פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

האם מישהו טופל במחלה שנקראת TMJ. מזה מספר שני אני סובלת מכאבים בצד שמאל של הפנים. קיבלתי אטופן וארטופן והופניתי לנוירולוג ועדיין סובלת. הופניתי לפה ולסת. האם יש תרופה או רק טיפולים לכל החיים? אודה אם מישהו טופל במחלה ויוכל לעזור לי.

נדי שלום, אני מבינה שהופנית לפה-ולסת, לא הבנתי מהדברים האם נבדקת אצלו, או שטרם. לא לנו לתת את התשובה מה יהיה מהלך הכאב, ורק ניתן לקוות שאפשר יהיה למצוא פיתרון מיטבי עבורו, ושאם לא יחלוף לגמרי, לפחות ניתן יהיה להקל עליו כך שלא ימנע ממך לנהל אורח חיים פורה ואיכותי. פעמים רבות בהחלט כן ניתן לטפל במצבים של TMJ ולפתור את הכאב, עם זאת כאמור, חשוב לדעת שכיום יש שיטות רבות לטיפול בכאב ולהקלתו, כך שהאפשרויות לשיכוך כאב טוב הן רבות אין ספק שפנייה למומחה פה ולסת זה הדבר המומלץ בשלב הנוכחי. לעיתים ניתן לטפל ע"י שימוש בסדים לפה (סד לילה לרוב),ואז זהו טיפול זמני שעשוי לפתור את מקור הבעיה למשל. במידה וטיפול במיסגרת פה ולסת לא תיתן לך מענה מספק, כדאי יהיה בהמשך להתייעץ עם מרפאת כאב לגבי הקלת כאב טובה יותר .

נדי יקרה אני יודעת על בשרי את הקשיים בהתמודדות עם כאבי פנים. אם תקראי את התשובה שנתתי בתשובה שמעלייך, את תמצאי מידע שיוכל לעזור לך. לא בטוח בכלל שניתן לרפא את הנוירלגיה ממנה את סובלת אך בהחלט ישנם עוד הרבה אופציות טיפוליות מעבר לשתי התרופות שנתנו לךעל מנת להקל עלייך ואני מאוד מקווה שאם טיפול נכון, יוכלו להקל עלייך. מאוד קשה להתמודד עם אי הוודאות של מצב שלא ידוע אם הוא יעבור או לא אך כרגע, לדעתי אך צריכה להתמקד במציאת דרך להפחית את הכאבים ולאפשר לך לתפקד יותר. המטרה היא כמובן להקל ולאפשר תפקוד טוב יותר ביום יום וזה האתגר הגדול של כולנו. גם אם כרגע להקל ולתפקד טוב יותר לא נשמע הרבה, זה לא מעט בכלל. אם תרצי שאפרט עוד, אני לרשותך. מקווה מאוד שיצליחו להקל עלייך, מנדי

שמי נטלי, אני בת 26 דיילת אויר במקצועי. טרם כניסתי לתפקיד, חברת התעופה ערכה עבורי בדיקות רפואיות שיצאו כולם תקינות, ולכן, אגב התקבלתי לעבודה. אני עובדת בחברה 3 שנים ואני משובצת בדרך כלל בטיסות ארוכות. לפני מספר חודשים, אחרי שחשתי ברע קרי, כאבים בכל הפרקים בגוף ובעיקר בגפיים, ערכו לי בדיקות דם עם התוצאות : anti cardiolipon ascr - 26.6 AB2 Glycoprotein IgG - 8.98 net: 70.6 נאמר לי שחליתי בראומטיזם. האם לדעתכם יש קשר בין הטיסות, נחיתה במדינות קרות וחמות, שינויים טמפרטורה, לחץ וכדומה גרמו לי לחלות במחלה ?

נטלי שלום רב, לפי דברייך הבה ננסה לעשות מעט סדר. ראשית- בדיקות הדם שציינת,קודם כל הדבר הראשון שצריך לוודא, ואיני בטוחה בו, כי בכל מעבדה הערכים שונים, האם 26.6 לגבי אנטיקרדיוליפין, זה בכלל מוגדר כחיובי. במידה והבדיקה אכן נחשבת חיובית, אז צריך להבין שזו בדיקה לא ספציפית, ולא בדיקה ל"דלקת פרקים" בהכרח, אלא מהווה נוכחות של מעין נוגדן בדם המצוי באחוז מסויים של האוכלוסיה, ובשכיחות גבוהה יותר באנשים הסובלים ממחלות מסוימות, ביניהן מחלות כגון דלקות פרקים, מחלות אימונולוגיות, ואף מחלות ממארות, כך שהבדיקה אולי מחשידה לנוכחות בעיה נוספת כללית אחרת בגוף, אך לא עושה אבחנה לכשעצמה.בנוסף, יש אנשים בריאים עם הבדיקה חיובית וללא כל מחלה נוספת. כמו כן, ההגדרה של "ראומטיזם" אינה חופפת לאמירה של "דלקת פרקים". כדי להגדיר דלקת פרקים, צריך מימצאים בבדיקה של דלקת במיפרקים, שכנראה אין לך. זה מאופיין במפרקים נפוחים, אדומים, חמים למגע, קשים לתנועה תחילית-לפעמים לוקח בבוקר יותר משעה עד שיכולים להשתחרר מקישיון וכו'. לחליפין, "ראומטיזם" זה שם ישן לאמר שיש כאבים בפרקים ללא מימצאים בבדיקה=ארתרלגיה. בעבר השתמשו במושג הזה בעיקר לכאבים שתלויים במזג אוויר, אולם זה נכון לגבי סוגי כאב רבים, ובוודאי עבור הגרמיים שבהם, כך שאין בכך יתרון מייצג. זה לא מחלה, זו לא אבחנה, זה בעצם רק תאור של הסימפטום ממנו את סובלת, כשטרם הוגדרה הסיבה לכך. האם הנסיעות, שינויי מזג אוויר אמורים לגרום לכך? עקרונית באדם צעיר ובריא, זה לא אמור לקרות. אני הייתי בודקת לחליפין סיבות עקיפות שקשורות לעבודה- כמו עמידה ממושכת, נשיאת מגשים, האם את הולכם על נעליים טובות, האם היציבה שלך נכונה, אולי התאמת מדרסים תעזור, פעילות גופנית בריאה בשעות הפנאי לחיזוק שרירי גב ובטן ורגליים-לעיתים שינויים קטנים יכולים לחולל שינוי גדול. איני יודעת מי ערך עבורך את הברור והבדיקות עד כה, אך אם זה היה רק במיסגרת של רופא המישפחה, אולי כדאי להתייעץ גם עם ראומטולוג טוב ליתר ביטחון. אם אסכם בקצרה, כרגע לא איבחנו אותך עדיין כחולה בדלקת פרקים או מחלה אחרת, להפך ההתרשמות לפי הכותרת שניתנה היא שהכל בסדר יחסית. לבחירתך ותחושתך, כתלות בהרגשתך וכיצד את מרגישה עם הברור והיחס שקיבלת עד כה, האם את מעוניינת להמתין, לנסות ולהתמודד ע"י ניסיונות עצמאיים כפי שציינתי קודם, או להמשיך ולברר הלאה. כל טוב

היי דניאלה, מה שלומך? אינ מנצלת את הבמה הזו למשהו שהוא קצת "OFF TOPIC", אבל אני כבר סומכת עלייך ועל הידע שלך, וחשבתי שאולי יש לך מידע שיוכל לעזור לי גם בזה. האם את כיוהל להפנות אותי למקורות כתובים על "גמישות יתר במפרקים"? האם יש קשר בין גמישות יתר לבין יכולת לפתח CRPS או ללעניין של איסור ניתוחים? האם ידוע לך איהפה אני יכולה לקרוא מה שאפשר יותר על זה? (באינטרנט חרשתי, לא מצאתי כמעט בכלל מקורות, ואני יודעת שיש מאמרים שנכתבו על זה גם בעברית וגם באנגלית, ולא מוצאת... ואין לי בעיה גם אם זה ב - מ?ר?ק או בכל ספר רפואה אחר, יש לי גישה לספריית רפואה של האוני'. תודה רבה מראש אני

שלום לך, הנושא של גמישות יתר של המפרקים הוא "סל גדול" של מצבים בעל טווח נרחב, שתחילתו בעצם במצבים "נורמלים" של מפרקים תקינים אך גמישים מהרגיל, לעיתים באופן טבעי לגמרי ,ולעיתים כאשר אף מפתחים יכולות אלו עצמאית, כמו במקרים של מתעמלות ורקדניות. הקצה השני הוא מצב הקרוי Ehler-danlos שזה מצב של גמישות יתר במפרקים, ופעמים רבות גם בעור עצמו, המגיע עד כדי פריקות עצמיות או מחבלות בנאליות בגלל חולשת הגידים ואורכם. ויש מצבים ותסמונות באמצע, כמו למשל תסמונת ע"ש מרפן שמתאפיינת במיגוון בעיות רפואיות ואחת מהן קשורה גם לכך. בכל אופן לגבי הקשר עם CRPS ,לא ידוע שגמישות יתר מפרקית בהכרח מהווה גורם סיכון ישיר, אך נסיבתית משערים שלנוכח העובדה שבנוכחות מיפרקים גמישים היציבות פחות טובה, והסיכוי לנפילות וטראומות יותר גבוה, יתכן וזה מסביר עלייה מסויימת בהארעות. כשאת באה ושואלת לגבי סיכון של ניתוחים, זו שאלה כללית מידי, כי כאן זה מאוד תלוי על איזה מצב של גמישות מפרקית מדברים. אם זו רק הקצנה של המצב הרגיל ללא תסמונת או מחלה כלשהי, אז לא אמורה להיות בעיה . בתסמונות ספציפיות, כמו באהלר-דנלוס, במיוחד אם העור גם מעורב, יתכנו בעיות בריפוי פצע. מעבר לכך לפני כל התערבות ניתוחית יש תמיד להתחשב ב- CRPS עצמו, שכן לא מומלץ לבצע התערבויות באיזורים בהם המחלה מעורבת, מחשש להחמירה. כדי לחפש חומר כדאי לנסות לבדוק תחת: hypermobility/joint hyperflexibity מקווה שעניתי על חלק משאלותייך בהצלחה.

היי דניאלה תודה . אכן עענית על חלק ניכר מהעניין. איך יודעים אם זו גמישות יתר היא מחלה או אחרת? בהנחה שמישהו חי כל חייו ואומריםלו שהוא מאוד גמיש, הוא לא מפתח את הגמישות, ולא אובחן אף פעם, אבל בהחלט עבר נקעים חוזרים, ודלקות גידם חוזרות?

רציתי בבקשה לדעת עד איזה כמות אפשר לקחת סימבאלטה ליום ובאיזו חלוקה?

יואל- סימבלטה נילקחת לרוב פעם ביום. ניתן להתחיל ב- 30 מג', המינון המקובל הוא 60 מג', וניתן לעלות לפי המלצת רופא בלבד עד ל-120 מג' לכל היותר. לרוב מומלץ שאלות לגבי מינונים של תרופות להתייעץ עם הרופא שרשם אותן

אני מבקש להגיד לגברת דניאלה כי בדרך כלל לא מעלים מינונים בתרופה סילמבלטה באמצע טיפול. אצל רוב חולים נותנים לפני טיפול מינון לפי פרוגנוזה של מצב דיפרסיה ומצב כאבים ואחר כך לא משנים מינון לזמן ספציפי. חלק מאינדיקציות פרמצבטיות של תרופה סימבלטה זה מינון קבוע. זה לא טוב בכלל שחולים שמקבלים סימבלטה מחליטים לבד לשנות מינון של תרופה.

לי, למשל, המליץ רופא כאב מתל השומר להתחיל עם 30 מ"ג פעם ביומיים במשך שבוע ,אחר כך להעלות ל-60 מ"ג פעם ביומיים ורק אחרי שבועיים להמשיך עם 60 מ"ג ליום. כלומר, בזהירות מירבית כיוון שיש לי נטייה להגיב בסחרחורת וטשטוש לכל מיני תרופות. מכאן שחשוב מאד לקבל הנחיות מדוייקות מהרופא שישקול כל מקרה לגופו. כמובן גם בתלות בסוג הכאב, מקורו ועוצמתו. שבת שלום

שלום האם מישהו מכיר ויכול להמליץ על מרפת כאב טובה אני גר בירושלים אבל כדי להפטר מהכאב אסע לאן שצריך תודה מראש

אם אתה גר בירושליים אז נראה לי שהייתי ממליצה על המירפאה בשערי צדק-אם כי איני מכירה אותה אישית, פשוט יש שם רופאים טובים

שלום רב, אני מאמינה שזה חשוב שמרפאת הכאב תהיה באיזור המגורים כי יכולים להיות מצבים בהם יש צורך ברופא כאב במהירות וכמו כן כך יש גישה למרפאת הכאב שלך גם בעת האישפוז, במידת הצורך. הייתי מטופלת במרפאות כאב בירושלים וכן מחוצה לה ואין ספק שאחת המסקנות שלי לעצמי הן שככל שניתן, אני היום מעדיפה שרופא הכאב יהיה קרוב למקום מגוריי. בהתייחס למרפאת כאב,, אני ממליצה גם על מרפאת הכאב בהדסה עין כרם שהינה מרפאה היכן שיש להם גם נסיון עשיר בטיפולים פולשניים שונים והיא מנוהלת ע"י ד"ר אליעד דווידסון ותחת שרביטה של האחות הראשית גילה רוזן שמתמחית בתחום הכאב כבר שנים רבות. אם אתה צריך מרפאת כאב בתחום הסרטן אז יש להם הרבה נסיון בהדסה אך ישנה גם מרפאת הכאב נפרדת המיוחדת לכך בשערי הצדק המנוהלת ע"י ד"ר נתן צ'רני

תודה רבה לכל העונים אניי ממש מודה לכן שיהיה רק בשורות טובות יוסי

יוסי שלום שוב, בהמשך לדבריה של מנדי, הייתי רוצה לחזק את דבריה לגבי חשיבות מיקום מירפאת הכאב בסמוך למקום המגורים.כאשר אנו בחפוש אחרי רופא בתחילת הדרך, לפעמים הנטייה לאמר שבשביל הרופא או המירפאה ה"טובים" ביותר, נהייה מוכנים להשקיע אפילו אם הדבר כרוך יהיה למשל בנסעות למקום מרוחק יותר. חשוב להבין את ההשלכות הכרוכות בכך. מעבר למה שצינה מנדי, שאלו דברים חשובים, אולם אינם מהווים את שיגרת היומיום, ואולי אפילו, אם יתרע מזלך, לא יזדמנו בדרכך, הרי לשמחתנו, לא כל חולה כאב כרוני מתאשפז לטיפולים או מגיע בדחיפות לחדרי מיון בגלל מצבים מיידיים, ותקוותנו שלא תזדקק לשרותים הללו. במידה וזה יקרה- אז כמובן שמשמעותי יהיה אם בעת משבר לא תזדקק ליסוע למרחקים, או לחליפין, אם תפנה למרכז הסמוך לביתך, טוב יהיה שיכירו אותך שם. עם זאת, עקרונית יותר זו העובדה כי הטיפול עצמו במרפאת הכאב, אינו מסתיים ביעוץ בודד, אלא כרוך במערכת יחסים ארוכה ומתמשכת, של ביקורות, טיפולים, התאמת תרופות עד למציאת התשלובת המתאימה שזהו תהליך שיכול לקחת זמן, דורש התמדה ,ויקל עליך להיות מטופל במקום נגיש. עליך לקחת בחשבון שיתכנו תקופות שאולי תזדקק להגיע לביקורת /טיפול אולי עד אחת לשבוע למשל, ולא כדאי להקשות עוד יותר על עצמך בכך שהמקום שאמור לסייע לך בכאביך, תתקשה להגיע אליו. כל טוב והרבה הצלחה בהמשך

שלום לכולם, אשמח לשמוע תגובות מניסיונכם. בחודשים האחרונים לאחר יותר מ8 שנים של כאב משמעותי ברצף, אני מרגיש שהגעתי להתקדמות משמעותית, ולהגברת השליטה בחיים שחיפשתי במשך שנים. מבחינת עבודה [אני קצין בקבע בשלישות] הגעתי למצב שהכאב לא מורגש בשום היבט, ואני מתאר לעצמי שאם האנשים שאני עובד איתם היו יודעים את כמות הכאב שקיימת באופן שוטף, היו מופתעים שזה בכלל לא ניכר. אני ברוב הזמן מקפיד לעשות ספורט באופן קבוע, למעשה למרות שזה יכול להראות מוזר, בריצה ארוכה במאמץ פיזי משמעותי אני הכי מרגיש בנוח במהלך החיים האלו. בנוסף אני שומע קלטות הרפייה מדי פעם ובשנה האחרונה הגעתי למצב שחלק גדול מהזמן אני מצליח להסתכל על הכאב כעל אינפורמציה ולא כעל איום. בסך הכל רוב הזמן אני מצליח לעשות את הדברים שחשובים לי. מצד שני יש רגעים חלק מהזמן בעיקר בלילות, שאני משתוקק ל"הסחת דעת" מהכאבים, ואני מרגיש שנמאס לי מלסבול באופן קבוע, למרות כל המוטיבציה והמיקוד החיובי שיש לי רוב הזמן. זה כל כך מתסכל שיש חלק מהחיים, שבו אני מרגיש פשוט משועבד למנגון מטופש של כאב, ובכלל לא רלוונטי. איך אתם מתמודדים עם החלק שבו נראה שאין שליטה על הכאבים?

יהודה שלום רב, אין ספק שזה לא פשוט לקיים אורח חיים תקין למרות כאב מתמיד, והדבר דורש מאבק יומיומי, ואפילו כאשר מצליחים כמוך להגיע למעין שיווי מישקל ואיזון מיטבי יחסי בין התפקוד, איכות החיים, והכאב, דבר שכרוך בתהליך של קבלת הכאב ושינוי ההתיחסות אליו לא פחות מאשר בהקלתו, עדיין בכל יום מחדש יש את הקשיים וההתמודדויות שלו. פעמים רבות קל יותר להתמודד בשעות הפעילות, שכן כאשר דעתנו נתונה לעשייה אחרת, לעבודה, לפעילות עם אנשים, לפעילות גופנית או לכל דבר אחר המעסיק אותנו ו/או גורם לנו הנאה, דעתנו לא נתונה לכאב או לסבל, ובהתאם הוא פוחת. מאותה סיבה ממש, שעות הלילה השקטות, של התכנסות עצמית ,דממה וחוסר עשייה, בהן אין לאן לברוח אלא למחשבות על הכאב, מהוות שעות קשות, שעות של משבר. אומנם ציינת שאתה מקשיב לעיתים לקלטות הרפייה, אני חושבת שזו אחת הדרכים המצוינות בשעות הלילה לנסות להסיח את הדעת ותוך כדי זאת גם להרדם. אם אתה מעוניין להשקיע יותר, אז קיימת אפשרות ללמוד שיטות של היפנוזה להקלת כאב, שתאפשר לך שיטה רגועה, ולא דינמית, המתאימה לשעות הלילה, להקל כאב, גם עם אופציה להרדם. רק צריך לקחת בחשבון שזה דורש הרבה מאוד תרגול והשקעה, אך בסופו של דבר התוצאות שוות. דבר נוסף, חשוב לזכור שמה שלא נעשה, וכמה טוב שניתן להתמודד, כולנו בני אדם, ולכל אחד ,גם בלי כאב כרוני, ובוודאי שעם, יתכנו ימים או שעות של משבר ותסכול וחוסר אונים, וזה בסדר וזה מותר, וצריך לדעת לקבל גם את הרגעים הללו, לא נעימים ככל שיהיו כחלק מהוויתינו, ולהמשיך משם הלאה.

שלום רב לך יהודה, העלית נקודה חשובה ומעניינת שהינה גם כשאנחנו מרגישים שרב הזמן אנחנו מצליחים להרגיש שאנחנו בשליטה, למרות הקיום האינסופי של הכאב (כל אחד מוצא את הדרכים שלו להגיע לאיזון זה)ולמרות זאת, יש רגעים בהם זה מרגיש כאילו הכאב מכיל אותנו והוא בכל זאת תופס פיקוד. לדעתי ההתמודדות עם הקושי הזה יכול לבוא לידי ביטוי בשני מישורים: מישור פרקטי - כלומר מציאת פתרונות פרקטיים להקל על הכאב עד כמה שניתן עם כלים כמו, כפי שדניאלה כבר ציינה, ע"י היפנוזה עצמית שהינו כלי שניתן להשתמש בו בכל מצב כי לאחר שלומדים את השיטה, צריך רק את הראש שלך להפעלת השיטה. כמו ישנן כמובן תרופות מעצמתן שונות ומסוגים שונים, הסחת קשב - מציאת דברים להסב אליהם את התשומת לב- טלויזיה, ספרים וכו' ובנוסף לכך, ישנם גם טיפים להקל על נדודי שינה בגלל הכאבים (למשל באתר העמותה למאבק בכאב יש מידע על תשישות ועייפות). במישור הנפשי יותר, אני חושבת שאולי השלמה עם כך שחלק מהזמן, למרות כל ההתמודדות החיובית וההתמודדות המרשימה, שלך למשל,, לפעמיםאתה תהיה תחת ההשפעה של הכאב, הינו דבר שיכול לעזור עם הקושי שבאבדן השליטה. זה בעצם תהליך של השלמה עם קיומו של הכאב ו/או השלמה עם כך שלא תמיד אנחנו חייבים להיות בשליטה- וזה לא תמיד דבר פשוט לקבל.. זהו, אילו הם הרעיונות שלי להתמודדות בשלב זה של יום שישי. שבת שלום ושתהיה לכולנו שבת עם כמה שפחות כאבים!

אני חווה משהו מאד דומה למה שאתה מתאר ובמיוחד בלילה. אני משתמשת בשמונה תדרי קול שונים שאני מקשיבה להם באוזניות לפני השינה וזה לא רק מסיח את הדעת אלא אחרי כמה שבועות התדרים התחילו ממש לנטרל לי את הכאבים ולתת לי לישון לילות שלמים בלי להתעורר באמצע. בהתחלה באמת הרגשתי שזה רק מסיח את הדעת אבל זה עשה הרבה יותר, זה עשה לי שינוי גדול לטובה במוח. למרות שאני לא יכולה להסביר את זה במילים אני מרגישה את זה בצורה ברורה מאד.

שירן ,יהודה ואחרים שלום רב, שמענו לאחרונה לא מעט בפורום בנושא התדרים, ואכן חלק מהחברים דיווחו כאן על שיפור בכאב בשימוש בטכנולוגיה זו. עם זאת ב"שוק" מסתובב מגוון לא מבוטל של מוצרים תחת ההגדרות הללו, אצל מיגוון יצרנים,חלקם כרוכים בהוצאות כספיות לא מבוטלות, ויש לתת את הדעת לכך גם כן. הדבר החשוב הוא שכל אדם ימצא את השיטה המתאימה לו. אם לאחד התדרים מועילים, שימשיך בכך, אך בהחלט אין זה אומר שזוהי שיטת הקסם שתפעל לכל אדם. חשוב להכיר שיש כמה וכמה אפשרויות ל"שעת צרה", החל מהעברת זמן פשוטה ע"י טלויזיה, האזנה למוסיקה, קריאת ספר, תשבץ/סודוקו וכו', דרך שימוש בתדרים,או האזנה לקלטת הרפייה למשל, וכלה באותם כיוונים שצוינו קודם לכן על ידי- כגון היפנוזה, דימיון מודרך. נכון, לא כל השיטות משיגות אותה תוצאה, אחדות מהוות באמת הסחת דעת זמנית בלבד,אולי עד שתרופה שנילקחת תעזור או עד שהכאב ידעך מעצמו, לעומת שיטות כמו היפנוזה/דימיון מודרך שמהוות כלי לחיים להקלת כאב באופן עצמאי, ללא צורך בתרופות, כלי שאם לומדים לשלוט בו, מגביר את השליטה העצמית והביטחון שלכם, כי אינכם חסרי אונים עוד. בכל מקרה, הכי חשוב שכל אחד ימצא את הדרכים שמתאימות לו, שעובדות עבורו, לפעמים ע"י ניסוי ותעייה, כי אין כאן באמת עדיף יותר או נכון פחות, יש מה שטוב עבורכם, ואם זה טוב וזה עוזר, אז אפילו אם מישהו ינסה לאמר לכם שאין זו הדרך, תתמידו.

למה ישנה תופעה של צבע סגול ברגל באופן קבוע בתסמונת CRPS??

נועה שלום רב, לפי דברייך התרשמתי שנושא הצבע של הרגל כנראה מאוד מדאיג אותך ומעסיק אותך, וחבל שכך, שכן זהו דבר חיצוני ודי חסר משמעות מבחינה בריאותית.כלומר אין סיבה לחשוש ל"בריאות הרגל" או ל"זרימת הדם" וכו', בגלל הצבע. לא כל שכן, ב- CRPS המאפיינים החיצוניים של הגף, הם שונים בצורה ניכרת, גם בין אדם לאדם, וגם בין שלבי המחלה השונים, כלומר האם זוהי תחילת הדרך (שלב חריף של המחלה), או שמדובר כבר במצב ממושך וכרוני, כך שלמרות שכפי שהבנתי מדברייך, מן הסתם הגף הפגוע שלך הוא בגוון סגלגל, שזה בהחלט יכול להיות בחלק מהסובלים מהתסמונת, הרי שבאחרים לא יהיו שינויים בצבע, או שיהיה גוון אדום דווקא ורגל חמה מהרגיל ולא קרה, או לחליפין רגל לבנה וחיוורת, ויתכן מצבים של שינויים גם בגוון ו/או בטמפרטורה במצבים השונים. אפשר תמיד למצוא הסברים כאלו ואחרים, אם לאמר שהמחלה תלויה בחלקה במע' העיצבית הסימפטטית, הרי מכך ניגזר בזמנו שמה הישן-RSD ,וככזו,יתכנו השפעות של המע' הזו במישורים נוספים, כשאחת ההשפעות ה"קלאסיות" היא כיווץ כלי דם קטנים בעור, ולכן תחושת הקור והכיחלון מחד, או לחליפין כשהיא מדוכאת לפתע הרחבתם והאודם- כך שברור שקיים חוסר איזון מסויים. כמו כן כל גף אשר אינו מופעל, רק בשל תת פעילות, ישנה ציבעו לסגלגל באופן מישני.בנוסף,חשוב להבין שעדיין בתסמונת זו יש יותר מהניסתר לגבי סיבותיה ומנגוניה מאשר מה שידוע. מכל מקום, אני מקווה שהבהרתי שראשית שלמרות שאין זה נדיר שיהיו שינויי גוון כולל כמו זה שציינת, אין זה מאידך מחייב, או מהווה סימן היכר. בנוסף, הגוון הוא בעצם חלק מהמחלה ויש להתייחס אליו ככזה, וכמו שאנו לא יודעים בדיוק מה מקור כל כאב, גם לא ניתן לאמר בוודאות מה מקור כל שינוי שקורה בעור או בטמפרטורה, ויש להתייחס לכל כמיכלול. הטיפול הוא בסופו של דבר ב- CRPS והשלכותיו על חייך, ובתקווה שככל שיהיה יעיל וטוב יותר עבורך, כך גם מה שמרכיב את התסמונת אצלך, ידעך ויסתדר במקביל.

בעקבות מחלה של נורופיברומה טוזיז אני סובלת מכאבים חזקים בעצבאות מה יכול לעזור לי חוץ מי אוקסיקונטין וטרמדקס.?

שירה שלום רב- לא ציינת על ידי מי את מטופלת בתרופות אלו- האם על ידי רופא מישפחה בלבד? האם על ידי הרופא המיקצועי שעוקב אחרי ה- NF ? בכל אופן, יש מיגוון של תרופות שניתן לנסות ולשלב, אך זה לא המקום למתן המלצות מסוג זה. אם את מטופלת בקביעות אצל נוירולוג, את בהחלט יכולה לנסות ולהתייעץ לגבי שינוי/תוספת של תרופה נוספת . אם לא, אז הכתובת המומלצת היא לפנות להתיעצות לטיפול במירפאת כאב, או בקופת החולים עצמה, או באחד מבתי החולים הסמוכים לאיזור מגורייך. כך תוכלי לקבל יעוץ מרופאים המתמצאים בטיפול בכאבים כרונים מסוגים שונים, ובטוחני שימצא שילוב טיפולי שיוכל להשיג עבורך הקלה נוספת. בהצלחה

שלום רב לך שירה, בהמשך לדבריה של דניאלה, ברצוני להדגיש שאכן ישנן עוד תרופות שניתן לנסות ויש שילובים שונים היכולים להשפיע ולהקל. למשל, קראתי מחקר שמראה שאוקסיקונטין עובד טוב בשילוב עם גבאפנטין אך זוהי רק דוגמא אחת לאפשרויות העומדות בפנייך, כל עוד ההמלצות תינתנה ע"י רופא מומחה. אינני רופאה ועל כן אינני יכולה לייעץ לגבי תרופות אך גם אילו הייתי, לא הייתי ממליצה לך על תרופות באינטרנט מבלי לבדוק אותך וכו'. הרופא הנכון לטפל בך לדעתי, במיוחד בשל המורכבות לאור המחלה, הינו מומחה לכאב או כאמור נוירולוג, אם את כבר מטופלת אצלו ואת חשה שהוא בקיא בטיפול בכאב. גם רופא משפחה יכול לרשום תרופות אך מומחים לכאב הם אילו המוכשרים להחליט אילו תרופות או טיפולים מתאימים לך בקשר לכאבים, במיוחד לאור מחלת הרקע. אני מאחלת לך שתגיעי לאיזון טוב יותר של הכאב - גם אם לא יצליחו להעלים לך זמנית את הכאב, גם הקלה מסוימת הינה משמעותית. במיוחד בגלל שאת מטופלת בתרופות חזקות יחסית, חשוב במיוחד להיות מטופלת אצל מומחה. מחזיקה לך אצבעות, מנדי

שאלתי היא האם לאחר חודשיים של כאבים הרמאטולוג יכול לומר שזה פיברו בלי לשלול דברים אחרים. reomatid factor ערכו בבדיקה היה 44 מה זה אומר?

דינה- לגבי ה- rheumatoid factor-זו בדיה עם ערכי יחוס שונים במעבדות שונות, כך שלא ניתן לאמר לגבי הערך שציינת חד משמעית מה הוא אומר. במקום שביצעת, צריך לברר האם 44 זה נחשב תקין או חיובי. עשיין גם אם הבדיקה חיובית, צריך להבין שזו בדיקה כללית. (אומנם אם יש דלקת פרקים חד משמעית, שזה קרוב לוודאי לא המצב, כי אז היית יודעת, כי היו מן הסתם שינויים ברורוים של דלקת במיפרקים לפעמים יש חשיבות לסווג של דלקות פרקים לפי אם הבדיקה חיובית או שלילית),כלומר, יש מיגוון מצבים של כאבי פרקים, כאבים כרוניים, מצבים אימונולוגים וכו', שבהם הבדיקה היא חיובית. לגבי הפיברומיאלגיה- כמו שכבר הסברנו כאן כמה פעמים, זו לא מחלה שיש לה איזה בדיקות מעבדה או צילומים מיוחדים שמאבחנים אותה. גם מומנט הזמן הוא לא ממש רלוונטי. כלומר זה לא ממש חשוב אם הכאב הוא חודשיים או שנתיים. האבחון הוא קליני, וככזה יש מיגוון של תלונות. עם זאת עדיין יש קריטריונים שיש לעמוד בהם כדי להגדיר את המחלה שהם שניים עיקריים: ראשית בבדיקה גופנית אמורות להיות נקודות שכשהרופא לוחץ עליהן הן רגישות יותר מאשר בהשוואה לאדם בריא, יש 18 נקודות כאלו, וכדי לאבחן צריך לזהות בבדיקה לפחות 11 נקודות רגישות במיקומים האופיינייים. שנית- הכאב עצמו. מדובר בכאב שאמור לערב את כל חלקי הגוף, כלומר את כל 4 הגפיים, וזהו לרוב כאב בשרירים-שלד. יכול לבהחלט להיות אתר אחד דומיננטי יותר על אחרים, אך הכאב נודד, וצריך לערב את כל צידי הגוף, כך שאדם עם כאב רק בכתפיים למשל, שלא חווה מעולם כאבים באיזורים אחרים בגוף, לא יכול להיות חולה בפיברומיאלגיה, אפילו אם יהיה תשוש. יש תסמונות דומות או חצי חופפות, ויש מיקרים של כאבים כרוניים בחלקי גוף שונים, אך אם זה לא עונה לפחות לשני הקריטריונים שציינתי, זה לא פיברומיאלגיה, אלא כאבים כרוניים/נוירופתיים או אחרים שמסיבה שטרם הוגדרה. אז עקרונית, אם התסמינים והמימצאים בבדיקה קיימים אצלך, אין לו צורך לשלול דברים אחרים או לעשות בדיקות נוספות, והוא בהחלט יכול לקבוע אבחנה כבר כעת ועל סמך זאת, ללא קשר למוטיב הזמן. אם נראה לך לאחר מה שכתבתי, שאולי זה לא זה, כלומר אולי משהו לא מתאים או יש לך ספקות, אז בהחלט קיימות אחת משתי אפשרויות: הראשונה שכפי שהמליצה מרוצה תפני לרופאים המתמחים בנושא הפיברומיאלגיה ותתיעצי איתם, כמו דר' בוסקילה. השנייה- תיגשי לראומטולוג מומחה אחר, ותוודאי שאין צורך בברור נוסף בכיוון הזה. כל טוב

שלום לך דינה, כפי שדניאלה הסבירה - יש רק מבחן קליני על מנת לקבוע אם אדם סובל מפיברומיאלגיה וגם לאחר תקופה קצרה יחסית מומחה יוכל להעריך. עם זאת, מכיוון שאת רק סובלת מכאב במשך חודשיים, ייתכן שישנם בדיקות אחרות שכדאי לעשות, אך איני יודעת אם עברת כבר סדרת בדיקות כללית. מצד אחד, תיזהרי לא ליפול לתוך אין סוף בדיקות ורופאים אך מצד שני, אם את לא מרגישה נוח עם הרופא או אם דרכי האבחנה של הרופא - כדאי לך, כפי שייעצה דניאלה, לגשת למומחה לפיברומיאלגיה על מנת לקבל הערכה ו בשביל להרגיש בטוחה. האם את סובלת מתשישות קשה או רק מכאבים? אין לי ספק שאם מומחה לפיברומיאלגיה יראה לנכון לעשות בדיקות אחרות, הוא יעשה אותם ללא צל של ספק ולכן נראה לי נכון לפנות למומחה מסוג זה ולא להתיש את עצמך בריצות למספר רופאים ואין ספור בדיקות. ד"ר דן בוסקילה מבאר שבע הוא מומחה ברמה עולמית אך ישנם עוד רופאים המתמחים בתחום ויש מרפאות המתמחות במחלה זו כמו למשל באיכילוב. כדאי לך ליצור קשר עם עמותת אס"ף, עמותת חולי פיברומיאגליה ומחלת תשישות כרונית, בשביל לקבל את רשימת הרופאים המתמחים בפיברומיאלגיה ואולי גם יוכלו בעמותה לתת לך טיפים ראויים או עזרה אחרת. הרבה בהצלחה ותרגישי בנוח לשאול כאן כל מה שאת רוצה או לכתוב כל דבר אחר..., מנדי

אמיר שלום תודה על השיתוף שלך אותנו. יש לי המון שאלות אך אני אתמצת כמה שאפשר. 1.כיצד היו היציאות שלך לפני שגילית את הפרזיטים? 2.האם היית בחו"ל?כי הרופא טוען שרק שם אפשר להידבק בפרזיטים שונים , אצלנו בארץ זה לא קיים. 3. מאיזה כאבים סבלת לפני , בן כמה אתה? 4. האם רזית בתקופה לפני הטיפול?אם כן כמה? לתשובתך אודה

לא כל הפרזיטים / הבקטריות והרעלנים תוקפים את מערכת העיכול. אני אובחנתי רשמית כחולה פיברו'. היו לי כאבי ת-ו-פ-ת בבטן אבל ללא שילשולים בכלל וגם לא שאר תובפעות מעיים. הייתה לי גם חולשה תמידית. היו לי כאבים חדים כמו סכין בחגורת הכתפיים וגם כל מיני כאבים נודדים בכל מיני מקומות כולל בית החזה, ראש, שיניים ואגן. כן הייתי בחו"ל וייתכן ששם נדבקתי אבל אפשר בהחלט להדבק גם בארץ - בטח בקנדידה. לפני שמישהו אמר לי במקרה שיכול להיות שהבעייה שלי נובעת מפרזיטים לא ידעתי אפילו מה זה. לאחר הבדיקה הבנתי את מקור הבעייה וזאת היתה כבר הדרך לפתרון. אני בן 31 וכן ירדתי מעט במשקל אבל לא מאד משמעותי.

שלום אמיר האם כל הכאבים חלפו עם הטיפול בפרזיטים? איזה טיפול קיבלת?

שלום! לפני 8 חודש נפלתי על הצוואר ומאז יש לי כאבים מאוד מאוד חזקים שלא עוזבים אותיי בצוואר שכמה.... ערכתי סיטי שבו התגלו 2 בלטי דיסק קטנים ולא רציניים... האם אני יכול לצאת מהצבא באופן זמני בגלל כאבים וחוסר יכולת לתפקד?? אני לא מסוגל לעשות כלום אני 24 שעות במלחמה עם כאבים ושום כדור לא עוזר...

דור שלום, אני חושבת שהשאלה הראשונה שצריך לשאול היא לא האם ניתן להשתחרר מהצבא, אלא מה ניתן לעשות כדי להקל את הכאב ולשפר את ההרגשה בכלל ואת התפקוד היומיומי שלך בחיים הכלליים, ובצבא כעת. יציאה מהצבא הרי בסופו של דבר, לא תפתור דבר, עדיין תישאר כאוב ולא תפקודי, אז אומנם תהיה בבית, ובכל זאת לדעתי כרגע זה לא העיקר,כאמור. אני חושבת שיש להתרכז באיזון טוב יותר של הכאב, וחשוב להבין שלפעמים דברים כאלו לוקחים זמן. עם זאת, חשוב לנסות, למרות הקושי, שלא להשבית את החיים, ביחוד כאדם צעיר, ולעשות את המירב, למרוב הקושי, כן לנסות ולתפקד במסגרת המיגבלות הקיימות.אם טופלת עד כה על ידי רופא מרפאה איזורית בלבד, המלצתי שתבקש ע"י החר"פ הפנייה למרפאת כאב באחד מבתי החולים הגדולים. כך תוכל לקבל טיפול נאות לכאבים. אין כל סיבה לא לקבל טופס 107 למרפאה שכזו. בנוסף להמלצות טיפוליות, יוכלו גם להמליץ מה ניתן וכדאי לך לעשות ומה לא, ובהתאם תוכל לקבל הקלות בבסיס. אני אישית חושבת שכדאי לנסות ולקבל טיפול במסגרת הזו, ולנסות ולהמשיך להתמודד ככל האפשר. כאמור, אם תחליט אחרת, ושכל רצונך הוא כפי ששאלת, רק "לצאת מהצבא" אז זה לא המקום, עלייך לפנות לוועדה רפואית, שתעריך האם מצבך הבריאותי מצדיק הפחתת פרופיל לפרופיל רפואי של שחרור זמני -כתלות בבדיקה, בנתונים, ובפרופילים המתאימים והם אלו שיקבעו. האמת, שמניסיוני בצבא ולפי דבריך- הסיכוי לשחרור רפואי נשמע קלוש, כי אין לך ממש "קייס". תמיד נשאר הצד לשחרור על רקע של אי יכולת להתמודדות ורקע נפשי, אבל צריך לחשוב טוב מאוד לפני שבאמת הולכים לכיוון הזה. כל טוב

הבעיה פה היא לא השירות הצבאי כי אני מאוד רוצה להישאר ביחידה שלי הבעיה היא הטיפול הרפואי והבירוקטיה שיש בצבא! ובמיוחד הרגשה קשה שיש לי משהו שעדין לא איבחנו בגלל שלא בדקו מספיק לעומק וחסכו על בדיקות יקרות כמו mri!! לקח לי 6 חודשים של לבוא לרופא כל יום עם אותה תלונה כדי לערוך בדיקת סיטי ועכשיו אני מחכה עוד חודש לתור אצל אורתופד... ובו זמנית אני צריך לתפקד רגיל עם הכאב ביחידה... הכאב הזה פשוט משתק אותי ומיאש אותי כל פעם מחדש וכל יום זאת מלחמה !! מבן אדם שהיה מתאמן בחדר כושר 4 פעמים בשבוע רץ 3 פעמים בשבוע ומשחק כדורסל נהייתי שבר כלי ממש ! לא מתפקד ומדוכא מהמצב! והצבא מחמיר את כל זה! יש תחושה שהייתי יכול לערוך את כל מה שעישתי עד היום ב8 חודשים בצבא בשבוע באזרחות ולכן אני רוצה לצאת ולא משום סיבה של אי מוטיבציה לשרת!

שלום רב! יש לי כאבים בגוף כבר חודשיים. בביקור אצל ראמטולוג הציע לי להתחיל טיפול באלטרולט 10 מ"ג בטענה שיש לי פיברומיאלגיה. שאלתי היא האם הכדור אכן עוזר לכאבים, והאם התפקוד היום יומי לא נפגע. שכחתי לציין אני בת 41,ויש לי חששות לגבי התרופה עזרו לי!

ישנם קבוצות פרזיטים שגורמות במישרין לפיברו' ובדרך כלל אף אחד לא בודק את זה. מנסיון אם לא מטפלים בפרזיטים שום דבר אחר לא עוזר והמחלה יכולה להשאר שנים. בקופות החולים קשה או כמעט בלתי אפשרי לקבל בדיקת צואה שכוללת פרזיטים. בדיקה כזאת עולה במעבדה פרטית כ 800 ש"ח. שווה לעשות את הבדיקה ואם יש פרזיטים בכמות גדולה ומקבוצות אלימות כמו קנדידה ואחרות אז אפשר לטפל או באנטיביוטיקה או בהומיאופטיה. אני יצאתי מהפיברו' כמעט לגמרי רק אחרי טיפול הומיאופטי ארוך שהיה ספציפי נגד פרזיטים. אני יודע שיש גם טיפול במי כסף אבל אני לא מתמצא בזה ולא יודע עד כמה זה בטוח. השתמשתי גם בתדרי הקול שמדברים עליהם כאן. יש תדרים לכמעט כל הפרזיטים שמצאו אצלי חוץ משניים. זה טוב מאד כטיפול תומך אבל חייבים הומיאופטיה או אנטיביוטיקה.

דינה זו שוב אני, אני לא אשלול או אאשר את דבריו של אמיר, והדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לבלבל אותך יותר ממה שהינך. מה שחשוב לי שתביני, שפיברומיאלגיה כיום נחשבת למחלה של כאב עיצבי, של רגישות יתר של מערכת העצבים, שטרם ברורה לגמרי סיבתה. יש תאוריות אך עוד אין הוכחה חד משמעית למקור וסיבת המחלה. הטיפול המקובל כפי שציינתי הוא שילוב של תרופות, פיזיוטרפיה וטיפול פסיכולוגי תומך. כמו בכל מצב של כאבים כרוניים כאלו ואחרים, יש מיגוון טיפולים אלטרנטיבים ואחרים, שרובם הם לא מורשים, לא נחקרו באופן מסודר, ומבוססים בעיקר על ניסיון אישי פרטני. את תשמעי כאן בפורום המלצות כאלו ואחרות, אנשים שחושבים שחוו את אותו מצב או מצב דומה, קיבלו טיפול כזה או אחר, יודעים מידע כזה או אחר, ומעוניינים לסייע לך ולשתף אותך.לפעמים, ניתן יהיה לקבל עצה טובה, עם זאת צריך לזכור-כל אדם יש לו את מחלתו ובעיתו הוא, אפילו אם הכותרת נשמעת זהה לעיתים, הפרטים הם לא, לכן-המלצות על בדיקות וטיפולים כדאי להשאיר לרופאים שמכירים את המטופל, מחלתו ומה עבר עליו, ולא לפי מה שעבר עלינו. דינה, בנימה אישית, נראה לי, אך זו רק דעתי, שבשלב זה של תחילת הדרך, כדאי שתדבקי בטיפול מקובל דרך הראומטולוג אם אתה חשה בנוח איתו, אפשרות אחרת היא לפנות לטיפול דרך מרפאת כאב, בכל מקרה, אני לא הייתי בשלב הזה מנסה לירות לכל הכיוונים ה"אלטרנטיבים" הלא מבוססים, לפני שניסית למצות טיפול רגיל ופשוט, אך כאמור זוהיר רק דעתי

שלום אמיר מעניין מאוד מה שכתבת, ממי מבקשים בדיקה כזו והיכן מבצעים אותה? אשמח גם לשוחח איתך טלפונית.

דינה יקרה, פיברומיאלגיה אכן יכולה להסתמן בכאבים דיפוזיים בכל הגוף. בהנחה שהראומטולוג אכן ביצע גם בדיקה גופנית מקובלת- ולחץ על כל מיני נקודות בגוף שהיו אמורות להיות רגישות, מה שמגדיר את המחלה, ומשום שאין לה בדיקות דם או צילומים שניתן בעזרתם לאבחנה- כלומר האבחון מבוסס על מה שסיפרת לו ומה שמצא בבדיקה. הטיפול מבוסס על שילוב של תרופות, לרוב עם פיזיוטרפיה וטיפול פסיכולוגי. הטיפול התרופתי יכול להיות ממס' קבוצות ורוב הקבוצות הן תרופות שאמורות באופן כזה או אחר להשפיע על מערכת העצבים, שכן חושבים שזהו מקור הכאב. מתן אלטרולט כטיפול ראשוני זו בהחלט אפשרות סבירה. חשוב להבין לגבי תרופה זו מס' דברים- ראשית, המינון שקיבלת הוא מינון נמוך, ויתכן שלפי התגובה, או העדרה, יהיה צורך בהמשך להעלות את המינון. שנית, זו תרופה שפועלת לאט, יש צורך שהתרופה תבנה מנה הדרגתית בדם וזה קורה תוך לפחות ארבעה שבועות, כלומר אין לצפות לשינוי לפני כן, ולכן בתקופה הזו, אם אין תועלת, זה לא אומר שהתרופה נכשלה, אלא שטרם הגיעה מועדה לפעול וצריך סבלנות. לגבי השפעה על תפקוד- לכל תרופה תתכנה תופעות לוואי, ובאנשים שונים ההשפעות אחרות. מומלץ אם יש חשש על תפקוד לקחת את הכדור לפני השינה, כי יכול לגרום לרדימות, בנוסף יכול לגרום ליובש בפה,סחרחורת. אם יש לך מחלת עיניים או לב- יש לברר נטילה עם הרופא המתאים. יש לציין כי במינון הזה מרבית האנשים לא סובלים לרוב מתופעות, הן נוטות להופיע במינונים הגבוהים יותר של 50 מג' ומעלה. לדעתי, אין כל חשש,(כאמור בהנחה שאינך חולת לב או גלאוקומה), לקחת את הכדור. המלצתי שתתחילי כפי שנתן הראומטולוג, פעם ביום לפני השינה, רק זיכרי שלא לצפות לשום הטבה בשבועות הקרובים. כמובן שאם תרגישים תופעה מאוד חריגה, עד כמה שזה לא צפוי, הפסיקי את הכדור ודווחי מיד לרופא. כל טוב, ובהצלחה.

יש לי כאבי ראש חזקים כל הזמן כל הזמן, שלפעמים מגיעים לרמת כאב בלתי נסבלת.... אני מתפקד עימם כבר המון זמן, חשבתי שהם נובעים ממקור אלרגי או אאג, אפילו עברתי ניתוח ליישור מחיצה, ללא הועיל. הייתי פעם אחת אצל נוירולוג והוא נתן לי אלטרולט, זה עזר קצת, בבקשה תנו לי עיצות, אין לי כח כבר למשוך כל יום כל יום עם כאבים כאלה שמפריעים לי להרים את הראש להיות מעט מסוחרר ורגיש לאור... בבקשה בבקשה אשמח לכל עיצה

שלום רב, כאבי ראש כרוניים הם בעייה שכיחה. אומנם לעיתים הם יכולים להיות קשורים באמת לבעיות כמו סינוסיטיס למשל, אך פעמים רבות, למרות ברורים מקיפים, לא מוצאים סיבה ממשית לכאב, וכל שניתן לעשות הוא להתמודד איתו טיפולית, לרוב על ידי טיפולים תרופתיים ולפעמים בשילוב עם אחרים. אלטרול היא תרופה שלפעמים יכולה לסייע, אם כי יש להבין כי לא תמיד התרופה הראשונה שניתנת עוזרת, או עוזרת די. המלצתי בשלב הראשון, אם אכן כבר היית אצל נוירולוג שנתן לך טיפול תרופתי, לדעתי, הדבר ההגיוני הוא לחזור אל הנוירולוג שנתן את האלטרול, ולדווח לו לגבי ההשפעה של התרופה, שאינה מספקת, ולהתייעץ עימו לגבי טיפול תרופתי חלופי. במידה ולא יציע לי אפשרות אחרת או תרגיש שאינו מתיחס מאיזו סיבה לתלונות הללו כפי שהיית מצפה, תמיד יש אפשרות לפנות למרפאת כאב ולנסות להתיעץ איתם. אולם, בטיפול בכאב יש חשיבות להמשכיות ולטיפול אצל מטפל אחד אם ניתן בהתמדה, כך שאם הנוירולוג הוא רציני וטוב, ומשום שכאבי ראש מטופלים על ידי נוירולוגים וכבר התחלת טיפול אצלו, הייתי בכל זאת שוקלת להמשיך אצל אותו אדם, כמובן תלוי באם אתה מרגיש בנוח איתו ועם היחס והטיפול שהוא נתן לך. לפני סיום, חשוב להדגיש שכיום יש מגוון תרופות לטיפול בכאבי ראש, נכון שלעיתים עד שמוצאים את הטיפול המתאים לכל אדם הדרך עשויה להיות מעט ארוכה ומפותלת ודורשת סבלנות, וגם לא תמיד התרופות מעלימות את הכאב כלא היה, אך בהחלט מסוגלות להפחיתו, כך בסופו של דבר עם המטפל הנכון, ושיתוף הפעולה, הסיכויים טובים שתגיע להקלה מהסבל הנוכחי ואיכות חייך ותפקודך ישתפרו. כל טוב .

מניסיון מר כמו שלך, גם אני סובל מכאבי ראש כרונים שמופיעים רק בצד אחד ומתחזקים ועברתי אינספור ניורולוגים ורופאי אף אוזן גרון אך לבסוף התברר שדלקת בצוואר גורמת לכל הכאבים, אני מאוד ממליץ לך לבדוק את אזור הצוואר אצל אורתופד.

שלום רב למשתגע ולאסף, הרגע כתבתי לכם הודעה ארוכה ומפורטת אך אנסה לשחזר ככל שאוכל: בהמשך לדבריה של דניאלה, כאבי ראש יכולים כאמור לנבוע מכל מיני סיבות והרבה מאוד פעמים לא מוצאים את הסיבה. עם זאת, לא מסתפקים בכך שלא מובן מדוע יש כאב אלא בשלב הזה, צריך להתמקד בטיפול בכאב - להקל על האדם ולאפשר לו לתפקד טוב יותר. בטיפול בכאבי ראש ומיגרנות נוטים היום לתת טיפול קבוע שמטרתו לצמצם את עצמת ותכיפות הכאבים ובמידת הצורך, נותנים גם טיפול להתקפים עצמם. אלטרולט למשל הינה תרופת מנע שלוקחים באופן קבוע ולא רק כשיש כאבים. אני בעצמי סובלת מכאבי ראש ומיגרנות ואני יודעת כמה קשה לתפקד כאשר יש כאבי ראש. מסיבה זו, חשוב מאוד לגשת לקבל טיפול כי דווקא בתחום זה, יש לא מעט טיפולים שמטרתם להקל. לא בהכרח ניתן להעלים את הכאבים אך יש סיכוי טוב שאפשר להקל עליכם וזו צריכה להיות המטרה. לגבי רופאים: משתגע- אם כבר התחלת טיפול אצל נוירולוג שמבין בטיפול בכאב ויש לך עימו תקשורת טובה, כדאי להמשיך עימו כי הטיפול בכאב הינו תהליך היכול לקחת זמן ואינו עניין של פגישה אחת או שתיים עם הרופא. גם מומחה הכאב הטוב ביותר בעולם לא יצליח בהכרח למצוא את "הסוס המנצח" בהתחלה כי אנשים מגיבים שונה לתרופות שונות, גם עם הבעיה זהה ולכן, צריך להתמיד בטיפול ולתת לטיפולים המוצעים הזדמנות אמיתית. ברגע שמתחילים טיפול תרופתי מאוד חשוב לקחת את התרופות בדיוק כפי שהרופא הסביר ולא להחליט לבד שמפסיקים תרופה או שלוקחים רק חלק וכו' משום שהרבה מן התרופות הללו יכולות לגרום לתופעות לוואי קשות אם מפסיקים אותם בבת אחת. לידיעתכם, ישנם נוירולוגים אשר מתמחים באופן ייחודי בטיפול בכאבי ראש (למשל ד"ר אמנון מוסק באיכילוב, פרופ' אריה קוריצקי בביילינסון וד"ר ירון ריבר בבני ציון)ויש גם מרפאת כאב בתוך המחלקה לאבחון פה ולסת בהדסה- מרפאת כאב פה ולסת שבה מתמחים בטיפול בכאבי ראש, פנים ולסת. החשוב ביותר הוא למצוא מומחה שיש לכם תקשורת טובה עימו ואשר מבין בטיפול בכאב כי כאמור, ישנם אופציות טיפוליות שונות בתחום כאבי הראש. לפעמים, הבעיה מוחמרת ע"י תרופות בעצמן - אם לוקחים יותר מדי תרופות כמו אופטלגין, אקמול, רוקל וכן כדורים שנועדו לטיפול בכאבי ראש, זה יכול לגרום להחמרת הכאבים בצורה משמעותית ולכן, חשוב במיוחד לקבל את הטיפול הנכון במינון הנכון! המון הצלחה לשניכם ותחזיקו מעמד -ותזכרו שאנחנו איתכם.....

מנדי היקרה, התוודעתי בפעם הראשונה לסיפורך בתוכנית טלוויזיה שראיתי לפני מספר שנים, אני חייבת לציין שמאז אני חושבת על הסבל שלך והלב שלי נצבט, התפללתי עליך המון תפילות, הדלקתי נרות ואף הזלתי דמעות. יש לי אליך בקשה אישית, אני אישה דתייה ומאמינה שיש בורא לעולם שמנהיג את העולם, והוא אותו בורא נתן לך את הגוף והוא היחיד שיכול לרפא אותך כליל או לפחות להקל עליך. ישנם אלפי סיפורים על אנשים שנרפאו ממחלות סופניות שהיו על סף מוות והרופאים נואשו מהם והכל בזכות מעשה קטן שעשו פשוט השתנו חייהם לטובה. בעז"ה בתאריך 3/8/08 אני מארגנת ערב ישועות עם 40 נשים במהלך הערב נעשה הפרשת חלה שידועה בהשפעתה הגדולה וביכולתה לשנות את סדרי הטבע וישנם המון סיפורים על אנשים שהשתתפו בערב זה ונושעו, בקשתי היא שתגיע לערב הזה ותספרי את סיפורך וזכות תפילתן ודמעותיהן והפרשת החלה של 40 נשים תעמוד לך ותזכי לראות ניסים- אני חושבת שגם אם אינך מאמינה שווה לך לנסות כי אין לך מה להפסיד. הבעייה היחידה היא שהערב יתקיים באילת ותצטרכי להתמודד עם המרחק, מלבד זאת אני אדאג לך ליחידת דיור ולכל השאר. אני אשמח אם תצרי איתי קשר במייל בין אם זו תשובה חיובית או שלילית. אני בכל זאת אעשה את הערב לרפואתך גם אם לא תוכלי להגיע. (לפני שבועיים עשיתי ערב דומה מצומצם יותר לרפואת בחור שנפצע קשה בתאונת דרכים והוא פשוט התרסק אין לי מושג איך הוא נשאר בחיים, הוא היה במצב של קומה וכמה ימים אחרי הערב הוא סוף סוף התעורר והתחיל לדבר) אז תמיד כדאי לתת סיכוי למשהו שיכול להועיל מאשר לא לעשותו כלל . המייל שלי [email protected] מצפה לתגובתך

מיכל יקרה, תודה רבה!!

שלום רב דניאלה!!!!! אני שמחה מאוד שחזרת אלינו ברוכה הבאה מה שלומך? דאגנו לך העיקר שאת כאן! המון בריאות שבת שלום באהבה דבי

דבי יקרה, אני מודה לך על דאגתך הכנה. אני מנסה להתאושש מהחמרה קשה במצבי, ולמרות ששבתי הביתה מבית החולים סוף סוף, הדרך עוד רבה. מה שחשוב לזכור ברגעים כאלו, אפילו אם לא תמיד קל לקבל, זה שאנו קובעים את המיגבלות של עצמנו. לכן, אם נציב לעצמנו מטרה שנרצה להשיג, אכן נוכל להשיג אותה-לפעמים זה יהיה קל יותר לפעמים קשה יותר, אך אנחנו בהחלט מסוגלים הרבה פעמים להרבה יותר ממה שאנו עושים ואם נזכיר את זה לעצמנו ברגעים הקשים, נצליח להחלץ מהם, במקום לשקוע עמוק יותר. אני נרגשת ומחוזקת מכך שאיכפת היה לך. זו המשמעות של תמיכה, של לא להרגיש לבד. לימים טובים יותר לכולם, דניאלה

איזה יופי שחזרת אלינו. היית חסרה מאד ב"נוף האנושי" של הפורום. קראתי את תשובתך לדבי ואני, שוב, ממש מעריכה (אני נמנעת תמיד מלהשתמש ב"הערצה") את יכולת ההתמודדות שלך. כל-כך קל לשקוע לרחמים עצמיים ולדכדוך ולהרים ידיים וכל-כך קשה להתמודד עם הכאבים והרצון להמשיך בחיי יום-יום פעילים ועצמאיים. יישר כוח. רק בריאות.

מבקש לדעת איך אפשר לקבל טיפול נפשי אצל דר' נאדר או לחילופין אצל טראפיסט שמטפל בשיטת דר' נאדר תודה

שלום רב לך, אינני מכירה את שיטת הטיפול של ד"ר נאדר לעומק אך אם אתה רוצה לברר איך להגיע אל מטפל מסוגו, אני ממליצה לך לעשות חיפוש באינטרנט - בדרך זו תוכל לקבל פרטים של מטפלים שוניםבתחום וכך תוכל לבחור את המטפל המתאים לך לדעתך.

שלום אני מזה 4 שנים סובל מכאב פנים כרוני ןמטופל על ידי טריל והיום הוא פחןת משפיע האם הזרקת גליצרול שזו פרוצידורה ניתוחית מוכרת על ידי משרד הבריאןת

מר פינטו, שלום רב, האמת שאיני יודעת לתת לך תשובה לשאלתך, אך אני בטוחה שהרופא המטפל בך וזה שאמור לבצע את הפעולה יכול לברר זאת ולתת מענה. עם זאת, יש לזכור כי מדובר בפעולה ניתוחית הרסנית, וככזו היא עשויה להיות בילתי הפיכה ובעלת נזקים. נכון, שלעיתים יש דיווחים על תועלת בפעולות הללו אולם כיום הנטייה לביצוע של פעולות הרסניות של עצבים הולכת ופוחתת ונשארת למצבים בהם אין כל אפשרויות טיפוליות אחרות. בתור אדם שטופל על ידי טריל בלבד, חשוב כי תדע כי בשנים האחרונות נכנסו לסל התרופות מגוון תרופות נוספות בעלות יעילות בהחלט לא רעה לכאבי פנים וכאבים עיצביים אחרים בעלי אותו האופי מהם אתה סובל. לדעתי, לפני שהייתי שוקלת ביצוע פעולה בילתי הפיכה, ולמרות הרצון לפעמים לבצע פעולה שכזו, שאולי תפתור את כל צרותינו ומכאובינו, חשוב לזכור כי בפעמים רבות, פעולות ניתוחיות ודומיהן, לא מביאות מזור מלא לכאב ואף עשויות פעמים לא מעטות להחמירו, ולכן מוטב לשמור זאת כאשר מוצו הדרכים השמרניות, וכאמור, ניסיון של תרופה אחת, אינו מהווה מיצוי של הטיפול השמרני. עצתי הצנועה להתייעץ עם רופא כאב טוב, רצוי בעל רקע בטיפול בכאבי פנים. אם אינך מטופל באופן סדיר במרפאת כאב טובה, אז בהחלט זה הזמן לפנות לאחת מהן, ובטוחני שיוכלו להציע לך תרופות חלופיות לטריל, שיתכן ותוכלנה להשיג עבורך הקלה, לפני שתחליט על ביצוע טיפול פולשני.כמובן, שזוהי רק חוות דעתי. בהצלחה בכל דרך שתחליט לפסוע.

שלום רב לך חנניה, בהמשך לדבריה של דניאלה, אני רוצה להמליץ לך כאמור לפנות למומחה כאב. יש אף מקומות בהם מתמחים בטיפול בכאבי פנים. לדוג' בבית חולים הדסה עין כרם יש בתוך המרפאה לאבחון פה ולסת יש מרפאת כאב פה ולסת. בנוסף, יש מומחים לכאבי ראש אשר מתמחים גם כן בטיפול בכאבי פנים. אין ספק שיש המון עוד טיפולי מגוונים לטיפול בכאבים מן הסוג שאתה מתאר וגם אני במקומך הייתי חושבת הרבה לפני מחשבה על פתרון ניתוחי מן הסוג שתיארת. לפעמים, מחליטים לתת טיפול מונע שנוטלים באופן יומיומי ומטרת הטיפול זה להפחית את עצמת הכאב ותכיפות ההתקפות אך יש עוד דרכים לטפל. חשוב לדעת במידה ותפנה לרופא כאב שזה יכול לקחת זמן עד שמוצאים את הטיפול הנכון. אין זה נובע מרמת הרופאים אלא מאופי הטיפול בכאב שהינו אישי ומותאם לכל אדם - שני אנשים עם אותה בעיה יכולים להגיב לתרופות שונות לחלוטין. חבל לדעתי האישית, לעבור ישר לפתרון ניתוחי כאשר יש תרופות וטיפולים שונים שלא ניסית שאולי יקלו עלייך. הסיכון בניתוחים מן הסוג הזה הינו שזה יכול לעורר מעגל חדש של כאבים. בכל אופן, גם אם תבחר ללכת לניתוח, הייתי מתייעצת עם מומחה בתחום הכאב לפני קבלת החלטה שיכולה להיות הרת גורל. המון הצלחה, מנדי

מנדי היקרה, התוודעתי בפעם הראשונה לסיפורך בתוכנית טלוויזיה שראיתי לפני מספר שנים, אני חייבת לציין שמאז אני חושבת על הסבל שלך והלב שלי נצבט, התפללתי עליך המון תפילות, הדלקתי נרות ואף הזלתי דמעות. יש לי אליך בקשה אישית, אני אישה דתייה ומאמינה שיש בורא לעולם שמנהיג את העולם, והוא אותו בורא נתן לך את הגוף והוא היחיד שיכול לרפא אותך כליל או לפחות להקל עליך. ישנם אלפי סיפורים על אנשים שנרפאו ממחלות סופניות שהיו על סף מוות והרופאים נואשו מהם והכל בזכות מעשה קטן שעשו פשוט השתנו חייהם לטובה. בעז"ה בתאריך 3/8/08 אני מארגנת ערב ישועות עם 40 נשים במהלך הערב נעשה הפרשת חלה שידועה בהשפעתה הגדולה וביכולתה לשנות את סדרי הטבע וישנם המון סיפורים על אנשים שהשתתפו בערב זה ונושעו, בקשתי היא שתגיע לערב הזה ותספרי את סיפורך וזכות תפילתן ודמעותיהן והפרשת החלה של 40 נשים תעמוד לך ותזכי לראות ניסים- אני חושבת שגם אם אינך מאמינה שווה לך לנסות כי אין לך מה להפסיד. הבעייה היחידה היא שהערב יתקיים באילת ותצטרכי להתמודד עם המרחק, מלבד זאת אני אדאג לך ליחידת דיור ולכל השאר. אני אשמח אם תצרי איתי קשר במייל בין אם זו תשובה חיובית או שלילית. אני בכל זאת אעשה את הערב לרפואתך גם אם לא תוכלי להגיע. (לפני שבועיים עשיתי ערב דומה מצומצם יותר לרפואת בחור שנפצע קשה בתאונת דרכים והוא פשוט התרסק אין לי מושג איך הוא נשאר בחיים, הוא היה במצב של קומה וכמה ימים אחרי הערב הוא סוף סוף התעורר והתחיל לדבר) אז תמיד כדאי לתת סיכוי למשהו שיכול להועיל מאשר לא לעשותו כלל . המייל שלי [email protected] מצפה לתגובתך

שלום רב לך מיכל, קודם כל המון תודה על הדאגה והאכפתיות - זה מאוד מרגש ונוגע ללב. לצערי, אין לי כל אפשרות להגיע עד אילת בשביל האירוע שלך אך כאמור, המון תודה על שחשבת עלי בהקשר זה ובכלל. מנדי

הנני בן 47 סובל מחרדה המלווה בכאבים עזים בכל הגוף אבל כל פעם במקום אחר הנני מטופל בבריאות הנפש הכאבים כבר מעל 23 שנים ואני סובל עקב זה אני כמעט ולא עובד הכנסתי היא 380 ש"ח לחןדש מה אפשר לעשות? נכות כללית או משהוא אחר תעזור לי בתודה מראש

שלום רב, כולנו כאן יודעים עד כמה קשה לשאת כאבים ללא הרף וצר לי על כל מה שאתה עובר. זה בוודאי מאוד מפחיד להיות במצב המשולב של חרדה יחד עם כאבים. ציינת שאתה מקבל טיפול במסגרת בריאות הנפש וזה בהחלט חשוב לעזור לך להתמודד עם המצב המורכב בו אתה נמצא. אני הייתי מתייעצת עם המטפלים שלך במסגרת בריאות הנפש אם הם חושבים שיכולים להקל עלייך במרפאת כאב, כחלק מכל הטיפול שלך. אם ביחד אתם מחליטים לעשות זאת, לדעתי חשוב שיהיה תמיד קשר בין מי שמטפל בך בבריאות הנפש לבין מרפאת הכאב- אם אכן תחליטו יחדיו שזה כיוון ששווה לבדוק (זכור שאינני אשת מקצוע ואני רק מביעה כאן את דעתי!). האם אתה מוכר בדרך כלשהי ע"י ביטוח לאומי? כשאשמע את תשובתך, אנסה לסייע כמיטב יכולתי. לבינתיים, תחזיק מעמד, מנדי

אני לוקחת ליריקה 150 מ"ג , עכשיו התחלתי ,ואני מרגישה בבוקר המון סחרוחרות , אבל אחרי שעתיים בערך זה עובר , אני מרגישה גם עייפות , האם תופעה זו נעלמת אם הזמן והבנתי שליריקה גם מוסיפה תיאבון , האם גם תופעת לוואי זו חולפת ? תודנ , על התשובה חיה

שלום רב, ממה שידוע לי, בדרך כלל תופעות כמו סחרחורות ועייפות חולפות כאשר הגוף מתרגל לתרופה. לגבי תופעת הלוואי של הגברת התיאבון - אינני חושבת שתופעה זו חולפת. זכרי גם שלוקח זמן עד שהתרופה מתחילה להשפיע. בהצלחה, מנדי

מישהוא יודע האים ניתן לקבל את הכדור בזול? לא ב300 מפיכיאטר ממוחה לכה ממי? המחיר מטוףרף בנובהו מה ההבדל בין לקבל זריקת וולטרן או משהוא אחר בזמן כאב חד וחזק כתוצאה מהיצרות קשה לביין לקיחת בדור זה שהוא פסיכאטרי ובטח הוא יוצר גם מצב של נימנות ירידת אנרגייה עצלנות ובקיצור זומביות? אז מזה שווה?

שלום רב, אם יש לך אבחנה של כאב עצבי, הינך זכאי לקבל תרופה זו בסבסוד משמעותי, דרך קופת החולים שלך כי התרופה הינה כיום בסל. אם ברצונך לדעת מי זכאי לתרופה זו, הינך יכול להיכנס לאתר העמותה למאבק בכאב (תלחץ על לוגו העמותה בצד שמאל של דף זה) ובחלון החדשות יש את חוזר המנכ"ל הרלוונטי המתאר מתי ניתן לתת תרופות כמו סימבלטה. תדע שאם אתה מתחיל בתרופה זו, אתה צריך לבצע בדיקות תפקודי כבד מדי פעם (כדאי להעלות נושא זה בפני הרופא המטפל ). הרבה הצלחה, מנדי

תגלית מפתיעה: חוקרים באוניברסיטה העברית גילו שדיכאון גורם לדלדול העצמות לדברי החוקרים; שימוש בתרופה נוגדת דיכאון יכול למנוע או?ס?ט?או?פ?ו?רו?ז?יס ■ טיפול כרוני בתרופה נוגדת הדיכאון אימיפרמין (טופרניל) הביא לא רק למניעה של המצב הדיכאוני ההתנהגותי אלא גם לבלום את הירידה בצפיפות העצם. מאת: כתב כאן-נעים תגלית מפתיעה: דיכאון גורם לדלדול העצמות חוקרים מהאוניברסיטה העברית גילו, כי לדיכאון חלק מכריע בירידה בצפיפות העצם הגורמת לאו?ס?ט?או?פ?ו?רו?ז?יס ולשברים. לממצאי המחקר חשיבות רבה בהבנת המנגנונים המקשרים בין המוח ובין השלד. על בסיס הממצאים כבר הודגמה היעילות של שימוש בתרופות נוגדות דיכאון למניעת דלדול עצמות. מאמר על מחקרם יתפרסם היום, 30 באוקטובר, בכתב העת היוקרתי האמריקני PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences). או?ס?ט?או?פ?ו?רו?ז?יס היא המחלה הניוונית השכיחה ביותר בחברה המערבית. ירידה בצפיפות העצם היא הגורם העיקרי לשברים בעצם ולמחלת האו?ס?ט?או?פ?ו?רו?ז?יס, שממנה סובלות בעיקר נשים, לאחר הפסקת המחזור החודשי. המחלה פוגעת באחת מכל ארבע נשים מעל גיל 55, וההערכה היא שמכלל האוכלוסייה יותר משליש מהנשים ושישית מהגברים יסבלו לפחות משבר אוסטאופורוטי במהלך חייהם. שברים מסוג זה יכולים להוביל לתמותה ביותר מעשרה אחוזים מהמקרים ולהוריד את איכות החיים לטווח ארוך למחצית מהאנשים ששורדים. המחקר הוא חלק מפרויקט, שנועד לברר את הקשר שבין המוח, מצבים נפשיים ושינויים במבנה השלד. מחקר זה משמש בסיס לפיתוח תרופות חדשות ויעילות לאו?ס?ט?או?פ?ו?רו?ז?יס. על בסיס ממצאי המחקר הגישה חברת "יישום", החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, בקשה לרישום פטנט לטיפול באוסטאופורוזיס בעזרת תרופות נוגדות דיכאון. קבוצת המחקר כוללת חוקרים מהמעבדה למוח ולהתנהגות בראשות פרופ’ רז ירמיה, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית; חוקרים ממעבדת העצם בראשות פרופ’ איתי באב, מבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה; וחוקרים מהמעבדה לחקר טראומה מוחית בראשות פרופ’ אסתר שהמי, מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה. כן, השתתפו במחקר הדוקטורנטים; ענבל גושן, אלון בג’איו, תרצה קרייסל, שרון פלדמן ויוסף תם. צוות המחקר (מימין לשמאל) פרופ’ איתי באב, פרופ’ אסתר שהמי ופרופ’ רז ירמיה. האוניברסיטה העברית לבדיקת הקשר בין דיכאון ודלדול העצם השתמשו החוקרים במודל לדיכאון, הנגרם על ידי חשיפה של עכברי מעבדה ללחץ כרוני מתון. בדומה להשפעת דיכאון על בני אדם, מצב דמוי-דיכאון בעכברים מתאפיין בהפחתה בהתנהגות נהנתנית ובאינטראקציה חברתית. חיות שהיו בדיכאון במשך ארבעה שבועות, הראו ירידה דרמטית בצפיפות עצם, כולל בצפיפות של עצמות הירך ושל עצמות החוליות. דלדול העצם נגרם בשל הפרעה לתהליך של התחדשות העצם שחיוני לשמירה על צפיפות עצם תקינה. ההפרעה התרחשה בעקבות הפחתה במספר התאים בוני העצם, הנקראים; אוסטאובלסטים. טיפול כרוני בתרופה נוגדת הדיכאון אימיפרמין (טופרניל) הביא לא רק למניעה של המצב הדיכאוני ההתנהגותי אלא גם לבלום את הירידה בצפיפות העצם. החוקרים אף אפיינו מסלול עצבי המקשר בין מצב הדיכאון לעצמות. הם מצאו שדיכאון מפעיל מערכת עצבית המקשרת בין המוח והאברים הפנימיים, כולל השלד. מערכת זו, מכונה; "מערכת העצבים הסימפתטית". הפעלתה גורמת לשחרור חומר כימי בעצמות ששמו; נוראפינפרין ושמשפיע על התאים בוני העצם. החוקרים מצאו שטיפול בתרופה שמעכבת פעילות נוראפינפרין בעצם חוסם את ההשפעה המזיקה של דיכאון על העצם, אף שאין הוא מונע את המצב הדיכאוני ההתנהגותי. "הקשר בין המוח והעצם בכלל, והשפעת דיכאון על צפיפות עצם בפרט, הוא תחום מחקר חדש והידע עליו מועט ביותר", אומר פרופ’ רז ירמיה; "הממצאים החדשים שנתגלו במעבדות האוניברסיטה העברית מצביעים לראשונה על דיכאון כגורם סיכון חשוב לאיבוד עצם ולאוסטאופורוזיס". לדברי פרופ’ באב; "יחד עם מחקרים נוספים שפורסמו בשנה האחרונה על ידי קבוצת המחקר שלנו, מגדיר מחקר זה תחום מדעי חדש שאנו מכנים בשם; נוירו-פסיכו-אוסטאולוגיה. תחום מחקר זה עוסק בקשרים בין המוח, המצב הנפשי והשלד". את המחקר מממנת תכנית "ביכורה" של הקרן הלאומית הישראלית למדע התומכת בנושאים ייחודיים ובמיזמים חלוציים רב-תחומיים.

עודד, תודה רבה שיידעת אותנו לגבי המחקר המעניין הזה.

היי אני סובלת מכאבים (צריבה כרונית) כתוצאה מוטיביליטיס כבר 4 שנים כל הטיפולים שניסיתי לא הועילו, מה הפתרון לבעיה הנוראית הזאת?

תנסי את התדרים. לי זה עוזר מאד מאד וגם שמעתי על עוד כאלה שזה עוזר להם. אני ממליץ לך להוריד תדרים לכאבים ואם יש לך מחלה ספציפית אז גם את התדרים של המחלה או המחלות.

אני נערה בת 15.8 חולת פיברומיאלגיה קרוב ל 4 שנים. אובחנתי לפני מספר חודשים. בביקור האחרון אצל הראומטולוג הוא נתן לי כדורי אלטרולט 10מ"ג, שעה לפני השינה כדי להעמיק את השינה. לפני שהתחלתי לקחת את הכדורים אמנם לא הייתי ישנה כ"כ טוב, הייתי עייפה אבל הצלחתי להסתדר רוב הזמן. מאז שהתחלתי לקחת את הכדורים אני עייפה כל היום, גם כשאני הולכת לישון מוקדם יחסית (23:30) אני ישנה עד שעות הצהריים, עם הרבה התעוררויות באמצע (שעון מעורר בניסיון לקום קצת מוקדם יותר, או סתם התעוררות) ואני לא כ"כ שולטת על השעה בה אני מתעוררת (מנוחת צהריים של חצי שעה הופכת במהרה לשעה ויותר..) ובזמן שאני כן ערה אני רוב הזמן עייפה בלי יותר מדי כח לעשות משהו... לילה אחד לא לקחתי את הכדור, לא הצלחתי להרדם עד השעות הקטנות של הלילה והתעוררתי מספר רב יחסית של פעמים במהלך שעות הבוקר המוקדמות. אני עכשיו בתקופת הבגרויות והמבחנים, ואני לא יודעת מה לעשות..קשה לי להתרכז וללמוד כי אני עייפה, רוב היום עובר עליי בשינה, ובשאר הזמן אני עייפה מדי בשביל ללמוד...גם קפה לא מצליח לעורר אותי... מה לעשות?

היי ריקי, בזמנו גם אני לקחתי אלטרולט 300 מ"ג ליום [במשך קרוב לשנה, אמנם לא לפיברומיאלגיה אלא לכאב כרוני], ואני אספר קצת מניסיוני: קודם כל לגבי העייפות אין מה לעשות - ההשפעה של האלטרולט דומה במידה מסויימת לכדורי שינה, ואין מה לעשות זה מצריך יותר שעות שינה. בתקופה שלקחתי כמות כזו של אלטרולט ישנתי תשע וחצי שעות ביום, ואכן קניתי שעון מעורר גדול וחזק במיוחד כדי להתעורר בבוקר. אמנם הכמות שאת לוקחת שונה, וכמובן כל מקרה שונה אבל לדעתי אם אכן מחליטים להשתמש באלטרולט, כדאי להבין שאכן הגוף זקוק ליותר שעות שינה - אגב לדעתי זה דבר מבורך - אני הרגשתי התאוששות יחסית אחרי שישנתי טוב - גם אצלך זה כך? וכיוון שכך כדאי לחשוב אולי אפשר לישון יותר מוקדם כדי שהגוף יקבל את שעות השינה שהוא זקוק להם? אצלי ראיתי שאם אני רוצה לישון מוקדם יותר, אני צריך פשוט לקחת את הכדורים מוקדם יותר. לגבי להפסיק - כמובן כדאי להתייעץ עם רופא, בסך הכל כן כדאי לבדוק האם תרופה יכולה לעזור. בכל מקרה הרבה בהצלחה.

שלום לך ריקי, אני מאוד מבינה את המצב המתסכל שאת נמצאת בו כי בגלל הבגרויות את צריכה להיות מצד אחד מאוד עירנית ומצד שני, את חייבת לישון בלילות על מנת שתוכלי לתפקד בימים... אז מה עושים? אני הייתי יוצרת קשר עם הרופא שלך ומדברת איתו על זה מכיוון שיש עוד תרופות שאפשר לתת לך שירדימו אותך פחות (למרות שלפעמים צריך כשבוע על מנת להתרגל לתרופה- בתרופות מסוימות יכולה להיות תופעה כמו עייפות אשר חולפת לאחר שמתרגלים לתרופה) ולכן, יש מקום לדעתי להתייעץ עימו ולשתף אותו בדילמה שלך ולראות איך הוא יכול להקל עלייך. מה שבטוח, אסור לך להפסיק את התרופה לבד כי זה יכול לגרום לך לכל מיני תופעות לא נעימות. צריך להתייעץ עם הרופא גם לגבי הפסקה של התרופה. אני מאחלת לך שתצליחי להגיע לאיזון הנכון בין טיפול בכאב ובקושי לישון ומצד שני, שתצליחי להיות עירנית מספיק ביום. מאוד חשוב לנסות להקל על הכאבים בתקופה בו את בעומס ולחץ רב. אני מקווה שהרופא שלך יצליח לעזור לך במציאת איזון זה. אם את צריכה משהו - אנחנו כאן בשבילך. הרבה, הרבה הצלחה עם המבחנים, מנדי

יש ברכיבים של הכדור הזה חומר מסרטן יריב היקר באמת לא הפסדת וזה לא מועיל כלל גם לא טרמדקס ולא אוקסיקונטין בקיצור כלום לא משפיע עליי- זה רק פוגע בכבד

אני עכשיו היתחלתי מינון התחלתי של ליריקה 75 מ"ג ואני אמרוה להגיע בסוף עד כ-300 מ"ג ליום. מאיפה את יודעת שיש בזה חומר מסרטן???? והאם היו לך תופעות לוואי מזה???

שלום רב, נמסר לי ממקור אמין שאין בתרופה זו כל חומר מסרטן אך אני מנסה להשיג עוד רופא בשביל לוודא באופן וודאי. מעבר לזה ברצוני להדגיש שלגבי כל תרופה לא ניתן לקבוע באופן וודאי שהיא לא עוזרת לכולם, רק בגלל שהיא לא עוזרת לחלק מהאנשים- במיוחד כשמדובר בתרופות לטיפול בכאב כיוון שזה טיפול מאוד אינדבידואלי ואנשים מגיבים מאוד שונה לתרופות, גם אם יש להם אותה בעיה. לגבי כל תרופה לטיפול בכאב - יש אנשים שהתרופה עוזרת להם המון, יש אנשים שזה מקל במקצת ויש אנשים שהתרופה אינה עוזרת בכלל. בנוסף, לא מעט פעמים הטיפול אינו מצליח בגלל שלא ניתן מינון מספק או שהתרופה הופסקה בצורה לא נכונה או שהתרופה לא נוסתה מספיק זמן וכו' (ואיני מדברת על מקרים שבהם מדובר בתופעות לוואי שדורשות הפסקת טיפול בתיאום עם הרופא המטפל). . התרופות לטיפול בכאב עצבי כגון ליריקה, סימבלטה וגבאפנטין הן תרופות שלוקח זמן עד שמרגישים את ההשפעה שלה והם אינם פועלות כמו תרופות רגילות לשיכוך כאב- לא לוקחים אותם מתי שכואב אלא בזמנים קבועים. התרופות הללו מקלות על חלק מהחולים אך כאמור, אין דבר כזה שתרופה עוזרת לכולם וכמובן שגם ליריקה אינה תרופת קסם. לגבי תופעות לוואי של ליריקה - חשוב לקרוא את הנייר המצורף לתרופה אך מספר אנשים דיווחו שהם סבלו מבצקת בעקבות התרופה וחלק דיווחו שבהתחלה הם חשו סחרחורות וחולשה אך לכמעט כולם זה עבר כשהגוף התרגל לתרופה. מעבר לזה, כאמור כדאי לקרוא את רשימת תופעות הלוואי המופיע בהנחיות המצורפות לתרופה. חשוב שתדעי שאת לא תרגישי כל שינוי מהשימוש בתרופה בהתחלה כי לוקח לפחות שבוע עד שמרגישים השפעה. לפעמים יש אנשים שלא מרגישים הטבה עם מינון נמוך אך מרגישים הטבה עם מינון גבוה יותר. מינון המקסימום הינו 600 מ"ג אך מאוד חשוב לדעת שזו תרופה שאסור לשנות את המינון לבד וגם אסור להפסיק את התרופה לבד כי יש דרך שבה צריך להפסיק את התרופה. הלוואי שתרגישי הקלה בקרוב, מנדי

כבר יש לי סרטן..!!! חחחחח (סתם הומור שחור שלי..חחחחחחחחח) האמת,שמאז שאני מקבל את הליריקה אני בהחלט מרגיש שינוי,ועכשיו יותר משום מה (קודם לקחתי 4 כדורים של 75מג' ביום,היום 2 של 150מג'..זה משנה?) אז כן,זה עוזר,אמנם ממש רחוק ממה שדימיינתי/ציפיתי אבל לפחות לא כואב.!! אין את תחושת הצריבה,"החתכים" העיקצוצים ברגליים..במקום הזה הרגל כאילו "נעטפת" לה במין "גרב" דימיונית וכאילו "משתקת" או יותר נכון,אצלי,משאירה את תחושת ההירדמות ברגליים..אבל זה עדיף לי ככה,אמנם יש תחושת "רדימות" ברגליים,אבל ללא כל התופעות הנ"ל שציינתי...!! שמבחינתי זה + מאוד גדול ב"איכות החיים" שלי..!!.. (ואגב..אני חבר בקופ"ח כללית..) נ.ב תיארתי את ההשפעה של התרופה עלי בלבד!! רק ממה שאני הרגשתי..!! לא "ששמעתי".. וניסיתי לתאר עד כמה שיכולתי את ההשפעה,כי אני מניח שכמוני יש עוד אנשים שמשתמשים בתרופה הזו,והיו מאוד רוצים מאוד לדעת אם "תכלס הליריקה עוזרת"...!! :)) ושיהיה לכווווווולנו רק טוב...!!! :))

שלום מנדי היקרה! מה שלומך? אני מקווה שאת בסדר ! כמה שאפשר. אולי את יודעת מה קורה עם דניאלה ? כבר מזמן לא ראינו אותה באתר אני דואגת לשלומה , ומקווה שהכל בסדר! אם את יודעת משהו תעדכני את הפורום, שבוע טוב והרבה אור באהבה דבי

הי דבי, כן, גם אני מודעת לכך שדניאלה חסרה לנו אך לא ידוע לי מה מצבה. אנסה ליצור עימה קשר באימייל - אם אקבל תשובה, אודיע לך ולכל חברי הפורום במיידי. מנדי

לכל מי שמיודע בנושא. האם מריחואנה, יכולה להחמיר את המצב או להזיק בריאותית, כשנלקחת באותה זמן תרופה אחרת, כמו הליריקה, או האלטרולט? יש לי פיברומיאלגיה כבר שלוש שנים ושמעתי לא מזמן על המריחואנה לחולים במחלה כרונית אך לא הצלחתי להבין האם יש סיכון בשילוב הטיפולים הללו.... אשמח אם תענו לכך. תודה. אני מטופל כרגע עם ליריקה ואלטרולט, אבל רק השבוע אני מתחיל לקחת את שתיהן בו זמנית. האם זה גם מסוכן? האם זה טעות לקחת את שתיהן ביחד? תודה מראש

שלום רב לך חן, עניתי לך כבר על שאלה זו במייל אך אם יש לך עדיין שאלות בנושא - אתה מוזמן לשאול. בהצלחה רבה, מנדי

שלום רב, סבתי סובלת מזה מספר שנים מכאבים עזים בחלק הגב התחתון. הפתרון לבעיה שלה הוא ניתוח (הבעיה היא בהזזת דיסקים ועצבים שנוגעים זה בזה). צריבת דיסק לא הניבה תוצאות. סבתי משתמשת במדבקות שכוללות מורפיום וכן מזריקים לה במרפאת כאב אפידורל. סבתי נוטלת גם קומדין, כך הבנתי שזה מאוד מגביל אפשרויות להקל על סבלה. האם כדאי לנסות במרפאה אחרת שבה יש פתרונות אחרים, מלבד אפידורל שלא עוזר ל? או שמא בכל מקום נוקטים באותן השיטות? מאוד מחכה לתשובתכם תודה

שלום שלומית. בתשובה לשאלתךבאשר לכאבים של סבתא שלך, לא כתבת היכן היא מתגוררת, אם קרוב למרכז, אולי תוכלו להחליף מרפאה. בבילינסון במרפאת כאב ישנה ד"ר לקר שהיא טובה מאוד, בהלל יפה ישנו פרופ' קראסו שהוא מעולה, ברמבם יש את ד"ר אילון. לא צריך להיות מקובע במרפאה אחת ולהגיד אמן על הטיפול בה. בברכה מירה בולבה 04-6127360

שלום מירה, תודה על התשובה, אך סבתי מתגוררת בבאר שבע, האם ידוע לך שם המומחה באזור הדרום? תודה רבה

מנדי שלום, אני בת 26. לפני כ-4 שנים עברתי ניתוח לפריצת דיסק בגב תחתון. מאז הניתוח חיי השתנו כליל.התפיסות אומנם כבר אינם אך את מקומם תפס הכאב הכרוני השורף שאיננו מרפה והוא תופס מקום מרכזי בחיי ועוצר אותם. אינני מסוגלת לנהל חיים נורמלים היות וקשה לי לשבת לזמן ממושך הישיבה פשוט הורגת אותי. בעצם כל פעילות מאומצת מעבר למה שאני מסוגלת גורמת לי לכאב שיכול לשתק גם ללילה שלם. אינני עובדת. אני לומדת מהבית. מאז הניתוח לא יכלתי לחיים רגילים. טופלתי אצל פרופ' ניב ז"ל שתמך בי בכל המובנים. מאז שנפטר היה קשה לי למצוא רופא אחר עד שהגעתי לכנס שנערך לזכרו ושם התרשמתי מאוד מפרופ' אייזנברג שמלבד שהוא רופא מבריק הוא גם אדם מקסים ותומך. כרגע אנחנו עורכים סידרת בדיקות מההתחלה כמו mri ומיפוי ואני מטופלת בריליקה. שאלתי הראשונה היא היכן ומתי מתקיימות פגישות תמיכה? אשמח אם תוכלי להסביר לי מעט עליהן. שאלתי השנייה היא: השבוע קיבלתי תשובות מוועדה שנערכה בביטוח לאומי והם ביטלו לי לגמרי את אחוזי הנכות הזמניים. מבחינתם אני כשירה לגמרי לעבוד כמו כל אדם רגיל (וזה אבסורד). אני מאוד כועסת ובייחוד מודאגת..אינני יודעת מה לעשות. כמובן שאנסה לערער על ההחלטה. האם לפי הידע שיש לך יש טעם להילחם? הרי הרופא שנמצא בוועדה בקושי בודק ומקשיב ורק מנסה לנפנף החוצה. אודה מאוד לתשובתך!

הי לירון, לדעתי בהחלט כדאי לך לערער על ההחלטה ולהביא רופא ממומחה לטיפול בכאב. אני מתארת לעצמי עד כמה הרגשת נטושה לאחר הרצח הנורא של פרופ' ניב. אני שמחה שהוא תמך בכל המובנים ואני מקווה שתוכלי למצוא רופא שיוכל לעזור לך. כיום, המרפאה באיכילוב מנוהלת ע"י רופא נפלא בשם ד"ר סילביו בריל. הוא לא רק רופא מצוין הוא גם אדם מקסים ואני חושבת שכדאי לך לשקול פנייה אליו. לגבי הקבוצות, אנו עומדים לפתוח קבוצה נוספת אך יש כבר רשימת המתנה ארוכה ולכן, איני יכולה להתחייב שיהיה מקום עבורך. אם תעשי חיפוש באתר זה על קבוצות התמודדות/קבוצות תמיכה - את תמצאי בפורום לא מעט מידע. אם תרצי מידע נוסף, את מוזמנת לפנות אלי בכל עת. בהצלחה רבה ומחזיקה לך אצבעות, מנדי

לי יש CRPS כבר כמעט חצי שנה בכף רגל, בנוסף לכאבים שישנם יש לי גם שינוי צבע והיתקלפות . כרגע אני מתחילה טיפול של ליריקה רציתי לשאול האם יש מצב שהתסמונת עוברת לגמרי לגמרי שלא ישאר ממנה שום זכר? התסמונת אצלי היא כתוצאה מפגיעה עיצבית משני ניתוחים שעברתי בכף רגל. האם הרגישות של הצלקת שאי אפשר לגעת וכל הסימנים של התסמונת יעלמו??? בתודה מראש,

את יכולה לנסות לתא בדיוק איזה סוג של כאב את מרגישה..? (כאב נוירופטי??) עוד שאלה..מתי התחלת את הטיפול ב"ליריקה"..?? מרגישה השפעה כלשהי בכלל? בכלל,שמתי לב שהתרופה הזו ("ליריקה") די "מככבת" כאן..אני ממש אשמח אם מישהו ו/או מישהי כאן שנוטל את ה"ליריקה" יוכל "להעיד" בכמה מילים על יעילותה של התרופה (במידה והוא/י הרגיש השפעה מכל סוג שהיא..) כל מידע קטן,הוא חיוני בשבילי.. :)) שוב,אני יותר מאשמח,בעיקר ממקור ראשון על התרופה הזו,(כל דבר שהוא..!!) וברור שתודה מראש :)))

קודם כל עוד לא היתחלתי עם ליריקה רק קיבלתי אותה לפני כמה ימים הייתי צריכה קודם לסיים עם התרופה הקודמת שלקחתי. אני עברתי 2 ניתוחים בכף רגל לאותה סיבה וכתוצאה מכך נפגע לי עצב בחתך של הרגל, כתוצאה מהניתוח השני היתגלתה לי תסמונת CRPS ככה היא נקראת. להגדיר מה סוג הכאב אני לא היבנתי את השאלה איך להגדיר לך?

שלום רב לך, crps או כפי שהיה ידוע בעבר RSD, היא מחלת כאב עצבי קשה ולא נעימה (גם מהיכרות אישית) ומאוד לא פשוטה להתמודדות. עם זאת, אם מקבלים את הטיפול הנכון במיידי ועובדים מאוד קשה בפיזיוטרפיה והידרוטרפיה למשל, אז יש סיכוי לצאת מזה. שמעתי על פיזיורטפיסט מאוד מוכשר שעובד עם צוות מקצועי שלם עבור אנשים הסובלים מכאב מסוג זה והם מדווחים על הצלחות. אם תרצי לשוחח עימי בנושא, את מוזמנת לפנות אלי באימייל [email protected] הרבה, הרבה הצלחה והלוואי שאת תהיי מהאנשים שמצליחים לצאת מזה....

האם בטוח שהתרופה כלולה בסל הבריאות והיא ניתנת לכל דורש הסובל מנוירופתיה?? הרופא שלי טוען בכל תוקף שהתרופה לא תאושר לי,על אף הכאבים שלי..זה יתכן?? מה אני אמור לעשות......???

שלום יריב אם הרופא שלך יכתוב במפורש שניסית דברים אחרים ושום דבר לא עזר לך אז רוב הסיכויים שזה יאושר הם פשוט מנסים לדחות את מי שמצליחים אבל אם הם רואים שאתה ממש צריך את זה הם יאשרו מנסיון בברכת רפואה שלמה ושלא נצטרך לא את הרופאים ולא את התרופות יוסי

קודם כל תודה רבה על ההתייחסות שלך להודעה שלי...!!! שנית,קיבלתי אתמול אישור לליריקה לשנה (???) אמא שלי מסתבר הלכה לקופ"ח ועשתה שם צעקות ובלגנים..!! (איזה מזל שלא הייתי איתה חח) כשהיא סיפרה לי על הפדיחה שהיא עשתה בקופ"ח די התעצבנתי..!! אבל היא הסבירה לי שאין מה לעשות.. יש דברים שרק ככה צריך..!! דבר שאני ידעתי תמיד אגב,אבל היום זה קורה לצערי לעיתים תכופות..רק שדי עצוב לי, שבמצבי הבריאותי כיום,כשאין לי ממש כוח פיזי ובעיקר נפשי להלחם על כל פיפסס קטןן,אבל איך אמרת יוסי..אהבתי נורא את המשפט שכתבת לי..!! "שלא נצטרך לא את הרופאים,ולא את התרופות..."!!! ומאחל לכוווווווווולנו רק בריאות והמון המון אושר פנימי (שזה הכי חשוב........!!! :-))))

שלום יריב, אין לי צל של ספק שהתרופה נכנסה לסל מכיוון שפעלתי להכנסתה יחד עם עוד שתי תרופות לטיפול בכאב. לגבי אופן המתן - עד לאישור סל הבריאות השנה, היה אפשר רק לקבל את התרופה לאחר התנסות בעוד מספר תרופות - כיום, יש שינוי והרבה יותר קל לקבל את התרופה. אם תיכנס לאתר העמותה למאבק בכאב אתה תראה בחלון החדשות את חוזר המנכל שיצא לאחר פירסום רשימת סל התרופות ובו יש הסבר לגבי אופן המתן. אני מציעה לך להדפיס מסמך זה ולהגישו לרופא שלך. אגב, מאיזה קופת חולים אתה? מנדי

כשנתיים אני סובל מכאבים בלתי נפסקים באיזור הלסת העליונה משמאל אשר מוגברים בעת אכילה\לחץ על השיניים באיזור. היו לי כאבים נסבלים באיזור לפני שמאוד מאוד הוגברו לאחר טיפול שורש. לאחר התיעצות עם הרבה רופאים:א.א.ג,לסת,וכ"ו לא נמצאו ממצאים פתלוגיים חוץ מרופא נוירולוג שמצא רגישות באיזור for.supraorbitale משמאל אשר רשם לי טגרטול שלא עזר וגבאפנטין שעוזר ממש קצת.אני כבר ממש מיואש,דכאוני ומאוד קשה לי לתפקד....אני כבר לא יודע מה לעשות ולמי עוד אפשר לפנות יש לך אולי רעיון???

חן היקר, זה אכן מאוד קשה להתמודד עם כאבים חזקים מן הסוג שאתה מתאר. אני מכירה בעצמי כאבים מן הסוג הזה ויודעת עד כמה זה קשה ושלפעמים אתה מרגיש שאתה כבר נהיה משוגע מרב כאב..... אני ממליצה לך בחום לפנות למומחה לכאבי ראש ופנים. יש אפילו במקומות כמו הדסה עין כרם, מרפאת כאב לטיפול בכאבי פה ולסת. ישנם בהחלט טיפולים אחרים שניתן לתת שטרם ניסית ולכן, כדאי מאוד לפנות למומחה הנכון על מנת לקבל טיפול. רופאי כאב הם רופאים מתחומים שונים אשר עברו התמחות בטיפול בכאבים ולכן, הם הכי מתאימים לטפל בבעיות אילו. אם תרצה הכוונה למומחים באיזור מגורייך, אנסה לכוון אותך. המרפאה בהדסה עין כרם נמצאת בתוך מחלקת אבחון פה ולסת והיא מנוהלת ע"י פרופ' שרב. ישנו גם פרופ' בן אוליאל שגם הוא רופא מצוין ואדם מקסים. אני מבינה כמובן את הדיכאון שאתה חש וחושבת שחשוב מאוד שתיגש לטיפול מתוך תקווה שיצליחו להקל עלייך. לא בהכרח ניתן יהיה להעלים את הכאבים לחלוטין אך הרי שיפור, ולו הקטן ביותר, הינו עדיף מהמצב כרגע, לא? כשאתה ניגש לטיפול חשוב מאוד לדעת שגם רופא הכאב הטוב בעולם לא בהכרח יצליח למצוא את "הסוס המנצח" על הפעם הראשונה כי טיפול בכאב הינו דבר מאוד ייחודי לכל אדם ולכן, זה יכול לקחת זמן למצוא את מה שהכי יקל עלייך. אם תפנה למרפאה, תיתן לטיפול הזדמנות אמיתית... הרבה, הרבה הצלחה ותחזיק מעמד, מנדי

שלום אני סובלת ממיגרנה , ורציתי לשמוע האם יש פתרונות למיגרנה? תודנ, חוה

שלום רב, האם את סובלת ממיגרנות באופן קבוע? באיזו תכיפות? יש כיום טיפולים רבים למיגרנות ודרכים שונות לטפל בבעיה זו. האם אי פעם קיבלת טיפול למיגרנה? אם הבעיה מפריעה לך בתפקוד ומקשה עלייך, אני ממליצה לך לפנות למומחה לכאבי ראש. מומחים מן הסוג הזה הם בדרך כלל נוירולוגים המתמחים בתחום זה ואני מאמינה שיוכלו לנסות להקל עלייך. חשוב מאוד לדעת כשאת ניגשת לטיפול שכאשר מטפלים בכאב, זה יכול לקחת זמן עד שמוצאים את התרופה או שילוב הטיפולים/תרופות שיקל עלייך ולכן, חשוב להתמיד ולעקוב אחר המלצות הרופא ולחזור אליו על מנת לתת לו הזדמנות לסייע לך. אם יהיו לך עוד שאלות - אנו כאן לרשותך. מנדי

אני סובל מכאבים אפיגסטריים מתמשכים מזה מספר שנים. עברתי גסטרו-סקופיה ללא סימפטום מיוחד, לשלילת חיידק אלבקטור-פילורי. אשמח אם תוכלו לחזור אליי ולעדכן אותי בפרטים בנושא טיפול תרופי שכ

שלום רב, אני מכירה על בשרי היטב את הקשיים של כאבים בתחום זה ויודעת עד כמה שכאבי בטן קשים יכולים להשתלט עלייך לחלוטין ולהשאיר אותך בתחושה של חוסר אונים. איזה סוג כאבים אתה חווה? האם למשל זה כאב של לחץ, כמו בלון שעומד להתפוצץ? האם פנית למומחה לנסות לטפל בבעיה זו? חשוב שתדע שהכאבים יכולים להיות נוכחים גם אם לא מוצאים סיבה בבדיקות מן הסוג של גסטרוסקופיה ואין זה אומר ש"זה בראש שלך".. אני יודעת עד כמה זה מתסכל כשלא יודעים מה הבעיה אך האם בדקו למשל אם אתה סובל מ- IBS? בבית חולים איכילוב יש מחלקת גסטרו' מצוינת ויש להם נסיון גם בנושא של כאבים אפיגסטריים למיטב ידיעתי. ושם אני מאמינה שיוכלו לעזור לך ולהקל עלייך- יש להם מגוון כלים לנסות לסייע ולכן אני ממליצה לך לבקש הפנייה למרפאה זו. מאחלת לך המון הצלחה, מנדי

אבקש עצה היות ואני סובל מקשיי הליכה ובעיות שריר ברגליים בבדיקת QST נמצא פגיעה בסיביי העצב הקטנים המחלה מחריפה והכאב מגיע כבר עד השוקיים עם תוזות לא רצוניות של השרירים מתבטא בקשיי הליכה ונפילות מה ניתן לעשות כדי לבקש ניידות מביטוח לאומי? ומה הן אחוזי הנכות לגביי ניידות ולגביי נכות כללית? יש לציין שאני סובל מאוד ואני כעמט לא יוצא מהבית וכן מה לגביי התפתחות המחלה בתודה ובברכה דוד.

שלחתי לך מייל לאי- מייל הפרטי שלך.

שלום דוד, צר לי על הסבל שאתה עובר ועל הקושי שאתה חווה כתוצאה מכך שאינך יוצא כמעט מהבית. אני יודעת עד כמה שזה קשה ורק מאחלת לך שאם הזמן תצליח לצאת החוצה, גם אם זה רק לכמה דקות. אין מה לומר - גם כמה דקות שמש נותנים המון כוח להתמודד עם כל מה שנגזר עלייך. אני יודעת שהשמש מסייעת בשיפור המצב הרוח, גם אם זה רק עוזר רק לקצת זמן- זה נותן כוח. אינני מתמחה בקביעת אחוזי נכות ולכן, אינני יכולה לענות על שאלתך מבחינת כמה תקבל - זה תלוי מאוד במקרה הספציפי שלך ובמצב של הנוירופתיה הסנסורית. פגשתי עוד שתי נשים הסובלים מאותה בעיה וידוע לי שאחת מהן פנתה וקיבלה הכרה מביטוח לאומי. לידיעתך, אתה יכול להתקשר לביטוח לאומי ולבקש פגישת התייעצות בנושא הגשת תביעה והם ינסו לענות על שאלותייך. . כמו כן, ישנם עורכי דין המתמחים בתחום זה אשר נותנים ייעוץ בחינם. בנוסף לכל זאת, ישנם פורומים המתמחים בנושא של תביעות לביטוח לאומי.

האם קיים טיפול תרופתי חדשני.

שלום רב, ראשית כל, לידיעתך, קיימת עמותה עבור אנשים שעברו CVA - שם העמותה"נאמן" ומנכ"ל העמותה הינה אישה מרשימה בשם פנינה. להם יש הרבה מאוד מידע בתחום זה וע"פ שיחותיי עימם - הם מודעים כעת גם לעניין הכאבים. בהודעתך לא ציינת/תיארת את סוג הכאבים ולכן, קשה לנסות לכוון אותך. באופן כללי, כדאי לדעת שישנם מרפאות כאב אשר מתמחות בטיפול בבעיות כאב שונות, כולל כאבים בעקבות CVA ולכן, אני ממליצה לך לפנות למרפאה מסוג זה על מנת לקבל עזרה. רופאי כאב בקיאים מאוד בכל המחקרים והמידע החדש בתחום זה ולכן הם הכתובת לברר כל פיתוח חדש. הרבה הצלחה!

שלום! רציתי לדעת אם יש קשר בין כאבי חוש או חולשות אחרות באיזור האוזניים לפלאפון!?

"כאבי ראש"

דניאל שלום, בנושא של נזקי ותסמיני פלאפונים עדיין יש עוד סימני שאלה רבים. יש להבדיל בין נתונים שצצים בתקשורת, כאלו שמקושרים נסיבתית לטלפונים סלולרים, כגון דיווחים ע"י אנשים שמספרים ששוחו בטלפון וחשו תחושות כאלו וואחרות, לבין הוכחה מדעית מקובלת במחקר מבוקר השוואתי שאכן תראה קשר מובהק בין השימוש, משך השימוש, הקרבה של המכשיר, והתלונות- שזה עדיין לא בנמצא. עם זאת, בהחלט ישנם דיווחים לא מוכחים מחקרית, על כאבי ראש, בחילה וכו', אשר כנראה ניתנים להפחתה/ביטול על ידי שימוש באוזניות ולא בטלפון צמוד אל האוזן, וגם כאשר בוחרים את סוג האוזניות ישנן כאלו שאמורות להיות יותר בטיחותיות מבחינת סינון הגלים-אני בטוחה שבכל חנות אלקטרוניקה יכולים להסביר את זה טוב ממני. כל טוב

עברתי חודש שעבר 2 ניתוחי גב לפני כן לעולם לא היו לי כאביברגליים אכשיו כף רגלי השמאלי נחלשה לגמרי אני עובדת עם פיזיוטרפיסית כל יום ובנוסף לזה גם איבדתי תחושה מסויימת בכף רגל שמאל. הבעיה שבימים האחרונים התחושות לאט לאט חוזרות אך אני סובלת מכאבי תופת אני בוכה כמו תינוקת אני מבינה שזה כאבים עיצבים השאלה אם יש מה לעשות נגד זה כי אני כבר לא יודעת עם עדיף היה לחיות עם הכאב גב שהרס לי החיים תודה מראש הסובלת

שרין שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת עוברת, ואני מקווה שלפחות הניתוח מבחינת כאבי הגב ישיג/השיג את מטרתו. לפי מה שאת מתארת נשמע שקרוב לוודאי שבמהלך הניתוח נגרמה פגיעה חלקית לעצבים ולכן החולשה והפרעות התחושה הזמניות שאת חווה משמאל, ולמרות הכאבים החזקים ובוודאי הלא נעימים שיש כעת, במידה מסוימת העובדה שהם משולבים עם התאוששות נוירולוגית וחזרת תנועה ותחושה של האיזורים הללו, יש בכך להתעודד, כי כנראה שזה מעיד על התאוששות והתעוררות של המערכת- בדומה לרגל שנרדמת וכאשר היא מתעוררת יש שלב של עיקצוצים שיכולים להיות מכאיבים ולא נעימים, אך בעצם אם לשים לרגע את הסבל והכאב בצד, הרי שאם ניתן להתרכז בחיובי שבכך ולא בשלילי. איני אומרת חלילה שיש להתייסר עם הכאב, ובהחט כדאי לנסות לקבל עזרה למכאובים אלו, אם על ידי הרופא המנתח, רופא המשפחה או אם אינם נותנים סיוע מספק, ניתן לפנות לסיוע של רופא כאב ולהתייעץ איתם, בכל מקרה, קיים סיכוי טוב שהכאבים הללו יהיו זמניים, ומהווים שלבי החלמה, וכמו שיש להתמודד עם מכאובים מסוימים לאחר ניתוח בתהליכי השיקום, כנראה שמעבר לכאבי החתך והתפרים נגזר עלייך להתמודד לתקופה מסוימת גם עם זה, אך בתקווה, שבתומו של תהליך, הכאבים הללו יפוגו, וגם תצליחי לשקם חזרה את הכוח והתחושה של הרגל מחדש, ותצאי מורווחת מכל הכיוונים, אפילו אם זה יקח מעט יותר זמן ממה שזה נראה לך מלכתחילה. לפעמים כשאנו נכנסים לנתוח יש תחושה שלאחריו הכל יפתר וכל המכאובים יעלמו כלא היו, לצערינו לא כך הוא, וגם לניתוחים המוצלחים ביותר, יש זמן החלמה ,שיקום והתאוששות המצריכים גם הם התמודדות עם כאב, עבודה ומאמץ. כרגע לא ניתן כבר להתחרט על הבחירה שעשית,רק להפיק ממנה את המירב, והלוואי שכך יהיה, וזה מוקדם מידי כדי להתייאש, כי בהחלט יתכן שהדברים יסתדרו והכאב ישתפר. שרין, המשיכי במאמצייך, מיצאי כתובת מתאימה (רופא כאב, רופא משפחה...)שתוכל בינתיים להקל את הכאבים , ואל נא אימרי נואש. כל טוב .

דניאלה את ממש חמודה ותודה על המילים החמות אין ספק שאני מאושרת מההחלמה האמנם קשה ושאני בדרך הנכונה. אני מתחילה ממחר לקחת כדורים שמטרתם להפחית כאבים מהסוג הזה שוב תודה לך ותודה גם דליה

היי שרין כבובלת כרונית מהבעיה שתארת אודה לך אם תספרי לי מה הכדור שהומלץ בפניך שלך רוחמה

הי שרין יקרה, כבר קיבלת דברי חכמה רבים מדניאלה ולא אחזור על מה שנאמר - אני מבינה מנימת קולך שאת כבר מרגישה קצת יותר בשליטה במצב ואת מקבלת כרגע טיפול לכאב. זה בהחלט מפחיד להיות אחרי ניתוח ולסבול יותר מלפני כן אך כאמור, זה לא נדיר שכואב יותר בתקופת ההתאוששות מאשר לפני הניתוח. מה שחשוב זה שתקבלי טיפול רציני לכאבים מכיוון שהם הבעיה המרכזית כרגע והכי חשוב להקל עלייך עד כמה שאפשר. אחד הדברים החשובים לזכור זה לקחת את הכדורים לפני שהכאב מגיע לשלב של בלתי נסבל - המחקרים מראים שכדורים משפיעים הרבה יותר טוב אם לוקחים את הטיפול כשהתקפת הכאב מתחילה ולפני שהכאב מגיע קרוב לשיא. הרעיון הוא לנסות להיות במצב מאוזן כל הזמן עד כמה שניתן ולהימנע מ"פיקים", ולכן, חשוב לקחת את התרופות בזמן. זה מפתיע עד כמה שהדבר הזה עושה הבדל משמעותי בהשפעת הכדורים. איזה כדורים את מקבלת כרגע? כל הכבוד לך שאת עובדת עם פיזיוטרפיסטים למרות הכאבים - זה ממש חשוב. אולי כדאי לך לקחת כדורים לכאב לפני שאת מתחילה טיפול פיזיורטפי וכך, יהיה לך טיפול פחות כאב. כמו כן, תזכרי שאת מכירה את הגוף שלך יותר מכל אדם אחר ולכן, אם את מרגישה שמשהו מחמיר את הכאבים וכו' - חשוב להגיד למטפלים. תסמכי על עצמך! אם תרצי לשוחח, את יכולה להתקשר אלי ל 0547233073 אנחנו בכל אופן כאן בשבילך ומבינים את שעובר עלייך ורק מקווים שכל יום יביא עימו שיפור, אפילו קטנטן, ברמת הכאב. תחזיקי מעמד, מנדי

שלום מזה זמן רב אני סובלת מכאב גב תחתון כשאני שוכבת במיטה הכאב מתגבר והיו פעמים שאפילו לא יכלתי לקום מהמיטה. החלפתי מזרון כי חשבתי שזה יפתור ואפילו במעט את בעייתי. לפי צילום שעשיתי אני מבינ ה שיש לי בעיה בחוליות ובסדר מה הלאה.. אמר לי אורטופד תאכלי הרבה דברי חלב תשתי חלב,תעשי פלדנקרייז ..אוקיי לא נראה לי שזה פתרון מעשי. יש כאבים למעשה אני קמה עם כאבים והולכת לישון עם כאבים.אני משתדלת להתמיד בהתעמלות שיאצו ועכשיו התחלתי לחפש כירופרקט שאולי לו יש את היכולת לעזור. מה עושים והאם יש דרך אחרת להקלה בכאבים.

שלום רב לך נורית, ישנם עוד טיפולים שניתן לנסות מעבר לשיטת פלדנקרייסט ופנייה לכירופרקט, למרות שטיפולים אלה יכולים להקל במצבים מסוימים - מדברייך אני מבינה שרק טופלת אצלת אורטופד. האם היית אצל נוירולוג להערכה? מעבר לזה, נראה לי כי כדאי לך לפנות למרפאת כאב - במרפאה זו יש אופציות שונות לטיפול בכאב - החל מטיפול בכדורים שונים או בשילוב של תרופות אך בנוסף לכך, יש טיפולים שונים להציע. כפי שאת פונה לקרדיולוג כשיש לך בעיית לב, כך צריך לפנות למרפאת כאב כשיש בעיית כאב שכן אילו הם רופאים שעברו הכשרה לטפל באופן ייחודי בכאבים.אם הם יצטרכו שתעשי בדיקות מסוימות, הם יבקשו זאת. היום, כאב כרוני נתפס כבעיה בפני עצמה ובעיה שצריך לטפל בה ולא רק להגיד "את פשוט צריכה לחיות עם זה!". חשוב גם לדעת שגם אם ימליצו לך על טיפול שניסית בעבר, לפעמים טיפול בשילוב אחר או אפילו מתן מינון אחר לתרופה שכבר נוסתה, יכולה להצליח היכן שזה לא הצליח בעבר. דרך אגב, למרות הדרך שבה הרופא המליץ לך על שיטת פלדנקרייסט - ייתכן שטיפול מן הסוג הזה יכול באמת להקל עלייך- אני מכירה אנשים שהולכים באופן קבוע לטיפול זה וזה בהחלט מסייע להם בהתמודדות עם כאבי הגב. אין זה הכרח שזה הטיפול שיעזור לך אך כדאי לך להתייעץ עם רופאי הכאב גם בעניין זה. האם ניסית הידרוטרפיה: טיפול פיזיוטרפיה במים? כשעושים טיפול מן הסוג הזה במים שחמים יותר מבריכת שחייה רגילה (כי קור גורם לשרירים להתכווץ וכו'), זה יכול בהחלט להקל, במיוחד בגלל שהגוף יותר מוגן במים. מעבר לזה, נפשית המים יכולים להועיל מאוד כי פתאום את נמצאת במצב שבו את יכולה לעשות תנועות שאת לא יכולה לעשות ביבשה וזה לא רק בריא לגוף, אלא גם לנפש. כשאני במים, אני מרגישה כמו אסיר שהוציאו אותו לחופש...

אין פתרון קסם לכאבי גב אך אפשר להפחית משמעותית את כאבי הגב בעזרת בחירה במזרן נכון תוכלו לקבל את המידע באתר : http://www.vitality1.co.il/

שלום! מנדי אני שמחה שחזרת אלינו ! את ממש חסרה לנו! העיקר שתרגישי טוב ללא כאבים! לדניאלה תודה לך על עזרתך לכולם ! כמה עוזרת כל מילה טובה ומרגיעה! אני מאחלת לכן בריאות ללא כאבים והרבה כח לעזור לנו תודה מכל הלב והמון אהבה דבי

דבי יקרה, תודה רבה על האיחולים - הלוואי שכולנו היינו חווים רגעים ללא כאבים.... אני מקווה שאת יחסית בתקופה טובה יותר ושולחת לך תודות וחיבוק, מנדי

שלום רב יש לי את הRSD מספר שנים ואני סובל מזה מדי יום יום אבל לאחרונה התחלתי טיפול שיניים [כתר+טיפול שורש] ומאז יש לי הרגשה מדי פעם של כאילו שיתוק של מערכת העיצבית של כף הרגל [התופעה התחילה לריסוק 2 העצמות של כרסול רגל שמאול+ ניתןח עם קיבוע ע"י מסמרים, חטים ופלטה ] האם יש לזה קשר ? מה עלי לדווח לרופא השיניים ?\ תודה

שלום רב, בעיקרון הטיפול בשיניים לא אמור להשפיע באופן ישיר על מה שקורה ברגל. לפעמים, התסמינים ב- RSD עלולים להחמיר/להתפרץ בגלל כל מצב דחק שהוא ,אם גופני ואם נפשי, כך שיתכן שאם כל הסיטואציה של הטיפולים אצל רופא השיניים ומה שכרוך בכך- הכאב, הריחות, השהייה במרפאת השיניים עצמה וכד', גורמים לך ללחץ ואי נוחות, יכול להיות שיהיה ביטוי על ידי החמרה כלשהי גם ברגל. מבחינת רופא השיניים, האמת שלא נראה לי שיש לך מה לאמר לו, עליו לעשות את עבודתו על הצד הטוב ביותר בכל מקרה, ואם אתה סומך עליו מקצועית, זה כל מה שחשוב. אם אתה מטופל לגבי ה- RSD, אתה יכול להתייעץ עם רופא הכאב/הרופא המטפל בך, אולי ימליץ לך על טיפול תרופתי/הרגעתי בהתאם, או ישקול ברור בהתאם לתלונות המדויקות והמימצאים. כל טוב וחג שמח

תודה על התגובה המהירה. רופא השיניים עושה עבודתו על הצד הטוב ביותר אבל לצערי די התיאשתי ממרפאת הכאב שאני מטופל בה. נותנים לי את הכדורים ניסו ליקודין והגוף לא הגיב טוב ומעבר לזה אין להם איזה משהו שיתן לי איזושהי תקווה לעתיד. [למעט ניויים על עמוד השדרה שאני לא מקבל מהם תגובה שיש עם זה תקווה גדולה] אבל בכל זאות תודה דויד

שלום רב לך דויד, כפי שדניאלה הסבירה - אין קשר ישיר בין טיפול השיניים ל RSD אך כאמור כל התערבות רפואית, במיוחד עם היא פולשנית (כגון טיפול שיניים כירורגי) יכולה "לעורר" את ה RSD. אינני מתכוונת לכך שזו עובדה מדעית אלא שמתוך נסיוני ומסיפורם של אחרים - כל טיפול מן הסוג שעברת, יכול לגרות את ה RSD והתוצאה היא שאתה חש יותר כאבים. אך, כפי שהטיפול אולי עורר יותר את כאבי ה RSD, כך ההחמרה הזו מן הסתם תירגע. אם תסתכל על תהליך הכאב, וודאי תשים לב שיש הרבה עליות וירידות הנובעות מכל מיני סיבות. אני יודעת על עצמי גם כן שכשאני לדוגמא נמצאת תחת לחץ רב, הכאבים מחמירים ונוצר מתח בשרירים וכו'. אני בטוחה שנבהלת לאור ההחמרה בכאבים כי זה מלווה בפחדים לגבי המצב והחשש מפני החמרה שלא תשתפר- דבר שאף אחד מאיתנו אינו רוצה. אני תקווה שבימים הקרובים תרגיש שההתלקחות מתחילה להירגע ותנסה לעשות כל מה שאתה יכול על מנת להרגיע קצת את המצב - האם יש משהו שמקל עלייך? האם חום/קור מרגיע קצת?. חשוב מצד אחד להקשיב לגוף ואם הוא דורש מנוחה, אזי לנוח אך מצד שני, צריך להיזהר ממצב של אי-עשייה בכלל כי גם זה, בפני עצמו, יכול לעורר את הכאב. לגבי מרפאת הכאב - האם אתה מטופל במרפאת כאב בבית חולים או במרפאת כאב של הקופה? בכל אופן, אני מבינה שאתה חש מיואש כי הציפייה הטבעית היא לצפות לשיפור במהרה. לצערנו, כאב כרוני הוא מצב מתמשך והטיפול בכאב אינו פשוט ולוקח לפעמים הרבה זמן למצוא את הטיפול או שילוב הטיפולים אשר יקלו עלייך, ולו במקצת. גם רופא הכאב הטוב בעולם לא בהכרח ימצא את הטיפול שלו אתה זקוק במיידי שכן שני אנשים עם אותה בעיה יכולים להיות מטופלים בדרכים שונות לחלוטין ולכן, הטיפול יכול לקחת זמן ומאוד חשוב להתמיד, כל עוד אתה סומך על הרופא שלך. דניאלה העלתה את הנקודה של הציפייה מטיפול - זו נקודה מאוד חשובה ומרכזית שכן אם אנו מצפים שהטיפול יעביר את כל הכאב, אז כל תוצאה אחרת לא תרצה אותנו- גם אם ישנו שיפור מסוים. אני היום מעריכה כל דבר שמקל ולו בטיפה על הכאבים. דבר מעניין שיכול לקרות גם כן זה שמרב שחיים כבר עם הכאבים הקשים עד שכבר קשה לדעת מתי משהו עוזר ולפעמים, רק כשמפסיקים את התרופה, פתאום מגלים שבעצם היא כן היתה יעילה או יעילה במקצת. אין זה כמובן אומר שכל תרופה שלא עוזרת, צריך להפסיק - ממש לא! דרך אגב, בין היום לאתמול, למשל, יש פער גדול בטמפרטורות גדול - שינוי מזג אוויר פתאומיים יכולים גם כן להחמיר את הכאבים..... אני מאחלת לך בכל אופן שתרגיש שיפור במהרה...

מנדי שלום רב ותודה רבה על ההתיחסות ללמה שכתבתי. אני לא יודע עם את גם סובלת להתופעה המגעילה הזו אבל לחיות כמעט 5 שנים עם כאבים כל הזמן זה מאוד בתי סימפטי. אני עושה רפלוגיה כבר כמה זמן וזה עוזר לי די הרבה. הבחורה שעושה לי את זה מכירה אותי די טוב ולפני כ1/2 שנה שאלה : כל כמה ימים כואב לך ? הסתכלתי אליה בתדהמה, הרי את מכירה אותי וכאשר הסברתי לה שזה לא כל כמה ימים אלא כל כמה שעות ממשך היום נדהמה. קשה למי שלא חי את זה להבין אבל אני התרגלתי ומנסה לעשות את המיטב. לפחות אני עובד בעבודה מסודרת ומתפקד לא רע

שלום!! אבקש לשאול: הנני מופנה לרופא מומחה ורופא המשפחה כותב בהפנייה כך: suspected cooley booga syndrome אודה לכם על ההסבר תודה מראש לביא

לביא ,ל"אבחנה" שהרופא שלך כתב, זו לא בעצם ממש מחלה או אבחנה אלא לכאורה מצב תאורי של כאבים כלליים בכל הגוף, לרוב מסיבה לא ברורה, וזו כאילו אמירה כללית. בעצם היה יותר נכון לכתוב, שאני מניחה שזה חלק מהתלונות לפי הסיכום :" שהנ"ל מתלונן על כאבים בחלקים שונים/ב..." ולא להתייחס כאילו זו אבחנה חשודה, כי זה לא מצב שניתן לאשר או לשלול, או מושג שניתן למצוא בספרים כאבחנה פורמלית. בהערת ביניים,ואני מקווה שלא תיפגע או תכעס שאני מעלה שאלות אלו, אך תהיתי, ביחוד לאור ניסוח "יחודי" זה בהפנייה, האם יש לך מערכת יחסים טובה עם רופא המשפחה שלך? האם קיימת תחושה שהוא מאמין לתלונותיך או מבטל אותן? בכל מקרה אני מקווה שהרופא שאליו תגיע יבצע הערכה מקצועית ואישית,ובעיקר כנה, אוביקטיבית ולא שיפוטית וכך תזכה לטיפול שמגיע לך. כל טוב.

שלום דניאלה!! תודה רבה על העזרה. האם ניתן לומר במילים פשוטות כי רופא המשפחה חושד כי " הכל הצגות מבחינתי" ואם זה הפרוש הפשוט, מה ניתן לעשות? אמרת נכון כי בכל פגישה ואפילו שאני מראה לו מכתב מרופא מומחה על איבחון מסויים תמיד הוא רומז שהכל בראש. אנא מה ניתן לעשות עם אותו רופא? לכל מקום שאני הולך הוא כבר מעדכן בטלפון את תחושתו, ומוריד לכולם את הרצון לבדוק ולטפל. בבקשה עזרתך

חברי וחברות הפורום היקרים, אני בטוחה שאתם חשים שנטשתי אתכם בחודש האחרון, מאז שנסעתי לפגישות בבריסל ואני בהחלט מבינה זאת. בוודאי חלקכם שואלים: איך ייתכן שאת מסוגלת לטוס ואז פתאום את במצב כה גרוע שאת לא יכולה אפילו לכתוב בפורום ובכלל להשתמש במחשב? אז התשובה היא שהכרחתי את עצמי לטוס כי אני מאמינה מאוד בעשייה בתחום הכאב לא רק בארץ אלא גם באירופה ואני אף נהנית מהעשייה עצמה. כתוצאה למשל מפגישה בפרלמנט האירופאי, הצלחתי לשכנע את מנהל המחלקה למיכשור רפואי בנציבות האירופאית להכניס את נושא הכאב לתקנות שלהם. בגלל המאמץ הפיזי האדיר שהיה כרוך בנסיעה, הגוף שלי הביע את מחאתו די במהרה. מה לעשות שלמרות כל הנסיונות, לא תמיד אני יכולה לשלוט בגוף שלי ובמעלליו. אמנם בעבר ניהלתי את הפורום גם מתוך אשפוזים אך הפעם, לא הצלחתי. עם כל הרצון שלי להיות רק מנדי שהיא יו"ר העמותה למאבק בכאב וכו', אני גם מנדי שסובלת ממכלול של בעיות רפואיות. ב- 2005 כשלא היה אף פורום תמיכה בנושא כאב, פניתי למנהלי אתר דוקטור'ס להציע שיתוף פעולה בהקמת פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני וכך היה. עד השנה האחרונה, ניהלתי את הפורום כמעט בכל מצב ולא פספסתי כמעט יום במשך שנתיים. אך כבר מעט יותר משנה אינני מצליחה תמיד לנהל את הפורום כתוצאה מהרבה סיבוכים מעבר לכאבים ולא אתן פה רשימה של כל המחלות ופציעות, אך רק אציין שאם פיזית יכלתי הייתי כאן איתכם בפורום תמיד- גם כרגע, המצב הרפואי שלי אינו ברור. ניהול הפורום הינו רק אחד מהדברים הרבים שאני עושה מתוקף תפקידי כיו"ר העמותכ אך הוא אחד הפרויקטים היקרים לליבי. אני מאמינה מאוד בפורום הזה ונהנית לנהל אותו בכל רגע - אני מרגישה קשורה אליכם ודואגת לשלומכם. בגלל שהפורום הזה מאוד חשוב ואני רוצה שהוא ימשיך להתנהל כראוי, אני מחפשת כרגע מישהו שיסכים לנהל להבא את הפורום הזה, שהינו פרי שיתוף פעולה של אתר דוקטור'ס ושל העמותה למאבק בכאב. לבינתיים, עד שאמצא את האדם המתאים ביותר, אעשה את כל שביכולתי להיות פה בשבילכם ולענות על השאלות שלכם. אם תישארו עדיין עם שאלות שתירצו שאענה לכם עליו, גם כשאפסיק לנהל את הפורום אך גם כרגע, עדיין תוכלו כמובן לשלוח לי אימיילים ולהתקשר אלי. אני מדגישה שעד להודעה חדשה, אני עדיין כאן אתכם. כמובן, שאינני יכולה לסיים את ההודעה הזאת אליכם, ללא שאודה לדניאלה על כל העזרה הרבה שהיא נותנת דרך הפורום הזה לכל מי שמבקש זאת.דניאלה - תודה רבה וכל הכבוד! שלכם, מנדי

בס"ד למנדי השלום והברכה! כל כך כואב ומצער לקרוא, להפנים את הודעתך . כאחד הסובל קשות מ RSD שלא להאמין אך כבר היום ננעלות לי גם הידיים וע"מ לפתוח אותם צריך תעוזה עקב הכאבים הקשים. את זוכרת שאצלי הכל החל בברך, והיום ברוך השם כל הפרקים ננעלים חופשי, והגוף עושה כרצונו. מנדי, באופן אישי מאוד קשה לי לשמוע מה את עוברת, אני מבין את כאבך, ואפילו מוכן לקחת קצת כדי להקל עלייך. במצב כשלך, לשבת ולתת מענה לכל הסובלים, אני יודע שזה לא פשוט כלל, מה שנשאר זה רק להצדיע לך ולומר כפי שאמרתי לך בעבר: " מנדי אשת חיל" הלוואי והיו עוד 9 כמותך המשיח היה כבר בקרבנו. בכל אופן אאחל לך בריאות איתנה מכל הלב והנשמה, ומבטיח לך שמידי יום אשא תפילה לשלומך, אני וילדיי הרכים, ורעייתי הצדקת. אשמח לשתף פעולה בכל עניין ועניין, לתרום למען. העיקר המשיכי להיות חזקה, ללא ויתורים , ובעז"ה תמשיכי בתרומת הקודש שאת תורמת. היי ברוכה ירון לוי

ירון היקר, ההודעה שלך ממש ריגשה אותי ואני מודה לך מאוד. צר לי לשמוע על ההחמרה במצב- היום כבר יודעים באמת ש RSD (או כפי שהוא מכונה היום CRPS) יכול להתפשט למפרקים אחרים ואין זו המצאה שלנו... הנקודה הזאת הייתה מרכזית במשפט שהיה לי מול משרד הביטחון ובסוף, הם קיבלו את העובדה שהמחלה יכולה להתשפט. האם אתה עושה פיזיורטפה או הידרוטרפיה? אם קשה לך לפתוח את הידיים, מאוד חשוב ללכת לטפל במצב כי דווקא במצב הזה חשוב להניע את המפרקים הללו. אתה יכול גם לבקש הפנייה לריפוי בעיסוק כי במסגרת זו יוכלו לעבוד ישירות על הבעיה של הידיים. כמו כן, חשוב לפנות למרפאת הכאב בעניין, במידה ואתה צריך להילחם על מנת שלא תאבד את כל התנועה. אני מבינה עד כמה המצב הנוכחי קשה לך ואני "שומעת בקולך" שאתה מנסה בכל כוחך להישאר חיובי ככל שניתן וזה גם כן חשוב. אם יש לך שאלות, אני כמובן לשירותך עד כמה שניתן. הרבה תודה, מנדי

מנדי יקרה אני מזדהה איתך בכאביך, אני יודעת כמה קשה אפילו לשבת לי המחשב ולהקליד. לי אין בכלל עיסוקים ואת פעילה ועוזרת לכולנו בתשובותיך. אנא הישארי איתנו כל כמה שבריאותך תאפשר לך. תפילה בליבי כי תמשיכי לנצח וגם תנצחי במאבק בכאבים. ובאשר לדניאלה, היא פשוט גדולה ועוזרת כמיטב יכולה יישר כוח לשתיכן שלכן רוחמה

רוחמה יקרה, אין לי מה לומר חוץ מלשלוח לך חיבוק ולהגיד תודה רבה על המחשבות הטובות ולהסכים עם כל מילה לגבי הסיוע שדניאלה נותנת לכולם. מעבר לכך, אני מקווה שאת מצליחה להתמודד עם כל מה "נפל" עלייך לאחרונה והלוואי ויש אפילו טיפה של שיפור או לפחות לא עוד החמרה.... אגב, מה עם מרפאת כאב? מחזיקה לך אצבעות, מנדי

שלום רב, האם משהו מחברי השתמש במדבקות LIFEWAVE והן גם עזרו לכאבים עמוקים עיצביים תודה

שלמה שלום רב, אישית אני לא מכירה את המדבקות הללו, אך לפי מה שכתוב באתר של החברה, ולמרות המילים היפות של ננוטכנולוגיות וכו', סה"כ מדובר על איזשהו מנגנון של מדבקה הפועלת על חום/קור ואשר מיועדת להקל כאבי שרירים, התכוצויות וכד' ואינה מתימרת לסייע לכאב עיצבי, לפחות לא לפי הניסיון הקיים אצלם, והאמת למה להוציא כסף ולפרנס את החברה הזו רק בגלל הפרסום המוצלח אם אפשר בכל בית מרקחת להשיג רטיות ששמים במיקרוגל לחימום ו/או בפריזר לקירור להשגת אותו אפקט, מן הסתם ברבע עלות, עבור מי שטיפול על ידי חום או קור מקומי יעיל עבורו. כמובן שאם זה לא עוזר, אז לא משנה איך קוראים לשיטה או למנגנון, הרי התוצאה הסופית היא אותו דבר.

הי שלמה, אם זה המדבקות שאני חושבת עליהם, אני יכולה לקשר אותך למי שמייבאת אותם. קראתי מספר מחקרים הקשורים למדבקות הללו ואם תרצה את הפרטים של אשת הקשר - תודיע לי , אך עלי להדגיש שמסירת הפרטים אינו מהווה כל המלצה מצידי לגבי המדבקות. מקווה שאתה בתקופה יחסית טובה, מנדי

מנדי ודניאלה שלום לפני כ-10 ימים אושפזתי וחוברתי למכונה המזליפה מורפיום חזרתי הביתה במצב נורא. בבית חולים כל ה-3 ימים רק צעקתי שינתקו אותי מהצינורית ומהמורפיום והרופאים רק הגדילו את המינון. כתוצאה מכך מצבי החמיר לאין ערוך התעוררו בי כאבים שלא היו קודם. ואלה שהיו החמירו נורא. כך שמצבי כרגע שאני רוב הזמן במיטה, וגם שם סובלת מכאבים ואז שמעתי על המדבקות האלה ובטיפשותי הרבה רכשתי אותן כי שמעתי אליהן נפלאות. מהרגע ששמתי אותן וזה לפני כ-4 ימים הכאבים בלתי ניסבלים וחמורים עוד יותר ,והצעקות הן עד לב השמים. ולכן בעלי היקר שלמה כתב את המייל. כמובן שאני מאתמול בצהרים ללא המדבקות שעוד החמירו את מצבי עד כדי אי יכולת ללכת ללא עזרה גם עם ההליכון. אני לא יכולה להתכופף לנעול נעלים, אינני יכולה תסלחנה לי אפילו לשבת בשרותים. הסכום שהוצאתי בטיפשותי הוא עצום, עם הבטחה שתהיה אפשרות לקבל בחזרה את החלק היחסי. אינני יודעת מה גרם למצב האם המדבקות לכאבים או המדבקה לניקוי הגוף מרעלים בכל זאת המצב עוד יותר גרוע. תודה שעניתן לבעלי

אני רוצה לציין כאן, שבגלל שאמא שלי קיבלה הצעה לרכוש את המדבקות האלה וביקשה שאבדוק את הנושא, נכנסתי יותר לפרטים וקראתי את הדברים שלייף וייב טוענים. בתור אחד שמתעסק בננו-טכנולוגיה וקצת מבין בדברים שהם טוענים שהם עושים אני רוצה להגיד שמדובר בלא יותר מאוסף של מילים מפוצצות שאין מאחוריהם שום כיסוי. הם לא מציגים תוצאה אחת שלהם אלא רק מפנים לאינספור מאמרים (לגיטימיים) כדי ליצור איזהשהוא מצג שווא של מוצר שנחקר מדעית. יתרה מכך, מתוך הידע שלי בתחומים האלה אני לא מאמין שאת מה שהם טוענים ניתן בכלל לעשות. שקר , רמאות , שרלטנות

אני סובלת מזה מספר חודשים מכאבי ראש חזקים בצד שמאל של הראש לכיוון העורף והאוזן,מלווים בסחרחורות. עשיתי בדיקת ct ונמצאה תקינה,צילום צוואר תקין,בדיקות דם תקינות. הייתי מספר פעמים אצל נוירולוג גם פרטי שטענו שזה סוג של מיגרנה סמויה ולחץ(חרדה). אני מסרבת לקבל זאת ולפי דעתי יש משהו שקשור גם לאוזן פנימי. הייתי אצל אף אוזן גרון שטען שלא רואים כלום,אך הכאב הוא פנימי . אני רוצה לדעת אילו עוד בדיקות לדעתך כדאי לדרוש כי הרופא משפחה גם נראה לי אנמי בהתיחסות לתלונות וסיכם את הבעיה בתקחי אנטיביוטיקה אולי זה יעזור..לקחתי ולא עזר. מה לעשות?????

נועה שלום, קודם כל עלייך להבין שזהו מוגדר כפורום של תמיכה ולא פורום יעוץ רפואי. שנית, אני מבינה את המורך לרצות למצוא משהו שמסביר תחושה או כאב, אבל צריך להבין שפעמים רבות כאבים שאנו חווים ביחוד כאשר מדובר למשל על כאבים ראש, אפילו אם נעשה את הבדיקות הרבות והחכמות ביותר שיש- לא תימצא לכך סיבה אנטומית או אורגנית שמסבירה אותם. אין זה בהכרח אומר שאין לכך סיבה או שזה "רק מהראש" אלא שפשוט הבדיקות לא מסוגלות לזהות את מקור הכאב. במידה מסוימת עלייך קודם כל להרגע- מטרת הבדיקות היא במקום ראשון לשלול את הסיבות הבודדות והנדירות שכן מוצאים, אך זו חרב פיפיות כי אם יש משהו בבדיקות לרב זה "רע"- כי מה מחפשים ב- CT ? גידול במוח למשל, או זיהום או מלפורמציה בכלי דם שהולכת להתפוצץ וכו'- וכל אלו תקינים וטוב שכך. לגבי אא"ג- אז שוב אם היה משהו רציני- גם זאת היו רואים ב- CT -כי האוזן הפנימית נראית באותה הבדיקה, ושאר האוזן נבדקת ע"י הרופא. דברים אחרים כמו דלקת ויראלית של האוזן זה קצת ממושך וזה גורם הרבה יותר סחרחורות והקאות והרבה פחות כאבים. אפשר תמיד לחזור לאא"ג ולהתייעץ איתו האם ניתן לברר את הנושא של האוזן שוב בכיוון אחר, אם כי סה"כ לאור הברור שביצעת בהחלט יכול הליות שזהו סוג של מיגרנה או כאב ראש אחר מסיבה לא לגמרי ברורה, ועצתי לך לנסות להתרכז בהקלת הכאב ופחות בביצוע של עוד ועוד בדיקות. או שתפני למרפאת כאב ותתיעצי איתם לגבי הטיפול והמעקב או שתישארי אצל הנוירולוג ותתיעצי איתו לגבי כיצד להקל עלייך תרופתית, בכל מיקרה אני לא ממש חושבת שבשלב הזה לבדיקות נוספות יש ערך, ולא נראה שלדרוש בדיקות זו גישה נכונה, אני חושבת שיותר נכון לגשת לרופא שאת מרגישה איתו בנוח ולא חשוב אם זה- נוירולוג או אא"ג אם כי לי נראה שהראשון מתאים יותר ככתובת טיפולית למרות חוסר רצונך לקבל את האבחנה, ולנסות להתמקד בטיפול, מעקב ואיכות חיים. כל טוב ובהצלחה

לפני כחודש התחילו לי כאבים דומים בהתחלה חזקים ברוב הראש וכרגע הכאב הוא בצד ימין בראש ובאוזן.והכאבים מלווים בעייפות. ומיכוון שהיית אצל רופאים ואצלך זה נמשך כמה חודשים אולי תוכלי לעזור לי בדברים שאת יודעת לאחר כל הבדיקות שעשית?!. אני כרגע רק בתחילת בדיקות הדם. אני רוצה לפנות גם למומחים לדעת אם יש קשר כלשהוא בין הכאבים לפלאפון!?

חיפשתי פורום ראומטולוגיה ולא מצאתי, אז אני מקווה שאוכל למצוא תשובה גם כן. אני נערה בת 15.5 1.65 שוקלת 49 ק"ג. אני עוסקת בהתעמלות קרקע כ-6 שנים, במתכונת של פעמיים בשבוע במשך שעה ורבע (לא כולל שיעורי ספורט בבית ספר) לפני כ-3 שנים החלו לי כאבים במפרק כף הרגל שהלכו והתפשטו לברכיים, לאגן, לידיים ולגב. לפני כשנתיים נפלתי על הגב על אבן גדולה במסלול, מה שתרם לכאבי הגב שלי. במשך השנים נעשו לי בדיקות שונות (צילומים, מיפוי עצמות, בדיקות דם וכו') ולא נמצאה שום תוצאה מלבד CK גבוה ועקמת גבית-מותנית. לפני כחודשיים וחצי אובחנתי ע"י ראומטולוג כחולת פיברומיאלגיה ונשלחתי לעשות בדיקות דם נוספות, לאימות. אך הרופא אמר שאין כל בעיה שאמשיך להתעמל. יש לי שלוש תוצאות חריגות ורציתי לדעת מתי יש להן משמעות, ועל מה הן מעידות: Phosphore (B) (PO4) 5 (ערך עליון הוא 4.5) 492 LDH-Lactic Dehydrogenase (ערך עליון 440 ע"פ עידכון ערכים מהתאריך 7.10.07 ) CK 228 (ערך עליון הוא 150) כמו כן, לפני שאובחנתי כחולת פיברומיאלגיה נתן לי ראומטולוג כדורי אלגוליזין להקלה על הכאבים, אך הם לא משפיעים עליי כלל.. האם יש כדורים אחרים עליהם את ממליצה? תודה מראש!

ריקי שלום רב, האיבחון של פיברומיאלגיה הוא איבחון קליני, כלומר מבוסס על תשאול-סוג ופיזור הכאב, תסמינים נילווים שמאפיינים את התסמונת, ומימצאים בבדיקה גופנית. יש היום קצת נטייה לאיבחון יתר של התסמונת ולרוב כאבי מפרקים בלבד הם לא מהמאפיינים הקלאסיים, אם כי טווח ההסתמנות הוא רחב ואני מניחה שהרופא אכן ביצע בדיקה מקיפה כמקובל- שכן כדי לנסות ולבסס את האבחנה דרוש בבדיקה למצוא נקודות לחיצות שהן רגישות במקומות מוגדרים בגוף, ולפחות 11 כאלו. בהנחה שאכן זו הבעיה, ראשית פעילות גופנית היא בהחלט דבר מומלץ ומהווה חלק מהטיפול. שנית, יש מגוון טיפולים תרופתיים שיכולים להקל, אך משום שזהו פורום לתמיכה ולא ליעוץ רפואי, ומשום שללא מידע מלא, בדיקה רפואית, וכו' ממילא אין זה נכון, מיקצועי או בטיחותי להמליץ ולזרוק שמות של תרופות, הרי שניתן או לחזור לראומטולוג ולהתייעץ עימו לגבי טיפול חלופי ולהסביר שאלגוליזין לא עוזר לך, אפשרות אחרת היא לפנות למרפאת כאב בקופת חולים ולהתייעץ איתם לגבי טיפולים תרופתיים חלופיים להקלה. לגבי שאלותייך בנושא בדיקות הדם החריגות: PHOSPHORE -זהו סתם זרחן, מלח,רמה גבולית מעל הנורמה, תלוי במה שאכלת יום קודם, זניח לגמרי .LDH -מדד לא לגמרי ספציפי-מסמן תפקוד של כבד או יכול להיות קשור לכדוריות דם-עולה בכל מצב של דחק, זיהום, דלקת, אפילו סתם אחרי שפעת- בערכים כאלו שרק מעט מעל לנורמה לא ברור אם זה משמעותי- אפשר לחזור בעוד חודשיים ולראות האם עולה עוד או יציב/יורד, אבל סה"כ לא מדאיג ומאוד שכיח תנודות בו. לגבי ה-CPK -לרוב מופרש כשיש נזק/מעמס על שריר-אך גם כאן, די בחבלה, נפילה, זריקה, מאמץ פיזי שבוצע יום לפני הבדיקה- כדי שהערך יהיה קצת מעל לרגיל- ולכן באדם צעיר, פעיל גופנית- קשה ליחס לכך משמעות כלשהי, וניתן לסכם זאת כבדיקות תקינות. כל טוב.

שלום יוסי! יש עצה לקרר את האצבע עם קוביות קרח כעשרים דקות ואחרי זה לחמם עם בקבוק מים חמים ךעשות את זה לסרוגין כמה פעמים ביום, אני עושה את שיש לי כאבים בכל מיני מקומות וזה ממש עוזר, תנסו אין מה להפסיד. בהצלחה דבי

שלום רב, בהמשך לדבריה של דבי, והערה כללית בנושא חימום-קרור, מטופלים רבים משתמשים בשיטות של חמום ו/או קרור להקלה על מכאובים. פרט לעובדה שבעת חבלה חדה ידוע כי קרור בשעות הראשונות חיוני, לא ניתן להגדיר כללים ברורים מה עוזר ומתי, אפילו לגבי האם במצבי דלקת טוב לחמם או לקרר אפשר להתווכח. לרוב מקובל שאם יש איזור כאוב ולמטופל מסויים פעולה של חימום או קירור מטיבה עימו, הרי שבדרך כלל אין מניעה לכך. עם זאת, פרט במצבים של כאב עצבי, מעבר בו-זמני מחום לקור או להפך, אינו מומלץ. כאבי שרירים, כאבים גרמיים, כאבים ממקור דלקתי, בוודאי אלו המושפעים על רקע כלי דם,כל אלו משתנים (לטוב או לרע) בשינויי טמפרטורה, ולכן ראשית יש לשים לב כאשר משתמשים בה לטיפול בכאב, ובמיוחד כאשר השימוש הוא לסירוגין דבר שעשוי להעלים השפעה מיטיבה או אף לגרום להתלקחות. חשוב לשים לב האם ההקלה היא ממושכת או נמשכת רק בזמן החימום/קרור. האם לאחר השימוש בשיטה יש הקלה לשעות רבות או חלילה תוך פרק זמן קצר החמרה מחודשת או אף גרוע מכך ?! אם טכניקה זו עובדת עבורכם- אשראי וטוב לכם, ובהצלחה. אך כמו שכדור או תרופה חדשה תבדקו האם יש להם תופעות לאחר הנטילה והאם משיגים את מטרותיהם כך יש להתייחס לכל טיפול וטיפול, אפילו אם זה רק חימום או קירור. בתודה על כל רעיון שעשוי להקל, ולימים טובים יותר לכולם

לאבי (בן 85) יש כאב בלתי נסבל ובלתי ניתן להסבר באצבע שניה מימין ברגל שמאל הכאבים הם אך ורק בלילה בזמן שינה ובישיבה (כאבי דקירות) כשיש כאב הוא מורח בקרם שמרגיע מעט (הכאב מעיר אותו מהשינה כמעט כל לילה) עד היום: נעשה דיקור ולא עזר, כירורג חדר וחתך את הציפורן לא עזר משחות לא עוזרות רק מרגיעות לזמן מועט מומחה לכף רגל ד"ר קרפ המליץ ללכת לניאורולוג אך רופאת קופ"ח אמרה שלא צריך ונתנה כדורים שלא עוזרים בעבר היה אצל פרופסור לרפואת עור ולא עזר פדיאטור לא עזר. בקצרה איכות החיים שלו בגילו מופרעת קשות בגלל בעיה זו האם מישהו יכול להמליץ על רופא באיזור המרכז שיכול לתת אבחנה ולטפל. כפי שציינתי עברנו הרבה רופאים . ואני לא מאמים שבעידן שלנו אין פתרונות רפואיים תודה יוסי

יוסי שלום רב, לא ציינת איזה ברור בוצע על מנת להבין את מקור הכאב של סבך, פרט לאותה התיחסות כאילו הכאב קשור לבעיה החיצונית של הציפורן, אשר קרוב לוודאי שלא זו הסיבה. האם בוצעו אי אלו צילומים מכוונים של האצבע ו/או כף הרגל? האם הודגמו שינויים בצילום באיזור האצבע- שינויים ניווניים? דורבן? שינויים ברקמות הרכות המחשידות לתהליך דלקתי? אחר? האם ניתן טיפול מקומי למשל ע"י אולטרסאונד? אם לא בוצע ברור אורטופדי / ראומטולוגי מקומי ראשוני לפחות, ממליצה את זאת להשלים. אם הוא אחרי השלב הזה, אז כל מה שחשוב הוא הטיפול בכאב, ואז כבר לא משנה להתמקד יותר בבדיקות נוספות אלא בהקלת הסבל, ביחוד הלילי, ולכן יש לפנות לרופא במרפאת כאב, אם בקופת חולים או בבית חולים בסמוך לביתכם. מרפאת כאב נותנת מענה לכל כאב שהוא, ללא קשר למקורו, וזה מה שחשוב. כל טוב.

מישהו יודע אולי אם יש איזשהוא גוף בישראל,שעוזר לנכים ולאנשים מוגבלויות חדשות למצוא ו/או לסדר עבודה,שעוזר להשתלב (מחדש) בחיי העבודה?? תדה מראשש,ויום טוב :)

יריב שלום רב, אני שמחה על רצונך לנסות ולהשתקם. אין ספק שלמרות המוגבלות והקושי, ההשתלבות בחיים הנורמלים והתקינים, התפקוד כאחד האדם, למרות שפעמים רבות זה בהחלט יכול לדרוש לא מעט, זה צעד ראשון להחלמה גופנית ובוודאי נפשית, ושווה, לפחות לדעתי, את ההשקעה וגם את ההחמרה לפעמים בכאב (כל עוד לוקחים דברים במידה ומתאימים אותם למצב הקיים). אני אישית , לצערי, לא מכירה אף גוף שמסייע לנכים להשתלב במעגל העבודה. להפך, המערכת כיום עוד בנויה לכיוון ההפוך כלומר לדחוק את רגלי הנכים מחוץ למעגל העבודה, כך שבעצם הרי אם אתה עובד- אתה מאבד את זכויותיך מביטוח לאומי למשל. לא רק זאת- מניסיוני- אפילו כשלא מדברים על כסף בביטוח לאומי קשה לקבל הכרה באחוזים שמגיעים לך- למשל עקב ריתוק לכיסא ובעיות אחרות, ואפילו כשהמצב הרפואי ברור לגמרי מול העיניים, רק בגלל הקושי של המערכת לשלב בין איך יכול הליות שאתה חולה כל כך, וסובל כל כך ובכל זאת עובד במישרה מלאה? העיוות משך שנים כה רבות הוא כזה שאם אדם הוא ,נכה" הרי שעליו לשבת בבית ו"לקבץ נדבות" כאילו שלא ניתן לשלב בין מיגבלה לתפוקה, עבודה ויצרנות, וחבל. זה לא שלנו אין חלק בכך, וככל שיותר אנשים עם מוגבלויות ינסו לצאת ולעבוד עם ולמרות מצבם, תהיה מחאה ברגליים שהממסד לא יוכל לה ויהיה מחויב להגיב לה. הלוואי שתמצא דרך שניתן להעזר בה, ואם כן- נשמח כולנו לדעת על כך. גם אם לא, כולי תקווה שזה לא ירפה ידיך ואם בחרת שמעוניין אתה לחזור למעגל העבודה, תעשה זאת בכל דרך, למרות המכשולים הצפויים. דבר נוסף, מעסיקים רבים יכולים שלא לקבל בהבנה מוגבלויות, לא להסכים עם עבודה חלקית, חשש מהפסד ימי עבודה ועוד. כמובן שיש גם אנשים טובים באמצע הדרך וחשוב לזהותם, אך בכל מקרה כדאי להבהיר למעסיק מהן המגבלות, הצרכים, ולהגדיר מערכת יחסים ברורה של ציפיות שלא תהיינה אי הבנות בהמשך. כל טוב והרבה בהצלחה, דניאלה

דניאלה שלום.! מאוד עצוב לי לקרוא את כל מה שאת כותבת לי,לשמוע שהמערכת דוחקת את רגלי הנכים מלעבוד,ולהתפרנס בכבוד..קשה לי לחיות מביטוח לאומי של 2000 שקל בחודש,אני בחור צעיר ויש עוד המון דברים שאני רוצה "להספיק" לעשות בחיים..!! אני הבנתי שיש דבר כזה שנקרא "שוק העבודה הנתמך" לעומת "שוק העבודה התחרותי" (שהוא,של כלל האוכלוסיה) כל כך קיוויתי לדעת שאולי כן,אני אוכל להשתלב..ואני יודע שהכל עדיין לא "אבוד" אבל במצבי הפיזי/נפשי לא בטוח שאני יעמוד בזה..:( רגע,אז לפי מה שאני מבין,אני לא יכול לעבוד אפילו חצי משרה (שמא זה יפגע לי באחוזי הנכות?) בכל מקרה,אני לא מתכוון להתייאש..לא עכשיו,לא כשכבר החלק הקשה מאחורי..!! נמשיך לנסות ונראה מה כבר יקרה... נ.ב הליריקה בכלל לא עזרה לי..!! לקחתי אותה במינון של 150g X2 ביום..וכלום..!! :( סיפרתי לרופא שלי שקראתי פה (אם אני לא טועה) שמרגישים את השפעת הליריקה רק כאשר מפסיקים למעשה ליטול ממנה.. (בדיוק כמו עם "גבות",אתה תמיד מעריך אותם כשהם אינם..חח) אז החלטנו-הרופא שלי ואני,להפסיק את המינון למשך שבוע,ולראות מה יקרה (שפן נסיונות כבר אמרתי? :) מיום ראשון הפסקתי ליטול את הליריקה,ואתמול הרגשתי שאני כבר מטפס על הקירות מהכאבים..!! מזל שאמא שלי הביאה לי עוד כדורי ליריקה שהרופא שלח לי..:) נ.ב2 תודה על התשובה שלך..:-))

האם יש מישהו עם בעיה דומה וכיצד נוא מתמודד איתה?

שלום רב לך בני, סליחה על העיכוב במענה אך לענות על שאלתך - אני מכירה היטב את הבעיה של GERD מזה שנים רבות (כנראה שזה נגרם אצלי בגלל השימוש בתרופות אופיואידיות) ואצלי זה אף הגיע לניתוח. לצערי, הניתוח אמנם פתר חלקית את הבעיה אך יצר בעיות חדשות וקשות. כיצד אתה מטופל בשביל ה- GERD? האם הכאבים הכרוניים מתרכזים באיזור הקיבה? האם כואב לך באופן תמידי או רק כשיש התקפה של GERD? אשמח לנסות לסייע מתוך נסיוני ומתוך הידע שרכשתי בנושא (אך חשוב לי להבהיר שאינני רופאה!), לאחר שאקבל את תשובתך. כל טוב, מנדי