דימיון מודרך/הרפייה/היפנוזה

קראתי מספר פעמים המלצות חמות של מנדי ודניאלה לעבוד עם הכלים האלו, כדי שתהיה לנו יכולת להקל על הכאב באופן עצמאי. התחלתי עכשיו מספר פגישות עם פסיכולוגית רפואית וקיבלתי השבוע "שיעורי בית" להתחיל לתרגל. רציתי לשאול - ברור שהכלים האלו מצריכים הרבה תרגול, וכמו בכל הנושא של התמודדות עם כאב צריך הרבה סבלנות ועבודה לטווח ארוך. בכל זאת זה ריאלי לדבר על הגעה לרמה שהכלים האלו משפיעים בטווח של מספר חודשים, אם משקיעים תרגול יומי/פעמיים ביום עם הדרכה? בעיני ברגע שיש יכולת להפחית את הקושי בכאב לפי הצורך מדובר בפריצת דרך. לכן למרות שזה מן הסתם מאוד אינדבדואלי ותלוי בהרבה גורמים, מעניין אותי אם זה ריאלי לקוות תוך חצי שנה נניח של תרגול עם הדרכה, ליכולת להקל באופן חלקי על כאב משמעותי מנדי ודניאלה - כשאני קורא את התיאורים שלכם על יכולת לשכך כאב/להקל התקפות קשות של כאב, זה נראה לי מדהים - איפה הגבולות של היכולת להשפיע על הכאב? זאת אומרת גם עם היכולת הזו הכאב עדיין קיים, איפה ההשפעה של הכלים האלו נעצרו? זה תלוי במיומנות, שבדרך כלל אפשר להגיע להקלה חלקית ועדיין נשאר חלק?אשמח אם אפשר להסביר על זה קצת בנוסף - איפה אפשר להשיג ספרות/מחקרים בנושא של כלים/אסטרטגיות להתמודדות עם כאב כרוני? בחודשים האחרונים התחלתי להסתכל על כל הנושא של איך הכאב משפיע ועם אילו כלים נפשיים אפשר להתמודד אותו עם הרבה סקרנות, ומצאתי שזה נושא מרתק שאפשר ללמוד אותו ולהבין אותו ככל שעובר הזמן בצורה הרבה יותר מעמיקה ומוצלחת, ולהתייחס בצורה טובה וחיובית יותר להיבטים שונים שיש בחיים עם כאב כרוני. ושוב תודה רבה

שלום יהודה, קודם כל ברכות על כך שהתחלת לעבוד עם פסיכולוגית רפואית - אני מאמינה שזה אחד מהדברים הכי חשובים בדרך להתמודד יותר טוב עם הכאב ולהצליח לתפקד בדרך כלשהי, על אף הכאב. לא רק מבחינת לימוד טכניקות כמו דמיון מודרך, שזה כמובן דבר חשוב ביותר אלא גם מבחינת התמיכה - הרי איך אפשר לחיות עם כל כך הרבה כאב, מבלי שזה ישפיע על הנפש? אפשר להסתכל על זה בעצם כתהליך של עבודה עצמית יחד עם איש מקצוע.... וכעת בחזרה לשאלה שלך - אין ספק שיש אנשים שבאופן טבעי יותר טובים בלימוד טכניקות מהסוג של דמיון מודרך ויש כאלה שלוקח להם יותר זמן אך בגדול, כפי שאמרת בעצמך - התירגול הוא הסוד כי ככל שאתה יותר מיומן, אתה יכול להיעזר בזה ביתר קלות וביתר יעילות. תווך הזמן שציינת, של חצי שנה, נראה לי בהחלט ריאלי אך עלי לומר, גם ע"פ דבריו של הפסיכולוג הרפואי עימו אני עובדת, שאם אתה יכול לתרגל כמה שיותר פעמים לאורך היום, אתה תלמד את העניין יותר מהר. יש פסיכולוגים רפואיים ופסיכיאטרים האומרים שאנשים הנמצאים בכאב, לא יכולים להרשות לעצמם לא לתרגל מספר פעמים רב. אחד הדברים הכי חשובים, במיוחד כשלומדים את הטכניקה, זה לתרגל דווקא כשלא כואב לך כי אז כמובן שיותר קל לתרגל בגלל יכולת יותר טוב להתרכז. ריכוז הרי הוא בבסיס של העניין ולכן, לפני שיודעים להשתמש בטכניקה כשנמאים בהתקפת כאב קשה, צריך לדעת לעשות את זה כשהמצב יחסית בסדר או כמה בסדר שניתן במצב בו את נמצא לעומת מצב שבו באמת יש התקף קשה. לאחר מכן, תוכל כמובן להשתמש בזה דווקא בעת התקף קשה. עם כל מה שאמרתי, חשוב כמובן ללכת ע"פ ההמלצות של הפסיכולוגית המטפלת שלך כי היא מומחית לעניין ומכיוון שהיא זו שמלמדת אותך, חשוב ללכת בדרכה ולתת לעבודה עימה את הסיכוי הטוב ביותר. האם הטיפול מתבצע בירושלים? הרבה הצלחה, מנדי

שלום, יהודה אתה שואל שאלות שלא ברור שניתן לתת עליהן מענה חד משמעי. כמו בכל דבר, ברור לי שכאשר קיים מסך של אי וודאות, אנו חפצים לפוגג אותו, אבל לא ניתן לספק תשובה ודאית לגבי תרופות שניתנות האם יועילו, מתי וכמה, אז בוודאי שלגבי טכניקה שהיישום שלה כה אישי, התשובות הן עוד יותר בעייתיות. אם אתה קורא אנגלית טוב, אני ממליצה על מאמר שפורסם בנושא של טיפול בהיפנוזה בכאב סרטני (אם כי איני רואה הבדל האם זה בכאב סרטני או כרוני, העיקר העיקרון. זה פורסם ב- http://caonline.amcancersoc.org ב- 1985 ,כרך 35 ,עמ' 221-231 .לדעתי חצי שנה של תרגול יומיומי זה די והותר כדי ללמוד די מיומנות כדי להיות מסוגל להקל כאב. עד כמה? נראה לי שזה גם תלוי ביכולת האישית של כל אחד, גם במצבו התפקודי ובדרישות החיים ממנו/ה-האם בכל פעם שיש החמרת כאב יש לך הזדמנות לשכב, להיכנס למצב היפנוטי ולשככו או שמא אתה אדם פעיל שאין לך את הפריבילגיה לכך, ואז אולי יש למצוא אלטרנטיבות להפחתת כאב ,מבלי להידרש להיות ממש בטרנס היפנוטי עם כל המישתמע מכך. כשמדברים על היפנוזה- מרבית האנשים מדמיינים אדם שוכב, עוצם עיניים, סופר מעשר ומטה, ונרגע לאיטו במעין טרנס לתהליך של 20 דקות לפחות, שבסופו בתקווה כאביו יפחתו. אך לא בהכרח חייבים לשכב או להגיע למצב רגיעה של הגוף כדי שהנפש תהייה במצב היפנוטי, ובהחלט, וביחוד עבור מצבים בהם אין אפשרות או תנאים למצוא מקום או זמן להשגת "טרנס" מלא, ניתן ללמוד כיצד להפריד בין הטרנס ההיפנוטי הרוחני לזה הגופני. בנוסף, יש אפשרות ללמוד השראה פוסט היפנוטית, כלומר שאותו דבר שממומש בהיפנוזה, דהיינו הפחתת כאב למשל, תינתן הוראה שימשך גם לאחר סיומה, ושהמשך של הזמן שההקלה נימשכת, יתארך מפעם לפעם, כך שבעצם ההיפנוזה תשמש כמשככת כאב ארוכת טווח יותר ולא רק כ- SOS . האם כל אחד מסוגל למיומנות הזו, ומהי דורשת?! חוץ מזה, מלכתחילה לא לכל אחד אותו כאב, אותה עוצמה, משך-קבוע או התלקחויות. גם יש לזכור שלא לכל אדם יש את אותן ציפיות, בעוד שאולי אחד יקווה שהשיטה תעלים את כל מכאוביו, אחר ( כמוני למשל ) יסתפק בהקלה של 20% בעת החמרה, (אפילו אם תמיד אפשר לשמוח על יותר ) ויהא זה עולם ומלואו עבורו, כתלות בחווית הכאב היומיומית, ניסיון העבר וההבנה מה ניתן עוד להשיג. אומנם תאורטית, עולם התת מודע הוא רחב ועשיר, ויתכן שכמו שניתן לנתח ולעשות טיפולי שיניים ללא הרדמה, היינו אמורים להיות מסוגלים "להעלים" את הכאב. אבל עיקרון לחוד ומעשה לחוד. דבר אחד הוא ניסיון חד פעמי כשאדם רגוע וחש טוב, להשרות מצב היפנוטי, ואז לגרום כאב ולוודא שאינו חש אותו כי מצוי במצב השראתי, לעומת אנשים המצויים במצב כאב כרוני מתמיד, תשושים, ועל זאת חווים החמרה\ ובשיא מצוקתם אמורים למצוא את היכולת להקל והפחית את הכאב. ולא תמיד זה קל. המיומנות צריכה להיות "בדמך", כי אחרת לפעמים אתה כה כאוב ותשוש, שלא מתחשק לקחת אחריות, להתמודד, ולדאוג לעצמך, אלא לעשות את ה"דבר הקל", לכאורה, ולקחת תרופות. בקיצור, יש עוד שאלות פתוחות, וזהו מסוג הדברים שחייבים להתנסות, וכל אחד צריך לבחון ולמתוח בעצמו את גבולותיו הוא, ולדעתי לפחות, שווה להתנסות ,שווה את ההשקעה ואת האכזבות שבדרך. עבורי, זה לא שנפתר לי הכאב, גם לא פחת משמעותית, אבל לפחות יש לי כלי שמאפשר לי להמשיך ולתפקד, לפני כן בקושי יכולתי לרדת ולשבת שעתיים על כיסא, וכרגע אני עובדת במישרה מלאה, ולא שמצבי הישתפר, להפך, את הכל אני יכולה לזקוף לעבודה שעשיתי וליכולת להביא אותה לחיי היומיום, ומאחלת זאת לכל אחד.

הי יהודה, בזכות דניאלה נזכרתי שלא עניתי על העניין של הספרים ודווקא קראתי מספר לא קטן של ספרים בתחום ההתמודדות עם כאב אך לא כולם באמת טובים. אם אתה קורא אנגלית אני ממליצה על שני ספרים הקשורים מאוד לטכניקות הללו אך למעשה, מרחיב בכלל לעניין של כלים להתמודדות עם כאב כרוני: 1. MANAGING PAIN BEFORE IT MANAGES YOU 2. The Pain Survival Guide: How to Reclaim Your Life אפשר לקנות אותם באמזון ובמקומות אחרים דרך האינטרנט כי טרם ראיתי את הספרים הללו בארץ. הספרים הללו הומלצו לי במקור ע"י פסיכולוגית רפואית מדהימה שעזרה לי רבות ולמדתי הרבה גם מהספרים הללו.