אנרגטיים? ורציתי גם לדעת מהי אנרגיה חיובית מה כולל בתוכה? אשמח למענה

לקריאה נוספת והעמקה

היי גל משום מה לא ראיתי שאלה שכזו בכל אופן, פסיכותרפיה הינה טיפול רגשי שיכול להתבצע דרך אמנות מוזיקה או מילים וכולל הבנה ויישום של שיטות טיפול פסיכולוגיות הווה אומר שלא משתמשים בטיפולים אנרגטיים. ליאת

היי פורום יקר מסתובב לו איזה שיר ברחבי הפייסלנד שאולי שכבר מרביתכם/ן קראתם/ן אותו ובכל זאת מוצאת עצמי חוזרת אליו שוב ושוב מכיוון שהוא כ"כ יפה כ"כ מדוייק עם כ"כ הרבה משמעויות כל פעם מזוית אחרת וכ"כ מדבר הרבה ממה שאתם/ן מביאים/ות לפה, לפורום הזה. את "המצריים שלכם" - אותה חוויה הפנימית, המסע הזה שאנו עוברים שלעיתים כולל יציאה מתוך איזו תהום בין אם נפשית בין אם חיצונית- ארועי חיים או גם וגם. אותה "מצריים" שכאשר יוצאים ממנה לבסוף...איכשהו אנו גם יוצאים מאיזושהי עבדות כי ... התגברנו על מה שהכי מפחיד ועכשיו אפשר גם להזדקף. אז מאחלת לכולכם לצאת ממצריים שלכם ככה.. ומצרפת את השיר חג שמח ליאת כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ בְּיָד חֲזָקָה, אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם. כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה, שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם. כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת, שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם. אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף - כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף. כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים, לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים, לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם, לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים. כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף, לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ. כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם. וִירוּשָׁלַיִם, וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד, לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

12/04/2017 | 07:01 | מאת: א.ה.

הי ליאת מקסימה, אכן, גם לי שלחו את השיר, בווצאפ דווקא, ואולי קצת פחוץ בסגנון של העתק הדבק, אלא בצרוף משהו אישי יותר, שזה יפה בימנו. בדיוק כמו שאת - צירפת את נימתך האישית הרכה והיפיפיה. שיר מתאים כל כך, במיוחד למי שחוויותיו ההיסטוריות טרגיות באיזה אופן. אני מעבירה את ימי חג האביב, איכשהו באופן אלטרנטיבי. עושה סדר בדרכי. וכך מתאים לי עכשיו. מחבקת את כולכם, א.ה.

א.ה יקרה כהרגלך את מדייקת בבבחירת המילים מאד מתחברת למה שכתבת על משמעות השיר למי שחוויותיו היו איכשהו טרגיות. אין כמו חוויות אלטרנטיביות במיוחד בארועי סדר מקווה שאת בטוב יחד עם החזרה לשגרה. חיבוק ליאת

14/04/2017 | 08:23 | מאת: sigal

לכל אדם יש מצרים אולי זה מעודד טיפה כמו המשפט צרת רבים יצי נחמה אבל לא לכל אחד יש ירושלים ירושלים זאת בחירה ירושלים זאת תקווה זאת מטרה ללא ירושלים אין טעם במסע זה לא חשוב מתי ואיך נגיע לירושלים . כל זמן שהיא שם יש טעם במסע וכל פסיעה היא חגיגה .. לכל אדם יש מצרים ירושלים זאת כבר בחירה .. חג שמח 😊

היי סיגל מקסימה איזו תוספת חביבה ומיוחדת ואופטימית הבאת פה:) הלוואי ונצא ממצרים ונקווה לירושליים ולשנה הבאה בכלל נהיה בתאילנד ! :) ליאת

10/04/2017 | 16:46 | מאת: מיכ...

חג שמח מלא באור ופריחה, הגשמת חלומות והגשמה עצמית. ליאת, תודה על העזרה בכל פניה או שאלה, על הקשבה ותשומת הלב. חג שמח מיכל

מיכ יקרה שוב המון תודה שיהיה חג שמח מאד מאד עם כל מה שתאחלי לעצמך ולמשפחה ליאת

היי מיכ יקרה תודה רבה על היותך פה ועכשיו חוזרים לשגרה... עם המורכבויות שלה:) ליאת

ליאת יקרה, חג שמח שכל מה שאת מאחלת לעצמך יתגשם.תודה על העזרה וההקשבה. מיכל ולכלם כמובן חג שמח :)

מיכ יקרה תודה רבה גם לך על נוכחותך הכ"כ נעימה וקשובה פה, על רגישותך לכל נים וגם על הפירגון שלך שתמיד מחמם לי מאד את הלב. חג שמח! ליאת

08/04/2017 | 14:27 | מאת: רינת

פשוט ההודעה שכתבת לי נמחקה לי לכן רציתי לדעת על הסחות הדעת כדי לא להתעסק באקס עם זה קורה לי לדעת מה אני יכולה לעשות מעשית לא לחשוב עליו. תודה רבה ליאת וחג שמח.

היי רינת כתבתי לך למטה חג שמח ליאת

12/04/2017 | 06:48 | מאת: רינת

תודה רבה ליאת על העזרה שיהיה לך חג שמח ולכל חברי הפורום

07/04/2017 | 13:53 | מאת: sigal

חג שמח מלא באור ושמחה תודה על יד מושטת ,על חיוך וחיבוק ...תודה על היותך שותפה למסע חיי....

לקריאה נוספת והעמקה

סיגלי יקרה תודה שאת משתפת אותי ואותנו במסע הקשה שאת עוברת שאת מאפשרת לעצמך להביע, ולפרוק ושאת מנסה בהרבה מאד כוחות להיות בכל קשת הרגשות (שזו בערך המשימה הכי קשה ביקום...) חג שמח ליאת

חג שמח ליאת. לפני הרבה זמן אפילו שנה שאלתי אותך שאלה לגבי זוגיות שהיתה לי איך להתמודד עם האקס לפעמים קורה לי שאני חושבת על האקסים שלי וכתבת לי איך להתמודד אבל שאלתי אותך איזה הסחות דעת אני יכולה לעשות כדי לא לחשוב על האקס וכתבת לי אבל התשובה נמחקה לי הייתי שמחה עם היית נותנת לי עוד פעם הסחות דעת כדי להתגבר ולא לחשוב על האקסים שהיו לי עצה מעשית.אני לא בזוגיות כרגע וקורה לי שאני נזכרת באקסים שלי ובאמת מה שכתבת זה עזר לי עם הזמן התאבססות אבל נמחקה לי התשובה של הסחות דעת מעשיות אשמח עם תוכלי לכתוב לי עוד פעם את ההסחות דעת אני מאחלת לך חג פסח שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת בהסחות הדעת שלי אני גם לא מאד זוכרת את מה שכתבתי לך :) אבל יכולה לנסות לחשוב על זה עכשיו. כשמתאבססים כפי שכתבת אפשר לעשות כמה דברים מעשיים: - לראות את הרומינציה של המחשבות קצת מבחוץ. ברומינזציה הכוונה היא "ללעיסת" המחשבות. בדרך כלל שמסתכלים עליהן מעט מבחוץ מגלים שלרוב יש להן מסלול קבוע שבעצם אינו מביא באמת לפתרון. לעיתים ההתרחקות מהמחשבות מאפשרת להן לפוג מעט - לכתוב את מה שאת מרגישה. ואז ... להחליט לעזוב את זה. ככה למחשבות יש מקום ומצד שני אינן "לעוסות". - להיזכר בכל מה שלא התאים באקס, שלא עבד ביניכם, בלי האשמות, בלי רצון לשנות לא אותך לא אותו רק הבנה שאם זה לא עבד זה לא עבד וכנראה שיגיע משהו יותר מתאים. - להאמין שאכן יגיע משהו יותר מתאים. לעיתים התאבססות היא גם שקיעה בסוג של פנטזיה במקום להאמין שיש משהו אחר מתאים יותר אי שם בעתיד. - ל-א לראות בשום אופן את עצמך כפחות שווה רק משום שנפרדתם, גם לא אותו כפחות שווה. שוב- פשוט להבין שביניכם לא עבד. - לעשות כיף! ליהנות מדברים עד כמה שאפשר גם אם קטנים, להעזר בחברות, באנשים שאוהבים אותך, למצוא משהו שממלא אותך ועוזר לך להתעסק בו באופן חיובי. זהו בינתיים או מה שנקרא- חפרתי :) חג שמח ליאת

06/04/2017 | 23:15 | מאת: שושנה

הי בזמן האחרון שזה בערך חצי שנה אני מרגישה תלות בפסיכולוגית שלי אני לא יודעת אם זה תחליף לכל מיני התמכרויות אחרות שהיו לי, הפסיכולוגית שלי אומרת שיש דבר כזה תלות בריאה כמו תינוק ואמא אהל אני מרגישה שזה מחמיר עם הזמן מה עושים לעזוב או לנסות לשחרר מה בדיוק תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

היי שושנה מכירה את השיר של ברי סחרוף "עבדים"? מה שכתבת איכשהו ממש ברוח השיר וגם מאד מתאים לרוח החג. כן, בסופו של דבר (וזה מה שהוא אומר שם בשיר) כולנו מכורים למשהו אם אנחנו לא מכורים לשום דבר אז לעיתים זה במחיר של ניתוק מכל מיני חוויות, ארועים או אנשים. אבל...וזה אבל גדול התמכרות כפי שאת מדברת עליה (וגם אני) זו בעצם תלות במשהו. תלות בהחלט יכולה להיות גם בריאה כי היא מייצרת קשר, איכפתיות אינטימיות ומחוייבות הדדית. כמו בכל התמכרות כשמדובר על משהו שבשום אופן איננו יכולים בלעדיו או שבלעדיו אנו חשים "ללא אוויר" אולי פה הגבול עובר למקום הפחות בריא ...עדיין דרך אגב תלות בפסיכולוגית נשמעת לי עדיפה או פחות פוגענית? מהתמכרויות אחרות שרזמת לגביהן. מה שחשוב זה שתדברי את התחושות הללו, שתנסו להבין יחד מהי התלות הזו, האם זה באמת משהו שאי אפשר בלעדיו או שפשוט הקשר זה משהו שמאד חשוב לך? ככה לנסות "לפרק" את חווית התלות ואולי זה גם ירגיע קצת.. ליאת

06/04/2017 | 00:02 | מאת: sigal

אבודה בתוך עצמי מגרדת דפנות עוטפת כאב בצלופן חגיגי מבקשת שקט נפשי הכואבת מדממת בשקט אל תוך עצמי בלי שאיש יראה או ירגיש הכל בסדר אומרת משקרת לעצמי עוד שקר אחד דוחסת רגשות אבודים לקירבי

09/04/2017 | 22:33 | מאת: מיכ...

עצוב....אל תשארי עם הכאב לבד. איתך, חג שמח בכל זאת..

סיגל חמודה איך את עכשיו? כם, זה בדיוק ככה, להיות לבד עם רגשות כואבים גורם לתחושה הזו של "אבודה" את לא משקרת לעצמך ככה נדמה לי לפחות כשאת אומרת לעצמך שהכל בסדר אני חושבת שזו משאלה טובה ובריאה שאולי יהיה בסדר וגם היא שם ליאת

11/04/2017 | 20:00 | מאת: sigal

תודה ליאת . קשהולא פשוט הפער בן הפנים המרוסק לחוץ השלם המתפקד ... חגים משפחה מורחבת אירוחים ומפגשים לא עושים את זה קל יותר ...שוב תודה

אנשים כל הזמן אומרים לי להיות באנרגיה חיובית זה נשמע מוזר אבל אני לא יודעת מה המשמעות שהם מתכוונים כי לפעמים אני במצב רוח ירוד וחושבת שלילי. רציתי לדעת עם בפסיכותרפיה מטפלים באנרגיות ורציתי לדעת מהי באמת אנרגיה חיובית? עם מטפלים בפסיכותרפיה בנושא אודה לך מאוד

03/04/2017 | 23:06 | מאת: א

שלום ליאת. נמאס לי!!! מרגישה שלא צריכה עזרה יותר!!! שאין לי חשק ואין לי כוח לעזרה יותר. אחד המטפלים המליץ לי לקנות עוד טיפולים, אמרתי בסדר אבל לא קניתי עוד. גם כך שמחתי שזה טיפול אחרון כי לא בא לי יותר, מרגישה שלא צריכה יותר עזרה!!! נמאס לי גם להפתח בפני המטפלת, להזיל דמעות ולספר על כל הקשיים והכאבים שלי. לא בא לי יותר לשתף אותה וכו'. האמת שרוצה רק דבר אחד לאחרונה, וצריכה לגייס לטובתו אומץ. ועד שאגייס את האומץ, לא צריכה עזרה יותר. ביי ותודה.

29/03/2017 | 15:26 | מאת: ורד

אני בת 35 יש מצבים לפעמים שתוקפים אותי דיכאונות ובגלל זה קשה לי לצאת מהבית. כשזה לא קורה לי אני יוצאת הרבה בחיים לא חסרי לי כלום יש לי עבודה חברים משפחה אוהבת אבל באיזשהו מקום לפעמים אני מרגישה ריקנות מסוימת אצלי וזה מביא אותי למצב של דיכאון אפילו יום שלם. אפילו ללא סיבה. איך אני יכולה לטפל בעצמי גם לבד?

לקריאה נוספת והעמקה

היי ורד את מדברת על ריקנות שתוקפת אותך שלא ברור מהי חושבת שקשה להבין מצבים כאלו לבד בכל אופן יש כמה דברים שיכולים לעזור: ספורט הגברת פעילויות מהנות תמיכה חברתית וקהילה כמובן שאלו תשובות מאד מאד כלליות ולכן יתכן שאינם מתאימות לך למה חשוב לך לטפל בזה לבד? ליאת

28/03/2017 | 02:39 | מאת: נופר

באיזו תדירות עובדת סוציאלית מהרווחה אמורה לערוך ביקורי בית? אחת לשבוע? לחודש? מה מקובל? מה הנוהל?

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך אני לא יודעת מהו הנוהל תנסי לברר במקומות שאותם רשמתי למטה לגבי השרות שנותנים יודעת רק בודאות לגבי עמותת עמך שאם מדובר על טיפול בית אז הוא פעם בשבוע. ליאת

26/03/2017 | 00:44 | מאת: טיפול פסיכולוגי התנהגותי

מחפשת טיפול cbt דרך קופת חולים מכבי מכיוון שדרך פסיכולוג פרטי העלות גבוהה מידי לכיס שלי

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך אני לא יכולה להעביר המלצות על גבי הפורום... מניחה שאכן יש מטפלים דרך מכבי אפשרות נוספת חפשי באינטרנט: פרוייקט CBT קהילתי. ניתן לפנות אליו ולקבל טיפול במחיר מוזל ליאת

23/03/2017 | 21:21 | מאת: מיכ...

שומרת על נפשה מפני החוץ, מסירה אבק אנשים מעליה, מתבצרת בעמדת המסתורין, מפני בני האדם נחבא עולמה. מראה יכול להטעות לפעמים הזהרי פן תאבד זהותך. חיוכה לוכד מבטי עיניים, מקרב זרים ומרחיק הקרובים, כאלמנה שחורה תהלך דמותה, עיניה שותקות אל מול חיוכה, וכך הוא מטעה גם אותה.

מיכ יקרה תודה ששיתפת קראתי עוצמתי... ליאת

21/03/2017 | 17:15 | מאת: ב

שלום ליאת. באתי עם המון כאב ורעש לפגישה. כמה שעות לפני הפגישה חשבתי לבטל כי בזמן האחרון אני בעיקר סוגרת דלתות בפניה. ידעתי שיהיה לי קשה להגיד את הסיבה הברורה והידועה לרעש. דברנו על הרבה דברים מסביב אבל לא על הדבר האמיתי. ואז אמרתי שלא אוכל להגיד לה על מה הרעש, היא קצת נפגעה, הרגשתי. ואז בתזמון מושלם ומדוייק נגמר הזמן. פתאום היה לי שקט. כל הרעש והכאב שבאתי איתו נעלם, התמסמס וטוב שכך!!! לא בטוחה שרוצה לפגוש אותה שוב עוד מספר ימים, כרגע שקט וטוב כאמור. אבל לפעמים יש תחושה שאי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה וזה קצת מטריד.

לקריאה נוספת והעמקה

היי ב מבינה. לפעמים קשה "און ליין" לדעת מה בדיוק קורה. ואכן טיפול רגשי לעיתים מייצר את התחושות הסותרות הללו. נוגעים בדברים ואז קצת מוצפים ואז דווקא מהנגיעה בדברים באה גם ההקלה...אבל לא תמיד היא מגיעה מיד. ליאת

20/03/2017 | 23:41 | מאת: נויה

לילה טוב, אני בת 21 ובשנה האחרונה התאהבתי במישהו, במסגרת תקופה בה שהיתי בחו''ל. באחד הימים, הוא ביקש ממני את מספר הטלפון שלי ונתתי לו, כי הוא באמת מצא חן בעיני. מפה לשם נוצר ביננו קשר חביב כשרובו בוואצאפ. לפני חצי שנה לערך חזרתי לארץ ומאז לא התראינו, התכתבנו מידי פעם...כמעט כל יום. עד ששמתי לב שאני פשוט חושבת עליו כ---ל הזמן, וכל דבר מייד איך הוא היה מגיב, איזו בדיחה הוא היה תוקע... וגם שמתי לב שבימים שאנחנו מתכתבים אז הכל כיפי וזורם וגם אם קורים דברים מעצבנים- זה לא משפיע כלל על מצב הרוח שלי, אני כולי באופוריה... אבל בימים שהוא נורא עסוק ולכן לא כ''כ מגיב אני בדאון רציני. ואז הבנתי שאני פשוט ממש מאוהבת בו קשות... נוסף לזה ירד לי התיאבון וגם יש לי נידודי שינה... עד שלילה אחד אזרתי אומץ ואמרתי שאני רוצה לשאול אותו משהו... הוא פינה זמן ופשוט ספרתי לו את כל האמת... הוא אמר שהוא חושב שזה בסדר והמשכנו להתכתב עוד איזה שעתיים... וכך המשיך לו הקשר... לאחרונה הבנתי שאנחנו לא מתאימים, בגלל השקפת העולם השונה שלנו... התכתבנו גם על זה ולא הגענו למשו ברור. אני מאוד רוצה את הקשר הזה ואני פשוט מתוסבכת בתוך עצמי. אני לא רואה את עצמי בלי קשר לבנ''א הזה. ניסיתי לא לכתוב לו יותר כלום וזה פשוט לא הלך, גם לא בהדרגתיות שניסיתי. אין לי יום ואין לי לילה, אני בוכה כמעט כל לילה, לא אוכלת כמעט. וכבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. בא לי למות. הוא תמיד יודע איך לענות, שפשוט יעשה לי טוב, הייתי מתייעצת איתו על כל מיני דברים בחיים, אין, אני פשוט לא רואה את עצמי בלעדיו!!! בחודש האחרון, הוא נורא עסוק וכבר פחות זורם בהודעות וזה שובר לי ת'לב... פשוט בא לי למות :( אשמח אם תוכלו לעזור לי

לקריאה נוספת והעמקה

היי נויה מצאת את עצמך באיזשהו קשר שהוא בעצם קשר- לא קשר. מצד אחד אתם מדברים הרבה מצד שני אתם לא באמת מיישמים את הקשר ונמצאים ביחד. אני מבינה מאד את המצוקה שלך ואת תחושת אי הודאות. לא יודעת אם זה חבר ראשון שלך או לא ומה היה קודם אבל בכל מקרה מרגישה שאולי כדאי שתפני לקבל עזרה כי התחושות שאת מרגישה כעת נשמעות עוצמתיות ברמה שהן פוגעות בך וגורמות לך סבל וחבל. האם את יכולה לפנות לאיזושהי עזרה של מישהו קרוב? אולי עזרה מקצועית? ליאת

20/03/2017 | 21:54 | מאת: מיכ...

משוטטת ברחובות אפלים, מטושטש האופק, חלול היקום, ערפל סמיך יורד על כתפיה, עיניה תועות בדרך לא דרך . מהלכת ללא כיוון במקום הלא נכון של המפה, חנוקה וכאובה בישימון, לא יכולה להניח לנפשה. לפתע יצאה אנקה כאובה מתוך גופה העייף וגרונה הניחר, לא נשאר לה דבר. היכן תמצא החמלה? היכן מסתתר יופיו של עולם? אין מקום למנוחה, נפש טרודה, מחשבה אפלה. צונחת עם שחר לרגלי המיטה חלום בלהות, סיוט מתמשך ואין כף יד שתרווה צימאונה. לא יודעת למה נופלת למקומות האלה, לפאסמיות מוחלטת.......אבל כמו חתול נופל וקם נופל וקם..... מחר, היום הראשון של האביב..יש משהו מאוד אירוני ביום הולדתי :( ולא אוהבת אותו.....שיעבור......

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ יומולדת זה הרבה פעמים יום ממש לא משמח יום של חשבון נפש או גדילה ולגדול זה לא תמיד כזה כיף הרבה פעמים דווקא לפני יום ההולדת יש איזושהי פאסימיות שכזו ובכלל יש ימים שבהם נופלים לפאסימיות שחורה אבל כפי שכתבת בדר"כ קמים וחשוב גם לדעת איך לקצר את משך הזמן שבו שוהים בתוך הבור הפאסימי אחרת זה קשה מאד. ליאת

26/03/2017 | 13:51 | מאת: מיכ...

נכון...חבל שהפעם זה ארוך מידיי...עכשיו הגב שלי כואב ותפוס ממש, האם קשור? לא יודעת...

26/03/2017 | 13:51 | מאת: מיכ...

נכון...חבל שהפעם זה ארוך מידיי...עכשיו הגב שלי כואב ותפוס ממש, האם קשור? לא יודעת...

20/03/2017 | 13:29 | מאת: גל

ליאת יקרה, אני חושבת איך להתחיל ובמה לפתוח וראשית אני רוצה לומר לך תודה. תודה ענקית על כל הפעמים הרבות שאני מרגישה בנוח לפנות אלייך ולהסתייע, ולהתחזק מתשובתך שמלווה אותי בנועם ובהדהוד ונותנת לי כוח ונקודות מבט נוספות לבור שהולך איתי. היכולת להסתייע בך דרך הפורום, להרגיש את האמיתות הכנה שבדברייך ואת ההתגייסות שלך עבורנו היא מתנה גדולה מאוד עבורי ואני נושאת אופציה בטוחה ותומכת זו איתי כל העת. ואני בוחרת להודות לך על כל הפעמים הרבות שהשבת לפנייתי ותוהה מדוע אינני עושה זאת בעת הקריאה של תשובתך.. ומדוע עתה? הבור אותו אני נושאת עימי תופס חיות וממדים כשהמטפלת שלי יוצאת לחופשה. כשאני מרגישה נזרקת ודחויה והתחושות שלי כלפיה הופכות לזעם פנימי אימתני ולקנאה נוראית. כעת אני שונאת אותה. שונאת אותה על ההפסקה, שונאת אותה על הניסיונות לייצר מפגשים משלימים ובוחרת לנתק מגע. בניגוד לבעבר החופשה שלה מצטרפת לחופשה שלי , מה שהותיר לנו פגישה בודדת בין החזרה שלה לנסיעה שלי, פגישה אותה העדפתי לבטל. כך שמעתה חודש ימים לא אראה אותה. ולמען הכנות יהא עליי לומר כי היא ניסתה למצוא עבורנו מועד ל 2 פגישות בין לבין ואני בחרתי לדחות אותן על הסף. לא רציתי. לא רציתי כל מגע, מפחדת כי המפגש ייצר עבורי טלטלה רגשית ועל כן החלטתי להימנע. אני מטופלת כבר המון המון שנים, והביטחון וההבנה שלה אותי כי חודש ימים לא ניפגש וכי היא מקווה שזה אכן ייצר לי שקט (ההימנעות מהפגישה בין לבין) גורמת לי לחשוב מדוע היא מסתמכת על דבריי ואף מתחזקת מהם כי יהיה לי טוב והחודש ימים הזה הוא אולי למקור של גדילה וצמיחה. אני רוצה לומר לה כי התבלבלה, איך הצלחתי להפיל גם אותך בפח בנוסף לעצמי... ? ומה אני מבקשת וכמהה דרך הפנייה אלייך לפורום.. מבקשת שקט ורוגע ותקווה כי אמצא בכוחי את הכוחות ולא את הצער והכאב על האי פגישה, ושאצליח למתן את קולות השטנה , הקנאה והזעם כלפיה ואצליח להתבונן ממקום נקי על פרק הזמן שעבר מרגע שהודיעה לי כי היא נוסעת ועד שאחזור. כרגע אני מבכה את הבחירה שלי שנאמרה בצורה ברורה וחד משמעית כי לא אגיע וכי לא רוצה עימה כל מגע. גם התאריך בעוד כחודש ימים נושף בעורפי לא לבוא ולא להודיע. אני רוצה תקווה, אני רוצה כי לא תשכח אותי ואני רוצה להישאר איתנה וקשובה לעצמי ולאחרים למרות אי המפגשים ביננו..

לקריאה נוספת והעמקה

היי גל המון תודה על מילותייך החמות והכה נדיבות. חיממת את ליבי. מרגישה מבין מה שכתבת שיש שני קולות...אולי בעצם יותר. קול אחד של מי שהוא? אולי של הילדה. שאומר: שזה נורא ואיום אם היא תסע, שהיא תשכחך, קול שמעורר כפי שכתבת קנאה וזעם. קול נוסף...של מי הוא? אולי של הבוגרת שמנסה להגיד לילדה וגם למטפלת שהכל בסדר ולא יקרה כלום אבל זה לא לגמרי משכנע...אולי לרגע אבל אז שוב צץ קול אחר, של השנייה. קול נוסף זה של זו שמתבוננת קצת ממרחק, (והוא אולי הקול השלישי? ) שרואה את הכל, שיודעת שאפשר לדבר עם הילדה ולהגיד לה את מה שכתבת בשורה האחרונה והכי תפס אותי: "אני רוצה להישאר איתנה וקשובה לעצמי ולאחרים"...זהו קול שאותו צריך לנסות להגביר ולעזור לו לדבר גם עם "השאר"...וכן, אני יודעת שזה לא פשוט בכלל ואפילו קשה... ליאת

18/03/2017 | 13:15 | מאת: עירית

הי. מדי פעם תוקפות אותי מועקות ומחשבות שליליות,אני לא מעוניינת כרגע ללכת לטיפול אני רוצה כעזרה עצמית לצאת מזה. האם יש דרכים שאת יכולה לתת לי כדי לעזור לעצמי לבד לצאת מתחושות אלו של דיכאון וחרדה? אגב אני לוקחת ציפרלקס נגד דיכאון אבל זה לא ממש עוזר ניסיתי טיפולים אבל זה לא היה זה. אשמח מאוד עם יש לך מה להציע לי כדי לעזור לעצמי לבד בינתיים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי עירית אפשר לעשות כמה דברים כדי לעזור לעצמך: ספורט מדיטציה הגברת פעילויות ההנאה בחיים (מה שמרגיש לך כהנאה) צימצום פעולות פאסיביות יותר (כמו שהיה רבה במיטה) מפגש עם אנשים שנעימים לך קריאת ספרי עזרה עצמית מקווה שתרגישי טוב יותר... ליאת

19/03/2017 | 18:30 | מאת: עירית

אני מודה לך

20/03/2017 | 11:40 | מאת: עירית

בקשר לספרי עזרה עצמית אשמח עם את יודעת כי אולי אקנה איזה ספר לעזור לעצמי איזה ספרים יש לעזרה עצמית עם את מכירה שאת יכולה להמליץ לי? רק עם את במקרה יודעת אשמח לעזרה. אני מודה לך.

היי עירית יש ספר שעוסק בדיכאון "בוחרים להרגיש טוב" אני אישית גם אוהבת מאד את הספרים של פמה צודרון שאינם עוסקים ישירות בדיכאון אך יש בהם משהו מאד מרגיע ומקרקע ליאת

17/03/2017 | 06:03 | מאת: sigal

העולם מורכב ,אני מורכבת השבוע הבליט את השוני שלי נבדלת ,שונה ,אחרת זה עצוב ליאת השבוע איבדתי זמן מה שלא היה כבר הרבה זמן והייתי יותר הם מאני וכדי לתפקד שמתי שכבות שכבות של מסכות זה כל כך קשה ומעייף בורחת מחברת בני אדם לא מוצאת את עצמי בחברתם יודעת שזה שאני לא מוצאת את עצמי בתוכי משתקף לקשר עם בני האדם ... פעם הצלחתי ליצור קשר מדומה לפחות במדייה. היום גם שם לא מצליחה . אדם בודד בתוכו נשאר תמיד בודד גם עם יהיו סביבו המוני המוני אנשים ... מיותרת , אני מיותרת לעצמי ומיוחדת בדרכי עצוב ... ליאת יודעת שזה בידיים שלי לשנות . יש לך רעיונות איך מרגישים פחות לבד על הפלנטה הזו...איך מרגישים את היחד שסובב אותי ונותנים לו לחלחל ולרפא ...

לקריאה נוספת והעמקה

היי סיגל יקרה כאב נפשי יא תחושה שאכן גורמת לעיתים קרובות לתחושת שונות או אחרות או הרגשה שקשה להיות בקרב השאר חושבת שהיחד יכול להגיע לפרקים בכל מיני רגעים הוא יכול להגיע דרך שיתוף של אנשים במה שעובר עלייך ואז ההבנה שגם אחרים חווים כאב וניתן חלוק אותו באופן הפוך אני מוצאת שגם שימוש בהומור עצמי יכול מאד לקרב... ליאת

20/03/2017 | 14:51 | מאת: sigal

ליאת תודה על היותך .. זהו שאני "מביאה " את עצמי בדרך שפשוט לא רואים אותי כמו מנציחה לימוד עבר ....ולא משנה באיזה דרך או אופן . מניחה שמשהו בי מעביר לא נכון את עצמי , כי זה גם בשמחה וגם בכאב ...כרגע זה פשוט נחווה נורא ,שקוף , בודד מאוד ....או שאולי רואים ואצלי זה לא מחלחל כמו לא מורגש בכלל...בכל מקרה התוצאה זהה..עצוב ומשחזר עבר . תודה על היותך ☺

היי סיגל סליחה על התגובה המאוחרת עיניני חג חושבת שמבינה למה את מתכוונת וגם את התחושה בסוף לפעמים השינו מגיע ברגים קטנחם ובודדים של "הנה ראו אותי" "הנה הצלחתי"... איתך ליאת