נגישות
נגישות

פורום פסיכותרפיה

13400 הודעות
11947 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכותרפיה

1. ההודעות אינן מתפרסמות מיד, אלא לאחר אישורה של מנהלת הפורום. 2. הפורום נועד לתת מענה לטווח רחב של מצבים בהם קיימת מצוקה רגשית. ניתן להתייעץ בו לגבי גילאים שונים ובנושאים מגוונים כגון: הפרעות חרדה, דיכאון, קשיים חברתיים, קשיים בגיבוש הזהות המינית, מצבי משבר, קשיים ביצירת קשר ועוד. בנוסף יינתן בפורום יעוץ לגבי פנייה לטיפול או לגבי התלבטויות בתוך התהליך הטיפולי. 3. בעת הפנייה יש לציין גיל, מצב משפחתי, ורקע קצר על הבעיה. 4. אבקש להקפיד על שפה נאותה וכבוד הדדי. הודעות שאינן נאותות יימחקו. אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה או בעיה.
20/04/2017 | 12:15 | מאת: איה

ליאת שלום אני בת 26 בחורה בריאה איך יש לי בעיה קצת לא נעימה אני יכולה להגיד על עצמי שאני בחורה די שמחה אך פתאום יכולה להיות לי מצבי רוח משתנים אני יכולה לקום בבוקר ולהיות מתוסכלת ואחרי שעתיים זה עובר זה קורה לי פעם ביומיים שלושה ואפילו כמה ימים אם ביכולתך לתת לי ייעוץ ולעזור לי אני אשמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי איה לא מכירה אותך כך שאיני יכולה לתת יעוץ ממשי. כן יכולה לחשוב על שאלות שכדאי שתשאלי את עצמך האם יש סיבה למצבי הרוח הללו? האם יש עוד תופעות שקורות לאחרונה? האם קרה משהו לאחרונה שעורר אותם לדעתך? האם הם מפריעים לך ובמה? ודבר אחרון אם זה אכן מפריע אולי שווה לברר דרך טיפול רגשי מה קורה לך ואיך ניתן לעזור. ליאת

הי ליאת איך אפשר לחזק את הערך העצמי שלי? במיוחד אני מרגישה שאני נותנת כבוד לחברים שלי ומעצימה אותם יותר מדי תוך כדי אני מרגישה שאני מקטינה את עצמי איזה דרכים בכלל בעבודה בחיים האישיים וכמובן בחברה יש בשביל לחזק את הביטחון העצמי אשמח כללית ל2,3 טיפים זה מאד ישמח אותי משהו שיתן לי כיוון בלי ללכת לטיפול כרגע אני הייתי בטיפול וזה לא עשה לי טוב זה עוד יותר הוריד לי את הביטחון גם מבחינת סטיגמה. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי נועה חיזוק דימוי עצמי זה סוג של מטרת חיים או מטרת טיפול רגשי ולכן נשמע לי קצת לא מתאים שאתן לך כמה "טיפים" בלי שמכירה אותך ושככה באורח קסם הם גם יעבדו. הראה לי חשוב לבדוק מה לא עבד לך בטיפול ואולי לנסות טיפול אחר מטפלת אחרת.... ליאת

19/04/2017 | 17:45 | מאת: עידית

היי ליאת שמי עידית יש לי תואר ראשון משפחה אוהבת חוויתי פרידה מבן זוג היינו שנתיים ביחד ובקושי שבועיים תפקדתי. תחושה של דיכאון קל איך עכשיו אני מתחילה להרגיש יותר טוב ורציתי סיוע דרך הפורום עם אפשר איך אפשר לחזור למסלול רגיל ולשמחה ואופטימיות אחרי משבר רגשי שעברתי.אני מודה לך

לקריאה נוספת והעמקה
24/04/2017 | 08:49 | מאת: עידית

למה לא עונים?

היי עידית סליחה על האיחור בתגובתי. פרידה מבן זוג לאחר שנתיים זו חוויה כואבת ומציפה שאפילו יוצרת תחושה שהקרקע מעורערת. חשוב שתדעי שזה בעצם תהליך של התאבלות עם כל השלבים שלו ולכן הכי חשוב זה לא להבהל מהרגשות ומהכאב או הצער או הכעס או הפחד ועוד. לכן...לא בטוח שיש משהו "לעשות" כדי להרגיש יותר טוב. יש משמעות לזמן שעובר לחזרה לאט לאט לשגרה עם עצמך. כן חשוב להעזר במי שיכול לתמוך: חברים בני משפחה, כתיבה לעצמך אם זה עוזר, או בכלל לחשןב על דברים שעושים לך שקט: ים? סרטים? מה שמתאים לך. האופטימיות תחזור לאט... ליאת

חזרה לשגרה, לא התראתי עם המטפלת כשלושה שבועות, בזמן הזה לא יצרתי קשר איתה בסמס..תמיד יש קשר כזה. הפעם גם כשהיה קשה ניסיתי לחשוב מה הייתה אומרת...קניתי ספר פסיכולוגיה, יש לי כבר מדף כפול של ספרים כאלה....לא שתמיד הכל מובן אבל שמתי לב שתאורטיקנים אוהבים גם לחזור על עצמם די הרבה...בכל אופן בפגישות מדובר על רגשות ולא על תאוריות..אף פעם לא רוצה להכנס לתאוריות איתה.אבל הספרים כאילו יוצרים לא רק הבנה של הטיפול אלא גם מעין קשר אליה? אולי....התגעגעתי כמובן הפעם ממש לפני שהגעתי לדלת הכניסה נעצרתי ושלחתי לה הודעה שלא מסוגלת להכנס תרתי משמע..נעצרתי והתיישבתי במבואה כזו והרגשתי ממש מועקה..כתבתי לה שלא מסוגלת להכנס ואז היא יצאה אליי והביאה אותי זה עזר....פחד הנטישה השתלט רק בדקה לפני הכניסה..כתבתי לה שאני פוחדת שהיא לא שם ....והיא באה...שמחתי. הפעם הרבה השתנה כשהיא לא הייתה פיזית אך לפתע נשמרה בתוכי ואולי קצת לא נעלמה לגמריי בזמן החופשה:) אני אןהבת ת המחוות הקטנות שלה :) את חושבת שנכון למטפל כך לנהוג? לעזור פיזית כשצריך? כשבאתי עם כאב גב תמכה בי ממש פיזית ועכשיו יצאה אליי....מדהים עד כמה היא אדיבה כלפיי. גם את היית נוהגת כך? הייתי רוצה חיבוק עכשיו כזה בטוח...שלא תעזוב גם אם היא מופנמת כבר בתוכי וגם אם אני מסתדרת לבד...הבטיחה שלא תעזוב....

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ איזה כיף לשמוע שקרה משהו קצת אחר הפעם והיא בעצם נשמרה איתך גם כשנסעה כמו גם האופן שבו יצאה אלייך ועזרה לך להיכנס חזרה לחדר אולי גם פיזית וגם סימבולית. כן המחוות הקטנות לפעמים מאד חשובות. אני משתדלת מאד לתת להם מקום גם אם יוצא ואם מרגיש מתאים אני לא רואה פסול בכך. ליאת

תודה ליאת..כן, היא מדהימה אותי לפעמים עם המחוות האלה. קרו כמה דברים אחרת...חגגתי ללא המשפחות משני הצדדים..כלומר משפחה גרעינית והיה טוב ונכון עבורי הפעם.

היי מיכ לפעמים זה הכי נעים וטוב :) הכי חשוב שעשית מה שטוב לך. ליאת

אשמח לדעת מה עושים בטיפול בפסיכותרפיה לגבי דיכאון וחרדה אני רוצה לדעת עם כדאי לי ללכת לטיפול. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

היי ורד בפסיכותרפיה שהיא טיפול רגשי ישנ כל מיני גישות לטיפול בדכאון וחרדה. בדרכ המטפל יכיר אותך יותר כדי להבין האם יש סיבה לדיכאון או שצץ כך פתאום. במידה ויש הוא יכול לעזור לך להתמודד אחרת עם המצב שהביא לדיכאון. כמו כן ישנן שיטות יותר קוגנטיביות לטיפול משמע- בודקים אלו דפוסי חשיבה מובילים לדיכאון או גם שיטות התנהגותיות איך ממש עושים במציאות כל מיני פעילויות כדי להפחיתו ועוד. כנל לגבי חרדה.... מה שחשוב בוא שבטיפול את לא לבד עם החוויה הזו שהיא קשה ויש עוד מישהו שנמצא רואה מקשיב ועשוי לעזור לך לצאת מזה יד ביד. ליאת

16/04/2017 | 19:25 | מאת: שורה ריקה

לאחר שנים רבות במקום עבודה אחד , החלטתי לשנות כוון . השינוי היה ארוך ומלווה בהמון מחשבה ושנים רבות של תחושת תקיעות. המקום החדש שנה מאוד ממה שעשיתי עד כה והמעסיקים ידעו זאת מראש וקבלו אותי תוך כדי מתן הבטחה והסכמה כי ההכשרה היא על אחריותם. רוב העובדים מכירים אותי כבר זמן רב באופן שטחי כי אני מקושרת לאחד מהעובדים הותיקים ועל כן התקבלתי . אני שם כבר חודש וחצי. ההכשרה מבולגנת וכמעט ולא קורת. למעלה ממחצית העובדים מתעלמים מקיומי ןמפנים לי את הגב כשאני מברכת לשלום. נודע לי כי מרכלים עלי מאחורי גבי ולא מבינים למה באתי כי אני לא יודעת כלום. בנוסף לכך, כולם שואלים ונעזרים זה בזה וכשאני שואלת - מסרבים לענות. אני במלכוד ולא יודעת מה לעשות. חווה ממש חרם וניכור ממשי.

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך ראשית, תמיד צריך לזכור שבמקומות כאלו שחשים "נמוך" או תקיעות בדר"כ ישנה תחושה שאין לנו אופציות אחרות להתבוננות או עשייה בזמן שבעצם יש. שנית, ישנה תמיד אפשרות לעזוב מקום שכזה אם מרגיש לך כ"כ לא נעים- למשל. אופציה אחרת היא לבקש באופן מאד אסרטיבי שיעמדו בהבטחתם להכשרה אחרת אינך יכולה להמשיך אופציה נוספת היא לשים את התרגום של התחושות שלך בסימן שאלה. ל-א את התחושות אלא את התרגום. האם למשל באמת זה מופנה כנגדך אישית? האם יכול להיות שהוצנחת עליהם במקום מישהו אחר והם בעצם בכלל לא כועסים עלייך? האם יכול להיות שאת עוד לא מכירה את הדינמיקה ואת העובדים ומדובר בהסתגלות? הרעיון הוא להרחיב בתוכך את המרחב לכל האופציות הללו ולא לצמצם לאופציה אחת שמורידה אותך. ליאת

15/04/2017 | 10:05 | מאת: נורית

הי ליאת שמי נורית אני בת 32 יש לי חרדה חברתית אולי כי בעברי היו לי חיים לא קלים אני פוחדת להגיד את מה שאני רוצה לחבר/ה לדוגמא; אם יש משהו שמעצבן אותי שאני רוצה להגיד להם אני פוחדת מחרדת נטישה או מה יגידו עלי ואז אני מקבלת לחץ ועצבים בלב תחושה של זעקה. מה עלי לעשות? מצפה לעזרתך ואשמח עם תתני לי עצה קטנה תודה רבה וחג שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי נורית אני מבינה את הקושי ואת התחושות שתיארת שגורמות להחנקה של רצונות עד כדי זעקה שמופנית פנימה. אני לא יודעת אם איבחנת את עצמך או שאמרו לך שזו חרדה חברתית? משום שלתחושות שאת מתארת יכולות להיות כל מיני סיבות וכדי לטפל בהן ולהבינם לעומק כדאי ללכת לטיפול רגשי. מתקשה לשחוב על משהו שהוא בגדר עיצה קטנה שיכול באמת לעזור מבלי שמכירה אותך יותר... ליאת

שלום ליאת. המטפלת תיכף חוגגת יום הולדת, עגול וזה נופל בדיוק על יום הפגישה. ישבתי והשקעתי וכתבתי לה מילים לכבוד יום ההולדת. אבל בפגישה האחרונה, שעדיין לא סגרנו בדיוק מתי נפגש, חגים וכו, שאלתי אם לא נוכל להפגש ביום הקבוע והיא עשתה פרצוף ואמרה שלא כל כך נוח לה, שאלתי האם זה בגלל שהיא חוגגת והיא אמרה שכן ואז אמרה בטון שלא הצלחתי להבין האם יש בו כעס, חדירה לפרטיות, טרוניה, את לא שוכחת. היא בזמנו אמרה לי מה התאריך שלה, למה שאשכח?! ועכשו כבר לא כל כך בטוחה שרוצה לתת לה את מה שכתבתי עבורה, לא בטוחה ששווה לי להתאמץ בשבילה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

היי א אני חושבת שכדאי לדבר ביניכן על ציפיות. אולי מבחינתה היא לא התכוונה באמת לספר מהו יום הולדתה דווקא כדי לא ליצור מצב שתהיי "חייבת" או גם מכיוון שבחוויתה זה אישי מדיי. את מצידך זוכרת את אותה אמירה שלה ואף רוצה להראות לה זאת, הכל כמובן ממקום טוב. איכשהו זה מתנגש ביניכן... כמו בכל קשר לפעמים אנחנו מצפים לדברים שונים זה מזה ...וזה בהחלט עלול להוביל לכעסים. לכן כדאי לדבר כל זה בפתיחות ליאת

שלום. שמי שרה ואני לא יודעת עם זה הגיל אני כרגע קרובה לגיל 50 מאז שהופסק לי המחזור אני מרגישה ירידת מתח עם נקרא לזה ככה מצב רוח ירוד אין את החשק לעשות את מה שעשיתי בעבר ובכלל אין לי כוח לפעמים לקום מהמיטה וללכת אפילו להוריד זבל.מה היית ממליצה לי לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

היי שרה ניתם לבדוק את מה שקורה לך במספר אופנים ולכל אחת שיטת הטיפול שלה. ראשית חשוב לערוך בדיקות דם, או גם לדבר עם רופאת המשפחה על השינוים ההורמונליים ומשמעותם בגיל זה. ניתן להעזר בשיטות שונות כדי להתאזן כמו: דיקור, תוספי תזונה, תזונה ייעודית. חשוב לעשות ספורט, ולנסות כמה שאפשר לשיון שינה מספקת. במידה ואת מרגישה שישנו איזשהו דכאון שלא עובר אפשר גם להעזר בטיפול רגשי או טיפול תרופתי או גם וגם. ליאת

12/04/2017 | 12:36 | מאת: גל

אני פרסמתי הודעה על שאלה בנושא אנרגיה חיובית ולא ענית לי. עם אפשר אשמח עם תעני למענה ששאלתי. האם בפסיכותרפיה עוזרים בטיפולים אנרגטיים? ורציתי גם לדעת מהי אנרגיה חיובית מה כולל בתוכה? אשמח למענה

לקריאה נוספת והעמקה

היי גל משום מה לא ראיתי שאלה שכזו בכל אופן, פסיכותרפיה הינה טיפול רגשי שיכול להתבצע דרך אמנות מוזיקה או מילים וכולל הבנה ויישום של שיטות טיפול פסיכולוגיות הווה אומר שלא משתמשים בטיפולים אנרגטיים. ליאת

היי פורום יקר מסתובב לו איזה שיר ברחבי הפייסלנד שאולי שכבר מרביתכם/ן קראתם/ן אותו ובכל זאת מוצאת עצמי חוזרת אליו שוב ושוב מכיוון שהוא כ"כ יפה כ"כ מדוייק עם כ"כ הרבה משמעויות כל פעם מזוית אחרת וכ"כ מדבר הרבה ממה שאתם/ן מביאים/ות לפה, לפורום הזה. את "המצריים שלכם" - אותה חוויה הפנימית, המסע הזה שאנו עוברים שלעיתים כולל יציאה מתוך איזו תהום בין אם נפשית בין אם חיצונית- ארועי חיים או גם וגם. אותה "מצריים" שכאשר יוצאים ממנה לבסוף...איכשהו אנו גם יוצאים מאיזושהי עבדות כי ... התגברנו על מה שהכי מפחיד ועכשיו אפשר גם להזדקף. אז מאחלת לכולכם לצאת ממצריים שלכם ככה.. ומצרפת את השיר חג שמח ליאת כָּל אָדָם צָרִיך מִצְרַיִם - אמנון ריבק כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִהְיוֹת מֹשֶׁה עַצְמוֹ מִתּוֹכָהּ בְּיָד חֲזָקָה, אוֹ בַּחֲרִיקַת שִׁנַּיִם. כָּל אָדָם צָרִיך אֵימָה וַחֲשֵׁכָה גְּדוֹלָה, וְנֶחָמָה, וְהַבְטָחָה, וְהַצָּלָה, שֶׁיֵּדַע לָשֵׂאת עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם. כָּל אָדָם צָרִיך תְּפִלָּה אַחַת, שְׁתֵּהֵא שְׁגוּרָה אֶצְלוֹ עַל הַשְּׂפָתַיִם. אָדָם צָרִיך פַּעַם אַחַת לְהִתְכּוֹפֵף - כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף. כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם, לִגְאֹל עַצְּמוֹ מִמֶּנָה מִבֵּית עֲבָדִים, לָצֵאת בַּחֲצִי הַלַּיִל אֶל מִדְבַּר הַפְּחָדִים, לִצְעֹד הַיְשֵׁר אֶל תּוֹך הַמַּיִם, לִרְאוֹתָם נִפְתָּחִים מִפָּנָיו לַצְּדָדִים. כָּל אָדָם צָרִיך כָּתֵף, לָשֵׂאת עָלֶיהָ אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף, כָּל אָדָם צָרִיך לְהִזְדַּקֵּףְ. כָּל אָדָם צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ מִצְרַיִם. וִירוּשָׁלַיִם, וּמַסָּע אָרוֹך אֱחָד, לִזְכֹּר אוֹתוֹ לָעַד בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם.

12/04/2017 | 07:01 | מאת: א.ה.

הי ליאת מקסימה, אכן, גם לי שלחו את השיר, בווצאפ דווקא, ואולי קצת פחוץ בסגנון של העתק הדבק, אלא בצרוף משהו אישי יותר, שזה יפה בימנו. בדיוק כמו שאת - צירפת את נימתך האישית הרכה והיפיפיה. שיר מתאים כל כך, במיוחד למי שחוויותיו ההיסטוריות טרגיות באיזה אופן. אני מעבירה את ימי חג האביב, איכשהו באופן אלטרנטיבי. עושה סדר בדרכי. וכך מתאים לי עכשיו. מחבקת את כולכם, א.ה.

א.ה יקרה כהרגלך את מדייקת בבבחירת המילים מאד מתחברת למה שכתבת על משמעות השיר למי שחוויותיו היו איכשהו טרגיות. אין כמו חוויות אלטרנטיביות במיוחד בארועי סדר מקווה שאת בטוב יחד עם החזרה לשגרה. חיבוק ליאת

14/04/2017 | 08:23 | מאת: sigal

לכל אדם יש מצרים אולי זה מעודד טיפה כמו המשפט צרת רבים יצי נחמה אבל לא לכל אחד יש ירושלים ירושלים זאת בחירה ירושלים זאת תקווה זאת מטרה ללא ירושלים אין טעם במסע זה לא חשוב מתי ואיך נגיע לירושלים . כל זמן שהיא שם יש טעם במסע וכל פסיעה היא חגיגה .. לכל אדם יש מצרים ירושלים זאת כבר בחירה .. חג שמח 😊

היי סיגל מקסימה איזו תוספת חביבה ומיוחדת ואופטימית הבאת פה:) הלוואי ונצא ממצרים ונקווה לירושליים ולשנה הבאה בכלל נהיה בתאילנד ! :) ליאת

10/04/2017 | 16:46 | מאת: מיכ...

חג שמח מלא באור ופריחה, הגשמת חלומות והגשמה עצמית. ליאת, תודה על העזרה בכל פניה או שאלה, על הקשבה ותשומת הלב. חג שמח מיכל

מיכ יקרה שוב המון תודה שיהיה חג שמח מאד מאד עם כל מה שתאחלי לעצמך ולמשפחה ליאת

היי מיכ יקרה תודה רבה על היותך פה ועכשיו חוזרים לשגרה... עם המורכבויות שלה:) ליאת

ליאת יקרה, חג שמח שכל מה שאת מאחלת לעצמך יתגשם.תודה על העזרה וההקשבה. מיכל ולכלם כמובן חג שמח :)

מיכ יקרה תודה רבה גם לך על נוכחותך הכ"כ נעימה וקשובה פה, על רגישותך לכל נים וגם על הפירגון שלך שתמיד מחמם לי מאד את הלב. חג שמח! ליאת

08/04/2017 | 14:27 | מאת: רינת

פשוט ההודעה שכתבת לי נמחקה לי לכן רציתי לדעת על הסחות הדעת כדי לא להתעסק באקס עם זה קורה לי לדעת מה אני יכולה לעשות מעשית לא לחשוב עליו. תודה רבה ליאת וחג שמח.

היי רינת כתבתי לך למטה חג שמח ליאת

12/04/2017 | 06:48 | מאת: רינת

תודה רבה ליאת על העזרה שיהיה לך חג שמח ולכל חברי הפורום

07/04/2017 | 13:53 | מאת: sigal

חג שמח מלא באור ושמחה תודה על יד מושטת ,על חיוך וחיבוק ...תודה על היותך שותפה למסע חיי....

סיגלי יקרה תודה שאת משתפת אותי ואותנו במסע הקשה שאת עוברת שאת מאפשרת לעצמך להביע, ולפרוק ושאת מנסה בהרבה מאד כוחות להיות בכל קשת הרגשות (שזו בערך המשימה הכי קשה ביקום...) חג שמח ליאת

חג שמח ליאת. לפני הרבה זמן אפילו שנה שאלתי אותך שאלה לגבי זוגיות שהיתה לי איך להתמודד עם האקס לפעמים קורה לי שאני חושבת על האקסים שלי וכתבת לי איך להתמודד אבל שאלתי אותך איזה הסחות דעת אני יכולה לעשות כדי לא לחשוב על האקס וכתבת לי אבל התשובה נמחקה לי הייתי שמחה עם היית נותנת לי עוד פעם הסחות דעת כדי להתגבר ולא לחשוב על האקסים שהיו לי עצה מעשית.אני לא בזוגיות כרגע וקורה לי שאני נזכרת באקסים שלי ובאמת מה שכתבת זה עזר לי עם הזמן התאבססות אבל נמחקה לי התשובה של הסחות דעת מעשיות אשמח עם תוכלי לכתוב לי עוד פעם את ההסחות דעת אני מאחלת לך חג פסח שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת בהסחות הדעת שלי אני גם לא מאד זוכרת את מה שכתבתי לך :) אבל יכולה לנסות לחשוב על זה עכשיו. כשמתאבססים כפי שכתבת אפשר לעשות כמה דברים מעשיים: - לראות את הרומינציה של המחשבות קצת מבחוץ. ברומינזציה הכוונה היא "ללעיסת" המחשבות. בדרך כלל שמסתכלים עליהן מעט מבחוץ מגלים שלרוב יש להן מסלול קבוע שבעצם אינו מביא באמת לפתרון. לעיתים ההתרחקות מהמחשבות מאפשרת להן לפוג מעט - לכתוב את מה שאת מרגישה. ואז ... להחליט לעזוב את זה. ככה למחשבות יש מקום ומצד שני אינן "לעוסות". - להיזכר בכל מה שלא התאים באקס, שלא עבד ביניכם, בלי האשמות, בלי רצון לשנות לא אותך לא אותו רק הבנה שאם זה לא עבד זה לא עבד וכנראה שיגיע משהו יותר מתאים. - להאמין שאכן יגיע משהו יותר מתאים. לעיתים התאבססות היא גם שקיעה בסוג של פנטזיה במקום להאמין שיש משהו אחר מתאים יותר אי שם בעתיד. - ל-א לראות בשום אופן את עצמך כפחות שווה רק משום שנפרדתם, גם לא אותו כפחות שווה. שוב- פשוט להבין שביניכם לא עבד. - לעשות כיף! ליהנות מדברים עד כמה שאפשר גם אם קטנים, להעזר בחברות, באנשים שאוהבים אותך, למצוא משהו שממלא אותך ועוזר לך להתעסק בו באופן חיובי. זהו בינתיים או מה שנקרא- חפרתי :) חג שמח ליאת

06/04/2017 | 23:15 | מאת: שושנה

הי בזמן האחרון שזה בערך חצי שנה אני מרגישה תלות בפסיכולוגית שלי אני לא יודעת אם זה תחליף לכל מיני התמכרויות אחרות שהיו לי, הפסיכולוגית שלי אומרת שיש דבר כזה תלות בריאה כמו תינוק ואמא אהל אני מרגישה שזה מחמיר עם הזמן מה עושים לעזוב או לנסות לשחרר מה בדיוק תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

היי שושנה מכירה את השיר של ברי סחרוף "עבדים"? מה שכתבת איכשהו ממש ברוח השיר וגם מאד מתאים לרוח החג. כן, בסופו של דבר (וזה מה שהוא אומר שם בשיר) כולנו מכורים למשהו אם אנחנו לא מכורים לשום דבר אז לעיתים זה במחיר של ניתוק מכל מיני חוויות, ארועים או אנשים. אבל...וזה אבל גדול התמכרות כפי שאת מדברת עליה (וגם אני) זו בעצם תלות במשהו. תלות בהחלט יכולה להיות גם בריאה כי היא מייצרת קשר, איכפתיות אינטימיות ומחוייבות הדדית. כמו בכל התמכרות כשמדובר על משהו שבשום אופן איננו יכולים בלעדיו או שבלעדיו אנו חשים "ללא אוויר" אולי פה הגבול עובר למקום הפחות בריא ...עדיין דרך אגב תלות בפסיכולוגית נשמעת לי עדיפה או פחות פוגענית? מהתמכרויות אחרות שרזמת לגביהן. מה שחשוב זה שתדברי את התחושות הללו, שתנסו להבין יחד מהי התלות הזו, האם זה באמת משהו שאי אפשר בלעדיו או שפשוט הקשר זה משהו שמאד חשוב לך? ככה לנסות "לפרק" את חווית התלות ואולי זה גם ירגיע קצת.. ליאת

06/04/2017 | 00:02 | מאת: sigal

אבודה בתוך עצמי מגרדת דפנות עוטפת כאב בצלופן חגיגי מבקשת שקט נפשי הכואבת מדממת בשקט אל תוך עצמי בלי שאיש יראה או ירגיש הכל בסדר אומרת משקרת לעצמי עוד שקר אחד דוחסת רגשות אבודים לקירבי

09/04/2017 | 22:33 | מאת: מיכ...

עצוב....אל תשארי עם הכאב לבד. איתך, חג שמח בכל זאת..

סיגל חמודה איך את עכשיו? כם, זה בדיוק ככה, להיות לבד עם רגשות כואבים גורם לתחושה הזו של "אבודה" את לא משקרת לעצמך ככה נדמה לי לפחות כשאת אומרת לעצמך שהכל בסדר אני חושבת שזו משאלה טובה ובריאה שאולי יהיה בסדר וגם היא שם ליאת

11/04/2017 | 20:00 | מאת: sigal

תודה ליאת . קשהולא פשוט הפער בן הפנים המרוסק לחוץ השלם המתפקד ... חגים משפחה מורחבת אירוחים ומפגשים לא עושים את זה קל יותר ...שוב תודה

אנשים כל הזמן אומרים לי להיות באנרגיה חיובית זה נשמע מוזר אבל אני לא יודעת מה המשמעות שהם מתכוונים כי לפעמים אני במצב רוח ירוד וחושבת שלילי. רציתי לדעת עם בפסיכותרפיה מטפלים באנרגיות ורציתי לדעת מהי באמת אנרגיה חיובית? עם מטפלים בפסיכותרפיה בנושא אודה לך מאוד

03/04/2017 | 23:06 | מאת: א

שלום ליאת. נמאס לי!!! מרגישה שלא צריכה עזרה יותר!!! שאין לי חשק ואין לי כוח לעזרה יותר. אחד המטפלים המליץ לי לקנות עוד טיפולים, אמרתי בסדר אבל לא קניתי עוד. גם כך שמחתי שזה טיפול אחרון כי לא בא לי יותר, מרגישה שלא צריכה יותר עזרה!!! נמאס לי גם להפתח בפני המטפלת, להזיל דמעות ולספר על כל הקשיים והכאבים שלי. לא בא לי יותר לשתף אותה וכו'. האמת שרוצה רק דבר אחד לאחרונה, וצריכה לגייס לטובתו אומץ. ועד שאגייס את האומץ, לא צריכה עזרה יותר. ביי ותודה.

29/03/2017 | 15:26 | מאת: ורד

אני בת 35 יש מצבים לפעמים שתוקפים אותי דיכאונות ובגלל זה קשה לי לצאת מהבית. כשזה לא קורה לי אני יוצאת הרבה בחיים לא חסרי לי כלום יש לי עבודה חברים משפחה אוהבת אבל באיזשהו מקום לפעמים אני מרגישה ריקנות מסוימת אצלי וזה מביא אותי למצב של דיכאון אפילו יום שלם. אפילו ללא סיבה. איך אני יכולה לטפל בעצמי גם לבד?

לקריאה נוספת והעמקה

היי ורד את מדברת על ריקנות שתוקפת אותך שלא ברור מהי חושבת שקשה להבין מצבים כאלו לבד בכל אופן יש כמה דברים שיכולים לעזור: ספורט הגברת פעילויות מהנות תמיכה חברתית וקהילה כמובן שאלו תשובות מאד מאד כלליות ולכן יתכן שאינם מתאימות לך למה חשוב לך לטפל בזה לבד? ליאת

באיזו תדירות עובדת סוציאלית מהרווחה אמורה לערוך ביקורי בית? אחת לשבוע? לחודש? מה מקובל? מה הנוהל?

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך אני לא יודעת מהו הנוהל תנסי לברר במקומות שאותם רשמתי למטה לגבי השרות שנותנים יודעת רק בודאות לגבי עמותת עמך שאם מדובר על טיפול בית אז הוא פעם בשבוע. ליאת

26/03/2017 | 00:44 | מאת: טיפול פסיכולוגי התנהגותי

מחפשת טיפול cbt דרך קופת חולים מכבי מכיוון שדרך פסיכולוג פרטי העלות גבוהה מידי לכיס שלי

לקריאה נוספת והעמקה

היי לך אני לא יכולה להעביר המלצות על גבי הפורום... מניחה שאכן יש מטפלים דרך מכבי אפשרות נוספת חפשי באינטרנט: פרוייקט CBT קהילתי. ניתן לפנות אליו ולקבל טיפול במחיר מוזל ליאת

23/03/2017 | 21:21 | מאת: מיכ...

שומרת על נפשה מפני החוץ, מסירה אבק אנשים מעליה, מתבצרת בעמדת המסתורין, מפני בני האדם נחבא עולמה. מראה יכול להטעות לפעמים הזהרי פן תאבד זהותך. חיוכה לוכד מבטי עיניים, מקרב זרים ומרחיק הקרובים, כאלמנה שחורה תהלך דמותה, עיניה שותקות אל מול חיוכה, וכך הוא מטעה גם אותה.

מיכ יקרה תודה ששיתפת קראתי עוצמתי... ליאת

21/03/2017 | 17:15 | מאת: ב

שלום ליאת. באתי עם המון כאב ורעש לפגישה. כמה שעות לפני הפגישה חשבתי לבטל כי בזמן האחרון אני בעיקר סוגרת דלתות בפניה. ידעתי שיהיה לי קשה להגיד את הסיבה הברורה והידועה לרעש. דברנו על הרבה דברים מסביב אבל לא על הדבר האמיתי. ואז אמרתי שלא אוכל להגיד לה על מה הרעש, היא קצת נפגעה, הרגשתי. ואז בתזמון מושלם ומדוייק נגמר הזמן. פתאום היה לי שקט. כל הרעש והכאב שבאתי איתו נעלם, התמסמס וטוב שכך!!! לא בטוחה שרוצה לפגוש אותה שוב עוד מספר ימים, כרגע שקט וטוב כאמור. אבל לפעמים יש תחושה שאי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה וזה קצת מטריד.

לקריאה נוספת והעמקה

היי ב מבינה. לפעמים קשה "און ליין" לדעת מה בדיוק קורה. ואכן טיפול רגשי לעיתים מייצר את התחושות הסותרות הללו. נוגעים בדברים ואז קצת מוצפים ואז דווקא מהנגיעה בדברים באה גם ההקלה...אבל לא תמיד היא מגיעה מיד. ליאת

20/03/2017 | 23:41 | מאת: נויה

לילה טוב, אני בת 21 ובשנה האחרונה התאהבתי במישהו, במסגרת תקופה בה שהיתי בחו''ל. באחד הימים, הוא ביקש ממני את מספר הטלפון שלי ונתתי לו, כי הוא באמת מצא חן בעיני. מפה לשם נוצר ביננו קשר חביב כשרובו בוואצאפ. לפני חצי שנה לערך חזרתי לארץ ומאז לא התראינו, התכתבנו מידי פעם...כמעט כל יום. עד ששמתי לב שאני פשוט חושבת עליו כ---ל הזמן, וכל דבר מייד איך הוא היה מגיב, איזו בדיחה הוא היה תוקע... וגם שמתי לב שבימים שאנחנו מתכתבים אז הכל כיפי וזורם וגם אם קורים דברים מעצבנים- זה לא משפיע כלל על מצב הרוח שלי, אני כולי באופוריה... אבל בימים שהוא נורא עסוק ולכן לא כ''כ מגיב אני בדאון רציני. ואז הבנתי שאני פשוט ממש מאוהבת בו קשות... נוסף לזה ירד לי התיאבון וגם יש לי נידודי שינה... עד שלילה אחד אזרתי אומץ ואמרתי שאני רוצה לשאול אותו משהו... הוא פינה זמן ופשוט ספרתי לו את כל האמת... הוא אמר שהוא חושב שזה בסדר והמשכנו להתכתב עוד איזה שעתיים... וכך המשיך לו הקשר... לאחרונה הבנתי שאנחנו לא מתאימים, בגלל השקפת העולם השונה שלנו... התכתבנו גם על זה ולא הגענו למשו ברור. אני מאוד רוצה את הקשר הזה ואני פשוט מתוסבכת בתוך עצמי. אני לא רואה את עצמי בלי קשר לבנ''א הזה. ניסיתי לא לכתוב לו יותר כלום וזה פשוט לא הלך, גם לא בהדרגתיות שניסיתי. אין לי יום ואין לי לילה, אני בוכה כמעט כל לילה, לא אוכלת כמעט. וכבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. בא לי למות. הוא תמיד יודע איך לענות, שפשוט יעשה לי טוב, הייתי מתייעצת איתו על כל מיני דברים בחיים, אין, אני פשוט לא רואה את עצמי בלעדיו!!! בחודש האחרון, הוא נורא עסוק וכבר פחות זורם בהודעות וזה שובר לי ת'לב... פשוט בא לי למות :( אשמח אם תוכלו לעזור לי

לקריאה נוספת והעמקה

היי נויה מצאת את עצמך באיזשהו קשר שהוא בעצם קשר- לא קשר. מצד אחד אתם מדברים הרבה מצד שני אתם לא באמת מיישמים את הקשר ונמצאים ביחד. אני מבינה מאד את המצוקה שלך ואת תחושת אי הודאות. לא יודעת אם זה חבר ראשון שלך או לא ומה היה קודם אבל בכל מקרה מרגישה שאולי כדאי שתפני לקבל עזרה כי התחושות שאת מרגישה כעת נשמעות עוצמתיות ברמה שהן פוגעות בך וגורמות לך סבל וחבל. האם את יכולה לפנות לאיזושהי עזרה של מישהו קרוב? אולי עזרה מקצועית? ליאת

20/03/2017 | 21:54 | מאת: מיכ...

משוטטת ברחובות אפלים, מטושטש האופק, חלול היקום, ערפל סמיך יורד על כתפיה, עיניה תועות בדרך לא דרך . מהלכת ללא כיוון במקום הלא נכון של המפה, חנוקה וכאובה בישימון, לא יכולה להניח לנפשה. לפתע יצאה אנקה כאובה מתוך גופה העייף וגרונה הניחר, לא נשאר לה דבר. היכן תמצא החמלה? היכן מסתתר יופיו של עולם? אין מקום למנוחה, נפש טרודה, מחשבה אפלה. צונחת עם שחר לרגלי המיטה חלום בלהות, סיוט מתמשך ואין כף יד שתרווה צימאונה. לא יודעת למה נופלת למקומות האלה, לפאסמיות מוחלטת.......אבל כמו חתול נופל וקם נופל וקם..... מחר, היום הראשון של האביב..יש משהו מאוד אירוני ביום הולדתי :( ולא אוהבת אותו.....שיעבור......

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיכ יומולדת זה הרבה פעמים יום ממש לא משמח יום של חשבון נפש או גדילה ולגדול זה לא תמיד כזה כיף הרבה פעמים דווקא לפני יום ההולדת יש איזושהי פאסימיות שכזו ובכלל יש ימים שבהם נופלים לפאסימיות שחורה אבל כפי שכתבת בדר"כ קמים וחשוב גם לדעת איך לקצר את משך הזמן שבו שוהים בתוך הבור הפאסימי אחרת זה קשה מאד. ליאת

נכון...חבל שהפעם זה ארוך מידיי...עכשיו הגב שלי כואב ותפוס ממש, האם קשור? לא יודעת...

נכון...חבל שהפעם זה ארוך מידיי...עכשיו הגב שלי כואב ותפוס ממש, האם קשור? לא יודעת...

20/03/2017 | 13:29 | מאת: גל

ליאת יקרה, אני חושבת איך להתחיל ובמה לפתוח וראשית אני רוצה לומר לך תודה. תודה ענקית על כל הפעמים הרבות שאני מרגישה בנוח לפנות אלייך ולהסתייע, ולהתחזק מתשובתך שמלווה אותי בנועם ובהדהוד ונותנת לי כוח ונקודות מבט נוספות לבור שהולך איתי. היכולת להסתייע בך דרך הפורום, להרגיש את האמיתות הכנה שבדברייך ואת ההתגייסות שלך עבורנו היא מתנה גדולה מאוד עבורי ואני נושאת אופציה בטוחה ותומכת זו איתי כל העת. ואני בוחרת להודות לך על כל הפעמים הרבות שהשבת לפנייתי ותוהה מדוע אינני עושה זאת בעת הקריאה של תשובתך.. ומדוע עתה? הבור אותו אני נושאת עימי תופס חיות וממדים כשהמטפלת שלי יוצאת לחופשה. כשאני מרגישה נזרקת ודחויה והתחושות שלי כלפיה הופכות לזעם פנימי אימתני ולקנאה נוראית. כעת אני שונאת אותה. שונאת אותה על ההפסקה, שונאת אותה על הניסיונות לייצר מפגשים משלימים ובוחרת לנתק מגע. בניגוד לבעבר החופשה שלה מצטרפת לחופשה שלי , מה שהותיר לנו פגישה בודדת בין החזרה שלה לנסיעה שלי, פגישה אותה העדפתי לבטל. כך שמעתה חודש ימים לא אראה אותה. ולמען הכנות יהא עליי לומר כי היא ניסתה למצוא עבורנו מועד ל 2 פגישות בין לבין ואני בחרתי לדחות אותן על הסף. לא רציתי. לא רציתי כל מגע, מפחדת כי המפגש ייצר עבורי טלטלה רגשית ועל כן החלטתי להימנע. אני מטופלת כבר המון המון שנים, והביטחון וההבנה שלה אותי כי חודש ימים לא ניפגש וכי היא מקווה שזה אכן ייצר לי שקט (ההימנעות מהפגישה בין לבין) גורמת לי לחשוב מדוע היא מסתמכת על דבריי ואף מתחזקת מהם כי יהיה לי טוב והחודש ימים הזה הוא אולי למקור של גדילה וצמיחה. אני רוצה לומר לה כי התבלבלה, איך הצלחתי להפיל גם אותך בפח בנוסף לעצמי... ? ומה אני מבקשת וכמהה דרך הפנייה אלייך לפורום.. מבקשת שקט ורוגע ותקווה כי אמצא בכוחי את הכוחות ולא את הצער והכאב על האי פגישה, ושאצליח למתן את קולות השטנה , הקנאה והזעם כלפיה ואצליח להתבונן ממקום נקי על פרק הזמן שעבר מרגע שהודיעה לי כי היא נוסעת ועד שאחזור. כרגע אני מבכה את הבחירה שלי שנאמרה בצורה ברורה וחד משמעית כי לא אגיע וכי לא רוצה עימה כל מגע. גם התאריך בעוד כחודש ימים נושף בעורפי לא לבוא ולא להודיע. אני רוצה תקווה, אני רוצה כי לא תשכח אותי ואני רוצה להישאר איתנה וקשובה לעצמי ולאחרים למרות אי המפגשים ביננו..

לקריאה נוספת והעמקה

היי גל המון תודה על מילותייך החמות והכה נדיבות. חיממת את ליבי. מרגישה מבין מה שכתבת שיש שני קולות...אולי בעצם יותר. קול אחד של מי שהוא? אולי של הילדה. שאומר: שזה נורא ואיום אם היא תסע, שהיא תשכחך, קול שמעורר כפי שכתבת קנאה וזעם. קול נוסף...של מי הוא? אולי של הבוגרת שמנסה להגיד לילדה וגם למטפלת שהכל בסדר ולא יקרה כלום אבל זה לא לגמרי משכנע...אולי לרגע אבל אז שוב צץ קול אחר, של השנייה. קול נוסף זה של זו שמתבוננת קצת ממרחק, (והוא אולי הקול השלישי? ) שרואה את הכל, שיודעת שאפשר לדבר עם הילדה ולהגיד לה את מה שכתבת בשורה האחרונה והכי תפס אותי: "אני רוצה להישאר איתנה וקשובה לעצמי ולאחרים"...זהו קול שאותו צריך לנסות להגביר ולעזור לו לדבר גם עם "השאר"...וכן, אני יודעת שזה לא פשוט בכלל ואפילו קשה... ליאת

18/03/2017 | 13:15 | מאת: עירית

הי. מדי פעם תוקפות אותי מועקות ומחשבות שליליות,אני לא מעוניינת כרגע ללכת לטיפול אני רוצה כעזרה עצמית לצאת מזה. האם יש דרכים שאת יכולה לתת לי כדי לעזור לעצמי לבד לצאת מתחושות אלו של דיכאון וחרדה? אגב אני לוקחת ציפרלקס נגד דיכאון אבל זה לא ממש עוזר ניסיתי טיפולים אבל זה לא היה זה. אשמח מאוד עם יש לך מה להציע לי כדי לעזור לעצמי לבד בינתיים. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי עירית אפשר לעשות כמה דברים כדי לעזור לעצמך: ספורט מדיטציה הגברת פעילויות ההנאה בחיים (מה שמרגיש לך כהנאה) צימצום פעולות פאסיביות יותר (כמו שהיה רבה במיטה) מפגש עם אנשים שנעימים לך קריאת ספרי עזרה עצמית מקווה שתרגישי טוב יותר... ליאת

19/03/2017 | 18:30 | מאת: עירית

אני מודה לך

20/03/2017 | 11:40 | מאת: עירית

בקשר לספרי עזרה עצמית אשמח עם את יודעת כי אולי אקנה איזה ספר לעזור לעצמי איזה ספרים יש לעזרה עצמית עם את מכירה שאת יכולה להמליץ לי? רק עם את במקרה יודעת אשמח לעזרה. אני מודה לך.

היי עירית יש ספר שעוסק בדיכאון "בוחרים להרגיש טוב" אני אישית גם אוהבת מאד את הספרים של פמה צודרון שאינם עוסקים ישירות בדיכאון אך יש בהם משהו מאד מרגיע ומקרקע ליאת

17/03/2017 | 06:03 | מאת: sigal

העולם מורכב ,אני מורכבת השבוע הבליט את השוני שלי נבדלת ,שונה ,אחרת זה עצוב ליאת השבוע איבדתי זמן מה שלא היה כבר הרבה זמן והייתי יותר הם מאני וכדי לתפקד שמתי שכבות שכבות של מסכות זה כל כך קשה ומעייף בורחת מחברת בני אדם לא מוצאת את עצמי בחברתם יודעת שזה שאני לא מוצאת את עצמי בתוכי משתקף לקשר עם בני האדם ... פעם הצלחתי ליצור קשר מדומה לפחות במדייה. היום גם שם לא מצליחה . אדם בודד בתוכו נשאר תמיד בודד גם עם יהיו סביבו המוני המוני אנשים ... מיותרת , אני מיותרת לעצמי ומיוחדת בדרכי עצוב ... ליאת יודעת שזה בידיים שלי לשנות . יש לך רעיונות איך מרגישים פחות לבד על הפלנטה הזו...איך מרגישים את היחד שסובב אותי ונותנים לו לחלחל ולרפא ...

לקריאה נוספת והעמקה

היי סיגל יקרה כאב נפשי יא תחושה שאכן גורמת לעיתים קרובות לתחושת שונות או אחרות או הרגשה שקשה להיות בקרב השאר חושבת שהיחד יכול להגיע לפרקים בכל מיני רגעים הוא יכול להגיע דרך שיתוף של אנשים במה שעובר עלייך ואז ההבנה שגם אחרים חווים כאב וניתן חלוק אותו באופן הפוך אני מוצאת שגם שימוש בהומור עצמי יכול מאד לקרב... ליאת

20/03/2017 | 14:51 | מאת: sigal

ליאת תודה על היותך .. זהו שאני "מביאה " את עצמי בדרך שפשוט לא רואים אותי כמו מנציחה לימוד עבר ....ולא משנה באיזה דרך או אופן . מניחה שמשהו בי מעביר לא נכון את עצמי , כי זה גם בשמחה וגם בכאב ...כרגע זה פשוט נחווה נורא ,שקוף , בודד מאוד ....או שאולי רואים ואצלי זה לא מחלחל כמו לא מורגש בכלל...בכל מקרה התוצאה זהה..עצוב ומשחזר עבר . תודה על היותך ☺

היי סיגל סליחה על התגובה המאוחרת עיניני חג חושבת שמבינה למה את מתכוונת וגם את התחושה בסוף לפעמים השינו מגיע ברגים קטנחם ובודדים של "הנה ראו אותי" "הנה הצלחתי"... איתך ליאת

16/03/2017 | 11:49 | מאת: mika

הי, מבחינת החוק שחל על הפסיכותרפיסטים: האם הם מחויבים לדווח במקרה של אלימות במשפחה? לדוג' כאשר מטופל משתף משהו בטיפול? (מאוד חשוב לי להדגיש שאני לא אמא מכה. תודה) זה ממש חשוב לי לדעת

לקריאה נוספת והעמקה

היי מיקה יש חובת סודיות על דברים שנאמרים בטיפול כמובן שבמידה ומדובר על אלימות כלפי חסר ישע יש איזו התנגשות חוקית מסויימת אולם במצבים אלו בדרך כלל הצעד המיידי אינו דיווח אלא נסיון לעזור קודם באמצעים אחרים (בכל זאת בשביל זה ג-ם מגיעים לטיפול) ליאת

15/03/2017 | 01:17 | מאת: נופר

מי אנשי מקצוע של בריאות הנפש שיכולים להגיע לביקור בית באופן קבוע לטפל בקשישים? עובדים סוציאליים? או כל מקצועות בריאות הנפש? באילו מסגרות ציבוריות? האם באופן פרטי? אני שואלת כי ניסינו דרך הרווחה וזה לא הצליח

לקריאה נוספת והעמקה

היי נופר ניתן לפנות לכמה גורמים נוספים: עמותת שילה בטוח לאומי או עמותת עמך במידה ומדובר בניצול שואה ליאת

19/03/2017 | 20:02 | מאת: ליאת ברעוז

תודה רבה, התכוונתי האם אפשר לפנות למטפלים בבריאות הנפש לא דרך עמותות? או שהם לא נוהגים לערוך ביקורי בית? לאיזה איש מקצוע הכי כדאי לפנות? איזה תחום? ושאלה נוספת ברשותך: באיזו תדירות עובדת סוציאלית מהרווחה אמורה לערוך ביקורי בית? אחת לשבוע? לחודש? מה מקובל? מה הנוהל?

14/03/2017 | 17:49 | מאת: מיכ...

מאחורי המסכה בין הפנים לחוץ תהום נפערת, חיוכים מאולצים, צחוק לתפארת, הצגות לאין ספור, לא יכולה אחרת ובתוכך האש בוערת. הן תהלכי בין חופי יתמות זהובים, בין שבילי עולמות רחוקים, תחפשי מקורות של חמלה, אך בלבך הכאב השקט יבלע. אולי במרחק נגיעה? אולי מעבר לשקיעה? תמצא הישועה ותבוא הרגיעה? אולי איש אמת, ישר והגון ידע למצוא את השקט הנכון לך הנמצא מאחורי המסיכה.

היי מיכ מתאים לפורים מי ומה נמצא מאחורי המסיכה אני או מישהו אחר? אני אחר? שקט שם או שלא? ליאת

ליאת שלום. את לא מאמינה שאפשר לפגוע בטיפול? היא אפילו התנצלה. ואני כל כך מתלבטת! לא היתה פגישה אחת השבוע, יש פעמיים. ואני מתלבטת אם ללכת. שומעת את קולה ומקבלת בחילה! רואה את פרצופה מולי ורוצה לעצום עיניים! מרגישה קושי ואי רצון לשתף אותה בדברים הבוערים לי, המציקים לי, המכאיבים לי! משהו לא טוב קורה! אולי צריכה להתגבר על תחושת הבחילה ובכל זאת ללכת בשביל לדבר על זה. אוףףףף ק ש ה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

היי ש ובכל זאת שיתפת ובכל זאת היא התנצלה ובכל זאת את באה פעמיים אז יש כנראה גם מהמקום של הבחילה ( ומה הוא אומר? בחילה הרבה פעמים היא גם מעין חרדה או בכלל היא מופיעה דווקא שיש רגשות שגואים) וגם מהמקום האחר שבו היא שם ואתן מנהלות דיאלוג, כנראה חשוב... ליאת

13/03/2017 | 17:28 | מאת: מיכ...

חששות, תהיות, עבר והווה מסתתרים מאחורי מסיכה מחויכת. עומדת ומולה מראה מבריקה, רק עיניה מביטות בי בשקט, מספרות הן דבר מה. אם אבטיח להיות כאן בשקט, אם אראה נכונות, אם אבטח בקלות, אם אביא את עצמי קרוב אולי אוכל, אותך, הדמות במראה, קצת יותר לאהוב.

הלו מיכ יקרה העיניים אומרות הכל ובשיר הזה יש הרבה עיניים ומבט ולראות דרכן... ליאת

13/03/2017 | 10:53 | מאת: כרמית

אני בת 45 לא עובדת לא נשואה אני מרגישה ריקנות מבפנים חוסר עניין בדברים שאהבתי לעשות גם מבחינת אהבה אני מרגישה ריקנות אין לי כרגע אהבה וזה מפריע לי גם אין לי כרגע איפה להכיר גם תחביבים שאהבתי איבדתי עניין אני ממש רוצה לחזור לעצמי ואני לא יודעת איך כתוצאה מזה אני מרגישה דיכאון קל וזה קשה. אשמח עם תוכלי לסייע לי או לתת לי טיפ קטנטן איך להרגיש יותר טוב מבחינה רגשית איך לצאת מהריקנות שאני מרגישה. אני מודה לך חג פורים שמח.

לקריאה נוספת והעמקה

היי כרמית אמרתי כאן בעבר ואומר שוב אני לא חושבת שיכולה לתת "טיפים" ליציאה ממצב בחיים. בודאי אם אינני מכירה אותך. אני כן יכולה לומר שמבינה את מה שאת מרגישה שלפעמים גם דיכאון קל הוא משהו שאפשר לטפל בו בין אם בשיחות ובין אם בטיפול תרופתי או שניהם גם יחד. לנסות להכיר אנשים דרך תחומי עניין משותפים, אולי אפילו לחפש איזו קבוצה להשתייך אליה. ליאת

12/03/2017 | 11:50 | מאת: מייקי

אני בת 28 ואני רוצה להשאר במיטה,יש חופש וזה אפשרי מבחינה טכנית. למה אני לא יכולה להשאר במיטה בלי לבכות,בלי להיות בתוך עצב. למה בכלל אני נשארת במיטה? פורים,אנשים חוגגים,נוסעים לטייל,אולי אפילו סתם יוצאים לנשום אוויר תל אביבי ולספוג שמש..אבל משהו בתוכי לא מאשפר את זה. אולי זו עצלנות,אולי זו עייפות גדולה למרות השינה בלילות,אולי זה החושך והמיטה הנקייה שגורמים לי לרצות לשכב. יש בכל זאת כמה דברים שאני רוצה שיהיו לי בבית וכדי שזה יקרה הרי אצטרך לצאת לקנות אותם-נייר קופי,שקופיות,פחם,ספר של צלמת מוערכת..וכל זה נמצא בחנויות שהם בחוץ,במקום בו יש המולה ואנשים יפים. ואני מרגישה ההפך..לא יכולה להתמודד עם המולה,לא מרגישה יפה או רזה מספיק,לא שמנה בכלל את זה אני יודעת,אבל לא נראית כמו האחרים. לקום,להתלבש,לצחצח שיניים לשטוף פנים. כל אלו עלולים לעייף אותי כשאסיים..לא יישארו בי כוחות לצאת,ללכת ברחוב,לבחור,להוציא כסף,לחזור..רק המחשבה גורמת לי להתחפר בשמיכה,גם לבכות פתאום. אני לבד,לבד במן סוג של בחירה..החברות שלי כבר לא חברות שלי,נמאס להן מהכבדות שלי,מהמסתוריות שבי,מזה שהן מזמינות ואני לא באה-לחתונה,למסיבה,לחו"ל,לארוחת שישי,לבר..התייאשו בצדק,אדם ששוב ושוב אומר שלא בא לו לצאת,יכול להשמע כמו מישהו שעושה דברים אחרים ושיש לו מה להסתיר. והאמת שאינני זקוקה להן,לא באמת,המשפחה שלי קטנה-אבא ושתי אחיות,החיים איתם שונים מהחיים במיטה שלי,גם עבורם אני מסתורית,לפעמים הם חושבים שאני שקרנית,כי יש להם תכניות ואני תמיד מוצאת תירוץ ללמה לא לבוא,בלי שהם ידעו שבעצם,כל עוד אני לא בעבודה,אני מתחת לשמיכה בבית שלי בכלל,לרגע בוכה לרגע בוהה לרגע גם לא רוצה יותר להיות אבל פוחדת מאוד מההשלכות של זה:מה יקרה לאבא,עוד אובדן כזה במשפחה לא יעלה על הדעת,אולי יגלו ששכבתי כך במיטה עם עצמי במשך שעות. יכלתי לומר שטוב לי לבד במיטה,אבל הנה אני לבד במיטה,עם הדב שלי,עם החושך והשקט והבכי והעייפות..ועדיין זה נראה לי עדיף מאשר להיות בחוץ עם חברות או עם עצמי ולראות את העולם והאנשים. אני כותבת,תמיד אני כותבת-כבר ארבעה חודשים שהדף ריק ובמקרה הטוב יש עליו סימני עצבים של עיפרון שבור או חריטות עט מקולקלת..אבל אותיות אין בו. הייתי אומרת לעצמי ללכת לטיפול,כדי לדבר עם מישהו על המצב הזה,הרי אם אני כותבת אותו כאן,סימן שהוא מעיק עלי וגם שהוא במודעות שלי. הייתי אצל הרבה פסיכולוגים ופסיכולוגיות בחיי-גם כאלו שיזמתי איתם פגישות מרצוני,כאדם בוגר,אבל לכולם שיקרתי,לא משנה כמה ניסיתי לומר את הדברים כמו שהם,פשוט שיקרתי. ולעיתים אני כבר מרגישה כלואה בגוף שלי,בלי היכלת לעזור לעצמי ואפילו ללא היכלת לבקש עזרה או להתאבד,לא יכולה. מניחה שכשמישהו רוצה למות,הוא פשוט עושה את זה,לא חושב על מי נשאר מאחור,כי כבר אי אפשר,או שחושב,אבל כבר אי אפשר מספיק כדי לא להתחשב..אני לא ככה..אני לא רוצה למות,אני רוצה שזה יהיה לגיטימי ומקובל שלא אהיה כאן. אולי עכשיו בזה שאני כותבת,אני מבקשת עזרה..ואולי גם לכתוב ככה,זה סוג של כבר אי אפשר.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מייקי את כותבת כ"כ יפה והמשפט האחרון מופלא. תמשיכי לכתוב זו דרך מצויינת לפרוק ולעבד. אני מבינה את התחושות ואת ההרגשה שכנראה רק במיטה, בבית את"את" ובחוץ זו מישהי אחרת שלא רוצה להיות שם, או שהיא לא באמת היא. אבל... המיטה והבית לפעמים הופכים לכלא, למקום שכבר אי אפשר לצאת ממנו ולזה קוראים הרבה פעמים- דכאון. דיכאון לאנשים יוצרים, כותבים או אמנים בכלל יכול להרגיש לעיתים כמעט כהרואי, כנעים, כמקום שהסבל מקבל מקום, מילים, כבוד. אבל האמת הערומה היא שדכאון אינו כזה ואני כן חושבת שכדאי ללכת לטיפול, אולי מתוך מקום אחר, מתוך הבנה שאי אפשר להמשיך כך כפי שכתבת, ואז לנסות לאט, להביא עצמך לשם באמת. כאב הוא דבר חשוב. סבל - הוא כבר בחירה. ליאת

שלום ליאת. לא רוצה להיות מטופלת. כל הזמן להתאכזב מחדש! לקבל פתאום בחילה וגועל ממנה, מהקול שלה. מהציפייה לעזרה שלא מגיעה. מזה שאולי סוף, סוף קורה משהו טוב והיא לא קולטת, נשארת בתבנית המוכרת והידועה לה! בזמן האחרון יוצאת יותר עצבנית ממה שנכנסתי. לא חושבת שזה טוב או בריא. פוחדת לשתף אותה שלא תפגע בי! והכי רוצה פשוט לחתוך ולהעלם מהטיפול ובעיקר ממנה!!!

לקריאה נוספת והעמקה

היי ש מדוע שהיא תפגע בך על שיתוך כל שהו? זה ה- מקום להגיד הכל מה שנעים, מה שלא נעים, מה שמרגיש אחר, שונה או מוזר תמיד להגיד בשביל זה (גם) מגיעים לטיפול האפשרות למצוא מקום שבו ניתן להיות אותנטיים לחלוטין ובלי חשש חג שמח ליאת

09/03/2017 | 17:03 | מאת: מיכ...

על הדאגה..את צודקת, גם המטפלת שלי אמרה שזה לא הגיוני שאחכה ואטפל מיידית...הייתי זקוקה לאמפתיה שלה וקיבלתי, אבל לא הבהרתי אולי מספיק שהיא כמותך הייתה נחרצת שאטפל :) תודה. הייתי אצל רופאת משפחה, מה שחששתי ממנו היה בלוטת שומן תת עורית שנפתר בכמה דקות. אך עדיין יש משהו אחר קטן שאתו אגש לברור אצל כירורג שד, מחכה לתור שיבוטל. הבטיחו שיתקשרו בהקדם או שיכניסו בין תורים.

היי מיכ שמחה לשמוע. גם שהמטפלת היתה נחרצת כי זה לא היה ברור לי קודם וגם שכנראה מדובר במשהו פשוט ומיידי. תמיד לבדוק :) חג שמח ליאת

שלום.אני מחפשת לשמוע או לקרוא על פסיכולוגיה חיובית ופסיכותרפיה גופנית כדי שיהיה לי ידע בקשר לנושא מטעמים אישיים אשמח אם אכן את יכולה להמליץ לי על ספרים או הרצאות טובות באינטרנט שאני יכולה לקרוא או לראות כדי לקבל ידע. תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי שני ספרים העוסקים בפסיכולוגיה חיובית הם למשל כל סדרת הספרים של דר' טל בן שחר. לגבי הרצאות יש הרצאות טד טובות בתחום למשל של מרטין זליגמן, או גם הרצאות של ברנה בראון שאני אישית מאד אוהבת. ליאת

תודה רבה מקרב לב.

הי ליאת, אני ממש צריכה ממך עצה באחת הפגישות הערתי למטפלת שלי לגבי זוג שהיה בטיפול אצלה. אמרתי לה שהיא מתלבשת יפה על מנת להרשים אותם. מאז, כשביקשתי לקבוע פגישה היא הזיזה את השעה שלי ב-10 דקות, כנראה על מנת שלא אפגוש בהם. כששאלתי אותה מדוע היא הזיזה את השעה שלי, היא אמרה שכך זה נכון לה. אמרתי לה שההסבר שלה הוא מתחמק וההתנהגות שלה פחדנית ושהיא לא סומכת עליי. היא אמרה שרוצה לחסוך לי התעסקות בדברים שאינם שלי. אני כועסת ולא מוכנה לבוא לפגישה מה את חושבת?

מיקה אמנם לליאת .... אבל את יודעת בעבר שכתבת על זה רציתי לשאול אותך איך זה שאת רואה מטופלים אחרים . בעיקרון זה לא נכון ולא בריא אישית לא הייתי רוצה להפגש עם מטופל אחר לא לפני ולא אחרי. זה שומר עלי .. בדיוק כמו שאמרה לך ... ואת בטוחה שבגלל זה את לא רוצה ללכת .☺

היי מיקה לגבי הענין של לראות מטופלים אחרים נכון שרצוי שלא ויש בזה איזשהו אקט של שמירה יחד עם זאת בקליניקות בהן יש חדר המתנה זה קורה. איכשהו מה שכתבת עשה לי תחושה שהאישו פה הוא לא העובדה שראית את המטופלים אלא הצורך להגיד למטפלת שבשבילם היא התלבשה יפה ו...מה זה בעצם אומר? האם את מרגישה ש"בשבילך" אינמה מתלבשת מספיק יפה? האם את חשה "פחות"? סתם השערות ושאלות אך נראה לי שהשיח ביניכן צריך להיות על זה ולא רק על הזזת המטופלים האחרים מהתמונה... ליאת

אני נולדתי עם מטען גנטי של בנאדם ביישן מאוד באופן מוגזם וקיצוני ומופנם מאוד ומסתגר ומתבודד מאוד וחיי בתוך הקופסה שלי וגם נמנע מאוד מליהמצא בתוך סיטואציות חברתיות ואירועים חברתיים ונמנע מיצירת קשרים חברתיים (אני בודד מאוד ואין לי בכלל חברים , הפעם האחרונה שהיו לי חברים הייתה בבית הספר היסודי וגם אז לא היו חברים של ממש)ונולדתי גם עם מטען של חרדה מוגזמת שכוללת חרדה חברתית , חרדה מליהמצא בסיטואציות חברתיות עד כדי הימנעות מוחלטת לצאת מהבית וללכת ברחוב בשכונה שלי ובכפר שלי מחשש שאנשים שמכירים אותי ילעגו לי ויצחקו עליי (מחשבות בראש שהתוכן שלהן הוא שכאשר אני הולך ברחוב בשכונה שלי ובכפר שלי אז אנשים שמכירים אותי כמו קרובי משפחה ושכנים ומכרים שלי ועמיתים שלי וקולגות שלי יצחקו עליי וילעגו לי בגלל האופי שלי הביישן והמופנם והמסתגר והמתבודד והחרדתי והמסתגר והרגיש מאוד (כי גם אני נולדתי עם מטען גנטי של בנאדם רגיש מאוד במיוחד לביקורת ולדחייה ולנטישה ולהערות שליליות של הזולת שהייתי מקבל בסביבה שלי בתדירות גבוהה , גם רגיש מאוד לבדיחות בין "החברה-העמיתים והקולגות" וקרובי המשפחה והשכנים והמכרים שלי )וגם מחשבות שהרגליים שלי לא מסוגלות לשאת אותי כאשר אני הולך בשכונה שלי , מחשבות אילו גרמו לי להימנעות מוחלטת לצאת מהבית במשך שנים , לצאת לשכונה שלי או להימצא באירועים חברתיים איפה שמכירים אותי אבל יש לציין שמחשבות אלו רק נוגעות לאנשים שכן מכירים אותי ולא לאנשים זרים ושכונות זרות וכפרים וערים זרות ששם כן הייתי יוצא לרחוב בלי חרדה ובלי המחשבות שהזכרתי למעלה ואילו כאשר הייתי הולך בשכונה שלי איפה שמכירים אותי הייתי נתקף בהתקף חרדה-פאניקה שכולל הזעה מרובה ורעד בכל חלקי הגוף והרגשה שאין לי מספיק אויר לנשום ובלבול ובהלה . אני גם סובל מדיכאון חריף ומשתק וחזק , אני לא אוכל לגמרי למשך ימים שלמים ושבועות-סובל מחוסר תיאבון מוחלט אני מזניח ומרשל את עצמי את ההיגיינה שלי ולא מתקלח למשך שבועות אפילו לפעמים חודש , אני נמצא בחוסר תפקוד טוטאלי ומשתק ולא יוצא מהבית , אני סובל מכעס עצום על עצמי ועל הסביבה שבה גדלתי-בגלל הביקורת והמסרים וההערות השליליות שהייתי מקבל מהסביבה הזאת- , אני מתוסכל לגמרי , אני מרגיש שאני לא שייך לסביבה שלי שבה גדלתי ומרגיש שאני מוזר כלפי הסביבה הזאת , מרגיש מבולבל ולא מאוזן , חוסר מוטיבציה מוחלט אפילו לצחצח שיניים , ריקנות קטלנית , אני מתפרץ התפרציות כעס וזעם אימפולסיביות על הסביבה שבה גדלתי , אני מרגיש נכות וכאב נפשי עצומים , האטה פסיכומוטורית , זמן תגובה ארוך מהרגיל , מרגיש חרדה קיומית חרדה מהחיים וממשמעות החיים , חרקה מקול גבוה ומרעשים ומצעקות , אני מרגיש מנודה חברתית וסובל מהפנמת סטיגמה למחלות נפש , מרגיש בדידות קטלנית , אני מסתגר ומתבודד , מרגיש רגשי נחיתות ודימוי עצמי נמוך ולא שווה ולא רגיל ולא נורמיטיבי כמו האחרים , מרגיש חוסר נפשי , סובל מסף גירוי נמוך-פתיל קצר-,אני אפילו מרגיש שאני מרותק לכיסא גלגלים מרוב הכאב הנפשי .לגבי מה שהזכרתי היו כמה אבחנות שונות מפסיכיאטרים שונים , מה שגרם לי ללכת לאיבוד לגבי האבחנה המדוייקת והטיפול המתאים ??!! האבחנות שקיבלתי הן :1. סכיזופרניה מסוג simple פשוטה . 2. סכיזופרניה paranoid . אבחנה 3 : מחלה סכיזואפקטיבית . 4.ocd עם דכאון כפול דיסתימיה עם חרדה חברתית עם הפרעת אישיות נמנעת . 5. ocd עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית-הפרעת אישיות מאשכול A . אני מתלבט לגבי האבחנה ולגבי הטיפול המתאים ??!!

לקריאה נוספת והעמקה

היי דודו אני לא יכולה לעזור במתן האבחנה הנכונה דרך האינטרנט. אך נשמע שחשוב שתהיה מוכר בבטוח לאומי ואז תוכל גם לקבל סל שיקום שכולל עזרה נפשית בין אם בשיחות בין אם קונקרטית או קבוצת תמיכה ועוד. ליאת

06/03/2017 | 23:23 | מאת: איימי

שלום ליאת, אני בשנות ה30 לחיי ולאחר מספר רב של שנים בטיפול דינאמי, במהלכו היו תקופות שחשתי התקדמות ותקופות בהן הרגשתי שאני מגיעה מכח ההרגל. ביני ובין הפסיכולוגית נוצר קשר מאוד חזק ומיוחד של קירבה וחיבה גדולה וברור לי שזה היה הדדי (דיברנו על כך). את הטיפול הפסקתי לפני שנה בערך כשהרגשתי שההתקדמות נעצרה, שחלק מהבעיות נפתרו באופן חלקי וחלקן לא. מאז נפגשתי איתה פעמים ספורות לצורך התייעצות. במבט לאחור, כשסיימתי את הטיפול הבנתי שהוא תרם לי רבות בהרבה מובנים וגם קיבלתי את העובדה שישנן בעיות (רבות) שלא נפתרו. כיום עם פרספקטיבה ומרחק הזמן אני יכולה לראות המון טעויות וחציית גבולות שנעשו וחשה החמצה מאוד גדולה כיוון שהקדשתי שנים (וסכום לא מבוטל) עבור הטיפול. כיום אין לי אמצעים לחזור לטיפול או להתחיל חדש, נשארתי עם טעם רע ואפילו כעס על אותם מקרים שהגבולות (שכ"כ הרבה מתלוננים עליהם), לא נשמרו ובמקרים מסויימים אולי זה פגע בי. יש בי לבטים באם לנסות להשאיר הכל מאחור לבין לפנות אליה עם התחושה הקשה שיושבת אצלי בבטן. אשמח לתגובתך ותודה מראש :)

לקריאה נוספת והעמקה

היי איימי מבינה את התלבטויותייך אבל מרגישה שלא לגמרי מובן לי מה שכתבת. מחד את אומרת שהרגשת שהיא עזרה מאידך עולה נושא של גבולות שמרגיש לך שנחצה. השאלה היא מדוע את מרגישה החמצה אם בכל זאת הושגו לא מעט מטרות של הטיפול? אני חושבת שאין טיפול "מושלם" שיכול לטפל בכל דבר או כזה שתוכלי להגיד עליו שבכל דקת פגישה נעשתה עבודה, בטיפול יש תמיד אי מושלמות בילט אין שגם איתה עובדים בתוך הטיפול ואת חלקה פשוט מקבלים...לכן הרבה פעמים מטופלים הולכים למטפלים שונים וזה בסדר, כל עיתוי והטיפול שלו וכל מטפל עם היתרונות והחסרונות שלו.. ובכל זאת, נשמע שיש משהו לא סגור עם המטפלת הקודמת ואולי אפילו תחושת פגיעה סביב נושא הגבולות. מרגישה שאם היא הייתה מישהי שתרמה לך חשוב דווקא לדבר איתה על מה שהיה, בשבילך, גם אם תחליטי לחזור אליה מתישהו וגם אם לאו. ליאת

06/03/2017 | 20:26 | מאת: אביב 22

ליאת עצוב לי כל כך את יודעת, זה עצוב שאנשים עושים כסף ופירסום על הכאב שלך על כאב של השני. הפרומו הזה של פנים אמיתיות . מציג את ההפרעה הזו בצורה כל כך צהובה וחולנית . עצוב לי ... חבל שהוא לא מראה את מי שנאבק שעובד שלומד שמתפקד ...ולא את מי שלא ....

היי אביב את כ"כ צודקת גם לי זה הפריע מאד ומסיבה זו אף נמנעתי מלראות את התכנית שעוסקת בצהוב וברייטינג ולא בחומר "האפור" האמיתי והמתמודד. מבינה אותך. ליאת

08/03/2017 | 15:31 | מאת: sigal

ליאת הוא עושה את זה שוב השבוע.... זה מטריף את כל הפנים ותודה על ההבנה היא חשובה לי מאוד

היי sigal אכן מטריף ומעצבן לא לראות... ליאת

05/03/2017 | 11:01 | מאת: מחפשת מטפלת בשיטת cbt באיזור מודיעין

שלום רב אני מחפשת מטפלת בשיטת CBT באיזור מודיעין, חיפשתי במכבי ולא מצאתי. זה עבור הבת שלי בת 22 שחזרה מהטיול הגדול ונימצאת במשבר

לקריאה נוספת והעמקה

היי לא ניתן להעביר המלצות על גבי פורום זה לגבי מטפלים את מוזמנת להשאיר מייל ומקווה שיפנו לך המלצות לשם ליאת

05/03/2017 | 08:48 | מאת: מיכ...

היי ליאת, לא אמרתי אבל המטפלת דברה גם על כשל אמפתי שלה...אני נוטה בדרך כלל ליחס אליי את ה"אשמה" בכל דבר.. גיליתי משהו בשד, לא נראה לי נוראי, כבר בערך חודשיים שזה שם..די התעלמתי, חשבתי יעבור...אבל פתאום נלחצתי בגלל מישהי שחולה בזה וראיתי אותה מולי..זה הכה בי...קבעתי פגישה נוספת והיה לי קשה לחכות לומר לה. אז כתבתי לה בווטסאפ, את יודעת מה עשתה? היא התקשרה אליי, הייתי בשוק שהיא התקשרה. היא הייתה מאוד אמפתית, שאלה בהגיון שאלות וכמובן שהחלטתי ללכת להבדק אבל הכירורגית שד רק בעוד 4 חודשים :( אז קבעתי תור לרופאת משפחה דבר ראשון.. המטפלת הייתה סופר אמפתית פתאום..קצת הייתי בשוק מזה. אבל היה לי טוב ונעים והרגשתי שהיא איתי בכל דבר שאעבור, כנראה שהפחד נטישה והכעסים שדוברו פתאום קרבו בנינו....אני מעריכה אותה וסומכת עליה מאוד...למרות הנפילות והכשלים..כנראה שזה בא באמת מאיזשהו מקום רחוק בעבר. מקווה לטוב, בדקתי המון באינטרנט על סרטן השד...כנראה שזה לא רציני כל כך?..לא בטוחה, אבל חייבים להבדק. ותודה על תשובותייך, על ההסבר וההבנה.

לקריאה נוספת והעמקה
06/03/2017 | 10:43 | מאת: sigal

יש כרורג שד בכל הקופות לדעתי דרך הביטוחים המשלימים למינהם... אל תחכי..וברור שהיא אתך...

היי מיכ אני רוצה לרגע להיות יותר ברורה כי לפעמים אמפתיה בלבד לא מספיקה. בתור מי שמפנה מטופלות שלה מיידית לבדיקת שד , בגלל סיפור אישי שלי שממנו הבנתי עד כמה עניין הזמן הוא קריטי, מיכ ... בשאלה האם יהיה ניתן לרפא את הסרטן או לא. התעלמת חודשיים...שזה אנושי. כולנו מדחיקים ומכחישים. אבל לקבוע תור לעוד 4 חודשים אצל כירורג שד זה ממש לא נכון. ממש. עדיף להבדק מיידית ממש ואצל מישהו ממש טוב (יש הרבה לא טובים מספיק) ובמקרה הזה לדעת את האמת בתקווה שזה אכן כלום ושום דבר. מה את אומרת? ליאת

09/03/2017 | 07:26 | מאת: א.ה.

סיפור אישי, כתבת... לבי ננגע. פשוט איתך, א.ה. (אני עוברת בדיקות באופן קבוע - שדיים, שחלות וכד'. הכל תקין)

היי א.ה יקרה ורגישה שכמותך תודה רבה אני אחרי הכל כבר :) ושמחה לשמוע שאת בודקת ושהכל תקין זה כ"כ חשוב. ליאת

02/03/2017 | 21:13 | מאת: ש

ליאת שלום. בקשתי עזרה במפורש. והיא התחילה להגיד את כזאת וכזאת, וכבר הצטערתי שבכלל העלתי את הנושא עם בקשה מפורשת!! רציתי לעזוב את החדר וללכת או לאטום את אוזני!!! למה היא תמיד עושה לי את זה??? במקום להעצים, לעזור רק מורידה אותי עוד יותר נמוך, למה אני צריכה אותה, למה לשתף אותה???? אני כל כך מסורה לטיפול, נמאס לי! כשמבקשת עזרה, "מקבלת בראש"! רוצה לוותר על כל הטיפול הזה, מעצבן אותי!!!!

לקריאה נוספת והעמקה

היי ש יכולה להבין את החוויה הלא נעימה אבל לעיתים טיפול הוא גם מקום של תמיכה והכלה וגם מקום של כעס או קונפרונטציה, כמו בחיים. את כותבת שאת מאד מסורה לטיפול מה שגורם לי להרגיש שכנראה יש גם חלקים אחרים אולי היא עשתה איתך איזושהי "קונפרונטציה אמפתית" והיא נחוויתה כלא אמפתית מספיק. כדאי לדבר איתה בפעם הבאה על תחושותייך ולזכור כשאת מגיעה לפגישה שיש בטיפול כנראה גם וגם. ליאת.

ליאת שלום. רציתי מאוד לא להגיע לפגישה. רציתי לסגור את הטיפול, לא לפגוש אותה יותר, לא לראות או לשמוע את קולה!!! אבל פתאום תפסתי רגליים קרות ובקשתי להפגש בכל זאת! בבוקר יום הפגישה רציתי לסמס לה שאני בעצם לא רוצה להפגש וסליחה על בילבול המוח. אבל לא עשיתי זאת ובכל זאת הלכתי. אמרתי לה שפגעה בי והסברתי בדיוק איפה ולמה, מקווה שהבינה. ועדיין לא בטוחה שרוצה להמשיך ולפגוש אותה, סה״כ יש לי תסריט מאוד ברור להמשך! לא נראה לי שתוכל לעזור, כבר לא בטוחה שיכולה להמשיך ולשתף, שיצא לי מזה משהו טוב, מעצים או מועיל. מתלבטת מאוד אם להמשיך בטיפול.

היי ש יןפי שבכל זאת הצלחת לדבר. אולח התחושות עדיין לא ברורות. במצבים כאלו מאד חשוב להמתין עד שהתחושות נעשות חדות יותר... חג שמח ליאת

02/03/2017 | 14:23 | מאת: נ

שלום ליאת. עוד מעט יש לה יום הולדת עגול. מטופלת אצלה כבר מספר שנים. חושבת וחוששת גם יחד האם להביא לה משהו? יש משקעים לא נעימים מפעם שהבאתי. מה דעתך?

לקריאה נוספת והעמקה

היי נ שאלת שאלה מאתגרת מחד...חושבת לעצמי אם יש משקעים אז אולי ניתן לפסוח על הלהביא משהו ורק לומר שאת זוכרת ומה זה אוצר בשבילך. מאידך...אולי זו הזדמנות דווקא לחוויה מתקנת של אותם משקעים... בסופו של דבר נסי להקשיב לאינטואיציות שלך ומה שהן אומרות לך ליאת

28/02/2017 | 17:47 | מאת: מיכ...

כמובן שהלכתי לפגישה, לא יכולתי שלא, לא יכולתי למחוק הכל....דברנו, הבנתי שהיא הרגישה שאני זורקת עליה ולא רצתה להכנס לזה...בקיצור כנראה שגם היא נפגעה ממני...אמנם כעסתי, גם היא כעסה עליי שזרקתי עליה אחרי הפגישה.........אמרתי לה שבטח היא ידעה שאבוא, אמרה שקיוותה....היא דברה על חסך בגיל מאוד מוקדם בינקות כנראה ועל הרגע הזה שהתינוק והאם סימביוטים ואז הוא מבין שהם נפרדים ונושך את השד...משהו כזה, לא הבנתי :( פחדתי לומר שלא הבנתי ממש. היא הרגישה שזעמתי עליה...שהוצאתי עליה....כמו תינוק שננטש :( אוףףףף כבר לא מבינה כלום מה קורה איתי.....בבקשה אפשר הסבר?

28/02/2017 | 23:46 | מאת: sigal

אמנם לליאת אבל נדחפת... את יודעת בתחילת שנה הילדיםהאלה שכועסים מאוד שאמא הולכת שנושכים, שמציקים שלאמאמינים שאמא תחזור ... תבדקי בגוגל על מבחן הזר ותאוריית ההתקשרות.. כן אנחנו מגיבות לא טוב ואפילו גרוע . לניתוקים לפרדות לשינויים ..אם היינו מגיבות נכון כנראה לא היינו בטיפול . שמחה שהלכת ודיברתן ...מיכלי הגיע הזמן להסכים לגעת בכאב של תחושת הנטישה ובכעס שבא איתו .. זה מאוד מאוד קשה בעיקר שזה מול ההורים שלנו .אתך הכי מבינה בעולם ותודה על היד המושטת למטה ..

סיגל כתבת מאד יפה ונכון ונקודות הנטישה הן קשות מאד וכואבות מאד ליאת

28/02/2017 | 17:47 | מאת: מיכ...

כמובן שהלכתי לפגישה, לא יכולתי שלא, לא יכולתי למחוק הכל....דברנו, הבנתי שהיא הרגישה שאני זורקת עליה ולא רצתה להכנס לזה...בקיצור כנראה שגם היא נפגעה ממני...אמנם כעסתי, גם היא כעסה עליי שזרקתי עליה אחרי הפגישה.........אמרתי לה שבטח היא ידעה שאבוא, אמרה שקיוותה....היא דברה על חסך בגיל מאוד מוקדם בינקות כנראה ועל הרגע הזה שהתינוק והאם סימביוטים ואז הוא מבין שהם נפרדים ונושך את השד...משהו כזה, לא הבנתי :( פחדתי לומר שלא הבנתי ממש. היא הרגישה שזעמתי עליה...שהוצאתי עליה....כמו תינוק שננטש :( אוףףףף כבר לא מבינה כלום מה קורה איתי.....בבקשה אפשר הסבר?

היי מיכ היא הסבירה יפה...לא שתמיד זה עוזר:) הרבה פעמים אנחנו מנוהלים ע"י חסכים מאד ראשוניים והתפתחותיים מהילדות שלעיתים עלולים אפילו להיות טראומתיים. הרגע שבו התינוק מבין את הנפרדות וגם "כועס" על השד הוא הרגע שבו הוא מבין שיש גם שד טוב וגם שד "רע" ולוקח זמן עד שהוא מבין שאמא כמו גם אנשים אחרים בבגרותו הם גם וגם. זה לקוח מתוך מלני קליין, תאורית יחסי האוביקט. ליאת