פורום שווה לכל נפש

יש לי בעיה של "התקפי דיכאון" פתאום באמצע היום במיוחד בסופי שבוע גם בערב בסופי שבוע אני לבד אני נכנסת לדיכאון שעורך בערך כמה דקות ובזמן הזה אני מרגישה תסכול וכל הרגשות פשוט מרגישה רגשות ומחשבות לא נעימות ( מחשבות רעות) שלא אוהבים אותי שאני לבד אין לי חברים וזה מתסכל במיוחד בסופי שבוע אני עסוקה ברחמים עצמיים בבית אין לי עם מי ולאן לצאת לרוב זה קורה בסופי שבוע אני לא יודעת מה לעשות איך להפסיק לרחם על עצמי גם שאני לבד בסופי שבוע

אני בת 51 החיים שלי טובים תמיד אני רואה את חצי הכוס המלאה יש לי הכל- משפחה, חברים בית מקסים אבל דבר אחד חסר וזה עבודה. מאז הפיטורין אני מרגישה עייפות מאוד גדולה כאילו חוסר חשק לקום בבוקר חוסר חשק לכלום ניסיתי להתנדב אך זה לא הסתדר ואני לא רוצה כרגע איך ניתן להתמודד עם כל הדבר הזה של עייפות ופיטורין וחוסר חשק מוטיבציה?

הנני כבת 60 בהיותי צעירה בגיל העשרה התאהבתי נואשות בזמרת מסויימת ובקולה... לאחרונה, מרגישה צורך בלתי נישלט לשמוע את שיריה ביוטיוב מרגע שאני מתעוררת בבוקר מהשניה ועד לכתי לישון בשעה מאוחרת בלילה. כמובן שזה מרגיע אותי, אך האם זה לא מוגזם? לא מראה על בעייה מסויימת? ואני לעולם לא שבעה.ושוב למחרת אני "חייבת" לשמוע אותה ולא מעניין אותי אף זמר או זמרת אחרים. כמובן שהייתי בכמה הופעות שלה.אני מתפקדת למופת, אך מרגישה צורך עז לשמוע אותה: בעבודה, בבית, ברכב ובכל מקום. האם זה מצביעה על בעייה? ומדוע זה חוזר מידי יום ביומו, וזה מרגיע אותי, ולא שום דבר אחר.האם זה נורמלי בגילי?! תודה על המענה שאקבל.

שבוע מבורך. אני בחורה עובדת מתפקדת הכל רגיל רק אני בגיל המעבר וחשה מידי פעם עייפות מאוד גדולה דיכאון פתאומי והרגשה של חוסר אהבה מהמשפחה מההורים האחים וכו הייתי אצל הרופאת נשים לא יצא מזה כלום. אני לא בטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי או סוציאלי אבל אני כותבת כי אשמח לעצה מה לעשות עם כל התופעות האלה שאני מרגישה. יכול להיות שחוסר אהבה מהמשפחה זה הרגשה שלי וגם במיוחד בערב אני מקבלת דיכאון פתאומית יש לי מחשבות לא נעימות בכלל הדיכאון הפתאומי יכול להימשך לשעתיים ופתאום אחרי שעתיים אני חוזרת לשמחה לשגרה והכל בסדר אבל שאני בדיכאון פתאומי ומחשבות שליליות אני שקועה בתוך המחשבה במיטה ומרגישה גם עייפות גדולה. גם הרופאת משפחה אמרה שזה חלק מגיל המעבר והיא נתנה לי לוריוון בלילה שבוע מבורך

אני מעוניין לדעת איך לשפר/לפתח את כושר הלמידה בשביל ללמוד/להבין מהר יותר טוב יותר כמו איך להגיע ממקום למקום+תפקיד חדש בעבודה וכו' ?

איך אפשר לפתח את האינטיליגנציה היצירתית ולהיות אדם יצירתי יותר בחיים ?

אם לאדם יש בעייה בלהיות יצירתי ובזמן האחרון הוא מצליח לצאת ממצבים לא נעימים בעזרת שימוש ביצירתיות וזה גם מתבטא בשיחות טלפון ששם הוא מצליח לשלוף תשובות מהירות ויצירתיות -האם זה אומר שהמצב שלו השתפר והפך להיות אדם יצירתי יותר ?

שלום רב. רציתי לשאול עם את יכולה לתת לי הכוונה לגבי ספרים לעזרה עצמית בתחום הפסיכולוגיה החיובית הדיכאון והחרדות. תודה,חן

שלום רב , מה משמעות סימני הפרעה אפקטיבית ללא מזורית? האם אבחנה יכולה להפריע בהתקדמות במקום עבודה? תודה מראש..

שלום, אני סובל מאישיות גבולית ocd וגם סכיזואפקטיב החיים שלי הם גיהנום עלי אדמות. ולצערי זה נהיה קשה יותר ויותר. האם יש טיפול DBT דרך קופת חולים מכבי? כי לצערי ראיתי שרק בקופות חולים אחרות יש את הטיפול הזה. אודה למענה

מחפשת פתרון לבעיה. בברכה, ירדן.

האם לגור עם הורים בגיל 40+ יכול להשפיע לרעה על הבטחון עצמי ? כדאי להיות עצמאי ?

מה גורם לבטחון העצמי להיות פעם גבוה ופעם פחות טוב ? איך אפשר לחזק אותו ?

יש אצלי בעיה שאני מתקשה למצוא עבודה בגלל שיש אצלי פחד שאני לא יצליח להבין +לזכור את התפקיד וזה משהו שנמשך כבר הרבה שנים וגורם לי לבעיות בחי היום יום מה עושים במקרה הזה ?

אני גר בבית שיש בו צעקות וויכוחים כל הזמן ושמתי לב שיש אצלי הפרעה בבטחון העצמי -קשה לי לדבר עם אנשים חדשים/להתווכח ולהיות אסרטיבי במקומות ציבוריים ורוצה לדעת אם יש קשר בין השניים ומה הפתרון ?

על ספרים לעזרה עצמית בדיכאןן וחרדה תודה לך.

אשמח להמלצה,ובנוסף רציתי לדעת אני לפעמים נתקפת בדיכאון וחרדה והזעות,דפיקות לב. אני לוקחת איטומין וציפרלקס אבל בנוסף אני בגיל המעבר. כאשר לפעמים אני נתקפת בדיכאון או חרדה קשה לי לעשות הליכות או הרפיות כפי שהפסיכיאטר שלי הציע לי וזה קשה האם יש לך המלצה על עוד דבר שאני יכולה לעשות שזה קורה לי?

אם אדם חי במקום שיש בו הרבה כעס +צעקות+ויכוחים ויש לו קצת בעייה כרגע לכעוס ולהתווכח עם אנשים (בחיי היום יום ) אז זה יכול בגלל הסביבה הזאת ? זה נראה כאילו זה משפיע עליו לרעה ?

אני מרגיש אחרי סקס כמו הפרעה בבטחון העצמי +ירידה בחשק הכללי ושמתי לב שאם אני מתאפק כמה שבועות אז הסיפטומים האלה נעלמים אז אני צריך להמשיך בזה ולהימנע מסקס ?

יש אצלי בעייה של תחושה - פעם הבטחון עצמי טוב ופעם הוא לא מתי שהוא לא אני לא יוצא בחוץ ולא מדבר עם אנשים למה זה ככה ? איך עושים שתמיד יהיה חשק/בטחון לעשות דברים

ללא טיפול. זה דחוף תודה על המענה.אשמח לכמה טיפיםץ

כעזרה עצמית ראשונית לא דרך טיפול אשמח להמלצה תודה

כבר חודש שאני מחכה לתור במרפאות חוץ לשם קבלת טיפול פסיכיאטרי תרופתי בנושא כביכול מה שהרופא במקום אחר אבחן אותי הוא לא אשפז אותי אני לא חס וחלילה מסוכנת פיזית לעצמי או לסביבה בחיים לא פגעתי באף אחד פיזית ולא פגעתי בעצמי ולא ניסיתי להתאבד אני אוהבת את החיים ורוצה לקבל טיפול נכון רק יש לי בעיה עם התנהגות מילולית בגלל טראומה שעברתי לפני שנים רבות באשפוז כפוי שעברתי שם התעללות זה היה יום אחד ושחררו אותי וגם והייתי רק בטיפולים במעקב תרופתי בלי אשפוז ובשיקומים כרגע אני ממתינה באי וודאות והפחד היחידי שלי שיאשפזו אותי כל אני מבקשת מהמשפחה שלי תמיכה במקום זה כל פעם שאני מדברת על הטיפול הם צורחים עלי על תדברי על זה תפסיקי להתעסק בזה וזה עוד יותר מעצבן אותי העצבים זה רק בגלל ללכת לטיפול תרופתי פסיכיאטרי אז שההורים שלי מעצבנים אותי יש לי דחף לקלל ולצעוק עליהם כי זה מעצבן אותי גם ההתנהגות שלהם הלכתי לרופא והוא אמר שהוא יזרז את זה כבר כמה פעמים הלכתי לאותו רופא שיפנה אותי והבטיח שהוא יזרז את זה פניתי למרפאות הרבה פעמים וכל פעם הם אמרו לי שהם יחזרו אלי ועדיין לא חזרו פניתי לרופא משפחה הוא נתן לי כדור להרגעה ואמר שידבר עם אימא שלי ואמר שהוא מבין את הפוסט טראומה ושאמתין בסבלנות יש לי דפיקות לב בגלל האי וודאות מה יגידו לי בטיפול עוד לא התקשרו אלי המשפחה רק מתעצבנת שאני מפחדת מזה ועל הטיפול אין לי עזרה כרגע מאף אחד בגלל האי וודאות ומתי יקראו לי לטיפול אני פוחדת מאשפוז זה רק חרדה שלי אף אחד לא דיבר איתי על אשפוז ואני לבד עם עצמי עצבנית מתוחה אין לי עם מי לדבר מה עושים במצב כזה? באתי כמה פעמים למיון וגם התקשרתי הוא אמר שהוא יזרז את זה או שעם אני מתקשרת הם מנתקים לי בפנים גם במרפאות כל הזמן אומרים לי חכי בסבלנות אני מאובחנת גם כחרדה ולקות אינטלקטואלית קלה לא רוצה להיות במסגרות לא אשפוז אני עצבנית מתמודדת עם עצמי לבד אין לי ברירה עם דפיקות לב של חרדה עצבים רק בגלל הטראומה שעברתי באשפוז שעברתי לפני המון שנים אין לי עזרה כדי להרגיע אותי עד קבלת הטיפול אני כותבת לך ממש רועדת מעצבים עם דפיקות לב וכועסת גם על המשפחה וגם על עצם התנהלות הרופאים עם אני באה אני רוצה לקבל טיפול נכון ותומך ולא טיפול שגוי אשמח עם תוכלי לעזור לי איך אני יכולה להתמודד עם האי וודאות והחרדות עד הטיפול בלי לפנות לאף אחד כי אף אחד לא עוזר לי בקשר לזה מה לעשות כדי להירגע? אני עצבנית חרדה ויש לי דחף לענות למשפחה עכשיו ולרופאים אחרי מה שעשו לי כבר התפרצתי על הרופאים בקללות אבל לא אשפזו אותי הם כל כך עולים לי על העצבים בגלל הטראומה והטיפול השגוי שעברתי אשמח עם תוכלי לתת לי טיפים איך להרגיע את עצמי לבד ולטפל בעצמי לבד עד שיתקשרו לקבוע לי תור ועד הכניסה לטיפול אני ממש מודה לך מקווה שאת מבינה אותי כל העצבים והדחף לענות זה רק בגלל העצבים מהפוסט טראומה שעברתי בטיפולים הקודמים ובאשפוז הכפוי ובגלל זה עזבתי את הטיפול גם מאז המון שנים לא הייתי בטיפול אני רועדת עצבנית רק בגלל זה איך מרגיעים את החרדה והעצבים? איך אני יכולה להרגיע ולטפל בעצמי בלי עזרה של אף אחד עד ההגעה לטיפול? ממש תודה מכל הלב

זה גם עצבים מהרופאים שלא יודעים לטפל כמו שצריך לפחות אצלי הם עשו לי טיפול שגוי מה יצא מזה? שבגללם עזבתי המון שנים את הטיפול? זה טיפול? בגלל זה אני צריכה להגיע להפרעת אישיות גבולית? ולהיות חרדה ללכת לטיפול שביקשתי זה אני ביקשתי מהרופא טיפול חוזר אבל מעצבן אותי מצד שני שאני חיה באי וודאות זה מכניס אותי עוד יותר לעצבים שאני גם קוראת במאמרים באינטרנט על המחלה שיש בו גם אשפוזים אבחנות זה מעצבן אותי מכניס אותי לעצבים וחרדות איך אני מרגיעה את עצמי? גם אין לי חשק לצאת מהבית בגלל החרדה מאי ודאות ומה יעשו לי בטיפול במרפאה?

כן קיללתי את הרופאים כי הם לא יודעים לטפל כמו שצריך זה גם מהפוסט טראומה שהיו לי מהטיפולים השגויים הקודמים שעברתי שבסוף החלטתי לעזוב בגלל ההתנהגות שלהם כלפי מה יוצא להם מזה? או שהם רוצים לטפל כמו שצריך באהבה בתמיכה אני יודעת שיש עוד הרבה כמוני שיתלוננו על אופן הטיפול הפסיכיאטרי כאן במדינת ישראל לא רק אני מתלוננת ועצבנית מהם אני רוצה טיפול נכון עם אהבה והוגנת ולא טיפול שגוי

אשמח למענה זה הכל בגלל הפוסט טרואמה שעברתי בטיפולים הקודמים ובלי עזרה ממשפחה ומהרופאים שביקשתי חודש אני מחכה ולא התקשרו לקבוע לי תור אשמח לעזרתך איך לפחות עצמית אוכל להירגע ולהרגיע את החרדה

תודה רבה

איך אפשר לשפר את כושר התפיסה/תגובה ככה שאני יוכל לקלוט דברים הרבה יותר בקלות ולשלוף יותר מהר מהראש דברים שאני רוצה להגיד ?

שלום לכולם !! נוטל לפונקס ובימים האחרונים נאמר לי שצריך לעבור בדיקת רמת לפונקס בדם .פעם ב 3 חודשים. האם זה נכון והיכן אני מבצע זאת ? אשמח לתגובות תודה הרופאה אומרת לי שזה לא בסמכותה . איך אשיג את הבדיקה הזו .

יש אצלי בעייה שאני מתקשה בללמוד/לזכור דברים חדשים כמו הסבר על התפקיד בעבודה חדשה/איך להפעיל מכשירים חשמליים -איך פותרים את זה ?

משהוא אישי מידיי לגבי זוגיות אפשר במייל?

שלום. אשמח לעצה דחופה מעשית עזרה לעצמי לגבי טיפולים נפשיים שאני בקרוב מתחילה. אני בחיים לא עברתי טיפולים נפשיים אבל כל כך שכנעו אותי ללכת שבסוף החלטתי שכן. עם כל זה אני מרגישה עצבנית חרדה ודכדוך לקראת הטיפולים האלה דפיקות לב. קבעו לי תור לעוד חודש עד אז אשמח לדעת מה לעשות כעזרה לעצמי כדי להוריד את סף הלחץ החרדה והדכדוך. תודה רבה

המשך שבוע נפלא

שלום, אני בשנות ה 40 גרה מעבר לים. אני מרגישה מאוד בודדה ביום יום אבל במיוחד שילדיו של בעלי מזמינים אותנו לאירועים משפחתיים כמו ימי הולדת אני מרגישה לא שייכת ושאף אחד לא ממש מתעניין בי. אני רוצה להימנע מהמפגשים האלה שרק מעצימים לי את הבדידות ולא יודעת איך לעשות זאת מבלי שמישהו יפגע. אשמח לשמוע את חוות דעתך.

תודה על ההתעלמות, בבקשה תסירי את ההודעה שלי מהפורום

תודה רבה

מה גורם לבטחון העצמי להיות פעם בסדר ופעם לא + איך גורמים לו להיות יציב כל הזמן ?

כיום נמצא במסגרת מחל" אישפוז יום בעירי . במטרה להיות "יותר " ... מאוזן . נמצא כבר כ 4 שבועות וצפי שחרור בתחילת דצמבר..>> אין שינוי דרסתי או ממש מהותי . רק הרגשה שהמסגרת הזו הכילה אותי . וכעת עליי גם בחוץ בקהילה הבריאה למצוא שיהי לי מסגרת זו או אחרת . יש לי רעיון לעבור קורס מסוים דיברתי עם האשה אצלה עוברים הקורס . אמרה שהיא תהיה איתי בקשר במהלך דצמבר . אז כמובן אני מחכה ומצפה . גם ארצה לשלב לימוד תורה במסגרת של מתמודדים . בקיצור לא חסר לי מה לעשות . אבל הבעיה היא שאני מרגיש שכל הזמן אני סביב עצמי כמו שאימי אומרת לי וזה נכון אני נמנע מלהיפגש עם חבר 2 שייש לי . מכיון שהתחושה היא שעליי להספיק וכל הזמן נמצא בעשייה . זה אוסידי ? אשתף אתכם שביקשתי מהרופאה להפחית לימינון לפונקס ןברצןני לשאול האם זה טוב ? מה אני אמור להרגיש . תודה רבה לכל הקוראים ושבת שלום

כבר שבוע שפיזית אני ממש לא מרגישה טוב יש לי גרודים בגוף כל הגוף כואב לי אני בגיל המעבר הלכתי לרופא משפחה והוא נתן לי משחה מיוחדת כדי שהגירוד יקל עלי אבל הרופא ראה שמשהו לא בסדר וביקש דחוף שבתחילת השבוע אלך לעשות בדיקות דם וכל מיני בדיקות אחרות פיזיות מאז שזה קרה לי אני עצבנית רבה אם משפחתי לא יכולה להשתלט על עצמי לא לענות בעצבים בוכה בלחץ נוראי שחס וחלילה חס ושלום יגלו לי מחלה רצינית אחרי הבדיקות אני בחרדה אטומית לקראת הבדיקות בנוסף פיזית ממשיכה להרגיש לא טוב המשפחה ביקשה שאלך רק לקופת חולים כפי שהרופא אמר אני בריאה נפשית לא בטיפולים אבל בגלל הפחד שיגלו לי משהו רציני אני בלחץ עצבנית ובוכה בנוסף לתופעות בגוף אשמח עם תוכלי לתת לי עצה איך להתגבר על החרדה באופן עצמאי ואיך לא להיכנס לדחף שאני עצבנית לענות בעצבים למשפחתי אני לא אוהבת רופאים בתי חולים קופות חולים וכאלה זה מעצבן אותי איך להתמודד עם העצבים והלחץ הנפשי? תודה רבה רבה על תמיכתך כאן בפורום

שלום עירית !! סובל מהפרעות נפשיות גם דיכאון שלא מרפה ממני .ברקע סכיזופרניה ואוסידי קשה מאוד . נוטל תרופות עם הטבה חלקית . אציין שאני מכיר אותך מעמותת אנוש באם איני טועה . מה עוד אפשרי לעשות למגר את הדיכאון ? באם אצליח . אודה על תשובתך..

שלום רב קרוב לשנתיים אני מתמודדת עם דיכאון. הוא התחיל כמשבר אקוטי שלא הצלחתי להתמודד עם רגשות שצםו לי והקפאתי את עצמי מהם. היה לי פחד מכדורים ונלחמתי לחזור לחיים. בעזרת תמיכה של מטפלת רגשית דרך מייל וטלפונים. לא הצליתי להביא את עצמי עדיין לטיפול. אך חזרתי לחיים ולעבודה במלחמות קשות וכבר שנה אני עובדת. אך קשה לי ביומיום להתמודד . יש לי רגשות קשים כלפי המשפחה. וכן בדידות. פחד וחוסר אונים ואי וודאות כלפי המשך חיי. בייאוש חוזרות לי שוב ושוב מחשבות אובדניות. בחודש האחרון נשברתי ולא קמתי מזה מהר כמו תמיד. מרגישה שאין לי כח להמשיך להתמודד בלי תמיכה כלל. מרגישה שנלחמתי על החיים ואין אדם בעולם שמעריך זאת. מרגישה חסרת כוחות ויכולות להמשיך להלחם ושזה לא יגמר ושאין טעם לחיים כאלו. ושמה שגיליתי זה שאני לא חשובה לאף אחד ואין אחד שיעזור לי כשאני במצוקה כזו קשה. מרגישה שלא רוצה יותר וזה מכניס אותי למצוקות קשות. כולל המחשבות שציינתי שמתחזקות. אין לי כח לעבוד יותר. ולעבוד זה לחיות. מרגישה במלכוד. לא יכולה לעבוד ואסור לי גם לא לעבוד. אשמח לחוות דעתך. תודה ושבוע טוב

טיפול ברמוטיב שזה לא תרופה פסיכיאטרית ואולי קל לי יותר לקבל את זה. נראה לך תועלתי למצבי?

היי בזמן האחרון אני מאד עצבנית כל בוקר אני קמה עם מחשבות שליליות במיוחד על הטיפולים המיותרים הפסיכולוגים והפסיכיאטרים שעברתי בעבר לא יצא מזה כלום,לכן המחשבה הזאת של כל הטראומה הזאת מהטיפולים שזה דרך אגב היה לפני המון שנים כל הזמן בראש שלי ולכן כל דבר קטן אני עונה בעצבנות עם זה למשפחה או לאנשים בכלל יש לי מחשבות שכולם נגדי משפחתי כל הזמן מבטיחה לי ומסמסת לי שבחיים לא אחזור לטיפולים האלה בנוסף אני קמה בבוקר בלי מטרה בלי מסגרת מסגרות כמו שיקומים אני לא רוצה לשמוע זה גם מביא אותי לעצבים שהציעו לי את זה בעבר אחי אמר לי מה רע לך בבית? את לא במסגרות האלה יש לך הכל אבל בגלל הטראומה מהטיפולים ומהחוסר מטרה שאני קמה בבוקר במיוחד עם מחשבות שליליות גורם לי לענות יש לי דחף לענות בכעס סך הכל הרופא משפחה אגב החליף לי לפני שבוע כדורים כי אצלו אני כן מטופלת והוא אמר שזה יקח זמן עד שזה ישפיע האם את מוכנה לתת לי טיפ או עצה קטנה לעזרה איך לעזור לעצמי לבד ללא טיפול ולקום בבוקר עם מחשבות חיוביות ללא עצבים ואיך יוצאים מהמחשבות המעצבנות האלה? אני מעדיפה בלי טיפול אלא לעזור לעצמי לבד,תודה.

כבר המון זמן שאני מחפשת עבודה ושום דבר. כלום. כמה שאני מחפשת ומחפשת לא מוצאת. בנוסף לקורסים לחוגים קבועים אין לי כרגע כסף. אני עברתי את גיל הארבעים לא נשואה ללא ילדים. החיים שלי יכולים להיות טובים אבל עקב החוסר עבודה כבר הרבה זמן ולקום בבוקר ללא מטרה זה מכניס אותי לדכדוך למחשבות לא נעימות לא חס וחלילה אובדניות אלא מחשבות מה אני אלך לעשות היום? לאן אצא בבוקר? גם מבחינת תחביבים אני מרגישה ריקנות אני לא נהנית מתחביב שהיה לי כמו פעם. מה עושים במצב כזה עדיף ללא טיפול כזה או אחר? אלא בצורה עצמאית. תודות לך

יש אצלי בעייה שאני נמנע מלהיכנס לסיטואציות שיש בהם כעס/צעקות ובגלל זה אני אולי לא אוהב להיות אסרטיבי ולהתווכח עם אנשים על כל מיני דברים זה נראה כאילו רתיעה שיושבת בראש מזה איך פותרים את זה ? יש קשר בין אם המצב לבין אם אני גר בבית שצועקים בו כל הזמן ?

הייתי מאושפזת במחלקה פסיכיאטרית. בסיום הטיפול והשיחרור חזרתי הביתה החזרה הייתה קשה מאוד ועדיין יש ימים קשים עם שאיפה לחזור למחלקה או להתאבד. באיזורינו יש רק פסיכיאטרית אחת שלא תמיד נמצאת גם אם זה מצב חירום,!ככה הגעתי לאישפוז. המראה אין מספיק עובדים או פסיכולוגים והטיפול שלא קיבלתי במחלקה יתחיל רק בעוד כחודש. אני משתגעת מהמתנה הדיכאון והחרדות שלי גדולות מים ליום. מה עליי לעשות? מרוב סבל של החרדות אני מערבת שני כדורים הרגעה וכדור שינה?

איזה טכניקות לשיפור הזכרון יש אם אני מתקשה קצת בלזכור דברים-שיחות טלפון/טקסטים באינטרנט /עיתון ?

איך אפשר לצאת מדיכאון ושיגרה? אני מרגישה שכול יום הוא אותו הדבר ואני מפחדת להתבגר ושהשנים יעברו לפני שבכלל ארגיש. אני רוצה להרגיש שאני עושה משהו משמעותי, מה לעשות? עצות?

אם אני מקלף פצעים בראש כמה פעמים בשבוע זה אובססיה ? איך פותרים את זה ?

איך אפשר להיות יותר טיפוס עם תגובה/מחשבה מהירה שיכול לענות מהר את מה שהוא רוצה להגיד מבלי לחשוב פעמיים ?

היי עירית.הלכתי למרכז לבריאות הנפש לקבל עזרה לגבי המצב בבית כמו שכתבתי לך אבא שלי עם דמנציה ומאוד קשה הם הבינו את המצוקה שלי אבל הם טוענים שאני לא מתאימה לבית חולים לפגועי נפש ושלחו אותי למרפאה פרטית מטעם קופת חולים אבל התור יהיה רק בעוד חודשיים התקשרתי הם עוד לא נתנו לי תאריך זה מרפאה אבל לא שייך לבית חולים לפגועי נפש זה מרפאה פרטית לעזרה כן סוציאלית אבל לאנשים עם מצבים לא קשים רציתי לשאול עד שיקבעו לי תור אבדה לי שמחת החיים הם אפילו לא נתנו לי תרופה בבית חולים שלחו אותי הביתה ואמרו לא לבוא יותר לבית חולים לפגועי נפש כי זה לא מתאים לי עכשיו אני צריכה לחכות עד נובמבר הם אמרו לי מטעם קופת חולים שם שהם יתקשרו אלי בנובמבר או אוקטובר לקבוע לי תור אני די במצוקה רגשית בגלל אבא שלי ואת יודעת העצות שלך טובות אני ממש במצוקה והם יודעים את זה אבל עד הקביעת תור מה אני צריכה לעשות כדי להרים קצת את המצב רוח בלי כדורים ובינתיים בלי עזרה עד שיתקשרו אלי. כי הם שוב הם אמרו שאני לא מתאימה לבתי חולים כאלה רק שלחו אותי למרפאה מטעם קופת חולים וזה יקח המון זמן אבא שלי מידרדר עם המחלה ומאוד קשה בבית קשה לי לראות את אימא שלי סובלת וגם לי קשה באופן אישי אני הסברתי להם שם שמצב הרוח שלי ירוד אבל שום תרופה לא נתנו לי שלחו אותי הביתה אולי תוכלי לתת לי עצה שאני קמה בבוקר בינתיים בלי מסגרת בלי חברה איך בכל זאת לקום שמחה ולחיות את החיים שלי כי באמת בזמן האחרון המצב שלי ממש ירוד ואני רוצה לשפר את המצב רוח אשמח עם תוכלי לתת לי עצה מה לעשות בבית לא בחוץ כדי להרגיש טוב כי בינתיים גם אין לי שום מסגרת בבוקר הם יודעים הכל לפחות מה לעשות בבית עם כל הקושי איך להרים לעצמי את מצב הרוח וגם לא לקחת קשה מה שקורה בין ההורים שלי תודה עירית אני ממש אודה לך על המענה יום נפלא ושבוע טוב תודה

מתי שאני מתחיל עבודה חדשה אז יש לי הרגשה שאני לא יצליח לזכור את מה שמסבירים לי ואני זוכר רק 1/2 ממה שאומרים לי כי את השאר אני לא זוכר וזה נמשך כבר הרבה שנים מה עושים ?

אני עובדת 6 שעות כל היום וכאשר אני חוזרת הביתה אני מרגישה חסרת אנרגיה מדוכדכת וחולשה כללית אני חוזרת לבית ריק אני מאוד רוצה לצאת לבלות אבל אני די בודדה חברתית וכל היום יושבת מול הטלויזיה בערב אין לי גם כוחות לצאת וגם אין לי אפילו איפה להכיר בן זוג אני מאד רוצה להכיר בן זוג אבל אין לי עם מי לצאת לבלות אפילו לצאת החוצה אין לי כוחות מרוב מה שאני מרגישה יש לי סכרת ובעיות בריאותיות שגם משפיעות ואני רוצה בלי שום קשר קצת להרים את האנרגיה והמצב רוח להיות עירנית קצת יותר עסוקה לא רק בטלויזיה ועבודה גם בדברים אחרים גם עם אני רוצה לצאת קצת אפילו לים אין לי כוחות מרוב החוסר אנרגיה ודכדוך שאני מרגישה מה אפשר לעשות?

מחשבות על סקס/אוננות/להסתכל פורנו שעולות בראש כל כמה ימים זה אובססיה ? כי אחרי שאני עושה אותם יש הפסקה במחשבות אבל אחרי כמה ימים זה חוזר איך מפסיקים לחשוב עליהם ?

כי אני כותבת לך הרבה ופתרת לי הרבה דברים שהרגשתי איתם יותר טוב. אני כתבתי לך הרבה על אבא שלי שהוא חולה בדמנציה ואני גרה עם ההורים אני לפני זה הייתי בחורה שמחה מתפקדת כמו שאת יודעת אני עזבתי את הטיפול זה לא עשה לי טוב ניסיתי לא הלך. אבל רציתי לשאול ואולי באמת תוכלי לייעץ לי סופית אני מרגישה שאני יותר מדי רצה אחרי אבא שלי מתעסקת במחשבות עליו כל הזמן בכלל כל הזמן סביב ההורים שלי כי קשה לי לקבל את המחלה של אבא שלי שאבא שלי אומר לי דברים כמו למשל חשבתי שאת נגדי כי הוא הציע שאני אסע עם המשפחה לתל אביב והמשפחה שלי יודעת שאני אוהבת להיות בבית לבד בזמן שהם לא נמצאים אז אבא שלי חשב כאילו שאני לא רוצה לבוא איתם ולא אוהבת אותם כל דבר שאבא שלי אומר לי אני מקבלת מין מועקה כאילו הוא חושב שאני נגדו ואז אני נכנסת לדיכאון מאז אני חסרת מוטיביציה רק סביב המחשבות על אבא שלי ועל המשפחה אני רוצה להוציא את עצמי מי זה ואני רוצה לחיות את החיים שלי ולחשוב על עוד דברים אחרים ולעשות דברים אחרים לא כל הזמן להיות עסוקה במחשבות ולשבת בבית עם דיכאון אולי תוכלי לייעץ לי באופן עצמאי איך לצאת מזה שלא אהיה עסוקה באבא שלי כל הזמן? שלא ארוץ אחריו ויקבל כל דבר קשה שהוא אומר לי? נמאס לי מהדיכאון הזה אני רוצה לחזור לשמחה שהיתה לי אני ממש אשמח עם תציעי לי מה לעשות באופן עצמאי איך לצאת מהדבר הזה שאני המון זמן חשה אני רוצה חיים חדשים ושמחים אני ממש מודה לך עירית זה מאוד חשוב לי אני יודעת שיש לך עצות טובות מאחלת לך ערב נפלא ושבוע מקסים שוב תודה

אני ממש מעריכה את זה כל כך הקלת עלי ועזרת לי בזכותך אני מרגישה הקלה עצומה ממש תודה שיהיה לך המשך שבוע מקסים

T איזה טכניקות יש לשיפור הזכרון/הבנה מבלי ללכת לטיפול מקצועי ?

אני בת 43 לא נשואה ללא ילדים בעבר היו לי מלא חברים אבל בגלל שטויות שעשיתי במשך השנים ועברתי שתי משברים קשים של פרידות מבני זוג כיום נשארתי לבד בלי בן זוג עברתי כל מיני משברים בחיים אני מטופלת בתרופות פסיכיאטריות אבל זה לא העניין העניין שהיום אני בודדה חברתית בכלל אין לי שום חברים ממש שום חברים וחברות. אין לי כסף ללימודים מחפשת התנדבות המון זמן עבודה המון זמן לא מוצאת כלום כל בוקר אני קמה עם דכאון ומרחמת על עצמי ובוכה הורי מבוגרים אחיותי אין להם זמן אלי כי יש להם ילדים ומשפחה משלהם עד שאתמול ממש רבתי עם אחיותי ועם המשפחה ממש התמוטטות רגשית דיברתי עם מישהי והיא אמרה לי תפסיקי לרחם על עצמך ותחליטי שאת מרימה את עצמך אבל אני מרגישה תחושות בגוף לפעמים פיזיות שאפילו עם אני רוצה להכיר לצאת או להכיר מישהו אין לי עם מי לצאת כמו בעבר וכל יום שישי יושבת בערב עם מועקה ומרחמת על עצמי תמיד אני חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר כרגע ההורים שלי הם האפוטרופוסים שלי אין לי כסף בעצמי וגם להם יש קשיים כספיים אני ביקשתי מהם בעבר ללכת לאיזשהו משהו ללמוד או חוגים אבל הם לא יכולים כרגע לשלם עלי מלא כסף גם יש לי בעיה איתם בעניין הכסף אני גרה עם ההורים יש רק אותי ואת ההורים שלי משרד הרווחה עזר לי בעבר אבל בגלל דברים שעברתי וכן גרתי בדיורים מוגנים וכאלה היה לי כל כך רע שחזרתי הביתה אני לא רוצה לחזור לדיור מוגן או לעזרה פסיכיאטרית וכאלה אני רק לוקחת תרופות מהרופא משפחה אני רוצה לצאת מהמצב לבד מהמצב הנפשי הדכאוני הבדידותי שאני נמצאת אני רוצה לקום בבוקר עם חיוך על הפנים למרות שאין לי חברים ואין לי עבודה התנדבות או דברים אחרים אני רוצה לקום עם חיוך על הפנים ולא לריב עם כל המשפחה ולבכות ולהצטער המצב בבית לא קל כל מה שכואב לי זה הלבד וזה שאין לי עם מי לצאת אין לי אפילו חברה אחת לדבר איתה בטלפון אני לא רוצה יותר לרחם על עצמי ובמיוחד אני לא רוצה ביום שישי בערב להיות בבית בדיכאון ולחשוב שכולם מבלים נשואים ואני היחידה בעולם שלא ככה לפחות זאת ההרגשה שלי. איך מתחילים לשמוח למרות הכל? איך לקום בבוקר עם כל זה ולא לרחם על עצמי? מה לעשות כדי להקל על ההרגשה ולפעול יותר? כי אני כל הזמן עם מחשבות שליליות לכולם טוב ורק לי לא. איך לשנות גישה בלי טיפול בלי להטריד את אחיותי ולריב איתם ואחר כך להצטער איך להיות אופטימית? אני ממש אשמח עם אוכל להעזר בך בפורום שבת שלום,תודה רבה

יש דבר כזה טיפולי שיניים מסובסדים/ בהנחה לנפגעי נפש ? איך מקבלים אותם ?