פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

בתקופה שנפצעתי בברך ב1999 הועדה בחרה לא להתייחס לתופעות ה RSD אז נקבעו לי 20% היום אני שבר כלי לגבי הכאבים הפיסים ,אני מתמודד (סובל ושותק), אך אם הבעיות הנפשיות, התדרדרות מצב הפציעהברגל , התיאשתי,אני מחפש אדם \חולה שעבר לאחרונה ועדה רפואית (נפגעי עבודה) 1.לגבי אחוזי הנכות RSD מלא התופעה קימת . 2.תוספת לפסיכאטרית תודה אמיר

אמיר שלום רב, אני מצטערת לשמוע על קשיי ההתמודדות שלך עם המחלה. לצערי, דווקא לשאלה עצמה שהעלת אין לי תשובה ישירה, בנוגע לועדות של פגיעות עבודה, כי אני לא ממש מכירה את תחום הועדות סביב הנקודה הספציפית הזו. מעבר לכך, אומנם ציינת שגם מצבך הגופני, ובמקביל, הנפשי- החמירו, אם כי לא פרטת באיזה אופן מתבטאת ההחמרה-האם זו רק השליטה בכאב? השטח של הפגיעה? ניידות? שינויים ניראים לעין? אחר? לא שאני חלילה מזלזלת באחוזים, אבל ניראה לי שיותר חשוב להתרכז בך, בטיפול, ובאיכות החיים הגופנית והריגשית ולטפל בועדה רק במקביל ולא כדבר העיקרי. כתבת שעם הכאב הפיסי אתה מתמודד על ידי "לסבול ולשתוק" ומצד שני נפשית אתה מחמיר. להבנתי, זו אמירה והיפוכה. לא ניתן להפריד את ההשלכות שיש לגוף על הנפש ולהפך. אין ספק שכאב לא מאוזן ולא מטופל לאורך זמן נותן את אותותיו בכל המישורים כולל הריגשי, כפי שאתה בוודאי חש. המלצתי לך לפנות בהקדם לטיפול במיסגרת מסודרת ע"י מירפאת כאב. כך תזכה גם להקלה בכאב ה"פיסי", למרות שיש לצפות שלא בהכרח ההקלה תבוא מיד, ולעיתים זהו תהליך שעשוי לדרוש סבלנות, התמדה וניסיונות מספר.בנוסף תוכל לקבל תמיכה נפשית לה אין ספק אתה זקוק, שכן אפילו אם הכאב יוקל, זה לא יפתור את כל בעיותיך הריגשיות כבמטה קסם, ועדיין יש לשלב טיפולים תרופתיים ופסיכולוגים במצבים כאלו כרונים להשגת תגובה מיטבית. לפי הצורך ישקלו טיפולים נוספים כמו פיזיותרפיה, טיפולים משלימים ואחרים. כשתהיה במעקב כזה גם תהיה לך נגישות לרופא שיוכל לספק לך חומר רפואי כפי שדרוש לאותן הועדות בהן אתה מתעניין ואולי לסייע לך להעלות את האחוזים, אם עדיין יהיה בכך צורך, לפי מצבך (ואולי תשתפר עד כדי כך שתפסיק לדאוג לאחוזים ותתחיל לדאוג איך לחזור ולהנות מהחיים...). כל טוב, דניאלה

שלום בתקופה שנפצעתי בברך ב1999 הועדה בחרה לא להתייחס לתופעות ה RSD אז נקבעו לי 20% היום אני שבר כלי לגבי הכאבים הפיסים ,אני מתמודד (סובל ושותק), אך אם הבעיות הנפשיות, התדרדרות מצב הפציעהברגל , התיאשתי,אני מחפש אדם \חולה שעבר לאחרונה ועדה רפואית (נפגעי עבודה) 1.לגבי אחוזי הנכות RSD מלא התופעה קימת . 2.תוספת לפסיכאטרית תודה אמיר

שלום אמיר, למרות היכרות אישית עם RSD (שהיום יש לו שם חדש: CRPS), אין לי נסיון עם ועדות של ביטוח לאומי כי אני נכת צה"ל, אך כדאי לך לחפש באינטרנט אם יש פסיקות של בתי משפט בנושא של RSD כי ייתכן שזה יכול לעזור לך ולתת לך כלים להיאבק על זכויותך והוכחות על שניתנו אחוזי נכות בעבר על מחלה זו. אני יודעת שביטוח לאומי לא מכירים בכאב כרוני כבעיה בפני עצמה אך כן שמעתי בעבר על אנשים עם אחוזי נכות הסובלים מ RSD.כדאי לך גם לעשות חיפוש בפורום הזה כי ממה שזכור לי, הנושא עלה בעבר בהקשר זה. אני מאחלת לך שתרגיש טוב יותר הן פיזית והן נפשית - השניים כה מחוברים עד שקשה להפריד אך אני מקווה שאתה מקבל טיפול לשני החלקים- הן הפיזי והן הנפשי. מאחלת לך גם הרבה הצלחה ואם אשמע על מישהו עם RSD שקיבל אחוזי נכות, אעדכן אותך.

שלום, מספר הערות, ראשית צויין שמדובר בתאונת עבודה ואני לא הטוחה שהועדות והקריטריונית הם זהים כמו אלו של ביטוח לאומי "רגיל". שנית, אומנם רק לכאב אין סעיף, אבל אם יש RSD מאובחן חד משמעי אז עקרונית יש סעיף לזה ולפי מידת הכרוניות והמיגבלה ניקבעים האחוזים ומישכם. החומרה כמו בכל דבר תלויה במידת המיגבלה הפיזית ופחות באבחנה עצמה, אם כי שכמובן באופן יחסי, זה לא שבאים לקראתך, אלא להפך, ובמיוחד עם אבחנה כזו שקצת קשה לבסס אותה ויש הרבה שטח אפור בין מה מרגישים, מה רואים, ומה הם בודקים, ולבין מה לבסוף בתכלס אתה מתפקד. לא שחלילה אני מעבירה ביקורת אבל לפעמים כלפי חוץ נוצר רושם כאילו אין כלום ולא רואים כלום, ובכל זאת הבן אדם לא הולך או לא עובד ולא ניתן לדעת כמה כואב וכמה לא, ולאור הנטייה של המערכת להגן על עצמה ולהניח שהרוב שקרנים, אז חלקנו נופלים בין הכיסאות "בדרך אל האושר",שזה מכעיס, מתסכל ולא הוגן, אם כי מובן חלקית למה זה קורה, אבל עדיין לא מוצדק. כך שאיני יודעת מה מצבך לאשורו, אך גם כמו שציינת קודם, כדאי להגיע לוועדה מסודר, עם הפנייה טובה, מכתב מרופא כאב, נוירולוג וכו', אחרת ממילא עם תלך ללא תימוכין סיכוייך קלושים וחבל על זמנך ועצביך, יום טוב, דניאלה

אין לי אלא לומר: וואו. גם אני לפני ה"ליריקה" ניסיתי כל מיני משככי כאבים שלא הואילו לי וזה היה מצויין במכתב של ד"ר שקלאר. וגם הוצאתי מאות שקלים על קנייה של התרופה בחודשיים לפני שהוכנסה לסל. אבל "סוף טוב- הכל טוב", ואני מקווה שהיא אכן תעזור לך. בהצלחה. שבוע טוב.

שלום לכולם, אני שמחה לשמוע מילים ובות לשם שינוי על המימסד הרפואי וגם על השגת התרופות דרכו. נכון שיש עוד דרך ארוכה ועוד הרבה לשפר מבחינת "סל התרופות" לכאב עיצבי וכאב כרוני לא ממאיר, אך אין ספק שהכנסת שלוש התרופות לפני שנה וחצי-גבפנטין, סימבלטה, וליריקה, וההקלות הנוספות בהתוויות למתן שניתנו ב"סל" האחרון לשתי האחרונות (הפחתה במס' קווי הטפול הקודמים שיש למצות לפני שניתן לקבל את אחת התרופות הללו), היא צעד גדול והקלה משמעותית. בתור מטופלת כאב מעל 15 שנה, שעברה את השימוש בכל התרופות הללו כשאף אחת לא היתה עדיין ב"סל" אני יכולה לאמר לכם מניסיון אישי, שזו מתנה גדולה להיות מסוגל לקבל את הטיפול שלך מסובסד, ולא ליפול פעם אחר פעם בין הכיסאות כי התרופה שאת מקבלת "לא בהתוויה". צריך לזכור שכל תרופה רשומה לפי התוויה מוגדרת. אם הרופא יקפיד לבקש את התרופה כפי שצריך, כלומר יפרט במיכתבו את כל הפרטים הנידרשים, הסיכויים לא לקבל את התרופה הם קלושים. פעמים רבות סרובים לקבלת תרופה אינם באשמת המערכת אלא מיכתב הפנייה שלא נוסח כיאות, והיה יכול ע"י משפט או שניים לשנות הכל. תבקרו אתם את הרופאים שלכם וודאו שהם כותבים הכל -אבחנה, תרופות קודמות וכו', כשמפנים אותכם לקבלת תרופה חדשה ותמנעו עוגמת נפש מיותרת, ותקבלו את מה שמגיע לכם יותר בקלות

שלום לכולם! אני שמחה מאוד לדבר אתכם ! התקלקל לי המחשב ולכן אני לא יכולה לדבר אתכם ועדיין אין לי מחשב אני מקווה שהשבוע הוא כבר יהיה מוכן. אני לספר לכם שביום חמישי ההיתי אצל פרופ' איזנברג ברמבם' בחיפה הוא מקסים!!!! יש לו המון סבלנות והכי חשוב הוא מקשיב..... סיפרתי לו על כל הבעייות שיש ואיך אני מנסה לעזור לעצמי .הוא היה מרוצה מאוד ואז הוא אמר שבגלל כל הבעייות שיש לי בעמוד שידרה צווארי - בירכיים - גב תחתון לא פלא שאני סובלת מכאבים כרוניים חזקים. הוא הציעה לי להשתמש בטאנס- לכאבים הוא רשם לי מדבקות שלפי דבריו זה יכול מאוד לעזור לי. חוץ מזה אני הולכת לעשות יוגה טיפולית שגם על זה הוא המליץ מאוד. אני מנסה בכל מיני דרכים לעזור לעצמי. הדבר הכי חשוב מאז שהתחלתי לקחת סרוקסט פעם ביום מצבי החרדתי השתפר מאוד אני לוקחת את הכאבים בצורה אחרת לכן אני ממליצה מי שסובל מכאבים חזקים ולא מוצא את עצמו שיבקש מהרופא שלו תרופה שיהיה אפשר לישלוט במצב אפילו עם כאבים חזקים!!!!! אני אשמח לדבר איתכם זה כמו ששלמה אומר המקום היחידי שמקשיבים וזה עוזר מאוד. שבת שלום באהבה דבי

דבי יקרה, המחשב החצוף הרגע מחק את ההודעה שלי אך אנסה לשחזר את רובה.... אני שמחה שפנית לפרופ' אייזנברג ושאת מרגישה שהוא הקשיב לך ומנסה לעזור לך - הוא בהחלט רופא ואדם מיוחד במינו. לגבי מכשיר ה TENS שהוא המליץ לך - יש אנשים שהמכשיר הזה מאוד מקל עליהם אז לדעתי האישית, בהחלט כדאי לך לנסות. מנסיוני בעבר הרחוק וממה שקראתי, חשוב שאיש מקצוע ינחה אותך איך להשתמש במכשיר ואיך להניח את האלקטרודות כי המיקום שלהם יכול מאוד להשפיע על הצלחת הטיפול. יכול להיות שתצטרכי לנסות כמה מיקומים עד שתמצאי את הטוב ביותר.....אני ראיתי בעצמי את ההבדלים. יש אנשי מקצוע נוספים כמו פיזיוטרפיסטים שמבינים בטיפול במכשיר זה ויוכלו להנחות אותך היטב ובכך לתת סיכוי טוב יותר לטיפול- אלא אם כן פרופ' אייזנברג כבר סידר את העניין... אני מאחלת לך הרבה הצלחה עם היוגה המיוחדת ומחזיקה אצבעות שזה ישפר את המצב ושהתנועה העדינה תועלי לך. במיוחד שמחתי לשמוע שהסרוקסט עזר ועוזר לך ואף השפיע על ההתייחסות שלך לכאב. נכון שזה מדהים עד כמה המצב הנפשי שלנו משפיע על ההתייחסות/הסתכלות שלנו לכאב? כל הכבוד לך שפנית לקבלת עזרה - הרבה פעמים הצעד הכי קשה הוא לפנות לקבל עזרה בנושאים הנפשיים. לסיום, אני מקווה ומאחלת לך שההתמודדות שלך תהפוך קלה יותר ויותר עם הזמן ועם כל הטיפולים החדשים. מחזיקה לך אצבעות, מנדי

רציתי לשתף אתכם בניסיון שהיה לי לאחרונה עם קופת החולים הכללית.....ניסיון טוב יש להקדים ולומר.... קבלתי ליריקה מהקופה בהשתתפות עצמית של כ-10 אחוז בלבד ממחירה בבית מרקחת פרטי ולהפתעתי כל ההליך היה פשוט ויחסית מהיר !!!! יש להביא לרופא המשפחה מכתב מרופא כאב ( ד"ר שקלאר במקרה שלי) והוא יפנה לקבלת אישור מהרופא המחוזי. אחר כך היה עלי להמתין עוד כמה ימים עד שתגיע התרופה במינון הנדרש אל הסניף אליו אני שייכת. וזהו - אני ברשימה. לפעמים אפשר וצריך להגיד כמה מילים טובות גם על קופת החולים הכללית.... שבת שלום.

היי שרי.. אני מאוד שמח שאישרו לך את "הליריקה" כל כך מהר,היה לך מזל בעניין הזה. אני למשל,הייתי צריך לרוץ עם אישורים ולחכות,ולנסות שתי תרופות אחרות לפני שאני אקבל אישור (קיבלתי כדורים שמיועדים לטיפול באפילפסיה בכלל,ולדיכאון..שאני בכלל לא צריך..!) בפעם הראשונה כשביקשתי אישור לא אישרו לי,אמרו שזה מיועד לחולי סוכרת בעיקר בקיצור סחבת היתה לי עם זה..עד שבסוף גיליתי שהכניסו את "הליריקה" לסל הבריאות ואני סתם התרוצצתי עם אישורים..(אבל רק שתדעי שאת ההשתתפות העצמית של 10% יש עכשיו לכל אחד שזקוק לתרופה הזו,שככה זה לא ממש קשור לטוב ליבה של קופ"ח כללית.) ואגב..אפרופו נסיונות טובים מהקופ"ח,יש לי לא מהקופ"ח,מהרופא משפחה המקסים שלי..!! לפני שבועיים כשקיבלתי את "הליריקה",אז נכנסתי אליו לפגישה כולי כבר נסער עם מכתב מהנירולוג שלי,שהוא ממליץ על טיפול ב"ליריקה" ושישלח כבר כי אני משתגע מהכאבים..!! אז הוא אומר לי,יריב? יריב?!?!? אתה יודע שאני אוהב אותך נכון? (חח)אז אמרתי לו נו..? מה עוזר לי האהבה שלך לכאבים שלי? (חח יש לי אחלה רופא משפחה כאן בשכונה..) אמר לי אני אתן לך כמה כדורים שתתחיל,עד שיגיע האישור בסדר? אמרתי לו באמת?? וואי תודה..(אמרתי,לעצמי כמה כבר יביא לי,אולי 5 אולי 10 אולי 3 לא ידעתי..) טוב אני הייתי אחרון בתור הוא סיים איתי, ויצאנו אל הרכב שלו הוא אומר לי תפתח את השקית,(היתה לי שקית כזו של קופ"ח עם כל הכדוריי אפילפסיה שכבר קניתי..) ואז הוא מושיט לי חפיסת כדורים של "ליריקה"75ג'ר,הסתכלתי על הקופסא יש 56 כדורים.!!! כל זה.?!,וואי תודה ד"ר,ממש שמחתי,באתי לסגור את השקית,אומר לי שניה מה את הסוגר? שם לי קופסא ועוד קופסא ועוד..4 קופסאות נתן לי,יותר מ200 כדורים..(בחינם!!!) אמר לי שהוא מקבל אותם אבל הוא לא מרגיש כאבים חזקים עדיין אז הוא נותן לי אותם.. איזה רופא מלאך שהוא,פשוט אין דברים כאלה..:))))

בטעות כתבתי את תשובתי כהודעה חדשה... אז הנה היא במקום הנכון : אין לי אלא לומר: וואו. גם אני לפני ה"ליריקה" ניסיתי כל מיני משככי כאבים שלא הואילו לי וזה היה מצויין במכתב של ד"ר שקלאר. וגם הוצאתי מאות שקלים על קנייה של התרופה בחודשיים לפני שהוכנסה לסל. אבל "סוף טוב- הכל טוב", ואני מקווה שהיא אכן תעזור לך. בהצלחה. שבוע טוב.

שלום רב,בת 48 ובעבר( 15 שנה)נותחתי והובחנתי כחולת "בירגר",לפני כחצי שנה הובחנתי כחולת דלקת פרקים לציין כי לא היתה לכל עדות בתוצאות בדיקות הדם שנעשו,הפרקים כאבו ומעט נפוחים,התחלתי בטיפול של מטרדוקס,התופעה חזרה בשנית אולם הפעם יש לי כאב גם בשוק ,כאב נקודתי מציק וזרמים חמים של זרימת דם בברך,הרופא לא רוצה לנסות ולבדוק במה המדובר ודובק ב"דלקת פרקים" הכאב עז ואינו מניח ,אף לא בלילה,באיזה רופא עלי להתייעץ?מה עושים?,אודה לתשובתכם

שצ שלום רב, ראשית שאלה- ציינת שאובחנת לפני 15 שנה עם מחלת "בירגר"-trombangiitis obliterans -האם את היית מעשנת כבדה? האם הינך מעשנת כעת? שכן זהו מצב של מחלה דלקתית בכלי הדם עד כדי חסימות שלהם שלרוב נוטה להופיע במעשנים, ודווקא יותר בגברים. לגבי התלונות האחרות, לא הבנתי היכן בשוק הכאב (מלפנים?מאחור?) בכל אופן, הכאב הפועם בברך, עם התלונות הקודמות של כאבים דיפוזיים ונפיחויות במיפרקים שונים, בהחלט מחשיד לבעייה ראומטולוגית מסוג של דלקת מיפרקים כלשהי. העובדה שבדיקות דם היו תקינות, אינה שוללת את העובדה שמדובר בדלקת פרקים. איני יודעת באלו בדיקות מדובר (האם נילקחו בדיקות לפרופיל אימונולוגי? שקיעה? CRP ?), אבל גם אם נלקחו בדיקות של RF (פקטור ראומטי) והיה שלילי, יש די מצבים של דלקות פרקים שהן מוגדרות סרונגטיביות, דהיינו, עם בדיקה של הפקטור לדלקת שלילית. בנוסף, דלקת פרקים יכולה להיות כחלק ממחלה כוללת ואז יתכנו הפרעות בבדיקות דם מסוימות כמו שקיעת דם או בדיקות אימונולוגיות מסוימות, אבל יכולה להיות גם מצב עצמאי ללא כל מחלה אחרת ברקע, ואז לרוב כל הברור כולל בדיקות דם למיניהן, יהיה תקין לחלוטין. אין ספק שהכתובת להמשך ברור וטיפול היא ראומטולוגיה. אולי כדאי להתייעץ עם רופא נוסף ולקבל חוות דעת נוספת. אולי יש בכל זאת בדיקות שלא בוצעו ולרופא אחר מזווית רעננה יהיה רעיון לבירור/טיפול מתאים יותר עבורך. מאחלת הצלחה וכל טוב. דניאלה

בקר טוב,תודה רבה על תשובתך המהירה,אז לשאלותיך,כן הייתי מעשנת מאד כבדה,היום אני מעשנת כ-10 סגריות לשבוע. הכאב היום הינו בשוק האחורי ובמפרק התחתון של הרגל ,איני יודעת לומר אם עשיתי את בדיקות הדם שציינת יודעת שנעשו בדיקות דם ESR,GOT,GPT ,נעשתה בדיקה נוספת של פרבו וירוס(האם לזה הכוונה?),פורטאין וכ"ו ,האם תוכלי להמליץ על רופא שמקבל דרך כללית מושלם?שבת שלום והמון תודה

היי, אני הגעתי לפרופסור אלן רובינוב, מנהל היחידה לראומטולוגיה בהדסה עין כרם [ירושלים]. אני הייתי מאוד מרוצה. ממה שהבנתי הוא מומחה בראומטלוגיה, בנוסף לכך שהוא רופא שמכיר את התחום של כאב, ומאוד אמפתי. בהצלחה. הבעיה היחידה שלוקח כמה חודשים להגיע אליו לכן אם את מעוניינת להגיע אליו כדאי לקבוע שר"פ [אם רלוונטי מבחינתך]. יש לי טלפונים לקביעת תור אם את צריכה.

אחרי חמישה חדשים מסיום הטיפול הכימוטראפי שקיבלתי עקב גילוי סרטן המעי הגס וכריתת סיגמה, אני עדיין סובלת מנימול מציק ומכאיב בכפות הרגליים. בעיקר בשעות השינה. מה יכול לעזור?

שרה שלום רב, טיפולים כימוטרפים עשויים לגרום לתופעות של נימול, עיקצוץ וכאב בשל פגיעה בעצבים קטנים, תופעה הקרוייה נוירופתיה. תרופות שונות גורמות לכך בחומרה שונה, וכן יש כאלו הגורמות לנזק בילתי הפיך ואחרות לפגיעה שלרוב היא הפיכה. הטיפול הכימוטרפי אותו קיבלת אומנם שכיח לגרום לתופעות שציינת, אך מאידך, תופעות אלו לרוב הן הפיכות עם הזמן. נכון, פגיעה עיצבית יכול לקחת לה זמן רב להחלים, דהיינו עד שנה מזמן התהוותה, אך לפחות הסיכוי לשיפור ועד החלמה הוא גבוה. עם זאת, אין זה אומר שעלליך לסבול עוד מס' חודשים עד להופעת הטבה עצמונית. יש מיגוון תרופות שניתן ליטול שיכולות להקל עלייך. עצתי שתיפני לנוירולוג להתייעצות ומתן טיפול להקלת כאבייך. אם לא תשיגי הקלה מספקת ניתן לפנות גם לרופא כאב. כל טוב ובריאות שלמה.

אני גם אחרי טיפול כימותרפי (כשנה וחודשיים) וגם אני לצערי סובל מנוירופתיה די קשה..!! לפני כשבועיים התחלתי לקבל את ה"ליריקה" במינון של 75 גר' ולא הרגשתי שיפור מיוחד בתופעות הבלתי נסבלות האלו.. רציתי לדעת,אם יש כאן מישהו שמטופל בתרופה הזו,ואם היא הצליחה לעזור לו באיזשהוא אופן.. כמו כן,הייתי מעוניין לדעת יותר,עם "הליריקה" באמת הוכחה כיעילה..?? תודה מראש :)

שלום שרה, רק רציתי לחזק את דברי דניאלה ולהדגיש שבהחלט לא צריך לסבול בשקט במצב בו את נמצאת - הרופאים בהחלט מכירים את התופעה שאת מתארת וישנם טיפולים היכולים להקל עלייך וכך לאפשר לך גם לתפקד טוב יותר - לכן חשוב שתפני לרופא מומחה לטפל בכאבים ובתחושות הלא נעימות שמהם את סובלת. מקווה מאוד שיצליחו להקל עלייך!

אני סובלת מכאבי פרקים כרוניים בשל rheumatic arthritis. הייתי מטופלת של ד"ר נעמי קפלינסקי ז"ל עד שהיא נהרגה. היא היתה הרופאה היחידה שידעה בדיוק מה אני עוברת ואיזה טיפול אני צריכה והצליחה לאזן לי את הכאב. מאז עברתי חמישה רופאים והכאבים לא מאוזנים. אני כל הזמן מחפשת גם דרכים אלטרנטיביות. אני משתמשת בתדרים של healtone כבר חודשיים ואין בכלל שאלה לגבי היעילות שלהם - הם מאד יעילים. אצלי הקושי הוא כאבים בלילה כי ביום זה יותר קל בגלל הפעילות הגופנית שמורידה מאד את הכאב. אני נרדמת כל לילה עם התדרים בלופ וזה מאפשר לי לישון לילה שלם ללא תרופות מיישנות וללא כאבים. אני כמובן לוקחת משככי כאבים בכמויות אבל לפני שהתחלתי עם התדרים הם לא ממש עזרו בלילה או לפחות לא בכל לילה. השפעה עקיפה אבל לא פחות משמעותית היא על הדיכאון. הכאבים הראומתיים גורמים לי לדיכאון קשה וכאשר יש לי פחות כאב יש הרבה פחות דיכאון.

שלום אליה, אני מבינה לגמרי איך וודאי הרגשת כשהרופאה שלך נפטרה - לי יש קשר כזה עם רופאת המשפחה שלי ואני לא יכולה לתאר את המצב ללא המעורבות והתמיכה שלה - היא זו שבאמת מבינה את כל הבעיות מהם אני סובלת והיא ממש מרכזת את כל הטיפול שלי. אני שמחה לשמוע שמצאת לך טיפול שמקל עלייך - הרי מה שחשוב זה למצוא את ההקלה ואת הכלי שמאפשר לך להתמודד טוב יותר ולאפשר לך לתפקד. הכאבים מן הסתם יותר גרועים בלילה גם בגלל שכל המיקוד הוא בכאב בגלל שאין גירויים אחרים וזה בכלל מקשה על המצב. אני מודה שאני נעזרת בטלוויזיה בלילות כמקור הסחה. רציתי רק להביע את דעתי ולהגיד שלמרות שמצאת משהו שמקל עלייך, אולי כדאי בכל זאת שתנסי בכל זאת למצוא רופא מומחה - כאב או ראומטולוג- שתוכלי להתייעץ איתו, גם אם זה רק מדי פעם, כי בכל זאת טוב שיש מומחה שעליו אפשר לסמוך, גם אם לוקח זמן למצוא את האדם הזה. אם תרצי, וודאי מי ממשתתפי הפורום יוכל לספר על רופא מומחה שהוא גם רופא טוב וגם אדם אמפתי. היו תקופות שבגלל אכזבתי מהרופאים גם אני התרחקתי לחלוטין מרופאים מומחים אך גיליתי על בשרי כי זה לא היה רעיון כל כך טוב כי כשדברים התסבכו, פתאום הייתי צריכה להתחיל במצב חירום למצוא מישהו שאפשר לפנות אליו. כששומרים על קשר כלשהו עם רופא, לפחות יש לך מקור להיוועץ עימו וכו'. בכל אופן, רק מאחלת לך שהשיפור שחל אצלך ימשיך לאורך זמן...

אליה שלום היכן ניתן להשיג את המכשיר מפיק התדרים לטיפול בכאב בתודה רבה מאוד יונה

את צודקת במיליון אחוז. פעמים כה רבות נעזרתי בעצותיך בפורום זה. את הרוח החיה של הפורום משלבת בחוכמה עיצה רפואית מהיימנה ותמיכה ריגשית שכל כך חשובה לכולנו הסובלים מכאב כרוני באשר הוא. את מצטיירת כאדם חזק ודומיננטי. לרוב האינטראקציה בפורום היא שאלה ומייד תשובה וקשה היה ללמוד מכך על קשייך ומכאוביך הפיזיים והרגשיים. כעת אני מבין כי אין זה המצב. אני יודע מהתכתבויות קודמות כי כמונו את סובלת מכאב כרוני קשה (RSD אם אינני טועה) ובנוסף את גם רופאה ומכאן הידע הרפואי הנרחב. מידיי פעם נשמח לשמוע קצת ממך על מצבך והתמודדויותיך ואז כולי תקווה שמעטה היועצת החיצונית יודעת הכל יתרכך במידה ותוכלי להינות גם מחיבוקינו שכל כך מגיע לך! בין השורות, וקראתי כמעט כל שורה בפורום הזה. לדעתי אפילו מנדי לא מפרגנת לך כמו שצריך וחבל. מכבד, מוקיר, מעריך ומחבק. ש.

לש.-תודה על דבריך שבהחלט נגעו לליבי לדאבוני, נכוויתי קשות כאשר כן ניסיתי לנצל את עזרת ה"פורום" עבורי וכאשר שיתפתי פעמיים בעבר לגבי מצבי וקשיים בהתמודדות, בתקופות שהיו מאוד בעיתיות עבורי,ולא זכיתי לכל תגובה או מענה מאף אחד, כולל מנדי,דבר שגרם לי להרגיש רע עוד יותר, שאם כבר נפתחתי ופניתי לעזרה, אני נתקלת בדלת אטומה, ולכן מאז החלטתי להפריד בין הדברים ולהשאיר את חיי האישיים מחוץ לעסק. אני רק מצטערת שהייתי צריכה להעלות את דבריי על הכתב כדי לעורר את גל התגובות הזה, ולא הספיקו דברי הנאצה הבילתי ראויים עלי לגרום לאותה תגובה גם מבלי שאצטרך לעודד אותה

אני מצטרפת לדברי השבח של ש' ומרגישה מבוכה ואף בושה לקרוא את דבריה של דניאלה. צודקת בכל מילה. אנא קראי גם את תגובתי בשרשור בגושא התדרים. רק הערה אחת לי - השימוש בביטוי "ליבי ליבי עלייך" נעשה בעיקר על מנת להביע רחמים. בוודאי התכוונת ל- "ליבי איתך" שכוונתו - תמיכה, עידוד ופרגון.

שלום ש. כמוך גם רבים אחרים מערכים את דניאלה אבל רציתי קצת לחדד לך ,גם אני עוקבת אחר דברים שנאמרים בפורום ומנדי בהחלט מחזירה והחזירה פידבק לא פעם אחת ושיבחה את דניאלה על מסירותה לפורום וכדומה...

איך אתם לא מתביישים לנצל פה אנשים שסובלים בשביל לעשות עליהם כסף? אני עכשיו רואה שאתם עושים את זה באופן קבוע בפורום. אין לכם בושה? ועוד מתיחסים ככה לאנשים פה שבאמת מנסים לעזור ובאמת עוזרים כמו דניאלה? לא ידעתי שאפשר לרדת כל כך נמוך, אבל כנראה שיש גם אנשים כאלה. חבל שנותנים לכם פה במה.

זה היה אמור להיכנס כתגובה להודעות של דליה וחבריה. בטעות נכנס כהודעה חדשה

אלון שלום, יש לי בקשה. אני מודה שאני לא כל כך מבין מי נגד מי ברב שיח הזה ואשמח אם תפרט ותבהיר נגד מי אתה יוצא ולמה כלומר מי אלה ה"אתם" ב"אתם לא מתביישים"? ממה שאני מצליח להבחין יש כאן תגובות מכמה כיוונים שחלקן לפחות נראות לי סבירות למדי כמו למשל של אורלי, דניאלה ואליה. תודה, אמיר

שלום רב, האם מישהו מחברי הפורום קיבל אישור למריחואנה לצרכי טיפול בכאבים נוירופטיים כרוניים כתוצאה מפגיעה במערכת עיצבית. אם כן מה התהליך? ומה המינון? האם זה כתרופה או כסיגריה. אנא חלקו אתי את הידע

שלום רב, אומנם לפי משרד הביראות יש עקרונית אפשרות לאישור גידול מריחואנה. מעשית קבלת האישור היא די בעייתית, ושמורה רק למצבים שכל טיפול אחר מוצה ואין כל אפשרות טיפולית נוספת שניתן להציע. על הרופא להפנות את הבקשה למישרד הבריאות ויש איזו התגלגלות משם שאני לא ממש יודעת אותה, אבל הרופא כאב שלך אמור להכיר אותה. מדובר בלגדל את הצמח בבית ולעשן. יש עם זה הרבה בעיות, כי צריך לטפל בצמח, ללמוד לגלגל ולעשן אותו, וכמובן כל סיגריה מכילה כמות שונה של חומר, חוץ מזה אומנם אין ניקוטין אבל יש את כל שאר הרעלנים של עישון עם עלייה במחלות ריאה שפירות ובממאירויות לאורך כל דרכי הנשימה החל מהפה ומטה. כמו כן יש ירידה בנע' החיסון. בנוסף, עולה בכלל השאלה עד כמה זה עוזר ואפקט שיכוך הכאב עצמו של מריחואנה הוא לא ברור ונחשב לדי חלש, רק במיעוט יש תועלת משמעותית, בסיגריות יש אפקט פסיכואקטיבי שיכול להיות לא מבוטל, עם תופעות לוואי של "מיסטול". קיים תכשיר בכדורים ללא תופעות לוואי של אופוריה שמחזיק 12 שעות לכל כדור, אתה כמובן יודע כמה נכנס בכל פעם, הבעייה שאין בארץ. אפשר ליבא באופן אישי, אבל העלויות אדירות, אלפים לחודש, כך שאם אין לך חברת ביטוח פרטית שמוכנה לממן את זה, או שאתה מאוד עשיר, זה לא ממש פרקטי. לסיכום, צריך לזכור שאולי זה נשמע קורץ בתאוריה, אבל הטיפול במריחואנה, בוודאי בסיגריות, הוא גם בעייתי, וגם לא ממש הוכיח עצמו בכאב, ושמור באמת רק למצבים שבאמת כבר אין מה לעשות, כך שצריכים להיות בטוחים לפני כל הבלגן של הבקשוצת והאישורים, שזה בכלל הזמן לכך . כל טוב

שלום רב, כיום יש שינוי בגישה של משרד הבריאות והם מאשרים שימוש במריחואנה רפואית גם לאנשים הסובלים מכאב כרוני ולא רק לחולי סרטן ואיידס. אני בהחלט ממליצה לך לנסות כי בעיני, זו תרופה לכל דבר אך לא מתאים כמובן לכל בעיית כאב. ניתן לקבל אישור לעשן מריחואנה ואז יש אדם המחלק את זה בחינם, באישור משרד הבריאות. כמו כן, אפשר לקבל אישור לגדל לבד. האדם האחראי על האישורים במשרד הבריאות הינו ד"ר יהודה ברוך ומנהלת משרדו, חנה, מטפלת בעניינים הלכה למעשה. אני מציעה לך להתקשר אליה ישירות והיא תסביר לך בדיוק מה התהליך ומה עלייך לעשות. 03-5552612הרבה הצלחה, מנדי

היי מנדי איך את מרגישה אחרי העישון? האם את מסיימת סיגריה שלמה? לכמה זמן עוזר לך התהליך?

ת שלום שוב, בהמשך לתשובתה של מנדי, וכדי שלא יווצר הרושם שתשובותינו סותרות זו את זו ,מס' הבהרות, כדי לסדר את הדברים. אם נניח לעיניין הבירוקרטי, ונאמר שבאופן כזה או אחר אישור ניתן, וזו לא הבעייה, הרי ששאלה שכן צריך לשאול-האם זה הטיפול המומלץ? מה שניסיתי להבהיר הוא שמריחואנה בעצם לא ממש מוכחת או מותווית לכאב, ויעילותה בתחום הזה לא רבה, וקיימת במיקרים בודדים יחסית ולאחר מיצוי כל טיפול אחר. עקרונית הטיפול כן הוכח בעיקר במצבים של בחילות וחוסר תאבון בעיקר בחולי סרטן ואידס . יש נטייה לנסות טיפולים בכל מיני מצבים נוספים שלא הגיבו לטיפולים מקובלים, ואחד מהם הוא כאב עיצבי, אולם כמשכך כאב המריחואנה חלשה(שוות ערך לקודאין).ואם בוחרים להשתמש בסיגריה, אז שוב- צריך לזכור שלוקחים את כל הסיכון של סיגריות. איני מכירה את בעיית הכאב שלך, מה קיבלת או ניסית, אך לדעתי, אם טרם מיצית טיפול בסוגי אופיאטים למיניהם אחרים, הייתי משאירה את העישון לברירת מחדל-אך זו רק דעתי כמובן.

שלום דניאלה, אתמול ביקרתי אצל רופאה ניאורולוגית עקב המיגרנות, מאחר וברור לי שאימיטרקס היא תרופה אשר לא מומלצת בריש גלי לכל מי שעבר ארוע לבבי. התרופה שקיבלתי למניעת מיגרנות היא טומפקס. האם יש לך נסיון, אם באמת תרופה זו עוזרת למניעת מיגרנות? ושוב תודה על תשומת הלב, תמי

תמי שלום רב, טופמקס היא תרופה שמותווית מעבר להתוויה היסודית שלה שהיא עבור מחלה פרכוסית, וזה לרוב במינונים גבוהים למדי ( עד 600 מג' ליום) , למניעה של מיגרנות, ואז בדרך כלל מקובל לתת אותה במינון נמוך יחסית של כ- 100 מג' בממוצע. בהחלט יש דיווחים על הצלחות עם הטופמקס בטיפול מניעתי של מיגרנות,הן בהפחתה של תדירות ההתקפים והן בהפחתת חומרתם, וגם מהכורתי עם מס' אנשים שנטלו אותה לסיבה זו, בהחלט ראיתי חולי מיגרנה שהרוויחו תועלת מהתרופה. כמובן שכמו עם כל תרופה, אין 100%, והתגובה בכל אדם היא שונה, ועד שלא מנסים- לא יודעים. כמו כן חשוב להבין שהטופמקס מטרתה היא למניעה ואינה נילקחת להקלה בזמן התקף חד, וגם אינה מועילה באם בעת התלקחות מנסים "לקחת יותר" או לשנות מינון, וזה גם לא מומלץ. כל הרעיון הוא מתן מתמשך ועיקבי, כדי למנוע התקפים. אם כבר מופיע בכל זאת התקף יהיה צריך להתמודד איתן בדרכים אחרות עד שיחלוף ולקוות שיהיו פחות ופחות, ואולי יותר קלים. מאחלת הצלחה וכל טוב, דניאלה

שלום תמי, גם אני סובלת ממיגרנות חמורות, ובהתייעצות עם נוירולוג ניסתי את הטיפול בטופמקס. על פי המלצת הרופא התחלתי במינון נמוך (50 מג' ביום, לאורך כחודש) והעליתי את המינון בהדרגה עד ל 150 מג'. הטיפול נמשך חצי שנה. נכרה הקלה בכאבים לאורך כמה חודשים: מתדירות של 4-8 פעמים בחודש ירדה התדירות ל1-2 בחודש ואף פחות. לצערי הרב כשנה לאחר הטיפול חזר המצב לקדמותו, ומאז נשאר כמו שהוא, כלומר התקפות של מגרנה כ4=8 פעמים בחודש בעיקר בתקופות חילופי העונות. כפי שהבנתי בטרם הטיפול, ההשפעה אמורה להיות לתקופה ארוכה הרבה יותר, בין 5 ל10 שנים, ללא שימוש בתרופה (כלומר שלתרופה אמורה להיות השפעה מתמשכת, גם כאשר מפסיקים לקחת אותה). אם כך, צר לי לומר- אצלי זה לא עבד...

שלום רב, הוכרתי כסובלת מסידרום הפיברומילגיה, והתרופות בהן אני משתמשת הן פרוקסול פורטה בטרמדקס. חלק מהסינדרום היא התשישות הכרונית ואני מרגישה חסרת אנרגיה וכוחותי הפיזיים בתחתית. לאחרונה חיפשתי ומצאתי שמרכיב בשם PEA משפר את האנרגיה בצורה נפלאה. האם קיים מוצר טבעי, או לחילופין קונבנציונאלי, המכיל זאת? עלי לציין שאני נוטלת גם תרופות למניעת דיכאון Ixel ו- Lamictal. אודה לכם על תשובתכם.

שלום רב, לצערי, אינני מכירה את המרכיב שציינת אך אנסה לברר עבורך - אם אגלה משהו יעיל, כמובן שאעדכן אותך בהקדם. אני יודעת כמה קשה לשאת את התשישות בנוסף לכאבים - כל דבר הופך להיות מסע כומתה וכה מתגעגעים לתחושה של להתעורר רעננה.... באתר העמותה למאבק בכאב יש פרק על תשישות - ייתכן שמשהו מההצעות שם יוכלו לסייע לך להתמודד עם התשישות www.fightingpain.co.il מאחלת לך רק טוב, מנדי

מכיר איש יקר אחד שמסייע מידי פעם, בזמנו הפנוי, בתרגום בקשות לתרופות מקילות כאבים מחו"ל, שמפורסמות בפורומים דומים בחו"ל, והוא עושה את זה בהתנדבות. תנסו- אולי יסייע. www.urign.co.il

תודה רבה על המידע הזה- אקרא את החומר באתר ואזכור את המידע הזה למקרה שמישהו יפנה אלי בעניין זה. תודה, מנדי

רציתי להוסיף בהמשך להודעה הקודמת. הכאבים אצלי מתגברים מאוד כאשר אני נמצאת במצב ריגשי קיצון. כוונתי, זה יכול להיות כתובצאה מאירוע מאוד טוב אבל גם מאירוע אשר גורם למתח - הכאבים ממש מפוצצים אותי. חוץ מזה עוד דבר ששכחתי להוסיף, אני סובלת גם ממיגרנות קשות, במיוחד בחילפי מזג אויר, ומה שעוזר לי זה אימיטרקס. הפחד שלי הוא שנטילה יומיומית - וזה קורה כפי שאמרתי בחילופי עונות - יכול לגרום גם כן לנזק. כבר עברתי התקף לב, צינתור והשתלת סטנט, ויש לי הרגשה שהאימיטרקס אינו תורם, בלשון המעטה, לאנשים אשר עברו אירוע לבבי. ועוד דבר, שמעתי היום בחדשות ערוץ 10 שיש במזונות אשר אנו קונים לתומנו בסופרמרקט , רכיבים הגורמים לכאבי ראש. איני זוכרת מהו המרכיב, האם מישהו שמע במקרה? ואני לא מתכוונת לגבינה צהובה ושוקולד הידועים כ"מחוללי" מיגרנות. אני חייבת לציין שאני עוסקת שנים בפעילותיות ספורטיביות שונות על בסיס יומיומי, שחיה, ריקוד, םילאטיס ועוד. לאחרונה אני מרגישה שהאנרגיות הפיזיות שלי הידרדרו בצורה שקשה לי לעמוד בזה. אני חייבת לתפקד היטב בעבודה, וברגע שהעבודה נפגעת - זה בלתי נסבל וגם סיכון עבורי מבחינת יכולותי לקיים את עצמי. יש לי הרגשה, ותקנו אותי בבקשה אם אני טועה, שכל התרופות ששנים אני לוקחת גורמות לחולשת הגוף. קראתי על חומר הנקרא PEA . זהו ממריץ טבעי המיוצר ע"י הגוף, ואם הוא נמצא בגוף ברמה נמוכה, יש חולשה דכאונות, וכאבים. האם יש למישהו מושג, האם ניתן להשיג את החומר PEA, שאמור להימכר כתוספת מזון טיבעית, ואיך הוא נקרא, וגם כמובן אם אינו יוצר אינטראקציות מסוכנות עם כדורים למניעת דכאון. תודה לכל עזרה ותשובה לשאלותי.

תמי שלום שוב, מס' הערות לגבי דברייך. ראשית אתחיל עם נושא האימיטרקס- בתור אדם שעבר ארוע לבבי, צנטור והחדרת תותב, טיפול ע"י אימיטרקס, אם לסירוגין ובוודאי אם ניטל בתדירות גבוהה יחסית, לא רק שאינו מומלץ אלא יש מקומות שיתיחסו לכך כאל התווית נגד בין חלקית ועד מלאה. האימיטרקס, באנשים ללא גורמי סיכון למחלות לב, עשוי לגרום בתדירות נמוכה ביותר לאיסכמיה לבבית, תעוקה ועד ארועי לב. בעוד שבאדם הבריא ארועים אלו שכיחותם נדירה, בנוכחות גורמי סיכון למחלת לב, ובוודאי לאחר ארוע שכזה, הסיכון עולה ובכל הכיתוביות לתרופה יש אזהרות בולטות בנושא, אז לידיעתך !! . לגבי הנושא הראשון שהזכרת,הרי שהדבר מחזירנו לדברים שעלו בתשובתי הראשונה. לא ניתן להפריד בין הגוף לנפש. קיימת אינטראקציה ישירה בין השניים, לטוב ולרע. אין זה אומר שהכאב אינו אמיתי, או שאת "ממציאה" או "מגזימה", אבל הרגש והגוף קשורים קשר בל ינתק, ובעוד כפי שציינת כאשר אין את שולטת בכך, את רק מרגישה את סערת הרגשות, את ההתרגשות הגורמת להחמרה, את אותם הורמוני דחק שעולים בגופינו כשאנו עצבניים או נירגשים ופועלים בכל מיני אופנים, כמו על עליית דופק ולחץ דם, וזיעה, וגם על הכאב. וזה יכול להיות בדברים טובים כי תופעות דומות הגוף לעיתים חווה גם בחוויות חיוביות, ולמען הצניעות לא אפרט.... בכל אופן, ניתן ללמוד לנתב זאת למען הבריאות ובצורה חיובית. אם לומדים לשלוט באותם רגשות, לומדים לזהות אותם ולעבוד איתם כדי להקל את הכאב במקום שיתגבר, הרי לכל דבר שני צדדים ואם הרגש יכול להחמיר, הרי הוא יכול גם להקל, רק צריך ללמוד כיצד. לגבי מזונות וכאבי ראש- בהחלט יתכנו כאלו, אך זה תלוי בטיב הכאב, האבחנה שלו, והאדם, ולא ניתן להכליל. לשאלתך האחרונה לגבי ה- PEA, איני יודעת על מה מדובר, אך לפני שהייתי לוקחת תוסף, יש לקחת בחשבון שלפחות לגבי חומרים שהגוף מייצר, באדם שניזון באופן סביר, מרביתם הם ברמות תקינות, ואין באמת הוכחות שיותר זה יותר טוב, ולהפך, לגבי חלק מהם, כולל ויטמינים למיניהם, יותר גם יכול להזיק, אז לתשומת הלב, המילה "טבעי" נישמעת טוב, אבל גם הרואין וחצי מהכימוטרפיות הן כאלו.... כל טוב, דניאלה

שלום רב, כבר כ-20 שנה שהוגדרתי כסובלת מסינדרום הפיברומילגיה. ניסיתי סוגים שונים של טיפולים, אלטרנטיביים וקונבננציאליים גם, אני לוקחת באופן קבוע כ-6 כדורים של פרוקסול פורטה, במצבי כאב בלתי נסבל גם טיפות טרמדקס (ג-60 טיםות סיום), וכשגם זה לא עוזר, אני פשוט מנסה ללכת לישון עם כדור קלונקס בתקווה שתוך כדי השינה הכאב יחלוף. אין די מילים לתאר עד כמה איכות חיי נפגעת ואני לא יודעת אם לא גרמתי לעצמי נזק בלתי הפיך עם כל התרופות {גם תרופות נגד דיכאון). לאחרונה הופניתי למרפאת כאב וטופלתי ע"י זריקות לידוקאין שניתנו לי ע"י רופא מרדים. זה עזר מאוד, אבל לאחר כ-8 טיפולים הרופא סירב להמשיך בטיפול. לשאלתי, מה הסיבה, הרי סוף סוף נמצא משהו שעוזר לי, אז למה להפסיק, התשובה היתה "ככה", כלומר אין תשובה. שאלתי, מדוע לא ניתנת אפשרות לקבל באופן קבוע זריקות לידוקאין? האם יש תופעות לואי בטיפול ממושך הגורם לנזק? אשמח לתשובה ואם יש למישהו בפורום עצה , לגבי סוג טיפול כלשהו, מלבד אלטרנטיבי אודה מאוד

תמי שלום רב, אכן טיפולים בלידוקאין יכולים לסייע לעיתים בכאבים עיצביים, מצד שני, כמו כל תרופה, לידוקאין היא תרופה עם תופעות לוואי, ובמקורה לא יועדה לכאב כלל אלא לבעיות לב והפרעות קצב. לרוב הטיפול בזריקות מקובל לא כל כך לטיפול כרוני אלא ל"שבירה של התקף", בזמן של התלקחות בלתי נסבלת ובהמשך מקובל לנסות למצוא פיתרונות חלופיים. יש כאלו שממשיכים בטיפולים על בסיס יותר ממושך, אך לרוב אז התדירות יותר נמוכה, וגם אז מדובר בדרך כלל במיקרים שמיצו כל דבר אחר, וזו האפשרות האחרונה, כאשר לא ניראה לי שפה זה המצב. סך הכל, הפער מפרוקסול פורטה וטרמדול ועד ללידוקאין הוא רב, ויש עוד מיגוון תכשירים באמצע שלא נוסו ולא מוצו, ונראה לי שקצת נישכחו. לא מתפקידנו להמליץ או לתת טיפולים, ולכן עצתי היא לחזור למירפאת הכאב או לפנות לאחרת, אם לא לאותו רופא שאצלו היית אז גשי לרופא כאב טוב, והתייעצי איתו על הטיפול המתאים. יש לא מעט תרופות שמקובל וניתן לתת לכאב עיצבי בכלל ובפיברומיאלגיה גם, ולא ניסית אף אחת מהן. לפני סיום, פסלת על הסף "טיפולים אלטרנטיבים/משלימים". לא תמיד הגבול בין הרפואה הרגילה למשלימה, לגוף או לנפש הוא ברור וחד. פעמים רבות כדי להרגיש טוב יותר שומה עלינו לשלב בין השניים ולהעזר בטיפולים מהעולם ה"משלים", וזה יכול להיות כל דבר, החל מהרפייה, או תפילה או תזונה או דיקור או כירופרקטיקה ועוד רבים אחרים לפי מה שמתאים לכאב ולנשמה, אך לא בהכרח הייתי פוסלת את זה כחלק מאפשרות הטיפול. כל טוב

ראשית, מקווה שמצב בריאותך במגמת שיפור. כחולת פיברומיאלגיה, אני נוטלת את הכדור ליריקה, וברצוני לדעת באם ניתן לקחת איתו גם כדור נוגד דלקת כגון: אטופן 40 או 600 כמו כן עלי לעבור ניתוח בידי, וברצוני לדעת כמה זמן מראש עלי להפסיקו. בעלון התרופה מצוין,שעלי לדווח לרופא לפני ניתוח. בברכת חג שמח. גולדי

גולדי שלום רב, אין כל מניעה עקרונית לשלב ליריקה על כדורי נוגדי דלקת מסוג אטופן. על פניו איני רואה גם שום סיבה עקרונית להפסיק אף אחת מתרופות אלו לפני ניתוח. הליריקה- בוודאי לא בעייתית. לגבי האטופן, כמו כל כדור אנטי דלקתי, הוא בעל השפעה מסוימת דמוית אספירין, ולכן פוגע קצת בתפקוד הטסיות, שקשורות למערכת הקרישה. אולם הפגיעה היא שולית, ולרוב ךא מקובל, להפסיק תרופות אלו כמו שמפסיקים אספירין לפני ניתוח, ביחוד אם זה לא ניתוח גדול מידי. אם יש לך איזשהו ספק תשאלי את הכירורג נ.ב, אם הוא ירצה שתפסיקי, זה יהיה 10 ימים לפני. כל טוב , דניאלה

גולדי היקרה, המון תודה על המילים החמות - זה בהחלט עוזר! דניאלה ענתה לך על שאלותייך ורק רציתי להוסיף דבר מה - בגלל שאת סובלת מכאב כרוני, סביר להניח שאת תצטרכי יותר טיפול לכאבים לאחר הניתוח מאשר אדם רגיל. חשוב מאוד לציין בפני הרופאים את נושא הכאב הכרוני ולהתייעץ איתם לגבי הטיפול הטוב ביותר לכאב. כמו כן, רק רציתי לציין שמאוד יכול להיות שתהליך ההחלמה שלך יהיה יותר איטי מאדם ללא כאב (ואיטי יותר ממה שהרופאים יגידו) בגלל כל מה שהגוף שלך מתמודד עימו - אם יודעים את זה מראש, קל יותר להתמודד עם זה כי זו לא הפתעה מאכזבת. אמנם החלמה והתמודדות עם כאב זה עניין מאוד אישי ואין הכרח שיכאב לך יותר או שתחלימי באיטיות אך שמעתי מהרבה חולים עם כאב שתהליך ההתאוששות לוקח יותר זמן. אני כמובן מאחלת לך שתחלימי במהירות ובאופן הטוב ביותר. אשמח מאוד לשמוע איך את מתקדמת לאחר הניתוח ומחזיקה לך אצבעות, מנדי

שלום, אני בת 21 וטופלתי במשך שנה באלטרולט עקב תחושות של שריפה ונימול בכל הגוף. כרגע אני כבר חודש לא לוקחת את התרופה(מנסה להיגמל ממנה). במקביל להפסקת התרופה כבר כמעט שלושה שבועות אני סובלת מבחילות וחוסר תיאבון(בדר"כ אני בן אדם עם תאבון מאוד גדול ובריא).במקביל גם אני עוברת תקופה די דכאונית בגלל פרידה מחבר שלי אחרי שהיינו ביחד 3 וחצי שנים. השאלה שלי היא האם הבחילות וחוסר התאבון שלי קשורות להפסקת השימוש שלי באלטרולט או האם הם קשורות לתקופת הדיכאון שאני עוברת או האם הם קשורות לשניהם(גם לדיכאון וגם להפסקת התרופה)? דרך אגב עשיתי בדיקות דם הכוללות כימיה ותפקודי כבד והם יצאו תקינות חוץ מויטמין B12 שיצא די נמוך.. תודה מראש,סיוון

סיוון שלום, ראשית שאלה- האם את צמחונית? אם לא, יתכן ויש מקום לנסות ולברר מדוע ויטמין B12 נמוך, כי מקורו במוצרי מזון מן החי, ובאדם שאוכל בשר ודגים הוא אמור להיות תקין. אם תזונתך נורמלית אולי כדאי לבדוק את הקיבה שבעיות בה גורמות לבעיות ספיגה שלו וגם לבחילות, ואולי הבעיה בכלל שם. חוץ מזה רמה נמוכה שלו מחמירה/גורמת נוירופתיה ודורשת טיפול ע"י מתן תוסף תת לשוני . לעיניין האלטרולט-אחרי חודש של אי נטילה של מינון נמוך יחסית של תרופה זו, לא ממש סביר שעדיין תהיינה תופעות של גמילה. האלטרולט פועלת לא רק כנוגדת כאב, אלא המנגנון המרכזי שלה הוא בעצם אנטי דכאונית. יתכן שהפסקתה במיוחד בתקופה קשה ריגשית ממילא עבורך, גרמה להחמרה נוספת במצב הדיכאון שלך, על ידי כך שניטל ממך האפקט המועיל הנוגד דיכאון שהיא הישרתה עלייך, אפילו בתת מודע. חוסר תאבון בהחלט יכול להיות מיוחס למצב רוח ירוד. כמו כן יש החווים עם אלטרול תחושה של תאבון יתר, גם לא תמיד באופן מודע לגמרי לכך שתאבונם עלה (כמו לכך שמצב רוחם עלה ),ולכן בהפסקת התרופה, סביר שתופעות אלו-תאבון,מצב רוח, יחזרו למצבם הקודם,אך בשלב הראשון, זה ידמה לירידה/החמרה, עד שיתאזן. אני לא בדיוק הבנתי למה את מתעקשת להפסיק את התרופה. האם היא גורמת לך תופעות לוואי? אם סה"כ חשת בטוב עם האלטרולט והיית מאוזנת פיזית וריגשית, אז למה להפסיקה? ולמה דווקא באמצע סערת רגשות?! אולי הדבר הפשוט והנכון ביותר במקום לנסות ולהתמודד עם הכאב הריגשי, והדיכאון, והבחילות והכל- הוא פשוט לחזור ולקחת את האלטרולט שוב ?! כל טוב. דניאלה

הי סיון, רק רציתי להוסיף שכשעוברים תקופה קשה כמו פרידה מחבר, הגיוני שתחושי עצבות או דכאון. כמו כן, כפי שדניאלה ציינה - התרופה עצמה מתפקדת כתרופה אנטי-דיכאונית ועל כן, ייתכן שעכשיו שהפסקת, את חווה עכשיו את התחושות הקשות באופן חזק במיוחד. לידיעתך, מאוד חשוב להתייעץ עם רופא גם על הדרך שבו מפסיקים תרופות. אם אינך מרוצה מהשימוש באלטרולט, אני מציעה לך לפנות למרפאת כאב ולהתייעץ איתם לגבי טיפול היכול לעזור לך כי קיימים טיפולים היכולים במקרים לא מעטים להקל על תחושות של שריפה וכו'. אני מאחלת לך שתצאי מתוך התקופה הקשה ושתתחילי לראות את האור בקצה המנהרה בקרוב. אנחנו פה בשבילך עד כמה שניתן באופן וירטואלי...

סבלתי במשך שנתיים וחצי מכאבי בטן חזקים מאד כתוצאה מסדרת ניתוחים שעברתי. המצב הכירורגי לאחר הניתוח היה תקין וכל המומחים שהלכתי אליהם טענו שאלה כאבים פוסט ניתוחיים שהפכו לכאבים כרוניים. הם אמרו שזה מצב נדיר שנשארים כאבים כאלה חזקים אבל כנראה שהיתה פגיעה עצבית שגרמה למצב הזה. כולם אמרו לי שאין אפשרות למנוע את הכאבים ע"י התערכות כירורגית נוספת. טופלתי במרפאת כאב ואין משכך כאבים שלא עבר דרכי. לפני שנה בערך הייתי בביקור אצל אחותי בארה"ב. בעלה הוא רופא והוא הפנה אותי למרפאה לטיפול בכאב של חבר שלו. קיבלתי שם טיפול במכשיר לשיכוך כאבים. המכשיר שונה מזה שטופלתי בו בארץ. הטיפול הזה עזר לי כבר אחרי הביקור הראשון. פתאום הרגשתי כמו בתקופה שלפני הניתוחים. זה הלך והתחזק עד שבשלב מסויים החלטתי לנסות להוריד ממינון המשככים והכאבים לא התחזקו. חזרתי לארץ אחרי חודשיים ואחרי חודש הכאבים שוב חזרו. נאלצתי לחזור למינונים גבוהים. קבעתי עם הרופא בארה"ב תור לאמצע מאי הקרוב ושאלתי אותו מה לעשות בינתיים אז הוא המליץ לי על תדרי קול. הוא אמר שאלו תדרים זהים לאלו שמייצר המכשיר שלו אבל בגלי קול ולא ברעידות. הוא המליץ על אתר ממנו אפשר להוריד תדרים כאלה למחלות שונות ואמר להוריד ארבעה תדרים לכאבים. התחלתי להקשיב להם ושוב אחרי יומיים ירדו הכאבים בדיוק כמו עם המכשיר. עכשיו אני הרבה יותר רגועה כי אני מקשיבה לתדרים פעמיים ביום ויש לי שליטה על המצב. זאת הקלה עצומה ואני ממליצה בחום על הטיפול הזה. כתובת האתר היא www.healtone.com

הי אורלי, המון תודה ששיתפת אותנו בנסיון שלך - ההתמודדות עם הכאב כה קשה ותחושות של יאוש וחוסר אונים הם תחושות שרבים מאיתנו חשים לא פעם ואני מבינה שגם את היית במצב הזה. זה מרגש לשמוע את הסיפור שלך על כך שכן מצאת דרך להקל על הכאבים שלך ושאת כבר לא חשה את אותה מצוקה. אני מחזיקה לך אצבעות שהכאבים לא יתגברו . אשמח מאוד לשמוע איך את מתקדמת וגם איך היה בארה"ב. הרבה, הרבה הצלחה ושיהיה לך רק טוב, מנדי

למנדי מדוע את מוחקת אפשרות שגם בישראל יקבלו חולים את שיטת התדרים זה פשוט לא יפה

אורלי ואחרים שלום רב, אישית איני מכירה טיפול זה, אך ניכנסתי לאתר שהמלצת עליו ובעקבותיו חקרתי מעט יותר את הנושא ברשת, ולהבנתי מה שידוע כיום בטיפול בתדרים, שזה שם יפה לטיפול בגלי קול, או אחרים יקראו לכך במוסיקה וכו', זה בעצם לא הרבה. יש הרבה תאוריות, כמה ספרים וכמו בכל אתר פרסום כמה סיפורי הצלחה כאלו ואחרים, אבל אין מחקרים מבוססים שבדקו את השיטה והוכיחו את יעילותה, ובודאי לא עבור כאב. מעלים תאוריות ששינוי התדר שלו מקשיבים משפיע על הגוף, ובמחלות שונות, יש לכאורה להתאים תדרים שונים שהשפעותיהם שונות. אין לכך הוכחה מדעית. האם יש לכך הוכחה בגוף החולים-גם זה לא ברור, יתכן שיש אנשים שזה עוזר להם, אם כי לא ברור האם התאמת התדר הספציפי, או המכשיר המסוים, או פשוט אפקט הרגיעה שמגיעים אליו תוך כדי הטיפול עצמו הוא זה שמשיג הקלה, בדומה לאדם שמקשיב למוזיקה שאוהב ומגיע למצב הרפייה והקלה. בכל אופן, קרוב לוודאי שמידת הסיכון היא מינימלית, כך שתוך הפעלת שיקול הדעת, זהו מקומו של כל אדם להחליט האם ינסה זאת, באיזה אופן, ועל ידי מי. אורלי ציינה שבחו"ל טופלה ע"י מיכשור שהועיל לה באופן שונה מזה שכאן, מה שמחדד את העובדה, שגם בנושא הזה, כמו בטיפולים משלימים אחרים, בהם אין כיום כל בקרה, כל רישוי או ממלכתיות וכל אחד יכול הפיץ, למכור, לפרסם ולטפל כרצונו, גם איכות המיכשור והטיפול המקומות ועל ידי אנשים ומכונים שונים, אינה זהה, וגם אם מחליטים לגשת לטיפול,יש לנסות לברר מי מטפל או איזה מכשיר קונים. הערה אחרונה, נראה שעיקר הניסיון של טכניקה זו היא בבעיות של תפקוד מוחי וריגשי למיניו, כולל דיכאון, פרכוסים, הפרעות קשב וריכוז. אישית, אני קצת סקפטית כשבאתר אינטרנט (לגבי האתר שהפנית אליו )מראים לי רשימת מחלות אינסופית לפי הא"ב ומציעים לי פתרון לכולן... אשמח לשמוע על אנשים עם התנסויות נוספות בשיטה זו. בהצלחה ופורים שמח לכולם

אני לא יכולה להעיד על טיפולים שלא עברתי ואין לי הכרות עם טיפולים שאחרים עברו. בשבילי רפואת תדרים עוזרת מאד ובוודאות. כשאני מקשיבה לצלילים זה בוודאות עושה משהו במוח (אני מרגישה את זה בזמן שזה קורה) ומצליח להקל מאד על הכאבים. כשהכאבים השתלטו עלי אני הגעתי לאיבוד שליטה וזה רק הגביר את הכאב. עכשיו זה כמעט שלא קורה. אני לא יכולה לומר איך הצלילים למחלות האחרות באתר עובדים כי לא ניסיתי ואני לא מכירה מישהו שניסה. אני רק יכולה להניח שאם זה עובד כל כך טוב על כאב אז מישהו שם שהכין את הצלילים האלה יודע משהו בתחום ואז יש סיכוי שאולי זה תקף גם לגבי מחלות אחרות. בסוף זה מגיע לשורה התחתונה של מה האלטרנטיבה של כל אחד. אם יש אלטרנטיבה שעובדת אז לא צריך לחפש דברים אחרים אלא שהבעייה היא תמיד במצבים שאין אלטרנטיבות אחרות.

אורלי שלום רב נכנסתי לאתר עליו המלצת ולא מצאתי את תדרי הקול לטפול בכאב אנא הדריכי אותי בבקשה ביתר פרוט כיצד להגיע לתדרים אלו על-מנת שאוכל להורידם אודה מאוד על תשובתך בהקדם, יונה הסובלת

אני חולה בפיברו' כבר מעל 12 שנה וכן בתסמונת התשישיות הכרונית, מתמודדת עם כאבים עזים בשרירים ובעצמות. נסיתי כבר המון טיפולים מסוגים שונים קונבקציונליים ורופואה משלימה. עדיין מחפשת מזור לכאביי. מתוך החיפוש וממגבלות הנפש - גוף הפסקתי לעבוד בעיצוב פנים והקמתי לי סטודיו לפיסול קרמי בחצר ביתי. אני מאמינה בכוח של החימר האדמה, ככלי תרפוטי. לתערוכת "מציצים" הכנתי 3 עמודי טוטם גדולים שמתארים את הכאבים בגופי ובנפשי, התהליך שעברתי בסטודיו היה קשה מאוד אבל גם מאוד משחרר וחיזק את תחושותי שזהו חלק מתהליך הריפוי. אני מזמינה את אותכם לתערוכה בגלריית בית הבד בעין הוד 22.3.08 -10.4.08בימים א' -ו' ושבת 10.00-16.00 פתיחה בשבת 22.3.08 בשעה 12.00

ענת, המון תודה על ההזמנה לתערוכה שלך - אני מאמינה מאוד בעוצמה של ביטוי הכאב והסבל בדרכים יצירתיות כמו פיסול, כתיבה, ציור וכו'. כל הכבוד שמצאת לך עיסוק חדש לאחר התפרצות הכאב. זה לא פשוט לעזוב מקצוע בגלל מצב פיזי אך בכל זאת הצלחת ליצור משהו אחר. לצערי, עין הוד רחוקה מדי בשבילי אך אשמח מאוד אם תוכלי לשלוח לי תמונות של הפסלים באימייל [email protected]. אני מאחלת לך המון הצלחה עם התערוכה ואם תרצי בכך, אפרסם אודות התערוכה בחלון החדשות של אתר העמותה למאבק בכאב. כך אנשים אחרים הקשורים לנושא ידעו על התערוכה. זו תערוכה שכולם צריכים לדעת עליה כי היא מעלה את המודעות לסבל שבכאב הכרוני - אם תרצי עזרה בענייני תקשורת, תשלחי לי אימייל. כל טוב וברכות על התערוכה, מנדי

שלום רב, לאחר שכלו כל הקיצים והכאבים הביאו אותי למצב כיפוף של 90 מעלות על גבי ההליכון, התרצתי והובהלתי למיון באיכילוב,מארח שאת הניתוח האחרון עברתי אצל פרופ' מאיכילוב. הייתי שם למעלה מ7 שעות כאשר בחלק מהזמן הייתי מחוברת לטרמול שמשום מה הגביר עד שלב מסויים את כאבי ולאחר מכן מעט טשטש. הנוירוכירורג שבדק אותי בהתייעצות עם הפרופ' שניתח אותי, הגיעו למסקנה משותפת שכבר שמעתי אותה אין ספור פעמים מהמנתח שעלי לפנות לדר שפיגלמן ש "יבא ולשקול יחד אתי ניתוח מוח, או ניתוק מרכז הכאב, או להשתלת אלקטרודות. ואכן קבעתי אתו פגישה לתחילת אפריל. אין מילים לתאר את כאבי אבל אין מילים לתאר את הפחד שיש בי לעבור ניתוחי מוח. כאשר אני מבינה כי יש לי מזל רע בניתוחים ולראיה שני ניתוחי חוט השדרה הכושלים שעברתי והביאו אותי למצב מיאש זה שבו אני נמצאת. גם מוגבלת בהליכה וגם סובלת כאבי תופת, וזאת מבלי יכולת לעזור לי כדברי הרופאים לא בתרופות וגם לא בפעילות אחרת מאשר נסיון לניתוח מוח. האם מישהו שמע או עבר ניתוחים מסוג זה , ויוכל לשתף אותי מה עבר/ה עליו. נפגשתי גם עם פרופר קופרט מאיטליה שגם הוא לא מסוגל לדבריןו לעזור לי. והיאו/ש הוא נורא , אני פגועה גופנית, מורלית ונפשית. ביודעין כי כנראה כך אסיים את חיי או כדרך הטבע או שלא כדרך הטבע (והמבין יבין) תודה מראש רוחמה

אך ברצוני לחזק את ידייך ולומר לך שאני מאוד מבינה את חששותייך באשר לניתוח. אני כולי תקווה שיצליחו לעזור לך בהפחתת הכאבים, ולו במעט. כל-טוב והחלמה מהירה

רוחמה שלום רב, אני מבינה את חששותייך מכל התערבות ניתוחית שהיא, וברור שלכל פעולה יש את סיכוניה היא. המלצתי הראשונה לך, היא ראשית לא לקבל החלטות נימהרות כשאת במצוקה גופנית וריגשית. יש לכולנו רצון, ביחוד כאשר יש תקופה של "הגיעו מים עד נפש", שלא לראות את האור בקצה המינהרה ולחפש פתרונות שרק יקהו או יפתרו את הכאב, ואז אנו מוכנים לפעמים ל"עשות הכל" למען זה, וחוזרים לפתרונות הניתוחיים למיניהם, שכאילו יצילו אותנו ממה שכל דבר אחר לא עשה. אכן, ישנם טיפולים פולשניים כיום בר]פואת הכאב שבהחלט יכולים לסייע במיקרים מסוימים, אך בוודאי שחדר מיון ביום של התלקחות אינו המקום לדיון או קבלת החלטות שכאלו. דבר שני, עם כל הכבוד לנוירוכירורגים כולל דר' שפיגלמן שהוא מנתח עם ניסיון רב גם בתחום ניתוחים משככי כאב, צריך לזכור שנוירוכירורגים בסופו של דבר הם מנתחים וגישתם הבסיסית היא לפתור בעיות באופן ניתוחי. איני שוללת על הסף את האפשרות, אך ניראה לי שהדבר הנכון הוא להתייעץ עם רופא כאב ולשמוע את המלצותיו לגבי הטיפולים הפולשניים המומלצים. למשל, טיפולים הרסניים לניתוק מרכזי כאב, ממש לא מקובלים ונישמרים כאופציות מאוד אחרונות, לאחר מיצוי לש כל אפשרויות טיפול שהן, דבר שאינו נכון במיקרה שלך. לפני שרצים לקדוח במוח ולשים בו אלקטרודות, הייתי תוהה לגבי אלקטרודות בעמ"ש עליהם דיברנו כאן לא מעט, שזהו ניתוח יעיל פעמים רבות להקלת כאבי גב עיצביים וסיכוניו סך הכל קטנים. יש גם לפני כן את האפשרות למתן תרופות דרך משאבה ספינאלית שמאפשרת שלוב של מתן מורפין עם מאלחשים ותרופות אחרות ויכול להשיג הקלת כאב שתרופות דרך הפה לא השיגה. לכן, נראה לי שקודם כל לא מיצית טיפולי כאב, שנית יש להתייעץ עם מוחי הכאב על הטיפול הפולשני ולא עם המנתחים שלא מודעים לאופציות האחרות, ודבר אחרון, כמה שזה קשה כרגע, תמיד יש אור בקצה המינהרה, וצריך לזכור זאת, ולשאוף לחפש אותו., כל טוב,

רוחמה יקרה, אני מבינה שאת ממש בתוך בור שחור שאת מתקשה לצאת ממנו ובנוסף לכל הסבל, את גם מבולבלת מכל מה שהרופאים אומרים לך. דבר ראשון, כמו שכבר נאמר ע"י דניאלה - לא טוב להחליט החלטות, במיוחד כה גורליות, כשאת בשיא המצוקה והלחץ. תמיד אם לוקחים קצת מרחק, רואים את הדברים קצת אחרת וההגיון פועל יותר טוב. מכל ההצעות שהציעו לך, הדבר היחיד שלא נראה לי דרמטי וקיצוני זה השתלת אלקטרודות אך לא במוח אלא בעמוד שדרה- אינני רופאה וזו דעתי בלבד אך שאר ההצעות נשמעות לי מסוג הטיפולים הפולשניים שרק יעוררו את הכאב עוד יותר. דניאלה כבר הסבירה לך לגבי הנסיון לגבי הניתוחים עליהם דיברת - זה מידע מאוד חשוב. מתוך הנסיון שלי של המון ניתוחים באיזורים שונים בגוף- מהרגע שהופיע הכאב העצבי וגם שאר הכאבים, כל ניתוח רק סיבך אותי עוד יותר והשאיר אותי עם עוד כאבים. יש לכולנו רצון עז "להיפטר מהכאב" ולפעמים אנו מוכנים לעשות כל דבר רק בשביל לצאת מזה. לצערי ולצער כולנו, לא תמיד אפשר להיפטר מהכאב - אפשר לנסות להקל ולהפחית כי אפילו שיפור של מספר אחד (לפי סולם הכאב שמאפס עד עשר) זה משמעותי מאוד אך יש הבדל בין להקל ולהעלים את הכאב. לדעתי, את צריכה להתעייץ עם מרפאת הכאב שבה את מטופלת כי לפעמים הם תומכים בדעות של הנוירוכירוגים אך לפעמים יש להם הסתכלות אחרת ששווה לשמעו. אם את לא מרגישה בנוח היכן שאת מטופלת, תמיד נשמח לייעץ לך על מרפאת כאב באיזורך. הלוואי והיה לי מטה קסם לעזור אך אני מחזקת את ידייך ומזכירה לך שאם את צריכה אותי - רק תתקשרי. מנדי

,תודה למנדי ולדניאלה בשבוע הבא אהיה אצל ד"ר שפיגלמן לשמוע חוות דעת. כמובן שלא אקפוץ מייד על ניתוח שכזה. ניסיתי כבר SCS לא הצלחתי ניסיתי מירפיום לא הצלחתי. ועכשיו זה אני כבר לא רוצה להיות שפן ניסיונות למרות שמבחינתי כלו כל הקיצים. קבעתי לשמע גם את פרופ' רכס נראה מה לו יש להציע. האם כדי להתנסות במכשיר התדרים עליו דובר רבות? שלכןן רוחמה

היי מנדי, אני סובלת מפיברומיאלגיה כבר מספר שנים והתחלתי השבוע לקחת ליריקה 75מ"ג, בלילה לפני השינה.אני גם לוקחת בונדורמים שלינה, ומאז הליריקה, יש לי מעט סחרחורת, כאב ראש, ובעיקר רצון לישון בבקר, ושינה חזקה יותר בלילה שלא היתה קודם). ברצוני לדעת, האם לא לקחת כלל כדור שינה, או אולי לקחת את הליריקה בשעה אחרת. מתי הכי כדאי לקחת??? הכדור עזר בכאבים בכפות הרגליים, אולם בחלקים אחרים הכאב קיים, וגם עייפות יתר. אשמח לשמוע את דעתך ועצתך בהקדם. יישר כוח לך ובריאות טובה. בתודה מראש, ליזי

ליזי שלום רב, אחת מתופעות הלוואי, והרצויות לעיתים של הליריקה, היא עייפות יתרה. מאידך, פעמים רבות מטופלים שסבלו מהפרעות שינה בכלל, ועל רקע כאב בפרט, מדווחים על שיפור באיכות השינה עקב נטילתה. מקובל להתחיל בנטילה לפני השינה כדי להתרגל לתרופה, בהמשך לפי התגובה והסבילות, הליריקה יכולה להילקח פעמיים ביום ובמינון עולה ועד ל- 300 מג' פעמיים ביום מינון מירבי, במידת הצורך. כך שגם לגבי העובדה שעדיין יש כאב בחלק מהאיזורים בגוף, אחרי זמן כזה- זה נפלא שיש הקלה כלשהי, אך זה בוודאי מוקדם ןמינון נמוך למדי להפקת תגובה מירבית. חלק מהאי נוחות שאת חווה, קרוב לוודאי הגוף יסתגל אליה עם הזמן, ולאור השיפור בכאב כדאי להמשיך, לדעתי. לגבי הבונדורמין- סה"כ זו תרופה שמטרתה להקל עלייך את השינה ולא יותר, אם כעת את ישנה טוב, ואלי אפילו טוב מידי, עם עייפות יתר, למה שלא תנסי ללכת לישון מבלי לקחת את התרופה באופן אוטומטי ותראי מה קורה, לכל היותר, תמיד אפשר לקחת אותה שעתיים מאוחר יותר אם לא תרדמי, ובמיקרה הטוב, תרוויחי שינה טובה, עם כדור פחות, ואולי שיפור בתופעות, שיתכן שמוגברות על ידי שילוב של שתי תרופות עם טווח תופעות לוואי דומה. כל טוב, דניאלה

שחכתי לכתוב שהתנסתי במשככי כאבים שונים מליריקה סימבלטה ועד לטרמדקס אסיוול להורדת טונוס מוגבר .רק במדבקות הנרקוטיות עדיין לא התנסתי. כל זאת בתאום עם רופאי כאב. האם יש רופא ממומלץ במיוחד ולכןיכול לסייע בפריצת מעגל של תחושת כאב מוגברת?

עדנה שלום שוב, מספר דברים- ראשית לגבי נרקוטיקה שהעלית-ציינת משום מה "מדבקות נרקוטיות" כנראה מתוך התיחסות לדורוג'זיק, אולם יש לזכור שכאשר מדברים על תרופות אלו פרט למדבקות יש לפחות עוד 3 תכשירים חזקים דרך הפה, וגם תכשירים שהם "חצאי נרקוטיקה" שאומנם פחות מקובל להשתמש בהם, אך קיימים כמו נופן ופרקוסט, כך שיש מיגוון תרופות ולא אחת, מה שנותן אפשרות של מינונים, התאמת תופעות לוואי וגם יעילות. בנוסף, פעמים רבות תרופה אחת אולי לא הוכיחה עצמה, אבל אם משלבים מספר תרופות יחד בהחלט כן מצליחים להגיע לשילוב מוצלח, אשר תרופה יחידה לא השיגה לבד, אם כי לא הפחיתה די את הכאב, ואם כי לפעמים יש סינרגיזם בין תרופות שזה הגברת האפקט במתן משולב או לחליפין השפעה אדיטיבית שזה שההשפעה של תרופה אחת הוא בנוסף על זה של קודמתה,כך שאפילו תרופות שניסית בעבר יכול להיות שכדאי יהיה לנסות שוב עם תרופה אחרת, למשל נרקוטיקה. כמו כן, לאור הרשימה שציינת, ולמרות שאלו אולי התרופות שיותר ב"מודה" היום, הן בוודאי לא כל מה שיש, ובכאבים הללו גם תרופות ותיקות כמו אלטרול וגבפנטין יכולות לעזור לפחות כמו סימבלטה וליריקה. יש גם אפשרויות טיפול בתרופות לוריד במתן פעם בשבוע עם אמנטדין או קטמין או לידוקאין למשל. לא נחזור שוב על החשיבות והיעילות והמקום של טיפולים משלימים כמו הרפייה והיפנוזה שהוזכרו כאן ב"פורום" לא אחת, כול לאחרונה, וניתן לחפש לפי נושא זה ולמצוא חומר בתחום. בכל מיקרה, השורה התחתונה היא שלמרות שקיבלת מס' תרופות, הרושם שלי הוא שרחוקה את מלמצות את הטיפול בכאב על כל האפשרויות הגלומות בו. נכון, זה יכול להיות לפעמים תהליך ארוך עם לא מעט ניסיונות ותעיות ותהיות, אך החשוב מכל שיש עוד מה לעשות. למי לפנות? אם את יכולה להגיע לחוות דעת פרטית אצל פרופ' אייזנברג, אז לדעתי זה שווה.כל טוב

שלום רב לך עדנה, אין ספק שכשצריך להתמודד עם הקשיים של שיתוק וכל קשיי הניידות שמתלווים לזה והתלות באחרים, התוספת של התמודדות עם כאב זה באמת קשה ביותר ואין ספק שמאוד חשוב ולדעתי האישית אולי אף הכי חשוב, זה למצוא הקלה לכאב. דניאלה המליצה לך כבר על רופא כאב מבריק שהוא גם אדם משכמו ומעלה וזה פרופ' אייזנברג אך אם אין לך דרך להגיע אליו פרטית יש את מרפאת הכאב שבניהולו בבית חולים רמב"ם שהינה מרפאת כאב טובה עם מכלול של רופאים ומטפלים כי הנטייה היום היא לטפל בכאב במגביל במספר מישורים שונים. אפשר להסתכל על היכולת לחיות יחד עם ולמרות הכאבים כ"כישור" שצריך ללמוד כי הרי אף אחד לא נולד עם חוברת הנחיות להתמודדות עם כאב המשתלט על החיים. בהיות בני האדם אנשים ייחודיים, אנשים שונים מתמודדים בדרכים שונות אך אני בהחלט מאמינה שללמוד להתמודד זה תהליך למידה שדורש גם תמיכה מאחרים. אחד מהדרכים לקבל כלים להתמודדות עם הכאב זה דרך עבודה עם פסיכולוג רפואי - פסיכולוג המתמחה בסיוע לאנשים הסובלים מבעיות רפואיות ובעל טכניקות שונות להתמודדות עם מצבים כמו כאב קשה ויכול להקנות כלים חשובים. אני בהחלט ממליצה לך, כפי שדניאלה כבר ציינה, להתחיל במרפאת כאב כי כרגע ממה שאת מספרת זה נשמע הדבר הכי חיוני ומיידי. אם תרצי הכוונה לאנשי מקצוע שונים באיזור מגורייך, נשמח לנסות לסייע אך חשוב לזכור כי אין אילו המלצות מקצועיות אלא עצות מאנשים בעלי נסיון המנסים לסייע לאחרים במצבים שונים של כאב מתוך הבנה. לידיעתך, אם אין לך דרך להגיע למקומות השונים כגון מרפאת כאב, את יכולה לפנות לגורמים כגון עזר מציון אשר מספקים שרותי הסעה לאנשים בכיסאות גלגלים/קשיי ניידות וכו' ואין זה עולה כסף. אך חשוב לדעת שכדאי להזמין כיומיים מראש את ההסעה. בארגון זה, לפחות בעבר, משתמשים באמבלונסים ככלי הסעה עם היתרון של כיסא ההופך למיטה, אפשרות לשכב ולא לשבת וכן הלאה כך שידאגו לך כמו שצריך. האנשים באירגונים מהסוג הזה הם בדרך כלל מקסימים ויעזרו לכל אדם, ללא קשר לדת וכו'. רציתי רק לתת לך טיפ אחד בקשר לטיפול במרפאת כאב, טיפ שאני חוזרת עליו לא פעם אז בטח לרבים נמאס לשמוע, אך את שומעת את זה פעם ראשונה ולכן אחזור על זה- למרות שכבר ניסית מספר תרופות לטיפול בכאב יש עדיין תרופות וטכנולוגיות לא מעטות שלא ניסית כפי שדניאלה פירטה. כמו כן, לפעמים תרופה שכבר נוסתה יכולה להשפיע בצורה חיובית יותר כאשר היא ניתנת בשילוב עם טיפולים אחרים. בגדול, חשוב לזכור שמציאת טיפול הכי טוב לאדם מסוים, זה תהליך שיכול לקחת זמן ובדרך יכולים להיות נסיונות שלא מצליחים. זאת, משום שטיפול בכאב הינו שונה מלמשל טיפול בבעיית לב שלרב ינתן טיפול זהה או דומה לאנשים עם אותה בעיה. בכאב כאמור אין זה כך: יכולים להגיע לטיפול שני אנשים הסובלים מאותה בעיית כאב אך כל אחד יגיב לטיפולים אחרים לגמרי, למרות הבעיה הדומה. אין זה קשור לאיכות הרופא אלא לאופי המקצוע. לפעמים הסוד הוא מציאת המינון הנכון - יכול לקרות מצב שאדם לא מרגיש כל הקלה מתרופה מסוימת במינון X אך כשמגיעים למינון גבוה יותר, פתאום מורגשת הקלה כלשהי ולפעמים כאמור זה עניין של התנסות בטיפול או תרופה חדשה והרבה פעמים הסוד הוא בשילובים של תרופות. בכל אופן, אני מאחלת לך המון הצלחה ומקווה שיוכלו להקל עלייך בהתמודדות המורכבת עם מכלול הבעיות. אנחנו בכל אופן כאן לרשותך. אם תרצי לשוחח איתי על כל דבר את גם מוזמנת להתקשר אלי ל 0547233073 אם אני חוזרת למה שכתבתי בהתחלה - כמובן שכל אחד חווה מוגבלות באופן שונה ושיתוק חלקי בכל הגפיים, זה דבר מורכב במיוחד ודבר שאני מכירה רק דרך חברים בבית הלוחם ולא מתיימרת להבין באופן אישי אך אשתף אותך בתחושה שלי לגבי כאב/מוגבלות - אני באופן אישי מרגישה היום שיותר קשה להתמודד עם כאבי התופת מאשר המגבלות של לא להיות מסוגלת לעמוד בכלל וכו' (בעבר חשבתי שיותר טוב להיות מסוגלת לעמוד וללכת ולהישאר עם הכאבים אך היום אני מרגישה שהכאבים מגבילים יותר) כי בסופו של דבר הכאב מגביל אותי הרבה יותר אפילו מבחינה פיזית/מבחינת מה שאני מסוגלת לעשות. כמובן שכל אחד וצורת הראייה שלו וכמובן שאני לא חיה את מה שאת עוברת אך מטרתי היא בסך הכל להגיד שכאב זה דבר במיוחד קשה להתמודד עימו ומגיע לך לקבל כל עזרה שניתן לקבל בעניין זה. מחזקת את ידייך, מנדי

נפגעתי לפני 13 שנה בתאונה בחוט שידרה צווארי, אני משותקת חלקית ב 4 גפיים, סובלת מאוד מרגישות מוגברת לכאב שיצאה מכלל שליטה בגב תחתון, לכן מרותקת למיטה, למי לפנות לייעוץ מקצועי? רופאי כאב מקצועיים בתחום? כאב זה גורר גם תחושות שריפות ונימול אך הן משניות לבעיה. תודה עדנה

עדנה שלום רב, אין ספק שיש לך מיכלול בעיות להתמודד איתן, ואני בטוחה שתוספת הכאב על כל זאת מוסיפה מעמסה נוספת שבוודאי מקשה עוד יותר, ביחוד לאור במצב הלא קל בו את מצויה. בכל אופן, ניתן קרוב לוודאי להקל על כאב זה. לא תמיד הכאב חולף, כפי שרבים מאלו המצויים ב" פורום" זה יודעים, אולם ההצלחות שונות מאדם לאדם, ובהחלט כיום בסיוע תרופות המצויות בשוק, וידע יעודי לכאבים מסוג זה, אפשר לעזור ולהקל לא מעט. כדאי לפנות למירפאת כאב ,אם ניתן אז עדיף באחת מבתי החולים באיזור מגורייך, אם אינך משיגה הפנייה, אז בשלב ראשון ניתן להתחיל במירפאת כאב של קופת החולים, ולראות איך הולך. הכי חשוב להגיע להיעוץ של רופא כאב שמבין בתחום ויודע להתאים טיפול תרופתי לכאבים בכלל ועיצביים בפרט. מאחלת כל טוב ובהצלחה.

סבלתי במשך שנים מכאבים כרוניים במפרקים, ניסיתי הרבה טיפולים אפשריים ללא הועיל. לפני כחצי שנה הגעתי למרפאת כאב של מרכז ד"ר דיין ומאז חל שיפור ניכר במצבי ואני מסוגלת לתפקד לשביעות רצוני. ממליצה מאד! לנסות

אילנה, איזה טיפול קיבלת אצל ד"ר דיין שהקל על הכאבים? שמחה מאוד בשבילך שהמצב יותר טוב ותודה ששיתפת אותנו במידע הזה.

הלו איפה ואיך אפשר להתקשר רוחמה

זה כחודשיים הצטרפו לכאבים הנובעים מהניתוחים בחוט השדרה גם כאבים בלתי ניסבלים ברקטום בחלק הגבוהה. בבדיקות אצל פרוקטולוגים נאמר כי העל בסדר. הכל מתייחס לכאבי העיצביים. האם מישהו ניתקל בתופעה נוראית כזאת ואם כן מה עשה או עשתה. הכאב נורא ןלא יעזור קצף או פרוקטוגלבינול. הכאב הנורא הוא גם כאשר אין יציאה אבל כאשר יש יציאה ולו אף הרכה והקלה ביותר אני מטפסת על קירות וזועקת עד השמים. הרקטום שורף כואב ודוקר כמו גם יתר הגוף בעיקר הרגלים ממש טראומה גופנית. ובכלל אי אפשר לגעת בי בשום קטע של הגוף הכל שורף ודוקר ומרגיש מכווץ. לעיתים קשה לי לקבל עזרה מסוג לגרוב גרביים או להרים תחתונים, כי ההרגשה של צריבה במקום הנגיעה וגם קוצים. אבל הבעיה של הרקטום היא בעיה קשה כיון שרוב היום אני יושבת אמנם לא בכסא גלגלים כיון אני מנסה לאט לאט להתנועע בעזרת הליכון. אשמח לשמוע תגובות תודה רוחמה תודה רוחמה

רוחמה היקרה, זה נשמע שאת עוברת גיהנום נוסף על כל מה שעברת עד כה וזה בהחלט נשמע כמו ביטוי נוסף של הכאב העצבי. ברמה האישית חוויתי דברים דומים בתקופות של גלים וגם שמעתי ממספר חולים אחרים על תיאורים מאוד, מאוד דומים באותו איזור וכולם דיברו על הקושי הרב שבדבר. למרות שניסית בעבר תרופות שונות וטיפולים שונים לטיפול בכאב עצבי, ייתכן שלמרות שזה לא הועיל לכאב העצבי באיזור עמוד השדרה, שאחד הטיפולים כן יקל על ההתפתחות החדשה. כדוגמא, ניסיתי בעבר מספר פעמים אחת התרופות לטיפול בכאב עצבי וזה לא נגע בכאב שאני מתמודדת עימו כבר שנים אך התפרצות חדשה בקיץ האחרון של כאב עצבי וכן התפתחות של נוירולגיה אחרת בעקבות מחלה זה דווקא כן הקל כך שלא בהכרח מה שלא עבד עד כה, לא יעבוד גם בשביל ההתלקחות החדשה. אני ממליצה לך בחום לחזור למרפאת הכאב בו את מטופלת, בהקשר לבעיה הנוספת שהתלקחה ותבדקי עימם אם יש טיפולים שניתן לנסות. כאמור, כשיש התלקחות חדשה, לפעמים יש סיכוי גדול בהרבה להפחית את הכאבים. כולי נתקווה שהמצב ישתפר ואחכה לשמוע את העידכונים שלך, תחזיקי מעמד, מנדי

רוחמה, ראיתי כעת כי שאלת שאלה זו גם בהקשר של הודעה אחרת ורק רציתי להסביר שאלודיניה הינה בעיה המלווה להרבה בעיות של כאב עצבי - הכוונה היא ליתר רגישות למגע, אפילו למגע של בגד למשל. למשל, אנשים רבים אף לא יכולים לשאת את המגע של הרוח באיזורים הכואבים - אני למשל חווה את זה כמו צלייה במדורה ולכן, בכל איזור שבו ניתן לעשות זאת ברמה פרקטית אני משתמשת בגרב אלסטית, למעשה תחבושת שניתן לשים על מקום כמו יד, רגל וכו' אשר יושב צמוד (יש גדלים שונים של התחבושת הידועה בתור TUBIGRIP וזה מאפשר התאמה לגודל מהבחינה שמצד אחד זה לא עוצר את הדם אך צמוד מספיק שזה לא יזוז אפילו טיפה ויעורר עוד את הכאב אך מצד שלישי זה גמיש מספיק שאפשר להחזיק את זה מאוד מאוד רחב כי הרי עצם הלבישה תהיי טראומה פיזית אחרת). בזכות הטוביגריפ אני יכולה לשים נעליים מעל החבישה מבלי לעבור את הסבל של לבישת גרביים רגילות שזה כבר מעבר לסף הסבל שאני עומדת בו. אין הגבלה למספר המקומות שאפשר להשתמש בזה כל עוד אפשר פיזית- לי יש למשל בשש מקומות שונים (כגון ברכיים, כפות רגליים, מרפק וכו') וכל עוד לא עוצרים את הדם, זו עזרה ענקית כי אז לא עוברים את הסבל של תנועת בגדים, רוח וכו'. כמובן שזה לא פותר את הכאבים אך זה עוזר ברמה פרקטית. ברור לי שאינך יכולה להשתמש בזה באיזור הרקטום אך אולי יש איזור שבו כן ניתן להיעזר בפתרון כזה..... לא יודעת למה פתאום כתבתי לך את זה אך חשבתי שאולי זה יעזור בכיוון של רעיון למרות שזה התחיל כהסבר למה זה אלודיניה. העניין של הכאב באיזורים פנימיים הוא קשה במיוחד כפי שאת ודניאלה למשל חוות ולא פעם הסבל עולה בהרבה על הסבל של איזורים כמו רגליים/ידיים וכו'. אחד האיזורים שלי הכי קשה להתמודד איתו וששובר במיוחד אצלי זה הכאבים שיש לי בקיבה ואיזורים אחרים במערכת העיכול שהתעורר לאחר ניתוחים באיזור בחזרה אלייך, הלוואי ויצליחו למצוא משהו שיקל ולו במקצת על המצב החדש כי זה וודאי כל כך קשה להתמודדות.

קראתי מספר פעמים המלצות חמות של מנדי ודניאלה לעבוד עם הכלים האלו, כדי שתהיה לנו יכולת להקל על הכאב באופן עצמאי. התחלתי עכשיו מספר פגישות עם פסיכולוגית רפואית וקיבלתי השבוע "שיעורי בית" להתחיל לתרגל. רציתי לשאול - ברור שהכלים האלו מצריכים הרבה תרגול, וכמו בכל הנושא של התמודדות עם כאב צריך הרבה סבלנות ועבודה לטווח ארוך. בכל זאת זה ריאלי לדבר על הגעה לרמה שהכלים האלו משפיעים בטווח של מספר חודשים, אם משקיעים תרגול יומי/פעמיים ביום עם הדרכה? בעיני ברגע שיש יכולת להפחית את הקושי בכאב לפי הצורך מדובר בפריצת דרך. לכן למרות שזה מן הסתם מאוד אינדבדואלי ותלוי בהרבה גורמים, מעניין אותי אם זה ריאלי לקוות תוך חצי שנה נניח של תרגול עם הדרכה, ליכולת להקל באופן חלקי על כאב משמעותי מנדי ודניאלה - כשאני קורא את התיאורים שלכם על יכולת לשכך כאב/להקל התקפות קשות של כאב, זה נראה לי מדהים - איפה הגבולות של היכולת להשפיע על הכאב? זאת אומרת גם עם היכולת הזו הכאב עדיין קיים, איפה ההשפעה של הכלים האלו נעצרו? זה תלוי במיומנות, שבדרך כלל אפשר להגיע להקלה חלקית ועדיין נשאר חלק?אשמח אם אפשר להסביר על זה קצת בנוסף - איפה אפשר להשיג ספרות/מחקרים בנושא של כלים/אסטרטגיות להתמודדות עם כאב כרוני? בחודשים האחרונים התחלתי להסתכל על כל הנושא של איך הכאב משפיע ועם אילו כלים נפשיים אפשר להתמודד אותו עם הרבה סקרנות, ומצאתי שזה נושא מרתק שאפשר ללמוד אותו ולהבין אותו ככל שעובר הזמן בצורה הרבה יותר מעמיקה ומוצלחת, ולהתייחס בצורה טובה וחיובית יותר להיבטים שונים שיש בחיים עם כאב כרוני. ושוב תודה רבה

שלום יהודה, קודם כל ברכות על כך שהתחלת לעבוד עם פסיכולוגית רפואית - אני מאמינה שזה אחד מהדברים הכי חשובים בדרך להתמודד יותר טוב עם הכאב ולהצליח לתפקד בדרך כלשהי, על אף הכאב. לא רק מבחינת לימוד טכניקות כמו דמיון מודרך, שזה כמובן דבר חשוב ביותר אלא גם מבחינת התמיכה - הרי איך אפשר לחיות עם כל כך הרבה כאב, מבלי שזה ישפיע על הנפש? אפשר להסתכל על זה בעצם כתהליך של עבודה עצמית יחד עם איש מקצוע.... וכעת בחזרה לשאלה שלך - אין ספק שיש אנשים שבאופן טבעי יותר טובים בלימוד טכניקות מהסוג של דמיון מודרך ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן אך בגדול, כפי שאמרת בעצמך - התירגול הוא הסוד כי ככל שאתה יותר מיומן, אתה יכול להיעזר בזה ביתר קלות וביתר יעילות. תווך הזמן שציינת, של חצי שנה, נראה לי בהחלט ריאלי אך עלי לומר, גם ע"פ דבריו של הפסיכולוג הרפואי עימו אני עובדת, שאם אתה יכול לתרגל כמה שיותר פעמים לאורך היום, אתה תלמד את העניין יותר מהר. יש פסיכולוגים רפואיים ופסיכיאטרים האומרים שאנשים הנמצאים בכאב, לא יכולים להרשות לעצמם לא לתרגל מספר פעמים רב. אחד הדברים הכי חשובים, במיוחד כשלומדים את הטכניקה, זה לתרגל דווקא כשלא כואב לך כי אז כמובן שיותר קל לתרגל בגלל יכולת יותר טוב להתרכז. ריכוז הרי הוא בבסיס של העניין ולכן, לפני שיודעים להשתמש בטכניקה כשנמאים בהתקפת כאב קשה, צריך לדעת לעשות את זה כשהמצב יחסית בסדר או כמה בסדר שניתן במצב בו את נמצא לעומת מצב שבו באמת יש התקף קשה. לאחר מכן, תוכל כמובן להשתמש בזה דווקא בעת התקף קשה. עם כל מה שאמרתי, חשוב כמובן ללכת ע"פ ההמלצות של הפסיכולוגית המטפלת שלך כי היא מומחית לעניין ומכיוון שהיא זו שמלמדת אותך, חשוב ללכת בדרכה ולתת לעבודה עימה את הסיכוי הטוב ביותר. האם הטיפול מתבצע בירושלים? הרבה הצלחה, מנדי

שלום, יהודה אתה שואל שאלות שלא ברור שניתן לתת עליהן מענה חד משמעי. כמו בכל דבר, ברור לי שכאשר קיים מסך של אי וודאות, אנו חפצים לפוגג אותו, אבל לא ניתן לספק תשובה ודאית לגבי תרופות שניתנות האם יועילו, מתי וכמה, אז בוודאי שלגבי טכניקה שהיישום שלה כה אישי, התשובות הן עוד יותר בעייתיות. אם אתה קורא אנגלית טוב, אני ממליצה על מאמר שפורסם בנושא של טיפול בהיפנוזה בכאב סרטני (אם כי איני רואה הבדל האם זה בכאב סרטני או כרוני, העיקר העיקרון. זה פורסם ב- http://caonline.amcancersoc.org ב- 1985 ,כרך 35 ,עמ' 221-231 .לדעתי חצי שנה של תרגול יומיומי זה די והותר כדי ללמוד די מיומנות כדי להיות מסוגל להקל כאב. עד כמה? נראה לי שזה גם תלוי ביכולת האישית של כל אחד, גם במצבו התפקודי ובדרישות החיים ממנו/ה-האם בכל פעם שיש החמרת כאב יש לך הזדמנות לשכב, להיכנס למצב היפנוטי ולשככו או שמא אתה אדם פעיל שאין לך את הפריבילגיה לכך, ואז אולי יש למצוא אלטרנטיבות להפחתת כאב ,מבלי להידרש להיות ממש בטרנס היפנוטי עם כל המישתמע מכך. כשמדברים על היפנוזה- מרבית האנשים מדמיינים אדם שוכב, עוצם עיניים, סופר מעשר ומטה, ונרגע לאיטו במעין טרנס לתהליך של 20 דקות לפחות, שבסופו בתקווה כאביו יפחתו. אך לא בהכרח חייבים לשכב או להגיע למצב רגיעה של הגוף כדי שהנפש תהייה במצב היפנוטי, ובהחלט, וביחוד עבור מצבים בהם אין אפשרות או תנאים למצוא מקום או זמן להשגת "טרנס" מלא, ניתן ללמוד כיצד להפריד בין הטרנס ההיפנוטי הרוחני לזה הגופני. בנוסף, יש אפשרות ללמוד השראה פוסט היפנוטית, כלומר שאותו דבר שממומש בהיפנוזה, דהיינו הפחתת כאב למשל, תינתן הוראה שימשך גם לאחר סיומה, ושהמשך של הזמן שההקלה נימשכת, יתארך מפעם לפעם, כך שבעצם ההיפנוזה תשמש כמשככת כאב ארוכת טווח יותר ולא רק כ- SOS . האם כל אחד מסוגל למיומנות הזו, ומהי דורשת?! חוץ מזה, מלכתחילה לא לכל אחד אותו כאב, אותה עוצמה, משך-קבוע או התלקחויות. גם יש לזכור שלא לכל אדם יש את אותן ציפיות, בעוד שאולי אחד יקווה שהשיטה תעלים את כל מכאוביו, אחר ( כמוני למשל ) יסתפק בהקלה של 20% בעת החמרה, (אפילו אם תמיד אפשר לשמוח על יותר ) ויהא זה עולם ומלואו עבורו, כתלות בחווית הכאב היומיומית, ניסיון העבר וההבנה מה ניתן עוד להשיג. אומנם תאורטית, עולם התת מודע הוא רחב ועשיר, ויתכן שכמו שניתן לנתח ולעשות טיפולי שיניים ללא הרדמה, היינו אמורים להיות מסוגלים "להעלים" את הכאב. אבל עיקרון לחוד ומעשה לחוד. דבר אחד הוא ניסיון חד פעמי כשאדם רגוע וחש טוב, להשרות מצב היפנוטי, ואז לגרום כאב ולוודא שאינו חש אותו כי מצוי במצב השראתי, לעומת אנשים המצויים במצב כאב כרוני מתמיד, תשושים, ועל זאת חווים החמרה\ ובשיא מצוקתם אמורים למצוא את היכולת להקל והפחית את הכאב. ולא תמיד זה קל. המיומנות צריכה להיות "בדמך", כי אחרת לפעמים אתה כה כאוב ותשוש, שלא מתחשק לקחת אחריות, להתמודד, ולדאוג לעצמך, אלא לעשות את ה"דבר הקל", לכאורה, ולקחת תרופות. בקיצור, יש עוד שאלות פתוחות, וזהו מסוג הדברים שחייבים להתנסות, וכל אחד צריך לבחון ולמתוח בעצמו את גבולותיו הוא, ולדעתי לפחות, שווה להתנסות ,שווה את ההשקעה ואת האכזבות שבדרך. עבורי, זה לא שנפתר לי הכאב, גם לא פחת משמעותית, אבל לפחות יש לי כלי שמאפשר לי להמשיך ולתפקד, לפני כן בקושי יכולתי לרדת ולשבת שעתיים על כיסא, וכרגע אני עובדת במישרה מלאה, ולא שמצבי הישתפר, להפך, את הכל אני יכולה לזקוף לעבודה שעשיתי וליכולת להביא אותה לחיי היומיום, ומאחלת זאת לכל אחד.

הי יהודה, בזכות דניאלה נזכרתי שלא עניתי על העניין של הספרים ודווקא קראתי מספר לא קטן של ספרים בתחום ההתמודדות עם כאב אך לא כולם באמת טובים. אם אתה קורא אנגלית אני ממליצה על שני ספרים הקשורים מאוד לטכניקות הללו אך למעשה, מרחיב בכלל לעניין של כלים להתמודדות עם כאב כרוני: 1. MANAGING PAIN BEFORE IT MANAGES YOU 2. The Pain Survival Guide: How to Reclaim Your Life אפשר לקנות אותם באמזון ובמקומות אחרים דרך האינטרנט כי טרם ראיתי את הספרים הללו בארץ. הספרים הללו הומלצו לי במקור ע"י פסיכולוגית רפואית מדהימה שעזרה לי רבות ולמדתי הרבה גם מהספרים הללו.

האם ליריקה אוששר בסל החדש ומתי נכנס האישור לתוקף

בינה שלום, ליריקה מאושרת לכאב עיצבי מזה יותר משנה. לתרופה יש מיגבלות באישור, שעד לאחרונה היו שהיא מאושרת רק כתרופה בקו שלישי ומעלה, לאחר מיצוי של שני קווי טיפול לפחות של תרופות יעודיות לכאב עיצבי כמו תרופות נוגדות דיכאון, או נוגדות אפילפסיה, או טרמדקס, או תכשירים מכילי פרופוקסיפן כמו אלגוליזן פורטה וכו'. ב"סל" האחרון בוצעו הקלות מבחינת הדרישות לקבלת התרופות. כמדומני ,אבל איני בטוחה בכך, שהפחיתו דרישה לקו אחד קודם וניתן לקבלה כבר בקו שני(בלי נדר)

שלום רב אכן, הצלחנו להכניס את התרופות לכאב עצבי לסל כבר ב2006 אך כפי שדניאלה כבר ציינה מצד אחד היו מגבלות שהקשו על חולים רבים ומצד שני, גם כשחולים היו זכאים ע"פ ההנחיות של משרד הבריאות, קופות החולים לא איפשרו. אנו יודעים באופן וודאי כי רב הזכאים מתוך 25,00 הזכאים לתרופות הללו לא הצליחו לקבל תרופות כמו ליריקה וזו הסיבה שרופאי הכאב, הנוירולוגים ורופאי הסכרת, יחד עימנו, מהצד של החולים, עמלנו יחדיו על מנת להסדיר את העניין. ביולי 2007 ההסתדרות הרפואית פירסמה הנחיות חדשות ומפורטות מאוד לגבי האופן הטיפול בכאב נוירופטי - לא רק לגבי שלושת התרופות לטיפול בבעיה זו אלא דרכי טיפול באופן כללי. אנחנו, יחד עם כל הגורמים הרלוונטים פנינו לועדת הסל בבקשה להורות לקופות לפעול לפי ההנחיות החדשות ולאפשר לחולים כמונו, לקבל את התרופות הלכה למעשה. כעת, יש תוספת תקציבית משמעותית וכן אין כיום הנחיות של טיפול בקו שלישי - כל החולים יכולים לקבל את התרופות הללו כקו טיפול ראשון או שני, לפי סוג הבעיה. כפי שכבר הסברתי, זה יקח כמה שבועות עד שהעניין יוסדר בתוך משרד הבריאות (ואז מפרסמים חוזר מנכל עם ההנחיות לרופאים ולקופות) ואז רק נותר לחכות לראות את ההנחיות של כל קופה וקופה ולכן קשה להגיד כבר עכשיו בדיוק איך העניין יתנהל. בכל אופן, בקרוב העניין יוסדר וייתכן שכבר עכשיו, הקופות התחילו להקל. שווה לנסות ואם זה לא יעלה יפה, אודה לך אם תוכלי לעדכן אותי. הרבה הצלחה, מנדי

שלום רב, ברצוני לישאול את המומחים מה גורם לדלקת באשך? בעלי סובל מכאבים באשך שמאל,הוא ניבדק אצל רופא ועבר גם אולטרסאונד. לאחר הבדיקות ניקבע שהוא סובל מדלקת באשך השמאלי והוא קיבל אנטיביוטיקה לטיפול בדלקת. שאלתי היא ממה נוצרת דלקת באשכים? הבנתי שצריך להימנע מפעילות גופנית ובאמת בעלי נח יותר ולא מבצע פעילות גופנית. ברצוני לדעת ממה ניגרמת הדלקת,האם יכולה להיות בעיה בהמשך? המון תודה מעיין

מעיין שלום רב, לדאבוני לא הגעת למקום הנכון כדי להתייעץ לגבי שאלות אלו. זהו פורום של מתן תמיכה ולא יעוץ רפואי, ובוודאי שלא בתחומים אלא. עצתי לך להתייעץ עם הרופא האורולוג בשאלות הללו, כל טוב.

שלום רב לך, הגעת לפורום תמיכה לאנשים הסובלים מכאב כרוני ועל כן, לצערי, איננו כל כך יכולים לעזור כי אינני רופאה ואין זה פורום של מומחים רפואיים. אני ממליצה לך לפנות למומחה שמטפל בבעלך ולהגיע לפגישה עימו עם רשימה של כל השאלות שיש לך לגבי הדלקת ממנו סובל בעלך, כך לא תשכחי את כל השאלות ותקבלי מענה ענייני. במידה והדבר גם גורם לכאב, אני ממליצה לך להעלות גם נקודה זו אצל המומחה ולשאול אותו כיצד אפשר להקל עליו. אני חושבת שהכי טוב לשאול את הרופא המטפל את כל השאלות כי הוא זה שמכיר את כל המצב ואת כל הפרטים במקרה של בעלך ועל כן, הוא יתן לך תשובה רצינית ומעמיקה מתוך ידע והיכרות. הרבה בריאות, מנדי

שלוםן לכולם אני סובלת מזה 4 חודשים מכאבים עזים בגב וגוררת רגל שמאל תוך כאבים עזים בברך ובירך. עשיתי MRI ןCT ואין ממצאים המצדיקים ניתוח בגב. האורטופד שלי טוען כי המושיע האחרון שלי הוא פרופ' אילון איזנברג. הייתי במרפאת כאב ברמב"ם אך שם אני מגיעה רק לרופאים זוטרים. אנא עיזרו לי כדי שאוכל לשוב לעבודה. תודה אלמוג

אלמוג שלום רב, פרופ' אייזנברג לא מקבל במירפאת הכאב ברמב"ם חולים חדשים. ניתן להגיע אליו פרטית. מצ"ב תשובתה של דבי לשאלה זו מלפני תקופת מה ב"פורום" : "בקשר לפרופ' הוא מקבל באופן פרטי במרכז חורב בחיפה טלפון 04-8305222 וזה עולה 800- שקל אפשר לקבל החזר מקופת חולים עד 550 ואת היתר את משלמת דרך אגב הוא לא עושה טיפולים בקליניקה שלו אלא מפנה למרפאות כאב להמשך טיפול". רק הערה, אומנם כאדם הוא איש ניפלא וגם כמובן כרופא, אך יש לקחת בחשבון שלמרות שאולי במירפאה מטפלים בך "רופאים זוטרים" עדיין הוא נימצא שם ברקע, וניתן להתייעץ איתו לגבי החלטות, בישיבות צוות ועוד. אז ברור שכדאי ללכת ולשמוע חוות דעת, אבל השאלה האם כדאי להיות מטופל לחלוטין רק במיסגרת "פרטית" עם הבעיות שיש בכך, או בכל זאת להמשיך טיפול במירפאה, כשפרופ' אייזנברג נימצא ברקע, אפילו אם אינו הרופא האישי, הרי הרופא לא עושה "קסמים", רק נותן עצות, והתרופות והטיפולים יעשו או שלא יעשו את העבודה, ויש יתרון רב לטיפול במיסגרת של "מרפאת הכאב" כמירפאה ומיכלול, ובוודאי בזו של רמב"ם, שבעלת צוות מדהים, כך שלא בטוח שהייתי מוותרת על זה.

תודה רבה על ההפניה. אני זקוקה לחוות דעתו מאחר ואני כבר נואשת. כבר 4 חודשים טוענים במרפאת הכאב ברמב"ם כי יעשו ישיבת צוות. ודאי שאינני בעד רפואה פרטית בלבד אך אני חייבת להיפטר כבר מהכאבים הטורדים ללא הפסקה.

שלום רב, האם משהו לקח את התרופה טגרטול לכאבים עצביים והיא עזרה לו, אם כן? תוך כמה זמן? מה תופעות הלוואי שלה? אם יש המלצה אחרת להקלה בכאבים אלו: שהיא איננה גבאפנטין,ליריקה או סימבלטה אשמח לשמוע . אם מישהו מכיר רופא המומחה לבעיות וכאבים עצביים ו/או על דרך מלבד תרופות וזריקות להקלה בכאבים אלו . רוני

רוני שלום רב, דבר אחד שלא ציינת בדברייך הוא מהו מיקומם של אותם כאבים עיצביים עליהם את/ה מדבר/ת (אני מתנצל אבל רוני יכול להשתמע לשני המינים...), ולעיתים המיקום ו/או האבחנה של סיבת הכאב יכולה להשפיע מבחינת בחירת הטיפול עצמו. לגבי הטגרטול, זו תרופה ממשפחת נוגדי אפילפסיה שבעבר היתה האב טיפוס לטיפול בכאב עיצבי. כיום, כמעט ולא מקובל לטפל בטגרטול, אלא בכאבים עיצביים של הפנים ובאותם מצבים הקרויים נוירופתיה של העצב החמישי-טריגמינל נוירלגיה. אומנם אם נכשלו תרופות אחרות, אפשר לנסות גם אותה, אולם סך הכל, לפחות לפי הגישה של הרופא שלי, לדעתו, לא חייבים לנסות כל תרופה מכל משפחה כדי להוכיח כישלון, כך שאם מנסים מס' תכשירים נוגדי אפילפסיה למשל, נגיד גבפנטין ןליריקה ולא עזרו, ,אז אין הרבה הגיון לנסות גם טגרטול, אפילו שהמנגנון שונה משהו. כמו כל התרופות מהמשפחה היא עובדת די לאט לוקח שבועות עד להתחלת השפעה, כלומר לפחות חודש וחצי.תופעות לוואי הן בעקר במערכת עצבים מרכזית של שינויים בריכוז, עייפות,וכן שינויים בבדיקות של תפקודי כבד ודורש גם מעקב אחרי רמות התרופה בדם. בנוסף יש לה אינטראקציות עם תרופות נוספות ויכולה להפחית או להגביר רמות של די הרבה תרופת וצריך להיות ערים לכל שינוי או תרופה חדשה שלוקחים, לברר האם מתנגשת עם הטגרול או לא, ואם צריך לכן התאים מנון. לשאלתך לגבי טיפול, אז לפי שמות התרופות שציינת נראה שטופלת לפי צו העונה ולפי התרופות שנחשבות ל"חדשניות" כיום בטיפול עיצבי. עם זאת יש לזכור כי כפי שבזמנו ניתן הטגרטול (לפני עידן הסימבלטה והליריקה), כך קיימות עוד מס' תרופות ממגוון קבוצות, גם מהקבוצות הללו- נוגדי אפילפסיה ונוגדי דיכאון, וגם מקבוצות אחרות, כמו מייצבי ממברנות, נוגדי פרקינסון,ואחרים שיתן לתת. סך הכל התוצאות בתרופות השונות, ישנות או חדשות הן די דומות. אין לצערנו אומנם מחד תרופת פלא עדיין, אך מצד שני אם נכשלו מס' תכשירים, עדיין יש סיכוי להגבה ע"י תכשירי אחרים, שאינו פחות מזה שהיה ע"י התכשירים "המתקדמים" יותר, לכאורה. קיימות גם מס' תרופות כמו לידוקאין, קטמין או אמנטדין, אפשר לתת במצבים מסויימים במתן תוך ורידי במירפאות הכאב עם תוצאות לא רעות. לגבי טיפולים "אחרים" ,לא את הזכרנו כאן ב"פורום" את החשיבות של החלק העצמי בטיפול. היכולת להקל כאב ללא תרופות, להחזיר שליטה לעצמך ולחייך. אני אישית ממליצה בחום על לימוד של טכניקות הרפייה/דימיון מודרך/היפנוזה עצמית/ביופידבק. לא כל הדברים שציינתי הם אותו הדבר, אך כוונתם להשיג את אותה מטרה, הגברת כוח המודעות הפנימית שלנו, הקיים בכל אחד ואחד מאיתנו, אך פעמים רבות מדוכא וחסום ע"י מחשבה ושיפוטיות ופחדים, כדי שיוכל לשמש אותנו לרגיעה והקלת כאב. ללמוד לנתב את אותם כוחות פנימיים בצורה חיובית ולא שלילית. האנסטינקט הבסיסי כשכואב הוא להתכווץ, לנשום יותר מהר, פעולות שמגבירות מתח שרירים-ובכך רק מגבירות כאב,וזהו מעגל שמחמיר עצמו. אם נדע לנתק את המעגל לבד, ולו ע"י כך שבעת ההחמרה נלמד להירגע, או לנשום או לחשוב על משהו נעים במקום מייד להילחץ כי הרע מכל הולך לקרות, אזי-כבר התוצאה תשתנה עבורנו. כדאי לקבל הדרכה ע"י פסיכולוג רפואי ולתרגל,לתרגל, ולתרגל. מה עוד?! פעילות גופנית חשובה בכל מצב. היא שומרת על חיוניות ומפרישה אנדורפינים. אם יש קושי, כדאי לשקול להתחיל לבצעה במים חמים-הידרותרפיה, שחייה, שם הכל יותר קל. בתור המלצה לרופא כאב טוב המבין בכאב עיצבי,אני הייתי ממליצה החום על פרופ' אייזנברג ברמב"ם, רק שאני יודעת שדרך בית החולים די בלתי אפשרי להגיע אליו, אולי באופן פרטי ,אבל זה שווה לפחות את חוות הדעת, לדעתי. כל טוב ובהצלחה

שלום רוני, רק רציתי להוסיף שיש כעת הנחיות חדשות לתרופות לטיפול בכאב עצבי (אני יודעת שאני נשמעת כמו תקליט שבור בעניין הסל אך מה שחשוב הוא שאנשים ידעו שכעת קבלת התרופות הללו אמור להיות ללא מאבק) ותוך כמה שבועות, לאחר אישור הממשלה, משרד הבריאות יוציא חוזר מנכ"ל עם ההנחיות. השלב הסופי הינו ההנחיות שהקופות יוציאו לאופן מתן התרופות לטיפול בכאב עצבי כך שבקרוב יהיה הרבה יותר קל לקבל אחת משלושת התרופות שציינת. כל אחד מרופאי הכאב מבינים כיצד לטפל בכאב עצבי ולכן, אם תגיע למרפאת כאב בבית חולים, תהיה בידיים טובות. אני תומכת בהמלצה של דניאלה להגיע לפרופ' אייזנברג ו/או למרפאת הכאב ברמב"ם, זוהי מרפאת כאב מאוד מקצועית עם צוות מקצועי ואמפתי ביותר. כפי שדניאלה תיארה, יש עוד דרכים שניתן לטפל בכאב עצבי במסגרת מרפאת הכאב. חשוב לדעת שיכול לקחת זמן עד שמוצאים את התרופה הטובה עבורך או שילוב הטיפולים המתאים עבורך ולכן חשוב להתמיד. בקשר לשאלה לגבי טגרטול - אכן זוהי תרופה מהדור הישן לעומת התרופות החדשות הקיימות היום. כולי תקווה שתצליח להגיע למרפאת כאב/פרופ' אייזנברג אך אתה חייב ראשית כל לבקש הפנייה/המלצה מרופא המטפל שלך. הרבה הצלחה, מנדי

שלום רב, כבר כ-20 שנה שהוגדרתי כסובלת מסינדרום הפיברומילגיה. ניסיתי סוגים שונים של טיפולים, אלטרנטיביים וקונבננציאליים גם, אני לוקחת באופן קבוע כ-6 כדורים של פרוקסול פורטה, במצבי כאב בלתי נסבל גם טיפות טרמדקס (ג-60 טיםות סיום), וכשגם זה לא עוזר, אני פשוט מנסה ללכת לישון עם כדור קלונקס בתקווה שתוך כדי השינה הכאב יחלוף. אין די מילים לתאר עד כמה איכות חיי נפגעת ואני לא יודעת אם לא גרמתי לעצמי נזק בלתי הפיך עם כל התרופות {גם תרופות נגד דיכאון). לאחרונה הופניתי למרפאת כאב וטופלתי ע"י זריקות לידוקאין שניתנו לי ע"י רופא מרדים. זה עזר מאוד, אבל לאחר כ-8 טיפולים הרופא סירב להמשיך בטיפול. לשאלתי, מה הסיבה, הרי סוף סוף נמצא משהו שעוזר לי, אז למה להפסיק, התשובה היתה "ככה", כלומר אין תשובה. שאלתי, מדוע לא ניתנת אפשרות לקבל באופן קבוע זריקות לידוקאין? האם יש תופעות לואי בטיפול ממושך הגורם לנזק? אשמח לתשובה ואם יש למישהו בפורום עצה , לגבי סוג טיפול כלשהו, מלבד אלטרנטיבי אודה מאוד.

לעיונך על הטכנולוגיות המתקדמת למניעה ריפוי והחלמה http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=6947

הבנו בפעם הראשונה, שנייה, שלישית ו.... זה אתר תמיכה ולא אתר פרסום חינם לשיטת הטיפול שלכם, למרות שבוודאי שזה ממש נוח, כל כמה ימים,כשיש פונה חדש,סובל ומתוסכל, שעוד לא מכיר אתכם, לצוץ כחדשים ב"פורום" עם אותן הבטחות להחלמה. אז בינתיים, לא ניכנס לטיעונים, אפשר הרי תמיד לאמר מילים יפות עד כמה כל מה שחשוב לכם הוא טובת המטופל, להציע שיטה שעובדת ולעזור לסובלים שדברים אחרים לא סייעו להם. אך מילים קל לאמר, לעמוד מאחריהן, קשה הרבה יותר. אני כבר כמעט ונעלבת כשאני רואה את ההמלצות /פרסומות חוזרות ונישנות שלכם. כמה פעמים צריך לשמוע אותו הדבר? כמה פעמים צריך לבקש שלא להשמיע כבר ולא להענות? למה להתעקש אם אתה לא רצוי-ואין זה מקומך,ולא רק אני אומרת זאת. סה"כ זה די צבוע בעיני לנצל פורום שכזה לצרכי פרסום ללא תשלום כדי להרוויח כסף מאנשים סובלים, כשלא ברור, שבעצם באמת תמלאו את "ההבטחה" לכאורה, שהיא החלמה

שלום לך מנדי אני בת 33 וסובלת מפיברומילאגיה כ- 3 שנים. ניסיתי הרבה תרופות כגון: ציפרלקס ואלטרול שלא עזרו כלל. שמעתי היום שיסמבלטה נכנסה לסל התרופות וזה הזכיר לי כי כמה רופאים המליצו לי ליטול אותה עבור הכאבים. האם ידוע לך שהתרופה הזו באמת עוזרת לבעיה שלי? אני לא בוטחת כל כך ברופאים אלא רק במתנסים , בסובלים באמת. נושא אחר: האם ידוע לך על קבוצת תמיכה לכאב כרוני בירושלים? תודה מראש יעלי

יעלי שלום רב, סימבלטה היא תרופה ממשפחת נוגדי דיכאון שהוכיחה עצמה כבעלת יעילות בכאבים בעלי מרכיב של כאב עיצבי, כאשר כיום הכאבים של פיברומיאלגיה נחשבים בחלקם ככאלו ונוטים להיות מטופלים באופן דומה. בהחלט יש מקום לנסות אותה. היתרון העיקרי שלהבדיל מהתרופות שניסית עד כה שלוקח להן זמן אורך עד אשר שיודעים האם לתרופה יש יעילות או לא, לסימבלטה יש התחלת פעילות מהירה יחסית, וכבר תוך כשבוע ניתן להתרשם האם היא יעילה עבורך או לא. לצערי, אין חכם כבעל ניסיון, כי כמו כל תרופה, אין תרופות פלא, ואין 100% הצלחה, כך שיש כאלו שהתרופה תועיל מאוד להם, אחרים פחות ואחרים בכלל לא. כנ"ל לגבי נושא תופעות הלוואי והסבילות לתרופה שיש שיקחו אותה וירגישו טוב ואחרים פחות. התופעות העיקריות הן של עייפות, ישנוניות וסדציה, אך יתכנו גם עליות בל"ד בייחוד עם נילקחות תרופות אחרות, כאבי ראש ובחילות. זה חיובי שאת חשה שאת יכולה לקבל תמיכה ע"י אנשים אחרים וללמוד מהם, מצד שני, חשוב לא פחות לחוש אמון ברופא המטפל בך שזה הבסיס לקשר בין מטופל למטפל בו. איני מכירה אותך או ע"י מי את מטופלת, ואני מקווה שאיני מתפרצת למקום שאיני אמורה, אך אם את מרגישה צורך לאמר שאת לא בוטחת ברופאים, אני תוהה האם קיימת בעיה בינך לבין המטפל בך שאולי מצדיקה שינוי מטפל, או שיש בעיה שקשורה גם בך וביכולת שלך לתת אמון דבר שעשוי גם לפגוע בטיפול שתקבלי ובאיכותו, ואולי כדאי לנסות ולחשוב מדוע. לפעמים אנו נפגעים פעם ולא מוכנים "להסתכן" שוב, אבל בסופו של דבר יש לזכור כי הסיכוי הטוב יותר שלך להרגיש טוב הוא אם תצרי מערכת של אמון הדדי עם רופא כאב טוב, ותאפשרי לצוות הרפואי לעזור לך, ולא אם תסמכי בעיקר על עצות מ"חברים", כי אפילו אם לעיתים נשמע שאדם אחר עובר דברים כמוך, ולכן אולי כדאי להתנסות באותם טיפולים שסייעו לו/ה,הרי שלא תמיד מה שנשמע דומה והתאים לאחד, אכן מתאים לאחר, ואני מאחלת לך שתמצאי את אותו רופא, אם טרם מצאת, שתוכלי ביחד איתו להתמודד עם בעיית הכאב,צעד צעד אל עתיד טוב יותר, כל טוב

שלום לך יעלי, ראשית, דווקא אענה לשאלה האחרונה שלך. אנו מאוד, מאוד רוצים לפתוח קבוצת התמודדות בירושלים והקושי כרגע הוא מציאת אדם נוסף להנחות את הקבוצות מכיוון שכל סדנה מנוהלת ע"י פסיכולוג רפואי ואדם הסובל מכאב כרוני, שעבר הכשרה בתחום הנחיית קבוצות. בקרוב נפתח קבוצת התמודדות נוספת בתל השומר אך אם תשלחי לי אימייל, אוסיף אותך לרשימת המתנה של ירושלים ומי יתן ובקרוב נצליח סוף כל סוף להגשים את חלומי, לפתוח קבוצה בירושלים. אודיע לך כמובן כשיהיה לי חדשות בעניין. אנא שלחי לי מייל אם שמך המלא, גיל, כתובת, מספר טלפון ותיאור הבעיה בכמה מילים [email protected] . הסדנה מורכבת מחמישה מפגשים דו-שבועיים בני שעתיים וחצי. מטרת הקבוצה הינו שילוב של תמיכה קבוצתית יחד עם מתן כלים להתמודדות טובה יותר עם הכאב, כולל לימוד טכניקות מעולם ההיפנוזה העצמית/דמיון מודרך שמועבר ע"י פסיכולוג רפואי. איננו מתיימרים לפתור את בעיות הכאב של המשתתפים - מטרתנו לנסות לסייע בהתמודדות תוך כדי העלאת הבעיות המשותפות ומתן כלים להתמודד טוב יותר עם הכאב. הנסיון מהקבוצות שניהלנו עד כה הן חיוביות ביותר ומכל קבוצה, גם אנחנו לומדים ומשתפרים (אנחנו זה המנחים - ד"ר גבי גולן ואנוכי). יש להתחייב להגיע לפחות לארבע מתוך חמשת המפגשים כי כל מפגש בנוי על המפגש הקודם וחבל להפסיד. כל הסדנה כולה עולה 250 ש"ח. וכעת לגבי השאלה הראשונה: הרבה חולות הסובלות מפיברומיאגליה סיפרו לי שסימבלטה ו/או ליריקה עזרו להם מאוד - כמובן שזה אישי ויש כאלה שזה לא עוזר להם, יש כאלה שזה עוזר להם מעט ויש כאלה שזה מחולל שינוי ממשי במצב הכאבים. לצערי, סימבלטה הינה בהתוויה מקורית של טיפול בכאב עצבי ממקור סכרתי אך כיום, עם ההנחיות החדשות לטיפול בכאב עצבי שההסתדרות הרפואית הוציאה (החוברת נמצאת בחלון החדשות של אתר העמותה למאבק בכאב) יש אפשרות לקבל סימבלטה עם בעיות של כאב עצבי לא ממקור סכרתי. אבל, אין התוויה לפיברומיאלגיה ועל כן, לצערי, את לא נכנסת לקטגוריה של הזכאים לקבל תרופה זו באופן מסובסד. עם זאת, אני מציעה לך לפנות לרופא המחוזי של קופת החולים שלך יחד עם המלצה חמה מהרופא המטפל ולהסביר את המצב ולבקש ועדת חריגים. לפעמים זה עוזר.... העיקר, אני מקווה מאוד שהתרופה תעזור לך ותקל עלייך, לפחות במעט. מאוד חשוב לקחת את התרופה כפי שהרופא המליץ וגם אם יש לך קשיים/תופעות לוואי עם התרופה, חשוב לא להפסיק בבת אחת אלא לעשות את זה ע"פ הנחיית הרופא שלך. הרבה, הרבה הצלחה, מנדי

יעלי שלום שוב, בהמשך (ובניגוד) לדבריה של מנדי, בנוגע לנושא הזכאות לקבלת הסימבלטה, אז דווקא לדעתי לא אמורה להיות לך בעייה עקרונית לקבלה לפי קריטריוני הסל. התרופה רשומה לכאב עיצבי סכרתי בקו ראשון ולכאב עיצבי שאינו סכרתי בקו שלישי ומעלה (ואולי עכשיו בסל הנוכחי שהקלו התויות זה אפילו יהיה בקו שני). לפי ההגדרה, הרופא צריך לכתוב במיכתב הבקשה שאת סובלת מ"כאב עיצבי" קשה לאיזון, ולא להתייחס בהכרח לאבחנה עצמה, דהיינו לפיברומיאלגיה ,כי זה לא מה שחשוב. גם חשוב לציין שמיצית שני קווי טיפול שניכשלו. האלטרול בוודאי נחשב. אני לא בטוחה שהציפרלקס הוא נחשב כקו שני, כי שניהם נודגי דיכאון, שהרופא שלך יברר (הוא יכול לבדוק באתר של מישרד הבריאות -רישום התרופות).אם הציפרלקס לא נחשב, אולי עדיין לקחת תרופה ש"ברשימה", כמו טרמדקס, או קודאין או פרוקסול פורטה וכו'. דרך אגב, אם כבר מדברים על תרופות לכאב עיצבי, אז יש גם גבפנטין שנכנס לסל ללא כל מיגבלות, כך שכך אחד יכול לקבל אותו, כך שאם נאמר לא מאשרים לך סימבלטה, אפשר לנסות אולי אותו. בהצלחה

שלום רב, אני קוראת את ההודעות בפורום מזה זמן רב. אני סובלת מכאבי פרקים כרוניים שנים רבות ומטופלת בקודאין. לפעמים במורפיום בימים קשים. יש לי אבחנה מראומטולוג מומחה. לצערי, בשנה האחרונה החוקים השתנו ואי אפשר לקנות קודאין ללא מרשם. בקיצור, ללא שיחה עם רופא בקופ"ח שמסביר לי כל עשרה ימים שלא ייתכן שאני סובלת מכאב וסופר את הכדורים אחד-אחד. פגשתי את הרופא בקופ"ח הבוקר והמצב יצא משליטה. (לא אומר באיזו קופ"ח, כי נעזוב את זה, זה עצוב מדי.) כשביקשתי מרשם חדש לקודאין, הוא לפתע אמר שאני מכורה. כשביקשתי שיסביר לי את הקשר בין מחלה וכאב להתמכרות, ושיאמר למה הוא טוען שכל מי שחולה וזקוק לתרופה משול למכור, הוא צחק לי בפרצוף; כשביקשתי שיוכיח לי שאני מכורה, ואמרתי שכאב הוא דבר סובייקטיבי וקשה לבטל אותו בקלות גדולה כל-כך, הוא צחק עוד יותר; כשאמרתי שהמחקרים מראים שרק פחות מ-1% ממי שסובל מכאב כרוני מתמכר למשככי-כאבים, הוא התרגז ואמר שמי שקורא מחקרים רפואיים ומנהל את הטיפול שלו בעצמו הוא ללא ספק מכור, וסירב לתת לי מרשם. בסופו של דבר אמרתי שאין טעם להמשיך את השיחה, צר לי שהוא חושב כך והלכתי. נשארתי בלי משככי כאבים, עם כאב וסבל, ותווית של פסיכית. ברור מאליו שלעולם לא אקבל עוד עזרה מאותו רופא ומבחינתו אני פשוט צריכה עזרה לטיפול ב"התמכרות" שלי לנרקוטיקה. אין מחלה בשם כאב כרוני, אין אנשים שסובלים ממחלות בלתי נראות, אין חולים בעלי השכלה שקוראים על מחלתם ורוצים להבין מה קורה להם, את משמעות הטיפול שהם מקבלים ורוצים להרגיש טוב יותר. ביקשתי הפנייה למרפאת כאב מספר פעמים, אך קופת-החולים אליה אני שייכת סירבה לשלוח אותי, בטענה שאני לא זקוקה למרפאת כאב. עד עכשיו רופא המשפחה טיפל בי. הוא אמר שהוא מומחה לכאב. במילים אחרות, הוא נשלח לקורס כאב בקופ"ח והוסמך כך לטפל בחולי כאב. אלא שכל פעם שהלכתי אליו הוא כעס, אמר שמחכים לו מחוץ לדלת חולים אמיתיים. כלומר, אנשים שסובלים מנזלת, לא אנשים שסובלים בגיל שלושים מכאבי תופת ומבקשים מורפיום. איזו חוצפה זו מצידי לבזבז את זמנו של הרופא בבקשה קטנונית כזו! כמה דרקוני יכול להיות ה"טיפול" באנשים שמאוד סובלים ממילא?! :-(( תהיתי אם אתם יודעים אם יש קופות חולים שמתייחסות לכאב כרוני בגישה קצת יותר... איך אתאר את זה? מודרנית? לאן כדאי לפנות כדי לקבל טיפול יותר תומך? האם קופות החולים הקטנות, מניסיונכם, מודעות לכאב כרוני? האם אתם יכולים להמליץ על רופאים שיוכלו לעזור? הייתי שמחה להתייעץ עם מומחה כאב, אך אין לי אפשרות כלכלית ללכת לרופא פרטי. לכן אני תלויה בחסדיה של קופת החולים. לטוב ולרע. במקרה זה, הטוב והרע יצאו מאיזון. כעת אני יושבת מול המחשב ורמת הכאבים עולה ועולה... אי אפשר לחיות ככה. בתוך כמה ימים, ללא משככי כאבים, כל מה שאוכל לעשות יהיה לבכות. אפסיק לתפקד. מה הייתם ממליצים לי לעשות עכשיו? איך אוכל לקבל משככי כאבים במהרה ולא להמשיך מלחמה מיותרת? אין לי כל כוונה להתנצל על היותי חולה או על סבלי, או על העובדה שאני נהנית לקרוא, ללמוד ולהחכים. אני רק רוצה לקבל עזרה... הכאב וחוסר האמון קשים מספיק. אני רק רוצה הקלה בכאב. אלפי תודות.

שלום רב, אני מצטערת לשמוע על החוויה הלא נעימה שהיתה לך, ורבים צאיתנו במהלך השנים נתקלנו לא אחת באנשי צוות שלא היו די קשובים או מבינים לבעיות הכאב או שלמרות הכל עודם תקועים בעצמם בתוך אמונות ישנות ותפלות, בעיקר לגבי נושא של מתן משככי כאב חזקים ונרקוטיים לחולים עם כאב שאינו ממקור ממאיר. פעמים רבות הרופא בעצמו מאמין שהוא "מגן " על המטופל במונעו ממנו מתן של תרופות מהסוג הזה, דבר הקשור לעובדה שאותו רופא לא שינה את הגישה שלו עצמו למתן תרופות או לא הפנים את השינויים הקיימים כיום בטיפול בכאב בחולים כרוניים, ולעיתים גם מעביר את פחדיו הוא אל החולה,וכך במקום להקל את סבלו, עוד מחמיר אותו. מצד שני, חשוב להכיר בכך שבשנים האחרונות סך הכל קיימת מגמה חיובית הן בקהילה והן בבתי החולים של שיפור המודעות לטיפול בכאב כרוני, מכל הבחינות. יש עלייה בידע, במשאבים, באמפתיה והבנה ובמודעות. כמו כל תהליך הוא דורש זמן להפנמה, ותמיד יהיו רופאים נחמדים יותר או פחות וכאלו שפתוחים יותר או פחות לשינוי, ללימוד ולנתינה. חשוב לא להתייאש גם אם נתקלת ברופא שלא נתן לך מענה לבעיות כפי שציפית שכן לא בהכרח האחד מעיד על הרבים או על ה"קופה" כולה. עצתי לך לעשות ראשית את הפשוט מכל והוא להחליף את רופא המישפחה שלך. קורה שאין תקשורת בין אנשים וחשוב ללא קשר לנושא חוסר ההבנה הנוכחי ביניכם שיהיה לך נוח עם האדם שמטפל בך, וברור שלא כך הוא, וכיום כאשר כה קל להחליף רופא ראשוני, זה נראה הדבר ההגיוני לעשותו, ואולי הרופא הבא יהיה קשוב יותר. כדאי אולי לפני שעוברים לרופא אחר, לעשות "סקר שווקים" ולברר מי נחשב לרופא שמבין בתחום, שקשוב, שאינו פוחד מתרופות "ממכרות" וכו'. חשוב לזכור כי אם הראומטולוג שלך למשל מכיר בבעיה וממליץ על טיפול אזי ניתן להשתמש בהמלצתו כמנוף, ומרבית הרופאים נוטים לכבד המלצות של רופאים מומחים. דבר נוסף, איני יודעת מיהו הראומטולוג, אך גם לבעיות פרקים יש טיפולים יעודיים חוץ מקודאין. להפך, זו לא ממש תרופה מקובלת לשום דבר כיום, ולכן אולי כדאי לשקול להתייעץ גם עם ראומטולוג נוסף.לפני סיום, הייתי שוקלת לקבל בנוסף תמיכה ריגשית נפשית. לא שחלילה אני חושבת שזה "בראש", אבל כל אדם שסובל כאב פיזי, יש לו גם מיטענים ריגשיים, וקיימת אינטראקציה בין השניים, שמחמירה את הכאב אם המצב הנפשי אינו מאוזן ולהפך אם הוא חיובי יותר, ולכן חשוב כמו שמטפלים בגוף גם לדאוג במקביל לנפש, ובטוחני שהכאב ואת רק תצאו מכך נשכרים, כל טוב ובהצלחה.

א. שלום ושובע ללא כאבים או לפחות פחותים. גם אני סובלת מכאבים נוירופטיים קשים, אני מתחילה לחשוב שאולי גם אני נכנסת לקטגוריה של רומטיזם בגלל כאבי פרקים. אני מזדהה איתך ועם כל מילה שכתבת אותי פותרים" בבעיתך הינה מערכת העצבים בחוט השדרה" ואפילו לא מנסים למצוא פתרון לכאבים המביאים אותי ללבכי ואפילו לצערי לרחות מתוך כאב. כרגע אני מטופלת במדון שלא פוטר אותי מכאבים אלה רק מטשטש אותם במקצת. וזאת היא התמכרות לשמה. גם אני נתקלתי ברופאים שאומרים" אין מה לעשות או לעזור לכאביך תגמלי מכל התרופות כי אצלך זה רק בראש". וגם אני נתקלתי באטימות או בחוסר רצון להתעמק בבעיה. אודה לך אם תשתפי אותי במציאת רופא שגם אוהב ורוצה לעזור תודה

ברצוני לתקן ולהסביר משהו לגבי ההנחיות לטיפול בכאב עצבי -לא כל מי שזכאי יוכל לקבל אחת או יותר משלושת התרופות לכאב עצבי באופן מיידי אך ההנחיות הן בהחלט שיפור משמעותי וגם ניתנה תוספת משמעותית השנה על מנת לוודא שהתרופות ינתנו למי שזקוק להם - לגבי חלק מהמחלות התרופות ינתנו כקו ראשון- כלומר ללא צורך לנסות תרופות אחרות קודם ולגבי מחלות/מצבים אחרים, התרופות ינתנו כקו שני אך אין יותר קו שלישי כפי שהיה קודם. בקרוב, נפרסם את ההנחיות של ועדת הסל לגבי התרופות לטיפול בכאב באתר העמותה למאבק בכאב וכך כל אחד יוכל לראות לגביו. סליחה שכתבתי קודם שכל ההגבלות הוסרו אך זה מה שהיה כתוב ברשימה שפורסמה ומה שנאמר לי ע"י גורמים רשמיים!

לא ברור לי מה קורה בנושא מחלת הפיברומיאלגיה. ליריקה ניתנה עד עכשיו לטיפול בכאב עצבי הנובע מסוכרת.אין התוויה בארץ לטיפול בפיברומיאלגיה ולכן לא רצו לתת לי אישור בקופת חולים לליריקה, למרות שזה הדבר היחידי שעוזר לי. בלי התרופה הזו אני לא מתפקדת מרוב כאב.קבלתי גם למשרד הבריאות ללא תוצאה חיובית. אז האם אוכל לקבל אישור לתרופה עכשיו מאחר והיא נכנסה לסל הבריאות או שעדיין זה לא המצב?

שלום רב לך, ההתוויה לליריקה בארץ הוא עבור טיפול בכאב עצבי היקפי מכל סיבה שהיא ולא רק לחולי סכרת. סימבלטה לעומת זאת היא בעלת התוויה רק לכאב עצבי הנובע ממחלת הסכרת, למרות שידוע לי שהתרופה ניתנת כיום גם לאחרים הסובלים מכאב עצבי. כעת, יהיה הרבה יותר קל לאנשים הסובלים מכאב עצבי לקבל את התרופות הללו. רשימת התרופות עדיין צריכה לעבור אישור ממשלה ואז משרד הבריאות תוציא חוזר מנכ"ל עם הנחיות לאופן מתן התרופות. לאחר מכן, כל קופה מחליטה מי יהיה זכאי לתרופות וכו'. אנחנו כמובן נעקוב אחרי כל התהליך על מנת לוודא שכעת אנשים הזקוקים לתרופות הללו יקבלו אותם. עד היום, מתוך 25,000 החולים הזקוקים לתרופות לכאב עצבי, מרבית החולים לא קיבלו אישור לתרופות מן הקופות אך אני מקווים שמצב זה נגמר וכי כעת, הכל יהיה פשוט הרבה יותר. אבל, כל זה לא ממש עוזר לך כי ללא אבחנה של כאב עצבי/נוירופטי, אינך יכולה לקבל אישור רגיל לתרופה, למרות שכאמור ה-FDA כבר אישר את התרופה לפיברומיאלגיה. האם ניסית לבקש ועדת חריגים בתוך הקופה בשביל לדון באפשרות לקבל ליריקה בגלל שזו התרופה היחידה המקלה עלייך? האם יש לך ביטוחים משלימים? אני אתייעץ עבורך עם כמה אנשים ואם יעלה רעיון לאופן שבו יש סיכוי שתקבלי אישור לתרופה, כמובן שאודיע לך בהקדם דרך הפורום. אני מבינה שפנית לנציבת קבילות הציבור אך סביר להניח שהיא לא יכלה לעזור לך בגלל התווית התרופה בישראל ובגלל שבאופן רשמי, אינך זכאית לתרופה - למרות שאני יודעת שזה לא פייר לא לקבל מימון לתרופה שאת זקוקה לה ושקיבלה כבר אישור בחו"ל. אני מאמינה כי בשנים הקרובות יצליחו להוסיף את ההתוויה לפיברומיאלגיה בהקשר של ליריקה אך אני הייתי פונה לעמותת אס"ף, שקמה עבור חולי פיברומיאלגיה וחולי תשישות כרונית, לעודד אותם להילחם עבור ההתוויה החדשה, אשר תעזור לרבים כמוך. אני שמחה שלפחות התרופה עוזרת לך ומקלה עלייך כי זה בסופו של דבר הכי חשוב. למרות שזה כמובן עול כלכלי להוציא 500 ש"ח ויותר על התרופה. מקווה שאיכשהו תצליחי לקבל אישור חריג, מנדי

שלום לחברי הפורום ושלום למנהלת..אני רק בן 20 , ובכל זאת, את הכאב שלי בחיים כמעט בלתי אפשרי להעביר לאחרים... אבל בכל זאת אנסה... אני לא אתחיל לספר על העבר הרחוק, כי זה לא יגמר אז אני אתחיל מגיל 16 שמה רוב הדברים התחילו פחות או יותר... בגיל הזה הייתה לי בעיה עיקרית שהתפתחה לאט לאט אבל הגיעה לשיאה בגיל 16 והיא הייתה משבר בזהות המינית { לא במגדר המיני ) , הבעיה הזאת למעשה, הייתה הראשונה שגרמה לי לכאב נפשי החמור הראשון שחוויתי איי פעם בחיים, הייתי בדיכאון מהבעיה הזאת, אבל לא נורא כל כך כמו של הבעיות שבאו אחריה, בתחילת 2004 החלטתי שאני מדבר על הבעיה עם ההורים והדברים איכשהו היסתדרו והרגשתי הקלה בעיקר בגלל שקיבלתי את המצב, אבל פה הצרות רק התחילו.... אחרי שסיפרתי להורים התחלתי לשנוא את עצמי ואת המראה שלי , המראה היה מקור לדיכאון קשה מאד, חשבתי שאני מינימום הבנאדם הכי מכוער בעולם ושאף אחד לא ירצה אותי...הסימפטומים היו תחושות כל כך מוזרות וקשות במוח שאני בעצמי לא הבנתי איך אפשר להסביר את רמת הסבל שהם מביאים לחיים שלי ירדתי בלימודים בצורה משמעותית והתחלתי לריב עם ההורים שגם ככה היחסים לא היו טובים ממש... אחרי כשנתיים של סבל מתמשך ומחשבות כפייתיות מטרידות התחלתי לקחת תרופה אנטידיכאונית ולאחר כמה ימים, קיבלתי התקף חרדה שלא ידוע אם נגרם מהתרופה , הייתי בבית חולים , והרגשתי פשוט שאני משתגע מכאבים במוח, הרופאים לא הקשיבו לי שאין כל קשר לבדיקת דם כי הבעיה היא כימית במוח, הם עשו לי בדיקה וגילו שאין שום דבר מיוחד בדם, הם נתנו לי כדור הרגעה , ולאחר מספר שעות המצב נרגע, חזרתי הביתה מבוהל מפוחד ורועד , וגם ההורים שלי חזרו, באותו לילה קרה אותו סיפור , ניסיתי לישון והצלחתי אחרי כמה שעות. מאותו בוקר שקמתי אחרי לא עזבו אותי הצרות , התחילו לי סימנים של אובדן מציאות, אמנם יכולתי ליצור קשר עם אנשים סביבי אבל הרגשתי שאני מאבד את הזהות שלי ואת הביטחון שלי במציאות, הרגשתי שאני הולך לאיבוד בתוך עולם הדמיון וזה היה עולם מפחיד, הדיכאון קיבל פנים חדשות, מפלצתיות ומאיימות יותר , מידי יום הייתי מוטרד מהתנתקויות מהמציאות המנטלית שלי , נדדתי בראש למקומות אחרים, מפחידים, לא אנושיים ולא ידעתי מה לעזזל קורה לי, התחושות שהיו לי היו כל כך זרות, הגרגשתי זר לעצמי ולאחרים, ההורים תמכו , בעיקר אבא, שהיה איתי כל פעם שהייתה לי התנתקות {ככה אני קורה לאובדן קשר עם המציאות} , אבל התחושה הייתה שאף אחד במשפחה שלי ולא על כדור הארץ לא מבין ולא יבין איך אני מרגיש, וזה תסכל אותי עוד יותר, עם כמה אירוני שזה נשמע אבל בעיית ההתנתקויות והדימוי העצמי הנמוך כמעט ונעלמו מן האופק אחרי כשנה שנה וחצי , בשנת 2006... וזה אחרי עבודה עצמית קשה ביותר שלי עם עצמי, אחרי מספר פסיכולוגים שלא עזרו חוץ ממעט עזרה מאחד מהם, ואחרי 3 תרופות אנטידיכאוניות ואנטיפסיכוטיות שניסיתי, {והם לא עזרו} , אני האדם העיקרי שהצלחתי להוציא את עצמי מהתהום העמוקה הזאת. הסיפור ממש לא נגמר כאן, בתחילת 2007 נרשמתי לשירות לאומי והתקבלתי לעבוד, הגעתי לשם מאד תשוש ושבור, מה שכן נשאר לי משנת 2006 היה המחשבות הכפייתיות שחוזרות על עצמן ובעיות שינה והתעוררות, רוב הבקרים היו מלווים בכאבי ראש , ומעל הכל , תסכול בחיים ששום דבר לא יחזור להיות כמו שהיה פעם, ושאני לא אוכל להיות מאושר, במקביל למחשבות הכפייתיות , התפתח הדבר שמלווה אותי בעצם עד עכשיו, החרדות מהכאב, גיליתי בעצם , הבנתי יותר נכון בשנה הזאת, שהגוף שלי מסוגל להגיע לרמות של כאב שאני לא יכול לתאר עד כמה יכול לכאוב לי לאחרים, מרוב שזה בלתי נסבל, בעצם השנה הזאת, היא הייתה טריגר, מן שנה של התבוננות בשנים הקודמות וחרטה עמוקה על הסבל שעברתי , פתאום יצאו מטרדים שהיו קיימים בי המון זמן ולא דיברתי עליהם ממש מעולם, הרגישות שלי לתחושת דחייה במוח לאוכל { אם אני מכניס משהו שלא מתאים לי לאכול אני מרגיש כאב כרוני בראש} , החרדה בעצם שנוצרה לי היא לא אם יכאב או לא, אלה אם חס וחלילה הכאב יעבור את הסף של הסבל שאני יכול לסבול, וזה מבחינת הכל, פגיעה בידיים, רגלים, עיניים, יובש בגרון, כאבי ראש כרוניים ומעל הכל בעיות נשימה, מכל אלה התנסתי עד היום, אבל רק עד רמה ש "אפשר" לסבול, אני רושם במרכאות בגלל שגם זה היה עבורי בלתי נסבל, אני מבוהל ומפחד מאד מאד מהעתיד, שאני לא אדע איך להתמודד עם הדברים האלה, אם אפשר בכלל להתמודד ,ומה יקרה שאני אמות, אם זה יהיה הסבל הנורא ביותר שאני אצטרך לעבור איי פעם? הדרך היחידה שאני רואה שאני אוכל לעבור את זה היא שזה פשוט לא יקרה, כי אני לא מסוגל לעבור דברים נוראים כאלה, אבל אנשים מסיביבי לא לוקחים את מה שאני אומר ברצינות, וחושבים שזה רק "בראש שלי" , לא זה לא בראש שלי, זה אמיתי לחלוטין , וזה תקף רק לגביי , כי אותם הסיוטים האלה לא מטרידים, אז מה קורה היום? יש לי "אוסף" של תחושות קשות שחוויתי במהלך השנים האחרונות,וחרדות בלתי פתורות מסכנות לגוף שלית וכתוצאה מכך אני לא יכול לעשות כלום עם עצמי, לא ללמוד , לא להקים מערכת יחסים {שגם היא לא רגילה ודיי בלתי אפשרית} , בקושי לעבוד, ובקושי להיות מאושר, זה מה שהכאב עושה, עשה לי, הרס אותי, ואין לי דרך ממשית להלחם בו כי אני לא יכול לשנות את המבנה של המוח שלי, גם לבכות על הגורל שלי הפסקתי, כי זה לא עוזר, מה שאני עכשיו זה גוף שנתון לחסד של הרופאים, שגם הם לרוב לא עוזרים, ואני מניח שלא יעזרו אם יהיו מצבים קשים יותר חס וחלילה, הם לא הוכיחו את עצמם.. מה שנשאר זה להתמודד עם גוף הזה, ולנסות לשרוד כי גם למות אני לא יכול , אין לי את היכולת להרוג את עצמי , לא מנטלית ובעיקר לא פיזית ,כי כל מה שאני אעשה ישבור את סף הכאב שאני מסוגל להגיע אליו, ומצד שני אני גם לא יכול לשבת ולא לעשות כלום - כי גם אז אני אסבול , אז מישהו מבין בכלל באיזה מצב בלתי אפשרי אלוהים שם אותי? הסיוט הזה נראה לי בלתי אפשרי בשבילי, אני לא יודע איך אפשר לעזור לי. הזמן נראה נצחי ואיתו גם הכאב. איך אפשר בכלל להתמודד עם כאב כזה? מי יבין אותי? יש בכלל יצור בעולם הזה שיכול לעזור? מצטער אולי זה לא בידיוק הפורום המתאים אבל זה היה חייב לצאת איפשהו אני אשמח לשמוע דעות ועיצות... תודה על תשומת הלב..

אור היקר, שלום רב - מה שאתה מספר נשמע מפחיד וקשה מאוד וכל שאני יכולה זה לשלוח חיבוק. לצערי, אין לי יכולת לעזור לך באופן אמיתי כי ממה שאתה מספר, מקור הכאבים הפיזיים הינו כל מה שעובר עלייך נפשית ואין לי הכשרה או נסיון בתחום זה. אין ספק שמגיע שלב שקשה לדעת מה הופיע קודם והקושי הוא להתמודד עם כל מה שחווים... מה שבטוח - נראה לי שחשוב מאוד, מאוד שלא תתמודד לבד עם כל מה שעובר עליך. גם אם עד כה אנשי המקצוע לא הצליחו לעזור לך, אני מאמינה כי בכל זאת קיימים אנשי מקצוע מתאימים שיוכלו להקל עלייך כי נראה לי שהכי חשוב כרגע זה למצוא הקלה לכל מה שעובר עלייך. לידיעתך, כשאתה מרגיש שהדברים הם מעבר לשליטתך, אתה יכול פשוט לגשת לחדר מיון היכן שיש מחלקה פסיכיאטרית שזה במרבית בתי החולים (או מקום המתמחה רק בבעיות פסיכיאטרות/נפשיות) כי תוכל לקבל עזרה ראשונית ולאחר מכן, ינסו גם להפנות להמשך טיפול. יש שיטות טיפול שונות בפסיכולוגיה ולא כל שיטה מתאימה לכולם ולכן לפעמים זה עניין של נסיון וגם אם עד כה לא מצאת אנשי מקצוע שאתה מרגיש שהם עוזרים לך, אין זה אומר שגם בעתיד לא תמצא. יש פסיכיאטרים עם נסיון רב בסיוע לאנשים אשר הכאב הנפשי מגיע אף לביטוי פיזי ולכן לא כדאי להישאר ללא עזרה בכלל. יש גם מקומות כמו המרכז הישראלי לפסיכוטראומה ועוד מקומות כאלה היכן שיש אנשי מקצוע טובים ואפשרות לקבל טיפול מסובסד ועזרה מיידית. העיקר - אל תישאר לבד בתוך העולם המפחיד שאתה חווה וחפש עזרה עד אשר תמצא את אנשי המקצוע שאתה מרגיש עימם בטוח. צר לי שאינני יכולה לעזור יותר אך אינני רוצה להתיימר שאני מבינה בדברים שאין לי בהם נסיון כראוי. אני מאחלת לך הרבה הצלחה ומאוד מקווה שתרגיש טוב יותר במהרה.

היי מנדי... תודה רבה על תגובתך, הכאבים הפיזיים למעשה גורמים לכאבים נפשיים , אבל אני לא מוגדר כ"חולה" או כמישהו במצב מסוכן , אבל מבחינתי כל עוד אני חיי בגוף שמסוגל להגיע לרמות כאב כאלו, אלה חיים מסוכנים, ואת זה אנשים סביבי לא מסוגלים להבין, מה גם שבמשך היום יום קורים דברים מידי פעם- כאב ראש פה, רפלקס הקאה שם... זה מציק לי ומטריד אותי , אפילו אין לי יכולות התמודדות עם דברים כאלה...וההורים שלי לא משתפים מספיק פעולה כדי למנוע את זה, במילים אחרות הההורים אומרים לי " רק אם יקרה לך משהו מאד רע תפנה לרופאים, אתה ילד בריא" - אני לא מוכן לקבל את זה, אני לא אחכה בחיבוק ידיים עד שאסון יקרה לי, אני רוצה להיות מוכן לזה, קרו לי מספיק, וכל פעם מחדש הוכחתי לעצמי שבלי הכנה טובה אין לי סיכוי להתמודדות חזקה, והאמת שאני לא לבד בנושא הזה, את השנים האחרונות ההורים שלי וכמה חברים מהאינטרנט עזרו לי לעבור , ואני לא יודע מה הייתי עושה בלעדיהם, ואני אדם הרבה יותר חזק נפשית עכשיו, אבל ההורים שלי לא רואים באותה חומרה כמוני את כאבי הראש שיש לי ואת הסבל שלי שטמון בכאב, הגישה שלהם היא הכחשה, וזה מה שמעצבן אותי, בכל מיקרה, החלטתי לעשות צעד, נכנסתי לאתר של האגודה לכאב , וקראתי חומר, השלב הבא זה ללכת לרופא מומחה לעשות לי את כל הבדיקות שצריך ולראות מה לא בסדר במוח שלי , ובטוח יש משהו כזה..בתיקווה רבה שייתנו לי דרכי פעולה כדי למנוע את זה.

היי, אני בן 23 ויש לי כשמונה שנים כאבים מפוזרים. אם אתה מעוניין לדבר על הנושאים האלו אשמח - 0578184662

אחרי עבודת מחקר יסודית באינטרנט(כולל התייעצות עם רופאים המומחים בתחום רפואת הפה) להלן פורמולת הטיפול האידיאלית "בתסמונת הפה השורף": קלונקס (כידוע) B3 - ניאצין B7 - ביוטין חומצה אלפא ליפואית השימוש בפורמולה הנ"ל יפתור את בעיית "השריפות" לחלוטין ! נראה לי שהשירות יעזור לסובלים ולמטפלים כאחד!

שלום שי, האם השילוב הזה הוא מה שהקל עליך?

הבעייה אמנם לא הייתה אצלי אלא אצל ידיד והשילוב פתר לגמרי את כל הסימפטומים של "תסמונת הפה השורף".

שלום רב, ראשית תודה על הטיפ ונקווה שיוכלו עוד אנשים להנות ממנו. שנית,יש לזכור כי הדיווח כאן, מוצלח ככל שיהיה,הוא ממקרה אחד, אפילו אם יש תימוכין על כך במקורות נוספים, אבל כרגע זהו מקרה יחיד, כך שמזה לא עושים סטטיסטיקה... עם זאת, זהו טיפול נאיבי, ללא סיכונים, ללא תופעות לוואי, זול. כך שעקרונית- אין מה להפסיד, ויש רק מה להרוויח אם מנסים אותו מס' ימים, אז למה לא, בעצם?! אז, הלוואי שאיש לא יסבול מהתסמונת, ואם כן, שיהיה בהצלחה עם ה"קוקטייל"

לדניאלה, חן חן על התודות, כבר כמעט שבוע שזה עוזר והלוואי שימשיך כך..

שלום אני בעל משפחה לא צעיר, עם CFS שאובחנה ע"י פנימאי רגיל לאחר וירוס EBV. הגב כפוף מאוד, אך לא ממש גיבן, וזה גורם לי לכאבים בדיסקים ובשרירים גם כי אני קורס קדימה מהחולשה, וזה מונע ממני לעבוד. אורתופד גב שמבין אמר לי שאין סעיף נכות על זה, כך שאני+5 בני משפחתי בבעיה כלכלית. התשישות אצלי –משערים שהיא קשורה לענינים ראומטיים, כי יש לי בריחת סידן(אוסטיאופורוזיס) חריפה בעמוד השדרה, שהאנדוקרינולוג לא יודע להסביר ואומר שכנראה היא מסיבות ראומטיות. יש לי את הגן שגורם לדלקת רקמות החיבור(=בכטרב = אנקילוזינג ספונדיליטיס AS=) אך הדיעות חלוקות בין הראומטולוגים בשאלה האם יש לי את המחלה הזאת (כמה אחוזי נכות רפואית נותנים עליה?) אני צריך ראומטולוג שיגלה הבנה למצבנו הקשה, וסביר שיכתוב שיש לתת לי על האנקילוזינג ספונדיליטיס, או שאני סובל מ-CFS ושיש לתת לי אחוזים על כך. רצוי דרך קופ"ח מכבי אבל הבנתי שזה צריך להיות רק באופן פרטי, ולכן רצוי שזה יהיה מנהל מחלקה או סגן מנהל יחידה בבי"ח(כדי לקבל החזר) האם את/ה מכירה רופא כזה, רצוי במרכז, ומה טלפונו? בתודה מראש

שלום רב לך, צר לי מאוד על כל מה שעובר וכתוצאה מכך, על מה שבני ביתך עוברים. אין ספק שהתמודדות עם תשישות ועם כאבים הוא דבר לא נעים וכשבעקבות כך מתעוררים בעיות כלכליות - זה קשה עוד יותר לכל המשפחה. מן הסתם אתה חווה תחושת תסכול קשה מכך שאינך יכול לעבוד כבעבר.... אינני יכולה להמליץ לך רופא שירשום בהכרח את שאתה רוצה שהוא ירשום אך אם אני מבינה נכון, אתה רוצה שהרופא/רופאה לא רק יהיה רופא טוב אלא אדם אמפטי ומבין. פרופ' רובינוב, מנהל המחלקה הראומטולוגית בהדסה עין כרם הוא רופא מצוין ואדם טוב מאוד. הוא גם מתמחה באתיקה רפואית ויש לו יכולת הבנה ואמתפיה מרשימה ולכן, אני חושבת שאולי הוא יוכל לעזור לך לכתוב הערכה רפואית אוביקטיבית הכוללת את הקשיים הרבים מהם אתה סובל. עם זאת, חשוב לי להדגיש שאם יש מחלוקת לגבי קיום מחלת AS - לא ניתן לדעת מה תהיה עמדתו לגבי זה אך מה שבטוח- פרופ' רובינוב יכתוב את דעתו האמיתית, למרות עלי להוסיף שאינני יודעת באופן וודאי אם הוא כותב חוות דעת מהסוג הזה אך ניתן להגיע אליו דרך שירותי השר"פ של הדסה ע"כ. אגב, אתה אכן צודק שבשביל לקבל חוות דעת שתשרת אותך מול גורמים כמו ביטוח לאומי, אינך יכול ללכת דרך קופת החולים אלא רק באופן פרטי (אך אולי ניתן לקבל החזר חלקי דרך ביטוחים משלימים כפי שניתן לקבל על כל ביקור רופא פרטי? רק מעלה אופציה ולא יודעת אם זה נכון לא לא!). בראש ובראשונה אני מאחלת לך שיהיה שיפור משמעותי במצבך ושתסבול פחות. אם יותר לי לתת לך טיפ קטנטן שיוכל אולי לעזור לך - אנשים במצב דומה לשלך סיפרו לי שהידרוטרפיה מאוד עוזרת למצב ולמעשה עצם ההימצאות במים והתנועה בתוך המקום המוגן הזה, גם אם בהתחלה הגוף מגיב קצת קשה לעניין.... בהצלחה!

שלום רב לצורך תחקיר אנו מחפשים אנשים שמנסים לקבל את תרופת הליריקה המסייעת לסובלים מכאב כרוני. אם ניסיתם לקבל את התרופה ולא נתנו לכם - אשמח אם תוכלו להשאיר כאן הודעה. תודה רבה

האם אפשר בבקשה לדעת יותר פרטים על מטרות המחקר ומי עומד מאחוריו?

מדובר בתחקיר לטלוויזיה בנוגע למדיניות של קופות החולים. אשמח לתת עוד פרטים באם תשאירו מייל

הנושא מאוד חשוב ורצוי שיעלה למודעות הציבור. נכון ש"זכינו" והחל מעוד שבועיים, החיים יהיו יותר קלים אך כן צריך לדבר על זה לטעמי.אני לא חושבת שארצה להתראיין אך כן אשמח לספר את סיפורי בנוגע לתרופת הליריקה. [email protected]

אכן, אחרי שנאבקנו קשה ודיברנו עם חברי הועדה, כתבנו מכתבים, אירגנו עצומה ועוד, נכנסה התרופה לכאב מתפרץ ממקור סרטני וכן הוסרו כל ההגבלות על התרופות לכאב עצבי- זה אומר שבעיקרון, כל מי שזכאי לתרופה, יוכל לקבלה ללא צורך לנסות תרופות אחרות קודם וכו' אך חשוב להסביר את התהליך שיקרה עכשיו: ראשית כל הממשלה צריכה לאשר את המלצות הועדה - סביר להניח שהממשלה תאשר לאחר מכן, משרד הבריאות יוציא חוזר מנכ"ל עם ההנחיות לגבי התרופות הללו. השלב הבא מתקיים בקופות - כל קופה מחליטה למעשה את אופן מתן התרופות. מסיבה זו אנחנו עדיין לא נחים ונעקוב אחרי כל שלב ושלב בתהליך, על מנת לוודא שחולי הכאב העצבי לא יעברו את אותו סיוט שהתרחש עד עכשיו ולוודא שהם ימלאו את ההוראות של חוזר המנכ"ל......

אני נכה צה"ל נפצעתי פגיעה רב מערכתית מרימון יד סורי במלחמת יום כיפור, בין היתר נפגעתי גם פגיעה עצבית ברגל שמאל,שגורמת לחוסר תחושה, נימול,והרגשה של שריפה,וכאבים חזקים. במשך 35 השנים שעברו, לא ידעו או לא רצו לטפל בבעיה של הכאב הכרוני ברגל, לאחרונה הופנתי לד"ר רויקינד נוירוכירורג בבית חולים איכילוב, והוא המליץ לי על התרופה הזו " ליריקה" במינון של 75mg למשך 3 חודשים,ובמידה והתרופה לא תעזור,אז הוא החליט לנתח,ולשחזר את העצבים הפגועים ברגל. מישהו יודע משהו על ניתוח שיחזור עצבים? אשמח לקבל תגובה למייל: [email protected], תודה

אני נכה צה"ל נפצעתי פגיעה רב מערכתית מרימון יד סורי במלחמת יום כיפור, בין היתר נפגעתי גם פגיעה עצבית ברגל שמאל,שגורמת לחוסר תחושה, נימול,והרגשה של שריפה,וכאבים חזקים. במשך 35 השנים שעברו, לא ידעו או לא רצו לטפל בבעיה של הכאב הכרוני ברגל, לאחרונה הופנתי לד"ר רויקינד נוירוכירורג בבית חולים איכילוב, והוא המליץ לי על התרופה הזו " ליריקה" במינון של 75mg למשך 3 חודשים,ובמידה והתרופה לא תעזור,אז הוא החליט לנתח,ולשחזר את העצבים הפגועים ברגל. מישהו יודע משהו על ניתוח שיחזור עצבים? אשמח לקבל תגובה למייל: [email protected], תודה

מעונינת להתנסות בתרופה

נטילת לירקה גורמת להשמנה?

אני סובל שנים רבות מכאבי ראש וצואר. ניסיתי טיפולים שונים ללא הועיל. האם מישהו יכול להמליץ על כירופרקט המטפל (בהצלחה...)בבעיות כאלה באיזור חיפה והצפון? במידה ואין בצפון, אני מוכן גם ליסוע למרכז, אם יש לכם המלצה. בתודה,צביקה.

צביקה שלום, הכירופרקט הטוב שיש בחיפה והצפון ושאני יכולה להמליץ עליו בכלל, הוא דר' גולדמן בחיפה. אני לא יודעת בדיוק היכן הוא מקבל,ולצערי אני גם לא זוכרת כעת את שמו הפרטי [רפי(?)]. בכל אופן הוא עבד לא מעט במירפאת הכאב ברמב"ם ,עכשיו נראה לי שכבר לא, אבל ויתכן ששם ידעו איך ניתן להשיג אותו- 04-8542040 ="כאב",מזכירות. ,בהצלחה

תודה רבה דניאלה!

אני בת 40 לפני כחודש "נתפס" לי הגב באזור הימני התחתון במשך כשבועיים לא יכולתי ללכת , לאחר שהכאב התעממם החלה לכאוב לי הרגל הימנית תחושת נפיחות וונימול בכף הרגל ובירך. רופא המשפחה שלח אותי למיון כדי לשלול ארוע מוחי , שאכן נשלל. נשלחתי לביצוע בדיקת EMG שאבחנה נוירופתיה סנסורית בשתי הרגליים כאשר בימנית קצת יותר. רופא המשפחה החל לשאול אותי על מחלות גנטיות עצביות במשפחתי. לציין שבשנה האחרונה אובחנה אצלי סכרת מסוג 2 ואני מטופלת בכדורי מטופורמין ובעקבות גילוי זה אני בהליכי דיאטה אינטנסיבית השלתי כ30 ק"ג ממשקלי. והסכרת מאוזנת HBA1C אחרון 5.4.!! במקביל נשלחתי לבצע בדיקות B12 וחומצה פולית. עד שאגיע לנוירולוג...אודה לעזרתכם לאחר דישדושים בכל אתרי האינטרנט המתעסקים ברפואה, נוירופתיה בד"כ מתקשרת לסוכרת. האם נוירותפיה סוכרתית מתרחשת לאחר שנים של מחלה? האם יכולה להופיע תוך זמן קצר כל כך? מה ההשלכות העתידיות? האם ניתנות לטיפול תרופתי ?פיזיותרפי? האם סכרת הריונית שסבלתי ב2 ההריונות האחרונים (5ו-7 שנים) נכללות במחלת הסכרת? אילו מחלות עיצביות גנטיות יכולות להיות לי? אודה לתשובתכם. אילנית

אילנית שלום רב, איני בטוחה שיש תשובה חד משמעית לשאלותייך, מה גם שהמידע שמסרת הוא חלקי. בכל אופן, מכיוון שב- EMG המימצא היה של נוירופתיה תחושתית דו"צ הרי שהסיכוי שזה קשור לארוע ה"גב התפוס" הוא לא רב. הארוע של "תפיסת הגב" מתואר על ידך כארוע חד שחלף, והקרין לרגל ימין, כך שאם היה קשור לבעיה כלשהי, היינו מצפים שתהיה פגיעה חד צדדית. לגבי הסכרת-בהחלט נוירופתיה תחושתית דו"צ ברגליים, זהו סיבוך נפוץ של סכרת. אומנם קיים קשר בין משך המחלה לרוב לסיכוי להופעת הנוירופתייה. מרכיב נוסף הוא איזון הסכרת-הזמן שבו יש סוכר מעל לנורמה-מכל סיבה שהיא. יש לזכור כי אומנם את נחשבת כחולת סכרת ידועה שנה לערך, אך משום שגם היית עם סכרת הריונית, לא ניתן אולי לשלול בכל זאת נטייה לכך, ואולי היתה לך סכרת סמויה שפוספסה/לא זוהתה תקופה ממושכת, עם עליות בערכי הסוכר מפעם לפעם, ולכן כעת יש כבר נוירופתיה. מאידך, יש לקחת בחשבון שמדובר באפשרות שלישית, דהיינו, שהנוירופתיה אינה קשורה לסכרת, ושה"גב התפוס" לא היה סתם גב תפוס, וכל התמונה קשורה יחדיו, ולכן יש איזו בעיה בעמוד שידרה שגרמה כאב, עם נוירופתיה והפרעות תחושה, שמצריכה ברור. אני בטוחה שתוכלי למצוא באינטרנט רשימת מחלות מפחידות יותר או פחות שגורמות לנוירופתיות, נראה לי שלפני שמתחילים לחשוב על כל מיני אבחנות, כדאי להגיע לבדיקה הראשונה ולראות אם יש בכלל סיבה להתחיל לדאוג ולהתחבט. הסבירות לכך בעיני לא רבה, ואני מאמינה שאחרי שנוירולוג יבצע בדיקה נוירולוגית גופנית מלאה, תהיה לו תשובה עקרונית לכך, כתלות בתוצאות בדיקתו, באם תקינה לגמרי אם לאו. מה ההשלכות-קצת קשה לענות כשעוד לא לגמרי ברור מה האבחנה אצלך. עקרונית במיקרי נוירופתיה מסיבות שונות, כשלא ניתן לפתור את המקור של הבעיה והנוירופתיה קיימת, מתמקדים בטיפול בתסמינים ולשיפור איכות החיים, לרוב בטיפול תרופתי, שמקל כאב/נימול/זרמים חשמליים וכו' ניתן לשלב טיפולים אחרים כמו הרפייה ודימיון מודרך ועוד. כיום יש תכשירים חדשים שמשיגים תוצאות טובות

שלום רב אינלנית, בטח לא פשוט פתאום להתמודד עם כל מה שעובר עלייך מאז הופעת הכאבים.... לא נותר לי הרבה להוסיף לאחר דברי החכמה והידע הרב שקיבלת מדניאלה אך רק רציתי להוסיף שאכן הכי חשוב להגיע לנוירולוג ומשם, להתחיל לטפל בכל העניין. יש כיום תרופות וטיפולים היכולים בהחלט להקל על הכאב שנגרם לך בעקבות הנוירופתיה, כי הרי לא פחות חשוב להקל עלייך ולאפשר לך להתמודד טוב יותר עם הסבל הנגרם מהנוירופתיה. אם תרצי לעדכן אותנו לאחר הביקור אצל הנוירולוג, נשמח מאוד להתעדכן וכמו כן, את כמובן מוזמנת לשאול כל דבר בכל שלב שהוא, אך זכרי כי אין זה פורום רפואי. עם זאת, כולנו שמחים מאוד לשתף אחרים בידע שיש לנו ולתמוך אחד בשני היכן שניתן. כולי תקווה שתראי מומחה בקרוב ושהוא/היא יצליחו להקל עליך. הרבה הצלחה, מנדי

נוירופטיה כף הרגל בסכרת ישנו מחקר שנעשה בנושא אשמח לשתף את כל המעוניין מחקר שבדק השפעת רפידות מגנטיות והשפעתם על נוירופטיה סכרתית. בברכת בריאות שלמה פנינה שחר

לאימי בת ה-74 יש 3 רצועות כתף קרועות, האם מישהו יכול להמליץ על טיפול כלשהוא או על רופא המתמחה בתחום זה, הכאבים הינם בלתי נסבלים ומפריעים למהלך חיי היום יום וכן גורמים להפרעות שינה קשות - אני רוצה לעזור לאימי שבדרך כלל הינה אישה בריאה פעילה ועצמאית לחלוטין. אשמח מאוד לתגובותיכם, הצעותיכם והמלצותיכם ותבואו על הברכה בבריאות שלימה.

ד"ר מוזס בבי"ח איכילוב נחשב לאחד המומחים הגדולים בארץ לענייני בעיות כתף הוא עומד בראש היחידה לאורתופדיית כתף שם. שווה בדיקה (התור אליו הוא ארוך מאוד, גם לקליניקה הפרטית,...)

שלום, בהמשך להמלצתה של פשוט אני, רציתי לחזק את דבריה. אין ספק שהדבר החשוב הוא לפנות לאורטופד שמתמחה בבעיות כתף ולברר מה הטיפול המומלץ עבורה. ברצועות קרועות יש מס' אפשרויות טיפול, שתלויות בסוג הרצועה הקרועה, והאם הקרע הוא חלקי או מלא.החל מטיפולים פיזיוטרפים, ועד לארטרוסקופיה של הכתף בניסיון לתקן את הפגיעה. במקביל, אין כל סיבה שתסבול מכאב או לא תישן בלילה. האם היא מקבלת טיפול כלשהו נוגד כאב? בשלב ראשון ניתן להתייעץ עם רופא המישפחה ואם טיפול שינתן לא יספיק, חלילה, יהיה אולי בהמשך מקום לשקול הפנייה ליעוץ רופא כאב לשיכוך כאבי הכאב באופן מיטבי. כל טוב

שלום רב, לפני שאכתוב את בקשתי אני מבקשת לציין כי אין זה בגגדר פרסומת למוצר . אם הקטע שנראה כפרסומי מיותר בבקשה למחוק או להודיעני ואז אכתוב מחדש ללא הפרטים שקראתי בחיפושי אחרי הקלה ולו קטנה בכאבי הנוירופטיים שרק הולכים ומתגברים מדי יום, כך שכמעט אינני מסוגלת ללכת, ואני הולכת רק בעזרת הליכון ומלוה מצאתי חומר על המדבקה הזאת. האם מישהו מחברי הפורום שסובל מפגיעה בחוט השדרה כבר ניסה או שמע על המדבקה הנ"ל. אודה באם תואילו לעדכן אותי רוחמה מוצרים לטיפול בכאב מדבקות retsaM niaP מדבקות חשמליות לטיפול בכאבים כגון: דלקת מפרקים, דלקת חוט השידרה, כאב לאורך עצב הירך האחורי, כאבי ראש, ברכיים, דלקת גידים, כאבים שלאחר פציעה, התכווצויות שרירים ברגלים ועוד. מדבקות MCT מכילות מתקן בגודל אלקטרודה רפואית המפיץ אנרגיה חשמלית בתדר נמוך באופן שוטף ורציף אל מוקד הכאב. התיאוריה המנחה בפיתוח MCT היא כי בריקמה בריאה קיימת זרימה ישירה של זרם חשמלי בגוף. בזמן פציעה או פגיעה הזרימה החשמלית משנה מסלולה, והאיזון החשמלי מופר. שימוש בזרם מיקרו באיזור הפגוע נועד "ליישר" את הזרימה בחזרה למסלול ולסייע בתיקון הרקמות. מדבקת MCT נמצא מתאים לשימוש בטיפול בכאבים כגון: דלקת מפרקים, דלקת חוט השידרה, כאב לאורך עצב הירך האחורי, כאבי ראש, ברכיים, דלקת גידים, כאבים שלאחר פציעה, התכווצויות שרירים ברגלים ועוד. יתרונותיו הבולטים של המוצר: * יכולת איבחון וטיפול נקודתי במוקד הכאב - האלקרודות מקיפות את מוקד הכאב. * ערכה קלה, נוחה ובטוחה לשימוש - אין צורך ב"יד מומחה", קרי רופא לצורך שימוש במוצר. * זרם חשמלי נמוך ולא מסוכן - micro AM 25. * אורח חיי מוצר - מדבקה לשימוש רב פעמי - 500 שעות שימוש. * יכולת ניידות בלתי מוגבלת בזמן הטיפול.

רוחמה שלום רב, את המדבקה הספציפית הזו אני לא מכירה, אולם בדקתי לאור שאלותייך את הספרות לגבי הנושא הזה, ומיסתבר שהשיטה ניבדקה מדעית לגבי כאבים ממקור שריר ושלד, וביחוד בכאבי גב ממושכים, כולל עם פגיעה עיצבית, והוכיחה הפחתה בכאב באופן בהחלט משמעותי, כולל במטופלים שניכשלו לטיפולים תרופתיים, כירופרקטיים ואחרים. ככל שמשך הכאב לפני תחילת טיפול זה היה ממושך יותר (מעל 5 שנים), ניזקקו ליותר טיפולים עד להשגת ההצלחה, כאשר במחקרים ניתנו טיפולים בתדירויות של פעם-פעמיים בשבוע, ולא כפי שמומלץ לפי החברה במתן ממושך למשך 3-5 ימים. כמו"כ יש לציין, ששיא התגובה הופיע בזמן חציון של כ- 5-6 שבועות מתחילת הטיפול, וגם לא תוך 3 ימים, כפי שמתואר ע"י החברה המפרסמת. בכל אופן, מדובר כנראה בטיפול בטוח, שהוכיח עצמו כולל במיקרים כשלך. מצד שני- כנראה שהטיפול דורש כמות לא מבוטלת של מדבקות למשך זמן לא קצר, והעלויתו בהתאם. כל טוב ובהצלחה, כתמיד, ונישמח כולנו לשמוע על תוצאותייך, אם תחליטי להתנסות, דניאלה

שלום רוחמה אני עדיין לא שמעתי גם -כן על מה שאת מספרת כאן אבל לפי דבריה של דניאל ה- זה בהחלט שווה בדיקה אני מנסה עכשיו להשיג מדבקות אחרות שמיובאות מארה"ב ועולות המון כסף אבל שם העניין הוא שים אותן במשך כל שעות היממה על האבר הפגוע. האם את יודעת לומר איפ האיפשר לרכודש את המדבקות שאת מדברת עליהן? וגם - מ ה מחירן? תודה אני

כאב חזק בפרק יד ואגודל

רן שלום רב, אין ספק שהודעתך ל"פורום" מצטיינת בתמציותה, אולם קשה ליעץ על סמך האמירה הזו של כאב חזק בפרק היד והאגודל. האם זהו דבר חדש? או לחליפין זו בעיה ממושכת ממנה אתה סבול תקופה ארוכה? האם קשור לדבר מה? ההופיע לאחר חבלה כלשהי או מאמץ ציוחד כלשהו או ללא כל קשר לפעילות יתרה שהיא (אפילו כתיבה או עבודת יתר על מחשב למשל).האם ניבדקת בגלל תלונה זו? נטלת טיפולים כלשהם או שמא טרם? וכו'. כפי שאתה יכול להבין- לכל כאב וכאב, תיתכנה סיבות שונות, וכדי לאבחנן, ולטפל בהתאם, השאלות שהצגתי לעיל, הן רק חלק מהשאלות שיש לתת עליהן מענה. ככלל, כאב באיזור שאתה מתאר הוא לרוב בעייה מקומית של המיפרק/רקמות רכות שסביבו, שכיח שיש תהליכים דלקתיים, לרוב בשל שימוש יתר, או שימוש לא נכון שגורמים לחיכוך יתר באיזור של הפרק ולדלקת של הפרק עצמו ו/או של המעטפת שלו (סינוביה=סינוביטיס), ולכן כאב חד בהנעה. מאידך, יתכנו סיבות נוספות, והמלצתי לפנות לבדיקה ע"י אורטופד, אם ניתן מומחה לכף יד, מה טוב. במידה ובדיקתו תהייה תקינה, ניתן להתייעץ גם עם ראומטולוג בהמשך אשר גם מתמצא בבעיות פרקים, אך באופן אחר מאשר אורטופדים. בהצלחה.

שלום. כאב ראש שנים רבות הוא כאב כרוני? האם יש באתר דוקטורס אתר לסובלים מכאב ראש? מאילו מאכלים להימנע ,כבדיקה לגורם לכאבי ראש ולמשך כמה זמן? גם קפאין גורם לכאבי ראש, או להפך? תודה רבה ריקי

ריקי שלום רב, ההגדרות של "כאב כרוני" הן שונות. בעיקרון ההתיחסות היא אל כאב הנימשך מעל 6 חו' ברציפות. לגבי כאבי ראש המופיעים במשך שנים רבות האם הם כאב כרוני? אז כנראה שזה בעיקר תלוי בתדירות המופע של הכאב, החומרה, הטיפול הנידרש כדי להפסיקו, ההפרעה לחיים וכו'. ה"סל" של כאבי ראש הוא נירחב ויכול לנוע מכאבי ראש שכל אחד ואחד מאיתנו חווה מפעם לפעם, נוטל כדור לשיכוך כאב וממשיך בחייו, ועד לכאבי ראש קשים אולי מהסוג המיגרנוטי שהופעתם יכולה ל"קרקע" אדם ליום-יומיים עד שההתקף חולף, ושתדירות ההתקפים מישתנה מפעם בחודש ועד לפעם-פעמיים בשבוע ואפילו כאב ראש כרוני מתמיד. אם את סובלת מכאבי ראש תכופים, שמפריעים לשיגרת חייך, ו/או שמשככי כאב רגילים לא מסיעים לך תמיד, אז כן- ניתן לסווג זאת ככאב כרוני. מכיוון שיש סוגי כאב ראש שונים, לא נכון לתת מיסגרות ולהכליל ולאמר אילו מאכלים גורמים לכך או לא, כי לא דין כאב ראש אחד כמישנהו. עצתי לך, לפנות באופן מסודר לאיש מקצוע- נוירולוג ו/או מומחה כאב /מירפאת כאב, ולשמוע מה יש להם להציע לך. יש היום מיגוון טיפולים מסוגים שונים- גם למניעה וגם לטיפול בהתקף חד, הן תרופתיים והם אחרים, אך זה לא המקום ליעוץ והכוונה אלא לאחר בדיקה, תשאול מלא וחחות דעת רפואית מיקצועית. בהצלחה

ערב טוב לכול חברי הפורום, שוחחתי עם מנדי ורציתי לעדכן אותכם שעברו עליה כמה שבועות קשים מאוד ותוך כמה ימים היא אמורה לחזור לפורום. היא מבקשת את הבנתכם ומתנצלת תודה, ענבל

מנדי יקרה לי מאד מאד, איחולי החלמה מהירה גם מצבי בחודש האחרון הורע מאד, קבלתי הפניות למיון ואני מסרבת ללכת עקב המצב השורר שם. ובינתיים השרפה/ בערה בכל הגוף, אי יכולת לשכב,לדרול,ללכת לשבת ולשכב הם בלתי נסבלים. ושום תרופה מאלה שאני לוקחת לא עוזרת. ההרגשה היא שאני מכניסה רעל לגוף ללא תועלת. לכשתחלימי ארצה שתשתפי אותי בכל מה שעברת ואת עוברת כמובן אם תרצי זאת. מעריצה אותך על כל הסבל שלך, ולמרות זאת הפעילויות ושלך. דואגת לך מאדד מאד. רוחמה

רוחמה יקרה, המון תודה על הדאגה וצר לי על ההרעה במצבך ועל כל מה שאת עוברת. כמו כן, צר לי מאוד שאת מרגישה שאינך יכולה ללכת למיון על מנת לקבל הקלה כלשהי לכאב, כי אין קשה יותר מלהרגיש לבד וללא יכולת לפנות לקבלת עזרה. אולי הרופא המטפל שלך יכול לדבר עם מישהו בכיר במיון על מנת לשפר את היחס שאת מקבלת במיון, על מנת לאפשר לך לקבל את העזרה שאת צריכה במצבים הללו? אם תרצי להתקשר אלי, את מוזמנת להתקשר לסלולרי 0547233073 תחזיקי מעמד, מנדי

סבתא שלי סובלת מכאב כרוני כנראה כתוצאה מסוכר גבוהה בטענה שכל גופה כואב.ע"מ להתמודד עם הכאב היא כל הזמן לוקחת אקמול וכדורי שינה שספק אם עוזרים לה לכן חשבנו לתת לה תרופות פלצבו כי זה כבר פסיכולוגי אצלה לקחת הכדור .שאלתי היא איפה אפשר להשיג כדור כזה ?אודה אם תענה לי....ג

שלום רב, אנשים מבוגרים יכולים לסבול מכאבים על רקע סיבות רבות. סכרת בהחלט יכולה להיות סיבה לכאב, שיכול לפעמים להיות כאב קשה, ואקמול ודומיו פעמים רבות לא נותן מענה מספק. בנוסף, שינויים בפרקים של הגיל, גם הם בוודאי תורמים לכאבים כללים במיפרקים השונים, בוודאי עוד יותר בימים קרים כאלו. חשוב לזכור שהאוכלוסיה המבוגרת, היא ה"מקופחת" מכל בטיפול בכאב. הם ניתפסים לפעמים כנודניקים קצת, מקטרים הרבה, וגם מצד שני יש איזה חשש לתת תרופות "חזקות" כך שמטפלים בהם עם תרופות שלא תואמות את רמת סיבלם. במקום לחפש "תרופת פלסבו", כלומר כאשר היא מתלוננת, לא לעזור לה, ואפילו את המעט שהיא לוקחת- דהיינו אקמול וכדורי שינה, שניראה שמן הסתם לא ממש עוזר לה די, כי אחרת לא היתה מבקשת עוד, לא לתת לה, הייתי מנסה לחפש מענה לסיבלה, לפנות לרופא כאב במירפאת כאב, ולהתייעץ אילו תרופות ניתן לתת לה, פרט לאקמולים, כדי להקל עליה את הכאב, כי ברור שמה שהיא לוקחת לא מסייע, ואין סיבה שהיא תכאב כך. אם היית במקומה, והיה לך כואב- היית רוצה ש"ישתיקו" אותך אם פלצבו? אני בטוחה שלא. אני בטוחה שהיית מחפשת פיתרון. העובדה שהיא מבוגרת, לא משנה זאת, להפך- קרוב לוודאי שיש סיבות לתלונות שלה, רק צריך למצוא אותן ואת הכתובת לטפל בהן- שכפי שציינתי מומחה כאב זה המקום, ובטוחני שאם תטופל כיאות, ותהיה מאוזנת, גם לא תבקש סתם עוד ועוד, כי זה קרוב לוודאי לא פסיכולוגי כדברייך אצלה לקחת את הכדור, היא פשוט כנראה סובלת וכלום לא עוזר לה.

שלום,אני בת 60+ סובלת מכאביראש/מיגרנות כבר עשרות שנים. (לאחרונה גם סובלת מחרדות קלות ועוד כל מיני). אני לוקחת אלגוליזין,אימיטרקס,קלונקס,ועוד בכמויות הולכות וגדלות. ניסיתי כבר כמעט את כל סוגי הטיפולים ומטפלים. האם יש לכם מישהו או משהו להמליץ לי? תודה.

נתי שלום, בהנחה שאכן כאבי הראש מהם את סובלת הם אכן מיגרנות, שכן לא כאב ראש הוא אכן מיגרנה, מבין התרופות שציינת, הרי שרק אימיטרקס נחשבת כתרופה יעודית יותר למיגרנות, וכך או אחרת, גם היא וגם אלגוליזין, הן תרופות שעוזרות רק להתקף ורק למועד קצר, ואינן מונעות התקפים או פועלות לטווח ארוך יותר. יש בהחלט תרופות שיכולות להפחית תדירות התקפים, למנוע אותם או להחליש את עוצמתם באם ניטלות בקביעות. כמו כן יש שיטות שניתן ללמוד ולתרגל ויכולות להקנות לך שליטה עצמית להפחתת עוצמת הכאב, אם ע"י הירגעות, הרפייה ,דימיון מודרך וכו'. עצתי שתפני לטיפול במיסגרת של מירפאת כאב בבית חולים באיזור מגורייך. יש בהחלט נוירולוגים, רופאי כאב המתמחים בטיפול בכאבי ראש, ובטוחני שיוכלו להציע לך עוד מיגוון טיפולים שיוכלו להקל עלייך, כל טוב

שלום רב, האם מישהוא השתמש במוצר שנקרא פלא גב, וזה גם הואיל לכאבים נוירופטיים קשים קראתי על המוצר באינטרנט (מן מצע ששמים על המיטה ושוכבים עליו. בברכה רוחמה

רוחמה שלום, אני לא מכירה אישית את המוצר, אך לפי מה שכתוב עליו באתר שלו ולפי מנגנון הפעולה, זה אמור להיות שיטה של דיקור/אקופרסורה אבל באופן כללי, לפי שטח ולא אישי לפי סוג הכאב, מיקומו וכו' כפי שמקובל ברפואה סינית קלאסית, אז האם זה באמת יעיל או שווה כמו שאר המכשירים שמוכרים ביוקר ולא ממש עובדים, בסגנון צמיד או מה שלא יהיה?! אישית בתור מי שלמדה דיקור אני מאמינה שצריך ךהתאים זאת אישית, וששמיכת לחץ כללית שיכולה לעזור לכולם באותה מידה, לא ממש נישמע לי נכון, אבל כל אחד יכול לזרוק 400 ש"ח ולנסות, או שיעזור, או שיחמיר או שלא יעשה כלום, בהצלחה

סובלת כבר שנים מכאבי גב בעיקר באזור השכמות, בעיקר כנראה מישיבה לא נכונה. לפני חודשיים התחלתי להשתמש בפלא גב וראי זה פלא אין לי יותר כאבי גב.מדי פעם מתעורר לו כאב שנעלם אחרי שכיבה על פלא גב. מבחינתי זהו באמת פלא. לא יודעת ממה את סובלת אבל שווה לנסות כל טיפול דיקור או משהו אחר יעלה לך אותו דבר.

אני סובלת המון מכאבי גב במהלך הלילה הכאבים איומים ולרופאים אין את התשובה יש דרך להתמודד ולהקל לפחות על הכאב?...

שלום רב, הנני רוצה להתנצל בפנייך על כך שלא זכית לתשובה - באופן לא מכוון כנראה שפיספסנו את השאלה שלך. וכעת לעניין עצמו: את תיארת באופן מאוד כללי את המצב אך אני יכולה לנסות לכוון אותך במקצת לפחות: אם הבעיה ממשיכה כבר זמן רב, אני ממליצה לך לבקש מהרופא המטפל שלך הפנייה למרפאת כאב באיזור מגורייך. במידה ותרצי הכוונה לרופאים באיזורך, אשמח לנסות לסייע. אני מקווה שמאז שכתבת את השאלה, את כבר מרגישה יותר טוב אך אם לאו, ננסה לסייע כפי שניתן.

אולי מישהו מכיר מומחה לכף הרגל - בקופ"ח כללית? יש לי כאבים בכף הרגל בנקודת החיבור בין העקב לקשת -לא דורבן ולא חד ומקומי כמו דורבן - אבל כואב בכל פעם שאני דורכת. אם אני במנוחה מוחלטת הכאב שוכך - אך איך אפשר לא לדרוך על הרגליים (אולי לדאות?) זה לא פלטפוס וגם לא ההיפך - קשת נורמאלית! אולי מישהו מכיר ויש לו רעיון - גם לשם של רופא.

שלום רב, מכיוון שאת אומרת שאין זה דורבן, הרי אני יכולה להניח שניבדקת וביצעת ברור/צילום כלשהו לפחות. לצערי, אין ביכולתי להמליץ על שמות ספציפיים, אך לדעתי מה שאולי ניתן או כדאי לעשות זה מס' דברים: - בשלב ראשון הייתי שוקלת להתאים נעל עם מידרס מיוחד (ללא קשר למצב הקשת, ולו רק לשפר את המידרך). לפעמים הקשת תקינה אך המידרך של כף הרגל פונה פנימה או החוצה דבר שגורם לכאב,למשל, ומידרס עשוי לפתור גם זאת. - כדאי לפנות שוב לאורטופד, ולהתייעץ בשאלה של המשך ברור ו/או טיפול. איזה בדיקות ביצעת? יתכן ומדובר בתהליך דלקתי מישני לדריכה לא תקינה ולכן גרמית הכל ניראה תקין. אולי קורס פיזיוטרפי כזה או אחר/טיפול באולטרסאונד מקומי/חימום-יקלו. אולי יש מקום לטיפול תרופתי להקלה +\- טיפול מקומי. יש גם מקום להתייעץ האם יש התוויה לבצע בדיקות נוספות והאם הן תועלנה להוכחת אבחנה או לא כמו מיפוי, CT וכו' - אם בכל זאת, למרות כל הנ"ל תיוותרי עם המצוקה הנ"ל ללא מענה, קיימת תמיד האפשרות, לנסות ולטפל בכאב כמות שהוא, ללא קשר לסיבתו. במיקרה הזה הכתובת תהייה לפנות למירפאת כאב בקופת חולים לקבלת טיפול בכאב עצמו. כל טוב, דניאלה

הנני סובלת מזה חודשיים בכאבים עזים בצד ימין סמוך לשד עברתי ממוגרפיה נבדקתי אצל רופא כירורג ורופא נשים וכמו כן ע"י רופא המשפחה לאף אחד אין הסבר לכאב הכאב הוא כמו כוויה, צביטה מידי פעם לעיתים דחופות. אין אני יודעת למי עלי לפנות

רחל שלום רב, קשה לאור התאור לתת מענה מדוע יש לך כאב זה. לדעתי במקום ראשון הייתי ממליצה לפנות להיבדקת ע"י נוירולוג, וממשיכה משם. כל טוב ובהצלחה, דניאלה