פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

1881 הודעות
1466 תשובות מומחה

מנהל פורום חרדות מהריון ולידה - תמיכה

25/09/2012 | 11:52 | מאת: חרדתית

שלום אני בת 40 בהריון חמישי שאת ההריון הרביעי הסתיים בהפלה טבעית. כל הריונותיי היו תקינים ילדתי 3 ילדים ברוך השם בריאים. כרגע אני נימצאת בשבוע ה20 וניתקפתי בהתקף חרדה רציני שאישפזו אותי לבירור בעיות בלב. לאחר שיחה עם פסיכיאטר מטעמם הבנתי שאני נימצאת בהתקפי חרדה הוא נתן לי את הכדור קלונקס לטיפול בשעת הצורך. לאחר שבוע משחרורי מבית החולים ביקרתי אצל הפסיכיאטר של הקופה הוא שמע ואבחן אותי כסובלת מחרדת איבוד שליטה וחרדת צפיה הוא המליץ לי על רגיעון ולא על הקלונקס אני לוקחת את הטיפול שייעץ לי אבל אני סובלת ממצביי רוח קשים ומבכי בלתי ניתן להסבר ותחושת מחנק שאלתי היא האם אוכל לקחת עת הקלונקס על בסיס יומי כדי שאני יוכל לחזור להיות האמא שהייתי עד היום ליילדייי ולחזור להיות מי שהייתי אני פשוט אובדת עצות מה לעשות בבקשה תעייצו לי!!!!!!

26/09/2012 | 10:11 | מאת: צביה רן

שלום לך אשה יקרה, תרופות נגד חרדות אינן מספיקות ללא שיחות על מקור החרדות. לדעתי, שיחות כאלו גם ימנעו את הצורך בתרופות. מצאי בדחיפות מטפל בתחום הרגשי או פסיכולוג, כדי לעבד את מה שאת חווה. אבחנה ותרופות, כמו שכתבתי, אינן מספיקות. אם תרצי יעוץ בנושא, את מוזמנת לפנות אלי דרך האתר. כל טוב, שנה טובה וגמר חתימה טובה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

29/09/2012 | 12:20 | מאת: גם בהריון

היי אני גם בהריון שני וסובלת מפחדים יש לי ילדה בת שנה וחצי ובהריון שלה היה לי דיכאון וטופלתי לאחר הלידה בוויאפקס כיום אני גם בהריון ומהיום שגיליתי אני שוב נכנסת ללחץ מועקה פחדים שחלילה אני יפגע בעובר פעם קראתי על דיכאון לידה שנשים חשבו שהתינוק חייזר וזה מלחיץ למרות שאני לא מסוגלת לפגוע בבת שלי ובעובר אבל בכול זאת כול מחשבה כזו מלחיצה אשמח לתשובה יש לי בכי בלתי פוסק פתאום ואני גם מעונינת לטפל בכך אני מפ"ת

02/10/2012 | 06:04 | מאת: צביה רן

שלום לך, אם קיבלת טיפול לאחר הלידה הקודמת והוא עזר לך, למה לא לפנות שוב לרופא? אם החלטת לא ללכת על טיפול תרופתי, נסי למצוא טיפול פסיכולוגי או רגשי אחר, וכמו שעניתי לשואלת שמעליך, גם אם לוקחים תרופות, עדיין יש צורך בטיפול רגשי. כל טוב וחג שמח צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

24/09/2012 | 15:00 | מאת: בר

שלום, אני אמא לנסיך בן שנה ושלושה חודשים הלידה היתה סיוט! אושפזתי כחודשים בבית חודשים (חשד לרעלת) הייתי עם זירוזים במשך שבוע וחצי כל יום וכל הסוגים. בחדר לידה קיבלתי אפידורל לא הוזרק טוב כך שלא השפיע כלל במהלך הלידה הזריקו לי עוד 3 פעמים אפידורל וכלום לא השפיע צרחתי לשמיים. 3 שעות עם פתיחה של 10, הנסיך לא יוצא. העבירו אותי לחדר ניתוח שאם לא יצליחו יבצעו קיסרי.. יילדו אותי בוואקום גזרו אותי ללא הרדמה וגם תפרו אותי ככה הרגשתי הכל ! ואני לא אמשיך ... ממי ניתן לקבל עזרה ? אני מהצפון. איך עוברים את זה שוב? עד היום אני נזכרת בלידה ומתחילה לבכות. תעזרו לי בבקשה...

25/09/2012 | 06:24 | מאת: צביה רן

שלום בר, למה שאת חווה קוראים פוסט טראומה. יש לטפל בטראומה ע"י עיבוד החוויה וזה בהחלט ניתן. תוכלי לנסות לקבל טיפול דרך פסיכולוג של קופת החולים שלך. אם תרצי, תוכלי לדבר אתי. שנה טובה וגמר חתימה טובה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

18/09/2012 | 08:57 | מאת: דנה

שלום רב . האם מישהי מכירה או יודעת היכן מתקיימות הנחיות של קבוצות בנושאי תמיכה בהריון? מדובר במפגשים אמיתיים, לא פורומים באינטרנט. רצוי באיזור ת"א ומעט דרומה משם. אודה להפניה ספציפית למקום כלשהוא בו מתקיימות קבוצות כאלה. בברכה, דנה

13/09/2012 | 06:44 | מאת: מיכל

שלום רב.. אני בת 34 כמעט 35 ובשבוע 33 להריון השלישי יש לי שני ילדים מדהימים בבית הגדולה בת 7 והקטן ב ן ארבע ועשרה חוד' .. מהלך ההריון הנוכחי היה תקין למדי אך עם זאת אני בחששות איומות מהלידה, מפחדת שלא אעמוד בזה ,שיקרה לי משהו הפחדים מדירים שינה מעיני ואני עצבנית רוב הזמן שזה ידוע לי כביטוי לחרדה.. אני די מתקרבת למועד הלידה ולא יודעת מה לעשות איך לשחרר את הפחד שהנורא מכל יקרה ? ולהחליפו בתשוקה וציפייה לדבר הכל כך נפלא הזה? אני אובדת עצות אשמח לתגובה :-)

13/09/2012 | 08:02 | מאת: צביה רן

שלום מיכל, רצוי שתמצאי איש מקצוע לדבר אתו. זו גם יכולה להיות דולה. אם את צריכה, דברי אתי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

14/09/2012 | 08:10 | מאת: מיכל

צביה שלום.. איך ניתן לשוחח איתך? יש לך טלפון שאת יכולה למסור? תודה מראש

12/09/2012 | 04:58 | מאת: לילי

שלום אני בשבוע 24 אחרי 2 קיסרי קודמים כשהאחרון ,לפני 3 וחצי שנים היה ניתוח ארוך עם איבוד דם ושיליה נעוצה . כמה חודשים אחר כך חברה שלי נפטרה בלידה של בנה השלישי מתסחיף ריאה . בתחילת ההריון הנוכחי , לאחר התייעצויות עם רופאים נאמר לי שיתכן וסיבוך נוסף של שיליה יגרור כריתת רחם. כתוצאה מכל הנלבתחילת ההריון הנוכחי סבלתי מאוד כי מאוד רציתי ילד שלישי אך לא ידעתי אם אוכל להתגבר על הפחד ואחרי שלושה שבועוןת קשים נפשית התגברתי על עצמי והחלטתי שאני ממשיכה . כל הבדיקות שלי מאז דיי מעודדות והרופאים במחלקה לסיכון מעודדים ממצב השלייה וכו , ובכל זאת לפני כמה ימים נתקפתי חרדה מטורפת. של רעידות לא רצוניות בגוף . דופק מואץ ומחשבות איומות על בעלי וילדי ועל איך הם חיים בלעדיי , וכמה הם עצובים כשמספרים להם שאמא מתה (וזהו אני אחסוך בתיאורים אך המחשבות עוד רבות ואיומות) .זה לא עוזב אותי בימים האחרונים, אני חייבת עזרה !!! הבעיה היא שאני גרה בניו יורק . אם יש מישהו שאת יכולה להפנות אותי ... מה זה פרחי הבאך האלו ? האם רלוונטיים למצבי? אני מתה מפחד למות... מה יהיה על ילדיי ??? מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי? תודה מראש

12/09/2012 | 08:57 | מאת: צביה רן

שלום לילי, אכן נשמע מצב מאד לא נוח. את בהחלט צריכה תמיכה. אני שולחת לך כאן קישור לדף פייסבוק של חברה מניו יורק שהיא גם מיילדת וגם מטפלת בשיטה שאני עובדת. https://www.facebook.com/rickiellen.gorman שמה ריקי, היא מקסימה, מדברת גם עברית. דברי אתה ללא דיחוי, ואשמח שתספרי לנו איך את מתמודדת. כל טוב ובהצלחה. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

29/08/2012 | 12:01 | מאת: חן

בת 25 עם תינוק, החרדות התחילו לי במהלך ההריון בעקבות שהתעלפתי במקום הומה אדם, לאחר הלידה זה החמיר סחרחורות חוסר שיווי משקל, כמעט ולא יצאתי מהבית, פניתי לטיפול קוגנטיבי היתנהגותי ועבדתי מאוד קשה, לאחר תקופה חלה התקדמות, התחלתי לצאת יותר והרגשתי יותר טוב, עכשיו הכול חוזר אלי ובגדול חרדות סחרחורות וכו כנראה בעקבות כך שאני כנראה בהריון, האם הטיפול לא אמור לרפא את החרדות לגמרי? למה חזרתי שוב לנקודת ההתחלה? האם יש טעם לחזור שוב לאותו טיפול, או לנסות משהו אחר? אולי בכלל כדי לנסות לקחת כדורים, אשמח לקבל יעוץ מה לעשות.

30/08/2012 | 07:47 | מאת: צביה רן

שלום חן, אם הבנתי נכון החרדות באות בעקבות הסחרחורות והפחד להתעלף? אם כן, האם עשית את הבדיקות המתאימות? לחץ דם, המוגלובין, ברזל, פריטין, בלוטת מגן? אם המצב הבריאותי לא תקין, צריך קודם כל לדאוג לשפר אותו. כשתרגישי שאת בוטחת שוב בגוף, יתכן מאד שהחרדות תיעלמנה. אשמח לקרא את תגובתך. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

30/08/2012 | 14:01 | מאת: חן

אם באמת יש לי בעיה בריאותית או שהכול מגיע מהחרדות, בתקופה אחרי הלידה שהיו לי סחרחורות וחוסר שיווי משקל, עשיתי את כל הבדיקות האפשריות ולא גילו כלום. יכול להיות שעכשיו כשיש לי בחילות וסחרחורות זה מחזיר את כל החרדות אני צריכה לעבור שוב בדיקות לראות אם יש בעיה או הכול מהחרדות

21/08/2012 | 09:01 | מאת: ב

שלום, אני מחפשת פסיכולוג קליני באזור ת"א אליו אוכל לפנות בשל חרדות אותן אני חווה במהלך ההריון. האם מישהי תוכל להמליץ לי על מטפל שמתמחה בטיפול בנשים בהריון בפרט או מטפל מוצלח בכלל? מוטב מטפל שיש לו הסדר עם קופת חולים מכבי, תודה.

22/08/2012 | 07:18 | מאת: צביה רן

שלום לך, למה את חושבת שאת צריכה דווקא פסיכולוג קליני? אם את רואה שקשה לך לקבל תור נסי טיפול רגשי חלופי. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

19/08/2012 | 01:23 | מאת: חוששת חודש תשיעי

היי בנןת שבוע 37 לקראת לידה שנייה ילד בן 3 וחצי בבית כבר תקופה שיש לי פחד ולחץ מהלידה שלא יקרה לי משהו והבן שלי יסבול בלעדיי אני לא מצליחה להוציא את המחשבות הרעות כל היום אני מחבקת.אותו ובוכה בכי הסטרי אני ממש דואגת ופוחדת מלידה הזאת הכל התחיל מסיפורים ששמעתי שאנשים ספרו לי שהיתי בחודש חמישי וכתבות שקראתי מאז זה נכנס לי למוח והחרדות.לא עוזבות יש עוד מישהי במצב הזה מב אני אוכל לעשות כדי לחשוב רק חיובי אני במתח ולחץ רוצה להיות אחרי כבר כדי להשתחרר מההרגשה הנוראית הזו זה מכניס אותי לסטרס ואי רוגע ודכאון נא עזרתכם תודה

19/08/2012 | 07:39 | מאת: צביה רן

שלום לך, החרדות שלך מובנות בהחלט, כי הפעם את כן יודעת לקראת מה את הולכת. לצערנו, אנחנו מקשיבות לסיפורים איומים ומתחילות ליצור לעצמנו סרטים במוח. אני ממליצה לך לדבר עם דולה ואולי אפילו לקיים אתה פגישה, כדי שתוכלי להירגע. חפשי דולה באזור מגוריך, דברי אתה ותראי אם מתאים לך להיפגש אתה. אם תרצי המלצות על דולות באיזור מודיעין אוכל לתת לך. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

14/08/2012 | 16:35 | מאת: שמרית

היי, שמעתי שיש בחילות נוראיות עם ההריון. במיוחד בהתחלה. הייתי שמחה לדעת אם זה נכון ומה אפשר לעשות עם זה. אני שונאת מאוד את תחושת הבחילות, ואשמח לעזרה. תודה.

15/08/2012 | 07:11 | מאת: צביה רן

שלום שמרית, אכן, יש הרבה נשים שחוות בחילות בדרך כלל בשליש הראשון של ההריון אבל לא כולן. ישנן נשים (הייתי ביניהן) שעוברות את כל ההיריון ללא בחילות. האמת, שאין הרבה מה לעשות, עוברים את זה. רצוי שלא תתחילי עכשיו לפתח כל מיני דעות וגם לא לשמוע כל מיני סיפורי היריון ולידה קשים. כשיגיע תתמודדי. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אני בת 34, ילדתי לפני 4 שבועות בן בריא בלידה רגילה וטבעית, ללא אפידורל. זוהי לידה שנייה יש לי בן בכור בן 3. לאחר הלידה הרגשתי טוב הייתי באופוריה שילדתי בלידה רגילה טבעית ומהירה, לא סבלתי יותר מידי מכאבים. 4 ימים לאחר הלידה הייתה צניחה של ההמוגלובין ובנוסף כנראה חטפתי וירוס של שילשולים והרגשתי רע רע מאד!!! חשתי סחרחורות ממש על סף עילפון (אבל לא התעלפתי), גלי חום, חזקים מאד, חולשה נוראית, שפשוט לא יכולתי להזיז את עצמי, אבדן תחושה בכפות ידיים ורגליים. ביום הברית לאחר הברית אפילו נסעתי לבית חולים כדי שיבדקו אותי שוב. לא נמצאו ממצאים חריגים בבית חולים ושוחררתי הביתה. המשכתי להרגיש לא טוב במשך שלושת השבועות האחרונים ואז נוספו לזה גם חרדות איומות שמשהו רע מאד קורה לי ואף רופא לא עולה על זה, וחרדות שחלילה שני בניי יישארו ללא אם אם משהו רע יקרה לי, חרדות עצומות מאד ממש!!!כל תחושה הכי קטנה שהרגשתי כל כאב קטן גורם לי להיכנס להיסטריה וחרדה שהנה משהו רע הולך לקרות ואני חייבת רופא עכשיו (יש לציין שעשיתי בדיקות דם די מקיפות, מה שהרופא משפחה שלי החליט שצריך לבדוק והכל פחות או יותר תקין)וכך...4 שבועות אחרי לידה אני מודה שמצבי הבריאותי משתפר לאט מאד, אני עדיין חווה סחרחורות וחולשה אבל החרדות ממשיכות ללוות אותי, וכבר הודעתי לבעלי שאני מסתפקת בשני בנים ואני לא מתכוונת לעבור שוב הריון ולידה ולחוות החלמה קשה כל כך מהסוג הזה כי גם השניים שיש לי צריכים אמא!! אני רוצה לציין שההריון היה תקין לגמרי אבל גם בהריון היו לי חרדות ממהלך הלידה ומאד ניסיתי לחשוב חיובי, תמיד שכנעתי את עצמי שיהיה בסדר ואכן הלידה עברה בסדר גמור. אני מניקה את התינוק שלי הנקה מלאה, חשה כלפיו וכלפי אחיו הגדול אהבה עצומה וגדולה (בעקבות אהבה זו אני כל כך חרדה...שלא ייגמר לעולם, אני רוצה להיות שם בשבילם לגדל אותם בנחת, לראות אותם גדלים ומתפתחים ללוות אותם בכל צמתי חייהם- בקיצור אני רוצה לחיות ולהיות עם שני בניי!!!) מה לעשות עם חרדות אלו, האם זהו דיכאון אחרי לידה? איך לשנות את צורת החשיבה שלי משלילית לחיובית, כי הנה עברו 4 שבועות מהלידה ואני בסדר, חיה ונושמת...מה עושים? אשמח מאד לעזרה ועצה!!

14/08/2012 | 11:07 | מאת: לורן, מגע ומעגל

שלום לך, קודם כל מזל טוב על הולדת הבן. הנה מספר טיפים שיכולים לעזור לך: 1. לגבי מחסור בהמוגלובין: אם אמרו לך לקחת תוסף תזונה-ברזל - להקפיד לקחת אותו ובנוסף כל בוקר 2 כפות מולסה (דיבשה - בחנות טבע). יחד עם המולסה לשתות מיץ תפוזים טבעי או מקור אחר של וויטמין סי כדי לסייע בספיגה של הברזל. 2. לגבי הווירוס של השלשולים: ג'ינג'ר מסוכר ממש מעולה למצבים אלו - אני מחזיקה את זה בבית כל הזמן - כמו תרופה בארון התרופות. יש בכל חנות לתבלינים או חנות טבע. אם קשה לך להשיג, אז אפשר לעשות חליטה של ג'ינג'ר - השורש - במים. ניתן להוסיף גם כמה תרמילים של הל וציפורן. להמתיק בדבש או סוכר חום או סירופ אגבה. 3. מצב הרוח והחרדות: אני עושה בד"כ למטופלות שלי את אמבטית הרגלים הבאה במצבים כאלו: ממלאים גיגית במים ומוסיפים חלוקי נחל. מוסיפים מספר טיפות של שמן לבנדר, אשכולית ומנטה (מתאים לחרדה) או (מתאים לדיכאון): ברגמונט, נרולי וורדים. יתכן ששמנים מסוימים ברשימה לא יתאימו לך - פשוט תלכי לחנות ותריחי את הטסטרים - אלו שהכי ימצאו חן בענייך - אלו השמנים שלך :-) 4. טיפול רפלקסולוגי מאד יעיל במצבים כאלו. את יכולה למצוא רפלקסולוגית קרוב למקום מגורייך. 5. ריקודי בטן או ריקוד אחר: אני מאד אוהבת להשתמש בריקודי בטן כחלק מתהליך הריפוי של מטופלות כי זה ממש בנוי לגוף הנשי. אין הכוונה להפוך אותך לרקדנית בטן מקצועית (אם כי אם זה יעשה לך טוב אז לכי על זה :-) ). אם את מעדיפה סגנון אחר אז תמצאי את הריקוד שלך ותקשיבי למוזיקה שאת אוהבת. רפואה שלמה ושוב מזל טוב, לורן כהן, מגע ומעגל

שלום מישמיש, אכן , את באמת צריכה עזרה ותמיכה. אל מי פנית כדי שיעזור לך? דבר שאני רוצה להתייחס אליו אלה המחשבות שלך על העתיד. קודם כל התרכזי בהווה, ברגע זה: את בסדר? הילדים בסדר? כבר טוב. ממש התחילי בקטנה. חבל להשקיע אנרגיה בעתיד (אם יהיה עתיד, מה יהיה עם הילדים?) שוב, התרכזי בהווה. האם את אוכלת טוב? האם יש מי שעוזר לך ברמת היום יום? בן זוגך? אמא? חברות? אם צריך בקשי עזרה רפואית, או בקשי הערכה, לבדוק שאינך לוקה בדיכאון אחרי לידה. אני מאחלת לך שתתחילי לראות את הדברים בעיניים חיוביות, ואם יש לך או שאלות, את מוזמנת לכתוב אותן כאן. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

30/08/2012 | 13:13 | מאת: CBTIsrael

שלום מישמיש, היינו מייעצים לך לשקול ולעבור לטיפול שיפתור את הפרעות החרדה. את לא חייבת להמשיך לסבול, בהחלט ניתן לטפל בהפרעת חרדה ויש היום אחוזי הצלחה גבוהים, בעיקר בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) בו אנו מתמחים במכון CBT. ישנם כמובן גם טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים ולפעמים משלבים בין כמה סוגי טיפולים. למשל ניתן לשלב טיפול תרופתי עם טיפול CBT שלפעמים מניב תוצאות יותר טובות ומחזיר לאדם את איכות חייו החסרה כל כך. הטיפול הקוגניטיבי מתמקד בזיהוי והתמקדות בדפוסי חשיבה קיצוניים של האדם הסובל, ניתוח משותף שלהם והחלפת הדפוסים בהדרגה במחשבות יותר מאוזנות באמצעות תרגילי חשיבה וכלים נוספים. בסופו של דבר הרעיון הוא להגיע למצב שהאדם הסובל מסתכל על הדברים באופן מציאותי יותר ושולט בתגובותיו לגירויים. הטיפול הקוגניטיבי מלווה בטיפול התנהגותי בו מקבל המטופל טכניקות וכלים להתמודדות בשטח בחשיפה הדרגתית למצבים שמהווים טריגר לתגובת החרדה, כל זאת תוך ליווי וייעוץ המטפל במכון CBT. צוות מכון CBT

08/08/2012 | 22:22 | מאת: נולי

שלום, בחודש האחרון עברתי לידה שקטה בשבוע 30. מהלך ההיריון היה תקין וכך כל הבדיקות שבוצעו. בעלי ואני היינו באושר עילאי כל תקופת ההיריון. אכלתי בריא ומאוד שמרתי. כל דבר קטן בדקתי ועקבתי אחר תנועותיו. אהבתי אותו כל כך. עד לאותו יום. לילה קודם עדיין הרגשתי אותו. אולם, באמצע הלילה היתה תנועה מעט חריגה ובדיעבד, אני חושבת שהיתה זו תנועתו האחרונה. בבוקר כשהגעתי לעבודה, חיכיתי לחוש אותו. שתיתי ואכלתי מתוק והמתנתי חצי שעה, עד שאמרתי די. מקום עבודתי נמצא מול בית החולים ולכן יצאתי מיד ופניתי לחדרי הלידה. שם התגלה הנורא מכל. מיד החלו בהליך של זירוז וכעבור כשלושים שעות בחדר הלידה, הגעתי לפתיחה מלאה ויילדו אותי. הבן היפה שלנו היה מושלם. תווי פנים ברורים, גוף ארוך ואצבעות ארוכות כשל אביו וכשלי. מלאך קטן. קראנו לו עילאי. כי הוא נתן לנו הזכות לחוש באושר עילאי. נפרדנו ממנו בכאב רב. כל ההליך היה קשה מאוד. לאחר מכן התגלה אצלי זיהום ונשארתי באשפוז ארבעה ימים נוספים. בעלי נשאר לצידי לכל אורך האשפוז. היום אנחנו בבית, מנסים לאסוף את השברים. בעלי חזר לעבודה. אני יצאתי לחופשת לידה. ללא תינוק לטפל בו. אני כל כך מתגעגעת אליו. מתגעגעת לתנועות שלו. הייתי מדברת איתו המון. שרה לו. היה לנו ממש סדר יום קבוע. הרגשתי שאני ממש מתקשרת איתו ורק ציפיתי כבר למועד הלידה, בכדי שאוכל להריח אותו, לראות אותו ולחבק אותו בזרועותי. בעלי וכל הסביבה, מדברים איתי כבר על העתיד. אני חשה שכולם מבטלים את הצורך שלי להתאבל באמירה שצריך להמשיך הלאה ולהכנס להיריון כמה שיותר מהר. אני מסרבת לראות בהיריון נוסף תחליף לעילאי שלי. לגוזל שלי. ומיד קשה לי מאוד עם ההתקדמות המהירה. מאידך, אולי היריון נוסף, עשוי לסייע לנו כזוג ( מנסה להתחשב בבעלי ככל הניתן). ואולי גם יסייע לי ולא יאפשר לי לשקוע בכאב ובצער (כרגע אני מרגישה שאני שוקעת..). בנוסף לכך, התחילו לי חרדות נוראיות, לא רק מהיריון נוסף שלא יצלח, אלא אפילו ממה שעשוי לקרות לאחר לידה. חייבת לציין כי אחרי האירוע שלנו, אנשים רבים שיתפו אותנו בטרגדיות האישיות שלהם. דמות ולא דומות לטרגדיה האישית שלנו. הסיפורים השונים נכנסו לי לראש ואינם מרפים. כך למשל יש לי מחשבות נוראיות על מוות בעריסה ועל הפלות חוזרות. כך, לצד הרצון האדיר להביא ילדים , יש בי חשש נוראי להביא ילדים. שמא יאונה להם רע. שמא אאבד אותם במהלך או אחרי היריון ולידה. אני משתפת את בעלי ואת אימי בתחושותי, אך חוששת שם אינם מבינים את גודל החרדה, לצד הרצון האדיר. קשה לי נורא. אני יודעת שכדאי להתחיל טיפול, אך יודעת שתוצאותיו של טיפול מגיעות רק לאחר זמן מה, אם בכלל. אנא, עיזרו לי.

09/08/2012 | 09:03 | מאת: צביה רן

נולי יקרה, אני כל כך מצטערת על האובדן שלך. כן, בהחלט נחוץ תהליך של אבל, אבל רצוי שתעשי זאת עם עזרה מקצועית של פסיכולוג או מטפל מתחום הרגש. לגבי היריון נוסף וחיזוק הזוגיות, לדעתי זו אחת הטעויות שזוגות לפני פרידה עושים, עושים עוד ילד. ילד עושים מאהבה ולא מפחד של פרידה או ניתוק רגשי. אני מאד ממליצה שתקחי לך את הזמן שלך, אל תתני לאנשים שיספרו לך על הטרגדיה שלהם. אם יש אנשים שיכולים לשמש עבורך השראה של איך לעבור את זה ולהתחזק, חפשי רק את הסיפורים האלה. אשמח לעזור אם אוכל. חיבוק גדול צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

11/08/2012 | 20:06 | מאת: נטע

כ"כ מבינה, כ"כ מזדהה, כ"כ יודעת... לצערי הרב גם עלי נפל אסון לא נתפס שכזה, גם אני נקלעתי לחלום הבלהות הזה שהתבהר כמציאות לא מציאותית... גם לי היה הריון נפלא שכ"כ נהנתי ממנו, לעומת ההריון הקודם שנאלצנו לעבור הרבה בדיקות והרגשתי רע ובקושי הרגשתי אותה, בהריון הנוכחי הרגשתי טוב, נהנתי, הרגשנו, היתי רגועה, היתי בתחושה שאני עומדת לעבור חוויה מתקנת וטובה... ב30/7 היתה אמורה להיוולד לירז ז"ל ולהפוך אותנו למשפחה מאושרת. יום קודם הגעתי לביה"ח בגלל כאבי גב חזקים מאוד ובסופו של דבר לאחר שפעמיים שלחו את בעלי לקנות לי שוקולד וקולה וראו תנועות תקינות ושעל פני השטח הכל בסדר החזירו אותי לנוח בבית. למחרת בערב היו ליצירים חזקים מאוד, הזעקנו את אימי בידיעה והנה בשעה טובה זה קורה, הנסיכה עומדת לצאת. החשש הכי גדול שלי אז היה שתצא מהר מידי טרם אספיק לעבור לחדר הלידה ולא מעבר לכך ולתדהמדנו המוניטור במיון מילדותי לא מראה דופק, מחליפים אותו, עושים ידני, מביאים הרבה אחיות ורופאים ומעבירים לחדר הלידה. אנו שומעים ולא מעכלים. הצוות שם מקסים, אבל מה זה עוזר... מביאים אפידורל כי יש צירים חזקים, אני משתפת פעולה למרות שלא מרגישה ת'רגליים. מחוסר ברירה. אולי יקרה נס משמיים. אבל לא. תוך 4 שעות היא יצאה. לידה רגילה. בלי תפרים. 2.875. בסוף הסכמתי שיראו לי אותה. היתה ברורה ויפיפיה, אבל מה עוזר... אכולת יסורים על שלא נישקתי לשלום או צילמנו למזכרת... הלוואי שהשם יתן לנו כוחות מחודשים ולי האומץ להראות ללא בושה את פרצופי למכרי ברחוב. מחבקת אותך חיבוק של תמיכה וכוח!!! לבינתיים- מציעה לך להרשות לעצמך לפרוק, לבכות, לדבר, לכתוב, ולעשות מה שעושה לך טוב מבלי להתחשב יותר מידי באחרים. ממני עם חיבוק גדול- נטע.

12/08/2012 | 06:59 | מאת: צביה רן

נטע יקרה, אני מצטערת לקרא גם את הסיפור שלך. לא הבנתי למה את מתביישת ל"הראות את פרצופך" כמו שאת כותבת, הרי לא עשית שום דבר רע, שום דבר שיש להתבייש לו. קרה לך דבר. עברת אובדן גדול. אני ממליצה מאד גם לך וגם לנולי לעבור את התהליך עם איש מקצוע בתחום הרגשי, כדי שתוכלי להמשיך הלאה בחייכן. אני לא מסכימה אם האנשים שאומרים: "יאללה, עברו הלאה אתן עוד צעירות" ועוד. בהחלט יש צורך להתאבל ולרפא את הטראומה הזאת. חיבוק גדול מכל הלב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

14/08/2012 | 11:39 | מאת: לורן, מגע ומעגל

הי נולי, קראתי את הפוסט שלך וכל כך הזדהתי איתך שעד עכשיו קשה לי לראות בברור את המקלדת והמסך מרוב דמעות... ילד נוסף אינו "במקום" - תמיד עלאי יהיה איתכם גם כאשר יוולד לכם בעזרת השם עוד ילד. אבל, לדעתי זה כן רצוי לנסות להכנס להריון שוב כי את תהיי עסוקה בהריון החדש ופחות תשקעי בעצב. את צריכה לדעתי להגדיר לך תקופת אבל פרטית שבה תפרדי מעילאי ואח"כ תחזרי לנסות. אני ממליצה לך לנסות טיפולים רפלקסולוגים בשילוב ארומתרפיה (וגם תנועות מריקודי הבטן). זהו שילוב שעזר להמון מטופלות. את יכולה למצוא מטפלת כזו באזור מגורייך או ליצור עמי קשר. מאחלת לך בריאות אושר וילדים בריאים, לורן כהן, מגע ומעגל

02/08/2012 | 00:33 | מאת: סיגל

שלום, אני בהריון החמישי- וחוששת מאוד, לשינוי הפיזי המתרחש בגופי, ללהתרחבות של ההריון ועם זה קשה לי מאוד. אני כל הזמן מנסה להתכחש להריון ולר לחשוב עליו, אבל כעת כשסיימתי שלישי, יותר ויותר קשה לי. מה עושים? כיצד אני יכולה לעבור זאת בצורה יותר טובה? גם ברור לי שיהיה לי קיסרי ואין לי כוח לסבול את החודשים האחרונים של ההריון ולא את הלידה וההירפאות ממנה. מחכה לתגובה, תודה

02/08/2012 | 07:10 | מאת: צביה רן

שלום סיגל, ברור מפניתך שיש לך קושי, אבל אני לא מצליחה להבין מהו. למה את מתכוונת "ההתרחבות של ההיריון"? למה ברור לך שזה הולך להיות קיסרי? האם גם הלידות הקודמות היו קיסריות? אני ממליצה לך לדבר עם הרופא שלך שיענה לך על השאלות ואז תוכלי להיות שקטה יותר. אפשר גם להיעזר במספר שיחות עם פסיכולוג או מטפל רגשי אחר. כל טוב צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

29/07/2012 | 10:09 | מאת: אני

הי.אני סובלת מהתקפי חרדה ובכלל רמת מתח וחרדה גבוהה שלי קשר להריון. בהריון הראשון שלי שילוב של הרגשה פיסית לא טובה וחרדה גרמו לכך שלא יצאתי מהבית פרט לבדיקות כל ההריון. אחרי הלידה המצב החמיר וממש הייתי בחרדה מלהישאר לבד עם התינוקת. כעת אני בהריון שני ושוב הכל חוזר. חטפתי כבר התקף אחד שבו ממש התעלפתי. מאז לא יוצאת מהבית וכל הזמן בחרדה מפני החרדה עצמה. מרגישה פיסית ונפשית נורא. אני חייבת לקחת את הגדולה לגן כל יום, לא יתאפשר שכל ההריון יעזרו לי בזה וזה מחייב גם נהיגה. בקיצור- איך אני מתאפסת על עצמי? מלא לא מרגישות טוב אבל אצלי המימד הנפשי מוציא את זה מגדר האפשרי. אני במצוקה וכל כך כל כך רע לי. אני גם כבר בחרדה לגבי איך אתמודד אחרי הלידה.

30/07/2012 | 07:06 | מאת: צביה רן

שלום לך, ממה שאת מתארת המצב שלך רציני. פני למרפאה שלך להפניה תחופה לפסיכולוג, או לתחנה לבריאות הנפש ברשות המקומית שאת גרה. מניסיון שיש לי עם התחנה לבריאות הנפש במקום מגורי, ראיתי שהם מאד הולכים לעזרת הפונים. בכל מקרה, אל תישארי במקום שאת נמצאת, נקטי פעולה. אם את מרגישה שאת צריכה לדבר אתי פני אלי דרך האתר שלי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

26/07/2012 | 20:36 | מאת: ורד

הי איה האם אוכל ליצור איתך קשר באופן אישי במייל או בדרך אחרת ? תודה ורד

27/07/2012 | 11:50 | מאת: צביה רן

שלום ורד למיטב ידיעתי איה כבר לא מתעניינת בנושא. בזמנו היא ניהלה גם את קומונת חרדות מהיריון ולידה ב"תפוז". אם יש משהו שאוכל לעזור בו, אשמח לעזור. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

11/07/2012 | 11:56 | מאת: גולי

שלום, אני מחפשת מישהי שעברה חרדות, דיכאון במהלך ההריון שלה כדי להתייעץ עימה ולהעזר בה במטרה לעזור לחברה מאוד טובה שחיכתה שנים להיכנס להריון ומשזה הצליח היא נמצאת במצב נפשי מאוד קשה שכולל חרדות וסיוטים קשים. אשמח לקבל ייעוף, עזרה או כל הכוונה שתעזור. תודה גולי.

12/07/2012 | 07:24 | מאת: צביה רן

שלום ג'ולי, לדעתי החיפוש שלך או של חברתך צריך להיות אחרי מטפל מתאים ולא עבור מי שחוותה את החוויות האלו כי זה עוד עלול להעצים את החרדות. חפשו מטפל מתאים, פסיכולוג, מטפל בפרחי באך, כל מטפל שעוסק בתחום הרגשי. בהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

09/07/2012 | 17:32 | מאת: מורן

שלום, הפסקתי גלולות לפני כ 7 חודשים ומאז המחזור לא סדיר אך הראה סימנים שהולך ומסתדר (נובמבר, ינואר, אפריל, מאי) המחזור האחרון היה עם איחור בסה"כ של שבועיים, (כלומר 43 יום בין המחזורים) והיה ב 27/5. לשמחתי גיליתי היום שאני בהריון. ברצוני לדעת איך אוכל לדעת מה גיל ההריון במצבים בהם המחזור לא סדיר ולא ניתן להסתמך על תאריך הווסת האחרון? תודה רבה

10/07/2012 | 06:45 | מאת: צביה רן

שלום מורן, הרופא יוודא את גיל ההיריון בבדיקה ויתן לך הוראו בהמשך. מזל טוב והצלחה בהמשך. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

08/07/2012 | 04:24 | מאת: אלהנה

שלום אני אלהנה אני בת 16 ואני קצת דואגת כי אני וחבר שלי שוכבים ללא אמצעי מניעה ואני מצטערת שאני אומרת את זה אבל לפי דעתי זה הכרכי.... כשה אני וחבר שלי שוכבים אז הוא גומר בחוץ והיום אני בדיוק שבועיים לפני מחזור ואני קצת חוששת תודה מראש

08/07/2012 | 07:26 | מאת: צביה רן

שלום אלהנה, תמתיני היום ומחר ואם המחזור לא מגיע תעשי בדיקת היריון. תשמעי, אם את והחבר שלך מרגישים מספיק בוגרים לקיים יחסים מין, גם אם לא מלאים, אז תהיו מספיק בוגרים כדי להשתמש באמצעי מניעה. לשחק באמא ואבא זה לא סתם משחק, זה משחק עם אחריות. למרות גילך הצעיר, הכי טוב ללכת עם אמא או עם אחות בוגרת לרופא נשים ולבקש התאמת אמצעי מניעה, ואם לא, אז להשתמש בקונדום. בכל רשות מקומית יש מרפאת יעוץ לנוער, אפשר לגשת גם לשם. וגם רכשו ספר רציני ועדכני על מיניות האדם. להיות אדם בוגר זה לא רק גיל, זו גם אחריות. כל טוב ואני מקוה שהכל יסתדר, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

היי צריכה עזרה! אני בת 39 , הייתי בזוגיות 3 שנים , עד לפני חצי שנה. אחרי שניפרדנו חודשיים אחרי הייתי אצל רופא נשים ונאמר לי שיש לי בעיה רפואית שבעקבותיה עליי להאיץ את העניינים באם אני רוצה ילדים.. כעבור חודש כבר הייתי בבנק הזרע , ועברתי טיפולי הפרייה מתורם אנונימי, וכיום אני בשבוע ה-9 להריון. בימים האחרונים תוקפות אותי חרדות ומחשבות שמא אני בכלל לא אתחבר לתינוק/ת. אני בחורה מאוד רומנטית וכל חיי הייתי בזוגיות ואהבות , ותמיד רציתי תינוק בדמוי האהוב שלי... וכעת יהיה לי תינוק/ת שלא קשור לשום אהוב ולבן זוג.. רק אליי.. כנראה אני לא ממש עפה על עצמי כאדם.. ומפחיד אותי שאם הוא יהיה דומה רק לי אני לא ממש אוהב אותו/ה אתחבר אליו...

שלום רוני, את בחורה אמיצה. להחליט להביא ילד לעולם לבד אינה החלטה פשוטה. החששות שלא תתחברי לתינוק הן חששות נורמליים לחלוטין, אך תהיי בטוחה שאם תהיה פתוחה אל התינוק, ואני לא אומרת לאהוב אותו אהבה עיוורת מן המפגש הראשון, התינוק יעשה את העבודה שלו. כתבת: "מה יהיה אם יהיה דומה רק לי, אני לא אוהב אותו". חשבי לרגע: האם את אוהבת את עצמך? יתכן שזה יביא אותך לעוד הרהורים. אם המחשבות האלו מטרידות אותך ומנהלות את סדר היום שלך, כדי שתלכי לכמה שיחות עם מי שמטפל בעניינים רגשיים. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

05/07/2012 | 19:52 | מאת: פחדנית

שלום, אני נשואה כבר שנה בת 29 ובעלי מאוד רוצה ילדים. אבל אני ממש ממש מפחדת שאני אשמין, שיהיו לי סימני מתיחה מכוערים על כל הבטן, שאני אקרע, שיתפרו אותי ולעולם חיי המין שלי לא יחזרו למסלולם ועוד ועוד... כל הסיפורים של חברות שלי ממש לא מעודדים אותי אלא ממש להיפך, רק טראומות לידה מזעזעות. אני לא יודעת איך לצאת מזה, לאן לפנות

06/07/2012 | 10:34 | מאת: צביה רן

שלום לך, אחת הבעיות היא הסיפורים של החברות. פשוט תפסיקי להקשיב להן. יש המון נשים שעברו לידות וחזרו למידותיהן, יתכן שעם מעט שינויים, בלי מתיחות בבטן, עם חיי מין מצויינים. האם גם לפני שהתחתנת ולפני שהקשבת לחברות שלך חששת מהיריון? אם כן, בהחלט כדאי לטפל בזה אצל מי שעוסק בטיפול רגשי. כל טוב צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

06/07/2012 | 13:01 | מאת: פחדנית

כן את צודקת, אולי אני לא צריכה להקשיב לכל הסיפורים המדכאים שלהן. אבל בכל זאת, יש לי נטיה למתיחות כי כשהייתי בצבא עליתי קצת במשקל 3-4 קילו, וכשרזיתי בחזרה נישארו לי סימני מתיחה. ואני חוששת שגם בהריון זה יקרה לי. האם יש תכשירים שאפשר להשתמש בהם כדי למזער את המתיחות?

05/07/2012 | 14:30 | מאת: נטליה

עשיתי היום בדיקת דם לראות עם אני בהריון או לא ויש תשובה אני רק לא יודעת מה זה אומר מישהו יכול לעזור לי בפיענוח HCG QUANT.(S) <2 <5 MIU/ML-NEGATIVE >25 MIU/ML-POSITIVE SG 1.02 SG LEUCOCYTES UR. 250.00 LEUK./UL +2 NITRITE NEGATIVE PH (URINE) 7.50 PROTEINE UR 20.00 MG/DL +- GLUCOSE URINE NORMAL KETONES NEGATIVE UROBILINOGEN NORMAL BILIRUBIN UR NEGATIVE ERYTHROCYTES 0.03 MG/DL

06/07/2012 | 10:32 | מאת: צביה רן

שלום נטליה, תקשרי לקופת חולים ותשאלי, או שתשאלי בפורום רפואי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

05/07/2012 | 13:34 | מאת: איילה

שלום אני בשבוע 18 הריון ראשון והתחילו לי אתמול הרגשות לא נעימות של אי שקט כזה במיוחד מתי שאני מנסה להירדם...זה מתבטא גם דפיקות לב וקוצר נשימה..אני חושדת שזה התקפי חרדה כתוצאה מהפחד הגדול שלי מהלידה..מה עושים?

06/07/2012 | 10:31 | מאת: צביה רן

שלום אילה, האם יש לך ספר טוב על היריון ולידה? ממש חיוני במיוחד בהיריון ראשון. בנוסף, יתכן שכדאי לך לדבר עם דולה על הנושא, או אם מישהו שמטפל בנושאים רגשיים. נכון שזה טבעי שתחששי, אך אם יש לך התקפי חרדה, כדאי לטפל בהם בצורה מקצועית. כל טוב ובהצלחה צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום, אנחנו זוג צעיר (אני בן 25, אשתי בת 20), נשואים שלושה חודשים. לפני כחודש וחצי גילינו שאנחנו בהריון... המחזור האחרון של אשתי התחיל ב 24/4/2012. ב 8/06/2012 אשתי עברה אולטרסאונד ראשון, בו ראו שק הריון תקין בגודל של כסנטימטר, אז הרופאה העריכה שמדובר בשבוע החמישי להריון. ביום ראשון האחרון הגענו לרופאת נשים, וראינו באולטרסאונד שוב שק הריון בגודל של 3.5 ס"מ, אך השק ריק. נבהלנו מאוד בהתחלה שכן אנחנו זוג צעיר וחסר ניסיון, אפילו לא שמענו על מצב דומה לפני כן. מיד לאחר מכן עלינו למיון בבית החולים, שם שוב ראינו שהשק ריק, והרופאה העריכה שמדובר בשבוע 8 וחצי (למרות שלדעתנו מדובר בשבוע שישי אבל...איך נתווכח?).. הרופאה ישר החליטה נחרצות שעל אשתי לעבור גרידה, כשלפני זה מעולם לא שמענו על דבר כזה... היא קבעה חד משמעי שזה המצב ושעדיף לא לחכות להפלה טבעית בבית. לאחר מכן שאלנו אותה על עוד פתרונות - והיא הציעה כדורים ווגינלים (נרות) שיגרמו להפלה. הוסבר לנו שאין עובר וגם לא היה, פשוט לא התפתח דבר בשק ההריון. הפנמנו שלא היה דבר ושתינוק לא יצא כאן, אבל אשתי לקחה קשה מאוד את כל נושא הגרידה, ואני מבין אותה מאוד. אשתי היא בחורה צנועה מאוד, ובלי קשר לדת - עוד מילדות העדיפה לא להיבדק אצל גברים ואף התעקשה על כך, אפילו כשמדובר על בדיקות לא חודרניות. אשתי מאוד חוששת מרופאים, מרופא שיניים ועד לגרידה. היא מאוד חרדה מהמצב ואני מבין אותה וכואב לי מאוד, אני והמשפחה מסביב מנסים להסביר לה ולתמוך בה, ולהבהיר לה שאין מה לעשות - כמו שהוסבר לנו פעמיים בבית החולים - אין פתרון מלבד גרידה. היא לא מוכנה לקבל את זה ומבטיחה לנו שאין סיכוי בעולם שתיגש לגרידה. אתמול שוב עלינו למיון בגלל שהיו לה כאבי תופת בבטן, מסתבר שיש לה גם וירוס ושלשולים בלי קשר (כנראה) למצב.... במיון אתמול פעם ראשונה החליטו לקחת לה בדיקת דם... שוב עשו אולטראסאונד וכמובן לצערנו לא ראינו עובר בשק. האחות שם אמרה לה שכמו שהיא רואה אותה, קטנטונת וחמודה - יהיה לה קשה לעבור את הכדורים הוויגנליים (נרות) כי זה יכאב מאוד, ושעדיף לה לעבור גרידה וכמה שיותר מוקדם. אנשים יקרים, אנחנו כבר כמה ימים ככה, אני מאוד חושש לאשתי וממה שצפוי. אני לא רוצה שהיא תדמם בבית ואז נעלה בלחץ למיון חלילה עם איבוד דם ואז בכל מקרה יעשו לה גרידה כשהיא עוד יותר בלחץ.... הסברתי לה שעדיף לעלות מסודר עם תור וצום ולעבור את זה... אפילו עשיתי איתה משחק תפקידים שאני האישה והיא הגבר, ומה היא הייתה מציעה לי במצב הפוך אם הייתי אומר לה שאני לא מוכן לעבור את זה.. מה היא הייתה מציעה לי - להשאיר את זה בגוף שלי ולסכן את העתיד מבחינת זיהומים וכו'? אני משתדל לא להלחיץ אותה, וחבל שאני לא יכול להעביר את זה לעצמי, אבל בכנות אני לא יודע מה לעשות. קבענו בכל מקרה תור לגרידה לשבוע הבא אבל היא כבר הודיעה חד משמעית שאין סיכוי בעולם שהיא תעבור את זה. אני שוב מזכיר את הנקודות שלה: * לא מוכנה לעבור טיפול אפילו לא חודרני מגבר (הסברתי לה שאין לי שום בעיה עם זה ושזה בסדר גמור, זה טבעי לחלוטין וזה עניין בריאותי) * חוששת מהטיפול עצמו וההשלכות של הגרידה * חוששת מהכאבים * חוששת מההרדמה - לא להיות מודעת למה שעושים לה בבקשה תנו עצות, כי למרות שאני אופטימי מטבעי ובעל עצות רבות, כרגע אני לא יודע מה לעשות ואיך להוציא אותנו מהמצב הזה. כבר הבאנו לה דוגמאות של נשים שאנחנו מכירים שכן עברו את זה והצליחו ללדת, זה לא משכנע אותה. אין היא לא מוכנה לשמוע אפילו על הנושא, היא ישר שומעת ומתפרצת בבכי, היא כבר כמה ימים בעצבות. אין לי מושג מה לעשות ואני מאוד חושש - מה קורה במצב שאנחנו מחכים עוד חודש-חודשיים שיפול לבד ואז לקבל את ההחלטה? היא כבר בשבוע 9 +... האם יכול להיווצר זיהום מסוכן? סכנת חיים חלילה? זה לא פורום שיתן לי פתרון רפואי (עד כמה שהבנתי) אלא איך להתמודד עם המצב ולגרום לה לבצע את הפעולה הזו שהיא חובה. רק לתת טעימה - היא בחורה מדהימה, חייכנית טובת לב, אבל כשזה נוגע לרופאים וניתוחים היא לא מוכנה לשמוע כלום, היא נאטמת ובוכה. תודה מראש...

תשמע, אתה בעל מקסים ורגיש, ומזמן לא התרגשתי כל כך מפניה כזאת בפורום. בכל מקום יש רופאת נשים. לא אפשרו לה להיבדק ע"י רופאה? הפלה בעזרת כדורים לוקחת כמה ימים, ולפי מה שהבנתי גורמת לכאבים רבים, ובסופה, לפעמים גם צריך לעשות גרידה, לוודא שהרחם נקי. לגבי ההרדמה בהפלה היא מאד קלה ומתעוררים אחרי זמן קצר, והולכים הביתה עם הוראות טיפול. אם זה יעזור, אני מוכנה לדבר עם אשתך בטלפון, אם היא מוכנה. ואם היא כל כך חוששת מפני טיפול של גבר, ואין גניקולוגית בבית החולים שהלכתם אליו, אפשר לעשות גרידה גם באופן פרטי. מאחלת לכם רק טוב, תוכל למצוא את הפרטים באתר שלי שמופיע בקישור שבחתימה. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

05/07/2012 | 17:07 | מאת: לאלף

אני לא רופאה וכמובן שלא אייעץ דבר מהבחינה הרפואית.. דבר אחד אתה יכול להעביר לאשתך: מנסיוני הרב - בהחלט יש בין הרופאים הגברים התייחסות לעיתים יותר טובה ,נעימה ואמפטית מאשר אצל חלק של הרופאות. מה שאומר שבהחלט ייתכן שאצל הרופא המסויים היא תרגיש יותר טוב מאשר אצל הרופאה המסויימת. בוודאי שיש מצויינים, גם מבחינת הרמה המקצועית וגם מבחינת היחס, אצל שני המינים, שהרי אין כלל הכללה ..

30/06/2012 | 08:58 | מאת: רנית

אני בשבוע 17 מתרומת ביצית מאוד לחוצה ודואגת כי זה לאחר שנים של טיפולים הייתי אצל האחות לבדקה שגרתית לחץ דם 93/61. בדיקת שתן במקום. בדיקת שתן בסטיק +2 חלבון reuk עקבית רשמה משהו כזה בכרטיס מעקב. אמרה שצריך לשתות הרבה ואני שותה. ואולי זה הפרשות ויש לי לפעמים . אבל דואגת מה זה אומר? האם מסוכן? האם צריכה אנטיוטיקה . בבקשה עזרה

01/07/2012 | 07:09 | מאת: צביה רן

שלום רנית, עניתי לך בפורום השכן "היריון ולידה תמיכה". כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

24/06/2012 | 18:10 | מאת: ורד

שלום אני וחבר שלי שכבנו כשה הייתי במחזור אך הוא לא גמר ואני הפסקתי אותו אחרי שלושים שניות מרגע החדירה... אך אני עדיין במחזור לאחר המיקרה ( ליפני יומיים( אני יודעת שקיים דבר כזה טיפות אהבה שזה גם שפיך ולכן אני דואגת עוד סיבה לדאגה שלי היא שלחברה של אמא שלי התחיל מחזור והיא רצתה לבדוק האם היא בהריון וזה הביא לה תשובה חיובית זא היא הייתה במחזור ובהריון

25/06/2012 | 07:26 | מאת: צביה רן

שלום ורד, הסיכוי להרות בזמן הווסת הוא נמוך ביותר. בדיקת היריון בזמן הוסת תביא תוצאות לא נכונות. לכן, המתיני בסבלנות לווסת הבאה ואז תבדקי. והצעה ידידותית: את והחבר רוצים לקיים יחסים? לכו לרופא או למי שנותן הדרכה מתאימה והשתמשו באמצעי מניעה תקניים. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

23/06/2012 | 23:25 | מאת: אושר

היי, יש לי ילד בן שנתיים אוטוטו, ובא לי הרצון להריון נוסף. אבל, בהריון הראשון משבוע 32 הייתי עם צירים ולבסוף ילדתי בשבוע 34, היינו קצת בפגיה אבל ברוך השם הכול בסדר. כל הפחדים שלי החלו ממה שקרה לי אחרי הלידה- הלידה שלי היתה ממש מהירה מרגע שנכנסתי לחדר לידה עם פתיחה 1 ילדתי תוך פחות מ 3 שעות, לידה מדהימה, אחרי כ 8.5 שעות באמצע הלילה הרגשתי שיוצא ממני כמויות של דם קמתי לאחיות ואחרי שביליי דם כל הצוות הגיע אלי במטרה לעצור לי את הדימום, האחד לחץ על הרחם השניה הזריקה לי פיטוצין, השלישית שמה לי קטטר, הרביעית בדיקת דם והחמישית אינפוזיה.... כל זה באמצע הלילה כשאני לבד, אני יודעת שיצאתי מזה במזל ומודה לאלוהים שגרם לי להתעורר ולהרגיש את מה שהרגשתי. אך הדבר גרם לי לפחד אני ממש מפחדת שהדבר יקרה לי שוב וזה יסתיים אחרת. אני יודעת שבמזל קמתי, אז מצד אחד אני ממש מוכנה להריון נוסף מצד שני חוששת לאבד את מה שיש לי היום. כשדיברתי עם אמא שלי סיכמנו שהיא תהייה איתי בלילה הראשון ותבדוק אותי, אבל אני עדיין מפחדת. אשמח לשמוע האם יש דרך למנוע מקרים כאלה? ואיך אפשר להתגבר על הפחדים הללו? תושה רבה מראש, אושרית.

24/06/2012 | 06:45 | מאת: צביה רן

שלום אושרית, את מדברת על טראומה רצינית. אפשר לטפל בטראומה וזה אינו דורש טיפול ארוך. עבודה עם מטפל בתחום הרגש ו/או פרחי באך יכולה לתרום מאד. מזמינה אותך להתייעץ אתי לאן לפנות. כל טוב צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

20/06/2012 | 13:22 | מאת: גיל

שלום, אני נמצאת בחודש השלישי להריון. התחילו פתאום אצלי חרדות המתבטאות בהרגשה שאני משתגעת, חוסר תאבון, בכי בלתי נפסק. איזה רופא יכול לעזור לי?

20/06/2012 | 22:45 | מאת: צביה רן

שלום גיל, ממליצה על טיפול רגשי. מטפל בפרחי באך יכול מאד לעזור ומהר. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

18/06/2012 | 20:23 | מאת: א

שלום רב אני בת 33 אחרי שני ניתוחים קיסריים.בגדול מתכננת הריון שלישי.אך אני מפחדת פחד מוות מהניתוח עד כדי שאני שוקלת לוותר על העניין.שני הניתוחים הקודמים לא היו מתוכננים אך לצערי הפעם חייבים.איך אוכל להתגבר על הפחד?אני לא מפחדת מהניתוח ולא מהכאבים אני מפחדת שיקרה לי משהו רע וכל הזמן חושבת על הבנות שלי מה יהיה אם??הרי יש לי כל כך הרבה מה להפסיד. אני לא מבינה איך הגעתי למצב הזה ואני פשוט לא מצליחה להתגבר עליו. תודה מראש(-:

19/06/2012 | 06:44 | מאת: צביה רן

שלום לך, האם שני הניתוחים הקודמים עברו בסדר? אם כן, למה עולים החששות שהפעם לא יהיה? אני ממליצה לך לדבר עם הרופא שלך על האפשרויות ועל הסיכונים, ובנוסף, ללכת למטפל בתחום הרגשי כדי לטפל בעניין, וזה אינו אמור להיות תהליך ארוך. כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

29/05/2012 | 14:26 | מאת: הילה

שלום, אני בהריון שני בשבוע 10. ההריון הראשון היה קל למרות שהסתיים ברעלת והלידה לא היתה נעימה אבל סבילה. הבת שלי כבר בת 4 ולפני כשנה נפטרה אמא של ילדה מהגן שלה מיד אחרי הלידה מתסחיף מי שפיר. ההריון הזה שלי לא קל פיזית, ההריון חזק אבל לי יש קצת בעיות בריאות, ובשילוב מה שקרה לאותה אם אני כל הזמן חושבת מה קורה אם אני לא שורדת את ההריון הזה, מה זה שווה לי כל העסק הזה, אני יכולה להישאר עם ילדה אחת ולהסתפק בזה, אני שוקלת לעשות לה סרטון וידאו למקרה שיקרה לי משהו ועוד. לא חסרים לי רעיונות לצערי... בנוסף יש לי חלומות זוועה בלילה, לא דבר שסבלתי ממנו בעבר, חלומות על ילדים בשואה, רדיפות, לא פעם אני מתעוררת בלילה מזיעה ולא מצליחה לחזור לישון. נדפקתי לגמרי??? האם להמשיך להדחיק או לפנות לרופאה עם זה? תודה רבה!

30/05/2012 | 06:38 | מאת: צביה רן

שלום הילה, אירועים שאנחנו נתקלים בהם בחיים יכולים להשפיע מאד על מהלך חיינו, וזה מה שקרה לך, לדעתי, בעקבות אותה יולדת. תקלות ואסונות יש בכל מקום, אך יש גם הרבה הצלחות והרבה טוב. השאלה על איזה צד אנחנו בוחרים להסתכל? על איזה חצי כוס? ככל שאנחנו נותנים יותר תשומת לב לאסונות אנחנו מעצימים בתוכנו את ההרגשות הלא טובות. אני ממליצה לך לפנות לטיפול, והוא בהחלט יכול להיות קצר מועד, עם מטפל העוסק בתחום הרגשי, ולנקות את התחושות האלו. מאחלת לך כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

21/05/2012 | 14:07 | מאת: אני

אני בהריון שני לאחר הפלה בגרידה. .אני בשבוע 29 ועכשיו אני מאאאד מפחדתאני לא נרדמת בלילות יש לי חששות ואני כל הזמן סביב המחשבה של פחד מהלידה ועל העובר. אני עם התקפות של כאבים -לפי דעתי זה צירים מוקדמים אבל אף רופא לא מקשיב לי כולם אומרים הכל תקין ושולחים אותי ,כי שאני מגיעה לרופא אז זה כבר אחרי הכאבים.לפעמים עושים מוניטור ואז שוליחם לבית חולים עקב חשד אבל אחכ מחזירים אותי ואומרים שאין מה לעשות. אני מרגישה לבד ,אני רוצה שמירה אבל הרופא לא שומע לי וטוען שאין סיבה,ואני טוענת שכן ,יש לי חרדות,לחץ,כאבים ואני לא ממש יודעת אך לחזור לעבודה במצב הזה..האם יש דרך להשיג מנוחה עד הלידה? זה מאד ירגיע אותי אבל רופא שולל אותי ואני מרגישה שאין לי למי לפנות ...פסיכולוגית לא יכולה לתת לי מנוחה והרופא טוען שהוא לא יכול לעזור לי.מה אני עושה?

22/05/2012 | 07:18 | מאת: צביה רן

שלום לך, צר לי לשמוע על הפחדים שאת מתמודדת אתם. כמו שאת רואה, אף אחד לא יתן לך חופשה עד ללידה. מה יקרה את תקחי חופשה, על חשבונך? דבר אחר: האם עשית קורס הכנה ללידה? קורס כזה מאד מרגיע. אני דווקא חושבת (אבל זו אני) שלהיות בנוכחות של עוד אנשים, משכיח את ההתעסקות בעצמי, ולכן כן כדאי להיות בעבודה, במיוחד אם תתקפי בצירים יעזרו לך להגיע לבית החולים. אם את מרגישה צורך, את מזומנת לדבר אתי. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

16/05/2012 | 04:07 | מאת: idit

שלום, אני בת 39, אמא לשתי בנות (7 ו- 2). ההריון הראשון היה טבעי (נכנסתי להריון בחודש הראשון), אך בשל סיבוכים בניתוח הקיסרי, ההריון השני היה עם טיפולים (בטיפול ה-8, אחרי מספר ניתוחים לשיקום הרחם ובסך הכל כשנתיים מהרגע שהחלטנו להתקדם). לאור החשש שלי שגם בילד השלישי תהיה לי בעיה להיכנס להריון לאור ההיסטוריה הרפואית והגיל שלי, החלטתי לפעול לקידום הנושא. עם זאת להפתעתי, נכנסתי להריון בחודש הראשון (הייתי בטוחה שיקח לי מספר חודשים). עכשיו אני מרגישה חרדה. התחלתי לא מזמן עבודה חדשה שאני אוהבת, הקטנה שלי שמאוד קשורה אלי והיא רק בת שנתיים והיא עלולה להיפגע, ובכלל, מרגישה שלא הספקתי להתכונן באמת להריון. האם יש עצות בנושא?

16/05/2012 | 07:05 | מאת: צביה רן

שלום עידית, ביידיש יש פתגם: "האדם מתכנן ואלוהים צוחק". רצית עוד ילד? הנה הצלחת בקלות. אני ממליצה לך לשחרר וליהנו מההיריון. בשביל ילדים אף פעם זה לא מועד מתאים לעוד אח או אחות קטנים, אך מאחר שאנחנו ההורים מחליטים להביא ילדים לעולם, היא תסתדר. להתכונן להיריון? מה באמת יש להתכונן? הוא כבר כאן. קבלי הוראות בריאותיות (אם שכחת) איך להתנהל. אני מאחלת לך כל טוב בהיריון ותזכרי שמה שהיה בהריונות הקודם או בלידות, לא בהכרח יקרה כאן. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

16/05/2012 | 03:59 | מאת: idit

29/04/2012 | 14:01 | מאת: אורלי

אני בת 32 בהריון ראשון שבוע 14+. נכנסתי להריון בקלות יחסית (נסיון שני). בהתחלה כל הזמן היה נראה לי שזה לא אמיתי, כלומר שמשהו עוד יקרה ולא אסיים את ההריון (ללא סיבה כלשהי). בשבוע - שבועיים האחרונים (לאחר שקיפות), אני פתאום מתחילה להבין שזה אמיתי ושהסיכוי שיהיה לי ילד גבוה בהרבה מהסיכוי שלא יהיה.... בשבוע האחרון אני מרגישה שאני לא בסדר, רבה עם בעלי כל הזמן, היו לי 3 התקפי בכי שלא הצלחתי להפסיק למשך שעות, הכל מטריד אותי. בנוסף יש לי פחד נוראי מהלילדה מכיוון שאיתי עברה לידות קשות מאוד וכל מי שמסביבי עברה גיהנום. אני ממש לא יודעת איך להתמודד עם כל החששות בנוסף לחששות של להיות אמא... אין לי בעיה נפשית כלשהי מאובחנת ואני אדם מתפקד, אבל מרגישה שחייבת עזרה... האם את יודעת למי ניתן לפנות? ברור לי שכדורים זו לא אופציה בטח לא כרגע...

30/04/2012 | 06:37 | מאת: צביה רן

שלום גיל, מה שאת מתארת הוא טבעי לחלוטין, אך אני מניחה שזה לא ממש מנחם אותך. העניין שאת מבינה להיריון שלך סיפורים לא בריאים ששמעת. אני ממליצה לך למצוא מטפל/ת בתחום הרגשי פסיכולוג או אחר, למספר שיחות כדי שתוכלי לפתח גישה שונה להיריון שלך. אשמח לעזור במקרה הצורך. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

30/04/2012 | 10:23 | מאת: אורלי

היי צביה תודה רבה על התשובה. את מכירה מישהו שאפשר לפנות אליו? באיזור הצפון? תודה!

16/04/2012 | 13:48 | מאת: הילה

שלום, בת 26 נשואה עם ילדה בת 8.5 חודשים. הנקתי מלא עד גיל 5 חודשים. נכנסה למעון ושם מקבלת תחליף ואז קיבלתי מחזור ראשון. תמיד המחזור שלי היה סדיר...מאד... וגם בפעמיים הנוספות שקיבלתי נראה היה שהמחזור שלי הסתדר. והפעם הוא כבר מאחר בשבוע! הגיוני? בעלי ואני ממילא רוצים לעבוד על היורש הבא אבל בעוד כחודשיים- נעבור דירה, יהיה ראש יותר שקט. ואני רוצה עוד ילד...מאד מאד אבל ההריון היה כ"כ כ"כ קשה ומתיש....שאני ממש חוששת ומתבאסת מההריון.- ויחד עם החשש ממה שיהיה לי בהריון. אני חוששת מאיך שזה ישפיע על היפה הקטנה שלי- אמא עצבנית, חסרת אנרגיה וסבלנות, סובלת מכאבים ובצקות, לא יכולה לשבת/לעמוד,לשכב וכו' ואיך שזה ישפיע על העובר הקטן(יגרום לו להרגיש לא רצוי?)

17/04/2012 | 07:04 | מאת: צביה רן

הילה, עניתי לך לפורום "היריון ולידה תמיכה". כל טוב ובהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

שלום רב וחג שמח ,בחודש מרץ האחרון נטלתי מוקסיפן פורטה 500 מ"ג בגלל שפעת שהיתה לי וצינוסיטיס באותו הזמן אשתי ואני מנסים להיכנס להריון . אשתי לא קיבלה מחזור ובדיקה שעשתה נכנסה להריון ,השאלה הטורדנית היא כזאת ,האם בגלל התרופה שנטלתי יש סיכון לעובר.יש השלכות?חשוב לציין שאשתי הפסיקה גלולות למניעת הריון לפני חודשיים.

שלום אלעד, לא נראה לי שבשלב הכניסה להיריון יכולה להיווצר בעיה, אך למען השקט הנפשי, שאל בפורום רפואי. כל טוב וחג שמח, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

07/04/2012 | 23:53 | מאת: אלעד

תודה על העזרה אך אם אפשר בבקשה לכוון אותי בדיוק לאיזה פורום רפואי עלי לפנות?

06/04/2012 | 07:22 | מאת: צביה רן

הקבועים והאקראיים. אני מאחלת לכם חג פסח שמח ומזכירה לכן שכאשר אתן הולכות לרופא תשאלו כל מה שלא ברור לכן. הרופא שלכן הוא הכתובת הבטוחה ביותר לשאול את כל השאלות על כל התופעות ותופעות הלוואי. כל טוב וחג שמח, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

10/03/2012 | 05:19 | מאת: שלומית

אני בשבוע 40, ויש לי תינוקת יחסית גדולה, 3.7 - 3.8 לפי הערכות. אני בחורה קטנה, בקושי 1.50 , לא צרה מדי ולא רחבה מדי.. באמצע. ואני לא יודעת מה לעשות! גם לפני שידעתי שהתינוקת גדולה היו לי חרדות מהלידה ועכשיו על אחת כמה וכמה...אני מתה מפחד. גם לא ממש הצליח לי עם העיסוי פירינאום (ולא היתה היענות מצד בן הזוג), כך שגם את זה לא עשיתי. קראתי שעדיף תמיד לידה טבעית ע"פ קיסרי, אבל אני כל כך חוששת מלידה רגילה, כבר כמה לילות שאני פשוט לא נרדמת וכל כך לחוצה מזה. מה לעשות?!?!

10/03/2012 | 07:05 | מאת: צביה רן

שלום שלומית, הפחד שלך מובן מאד ואני חושבת שהוא מלווה נשים רבות. כמובן שזו אינה נחמה. גוף האשה בנוי ללידה גם אם אינה גבוהה, וכדאי לזכור שניתוח קיסרי היא אופציה רפואית שאפשר בכל רגע להחליט עליה ואין צורך להחליט מראש. את נמצאת כבר בשלב שהלידה עשויה לקרות בכל רגע. אני מאד ממליצה, אם את יכולה להרשות לעצמך, להתקשר כבר מחר לדולה, כדי שתתן הדרכה גם לך וגם לבן זוגך ואם אפשר גם תלווה אתכם בלידה. תזכרי, שפחד מאד מכווץ ואז מקשה על הלידה. אשה שהולכת רגועה ללידה, כשהיא סומכת על גופה שהוא מסוגל, שסומכת על הצוות הרפואי שיעשה הכל למענה (כדאי לומר לצוות בדיוק מה את מרגישה וממה את חוששת) יש רוב הסיכויים שהלידה תתקדם יפה. מאחלת לך כל טוב ולידה קלה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

03/03/2012 | 06:47 | מאת: לילך

שלום, אני לילך בת 32, אני בהריון ראשון בחודש רביעי, וכל מה שאני מתעסקת בו שקשור להיותי בהריון הוא בלידה. אני מפחדת מעצמת הכאב, מהסיכוי ללידה שתארך יותר מידי זמן, מנזקים לעצמי בגלל דחיפה חזקה מידי או מוקדמת מידי, מהקרעים בנרתיק וכו וכו השיחות שלי עם המיילדת לא הולידו עזרה ממשית, אמרה לי שינחו אותי בזמן ושלחה אותי לקרוא שלושה ספרים באורך 200 עמודים כל אחד... שיחות עם נשים אחרות שילדו גם לא עזרו כי הן מסתכמות ב"כולן עוברות את זה אז יהיה בסדר" - ועל אף שברור לי שאעבור את זה, אני מפחדת מכמה נורא זה יהיה עד שאעבור את זה האם אין מקורות פרט לספרים עבי כרס (קורסים, סרטונים, אנשי מקצוע שזה תפקידם - אני חשבתי עד כה שזה חלק מתפקיד המיילדת) שיכולים לעזור? אני גרה בארה"ב ולא בארץ ולכן סוג המידע שעלי לחפש יעזור יותר מדוגמאות של מקומות ספציפים תודה רבה!!

03/03/2012 | 17:05 | מאת: צביה רן

שלום לילך, הפחדים שלך לגמרי מובנים והם משותפים לך ולנשים רבות אחרות. אני משערת, ואפילו בטוחה שזה לא ממש מנחם אותך. הרבה מהפחדים האלה נובעים מסיפורים ששמעת במשפחה או מחברות או שקראת. גוף האשה (וכל נקבה בטבע) נועד ללידה ומתאים לה. זהו תהליך טבעי שרק לעיתים רחוקות מצריך התערבות. בעבר נשים ילדו (בספריה של פרל באק על סין) בשדה ומיד חזרו לעבוד. כשאשה מגיעה ללידה רגועה ומשתפת פעולה הלידה בדרך כלל פשוטה, הקושי מתחיל כשאשה מתכווצת כולה, לרוב מהפחד. אני ממליצה לך למצוא מישהו שמטפל בפחדים אם בדמיון מודרך ואם ב-NLP, כדי להתכונן ללידה. אם תכתבי לי באיזה איזור את נמצאת יתכן שאוכל להמליץ לך על מטפל בשיטה שאני עובדת, שהיא שיטה שמאד משחררת מפחדים ומטראומות. כל טוב ואשמח לעזור בהמשך, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

03/03/2012 | 18:15 | מאת: מפחדת פחד מוות מהלידה

אשמח מאוד להמלצות. אני גרה באתנס, גורגיה. קרוב מאוד לאטלנטה. האם יש מינוח רשמי באנגלית לדימיון מודרך?

25/02/2012 | 21:40 | מאת: דולילית

שלום רב, סוגרת שבוע 33, עם צירים כבר כמה ימים , אבל הצוואר ארוך דיו. 1. הראש של הקטנה שלי שבבטן נמצא למטה כבר כחודש. לי יש תחושה שהיא תקועה לה שם. האם ייתכן מצב שזה כך? האם ייתכן מצב שיש לה לחץ על הפנים (פניה מופנות לאחוריי). שמעתי על תינוקת שנולדה עם שיתוק בחצי פנים עקב התנוחה שלה בבטן. 2. נאמר כי לא כדאי לישון על הגב כי זה סוגר מעבר של דם (עורק, או משהו דומה) לעובר. בכל לילה אני מתעוררת כשאני על הגב. האם יש סכנה מסוימת? תודה מראש!

26/02/2012 | 06:40 | מאת: צביה רן

שלום לך, התינוקת לך המצאת במצג עם הראש למטה וזה בסדר גמור. התינוקת מוגנת במי השפיר, ואני מניחה שאם לא היה לה נוח היא היתה משנה את המנח. אם אינך בטוחה, התייעצי עם הרופא שלך. תנוחת השינה שלך לא משנה לתינוקת שום דבר, אלא אם כן הרופא מנחה אותך אחרת. את מרגישה טוב? תרשי להיות רגועה. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

15/02/2012 | 15:55 | מאת: עדי

שלום אני בת 29 לפני שנה ו3 חודשים אבי נפטר מאז עברתי תקופה לא קלה יש לי בן בן שנה וחודשיים ואני בהריון בשבוע 26 אני מרגישה בתקופה האחרונה שאני רגישה לכל דבר אני ובעלי פשוט לא מצליחים לתקשר יותר אני מרגישה שכל הלחץ הזה מכביד עליי נפשית ופיזית אני לא יודעת אם אני בדכאון או שפשוט עוברת תקופה לא קלה עם בן זוגי אני מודעת למצבי הרוח שלי בגלל ההורמונים אבל אני לא יודעת אם גם לבעלי יש את אותו הדבר כי הוא מזדהה עם ההריון שלי כמו בראשון איני יודעת מה לעשות אנחנו חושבים להפרד כי איננו מוצאים את דרכינו בחזרה השאלה שלי היא האם אני בדכאון איך ניתן לטפל בזה ?

16/02/2012 | 07:40 | מאת: צביה רן

שלום עדי, עניתי לך בפורום השני. כאן הוספת אל האלמנט של מות אביך שלא כתבת שם. כדאי לך לפנות לטיפול, אפילו קצר מועד. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות באנשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

09/02/2012 | 07:04 | מאת: רוני

היי, אני רוני, בת 27. זוגי ואני מתכננים הריון, אני מאוד חרדה מהלידה ובעיקר לא רוצה שיחתכו אותי. אני ממש מפחדת שכל המבנה האנטומי שם יפגע ולא יחזור להיות כשהיה. זה באמת כך? אני מפחדת שזה ישפיע על היחסים האינטימיים עם בן הזוג. בנוסף אולי זו תהיה שאלה קצת מטופשת אבל אני תוהה אם כאשר האגן נפתח כל כך יש סיכוי שהוא ישאר במצב הזה וכל המבנה גוף ישתנה.? תודה רבה על ההקשבה, רוני

10/02/2012 | 07:27 | מאת: צביה רן

שלום רוני, אני ממליצה לקנות ספר טוב ועדכני על מיניות היריון ולידה. כמו כן, אפשר לקחת קורס שילווה אותך או יכין אותך גם לקראת ההיריון, התסכלי בשלוש ההודעות מתחת לזו שלך. אפשר להכין את הגוף לקראת לידה טבעית וללא חתך, שנעשה רק בעת הצורך. לגוף יש יכולת נפלאה לחזור לעצמו אחרי לידה, בתוספת לתזונה נכונה ולפעילות גופנית. הסתכלי על כל הנשים והאמהות סביבך, האם הגוף של כולן מעוות? כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

02/02/2012 | 14:08 | מאת: עמי ברבר

תכנית נבונה על התמודדות לאחר הידיעה על עובר בעל מום לבבי. www.sha4.info

21/01/2012 | 18:49 | מאת: צביה רן

אלה ווהל תאומים ועדי ברומר פתחו את הדלתות לסדנת הכנה להריון שלהן בריא ולידה קלה שלהן "פרפרים בבטן" וכבר יש הרשמות ראשונות! זוהי סדנה שונה לחלוטין מסדנאות הכנה ללידה. כדאי לקרוא את הפרטים המלאים על הסדנה, וגם את הבונוסים המדהימים שיש לנרשמות (ההרשמה נגמרת עוד שבוע!) http://minisite.hpathy.co.il/parparim-babeten/?aff=8 העתיקו את הקישור לשורת הדו-שיח. נ.ב – אלה ועדי הוסיפו אקסטרא בונוסים מתנה ל 5 המצטרפות הראשונות! שווה למהר! בהנאה צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il נ.ב – אלה ועדי הוסיפו אקסטרא בונוסים מתנה ל 5 המצטרפות הראשונות! שווה למהר!

עוד תוכן מצויין של עדי ברומר. העתיקי את הקישור וצפי בסרטון. http://minisite.hpathy.co.il/short-labors/?aff=8 בהצלחה, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

17/01/2012 | 20:47 | מאת: ליאת

שלום ברצוני לדעת כמה דברים לגבי סוג האנטיביוטיקה בהריון אני ממש בהתחלה של הריון בשליש הראשון ויש לי סינוסיטיס כאב ראש חזק שיעול אם ליחה ואף סתום ממש הרגשה לא נעימה והרופאה נתנה לי זינט ל10 ימים אני חייבת להתחיל כי אני לא הכי מרגישה טוב בבקשה תעזורו לי מה אני ייעשה? האם זה יכול לפגוע בעובר?

17/01/2012 | 21:22 | מאת: אני

.

18/01/2012 | 09:22 | מאת: צביה רן

שלום ליאת, אם הרופא יודע שאת בהיריון בוודאי נתן לך אנטיביוטיקה מתאימה. אם אינך בטוחה, תוכלי לפנות למכון הטרטולוגי. בנוסף, הוציאי את כל מוצרי החלב שבתפריט שלך ל-3 ימים ותראי אם יש שיפור. לאף סתום - הכיני 1/4 כפית מלח בכוס מים רתוחים והזליפי לאף או מרחי בעזרת מנקה אוזניים מספר פעמים ביום. ההקלה מיידית. לשיעול עם ליחה: פרסי בצל, שימי עליו דבש, ואת המיץ שניגר שתי כפית כל מספר שעות. תוכלי לראות סרטונים שהכנתי בנושא ביוטיוב, אם תחפשי את השם שלי. לסינוסיטיס אפשר לעשות טיפול בנרות הופי (אני עשיתי לחברה בהיריון). כל טוב והחלמה מהירה. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

הטיפים בסרטון שבהמשך יעילים, אפקטיביים ופשוטים לשימוש, ועשויים לסייע מאד לקראת ובמהלך ההריון: להתמודד עם החשש מהכאב בלידה, להתמודד עם החשש מהמצב החדש והלא מוכר, חשש לבריאות העובר, וגם עם חשש שבכלל לא ברור ממה הוא...- ולצפות לשיפור כבר תוך שבוע- שבועיים. מדהים, לא? לצפייה בסרטון ניתן להכנס לקישור: http://minisite.hpathy.co.il/fears-and-pregnancy/?aff=8 את הסרטון צילמו 2 קולגות שלי, מתחום הטיפול האלטרנטיבי ומומחיות בתחומן. שווה מאד לצפות בסרטון שלהן כי הן מסבירות בדיוק איך ניתן להתמודד עם החששות האלה בצורה אפקטיבית ופשוטה. כמו תמיד, דואגת לך וממשיכה לחפש עבורך תמיד טיפים יעילים וחשובים, צפייה מהנה! צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

16/01/2012 | 10:09 | מאת: מלי

שלום רב אני כמעט בת 37, יש לי 3 בנים ובת בגילאי 10,9,5,3 אחרי הילד האחרון עברתי תקופה מאד קשה כנראה של דכאון שלא טופל, התחלתי בטיפול פסיכיאטרי וכיום כבר חצי שנה מטופלת בציפרלקס וריספרדל ובמקביל בשיחות אצל פסיכולוג. כיום אני מרגישה הרבה יותר מחוזקת, התרופות עושות פלאים וגם השיחות. אני מרגישה גם משוחררת יותר כי ילדי גדלו והם עצמאיים יותר. בזמן האחרון אני חושבת על ילד נוסף, מאד רוצה עוד בת, המחשבות לא עוזבות אותי והרצון לחבק תינוקת הוא ענק. אני מפחדת שלא אכנס שוב לדכאון מהקושי שמלווה בגידול תינוק נוסף ואומרת לעצמי שיש לי ילדים בריאים ומה אני צריכה את זה עכשיו, אולי אני אשקיע בילדים ואהנה מהחופשיות. אבל הרעיון ללדת פעם אחרונה ודי לא מניח לי, אני ממש רואה את עצמי מחבקת תינוקת קטנה (יש לה כבר שם) האם היום שאני מחושקת ע"י תרופות ושיחות הדרך תהייה קלה יותר? תודה רבה על תשובתך

16/01/2012 | 13:57 | מאת: צביה רן

שלום מלי, את יודעת, עם רגשות לא מתווכחים. לפני היריון נוסף כדאי לך לדבר עם הפסיכולוגית שלך. לדעתי, הטיפול הפסיכולוגי עוזר לך יותר מתרופות, אך על הפסקת תרופות עליך לדבר הן עם הפסיכיאטר והן עם הפסיכולוגית. נסי להבין אתה, למה חשוב לך ללדת ילד נוסף. ובנוסף חשבי היטב: ואם זה יהיה בן נוסף, איך תגיבי? אשמח לתשובותיך. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

17/01/2012 | 10:38 | מאת: מלי

קבעתי תור למחר להוצאת ההתקן. שוחחתי עם הפסיכיאטר לדבריו אין בעיה להמשיך עם הציפרלקס גם בתקופת ההריון , לגבי הריספרדל ננסה להפסיק ולראות איך אני אסתדר. לגבי שאלתך אם זה יהיה בן, גם בילד הרביעי קיוויתי נורא לבת והגיע בן מהמם שלא הייתי מחליפה אותו לעולם, הכי מחבק ומנשק מכולם. אז נראה לי שנסתדר למרות שאני אעשה את כל המאמצים שזו תהייה תינוקת. תודה על תשובתך, עודדת אותי מאד.

14/01/2012 | 00:01 | מאת: שירה

אני בשבוע שמיני ושישה ימים בהריון רצוי ומבורך. עד לפני כמה ימים היו לי סימני הריון כמו בחילות קלות (לא הקאות), עייפות, ובעיקר החזה שהתנפח וכאב. עשיתי אולטרסאונד לפני שבוע וחצי, הכל היה תקין, היה כבר דופק וראו עובר. בכמה ימים האחרונים פתאום נעלמו הסימנים. לא בחילות, לא עייפות ואפילו החזה מראה סימני רגרסיה... כל זה גורם לי לחרדות שהההריון הפסיק להתפתח, זה כמעט כל מה שאני חושבת עליו, וקשה לי לישון בלילות. התור הבא אצל הרופא רק בעוד שבועיים, קשה לי לדעת איך אעביר את הזמן עד אז.. האם זה הגיוני שככה נעלמו הסימנים?

14/01/2012 | 11:17 | מאת: צביה רן

שלום שירה, אם בגוף את מרגישה בסדר, כדאי לך להתחיל להירגע. כמה נפלא לעבור היריון ללא בחילות. חשבת על זה? אני עברתי 3 הריונות בריאים ללא בחילה והקאות בכלל. גם נושא העייפות משתנה במשך ההיריון. לפעמים את תרגישי שיש לך הכח להפוך את העולם ולפעמים תרגישי שאת עייפה, וזה נורמלי לחלוטין. כדי להירגע קראי ספר מקצועי על היריון ולידה, את יכולה להיעזר בתמציות באך, תוכלי לשאול בפורום של תמציות באך ופשוט לזרום בכיף עם ההיריון. כל טוב, צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

17/01/2013 | 19:52 | מאת: א

שלום רב, אני אחות עובדת בטיפול נמרץ ילדים ,הנני בשבוע 9 להריון ראשון,מתוכנן, מאושרת עד הגג אך גם חרדה ממהלך ההריון, מומים, וסכנות כחלק ממקצועי. אני חרדה מאד !!! כל הזמן חושבת על מה שעלול להשתבש ואף אחד בסביבתי לא מבין אותי...

12/01/2012 | 14:20 | מאת: צביה רן

העתיקו את הקישור לצפו בסרטון שבו מלמדות עדי ברומר, הומאופתית קלאסית ואלה ווהל דולה תאומים איך לעשות זאת. כדי לצפות בסרטון יהיה עליכן להכניס פרטים. http://minisite.hpathy.co.il/parparim_first_video/?aff=8 צפיה מהנה והיריון קל ונעים. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il

26/12/2011 | 11:52 | מאת: קרין "קודה הפקות"

לפרוייקט דוקומנטרי (רשת, ערוץ 2) אנחנו מחפשים נשים עם בעלן בשלבי הריון שונים: 1.לקראת היריון. 2.טריימסטר 1-3 (הריון ראשון). 3.אישה מחו"ל- ישראלית למחצה/ לא ישראלית בכלל. 4.מקרים ספציפיים- לא למעקב אלא לראיון בלבד. אמא שעשתה את כל הבדיקות האפשרויות ובכל זאת- הילד נולד עם מום/פגם. אלו צריכות להיות נשים שרוצות ומוכנות לתעד את עצמן חלקית, את החששות שלהן, ההתלבטויות ובעיקר אין ספור השאלות, וההוצאות... לפרטים: קרין דואק 0545-888-578 "קודה הפקות".

אני רווקה בת 37 והשאלה שלי היא כזו יש לי מישהו ישראלי בתאילנד שהוא רוצה שאני אביא איתו ילד השאלה שלי היא זה לא מפחיד בתאילנד להביא ילד או שיש שם מספיק רפואה מתקדמת אמרתי שאני אתחיל בזה שאני אקח חומצה פולית אשמח לקבל תשובה בהקדם

הכוונה מהבחינה הרפואית.. מעבר לכך - שיקולים אישיים שלך

29/12/2011 | 07:38 | מאת: צביה רן

רק עכשיו ראיתי את שאלתך. למה דווקא בתיאלנד ולמה דווקא עכשיו? החלטה להוליד ילד לבד היא החלטה מורכבת ובוודאי שלא ניכנס אליה כאן. כדי לגדל ילד, במיוחד לבד, אשה זקוקה לסביבה תומכת ומחבקת, סביבה של משפחה וחברים וזו משימה שמתחילים אבל אף פעם היא לא מסתיימת. אינני מכירה את מערכת הבריאות בתאילנד אבל אין ספק שמערכת הבריאות בארץ היא מאד מתקדמת. חוץ מזה כדאי לך לדעת קצת יותר על גבר שממנו את רוצה להרות, חשוב לבדוק את הרקע המשפחתי והגנטי שלו ועוד אלמנטים רבים נוספים. מאחלת לך כל טוב ושתשקלי את הדבר בכובד ראש. צביה רן מטפלת מוסמכת בתהליך "המסע" היא-לה - נשים מטפלות ב(א)נשים ברפואה משלימה http://www.heal-la.co.il