פורום שווה לכל נפש

הפורום יעסוק בתחומים הנוגעים לבריאות הנפש, כגון: התמודדות עם מחלת נפש, דיכאונות, יחס החברה ועוד
1742 הודעות
1497 תשובות מומחה

מנהל פורום שווה לכל נפש

31/08/2016 | 16:22 | מאת: אנונימית

שלום עירית. אני מאוהבת במישהו שאני מכירה אישית המון שנים בזמר מפורסם הזמר הזה נשוי אבל בכל זאת אני לא יכולה להיפטר מהמחשבה עליו אני יושבת באינטרנט ובוהה בו כל הזמן זה מתחיל להכניס אותי לעצבנות ודיכאון אני ממש רוצה לצאת מאותו זמר שאני מכירה אבל קשה לי,אשמח עם תוכלי לתת לי טיפ בנוסף לטיפול כזה או אחר איך אפשר להתמודד לבד? אני מודה לך.

31/08/2016 | 16:23 | מאת: אנונימית

זה גם מפריע לי בתפקוד ולהתמקד באנשים אחרים,אשמח בנוסף לטיפול מה עושים לבד עם דבר כזה?

02/09/2016 | 09:38 | מאת: אנונימית

ואשמח לטיפ,ממש תודה ושבת נפלאה.

27/08/2016 | 18:31 | מאת: הילי

שבוע טוב. מה ניתן לעשות עם קונפליקט בתוך עצמי ובגללם אני נכנסת לחרדות? מה ניתן לעשות כדי להסיח את הדעת מקונפליקטים?

27/08/2016 | 18:37 | מאת: הילי

עם אפשר דוגמא להסחת דעת מקונפליקטים אני מאוד יודה לך.

הילי שלום, לא תמיד הסחת דעת מקונפליקטים היא הפיתרון המתאים, השאלה איזה קונפליקטים, לפעמים צריך להתעסק גם עם פיתרון לקונפליקט, או קבלה שיש כאלה, אבל בודאי לא צריך כל הזמן לחשוב על זה. הסחות דעת עשויות להיות: ספורט, פגישה עם חברה, סרט וכו' ומציאת דברים מהנים ומשמעותיים. בהצלחה עירית

24/08/2016 | 15:16 | מאת: סיגל

שלום לך עירית. בשנה האחרונה אני חשה בדידות מבחינה חברתית.אני לא יוצאת לבלות,כל הזמן יושבת בבית,תחושה של משבר נפשי.מה ניתן לעשות כדי להתמודד עם משבר של בדידות? זה קרה לי אחרי פרידה קשה מבן זוג.

לקריאה נוספת והעמקה

סיגל שלום, אני מבינה שחווית משבר בעיקבות פרידה זה טבעי שפרידה עושה לנו רע וגם תחושת בדידות. במה שאת כותבת יש רמז לפיתרון, את כותבת שאת ללא יוצאת לא מבלה וזה כמובן לא עוזר לצאת מתחושת הבדידות, אני לא יודעת האם את עובדת והאם את גרה לבד, אין ספק שאת צריכה לחזור לחיים שיש בהם דברים שחשובים לך ועשויים היות מהנים ותורמים לתחושת משמעות, מאד כדאי לצאת עם חברה, או להירשם לחוג שמעניין אותך ולעשות ספורט, לתכנן סדר יום כך שתיהיה עסוקה. בנוסף את יכולה לקרא את הספר בוחרים להרגיש טוב ולעשות את התירגול שהוא ממליץ בהצלחה עירית

13/08/2016 | 15:10 | מאת: כרמית

שבת שלום. בימים האחרונים אני מרגישה חוסר מוטיבציה לעשות דברים.עם זה נקיונות קניות אני עושה את זה מתוך הכרח עייפות ודכדוך.אני בת 46 השאלה שלי מה אפשר לעשות כדי להחזיר את המוטיבציה בכיף ולא בהכרח עייפות ודכדוך.

13/08/2016 | 15:12 | מאת: כרמית

קשה לי לקום בבוקר אני קמה בחוסר מוטיבציה ואומרת "איזה באסה לקום וללכת לעבודה" או "בא לי להישאר במיטה" כל מיני משפטים כאלה שאני מרגישה שאין לי כוחות. תודה.

כרמית היי, האם קרה משהו לאחרונה שיכול להסביר את ההרגשה שלך? האם את מכירה מצבים כאלה. בכל מקרה חשוב לא לוותר ולתפקד אבל גם חשוב למצא דברים שאת נהנית מהם, ובמידת האפשר לעשות ספורט אפילו הליכה זה מאד חשוב בריא ומשפר מנצב רוח, אפשר גם לעבוד על החלק הקוגנטיבי באמצעות הספר בוחרים להרגיש טוב של דויד ברנס. מקווה שדברים אלה יסייעו לך, אם זה לא עובר בעוד חודש חודשיים מומלץ ללכת לטיפול התנהגותי קוגנטיבי אפשר גם טיפול תרופתי שרופא המשפחה יכול לרשום. בהצלחה עירית

02/08/2016 | 13:57 | מאת: דנה

שלום. שמי דנה אני בת 45 מובטלת מחפשת עבודה ועדיין לא מוצאת אני עייפה אין לי חשק לכלום מה אפשר לעשות באופן עצמאי?

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום, בדרך כלל שאין מסגרת והיום כמו נמרך מרגישים יותר עייפים וחוסר חשק להתחיל לעשות משהו, לכן כדאי לתכנן לו"ז גם אם את לא עובדת, לעשות ספורט, לתכנן מבצעים בבית כמו לסדר דברים שבדרך כלל לא מספיקים ולהיפגש עם חברות וכו, כל ערב לתכנן כמה דברים שאותם תעשי למחרת. לא לוותר על מה שאת מתכננת. בהצלחה עירית

08/08/2016 | 22:52 | מאת: דנה

תודה.

לפעמים בא לי מחשבות שליליות שקשה לי להוציא אותם,לכן שאלתי את השאלה.תודה רבה.

26/07/2016 | 22:50 | מאת: ורד

ואני ישמח עם תעני לי. היום יש לי יום הולדת.לפני שנה איבדתי חברה טובה שנפטרה בפתאומיות ונהגנו לחגוג ביחד עם חברים.מאז שהיא נפטרה שזה שבוע אחרי היום הולדת שלי נותק הקשר ביני לבין החברים המשותפים שהיו לנו כי כל אחד גם גר בעיר אחרת וכל אחד עם עיסוקיו האישיים וגם משבר לא קל.היום אחרי שנה אני חוגגת יום הולדת אומנם עם המשפחה אבל יום הולדת עצוב ומרגישה שאני מפספסת את שמחת היום הולדת כי לא היה לי עם מי לחגוג חוץ מהמשפחה.מחר אני מרגישה שאני יקום בבוקר ויצטער על הדיכאון שהיה לי היום ביום הולדת שלא חגגתי אפילו לעצמי לבד.כל היום ישבתי בדיכאון וחשבתי על החברה.אני ישמח עם תעזרי לי מה לעשות מחר כי אני יודעת שיגיע מחר אני הצטער שלא חגגתי אפילו לעצמי.אומנם המשפחה חגגה לי אבל הייתי בדיכאון.מה לעשות מחר כדי לא לחשוב שפיספסתי את השמחה שלי ביום הולדת היום בגלל האובדן? אני מודה לך עם תחזירי לי מענה.ערב טוב.

08/08/2016 | 18:17 | מאת: רינת

שלום עירית. אני כותבת לך מכיוון שמאז שהופסק לי המחזור לפני שנה אני מרגישה מדי פעם התקפות של עצבים,חוץ מזה אני מרגישה מצויין ועובדת עם הספר הדבר היחיד שאני מרגישה שבא לי עצבים והלב פועם אני לא יכולה להשתלט על עצמי ומוציאה את העצבים במיוחד על משפחתי,זה בא לי בתקופות.האם זה שייך לגיל המעבר? אשמח לקבל אולי איזה טיפ קטנטן איך להתמודד באותו רגע שזה קורה לי כדי לא להוציא על משפחתי את העצבים? אני מודה לך,שוב אני ממשיכה לעבוד עם הספר.

16/07/2016 | 10:40 | מאת: רינת

שבת שלום עירית. הכל טוב אצלי יש לי משפחה תומכת כל מה שאני צריכה אני נעזרת בספר באמת לא חסר לי כלום חוץ מדבר אחד שזה מסגרת וחברים.מאז שחברה שלי נפטרה אני מרגישה בדידות נוראית וחוסר מסגרת.אני קמה כל בוקר עם הרגשה שאין לי לאן לצאת בבוקר,מסגרת נפשית כרגע אין לי אפשרות מטעמים אישיים ואני גם לא רוצה באופן אישי. באמת הכל טוב עם החיים שלי כמו שכתבתי יש לי משפחה תומכת כל מה שאני צריכה הדבר היחיד זה חוסר חברה ומסגרת.אני קמה כל בוקר עם תחושה של לאן אני אצא בבוקר? עם מי אני אלך לבלות בערב? וזאת הרגשה נוראית. אני אשמח עם תוכלי לתת לי טיפ איך לקום בלי המחשבות האלה ואיך להתמודד עם הרגשת הבדידות הזאת שאני חווה? שוב חוץ מזה אני נעזרת בספר אני עוזרת לעצמי אבל ההרגשה של לקום בבוקר עם המחשבות האלה היא לא נעימה לי.אני מודה לך על המענה שתהיה לך שבת נפלאה.

16/07/2016 | 10:45 | מאת: רינת

באמת שלא חסר לי כלום. עירית שתדעי שאני עוזרת לעצמי מאוד שוב כמו שכתבתי לפי הספר וההנחיות שהבאת לי שוב למסגרת נפשית כרגע בגלל טעמים אישיים אין לי אפשרות ואני ומשפחתי מתנגדים לזה כרגע.אני פשוט רוצה לשאול מה לעשות עם ההרגשה הזאת כל בוקר שאני קמה על ההרגשה הלא נעימה של מחשבות על בדידות וחוסר מסגרת? אני גם מתכוונת סתם למסגרת רגילה.כרגע אין לי כל כך כסף לשלם על איזה חוג או לימודים ואני רוצה לקום עם מחשבות טובות ולהתמודד עם המחשבות המדכאות האלה שוב אשמח לטיפ אני מאוד מאוד מודה לך עירית.שבת נפלאה.

16/07/2016 | 10:51 | מאת: רינת

בקשר להתנדבות אני מתקשרת לעירייה בעיר שלי כדי לחפש התנדבות אבל הם כל הזמן אומרים לי שנמצא נתקשר אלייך והם לא מתקשרים אני מחפשת עד עכשיו גם התנדבות ועדיין לא מצאתי.אני התנדבתי בעבר חצי שנה אבל עזבתי ואני לא רוצה לחזור להתנדב שם גם לא נראה לי שהם כבר יקבלו אותי. באמת הדבר היחיד שאשמח עם תוכלי לתת לי טיפ זה איך לקום בבוקר שמחה בלי המחשבות המדכאות האלה.תודה ממש תודה על עזרתך.

09/07/2016 | 14:15 | מאת: ורד

שבת שלום. שמי ורד אני בת 45 לא נשואה,כרגע אין לי מסגרת להיות בה אני מחפשת עבודה או התנדבות אני בשלבי חיפוש ועדיין לא מצאתי.אני מטופלת בסרנדה כדור נגד דיכאון דרך קופת חולים,אבל מה שקורה אני קמה בבוקר ומרגישה שחיי לא יציבים ומאושרים.מה לעשות כדי לצאת מתחושת הריקנות הזאת? תודה על המענה.

לקריאה נוספת והעמקה

ורד שלום הדבר הראשון שכדאי לך לעשות זה לתכנן סדר יום, לןשם כך את צריכה לחשבור מה חשוב לך ומה להכניס לסדר היום, ברור שחשוב לעסוק במשהו אם את לא עובדת את יכולה להתנדב, אפשר לפנות לאחראי על ההתנדבויות ברווחה בעיר מגוריך ולמצא משהו להתנדב בו הדבר השני הוא לעשות ספורט אפילו הליכה זה מצויין, להכין לעצמך אוכל בריא, להיפגש עם אנשים זה יכול להיות חברה או משהו מהמשפחה, את יכולה גם לעבוד עם הספר בוחרים להרגיש טוב של דויד ברנס. בהצלחה עירית

10/07/2016 | 12:09 | מאת: ורד

05/07/2016 | 19:50 | מאת: דנה

הייתי שמחה לדעת איך לצאת מדיכאון בלי כדורים? אני גם כתבתי לך למטה מתחת לתשובה שענית לי. תודה עירית.

05/07/2016 | 19:53 | מאת: דנה

אימא שלי החביאה את הכדורים כך שאני כבר לא מחפשת בארון יותר כדורים פסיכיאטרים ובגלל זה הייתי שמחה לדעת איך אפשר להתגבר בלי עם דיכאון בלי לקחת כדורים? תודה.

דנה שלום, אני מבינה שאת בטיפול אז זאת הדרך לצאת מהדיכאון, בנוסף חשוב שיהיה סדר יום ושתעסי ספורט, וגם חשוב לעבוד על דפוסי החשיבה שהם שליליים בדרך כלל אצל אנשים הסובלים מדיכאון, בנוסף לטיפול את יכולה לעבוד עם הספר בוחרים להרגיש טוב של דויד ברנס. בהצלחה עירית

02/07/2016 | 06:50 | מאת: אני

היי אני בת 34 נשואה ללא ילדים.עובדת כל יום עם משכורת מנימום,בעלי התפטר מעבודה לפני חצי שנה כדי לפתוח עסק למרות שאני מאמינה בו אמרתי לו זה לא הזמן הנכון.כיום בעלי עובד בעסק של נקיון 3 ימים ולפעמים 4 ימים בשבוע. הבעיה העקרית זה המצב הכללי כל כך קשה לנו יש לנו חובות ותשלומים לשלם אנחנו לא עומדים בזה.כשאני מנסה לדבר עם בעלי שיעבוד יותר ושממש קשה לי כל הזמן חושבת איך לשלם הוא עונה הכל יהייה בסדר...כבר 3 חודשים אותו תשובה הכל יהייה בסדר.. בנוסף אנחנו מנסים להיכנס להריון כבר מעלה משנתיים ללא הצלחה הופנתי למרפאה פוריות שבדקו ואמרו שיש לי שרירנים ברחם חייבת לעבור ניתוח אני אחרי 4 חודשים מאז הניתוח ובנוסף גם לבעלי יש בעייה בזרע. קשההההה לייי אין עים מי לדבר תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, אני חושבת שבמרפאות פוריות יש גם משהו שאפשר לדבר איתו כדאי לך לשאול, לפעמים זאת עובדת סוציאלית או פסיכולוגית. אני מבינה שקשה ושיש משהו לדבר איתו זה עשוי לעזור, לפעמים אפשר גם לדבר עם חברה או משהו במשפחה . תנסי גם לעודד את עצמך יש לך בן זוג ואני מקווה שהטיפול יצליח ויהיה גם ילד. בהצלחה עירית

30/06/2016 | 11:38 | מאת: דנה

שלום עירית. שנים שהייתי מטופלת בטיפול פסיכיאטרי וכיום אני מטופלת בקופת חולים כי הטיפולים הפסיכיאטרים ומה שעברתי בטיפולים האלה לא עזרו לי רק הזיקו לי.רק יש לי בעיה אחת מאז שהתחלתי לקחת כדורים פסיכיאטרים אני מאוד מכורה אני הולכת לארון של ההורים שלי ולוקחת כדורים אני רוצה שזה יפסק איך אני יכולה בלי טיפול להסיח את הדעת ולהפסיק את ללכת לקחת כדורים מהארון? אני מעדיפה הסחת דעת של פעולות.תודה.

לקריאה נוספת והעמקה
30/06/2016 | 11:40 | מאת: דנה

אני אדבר עם הרופאה שלי בקופת חולים אבל אני ממש אשמח דרך פעולות מעשיות איך להסיח את הדעת מלקחת כדורים מה אני עושה כל פעם שבא לי לקחת כדור? איך לא לקחת? תודה.

05/07/2016 | 19:49 | מאת: דנה

שלום עירית. אחרי מאמצים דיברתי עם אימא שלי והיא החביאה את הכדורים כדי שלא אקח ועכשיו אני רוצה להתמודד עם דיכאון ללא תרופות.את יכולה לתת לי עצה מה לעשות?

דנה שלום, מאחר ואת מטופלת מאד חשוב לדבר על זה בטיפול מאחר ושם מכירים אותך ויודעים מה הקשיים ואיך אפשר להתגבר עליהם. בגדול התמכרות צריך להפסיק בבת אחת יש דרכים כגון קבוצות שעוזרות להתמודד עם התמכרויות שם יש גם חלק של עזרה הדדית בנוסף כדאי לבקש מהוריך לדאוג שלא יהיו להם כדורים במקום שהם זמינים עבורך. בהצלחה עירית

24/06/2016 | 20:13 | מאת: יעל

שלום. הייתי מעוניינת לדעת איזה טיפולים מעשיים ללא כדורים אפשר לטפל בדיכאון? תודה רבה.

יעל שלום אפשר לנסות לטפל בדכאון ללא תרופות, זה כמובן תלוי בעוצמת הדכאון. הדבר הראשון הוא הפעלה התנהגותית, כלומר סדר יום שיהיה בו גם מה שצריך לעשות וגם משהו בשביל הכייף אולי שום דבר לא נחווה כרגע ככייף אבל משהו נעים שאוהבים לעשות וספורט. דבר נוסף חשוב הוא עבודה על החשיבה השלילית כדי שתיהיה יותר מציאותית ומסתגלת, מומלץ לקנות את הספר בוחרים להרגיש טוב של דוד ברנס ולעבוד איתו. אם זה לא עוזר אז ללכת לטיפול התנהגותי קוגנטיבי. בהצלחה עירית

26/06/2016 | 14:26 | מאת: יעל

מכל הלב.

22/06/2016 | 17:23 | מאת: בת אל

היי.. אני בת 27 וחצי לפני שנה וחצי שברתי את הקרסול ואני אחרי ניתוח אבל מאז הניתוח אני לא התאוששתי אני מתהלכת עם מקל הליכה וצליעה מכוערת אני ניגלעת מהצלקת שמישום מה רק אני רואה אותה אפילו המנתח בקושי מצליח למצוא איפה היא...ואני מתקשה בלהניע את האצבעות בכף הרגל הלכתי לכל בדיקה לכל רופא אפילו בביטוח לאומי שקבע 100% זכות לא מצליח להבין למה איני מצליחה להניע את הרגל אני כבר שנתיים לא עובדת ובתור נערה מתבגרת היו לי תקופות אפלות כמו ניסיון התאבדות ומאז לא ניסיתי לפגוע בעצמי ולא מחשבות אבל כל רופא שאני הולכת אליו אומר לי את אותה תשובה שהניתוח הצליח ואני זאת שנותת הוראה למוח לא להניע את האצבעות שזה כבר פסיכולוגי... האם לדעתך המצב שאני נימצאת בו באמת גורם למוח שלי לתת פקודה לא להניע את האצבעות בגלל הפחד שיכאב לי אני מתביישת ללכת שוב לטיפול פסיכולוגי בשביל העבר שלי מה אוכל לעשות?! אשמח עם תוכלי לעזור לי אני כבר מיואשת ולא רוצה להגיע למצב לפגוע בעצמי

לקריאה נוספת והעמקה

בת אל שלום, אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך מה את רוצה שיהיה בחיים שלך, איך את רוצה לחיות בנושא של עבודה, חברות וכו' , כמובן הדברים לא פשוטים ולא קורים ברגע שרוצים אותם אבל חשוב להיות עסוקה בדברים אחרים ולא רק בצלקת והאם רואים אותה או באצבעות, לדעתי הנושא הוא לא הצלקת אלא ההתעסקות האינטנסיבית בזה ומתן כוח מוגזם למחשבות שלך, אני לא יודעת האם את יכולה לבד לעשות את העבודה הזאת לבד או שכדאי להיעזר בטיפול. את יכולה לנסות ללמוד משהו או לעבוד במשהו אפילו במשרה חלקית, אפשר גם לעבוד עם הספר בוחרים להרגיש טוב שלן דוד ברנס. בהצלחה עירית

19/06/2016 | 22:08 | מאת: חני

שלום עירית. לפני כמה ימים אימא שלי טסה לחוץ לארץ ואבא שלי חולה בדימנציה הוא כבר לא צעיר בן 86 אני כרגע גרה עם ההורים וכל הכמה ימים האלו עד שאימא שלי חזרה אתמול הייתי צריכה לקחת אחריות על אבא שלי ועל הבית דבר שלא עשיתי אף פעם.ונכנסתי מזה לדיכאון.איך אני יכולה למרות המצב לקום בבוקר בשמחה ולא להתעסק בנושא הזה? אני יותר מדי מתעסקת בנושא על אבא שלי והמצב בבית לא קל לדירה אין לי כסף וגם דירה דרך מסגרת מנסיוני אני לא רוצה לגור.אני הייתי במסגרת כזאת וזה לא עשה לי טוב.אני מאוד אודה לך עם תוכלי לתת לי טיפ איך להתמודד לבד עם העניין הזה? אני ממש מודה לך ואשמח עם זו תהיה תשובה מהירה.

19/06/2016 | 22:11 | מאת: חני

הדיכאון הוא בגלל המחלה של אבא שלי ואימא שלי די סובלת מזה.אני עסוקה בזה בלי סוף ואני רוצה להפסיק להתעסק בזה ולחזור להרגיש טוב כמו לפני שאימא שלי טסה.שוב תודה ואשמח לתשובה מהירה.

20/06/2016 | 09:24 | מאת: חני

אולי טעיתי אולי זה לא דימנציה אבל אבא שלי מבוגר הוא אחרי גיל 80 ומאז שאימא שלי חזרה מחוץ לארץ הוא מתנהג בעצבים כלפי אימא שלי וגם קצת כלפי הוא לא מרגיש טוב וזה פשוט כואב לי ואני כל הזמן עסוקה בו ואיבדתי עניין בחיים הרגילים שלי בתחביבים שלי ואני רוצה לקום בחזרה בבוקר בשמחה ולהפסיק להתעסק באבא שלי ואני לא יודעת מה לעשות כל הזמן אני דואגת ודואגת וזה מכניס אותי לדיכאון,ואני רוצה לחזור לשמחה ולחיים הרגילים שלי,אני ממש אודה לך עם תוכלי ליעץ לי איך לחזור לעצמי לחיים הרגילים ולא להתעסק רק באבא שלי אני ממש מודה לך שיהיה לך יום טוב.

חני שלום אני חושבת שהדרך הכי טובה היא לחזור לשגרה ולעיסוקיך הרגילים. קשה לא לחשוב על אביך וזה לא יעיל לגרש מחשבות , מאחר וזה גורם להם להצמד יותר, לא צריך להתרגש ממחשבות, לא לפרש אותן לתת להם להיות בלי מלחמה בהם ובלי לנתח ןלשפוט אותן, בנוסף חשוב לעשות ספורט אפילו משהו כמו הליכה, ןלעשות דברים שאת אוהבת גם אם את בבית ההורים. בהצלחה עירית

22/06/2016 | 20:51 | מאת: חני

15/06/2016 | 16:36 | מאת: נורית

אני חווה דיכאון שבא והולך. אני לומדת להרפות להיכנס למוד של רגיעה, לפעמים ספורט והליכה. מנסה להרגיע את המחשבות השליליות, את הביקורת. אבל נראה לי שכל אלו הם פלסטר והם מועילות רק כאן ועכשיו. אני יודעת שהדיכאון שאני חווה נובע מתסכול, וכעס וחוסר אונים על המצב שאני נמצאת בו. אני מנסה להיות אופטימית אבל בסוף נופלת. ועכשיו אני מרגישה קושי לקום בבקרים, מצב רוח ירוד בבוקר שמשתפר רק לקראת הצהריים והערב. בדידות רגשית, עצבנות, עצבות, ומתיחות. איך אני יכולה לעזור לעצמי בעצמי. ניסיתי טיפול פסיכולוגי ולא הרגשתי שיפור- לא התחברתי. הרגשתי שהוא לא מספיק מעשי. איך אני יוצאת מהמצב הזה שגורם לי לדכדוך?

לקריאה נוספת והעמקה

נורית שלום ספורט זה מצויין וגם לעשות סדר יום כל ערב ליום למחרת, ולנסות להכניס לסדר היום משהו שאת אוהבת גם אם זה משהו קטן, לעבוד על שינוי של חשיבה לא יעילה עם הספר בוחרים להרגיש טוב של דוד ברנס, אם הדיכאון ממשיך אפשר לבקש תרופה מרופא המשפחה. בהצלחה עירית

שלום עירית. כבר הרבה זמן מאז שכתבתי לך קניתי את הספר והתחלתי לקום כל בוקר בשמחה והיה לי מצב רוח טוב,אבל פתאום ביומיים האחרונים אני מרגישה ירידה במצב רוח גם שאני קוראת בספר הדיכאון לא עובר לי.איך אני יכולה להחזיר לעצמי את המצב רוח שהיה לי?

לקריאה נוספת והעמקה

כבר היה לי מצב רוח טוב תפקדתי הספר עזר לי אבל המצב רוח הירוד קרה לי רק ביומיים האלה,ואני לא מבינה למה? אשמח לעזרתך תודה.

רענת שלום, האם קרה משהו שקשור לירידה במצב הרוח, גם אם לא ,קורה שאין מצב רוח, תנסי לקבל את זה, ולעשות ספורט לקבוע לו"ז כל יום לעשות כל יום גם משהו שאת אוהבת ולהמשיך עם הספר. בהצלחה עירית

13/06/2016 | 11:06 | מאת: רינת

אני קצת מרגישה יותר טוב. קרה איזה משהו שבגללו לא הרגשתי טוב אבל עשיתי היום פעמיים הליכה וכמו שכתבת אני אקרא בספר.מאחלת לך יום נפלא.

27/05/2016 | 13:27 | מאת: דנה

הי. אני בת 28 סובלת מדימוי עצמי נמוך,ולכן לא משקיעה בעצמי,אין לי כרגע חבר ואני מרגישה שעם אין לי חבר אני לא צריכה להשקיע בעצמי,ואני לא מעריכה את עצמי בגלל זה,ואני רוצה לשנות את עצמי אודה לך על המענה.

28/05/2016 | 16:00 | מאת: דנה

בנוסף. אני חשה דיכאון בסופי שבוע כי רוב הזמן אני לבד,וגם חשה לא טוב ממה שעברתי גם בילדות. עברתי חרם ועד היום זה סוחב אותי. תודה רבה.

דנה שלום, כדאי לך לקרא את הספר בוחרים להרגיש טוב, של דוד ברנס. זה יעזור לך ללמוד לזהות טעויות חשיבה ולחשוב יותר מציאותי, כדאי גם לעשות ספורט ואולי להירשם לחוג שבו גם תיפגשי עם אנשים. אם זה לא מספיק עוזר אפשר ללכת לטיפול התנהגותי קוגנטיבי, אפשר למצא רשימת מטפלים באתר של איט"ה. בהצלחה עירית

19/05/2016 | 16:17 | מאת: סיגל

בקשר לאנרגיה נמוכה,תודה לך על המענה.

19/05/2016 | 16:19 | מאת: סיגל

מתחת לתשובה שלך למיקה.

17/05/2016 | 20:35 | מאת: מיקה

אני חווה בדידות רגשית וחברתית ונכנסת לתחושה לא טובה,אין לי כרגע כסף להירשם לחוג מסויים בגלל בעיה כלכלית קשה ואני מרגישה חוסר אונים.מה אני יכולה לעשות כדי להקל על ההרגשה שלי בנושא?

לקריאה נוספת והעמקה
17/05/2016 | 20:36 | מאת: מיקה

אני מעדיפה דרכים של עזרה עצמית,תודה.

מיקה שלום, אני לא יודעת האם את עובדת או האם יש חברה שניתן להיפגש איתה או בני משפחה. במידה ויש אפשרות חשוב להיפגש עם אנשים, אפשר גם לעשות ספורט כמו הליכה בפארק אם יש כזה בקירבת ביתך, ניתן גם ליצור קשר עם אנשים באינטרנט או בפייסבוק. בנוסף לשים לב האם המחשבות שלך שליליות האם את שמה לב יותר לשלילי, אפשר לעבוד על החשיבה באמצעות הספר בוחרים להרגיש טוב של דוד ברנס. בהצלחה עירית

19/05/2016 | 05:18 | מאת: מיקה

יש לי משפחה תומכת אך חברים בקושי יש לי,חוץ מזוג חברים שרוב הזמן אנחנו מדברים בטלפון.עברתי משבר קשה גם בעקבות אובדן של חברה טובה ומאז אני מרגישה די לבד גם פייסבוק אין לי.לטיפול דרך בריאות הנפש אני לא רוצה ללכת כרגע בעקבות השפלה קשה שעברתי דרך הטיפול.אני רוצה לצאת מזה לבד לעזור לעצמי כעזרה עצמית.יש תקופות שאני שמחה והכל בסדר גם שאני לבד אבל יש תקופות שיש לי באמת הרבה מחשבות שליליות ומרגישה לבד מבחינה חברתית.אגב יש לי את הספר בוחרים להרגיש טוב והוא ספר מעולה אני ייעזר לפי הספר אבל עם יש לך עוד טיפ קטן כדי להסיח את הדעת ממחשבות שליליות על הרגשת הלבד אני ישמח מאוד.ואני מודה לך שיהיה לך סוף שבוע מקסים.

19/05/2016 | 13:46 | מאת: סיגל

אני אודה לך על שאלה נוספת.אני מרגישה כבר מאתמול אנרגיה נמוכה,גוף מקובץ תחושת מועקה וחולשה וירידה במצב רוח.איך אני יכולה לצאת מתוך התחושה הלא נעימה הזאת ולהעלות לעצמי את המצב רוח והאנרגיה?

סיגל שלום, אפשר לחכות עוד כמה ימים אולי זה ישתפר, אם זה ממשיך כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה או עם מטפל התנהגותי קוגנטיבי שיכול לעזור במציאת כלים להתמודד, אפשר גם לנסות לעבוד באופן עצמאי עם הספר בוחרים להרגיש טוב של דוד ברנס ולעשות ספורט בבוקר גם משהו כמו לצאת להליכת בוקר עשוי לעזור. בהצלחה עירית

15/05/2016 | 22:31 | מאת: צפי

רוב היום אני נמצאת בבית אני לא עובדת כרגע למרות שאני חיפשתי ועדיין מחפשת ולא מוצאת עבודה ואני מרגישה שיש לי מחשבות טורדניות שליליות.אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי רוב היום וזה מביא למחשבות דיכאוניות.יכול להיות שזה קורה כי רוב הזמן אני בבית ולא עובדת? איך אני יכולה להסיח את הדעת ולצאת מזה?

לקריאה נוספת והעמקה

צפי שלום, מחשבות מטרידות עלולות להתגבר כאשר את כל היום בבית ולא עושה הרבה, אז גם אם אין עבודה אפשר לצאת מהבית לעשות הליכה לתכנן סדר יום ולהיות יותר עסוקה, בנוסף וחשוב זה להבין שמחשבות הן רק מחשבות ולא צריך להיבהל ממחשבות לא טובות, מה שחשוב זה ההתנהגות ושם צריך שליטה, מחשבות באות והולכות ולא קורה מהן כלום, אז לא להתרגש ממחשבות אבל גם לא לגרש אותן בכוח כי זה יגרום להם להידבק יותר. בהצלחה עירית

17/05/2016 | 12:39 | מאת: צפי

לפני הרבה שנים חבר קרוב שלי עבר תאונת דרכים קשה ונכנסתי למשבר רציני.בעקבות המשבר עברתי טיפול פסיכולוגי וקרו לי הרבה דברים טובים מאז וגם הקשר שלי ושלו נותק.עברו אומנם כבר הרבה שנים והקשר עצמו לא היה בריא,אבל משום מה בתקופה האחרונה נזכרתי בכל מה שעברתי איתו ואני יודעת שעם אתקשר אליו זה לא יהיה טוב לשנינו.איך אני יכולה לשכוח אותו ולחזור לדברים ולאנשים שאני באמת אוהבת? אני לא מפסיקה לחשוב עליו.תודה על המענה ויום נפלא.

15/05/2016 | 17:04 | מאת: סיגל

מתחת לטליה,תודה.

10/05/2016 | 08:14 | מאת: טליה

שלום.אני מרגישה שיש לי בעיה בבוקר כאשר אני קמה.כל בוקר לפני שאני עושה את הסידורים שלי אני מרגישה שאני קמה עם אי חשק ודיכאון ולפעמים עצבנית.במשך היום זה עובר לי ואני מרגישה טוב.איך אפשר להתמודד ולקום בבוקר בלי דיכאון? תודה.

טליה שלום, בדרך כלל הדיכאון יותר מתבטא בבוקר, תנסי לרשום מה המחשבות שלך כאשר את קמה בבוקר, ותחשבי האם הם מציאותיות או שליליות, אם הם שליליות אז חשוב לחשוב בצורה יותר מציאותית גם עם המחשבה האוטומטית היא שלילית אפשר לתקן .תנסי לעשות בבוקר משהו שאת אוהבת ודרך נוספת היא לעשות ספורט בבוקר משהו כמו הליכה. כדאי לקנות את הספר בוחרים להרגיש טוב של דוד ברנס ולעבוד איתו יש שם המלצות ותירגול. בהצלחה עירית

12/05/2016 | 15:09 | מאת: טליה

על העצה כיצד לקום בבוקר,מאוד עוזר לי עכשיו לקום לפי עצתך ואשמח לשאלה הנוספת שכתבתי.תודה רבה.

15/05/2016 | 17:01 | מאת: סיגל

משום מה לא יכולתי ללחוץ למעלה אז אני כותבת מתחת לשאלה של טליה.מקווה שזה הפורום הנכון לשאול.אני ממש עוד קצת מסיימת את התואר שלי תקופת המבחנים והרבה עבודות.אני מרגישה שאני לא עומדת בלחץ קשה לי לתפקד אני עייפה מכל זה אני מרגישה שיש לי הרבה דאגות בקשר לזה.לפעמים אני אפילו נכנסת לדיכאון קטנטן מכל הלחץ והעומס ולא נעים לי בכלל.איך אני יכולה לנסות להירגע מתוך המערבולת הזאת?

12/05/2016 | 15:06 | מאת: טליה

ותודה על המענה.איך ניתן לטפל בחוסר שקט תמידי וחוסר שמחה תמידי? במה את ממליצה לטפל בנוסף לספר בוחרים להרגיש טוב? האם יש עוד ספרים שאפשר להעזר? תודה ולך ולכל עם ישראל חג עצמאות שמח.

אבל יש לי גם תקופות לפעמים ליום שלם שאני מרגישה חוסר שמחה תמידי ואי שקט.אשמח לדעת איך מטפלים.

12/05/2016 | 23:11 | מאת: טליה

תודה.

13/05/2016 | 13:19 | מאת: טליה

שכתבתי מתחת.תודה.

15/05/2016 | 17:03 | מאת: סיגל

משום מה לא יכולתי ללחוץ למעלה.

שלום.לפני המון שנים במלחמת יום כיפור איבדתי אדם קרוב,וכאשר מגיע יום הזכרון עדיין אחרי כל כך הרבה שנים אני ניזכרת בו ולא מפסיקה לבכות ונכנסת לדיכאון וחוסר פעילות.איך אפשר להתמודד עם המצב בימים אלו? תודה לך על התמיכה.

עוד אובדן חוויתי לפני כמעט שנה כאשר חברתי הטובה נפטרה מדום לב.נהגנו לצאת ביחד כל ערב יום העצמאות עם חברים אבל אחרי שהיא נפטרה הקשר עם החברים נותק כל אחד הלך לדרכו,ואני נשארתי לבד.יום הזכרון לחללי צה"ל הוא יום זכרון בשבילי וזה גם יום זכרון פרטי.אני כאובה ובוכה ולא יודעת מה לעשות גם לגבי מחר.מצד אחד אני רוצה לבלות עם כל עם ישראל ומצד שני אין לי עם מי.כל ערב יום העצמאות הייתי שמחה ועכשיו אני כאובה.אשמח עם תוכלי לתת לי עצה מה לעשות לגבי מחר רק עם את יכולה כמובן בערב הזה או מחר אודה לך מאוד.חג עצמאות שמח.

שרה שלום, עצב ובכי ביום הזיכרון זה נורמלי כאשר היה אובדן גם אם זה קרה מזמן, לא צריך להילחם בזה אלא לקבל את המצב, לגבי בילוי ביום העצמאות ובכלל, כדאי להיתקשר לאחת החברות שהיו כאשר החברה היתה בחיים ולהגיד לה שיום הזיכרון קשה לך ובן היתר ניזכרת איך הייתם מבלות ותצעי לה להיפגש מחר, אולי זה יהיה טוב גם לה, ואם לא אז ניסית באומץ. אפשר גם לצאת לבד לבמת בידור או לראות זיקוקים. בהצלחה עירית

13/05/2016 | 14:09 | מאת: שרה

02/05/2016 | 19:15 | מאת: רינת

היי עירית.אני עובדת על עצמי עכשיו קניתי את הספר בוחרים להרגיש טוב ספר נפלא,את הצעת לי לעשות סדר יום כדי להפחית את הדיכאון.מה יכול לעזור לי להתחיל סדר יום בבוקר כדי להרגיש טוב כל היום? אשמח עם תוכלי לתת לי טיפ איך להתחיל את הבוקר כדי שאני לא אהיה בדיכאון כל היום.לפעמים שאני קמה אני מרגישה דיכאון רק אחרי כמה זמן שאני קוראת את הספר זה מקל.אשמח עם תוכלי לתת לי טיפ.אני מודה לך מאוד וחג עצמאות שמח.

02/05/2016 | 19:18 | מאת: רינת

עם את יודעת על איזה אתר באינטרנט שאוכל להעזר בסדר יום אשמח עם תפני אותי.זה ממש חשוב לי מאוד.תודה רבה.

02/05/2016 | 19:20 | מאת: רינת

אני לא עובדת כרגע ואני קמה פשוט בלי תעסוקה בהמשך היום כמו שכתבתי לפי הספר אני מרגישה טוב אבל שאני קמה בבוקר אני לא יודעת איך להתחיל את הבוקר ואז זה קצת מכניס אותי לדכדוך.שוב ממש תודה על עזרתך.

רינת שלום, אני לא מכירה אתר שעוסק בסדר יום, זה דבר אישי, את יכולה לבנות סדר יום על פי הדברים שאת צריכה לעשות ולהכניס דברים שאת אוהבת לעשות וגם ספורט מאד חשוב והעבודה העצמית שאת עושה עם הספר ומיפגש עם אנשים בני משפחה או חברים. כדאי כל ערב לבנות סדר יום למחר ממש לפי שעות ולהקפיד שיהיו בו דברים מקדמים כמו שכתבתי כאן וגם מהנים. בהצלחה עירית

05/05/2016 | 15:50 | מאת: רינת

חג עצמאות שמח.

25/04/2016 | 18:16 | מאת: אילן כהן

שלום לך וחג שמח..מזה כמה שנים אני סובל מאו סי די בדיקות חוזרות אם הדלת נעולה אם המפתחות במקום אם הגז סגור ועודדד אני חי אם זה שנים ודי מתגבר..לעולם לא הלכתי לטיפול... נולד לי ילד לפני חצי שנה והאו סי די התחיל להתבטות במחשבות אובססיביות של אם חלילה אני אפגע בילד(הבנתי שזה קורה לנשים אחרי לידה גם) באים לי דמיונות ומחשבות מפחידות על כל מיני מצבים שאני פוגע בו ברור שאני לא רוצה בכך ואוהב אותו יותר מכל דבר בעולם.. אם אני יודע שהמחשבות סתם משקרות לי ולא הגיוניות אז למה זה מהדהד בראשי? אני לא מעוניין בתרופות וכאלה..אני אדם שמח בריא עובד לעולם לא היו לי דכאונות.מאושר הכי בעולם שיש לי כזה ילד חמוד..אבל המחשבות גורמות לי לחרדה ולפחד שאולי יפגע בו חלילה ושובבב זה סתם בראש ..איך אני עוזר לעצמי לחזור לחיים רגילים..ללא המחשבות הרעות??

לקריאה נוספת והעמקה

אילן שלום מחשבות טורדניות הופכות להיות כפייתיות מפני שהן מפחידות אותך, אין ערך לתוכן ולא צריך להתעמק בו אלא להבין שלמחשבות אין כוח הן רק מחשבות , ברור שאתה לא תעשה לילד שלך את מה שעובר לך בראש, תנסה כל פעם שיש מחשבה כזאת להגיד לעצמך עוברת לי מחשבה ש... המטרה להרחיק את ההדבקות במחשבה אבל לא להילחם בלגרש אותה כי זה רק גורם לה להשאר יותר. אני ממליצה לקרא את הספר " להתגבר על מחשבות טורדניות" שנכתב על ידי קלארק ופורדון. בהצלחה עירית

26/04/2016 | 16:16 | מאת: אילן

אם אני פוחד מדבר שבעצם לא הגיוני אז מה אני חולה נפש משוגע.? אני בנאדם חכם פיקח.. מנגן על 3 כלי מוסיקה אני מאוד חכם באמת.. אז איך אחד כמו לא מצליח לסלק מחשבה מטומטמת??.

אני כרגע בלי זוגיות.ולפני כמה שנים הכרתי מישהו שהייתי מאוהבת בו אבל היחס שלו כלפי היה יחס די מזלזל בהתחלה הוא לא זילזל הוא נתן לי את כל האהבה שיש אבל אותו בן אדם עבר תאונה קשה ושם התחיל להיות הקשר הבעייתי שבסופו של דבר הוא יצא מזה בנס והתחתן עם מישהי אחרת.אני כמה שנים שכחתי ממנו אבל פתאום בשבוע האחרון נזכרתי בו ובמה שהיה לנו ביחד ואני מתגעגעת אליו ברור שבגלל שהוא נשוי אני לא אצור איתו קשר אבל עם אפשר בלי טיפול איך אני יכולה להוציא אותו מהראש אני מאוד זקוקה לזה ומודה לך,שיהיה לך חג שמח.

אותו בחור הוא לא יהודי ואני ממש אשמח לעזרתך בבקשה.אשמח לתשובה מהירה ושוב חג שמח.

16/04/2016 | 10:32 | מאת: רינת

תודה.

16/04/2016 | 11:04 | מאת: רינת

כתבתי לך גם למטה זה חשוב לי מודה לך וחג שמח.

רינת שלום הספרים של טל בן שחר יש כמה ספרים שלו בנושא של פסיכולוגיה חיובית , או של סליגמן

12/04/2016 | 20:07 | מאת: אנונימית

שלום, אני בזוגיות כבר כמעט שנה, זוגיות שידעה עליות ולא מעט מורדות. בן-זוגי הוא בנאדם לא קל להתמודד איתו, הוא לא רגוע, הוא עצבני כמעט כל הזמן, הוא תמיד מחפש בדברים הקטנים בי או בקשר מה לא טוב ומה גורם לו לתסכול, למרות שהדברים נורא שוליים וחסרי משמעות לאדם הממוצע. הרבה פעמים הגעתי לסף הרמת ידיים והוא התנצל ואמר שלא התכוון למה שאמר ושהוא לא יודע מדוע הוא ככה ושהוא לא רוצה לפגוע ולא רוצה לאבד אותי. אני מאמינה בו חשוב להגיד, הוא מאוד אינטליגנט, הוא יודע להתנצל כשצריך וגם מודע לבעיות שלו. אני מאמינה שהוא רוצה להתגבר עליהן אבל לא יודע איך לעשות זאת. הבנתי ממנו שהיה בטיפולים פסיכולוגיים בעבר שלא תרמו לו בכלום ולכן אינו מאמין בזה. אתמול שוב היה לנו ריב שכבר לא יכולתי לספוג את ההטחות שלו בי ואמרתי לו שאני מרימה ידיים. עם כל הכאב וכל האהבה. היום הוא שוב התנצל מכל הלב ואמר שהוא לא יודע למה הוא הורס כל דבר טוב בחיים שלו ושהוא אף חושב מחשבות אובדניות. הרגעתי אותו מיד ואמרתי לו שהוא חייב עזרה מקצועית והוא הסכים. אך כמו שאני מכירה אותו הוא לא יעשה עם זה כלום וזה רק עניין של ימים עד הפיצוץ הבא. אני אובדת עצות באיך ניתן לעזור לו. אני רוצה להקים איתו משפחה, הוא בנאדם מדהים. אבל אני פוחדת שההתנהגות שלו עוד עלולה להרוס אותי, אם לא תטופל ותתמתן. בבקשה איך אוכל לעזור לו?

לקריאה נוספת והעמקה

אנונימית שלום, אני חושבת שהתשובה ברורה לך, הוא לא מסוגל לשנות את זה בעצמו, לדעתי כדאי לפנות לטיפול התנהגותי קוגנטיבי, ואולי גם לשקול לקחת תרופה כמובן רק בהתייעצות עם פסיכיאטר.במידה ולא יעשו הצעדים האלה, אז ימשיך אותו דפוס והשאלה היא האם את רוצה לחיות ככה. ברור לי שיש לו תכונות טובות שאת אוהבת ולכן את נשארת איתו , את צריכה להחליט האם חוסר השליטה הזה הוא משהו שאת יכולה להכיל ואם לא אז להתנות את המשך הקשר בטיפול מתאים. בהצלחה עירית

08/04/2016 | 19:28 | מאת: רינת

תודה.

לקריאה נוספת והעמקה

רינת שלום, הדרב הראשון הוא לעשות סדר יום ולהשתדל לעמוד בו, ולהכניס גם דברים נעימים עד כמה שניתן. הדבר השני הוא עבודה על מחשבות ופרשנות, לכולנו יש טעויות חשיבה ובדיכאון הן בולטות יותר, כדאי לקנות את הספר בוחרים להרגיש טוב ולעשות את העבודה העצמית על פי ההנחיות בספר, הדבר השלישי הוא ספורט, ריצה , הליכה או שחייה . אם כל זה לא יעזור צריך לפנות למטפל התנהגותי קוגנטיבי, או לרופא משפחה או לפסיכיאטר. אפשר לצאת מדיכאון אז לא להתייאש. בהצלחה עירית

11/04/2016 | 16:17 | מאת: רינת

על תמיכתך ועזרתך.

16/04/2016 | 10:31 | מאת: רינת

חג שמח.אני מאוד מודה לך שהצעת לי את הספר בוחרים להרגיש טוב זה ספר מצויין ואני נעזרת בו ואפילו מרגישה יותר טוב.רציתי לשאול בנוסף לספר בוחרים להרגיש טוב אני שמחה עם היית יכולה להמליץ לי על ספרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית,עם במקרה את יודעת עם כן אני מאוד אודה לך,תודה מכל הלב.

29/03/2016 | 20:15 | מאת: מיכ

מישהו התנסה בזה ויכול להסביר? אני מדברת על חזרה לשלב מאוד מוקדם כשעוד לא מדברים ואין מילים........

לקריאה נוספת והעמקה

מרות המשמעויות השליליות המיוחסות לרוב לרגרסיה, טוענים חלק מהפסיכולוגים כי ניתן להשתמש בה ככלי טיפולי יעיל במהלך טיפולים פסיכולוגיים בשיטות פסיכואנליטיות. פרויד עצמו עסק למשל בהיפנוזה, במהלכה טען כי מטופליו חזרו בדמיונם והעלו מחדש מצבים ורגשות רגרסיביים ובלתי פתורים מתקופת ילדותם; כאשר הועלו מצבים ותחושות קשים אלו במרחב המוגן של חדר הטיפולים - ניתן היה להתמודד עימם ולפתור אותם באופן אדפטיבי יותר וכך לחולל שינוי טיפולי. כיום, חלק מהפסיכולוגים, בהם הפסיכולוג הנודע מייקל באלינט, רואים בנסיגה לשלב קודם במהלך הטיפול מעין אפשרות לתיקון או התמודדות עם תחושות ואירועים של המטופל. למשל, הפסיכיאטר ג'ואל גולד מציע כי ניתן להשתמש בזהירות במהלך הטיפול ב-ARISE (Adaptive Regression in the service of the Ego - רגרסיה אדפטיבית בשירות האגו), וכי היא יכולה להביא ליצירתיות במציאת פתרונות יעילים לקשיים; למשל תופעות כמו דמיון, פנטזיה, חלימה בהקיץ, משחק והתאהבות הם התנהגויות רגרסיביות מקובלות ומועילות בהתמודדויות שונות, בזכותן ניתן להגיע אל תכנים לא-מודעים ללא פחד ולמצוא זוויות ראייה חדשות של האירועים וגישות חדשות להתמודדות.

24/03/2016 | 15:48 | מאת: מישל

האם זה נכון שבהוסטל חייבים לעבוד או ללמוד? והאם בדרך כלל צריך לנקות? בכלל האם רשום איפשהו באינטרנט מהן החובות של דיירים בהוסטל? כי קראתי על זה הרבה אבל את החובות של הדיירים לא מצאתי.

מישל שלום. בהוסטל יש כללים כמו השתתפות בתורנויות לפעמים גם בקבוצה, בכל הוסטל יש את הכללים הספציפים אבל יש הרבה מהמשותף, יש גם חובה לעסוק במשהו כמו עבודה או לימודים אבל לפעמים יש גמישות בהתחלה עד שמתארגנים בעיסוק המתאים. בהצלחה עירית

03/03/2016 | 12:37 | מאת: דנה

שלום עירית.אני נוטה לחשוב כל הזמן מחשבות שליליות על החיים,איך ניתן להפוך את החשיבה השלילית על החיים לחשיבה חיובית?

לקריאה נוספת והעמקה

דנה שלום אני מבינה שלא נעים לחשוב מחשבות שליליות, אבל אנחנו לא שולטים על ההופעה של מחשבות שליליות אבל ניתן לעשות להם עיבוד, למחשבה מציאותית, וגם להבין שלא צריך להאמין לכל מחשבה שחולפת בראשנו,כדאי לך לקרא את הספר "בוחרים להרגיש טוב" של דויד ברנס, זה עשוי לעזור בהבנה של טעויות החשיבה , לכולנו יש טעויות חשיבה אבל תלוי בכמות ובעוצמה, וגם בעיבוד שתורם להסתגלות . בהצלחה עירית

29/02/2016 | 17:17 | מאת: מיכל

אני בת 50.בדרך כלל אני אוהבת לשבת הרבה בבית ולהינות מהכיף ומהלבד שלי.האם זה נורמלי? ואיך ניתן להתמודד עם ההרגשה הנוראית שאני מרגישה חרדה בגלל שאין לי חשק לצאת מהבית? אשמח מאוד לתשובה ממך,תודה רבה.

לקריאה נוספת והעמקה

מיכל שלום, השאלה החשובה היא האם את יושבת בבית באמת כי זה כייף או שיש חרדה מהיציאה מהבית. כדי להתגבר על החרדה מהיציאה מהבית חשוב להבין שזאת לא סכנה מציאותית אלא חרדה , מה שעשוי לעזור זאת תוכנית חשיפות, למה הכוונה? לתירגול יציאות מהבית על פי תוכנית , מהקל לכבד, תעשי לעצמך היררכיה וכל יום תצאי בהתחלה למקומות שקל יותר אולי זה קרוב לבית ובהדרגה תרחיבי את היציאות, זה בסדר להרגיש חרדה, מה שחשוב זה לא להימנע מהדברים שחשובים לך. בהצלחה עירית

29/05/2016 | 12:52 | מאת: מיכל

28/02/2016 | 10:01 | מאת: מורן

מה ניתן לעשות עם דיכאון בסופי שבוע בערב,שאין לאן ועם מי לצאת לבלות ונשארים לבד בבית? אני מרגישה שאין לי עם מי לבלות ולהיפגש בסופי שבוע וזה מביא אותי לדיכאון תחושה שכולם יוצאים ורק אני יושבת בבית. מה ניתן לעשות עם ההרגשה הנוראית הזאת? תודה על המענה.

מורן שלום, אכן זה חסר שאין עם מי לבלות בסוף שבוע, יש כמה אפשרויות, אולי אפשר למצא חברה להיפגש איתה, או משהוא מהמשפחה, אם אין גם לאחר ניסיונות למצא, אז עוברים לתוכנית של עבודה על איך אנחנו מקבלים ומתייחסים לדברים שקורים לנו בחיים, אפשר לשבת בבית ולבכות על מר גורלנו ואפשר גם לחשוב על הזמן הפנוי כמתנה שמאפשרת לעשות משהו ממנו אנחנו נהנים, והמיגוון הוא גדול מאד, אני לא מכירה אותך אז אני לא יודעת מה את אוהבת, תנסי לעשות רשימה של דברים מהנים, החל מתוכנית טלויזית, משהו טעים לאכל, טיול ברגל בסביבת המגורים, סיבוב בקניון ואפילו לסרט אפשר גם ללכת לבד ולהנות, ואפשר גם לתקשר דרך הפייס בוק וכו' הרעיון הוא לא לחשוב שזה נורא להיות לבד בסוף שבוע אלא למצא דרך נעימה לניצול הפנאי. בהצלחה עירית

29/02/2016 | 11:47 | מאת: מורן

שנתת לי,מאחלת לך המשך יום נפלא.

22/02/2016 | 14:02 | מאת: גל

ביומיים האחרונים אני מרגישה ירידה במצב רוח והאנרגיה כאילו אין לי חשק לעשות שום דבר.איך ניתן כללית לשפר את מצב הרוח? תודה על העזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

גל שלום יומיים זאת לא תקופה משמעותית,אולי קרה משהו וגם אל לא אז רוב הסיכויים שזה יעבור, הכי חשוב לא להתרגש מזה ולהמשיך בשיגרת החיים הרגילה וגם לעשות דברים שתורמים להנאה, אם זה ממשיך יותר משבועיים אז יש מקום להתייחסות יותר מעמיקה. בהצלחה עירית

18/02/2016 | 19:29 | מאת: סימי

שלום.אני כבר חודש מחוסרת עבודה,בנוסף אני עושה דיאטה.אני יושבת בבית משועממת ועצבנית וקשה לי עם זה.לקום כל בוקר בלי מטרה ובלי שאין לאן לצאת זה הורג אותי.התקשרתי לעירייה ופנו אלי בחזרה בקשר להתנדבות כי רציתי גם את זה.בעירייה אמרו ששבוע הבא התקשרו אלי מהמקום התנדבות לראיון ועכשיו אני בלחץ שבסוף הם לא התקשרו.אני עצבנית מאוד ובגלל השעמום אני מוציאה את העצבים על כולם.איך מתמודדים עם הלחץ הזה?

סימי שלום אכן קשה שאין עבודה, לא הבנתי האם את בשלב של חיפוש עבודה, כדאי לעשות תוכנית לכל יום שתכלול גם ספורט אפילו הליכה ברגל, אם לא יתקשרו מהעיריה אז תתקשרי אליהם שוב, אפשר לראות טלויזיה. לבשל לסדר את הבית לעשות דברים שבדרך כלל לא היה לך זמן לעשות וגם לדעת שזה מצב לא קל ולכן טבעי שאת עצבנית. נושא נוסף הוא איך את מפרשת ומסתכל על מצבים קשים, אפשר לעזר בספר בוחרים להרגיש טוב שכתב דויד ברנס. בהצלחה עירית

19/02/2016 | 14:38 | מאת: סימי

שיהיה לך סוף שבוע נפלא.

21/02/2016 | 20:43 | מאת: סימי

אני גרה עם ההורים שלי וכרגע אין לי דירה אחרת לשכור או לגור אני יושבת יותר מדי בבית,ולפעמים קורים לי ריבים חזקים אם אימא שלי ואני רוצה לעצור את זה ולהשתלט על עצמי ולא לריב איתה.זה בין היתר בגלל שאני יושבת הרבה בבית.מה עושים במצב כזה כדי להימנע מריב עם אימא שלי? ודרך אגב אני מודה לך על העזרה שאת נותנת לי בפורום מאוד עזר לי מה שהצעת לי בקשר למה לעשות בבוקר עד שאמצע התנדבות.שיהיה לך ערב נפלא.

12/02/2016 | 10:48 | מאת: אביטל

שבת שלום.עברתי תקופה לא פשוטה של משבר נפשי בעקבות פרידה מחבר,ואיבדתי את השמחה שהיתה לי.אני מאוד רוצה לחזור לעצמי לחיים השמחים בלי טיפול פסיכולוגי או טיפול אחר כרגע.אשמח עם תוכלי לתת לי עצה איך אפשר לחזור לעצמי לשמחה שלי.תודה רבה ויום מקסים.

אביטל שלום, כאשר אנחנו עוברים משבר יש בדרך כלל ירידה בשמחת החיים ורגשות קשים אחרים, זה טבעי ורצוי לקבל את זה ולא להילחם עם הרגש. חשוב להקפיד על תיפקוד ולעשות דברים שאת אוהבת ולהיות בקשר עם אנשים שאת אוהבת ואז יש סיכוי גבוה ששימחת החיים תחזור בהדרגה, בעיקר חשוב לא להילחץ ןלקבל את הירידה בשמחת החיים כמצב טבעי כתגובה למשבר . בהצלחה עירית

09/02/2016 | 17:21 | מאת: מיקה

שלום לך. כל פעם שמגיע הערב אני מתחילה להרגיש ירידה במצב רוח.באמצע היום זה לא קורה לי.מה אפשר לעשות כדי להתמודד? אני מודה לך.

לקריאה נוספת והעמקה
09/02/2016 | 17:24 | מאת: מיקה

כל היום אני עסוקה מרגישה מצויין,פתאום זה מתחיל לי שהולך להחשיך ואז כל הערב אני במצב רוח רע בלתי מוסבר.אשמח לפתרון,תודה מכל הלב.

10/02/2016 | 10:39 | מאת: מיקה

תודה.

11/02/2016 | 17:29 | מאת: מיקה

כאשר אני יושבת מול הטלביזיה במיוחד מול תוכנית האח הגדול אני מקנאה בהם שהם מקבלים אהבה גדולה ואני חושבת שהחיים שלהם יפים ושמחים.בכלל יש לי בעיה שאני מקנאה בסלבריטאים,יכול להיות שזה נובע מבדידות.כאילו אני חושבת שהדשא של השכן ירוק יותר.מה הפתרון למחשבות כאלה? תודה.

מיקה שלום כנראה שבערב יש יותר מקום וזמן למחשבות הפחות טובות, במשך היום יש תעסוקה יש יותר תחושה של פעילות והזמן עובר יותר מהר, בערב חושך בדרך כלל יש יותר חרדות ומחשבות. אני מניחה שמצב הרוח מושפע מהמחשבות , זה הסבר כללי מאחר ואני לא יודעת מה את עושה בערב או איזה מחשבות יש לך. אפשר להיעזר בספר בוחרים להרגיש טוב שכתב דויד ברנס, הוא מסביר את הקשר בין מחשבות להרגשה וגם נותן כלים להתמודד. בהצלחה עירית

07/02/2016 | 12:17 | מאת: ענת

בעלי כבן 60 סובל מסכרת 2, מטופל בכדורים, לאחרונה כלל לא מאוזן, אצלו: או גבוה מאד או נמוך מאד. שאלתי: האם זה משפיע על מערכת העצבים? לאחרונה הוא בלתי נסבל: נוטה להתפרצויות זעם על לא כלום ואחר מתחרט. אני מדברת בשיא העדינות ובקביל פתאום מתפרץ. לא זכור לי מתי חייך אלי? מתי מחייך? תמיד מתהלך עם פנים קודרות, ואין לו סיבה על כך. זה כבר בלתי נסבל, גופי ונפשי אינם יכולים יותר להכיל זאת. מעבר לזה. הוא אוהב לעזור בבית, אבא וסבא נפלא. אמרתי לו שילך לייעוץ ולקבל שיחות וטיפול תרופתי - מסרב. אני לי כוח ויכולת לעזבו גם מכוח ההרגל, גם הילדים ישברו וגם מבחינה כלכלית לא מסוגלת. איני יודעת מה לעשות? האם השינויים הדרסטיים ברמת הסוכר משפיע על העצבים??? תודה על העזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

ענת שלום, כדאי לדבר עם רופא המישפחה שיתן לו טיפול תרופתי, זאת האופציה שנראית לי יעילה מאחר והוא לא רוצה ללכת לייעוץ, תרופה מתאימה עשויה לעזור ולמתן את ההתפרצויות שלו. בהצלחה עירית

06/02/2016 | 16:31 | מאת: שירלי

מה עושים כדי לטפל במחשבות מדכאות שלא יוצאות מהראש,ואין גם חשק לעשות כלום? תודה על המענה,אני מקווה שהגעתי לפורום הנכון.

שירלי שלום, יש כמב אפשרויות אפשר להתחיל מלקרא את הספר בוחרים להרגיש טוב של דויד ברנס, אבל לא רק לקרא אלא לעשות את התירגול שהוא מציע, במקביל לא להילחם במחשבות כלומר לא לגרש אותן זה רק מדביק אותן יותר, להגיד לעצמך שמחשבות זה רק מחשבות מה שחשוב זאת ההתנהגות. אם זה לא יעזור כדאי ללכת לטיפול התנהגותי קוגנטיבי. בהצלחה עירית

האם את יכולה להסביר לי מה זה טיפול קוגניטיבי התנהגותי? תודה מראש ויום נפלא.

שבת שלום. לפני חודשיים עברתי אובדן קשה בעקבות חברה מאוד טובה שלי שנפטרה מדום לב.והיום נפטר עוד אדם קרוב שהיה כמו אבא שני שלי.בעקבות האובדן של חברתי היקרה אני עברתי משבר נפשי והתאוששתי.אבל עכשיו בגלל האובדן של הבחור שהיה ממש כמו אבא שלי אני מרגישה שאני מתחילה להיכנס למשבר,ואני לא רוצה לעבור עוד פעם משבר.אני אשמח עם תייעצי לי כעזרה עצמית בלי ללכת לטיפול נפשי כרגע איך אני יכולה למרות המקרים הקשים האלה לשמור על חשיבה חיובית ומצב רוח טוב.איך להתמודד הפעם שלא יהיה לי משבר קשה מה שהיה לי,למרות שזה עצוב וקשה.אני מודה לך על המענה.

רינת שלום, את מתמודדת עם משבר נוסף תוך זמן קצר וזה בודאי מאד קשה וכואב, תני לעצמך זמן להתאבל זה נורמלי להרגיש עצובה וכואבת ולא צריך להילחם בזה. תנסי לזכור את החוויות המשותפות אולי אפילו לכתוב משהו לאדם שנפטר, ברור שזה לא יגיע אליו אבל עשוי לעזור לך, גם לא להסתגר להמשיך בשגרה. מקווה שתתגברי על האבל זה לוקח זמן וזה טבעי שכך. בהצלחה עירית

שלום, אני פונה מתוך מצב של יאוש ומצוקה מאוד גדולים לגבי המצב שבו אני נמצאת ולגבי אפיקי הסיוע האפשריים במצב הזה, ואני אשמח לעצה בנושא הטיפול שאולי אולי יוכל לסייע לי ולשבור כבר את המעגל הזה שבו אני נמצאת. אני אציין שאני למודת טיפולים פסיכולוגים פרטניים והייתי בטיפול פסיכולוגי במהלך למעלה מ-10 השנים האחרונות וגם בעבר בתור נערה הייתי פה ושם בטיפול פסיכולוגי. אני בת 36 ומעולם לא הייתי בקשר רומנטי-זוגי, וגם לא קרובה לזה (ולשם החידוד - גם לא בשום אספקט פיזי, על כל המשתמע מכך). דבר שכמובן מבחינתי הוא בלתי נסבל, בייחוד שיש לי הרבה מאוד מה להציע. על קצה המזלג ומבלי לתת באמת את המקום הנדרש ואת הבסיס הרחב לדברים, אני אציין כי ברגע שיש מישהו שמוצא חן בעיני אני חווה חרדה מאוד גדולה, קיפאון, חוסר תפקוד וכו' בצורות כאלה שלא מאפשרות לי להתנהל או לפתח את סוג האינטראקציה הנדרשת שמובילה בסוף לקשר. ושוב חשוב לחדד - על מנת לפתח רגשות ומשיכה גם אם קלים ביותר, אני צריכה להכיר ולהתוודע לבחורים האלה בצורה בלתי תלויה (עבודה, לימודים וכו'), ולא במסגרת המוגדרת מראש כמסגרת למציאת קשר, כלומר דייטים, אינטרנט, שידוכים וכו', אלה כל כך לא פועלים עלי, וזה לא מתוך איזו "החלטה מנהלתית". זה פשוט המצב. בטח לא לפני שעברתי איזשהו תהליך, שכאמור עדיין לא הצלחתי לעבור אותו. אגב, גם קשרים חברתיים אחרים (עם בנות מיני) זה דבר שממש לא בא לי בקלות ודבר שיש לי ממנו מאוד מעט אם בכלל, אולם זה כן דבר שלאורך השנים הצלחתי לפתח, גם אם לא החזיק מעמד לטווח ארוך. ברור לי שלמצב הזה יש כל מיני שורשים אשר קשורים למקום בו גדלתי ולמשפחתי וההתנהלות בה, גם על רקע התנהלות מינית מסוימת שהשפיעה עלי. בכל אופן, כאמור, עברתי כבר טיפולים פסיכולוגים ממושכים עם מספר מטפלים שעד כה לא סייעו לי לפרוץ את המעגל הזה ואני באה ממקום של תסכול ויאוש כאלו שאף מילה שאני אכתוב לא תעשה איתם צדק.. אשמח לבחון האם יש לכם איזושהי המלצה, כיוון, רעיון וכו' לאיזשהו סוג או אפיק טיפולי שאולי יוכל לעזור במצב שלי ולסייע לי לצאת מהסיוט הזה..? יש לציין כי אין ביכולתי לממן טיפול יקר. תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה

נועה שלום האם היית בטיפול בגישת cbt , במידה ולא התנסת בגישה זאת כדאי לנסות, זאת דרך טיפול שעוזרת לרכוש כלים להתמודדות ברמה ההתנהגותית והקוגנטיבית. אפשרות נוספת היא להתייעץ עם פסיכיאטר על טיפול תרופתי מתאים שעשוי לעזור, ההמלצה בדרך כלל היא על שילוב עם cbt. בהצלחה עירית

הי, לפני שנתיים עברתי תקופה מאוד קשה עם בעלי, ומאז אנחנו בטיפול זוגי. לפני שנתיים גם הריון שנכנסתי אליו בטעות נפל. ומאז אני כל הזמן רציתי ילד ובעלי אמר שעד שלא נגיע לאיזה סטטוס קוו בטיפול הזוגי, הוא לא רוצה. בקיצור, התחלנו לעבוד על ילד לפני חודש וחצי. החודש הראשון נפל. ועכשיו יש שבועיים לפני החודש השני. אני במצב שאני כבר לא רוצה לקוות. כי התקווה כל כך כאבה לי כל השנתיים האלה. אז אני פועלת, טכנית, ועושה הכל כדי שזה יקרה. אני רוצה לדעת אם יש קשר בין איך שאני מרגישה לכניסה להריון, שהרי גם נשים שנאנסו, ובוודאי שלא רצו הריון, נכנסו להריון, וגם נשים שלא רצו ילד אבל קיימו יחסי מין לא בטוחים נכנסו להיריון. מה דעתך?

שלום, נראה לי שאת צודקת, אומנם אומרים שיש קשר מסויים בין כניסה להיריון ומתח אבל נשים בהחלט נכנסות להיריון גם בתקופות לחץ קשות כך שאין לדעת , בעיקר רצוי להיות סבלנית זה יכול לקחת זמן, אי אפשר לא לחשוב על זה, אבל אפשר להמשיך בחיים מלאים ולעשות דברים שאוהבים ובעיקר לא לחשוב שזה מוכרח לקרות עכשיו ולהמשיך גם בתוכניות חיים אחרות. בהצלחה עירית

01/11/2015 | 12:15 | מאת: מיכאל

מה ההבדל בין סתם הצטננות לשפעת?

לקריאה נוספת והעמקה

מיכאל שלום זה ממש לא התחום שלי אבל מידע אישי, שפעת היא מחלה עפ חום וכאבים בגוף, ונמשכת כשבוע, יותר קשה מהצטננות. רפואה שלמה עירית

14/10/2015 | 08:29 | מאת: יוסי

שלום. כל הפגישה לנו הייתה סביב הכסף. וכרגע אני בחוסר. המטפלת דברה מאוד לא יפה, ובחוסר אמפתיה.יצאתי מאוד כועס מהפגישה ולא בא לי לראות אותה או לשתף יותר בחיי. אני רק פוחד שמאוחר יותר אולי אצטער על מעשי וממש לא רוצה לחזור אליה על ארבע. יש לך עיצה?

יוסי שלום, אני מבינה שנפגעתה וקשה לחזור למטפלת, הדרך הבוגרת וזאת שגם עשוייה לקדם אותך היא לחזור למטפלת ולדבר איתה על מה שאתה מרגיש. בהצלחה עירית

06/10/2015 | 14:37 | מאת: אחלאם אבו נימר

שלום: לפני שנתיים שברתי את הרגל (שבר בכרסול ימין) ולקח לרופאים חודש עד שגלו שיש לי שבר למרות כל הצילומים שעשיתי והכאבים שהותלננתי עליהם אמרו שאין לי כלום אבל אחרי חודש גילו השבר ושמתי גבס חודש וחצי שגם סבלתי המון <... אחרי שהורדתי הגבס עשיתי פיזותרפיה והידותרפיה אבל זה לא עזר לי הכאבים היו מתחזקים ואפילו זה עלה לגב וליכרכיים ודןןקא בירכיים הכאבים הכי חזקים בשתי הרגליים ושעיתי המון המון המון בדיקות ואמרו שהכל תקין אבל אני עדיין משנתיים סובלת מכאבים ובחודש האחרון יש לי הדרדרות קיצונית שקשה לי לשבת על כיסא או לעמוד אפילו חמש דקות מעדיפה לישון כי זה הדבר היחיד שמקל על תחושב הכאב שיש לי (למרות שלפעמים מתעוררת באמצע לילה מרוב כאבים עשיתי הקזת דם עשיתי דיקור סיני אני לא יודעת מה לעשות עם הכאבים. כולם רוצים לתת לי תרופות נגד כאבים ואני לא מסכימה לקחת בגלל שאני רוצה קודם כל שיגידו לי מה הבעיה שיש לי ואחר כך להתחיל לטפל בי אני רק רוצה לדעת מה יש לי ואיך אפשר לטפל בזה

לקריאה נוספת והעמקה

אחלאם שלום אני לא יודעת למה את ממשיכה לסבול מכאבים אולי כדאי לפנות למרפאת כאב , וגם כדאי לנסות לקחת תרופה נגד כאב למרות שאת לא יודעת מה יש שם, יתכן שזה ישבור את מעגל הכאב, כדאי לנסות. בהצלחה עירית

03/10/2015 | 07:42 | מאת: רעות

אני נמצאת במקום בו אני צריכה להראות "בגרות". אני חושבת שאני בוגרת, עמדתי בהרבה סיטואציות לא קלות, בכבוד ובהצלחה. אני אחראית ורצינית, אולם אני רגישה והדמעות עולות לי מהר מידי, תחושת החנק בגרון... ומתוך שכך אני נתפסת כ"לא בוגרת" איך אני יכולה לעצור את הדמעות, למנוע את יציאתן ? איך אני יכולה לגרום להם לחשוב שלמרות שאני רגישה, זה לא אומר שאינני בוגרת ?

רעות שלום אני מבינה את חוסר הנעימות כאשר הדמעות עולות, מצד שני לרגישות שלך יש גם הרבה מעלות, אם תקבלי את עצמך עם הרגישות הזאת וזה מה שתשדרי ויראו שאת בוגרת ואחראית אז יהיה לך יותר קל. להרבה אנשים יש רגישויות, יש כאלה שדומעים ויש שמסמיקים. בהצלחה עירית

16/08/2015 | 11:56 | מאת: חיים

שלום כתבתי פה שאלה לגבי הקלונקס זה פה למטה בכותרת שלום וברכה התחלתי טיפול בסרוקסט בהמלצות של אבא שלי אחריי 3 שבועות המועקות שהיו לי עברו ב90 אחוז אך עדיין לא הייתי מסופק מהתרופה אחרי 5 שבועות בהיתייעצות עפ הפסיכיאטר עברתי לציפרלקס אני כבר שבוע וחצי עם ציפרלקס השאלה שלי העם ייתכן שוב שיש לי נידודי שינה בגלל הציפרלקס והעם הכדור ממשיך תסרוקסט או שהוא צריך ליבנות את עצמו מהתחלה משבועיים עד 6 שבועןת ...

לקריאה נוספת והעמקה

חיים שלום צריך עוד קצת סבלנות ואם עוד שבועיים לא יהיה שיפור כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. בהצלחה עירית

05/08/2015 | 10:23 | מאת: אנונימי

אני בן 19,יש לי בעיה שאני מגיל קטן לא לובש תחתונים ואני חולה כבר שנתיים בדלקת שם ולא גייסו אותי המליצו לי כמה שכדי שהמחלה תעבור אצטרך לשים על התחתונים משחה וזה אמור לעבור לי, אבל זה באמת קשה לי במיוחד שאמרו לי שצריך תחתונים מסוג טנגה,קשה לי להתרגל אליהם ואני גם טיפה מתבייש,מה עליי לעשות ,האם כדאי לי להקשיב או שלשים בוקסר ומשחה וזה אולי יעבור,אני לא יודע אם אצליח להתרגל לטנגה,תודה על ההקשבה

כדאי להקשיב להוראות הרפואיות

03/08/2015 | 10:55 | מאת: אנונימי

שלום , אני צריך עזרה . חברה שלי אובחנה כמישהי שסובלת מהפרעת אישיות גבולית . אני מנסה להיות שם בשבילה כמה שאפשר אבל מדקה לדקה היא רק הופכת להיות יותר אגרסיבית , תוקפנית , אדישה . זה הגיע לנקודה שלא מעניין אותה שום דבר שאני אומר . היא תמיד במצב רוח להתנהג מגעיל , אין טיפת רגש .. קשה לי נורא ואני לא רוצה לעזוב אותה ולהשאיר אותה להתמודד עם זה לבד . יש איזושהי דרך שאני יכול לעזור לה ? לפחות להפחית את ההתנהגות הזאת ? היא פשוט בשניה התהפכה ואני לא רואה טיפת סימפתיה מהצד שלה במשהו שאני אומר . היא דורשת שאשחרר אבל אני יודע שהיא לא רוצה להישאר בזה לבד . ואני לא מעוניין להשאיר אותה לבד . בבקשה תני לי איזשהו ייעוץ לגרום לה לא להתנהג מגעיל

לקריאה נוספת והעמקה

אנונימי שלום אני מבינה שקשה לך בקשר , האם החברה שלך בטיפול, אם כן אולי אפשר לבקש פגישה משותפת כדי שיעזרו לך ללמוד איך כדאי להתנהג במצבים שונים. באופן כללי חשוב להבין ולתקף את מה שהיא מרגישה אבל גם לשמור על גבולות של מה שלא מקובל עליך, ולפעמים שיש כעס או משהו אחר שקשה לך להכיל, לצאת מהחדר או מהבית ולהגיד שאתה יוצא כדי לתירגע, לא לעשות את זה בכעס לדבר על פסק זמן לכמה דקות כדי להירגע. בהצלחה עירית