פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

מישהו יודע דרך איזו מרפאה ניתן להגיע לד"ר שרה הרמתי (פסיכולוגית לכאב)? תודה רבה

כן דרך מרפאת כאב בהדסה ע"כ בהצלחה רבה

יהודה שלום, שרה הרמתי עובדת בהדסה עין כרם, אפשר דרך המרכזיה להגיע אליה או דרך ספר טלפונים של ירושלים בכתובת חובבי ציון. בהצלחה

יהודה, אם לא תצליח להשיג את שרה הרמתי ישירות, אתה יכול להתקשר למירב, המנהלת האדמינסטרטיבית של מרפאת הכאב בהדסה עין כרם 02-6776911, והיא תוכל לסייע לך להגיע אל שרה. אגב, שרה היא פסיכולוגית רפואית בעלת נסיון רב בסיוע ומתן כלים לאנשים הסובלים מכאב כרוני וסרטני. הרבה הצלחה, מנדי

קשות ושריפה פנימית בכל חלקי הגוף. הנני חסרת אונים ולא יודעת למי לפנות. הרופאים אינם יודעים באיזו מחלה מדובר, והכאב מתגבר מיום ליום והופך לבלתי נסבל.אודה לך אם תוכלי להפנות איתי לגורם מתאים. בתודה מראש.

דליה שלום רב, לא ממש פירטת לא על מצבך ולא האם עברת ברורים מסוימים, האם ניבדקת ע"י רופאים מומחים, איזה? מה הומלץ? וכו'. בכל מיקרה, זהו בעיקרו פורום תמיכה ואין מטרתו לתת מענה רפואי או טיפולי, ובוודאי שלנוכח מידע כה חסר, גם היכולת לתת המלצה כלשהי-תלקה. בכל זאת,משום שהיצגת את מצוקתך ותחושת הדחיפות, והייתי רוצה בכל זאת לנסות ולסייע, המלצותיי לאור הכתובים הינן: - ראשית יש לדעתי להיבדק ע"י נוירולוג, ביחוד אם טרם עשית זאת. חשובה בידקה נוירולוגית מקיפה טובה, ולפיה יתכן ותידרשנה בדיקות נוספות-(EMG ,בדיקות הולכה,QST ,דימות וכו') - במקביל ו/או לאחר בדיקת נוירולוג יש לשקול התיעצות עם מומחה כאב . יש לזכור כי לעיתים גם לאחר ביצוע של ברורים מקיפים ביותר, לא תמיד נימצאת סיבה של מקור הכאב. במיקרים אלו יש להתרכז בטיפול מקל ומשכך כאב, שיפור באיכות החיים, התמודדות עם הכאב וחיים עימו ולמרות הכאב, אפילו אם הסיבה לא הובנה. רופאי כאב/מירפאות כאב, בבתי חולים/קופ"ח יועדו לצרכים הללו, ובהם יש רופאים המתמחים בהקלת כאב, עם צוות רב תחומי-אחות, פיזיוטרפיסט, פסיכולוג, מטפל משלים וכו' שמסייעים להשגת המטרה. - אומנם הזעות יכולות להיות על רקע עיצבי ובעיה נוירולוגית, אך תלונות שכאלו של זיעת יתר, עם התלונות הנילוות, תיתכנה להן סיבות נוספות, ובמקום ראשון, הייתי חושבת על חוסר איזון אנדוקריני, ולכן אולי כדאי אם טרם בוצע, להתייעץ גם עם אנדוקרינולוג. כל טוב, דניאלה

אבקש עצה היות ואני סובל מקשיי הליכה ובעיות שריר ברגליים בבדיקת QST נמצא פגיעה בסיביי העצב הקטנים המחלה מחריפה והכאב מגיע כבר עד השוקיים עם תוזות לא רצוניות של השרירים מתבטא בקשיי הליכה ונפילות מה ניתן לעשות כדי לבקש ניידות מביטוח לאומי? ומה הן אחוזי הנכות לגביי ניידות ולגביי נכות כללית? בתודה ובברכה דוד.

הקור העז מחדד ומוסיף על הכאב היומיומי,מאז שעברתי את הניתוח בריאה ונפגעתי בעצב באיזור בית החזה ומאז אני סובל מכאב נוירופטי הקור לא מטיב איתי,למזלי הטוב שלמדתי להתמודד עם הכאב כרוני בזכות העמותה לכאב כרוני באמצעות הסדנא שהייתה ודימיון מודרך שאני עושה ומשתדל להקפיד, למרות כל הקשיים והריכוז שצריך להשקיע באיך להרגיע את הכאב במקום לחיות נורמאלי ולהתרכז בחיים הרגילים,דבר שחשוב ועזר לי מאוד מעל כשנה זה השיאצו שעשיתי ואשר עזר לי להרגיע ולהתמודד עם הכאב עד כדי רמה של 1-2 ואפילות לשעות רבות מה שלא תמיד כדור עזר...מזג אוויר חם גם עוזר לי ומוריד את עוצמת הכאב...אני מקווה להמשיך ולהצליח להתמודד עם הכאב גם ללא טרמדקס או סימבלטה זה כבר 16 חודש. היום אני התרגלתי לחיות עם כאב לפעמים אפילו ברמה 3-4 לא יודע אם לומר לצערי או לשמחתי...

היי, לי יש כאבים כרוניים מפוזרים כשמונה וחצי שנים. לפי מה שאתה מתאר הצלחת להשפיע על ההתמודדות עם הכאב ובעזרת השיאצו גם על כמות הכאב עצמו, וזהו הישג גדול. רציתי לשאול אותך לגבי השיאצו איך בדיוק הוא עוזר לך? ולגבי הסדנה והדימיון מודרך - אני נרשם לסדנה באפריל, ובקרוב לפסיכולוגית כאב כדי ללמוד דימיון מודרך וכלים נוספים. אשמח אם תוכל לתאר כיצד אתה משתמש בכלים האלו ואיך הם עוזרים לך (כמובן בסדנה ובטיפול מקצועי אני אכיר את הנושא קצת יותר לעומק, אבל אשמח גם כדי להכיר יותר וגם כדי לחשוב מה אפשר עוד לפני כן לשלב במהלך היום). תודה

יהודה שלום, אני מברכת אותך על הכוונה ללמוד כלים חדשים להתמודדות עם הכאב כמו דימיון מודרך וכד'. לצערי, לא ניראה לי שזה המקום ללמד את הטכניקות הללו, אפילו באופן שיטחי, כי הטכניקה לפחות בפעמים הראושנות יש לה גם פן אישי, שקשור לסוג הכאב שלך וביחד עם המטפל צריך לגבש את ה"דימיון" שמתאים לך הכי, חוץ מזה יש את נושא ההגעה למצב הרפייה מתאים שגם אותו יש להנחות וללמוד, וזה מסוג הדברים שעדיף לעשות ,ובוודאי בפעם הראשונה, ואם אין ניסיון, עם אדם מיקצועי. חשוב גם להבין שטכניקות אלו, אומנם יכולות להיות מאוד מועילות ופוריות, אך זה תלוי באופן ישיר במידת ההשקעה והתרגול, וזו עוד סיבה ללמוד את זה כמו שצריך ולתרגל נכון בהמשך, ולא סתם לשמוע דרך האינטרנט חצאי דברים, ולנסות אולי מה שנידמה לך שהבנת, ולהשריש טעויות לא יעילות שרק יתסכלו אותך בחוסר הצלחה, וחבל.

תגידו, מה הענין הזה שפתאום יש פרסומות עם קישוריות לכל מיני "נותני שירות" ו"מטפלים" בגוף ההודעות שאנחנו כותבים כאן. אין גבול לציניות? אני צריכה לראות את המפרסמים בכל הודעה פרטית שיש כאן? ומי בודק את האחריות והאיכות של המפרסמים הללו? מי מבטיח שהם אכן ראויים לתת שירות? כשהם באים בתוך הודעות בפורום כזה - יש לזה משקל פסיכולוגי גדול הרבה יותר מאשר אילו הם היו מפורסמים בסתם כך ברשת ,ואילו חיפשתי - מצאתי. מנדי, דניאלה - אולי יש בידכן פתרון לשאלה?

לפשוט אני וכל המעוניינים, עם כל הכבוד, אני מבקשת להזכיר, שכל שאלה שהיא שקשורה להפעלת האתר , נא להפנות למנדי בלבד, ולא להזכיר את שמי באותה הנשימה. העובדה שאני נותנת מענה יומיומי, אינה אומרת דבר וחצי דבר, איני שותפה או פעילה בהפעלת הפורום או האתר הזה, ואני לא שונה מכל אחד אחר מכם ששואל שאלות ומצפה למענה, או מידי פעם נותן תמיכה, רק שאולי אני עושה את זה יותר ובאופן סדיר יותר, אז נא לא לקחת זאת כמובן מאליו- דניאלה

דניאלה יקרה, אני מבינה מתגובתך שחלילה נעלבת אני מקווה שברור לך - שלא הית לי כל כוונ הלהעליב. ולא, זה ממש לא מובן מאליו שאת כאן ושאת עונה. את עושה את זה בהתנדבות, מיוזמתך ותבורכי על כך. תשובותייך תמיד מקצועיות ונעימות ובכל מקרה - גם מה שאני כתבתי - לא היה נגד מנדי או נגד עוני התשובות כאן, אלא סוג של אמירה כלפי הפלטפורמה הרחבה יותר - של אתר דוקטורס, שמרשה לעצמו את התופעה הזו. אני לא ראיתי את זה בשום אגף אחר של דוקטורס, ולכן - זה צרם לי מאוד. לחלוטין!!!!!!!!1 לא הבעתי מורת רוח ממך או ממנדי!!!! בלעדיכן - האתר הזה לא היה קורה! ושוב, אם בטעות זה פגע ברגשותייך - קבלי את התנצלותי המלאה והכנה. אני

מאחר שהבנתי שכל כך נעלבת, אפילו חזרתי היום לקרוא את ההודעה הראשונה שלי ו.... לא מבינה ללמה נעלבת? היא בפירוש מנוסחת כהודעה כללית, כטרוניה כלפי האתר, לא כלפי הפורום הספציפי, וכששאלתי אם יש בידכן פתרון לשאלה - התכוונתי שאולי זה משהו שכבר נדון והיה כאן (כי כמו שאמרתי אני לא נכנסת לכאן על בסיס קבוע, וזה מאוד צרם לי בעין). לא מבינה מה עורר כל כך את הכעס, אלא אם כן - זה כבר "יושב" באמת על משהו קודם, כמו שאמרת... כשאני כתבתי דניאלה - זה היה משום שראיאתי שאין מנדי כבר זמן ארוך כאן, והנחתי שאם זה משהו שכבר נדון כאן - הרי את תהיי הגורם המוסמך והאחראי והזוכר ביותר לתת את התשובה לשאלה. זה הכל אז שוב - אין כאן כל כוונה להעליב. ולא, לא פניתיאלייך כגורם "מנהל" או "אחראי" של הפורום. אלא רק כמי שנמצאת כאן תמיד (כמו שאמרת גם את , ושאני מאוד מעריכה את זה) ויודעת לספר מה אירע כאן "בזמן שישנתי".... אני מקוה שעכשיו זה ברור יותר. אני

אם לסכם את הכל בצורה קצרה ופשוטה, אז ללא קשר ל"אם רובץ לי" על הלב דברים או לא, כי זה בכלל לא השאלה, וגם לא הוגן להחזיר את הכדור אלי.( הנושא ממילא היה רגיש אצלך, אז הגבת ביתר שאת...). השורה התחתונה היא שאני לא מחויבת לדבר, ולמרות העיקביות, אם בנושאים מיקצועיים-רפואיים, אני עוד מוכנה, ותמיד ברצון ,במהירות, וככל יכולתי, כאשר זה ניתן ובמידת ידיעותיי, אני נותנת מענה, אם לפניות כלליות, וגם כשהיו פניות כאילו ישירות אליי, ע"י פונים שכנראה ניתפסתי על ידם כ"יועץ הרפואי" של הפורום או משהו דומה, אני לא מוכנה להיות מוכללת בפניות ישירות, ובטח לא בכאלו שהן מביעות מחאה, בקשה לתיקון או שינוי, בעינייני נהלים/מינהל תכנון וכ' של הפורום, כי אני לא שייכת לכך, ואין סיבה. כמו שלא היית מכלילה ליד מנדי, אף שם של אף חבר אחר בפורום, פעיל ככל שיהיה, אז למה להוסיף אותי?! איזו תועלת יש לכך? הרי לעזור אני לא יכולה, ולכן זה היה כה מכעיס. אבל די. נראה לי שדשנו בכך מספיק. שבת שלום לכולם.

תדה גדולה לך דניאלה שאת כל הזמן עומדת לרשות כל אחד/ת שפונה בשאלה או בבעיה. אני תמיד קבלתי ממך המון תמיכה, הבנה ומקצועיות י ש ר כ ו ח ך ה מ ש י כ י בדרכך. רוחמה

פשוט אני יקרה, כפי שאתם יודעים לא הייתי בפורום תקופה ארוכה ובשל סיבה זו, לא נמחקו הודעות המפרסמים. נכון, זה ממש לא אידאלי אך זהו פורום תמיכה המנוהל ע"י אדם הסובל גם הוא כך שלפעמים, יש פאשלות כגון הפאשל הזו שההודעות לא נמחקו. כשאני בפורום, אני מוחקת כל הודעה שאינה מתאימה לפורום זה כולל פירסומים ולפעמים, אני קודם כל מזהירה את המטפלים וכו ואחר כך מוחקת תוך כדי הסבר מדוע זה אינו מקובל. היום ומחר אעבור ואבדוק מה צריך להוציא מהפורום - זהו חלק מתפקידי כמנהלת הפורום. לגבי הודעות כמו ההודעה החדשה של "תחקירנית" - אילו הם תחקירנים של תוכניות טלוויזיה/עיתונים אשר מעוניינים לעשות כתבות בנושאים הקשורים לכאב ולכן הם פונים דרך הפורום הזה לחפש מרואיינים אך עלי להדגיש שלא נשאלתי ע"י אף תחקירנית אם היא יכולה לשים את ההודעה בפורום או לאו- היא עשתה זאת מיוזמתה בלבד.....

פשוט אני, הבנת לגמרי את כוונתך וזה מובן לחלוטין אך אני רק רוצה להבהיר בהזדמנות זו שניהול הפורום הינו תפקיד שאני עושה בהתנדבות כמו כל דבר שאני עושה במסגרת תפקידי כיו"ר העמותה למאבק בכאב. מי שרואה אותי כאן וכועס שלפעמים אני נעלמת זה מובן לחלוטין אך אנא הבינו כולכם שזה רק אחד מהמון פעילות/מאבקים בתחום הכאב וזהו תפקיד התנדבותי בלבד.אינני מקבלת כל כסף על העשייה - השכר הוא בהישגים! עם זאת, אני זו שיזמתי את הפורום הזה וקיבלתי את האחריות על ניהולו ואם משהו לא מתנהל כראוי - זכותך המלאה להביע מחאה/להעיר משהו או להתעצבן וזה אפילו רצוי - באמת.... אני מנסה לנהל את הפורום באופן הטוב ביותר, בין שאר העשייה בתחום הכאב וזה מה שאני מנסה לעשות, למרות שוודאי אני לא תמיד עושה את זה כפי שכולם היו רוצים שזה יהיה שיהיה לך רק טוב, מנדי

היי אני עברתי תאונת דרכים לפני 4 חודשים הייתה לי פריקה פתוחה בכף הרגל כעבור 4 חודשים של סבל וכאבים אני בשלבי החלמה . אחרי שעברתי את כל הבדיקות של הסי טי ומיפיו בכף הרגל התברר שיש לי מחלת RSD מהי בדיוק המחלה הזאת איך היא עוברת ותוך כמה זמן זה יכול להמשך כרגע אני סובל מכאבים.. אשמח לקבל פה תשובות...

אוהד שלום רב, RSD או כפי שמכונה כיום CRPS כלומר complex regional pain syndrome זוהי תסמונת של כאב עיצבי שיכולה להופיע לאחר פגיעות למיניהן, לרוב שברים, אך גם פגיעות "בנאליות" יותר, בגפיים בד"כ, שהאיבחון שלה, למרות מה שכתבת, אינו מבוסס לא על CT וגם לא על מיפויים, למרות שאולי מיפוי לפעמים יכול לחזק את האבחנה, אבל בעצם אין אף בדיקה או הדמיה שמוכיחה או שוללת את האבחנה, והאיבחון מבוסס כולו על תשאול- דהיינו על האופי שבו מתואר הכאב, כי זהו כפי שציינתי כאב עיצבי והוא בעל מאפיינים מסוימים מבחינת התחושה שלו, למשל שורף, רגישות יתר למגע, זרמים וכו', וכן על בדיקה גופנית כמו- שינויי טמפרטורה, נפיחות מישתנה, בצקות, שינויי תשעורת ובציפורניים ועוד. אם אכן בכל זאת זה עונה להגדרות הללו, ויש לזכור כי לא כל כאב עיצבי הוא אכן RSD ,אז יש חשיבות רבה לטיפול מוקדם המשלב טיפול משכך כאב מתאים עם פיזיוטרפיה והפעלת הגף. יש חשיבות לטיפול נכון ומשולב, כי במתן טיפול בשלבים הראשונים יש סיכויים טובים להחלמה, לעומת כאשר אם לא מטפלים כפי שצריך, אזי יש סיכוי שהמצב יהפוך לכרוני, ואז הסיכוי בהמשך להיפטר מהכאב או התיסמונת הוא כבר קלוש. עצתי לך לפנות בהקדם האפשרי למומחה כאב אם באופן אישי או דרך מירפאת כאב טובה, כדי לזכות ליעוץ ולטיפול לו אתה זקוק. כל טוב, דניאלה

אוהד היקר, הייתי ממליצה בחום לפנות למרכז הרפואי "רעות"שנמצא ביד אליהו בתל אביב. יש מרפאה ומרכז יום שמתמחה בטיפול ב CRPS ומציע טיפולים נוספים מלבד פיזיותרפיה ואיזון תרופתי. את המרפאה מנהל דר' וטין שהוא מומחה בתחום. הכי חשוב, אל תפסיק לדרוך על הרגל, לשאת משקל ולהניע. שיהיה בהצלחה

שלום, ב-09 לספטמבר עברתי תאונת דרכים ונפגעתי בגב העליון וביד שמאל כתוצאה מרכב שנכנס בי מהצד שלי {אני נהגתי}. מבדיקה במיון הוחלט שיש חשש לשבר ולקרע של הגידים בכף יד שמאל והוחלט להתקין לי סד גבס. זה כבר 6 שבועות שאני עם גבס על היד הכאבים הולכים ומתגברים, לאחרונה זה עברו לי הכאבים לגב, לירכיים ולרגל שמאל אזור הברכיים וכף הרגל, היד נרדמת לי לפעמים, אני מרגיש זרמים בכף היד, כאשר אני לובש חולצה או גופיה אני מרגיש חשמל ועיקצוצים בפלג גוף עליון. לפני כשבועיים הובחנתי שאני סובל מ- RSD , שאלתי היא מה זה RSD ואיך מחלימים וכמה זמן יכולים לסבול מזה.

היי אוהד, כל מה שנועה ורוחמה כתבו לך נכון, והן אכן צודקות, אני סובלת מאותה מחלה כ - 14 שנים, ורק לאחר טיפול בבית חולים "רעות" במסגרת אישפוז יום ישנה הקלה מסויימת, לצערי בזמנו לא ידעו הרבה על המחלה, אך חשוב שתדע כמו שדניאלה ציינה שאפשר לצאת מזה אם מגלים ומטפלים במחלה בשלבים הראשונים, כמוך. ד"ר וטין נחשב מומחה מספר אחד בארץ ל crps , ישנו גם את פרופסור אייזנברג בבית חולים " רמב"ם", ועוד כמה רופאים בודדים בארץ שממש מבינים. ברעות מלבד לפיזיאותראפיה יש גם ביופיבדק, דימיון מודרך, קבוצת תמיכה, ריפוי בעיסוק, תעסוקה טיפולית וכדומה. אם ברצונך שאענה על שאלות נוספות אתה מוזמן להתקשר אלי לפלא: 052-3903789 ואשמח לענות בהרחבה. מקווה שתטפל בגפה הפגועה במהירות האפשרית לפני שיהפוך להיות מצב כרוני ואז כבר יהיה קשה מאד. תרגיש טוב ובהצלחה אורלי

אחד הטיפולים היעילים ב CRPS הוא השתלת אלקטרודות לגירוי שידרתי. כדאי לשאול את הרופא המטפל עליהם. רפואה שלמה!

אני נמצאת בכאבים קשים המרגישים כנשיכות כלב בידיים וברגליים, בנוסף תחושת מחטים ודקירות בכל הגוף. הכל בעקבות ניתוח בצוואר לפריצת דיסק אותו עברתי ומאותו רגע המצב רק הולך ומדרדר. אני מבקשת את עזרתכם לגבי טיפול לכאבים נוירופטיים מלבד התרופות המוכרות כמו : סימבלטה, ליריקה וכו... אני מתכוונת אם משהו עבר טיפול כמו: לייזר, זריקה מסויימת וכו... כמו כן, אם מישהו יכל להמליץ על רופא מומחה לכאבים שכאלה . אשמח לכל מידע רוני

רוני שלום רב, אני מצטערת לשמוע על בעיותייך, ואכן לצערנו פעמים לא מעטות ניתוח אינו פיתרון הקסם לו שואפים. בכל אופן, למרות הפרטים שסיפקת, אין אנו הכתובת למתן המלצות רפואיות כאלו או אחרות, וכל מיקרה הוא לגופו. כמו כן פעמים רבות הצלחת הטיפול תלויה בשילוב של כמה סוגי טיפול, אם זה תרופות, טיפולים פולשניים, וטיפולים אחרים כמו טיפולים משלימים למיניהם. עצתי לך לפנות למירפאת כאב באחד מבתי החולים הסמוכים לאיזור מגורייך (ולא בקופת חולים אם ניתן ). שם תמצאי גם צוות מיקצועי, גם מעקב, וגם סוגי טיפול מגוונים, ובטוחני שתימצא הדרך לסייע לך. חשוב לזכור כי איזון כאב הוא תהליך, ותהליך עשוי לארוך זמן. לעיתים כאשר אין מענה מהיר יש נטייה לעבור ולחפש מזור במקום אחר, להפך, אחד הדברים החשובים בדרך להצלחה הוא שיתןף פעולה עם מטפל אחד לאורך זמן, גם אם לפעמים ההתחלות יכולות להיות מקורטעות או קשות. מאחלת ימים טובים יותר ובהצלחה, חיזקי ואימצי, דניאלה

לדניאלה - אני נדהם מהידע המקצועי הרחב. לגבי מה שאת כותבת על דימיון מודרך והרפייה/היפנוזה עצמית, כשיטות להגברת השליטה העצמית, ולשיפור היכולת להתייחסות לצורה שונה בכאב. כיום אני משתמש בשיטה של מודעות והתמקדות בכאב לפי הצורך כדי לאפשר שליטה גבוהה יותר. נראה לי שהכיוון של עבודה עצמית כדי להגביר יכולת שליטה והתייחסות טובה יותר לכאבים זה מה שיכול להמשיך ולשפר את המצב. רציתי לשאול: לגבי הרפייה - מומלץ ללמוד את הנושא אצל פסיכולוג שמלמד הרפייה (אני מכיר פסיכולוג מקצועי בתחום) או שיש דגשים מיוחדים לגבי הרפייה עם כאבים ויש מומחים ספציפיים שמומלצים בתחום ההתמחות בטיפול בכאב? לגבי היפנוזה עצמית הבנתי שזה שלב מתקדם יותר בהרפייה עמוקה. אני מתאר לעצמי שדימיון מודרך והרפייה זה יכול ללכת ביחד למרות שניתן לתרגל אותם בנפרד. בכל מקרה מניסיונך מומלץ דווקא ללמוד את הנושא עם פסיכולוגים שמתמחים בטיפול בכאב, או שזה לא משנה והעיקר להתחיל לתרגל? ושוב תודה רבה.

יהודה היי, למרות שלכאורה קיימת אולי התחושה, ביחוד כאשר יש יותר ניסיון ואתה כבר לא רק מתחיל עם כל עיניין ההרפיות/היפנוזה וכו', שזה לא ממש משנה היכן ואם מי עושים את זה או ממי מקבלים את ההנחיות, כי את הבסיס הרי אתה יודע לעשות, וזה כאילו רק לתת מעין השלמות והעמקות. אבל, האמת שהיא, שלפחות מניסיוני, ולדעתי, ניראה לי כי חשוב לנסות לקבל הדרכה ע"י איש שבעל אוריינטציה להנחיית ססיות כאלו במטופלי כאב בפרט, אם זה פסיכולוג או פסיכיאטר. אני במהלך חיי כבר שנים מתרגלת דימיון מודרך/היפנוזה עצמית וכו'. בעבר הודרכתי לראשונה ע"י פסיכולוג אבל ללא רקע מיוחד, ומשם המשכתי לבד, וחשבתי שאני סך הכל עושה עבודה טובה, עד שבעצם לפני מס' חודשים במיסגרת אישפוז ממושך נפגשתי עם פסיכולוגית שמתעסקת בתחום, סך הכל עשינו 3 פגישות, בתנאים תת אופטימלים,בחדר רועש של בית חולים, אבל מה שהפקתי בשעה וחצי המיצטברת הזו, לא יסולא בפז עבורי, וכל ההבדל הוא שאדם שמכיר את נושא הכאב, הנחה אותי להיפנוזה מכוונת עם טיפים בהתאם, מול הנחיות כלליות, וההבדל בשבילי היה יום ולילה. סך הכל, לדעתי, לא צריך גם הרבה מיפגשים, רק כמה פגישות, 3-5, תלוי בך, לקבל עצות, ותרגול ראשוני, ואחר כך זה ממילא דורש עבודה עצמית ותרגול, שככל שמשקיעים יותר, כך התמורה שווה. אגב מושגים-הרפייה-זה המצב של הגוף כשהוא פשוט רפוי, ללא מתח שרירים, לרוב נהוג ללוות זאת בנשימות עמוקות. דימיון מודרך- תהליך בו המוח מדריך בעזרת דימיון לבצע מטלות או להשיג פתרונות כאילו היו ממש. כך ניתן לדמיין את הכאב עוזב את הגוף או אם הכאב שורף-לשנות לו את הטמפ', או להפחית בסקלה את העוצמה וכו'= מה שעובד.בד"כ כדי לאפשר זאת נוח שהגוף יהיה בהרפייה. היפנוזה-יותר בעייתי.הכרתית היא יותר עמוקה מאשר הרפייה, מצב גלי המוח אמור להשתנות.יכולה לאפשר השראה פוסט-היפנוטית, כלומר בעשייה נכונה ההורייה הניתנת בזמן הפעולה, אפשר לגרום לה להימשך להשפיע גם עם ההתעוררות.זהו בעצם הכלי האולטימטיבי לשליטה עצמית בכאב, שכן בתרגול מיטבי יכול לאפשר שיכוך כאב תוך רמיזה או סימן מוסכם, גם במצב עירות. זהו, קצת ניסחפתי, מקווה שלא העמסתי מידי, שבת שלום, דניאלה

שלום רב, סליחה שאני מתפרצת לדיון בין שניכם אך זה נושא אשר מאוד קרוב לליבי ולכן אני לא מתאפקת! רציתי להוסיף שלדעתי, הכי טוב ללמוד דמיון מודרך/היפנוזה עצמית אצל פסיכיאטרים המתמחים בתחום ספציפי זה ו/או פסיכולוגים רפואיים כי הם פסיכולוגים שמומחים לסייע לאנשים הסובלים מבעיות רפואיות ולכולם יש רשיון לעסוק בהיפנוזה. מנסיוני ומסיפורם של לא מעט חולים - יש בהחלט הבדל בגישה של פסיכולים רפואיים לבין פסיכולוגים קליניים שאינם מתמחים בטיפול באנשים הסובלים מבעיות רפואיות. הסוד בשיטות הללו הוא פשוט מאוד- ככל שמתרגלים, כך נהיים טובים יותר בשיטה וניתן להיעזר בהם ביתר קלות עד שזה כבר הופך כמעט לטבע שני-כפי שדניאלה כבר אמרה. אי אפשר לעשות קיצורי דרך בעניין הזה, צריך פשוט להתאמן כמה שניתן לאורך היום. הפסיכולוג הרפואי אשר עימו אני מנחה את קבוצות ההתמודדות תמיד אומר שאנחנו, חולי הכאב, לא יכולים להרשות לעצמנו לא להתאמן בגלל הכאבים הקשים. הפעם הראשונה שלמדתי שיטות מסוג זה היה בקורס בבית חולים שיקומי באנגליה. הקורס נמשך חודש ימים בו למדנו בין השאר טכניקות של היפנוזה עצמית דרך דמיון מודרך ועוד ואף בחנו את עצמנו בסוף כאשר הכנסנו את היד למי קרח ובעזרת ההיפנוזה העצמית- כמעט כולנו הצלחנו להחזיק מעמד יותר ממה שהגוף אמור להיות מסוגל מבחינה מדעית. עם זאת, ברור שקשה יותר להתמודד עם כאב כרוני שכבר קיים זמן רב בגוף ובמוח, מאשר כאב "חיצוני" כמו הכאב מהקרח, עם זאת, אין ספק שהשיטות הללו הן כלי מרכזי בדרך ללמוד להתמודד טוב יותר עם הכאבים. כששבתי לארץ לאחר כמעט שנתיים של טיפולים בלונדון (כי כולם התייאשו ממני כאן) בשנת 95, המשכתי לעבוד במשך שנים עם פסיכולוגית רפואית אשר משתמשת בכל מיני שיטות המבוססות על היפנוזה עצמית וכו' והיא אף לומדת שיטות חדשות כל הזמן. למדתי ממנה המון והעבודה עימה הייתה בעצם עבודה עצמית. אני מאמינה שלחיות עם כאב כל הזמן זה בעצם כישור שצריך ללמוד והכלים הללו עוזרים בהחלט להתמודד.

שלום רב, שמי רן, בן 28. מזה למעלה משנתיים אני סובל מלחצים בלתי מוסברים בראש (צד שמאל) שהינם תמידיים, כלומר מרגע שהחלו (סביב נובמבר 2005) לא היה לי ולו יום אחד ללא לחץ. אני עובד כעו"ד, והמצב הרפואי למעלה הפך את חיי לגיהנום. אני רק מתמקד בלשרוד את היום, ואיני יודע כיצד אוכל להמשיך מכאן. אני חושב שכבר ביצעתי את כל הבדיקות האפשריות (אמ אר איי, סי טי, מיפוי עצמות, אנגיו מוחי, הולטר, EEG) לרבות תרופות (דפלפט, אלטרול, ליריקה טגרטול וכיו"ב). בחצי השנה האחרונה הכאב מחמיר ואליו מתווספים תסמינים של לחצים בחזה משמאל (ממש כאילו מהלב). הרופאים שבדקו אותי רובם ככולן נתנו את אותה תשובה "אין לי מה להגיד לך. עשית כמעט את כל הבדיקות האפשריות". כולם גורמים לי להרגיש פסיכי אבל הכאב שלי ממשי ואמיתי והוא אינו מאפשר לי לחיות. האם שמעתם כל מחלת לב או מחלקת כלי דם שיכולה לגרום לתסמינים מהם אני סובל כל כך הרבה זמן ? האם יש בדיקות נוספות שאתם מכירים שאוכל לבצען ? אני הופך להיות רופא של עצמי בצער רב, ועל כן אנא עיזרו לי בכל מידע. תודה מראש, רן הסובל תודה וסליחה על האריכות. רן

רן שלום רב, מבלי חלילה לזלזל באמיתות התחושות והכאב שאתה מרגיש, אבל חשוב להבין, שהעובדה שהבדיקות לא מאבחנות את מוקד הכאב, משמעותה היא מחד שאפשר להירגע לפחות מהבחינה שאין קרוב לוודאי בעיה דחופה או מדאיגה שמצריכה התערבות או התיחסות מיידית מבחינה רפואית. הסיכוי למחלת לב או כלי דם בגילך ולאור תלונות אלו ובהעדר כל מימצא בסדרת בדיקות כל מקיפה כפי שביצעת משך פרק זמן ארוך יחסית, הוא קטן למדי. יש לזכור, כי ביחוד עבור תלונות של כאבי ראש, קיים שיעור לא מבוטל של אנשים, אשר למרות ברור מקיף, לא תימצא סיבה דימותית -אנטומית או פיזיולוגית ברורה שתסביר את תלונותיהם. אין זה כמובן שולל שקיימת בעיה, זה רק אומר שאין בידינו את האמצעים או הידע לאבחנה. לפי דבריך ניתן להבין כי המצב הנוכחי בהחלט פוגע באיכות חייך, ולא ניתן לשלול, כי הכאב בחזה הוא מישני לכך וקשור למצב הדחק בו אתה מצוי, ולא בהכרח תסמין נוסף שמצריך עוד ברורים. לדעתי, לאחר כל כך הרבה בדיקות שליליות, אין מקום להמשיך ולהתמקד בהמשך ברורים, שמירב הסיכויים שלא יובילו לשום מקום. המלצתי, להתמקד באיכות חייך ושיקומם, ופחות בניסיון להבין את הסיבות.בסופו של דבר הכי חשוב הוא להקל את הכאב, ללמוד להתמודד איתו, ולחזור לתפקוד, וכאשר זה ברור שאין בעיה מסכנת או משהו שפוספס, מדוע לחפש בנרות, בזמן שאפשר להתרכז בהחלמה?! כידוע תלונות כשלך, ללא מימצאים בבדיקות יכולות להחשב תחת ההגדרות השונות של "כאבי ראש" שזו אחת הקבוצות הגדולות של תלונת בכלל, והבעיתיות יותר לאבחנה. עם זאת, עדיין גם ללא בדיקות דימות או מעבדה, אצל מומחים לנושא, לפי תאור סוג ומהלך הכאב, יש אבחנות שונות שניתן לסווגן כמו- מיגרנה, Cluster headaches, Tension headhaches וכו' ואולי בהתאם לכך לשקול גישה טיפולית. ממליצה בחום לפנות לאחת ממרפאות הכאב באחד מבתי החולים שם תוכל להתייעץ עם מומחה כאב ולזכות לטיפול רב מיקצועי שיכלול תרופות, טיפול פולשני במידת הצורך (הזרקות לנקודות טריגר למשל), תמיכה ריגשית, וטיפול משלים . כמו"כ ניתן להעזר בשיטות להתמודדות אישית טובה יותר דרך לימוד הרפייה עם דימיון מודרך ו/או היפנוזה עצמית ,כדוגמא. מניסיוני, כאבי ראש לוחצים יכולים להגיב היטב לטיפולים המשלבים טיפול תרופתי עם פסיכולוגי, ביחוד גישות של ביופידבק או הרפיות למיניהן. אין ספק שהדבר דורש השקעה ותירגול עד לרכישת מיומנות, אך זהו כלי הנותן ומחזיר שליטה עצמית לשיכוך כאב ללא תרופות, ובשימוש נכון יכול להיות יעיל ביותר.מאחלת הצלחה בהמשך הדרך, כל טוב, דניאלה

לפני כ7 שנים נפצעתי בצבא ,עם שברי מעיכה בכף רגל שמאל,לפני כשנתיים הכאבים החלו להחמיר,איני יכול להזיז את אצבעות כף הרגל וכן כאבים חזקים בהליכה ומאמץ בכל כף הרגל.בצילומים:C.T-תקין.MRI-תקין.בבדיקת E.M.G התגלתה ירידה באמפליטודה מוטורית משמאל רושם של T.T.S,נאלצתי לעזוב את עבודתי בגין כאבים אלו.שאלתי היא,מהי הבעיה ממנה אני סובל ומדוע לא נראתה בMRI?,מהו פתרונה?,ומיהו המומחה הגדול ביותר שאוכל לקבל ממנו חוות דעת לגבי כף רגלי ?.דחוף!!!.

שלום רב, בעיקרון איני מאוד מתמצאת במה שאתה מתאר, אבל על פניו לשאלתך, TTS זוהי - Tarsal tunnel syndrome כלומר חשד לכליאה של עצב בכף הרגל ולכן ב- EMG רואים פגיעה באמפליטודה של העצב הפגוע, והדבר בהחלט יכול לגרום לכאב, לאור הלחץ שניגרם עליו, וזה לאור הסיפור שלך של שברים ישנים שהחלימו בהחלט ניתן להסבר, שעצב יכל אולי להילכד באופן כזה או אחר ביניהן באופן החלמה לא מושלם. ה- CT -ה-MRI מראים רק מיבנים אנטומיים ולא תפקוד, ולכן אם הרגל החלימה מבחינה גרמית ושרירת בסדר, הם יסוכמו כתקינים, ולא בהכרח יראו. דבר.גם לא כל עצב וכלי דם נראים בבדיקות האלו, ולכן ה- EMG מראה את התוצאה- הסבל של העצב. הכתובת בשלב ראשון היא למומחה כף רגל- אורטופד, אין לי ממש שמות, אבל אולי ניתן לפתור זאת. אם לא, אז כדאי יהיה להתייעץ עם מומחה כאב כדי להקל עליך את הסבל ולעזור תפקודית, דניאלה

תקשיב אתה חייב להיות זהיר TTS הוא משהו לא מאוד שגרתי, לא רבים הם הסובלים ממנו בצורה מובהקת ובכל זאת - אורתופדי םרבים מרשים לעצמם להמליץ די במהירות על ניתוחים של TTS. יש כמה דרכים לנסות לטפל בו לפני שרצים לניתוח - יש סוגים שונים של פיזיותרפיות, חסמים עצביים ועוד ועוד .... אם תאמר היכן אתה גר - אומר לך מי הם הרופאים המבינים בעניין. אני

שלום רב, אני סובלת מבעיות בחוט שדרה לאחר 2 ניתוחים. הבעיה היא כאבים נוירופטיים בלתי נסבלים. עד היום אני מטופלת נגד כאבים במתדון 5CC ביום ובערב 2 כדורי בונסרין. היום הוסיפו לי פעם ביום בערב 1 למיקטל 25 מ"ג כנסיון .ולא הורידו שום תרופה מאלה שאני לוקחת והם: האם מוצר לערבב את כל התרופות האלה בתוספת ל-2-3 ואבן ביום+כ-60 טיפות אופטלגין ביום.

רוחמה, עקרונית אין בעיה לערבב את התרופות הללו יחדיו מבחינה פרמקולוגית, כלומר, אין איזושהי אינטראקציה בעייתית בשילוב שלהן שאוסר שילוב שלהן יחדיו. מצד שני, יש לזכור כי כל התרופות שציינת, פועלות בצורה כזו או אחרת על מערכת עצבים מרכזית, ולכן לכל אחת מהן תיתכנה תופעות במערכת זו כשל עייפות, נימנום, ירידה בריכוז וכו', ויש להיות ערים אפילו אם בנטילה של כל תרופה לחוד הן סה"כ נסבלות היטב, האם השילוב שלהן, לא יחמיר בכל זאת תופעות מסוג זה למשל, ביחוד אם את נוהגת, לדוגמא. מקווה שתעזור לך, דניאלה

שלום רב, האם מישהו שמע על דר' איל עטיאס שמטפל ב-OXYPRO. האם הטיפול יכול לעזור לכאבים עיצביים. לא מצאתי חומר בעברית בנושא בתודה רוחמה

רוחמה שלום, את התכשיר הספציפיהזה אני לא מכירה, אבל עקרונית מדובר בתכשיר שהוא אנטיאוקסידנט. תכשירים דומים כנ"ל לא הוכיחו יעילות בכאבים כאלו. מצד שני, אפשר להתייחס אליו יותר כמו אל ויטמין ולא תרופה, ולכן כנראה שלא יהיו לא סיכונים או תופעות לוואי, ופרט למחיר, מן הסתן עונה להגדרה של אם זה לא יעזור זה לא יזיק. עיקר הניסיון הוא בטיפול יותר מקומי או בבעיות שיטחיות יותר, ופחות בכאב ובוודאי לא מסוג נוירופתי או קשה, למרות שמנגנונית אולי יש הגיון לכך. אפשר תמיד לנסות, אם כי אין הוכחות מובהקות בספרות להצלחות שלו. בכל זאת, כל אדם מגיב אחרת, ובאדם הפרטי תיתכנה תגובת, ודי שאתה הוא אותו אחד שלו התכשיר עוזר, ואז עבורך זה ה- 100%, ועולם ומלואו, כל טוב, דניאלה

רוחמה שלום, בניגוד לדעה של דניאלה, אני טופלתי אצל ד"ר עטיאס בגלל בעיות של כאבים וגם בעיות נוספות. אני חייב להודיעך שמאז שהתחלתי בטיפול חל שיפור גדול במצבי ובתחושות הכאב שהיו לי. נכון, לא הכל עבר ואני סובל מדי פעם אולם אין מקום להשואה בכלל.

אני בת 26, סובלת מכאבים קשים, נפיחויות, שינויי צבע ותפקוד לקויי ביד ימין כבר כמה שנים כשהמצב התחיל מזריקה של שק אוכל לכלבים במשקל 25 קילו על הכתף [עבדתי בחנות חיות] ויכולתי ממש להרגיש את הפציעה מתרחשת. עברתי עשרות בדיקות, עשרות רופאים, ב2003 מומחה לפרקים העלה השערה שמדובר בR.S.D ושלח אותי למיפוי עצמות וצילום כפות ידיים, כשהם חזרו תקינים רופא המשפחה שלי אמר שזה בטח לא זה. באותן שנים היו לי בעיקר התקפים שנמשכו לא יותר משבוע ובניהם הכאב היה עמום וניתן היה לחיות איתו באופן יחסי. המשכתי לעבוד בעבודות פיזיות ומן הסתם המצב החמיר, לפני כמה חודשים טובים עבדתי בחברה שאורזת בתים למעבר, היינו רק בחורות בחברה, עבודה פיזית אבל לא מטורפת, הייתה תנועה אחת חזרתית של סגירת ארגזים עם מכשיר כזה של מסקינגטייפ ואני חטפתי דלקת בגיד הכתף, או ככה לפחות אמרו לי ומשם המצב רק החמיר והיד שלי הלכה לעזאזל. אחרי שני MRI [ע"ש צווארי ומוח], CT, EMG ומה לא הגעתי למזלי הרב מאוד לניורולוג הנכון שאמר לי "אני חושב שמה שיש לך זה R.S.D, בטח תרצי לדעת במה מדובר" שם עצרתי אותו, פשפשתי בשקית המסמכים הרפואיים שלי והוצאתי את המכתב של אותו מומחה פרקים מ2003 ושאלתי את אדון ניורולוג "אתה מתכוון לזה?" הוא התנצל בשם הרפואה על כך שאובחנתי ב2003 ולא טופלתי עד סוף 2007. רשם לי פיזיותרפיה, אמר שאולי זה יעזור, סרבתי לסטרואידים והוא רשם לי מורפינים "להתקפים" הגעתי לרופא משפחה, אמר "הוא לא הבין שכואב לך כל הזמן? מה התקפים?! מה מורפינים?" החלחיט שליריקה תהיה טובה והתקשר לאשר עם הניורולוג. את הליריקה אני לוקחת כבר שבועיים והתפקוד שלי ירד משמעותית, אני כל הזמן עייפה, אני לא מתקשרת, אני מבולבלת, כואבת לי הבטן ועוד מיני "נפלאות" והגרוע מכל- כואב לי בטרוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שזו הסיבה בגללה אני ערה ב2:22 לפנות בוקר ומחפשת מידע על R.S.D באינטרנט.... לקחתי נרוסין, לא עוזר, כרגיל... ואני משתגעת כאן לגמריי!!! אשמח מאוד לשמוע על נסיונם של אחרים עם ליריקה כי SO FAR, אני לא מתה על זה... הבנתי שלוקח מינימום 21 יום להשפעה ולמיתון תופעות הלוואי אבל אני בכל זאת מודאגת.. מה גם שכבר חל שיפור, הנפיחות ירדה, הצלחתי לסגור ולפתוח את האצבעות מה שלא קרה הרבה מאוד זמן וביומיים האחרונים הנפיחות חזרה וקשיי פתיחת וסגירת האצבעות גם. שלא לדבר על הכאב הבלתי אפשרי כמובן... זה מתסכל!! מצטערת על החפירה וח"ח למי שהגיע עד כאן. לילה טוב ונטול כאב! אלי.

אלי שלום רב, אני מצטערת לשמוע על כאבייך ובעיותייך. תסמונת RSD או הקרויה כיום CRPS היא תסמונת של כאב עיצבי הפוגעת לרוב בגף, וניגרמת בדרך כלל לאחר חבלות בנליות יחסית, כמו שתארת למשל. המהלך יכול להפוך לכרוני, אם כי בטיפול נכון חלק גדול מהמטופלים משיגים שליטה מסוימת והגעה לאיזושהי דרגה של רגיעה או רמת כאב סבירה. הטיפול משלב טיפול תרופתי, הפעלה פיזיוטרפית, ותמיכה פסיכולוגית משקמת, אם ע"י שיחות ו/או ע"י לימוד והדרכה של גישות הרפייה ודימיון מודרך או היפנוזה עצמית בעזרתן ניתן להשיג שליטה עצמית ושיכוך כאב . ליריקה היא אחת ממס' תרופות שהשיגו תוצאות טובות יחסית בסוג זה של כאב. לרוב הקלה ניתן להרגיש תוך שבוע עד עשרה ימים מתחילת השימוש, כפי שאכן הבנתי שנצפה במיקרה שלך. שיא התגובה יכול לקחת יותר זמן. בכל מיקרה אם יש שיפור כלשהו, ניתן יהיה בהמשך לעלות במינון כתלות בסבילות עד למינון מירבי של 600 מג' ליום בניסיון להשיג תגובה מירבית. לכל תרופה יש תופעות לוואי, וכל אדם מגיב אחרת לתרופות. ליריקה יכולה בעיקר לגרום תחושת טשטוש ועייפות, שעבור חלק מהאנשים, במידת מה זו תופעה רצויה חלקית, כי משפרת איכות שינה שלקויה פעמים רבות בגלל הכאב. בכל מירה, לתחושת הטשטוש לרוב מתרגלים, ושווה לתת לזה זמן, ביחוד אם יש תגובה. דבר נוסף, זה די ברור לפי דבריך, כי התסמונת היתה קיימת על אש קטנה מס' שנים, ולא משנה מדוע, נגרמה כרגע התלקחות. טיפולים בסטרואידים הוכחו יעילים למדי הן בשלב החריף הראשון של אבחון RSD, וכן במצב כזה, בו קיימת החמרה/התקדמות או התלקחות חדה של המצב, דבר השקול למצב חריף. מתן קורס קצר יחסית של סטרואידים הוא די נטול סיכונים לטווח הארוך, וגם מבחינת תופעות לוואי זה טיפול יחסית פשוט, ומצד שני, יש בהחלט דיווחים על תוצאות טובות, כולל הפוגות, כך שבגלל שהיית במצב שקט הרבה זמן, ופתאום יש איזו החמרה, לדעתי לא הייתי כל כך מהר פוסלת על הסף את הרעיון הזה, שזה אולי בין הטיפולים היחידים, ובוודאי הפשוט ביניהם, שיכול להבטיח סיכוי להחזיר את הגלגל אחורה. דבר אחרון, כדי לטפל בעצמך כפי שנידרש, עלייך להגיע למירפאת כאב, רצוי לדעתי באחד מבתי החולים (ולא קופות החולים) ליד איזור מגורייך, כך תוכלי לקבל יעוץ מרופא כאב בעל ניסיון בטיפול ב- RSD ,להיות בטיפול במיסגרת תומכת, רב-דיסיפלינרית, לזכות לטיפול משולב תחת קורת גג אחת, מה שיעלה את סיכויי הצלחת הטיפול, ויכולתך להשתקם ולשוב לחיים תפקודיים ופוריים. כל טוב, דניאלה

תודה לך על התשובה :-) לאט לאט אני מבינה יותר ויותר כמה הניורולוג שאיבחן אותי והפנה אותי לטיפול לא ממש מודע לכל האספקטים של הדבר הזה. כנ"ל גם לגביי רופא המשפחה... יש לי תור לרופא שמתמחה בזה במרכז העוסק בשיקום כללי ושל CRPS רק שזה יהיה בעוד כחודש ויעלה לי 600ש"ח, הוצאתי כבר המון כסף על הסיפור הזה מאחר והקופה לוקה בחוסר תפקוד רציני, את הפיזותרפיה אני אתחיל רק ב26.2 כי זה התור הכי קרוב וגם אז אצטרך לנסוע לקצה השני של העיר כי במרפאה הקרובה לביתי יש תור רק למרץ... אני לא עובדת בגלל המצב ואני מתחילה להיכנס לדיכאון ממש רציני מכל הסיפור, מה גם שהסביבה שלי לא ממש מבינה עד כמה כואב לי וכולם אומרים לי "צאי מהראש הזה, תתחילי לעבוד ותהיי בסדר" הלוואי הלוואי הלוואי והייתי יכולה לעשות את זה. אין שומדבר שאני רוצה יותר מאשר שהיד שלי תהיה בסדר, אני ימנית ועוסקת בצילום, אומנות, מוזיקה ושאר דברים שמצריכים את היד ועכשיו אפילו להכין לעצמי סלט אני לא מצליחה. את הליריקה אני לוקחת כבר 15 יום, ביום השני כבר ירדה הנפיחות, לאחר כמה ימים חזרה לי היכולת לפתוח ולסגור את היד [כמו שכבר תארתי] וביומיים האחרונים היא התנפחה חזרה ואני עם כאבים שאני לא יכולה לתאר לך אפילו, רופא המשפחה אמר לי היום לקחת 40 טיפות אופטלגין ונרוסין 1, הקל מעט את הכאב לזמן קצר ועכשיו אני שוב מתפתלת. אני לוקחת 3 כדורים של 75 מ"ג ביום, 1 בבוקר ושניים בערב. תחושת הנימנום לא יעילה לי, אני מרגישה כמו זומבי, אני ישנה זוועה, הכאב מעיר אותי כל חצי שעה/שעה ויש לי סיוטים מאוד מוחשיים, בקיצור, ממש רע לי וכל האנשים בחיי ממש לא מצליחים להבין את זה משומה. זה מבאס ואני שמחה שלפחות מצאתי את המקום הזה כדי לפרוק קצת ואולי לקבל כמה עצות מועילות....

אני בן 23 ויש לי 8 שנים של כאב כרוני קבוע מפוזר במקומות שונים בגוף. זו פעם ראשונה שאני רואה את האתר - כל הכבוד על היוזמה בהקמת האתר והעמותה!! מספר שאלות: 1. עד כמה נפוץ כאב ללא הסבר מוגדר? 2. גם מבדיקה באתר וגם מפגישה אצל פרופסור רובינוב אני מבין שאחת התרופות המומלצות היא LIRIKA - הייתי בפגישה לפני כשבועיים שבה קיבלתי כדורים ואני רוצה להתייעץ לגבי זה: עד כמה זה "כדורי שינה" - היו תרופות שלקחתי שגרמו לשינה של עוד מספר שעות, ואני לא בטוח שזה מתאים לי כרגע להתחיל עם זה. 3. מי הרופאים המומחים בתחום? פרופ' רובינוב [פרקים בהדסה עין כרם] הביא לי את השמות של פרופסור אלון אייזנברג מהמחלקה לשיכוך כאב ברמב"ם וד"ר שרה הרמתי - פסיכולוגית לכאב בירושלים - יש רופאים/אנשי מקצוע נוספים שאתם מכירים שכדאי להכיר במסגרת הכרה יסודית יותר של מה יש לרפואה להציע, והכרת אסטרטגיות להתייחסות לכאבים. 4.מניסיונכם מה הרפואה כיום מציעה? חוץ מתרופות בסגנון LIRIKA, יש דברים שאתם מכירים שכדאי לבדוק? 5. אם יש מישהו/י בגילאים + 20 שמעוניינת להתכתב/לדבר אשמח 6.בעיני חיים עם כאב כרוני אילו אחד מהסגנונות חיים היותר קשים והיותר מעניינים שיש. ידוע לכם על ספרות בעברית בתחום התמודדות עם כאב? אחד מהנושאים המרתקים למחקר. 6. כמו שכתבתי רק עכשיו הגעתי לעמותה ולאתר, מניסיונכם האישי עד כמה כאב ללא סיבה מוגדרת יכול להפריע לעבוד? וזהו בשלב הזה. תודה שבוע טוב לכולם..

יהודה שלום רב, וברוך הבא- שאלת שאלות רבות, והאמת היא שקצת קשה לתת מענה על כולן. אני מבינה את הרצון לדעת הכל ומהר, שכן אין ספק שאחד הדברים שאולי מקשים על כל התמודדות שהיא, הוא אי הוודאות. אי הידיעה ממה אתה סובל, האם זה יחמיר? האם זה יעבור? מה הפרוגנוזה? לאן צריך לפנות? וכו'. מצד שני, יש להבין יכ לא ניתן לקבל את כל התשובות ביום אחד, וחלק מנושא החיים וההתמודדות עם כאב הוא תהליך של למידה, של התנסות. תהליך אישי שכל אחד צריך למצוא עבור עצמו את הדברים שעוזרים לו. אני מבינה לפי דברייך שאומנם שנים רבות אתה מסתובב עם מכאובים, אך רק עתה פנית או הגעת לראשונה לכתובת שמתאימה לכך. האם יש הרבה כאבים לא מוסברים? לא ברור. גם כדי להגדיר כאב כלא מוסבר, יש לפני כן להיות בטוחים שאכן נבדקת אצל רופא כאב שיודע לשלול אבחנות קליניות. כלומר- יש לזכור כי ברפואה בכלל, ובכאב בפרט, חלק לא מבוטל מהאבחנות נקבעות על סמך תשאול ובדיקה גופנית בלבד, ללא הסתמכות על בדיקות הדמייה או מעבדה. לצורך זה נידרשים רופאים המיתמצאים בתחום זה, שכן אבחנות כגון CRPS, פיברומיאלגיה או מיגרנות למשל- לא תאובחנה ע"י אף בדיקת דימות, ודורשות איבחון קליני, ומטופלים רבים מסתובבים עם מכאובים מ"סיבה לא ברורה" כאשר יש אבחנה שניתן היה לאבחן אותה אצל המומחה הנכון. עם זאת, עדיין רבים יכולים להישאר עם תלונות לא מוסברות, ביחוד לאור המיגוון הרב של התלונות, ביחוד בתחום הנוירולוגי, שעדיין רב הניסתר על הגלוי. מכיוון שעדיין חלק לא מבוטל מסובלי הכאב לא ניבדק ע"י מומחי כאב, קשה לכמת כמה באמת עם כאב לא מוסבר, וכמה אולי לא מאובחנים כיאות. לגבי הליריקה- זהו תכשיר ממשפחת תרופות נוגדי פרכוס שנימצאה כיעילה להקלת כאבים שונים, ביחוד כאלו שנחשדים כבעלי מקור עיצבי. תופעת הלוואי השכיחה היא גרימת עייפות, ובחלק מהאנשים זו תופעה רצויה שמשפרת את איכות השינה. חלק ניכר מתרגלים לתופעה זו עם הזמן, כך שעם היא מועילה כדאי להתאזר בסבלנות. היש אפשרויות אחרות? תרופתית- כן. לרוב מומלץ לשלב טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי ופיזיוטרפי. כמו"כ יתכן שבכל זאת אחרי שתתיעץ עם רופא מומחה, ובהחלט פרופ' אייזנברג הוא מומחה בתחום, למשל, תימא לכך "אבחנה" ואולי בהתאם ניתן יהיה לכוון טיפול. גם אם לא עדיין טיפול סימפטומטי יכול להקל משמעותית. עם הקלת הכאב, וטיפול משולב ותמיכתי, בהחלט ניתן לחיות חיים פוריים ופקודיים. לא תמיד זה קל, אבל הרבה תלוי גם בגישה שלך, בהתמודדות, וכיצד אתה תופס את הכאב. ניתן בהחלט לחיות איתו ולתפקד איתו. אולי לא להנות איתו, אבל זה לא חייב להיות הדבר הכי נורא שקרא לך, ואפילו ניתן ללמוד מכך. כל טוב, דניאלה

תודה רבה. הייתי מספר פעמים אצל פרופסור רובינוב- כל שנה/שנתיים אני הולך אליו לראות במה הרפואה התקדמה בינתיים. בעבר הייתי מקובע לרעיון שהתקווה היחידה למצב הזה היא להרגיש טוב מתי שהוא. היום לשמחתי אני כבר לא חושב שבזה הכל תלוי - נראה לי יותר חשוב איך להתייחס למצב הקיים, והנחת העבודה שלי שזה יוכל להימשך בעתיד עוד מספר שנים/עשרות שנים. בכל זאת - מניסיונך כמה זה נפוץ כאבים משמעותיים שנעלמים בסוף? באתר קראתי על דרך טיפול שפוגעת בעצבים שמוליכים כאב, זו שיטת טיפול שניתן להשתמש בכאב מפושט? או שזו שיטת טיפול שרלוונטית רק כאשר הכאב מגיע ממוקד ספציפי, ואז ניתן לטפל נקודתית. ולגבי מה שכתבת בסוף בנוגע לחיים עם כאבים - גם מניסיוני זה מדוייק. עוד לא יצא שהפסדתי יום עבודה בגלל כמות כאב כלשהי. [אני קצין בשלישות]. אגב - בתקופה האחרונה אני משתמש הרבה בשיטה של מודעות והתמקדות בכאב עצמו. בהתחלה חשבתי שזה נועד לצמצם לחץ ותחושות שליליות, בהמשך התברר לי שזה מאפשר להתייחס לכאב בצורה הרבה יותר רגועה - יותר כאל תופעה קיימת (אמנם קשה) מאל סבל שקשה לשאת אותו. זה בעיני מפתיע כי תמיד חשבתי שהעניין המרכזי זה הסחת דעת. [בסוף אני מנסה לעבוד עם שילוב של מספר דברים]. זו תופעה שיצא לך להכיר?

שלום רב ליהודה ודניאלה. וכמובן למנדי ההודעה הזו באה לבקש מכם המלצה מנסיונכם לרופאים המקבילים באזור ת"א והמרכז. לפרופ' רובינוב, ולד"ר הרמתי תודה רוחמה

רוחמה יקרה שלום, לצערי דווקא בתחום הזה איני יכולה להיות לך לעזר רב. אני שנים רבות מטופלת אך ורק ע"י פרופ' אייזנברג בחיפה, ואולי אני משוחדת, אך האמת שגם לא הייתי מחליפה אותו באף אחד אחר גם אם הייתי יכולה, להפך, כשנקלעתי לסיטואציה בה כמעט ונאלצתי להחליף אותו, עשיתי כל שביכולתי, ובהצלחה לשימחתי, כדי להישאר איתו. בנוסף, יש בחיפה ג"כ את דר' ריבר ירון שאני גם מאוד מעריכה. וקצת דרומה מהמרכז לכיוון ירושליים את דר' צ'רני שגם בעיני הוא אישיות, אדם מדהים ורופא כאב מצוין. בהחלט יש גם רופאי כאב טובים במרכז, אך אישית אין לי הכרות, וגם כרגע אני לא ממש זוכרת שמות, אך אני בטוחה שמנדי תוכל להועיל בכך יותר ממני, אז מצטערת ובהצלחה, דניאלה

שלום לך יהודה, ברצוני לברך אותך באיחור די דרמטי על הצטרפותך לפורום. כמו שראית - לא צריך אותי, מנהלת הפורום, בשביל לקבל מידע ועזרה בפורום הזה. כפי שוודאי כבר הבנת, זהו פורום מיוחד המלא באנשים טובים הסובלים כמוך ואשר רוצים לסייע לאחרים. הפורום גם נועד לשתף אחרים בדברים המתרחשים בעקבות החיים עם הכאב ו/או להביע את הקשיים והתסכול/כעס המתעוררים בעקבות הכאב כי כולנו צריכים לפחות מקום אחד בו ניתן להביע את מה שבלב - אז אתה מוזמן, כמו כולם, לכתוב כל מה שאתה רוצה ואנו ננסה לתת לך את שאתה צריך. אם עדיין יש לך שאלות, אתה מוזמן ליצור עימי קשר טלפוני או במייל שלי 0547233073 [email protected]

ערב טוב, האם ניתן לרכוש ליריקה 100 מ"ג בארץ? בסופרפארם נאמר לי שלא מייבאים את זה לארץ. תודה ושבוע טוב.

שרי שלום רב, עקרונית יש אומנם לליריקה מיגוון של מינונים, החל מ-25 מג', 50 מג', 75 מג' ,100 מג', 150 מג', 200 מג' ו- 300 מג'. מניסיוני האישי ולמיטב ידיעתי התכשיר המצוי בארץ הוא של 75 מג', ואני בהחלט בספק האם קיים תכשיר נוסף (למרות שלפי רישומי מישרד הבריאות כול המינונים מאושרים ב"סל התרופות"). כדי לוודא עצתי לך לפנות לחברה משווקת את התרופה בארץ, היא חברת פייזר (Pfizer ). הטלפון במישרדי החברה (במידה ולא שונה )- 09-9700500 ,כל טוב, דניאלה

שלום האם מישהו יודע או עשה דיסקוגרם או דיסקוגרפיה? מה בידיוק בודקת הבדיקה האם היא ממש כואבת? האם אפשר לעשות את זה אם אין לי דיסק?(אני אחרי 3 ניתוחים בעמ"ש ורוצים לעשות לי ניתוח נוסף להוצאת הברגים ואולי קיבוע נוסף אך הרופא ביקש ממני לעשות את הבדיקה הזאת תודה רבה מראש יוסף

יוסי שלום רב, אומנם לי אין ידע או ניסיון בתחום הזה, ולכן מה שאני נוהגת לעשות הוא לבצע חיפוש באינטרנט. עצתי לך היא להיכנס לאתר ב- http://www.allaboutbackandneckpain.com/index.asp מעמוד השער ניתן להיכנס ל-CONDITIONS -Herniated disc ,ואז בעקומה הימנית יש רשימה של מאמרים, שאחד מהם מתיחס ל- Discogram .אומנם זה באנגלית אך לדעתי תמצא שם את התשובות שאתה צריך בצורה פשוטה בהירה ולעיניין. כל טוב, דניאלה

דניאלה ממש תודה רבה לך על התשובה המהירה וכל הכבוד לך על כל העזרה שאת עוזרת לכולם יום טוב ורק בריאות טובה יוסי

שלום רב לך יוסי, גם לי אין מידע לגבי בדיקה זו אך כאמור, הכי טוב לקרוא באינטרנט על הבדיקה, כפי שדניאלה הציעה לך. כתבת שאתה עומד לעבור ניתוח נוסף - האם כרגע הבעיה הכי קשה שלך הינו הכאב? האם המנתחים חושבים שהניתוח יפתור את בעיית הכאב? האם הניתוחים עד כה עזרו לכאב או החמירו אותו? אני שואלת את כל השאלות הללו משום שמאוד חשוב להתייחס לכל הדברים הללו כשניגשים לניתוח חוזר, במיוחד אם היו בעיות עם הניתוחים הקודמים ואם המטרה הינה להעלים את הכאב. מאוד טבעי לקוות שניתוח יפתור את כל הבעיות אך לאור הנסיון של רבים מאיתנו - כדאי לך לשקול היטב את הניתוח ולהבין לעומק מה עומד להתרחש. אם תרצה לדון על הנושא הזה - בשמחה. הרבה הצלחה בכל אופן.....

שלום לכל חברי הפורום היקרים, בטח כבר נמאס לכם ממני, גם לי די נמאס, אבל שילוב של בעיות אינטרנט ומחלה נוספת לא הצלחתי להגיע עד היום לפורום אבל אני עכשיו שלכם והאמת היא שזה מתאפשר שהפורום ימשיך לפעול בלעדי בזכותכם ובזכות דניאלה. אני מחפשת בשביל כתבה בטלוויזיה מישהו שנאבק על תרופות שהוא מאמין שישפרו לו את יכולות התפקוד וכן הלאה. כל הזדמנות שיש לנו לעלות למודעות את המשמעות של לחיות עם כאב כרוני חשוב בשביל כולנו למעשה, כמו תמיד בתקשורת זה יכול גם להתבטל אבל זה יהיה נפלא אם מישהו יהיה מוכן להשתתף פעולה, אפשר גם בעילום שם (אני חושבת). אנא התקשרו אליי בהקדם האפשרי: 054-7233073 מנדי

הי מנדי טוב, את יודעת אני נאבקת כל פעם על משהו חדש ועכשיו מאבק גדול במיוחד , אבל - אני כב רלא כל כך מאמינה ב"העלאת מודעות", אני אל ממש רואה שזה עוזר בינתיים. אז ... להתיאש? אני

פשוט אני יקרה, אני מאוד מבינה את התחושה של "שוב דבר לא משתנה והכל רע" והרגשה שאף אחד אחר בעולם לא מבין את שעובר עלייך. דבר זה מתייחס לא רק להעלאת מודעות אלא גם לחינוך לגבי ההבנה מהו כאב כרוני- שני דברים המתרחשים בשטח (התחיל תהליך של בניית הכשרה בכאב בישראל, אנו מרצים בפני אחיות, רופאים, סטודנטים לרפואה וכו'. למרות הרגשתך, במציאות, אין זה לגמרי נכון. אי אפשר להשוות את המודעות לסבל הנובע מכאב כרוני למה שהיה לפני מספר שנים. אני מודעת לשינויים במיוחד מאז שהקמתי את העמותה למאבק בכאב. אינני טוענת שהמצב נפלא וכי אין כיום בעיות - יש עדיין הרבה עבודה אך הצלחנו בהחלט להגיע הרבה מאוד לתקשורת והתקשורת אף פונה אלינו לפעמים בבקשה לסיוע בכתבות וכו'. בשנת 2006 הצלחנו להכניס שלוש תרופות לטיפול בכאב עצבי וזה היה קשור מאוד לתקשורת כי פירסמנו הודעות לעיתונות וכו', כל פעם שהם דחו את התרופות - זה בהחלט הישג גדול ואנו פועלים כעת בכל הכוח להכניס טיפולים גם השנה וכן להסדיר את הנושא של התרופות לכאב עצבי. שינויים בשטח בעקבות העלאת מודעות איננו דבר המתרחש באופן מיידי ולצערנו, זה תהליך המתרחש על פני זמן. אם תיכנסי למשל ל MSN בריאות - את תראי שם לא מעט מאמרים בנושא כאב והסבל הנובע ממנו. במוסף הבריאות של הארץ למשל, התפרסמו בשנה האחרונה לא מעט מאמרים שנכתבו על-ידי הכתבים שלהם וכן מאמרים הלקוחים מעיתונים בחו"ל וכן מאמרים הנכתבים ע"י אנשים שונים כגון רופאים, אנוכי ועוד. אינני נחה על זרי דפנה וחייבים בכל הכוח להמשיך קדימה לטובת כולנו ונקווה שבשלב כלשהו תתחילי להרגיש אחרת - צר לי מאוד שאת מרגישה מיואשת בהקשר זה ומקווה שתרגישי בכלל פחות מיואשת בקרוב.... לבינתיים, החזיקי מעמד.

הי פשוט אני, אם את רוצה הזדמנות לספר על מאבקיים לקבלת תרופות לטיפול בכאב - אלה שסיפרת שאת לא מקבלת עליהם מימון -לא מתוך נסיון להעלות מודעות אלא ברמה האישית שלך - הנה יש לך הזדמנות פז. פנו אלי בנושא ורוצים לראיין חולי הכאב שאינם מקבלים אישור לתרופות לטיפול בכאב אבל, אם את מעוניינת בכך (לדעתי אפשר גם בעילום שם) את צריכה לפנות אלי עוד היום כי אחרי זה, זה לא יהיה רלוונטי. המספר שלי היה ונשאר 0547233073 מאחלת לך שהיום יעבור באופן הטוב ביותר שניתן, מנדי כמובן שאם מישהו אחר שאינו מקבל אישור לתרופה כלשהי לטיפול בכאב רוצה לספר על כך - הינכם מוזמנים לפנות אלי עוד היום. שלכם, מנדי

בקר טוב דניאלה בבקר אני בקושי יכולה לקום בבקר הגב מקובץ כמו קפיץ אני בקושי יכולה לינשום ובנוסף אני גם מרגישה דופק מהיר רק אחרי שאני קמה ומסתובבת זה קצת נירגע חוץ אני עושה מקלחת עם מים חמים טיפה משתחרר אבל קשה לי להיות בשכיבה זה יותר כואב לי אני אחרי טיפולי רפלקסולוגיה עם עיסוי של שמנים אתראיים אחרי הטיפול יש הטבה אבל כמה שעות שוב הכל מתקבץ לי כמו לקפיץ דניאלה מה לעשות אני מיואשת אני פשוט לא יוצאת מזה אני כל כך דוצה להרגיש טוב וזה פשוט לא הולך לי אני כל יום עושה מדיטציה אני עושה מה שרק אפשרי אבל הכאב לא משתחרר לי דניאלה תרגיעי אותי מה יהיה? תודה יום טוב דבי

דבי יקרה שלום רב, לפי מה שאת מתארת לפחות נראה שיש שילוב של כאב שרירי, אולי בגלל השכיבה הממושכת בלילה, אולי גם התנוחה תורמת לכך, ולא ניתן לשלול שבימי החורף חימום לא מספק עושה את שלו להחמרת המצב,ביחד עם מרכיב של לחץ נפשי שמחמיר בוודאי את הכאב עוד יותר, ולו רק בגלל שתגובת הגוף הטיבעית בזמן כאב היא לכווץ שרירים עוד יותר. הדופק המהיר שאת מתארת, קרוב לוודאי יותר קשור לתגובה הריגשית שלך אל הכאב ולחרדה שאת חווה מהופעתו ומהחשש ממנו וכיצד תיפטרי ממנו, ולא קשור כנראה לבעיה רפואית אחרת.מה יהיה? איש מאיתנו לא יודע, וגם לא נכון לשקוע במחשבות הללו. עדיף להתרכז ביום- יום, להתמודד כל יום ביומו. להנות בטובים יותר, ולעבור את הפחות טובים בציפייה לטובים יותר.גם לא נכון לחיות בציפייה של "למה הכאב לא מישתחרר או עובר?" זו גישה שגורמת לך להתייחס לכאב כאל הדבר הכי נורא שיש, המטרה שיש למגר, ולהתרכז רק בו. נכון שברור שעדיף בלעדיו, אבל כרגע הוא נמצא, אז צריך לפחות לנסות במקום להילחם בו כל הזמן, ללמוד להתחיל לחיות לצידו, להתמודד איתו, ומגלים שאפשר לעשות לא מעט למרות לאיתו. יש לנסות ללמוד להפריד בין כאב לבין התחושה שלנו להרגיש סבל אמיתי, נפשי בגללו, ואין בהכרח קשר ישיר ואמיתי בין השניים. יתכן מעט כאב שגורם תחושת סבל רבה ולהפך. לגבי מצב כעת, חשוב לדאוג שהבית יהיה חם. לבדוק האם ניתן לשפר משהו בתנוחת השכיבה שגורם לכך. חימום יבש יכול להועיל- כלומר ע"י שימוש בבקבוק מים חמים, כרית חשמלית, לעומת זאת שימוש במים חמים ישירים כמו במיקלחת, למרות התחושה הנעימה הזמנית, אחר כך יש ריבאונד כשהמקום מיתקרר, והשריר מתכווץ עוד יותר, מה שיחמיר את הכאב עוד יותר, ולכן "דוש" חם, ג' קוזי מכוון וכו'- ממש לא מומלצים, להפך. זהו, שבת שלום, דניאלה

שלום לכולם שמי אתי ואני עו"ס בחברה המעניקה שירותי סיעוד. אם אתם / הוריכם/ יקיריכם , נשים מעל גיל 62 וגברים מעל גיל 67, סובלים מכאב כרוני ולכן מתקשים בתפקוד היום-יומי (ניידות, רחצה, אכילה, הלבשה, שליטה על הסוגרים) ועומדים במבחן הכנסות - יתכן ואתם זכאים לשעות טיפול ביתי מהביטוח הלאומי. למתגוררים בחיפה / נהריה והסביבה / קריות אני מציעה סיוע ללא תשלום בבדיקת זכאותכם ובהגשת התביעה לביטוח הלאומי (+ חבילת הטבות של החברה). התקשרו אלי לקבלת פרטים נוספים ולקביעת פגישה אישית : 04-8522958 סוף שבוע נעים, רפואה שלמה ובריאות טובה לכולנו אתי

שלום רב לך אתי, אני מאוד מודה לך על המידע שנתת - זה מידע מאוד חשוב משום שאנשים הסובלים מכאב כרוני מתקשים מאוד לקבל את הסיוע הדרוש מביטוח לאומי ועל כן, תבורכי. אני יו"ר העמותה למאבק בכאב ואם זה מקובל עלייך, אשמח לשים את המידע הזה גם בחלון חדשות העמותה. האם זה בסדר? אם תרצי לשוחח עימי, ניתן לפנות אלי במספר 0547233073 שוב תודה, מנדי

שוב שלום דניאלה! אני שכחתי להזכיר שאני לוקחת גם סרוקסאט בגלל הכאבים ניכנסתי לחרדות וזה די עוזר לי לא ליפול רציתי לשאול אם אפשר לקחת טרמדקס פלאשטב אם אני לוקחת סרוקסט בתודה דבי

דבי היי, עקרונית "לפי הספר", יש סיכוי בנטילה משולבת עם סרוקסט וטרמדקס, כי לשתיהן מנגנון משותף בדיכוי נטילה חוזרת של הסרוטונין אל תוך קצות העצבים, ולכן יש סיכוי לעליית יתר ברמותיו דם (התרופות מתימרות לגרום לעליה בו, אך הבעיה עשויה להיות אם יש אינטראקציה ביניהן והרמות תהיינה גבוהות מידי), דבר שיכול בעיקר לגרום לעליית יתר לחץ דם, עד לרמות מסוכנות. חשוב לציין כי שכיחות התופעה היא נמוכה, מאידך אם היא קורית היא רצינית מאוד. יש רופאים, ביחוד פסיכיאטרים, שפחות נוטים להתיחס ולהזהיר מאינטראקציה זו. קרוב לוודאי שיש קשר גם לרגישות אישית, וגם למינונים שנלקחים, בעיקר של הטרמדקס.לדעתי, לא חייבים לפסול את התשלובת על הסף. אפשר למדוד בימי הטיפול הראשונים ל"ד, ואם נראה שהוא יציב, אז קרוב לוודאי שהכל בסדר, למרות שכדאי מידי פעם למדוד לשם מעקב. אם לחליפין, מסתמנת מגמת עלייה בו, אז לא הייתי לוקחת כל סיכון לגבי השילוב, ומחליטה על מי מהם לוותר.רק לציין כי סרוקסט אינה תרופה נוגדת חרדה אלא נוגדת דיכאון בהתוויה שלה. אבל כל עוד זה עוזר לך, על הכיפאקעקרונית, אין כמעט אף תרופה נוגדת דיכאון שנחשבת "בטוחה" ממש ביחד עם טרמדקס בגלל הסיבה הזו, פרט אולי מלודיל, שהיא תרופה די לא במודה. .לעומת זאת, אם רוצים לטפל בתרופות נוגדות חרדה, שלרוב אלו ממשפחת בנזודיאזפינים, אז אין בעייה לשלב עם הטרמדקס למשל. כל טוב, דניאלה

שלום לכולם! האם מישהו מכיר את התרופה טרמדקס פלאשטב אני סובלת מכאבים חזקים ןקיבלתי את הכדורים אבל אני לא מכירה אותם אז אשמח אם מישהו לקח אותם ומה זה עשה לו האם זה באמת עוזר לכאבים? בתודה דבי

דבי, שלום -טרמדקס פלאש-טבס, היא טרמדקס לכל דבר, במינון של 50 מג', ובמתן תת לשוני, ספיגה מהירה, ומתן לטווח של 4-6 שעות לרוב. זו תרופה לשיכות כאב במנגנון כפול שעובדת דרך קולטנים של אופיואידית באופן חלקי, אך אינה נחשבת נרקוטית וגם דרך קולטנים של סרוטונין ולכן נחשבת מועדפת בכאבים ממקור עיצבי. בהחלט יש כאלו שמשיגים איתה תוצאות יעילות. ניתן להגביר יעילות בשילוב עם אופטלגין. תופעות לוואי שכיחות הן תחושה של נימנום או כמו שיכור ביחוד בתחילת מתן, ויש התרגלות לרב לכך, עם הנטילה ואם עולים לאט במינונים. יש להקפיד לא ליטול עם תרופות אחרות שמעלות סרוטונין כמו נוגדי דיכאול למיניהם, או לעקוב אחרי ל"ד,שלא יעלה, דניאלה

הי דבי, בהמשך למידע הרב שקיבלת מדניאלה, אני רק רוצה לחדד את עניין ההתרגלות לתופות, מתוך נסיוני ונסיונם של אחרים - אני יודעת שאת כבר ניסית תרופות וטיפולים שונים ומגוונים ואף חווית תופעת לוואי לא נעימות במקרים מסוימים וזה וודאי מבהיל כשזה קורה אך חשוב לזכור כי תופעות לוואי מהסוג שדניאלה תיארה, כמו תחושת נמנום או טשטוש, אכן נוטות לעבור לאחר כמה ימים/כשבוע, כי הגוף מתרגל לתרופה ואז התופעות הללו בדרך כלל נפסקות ולכן, נראה לי כדאי לא להפסיק תרופה ללא התייעצות עם רופא כי לגבי תרופות מסוימות, לא מומלץ להפסיק בבת אחת את התרופה. אני מקווה שהתרופה תקל עלייך לפחות במקצת ואז יהיו לך יותר כוחות להתמודד עם הכל. כמובן שאם ישנה תגובה שמבהילה אותך, כדאי להתעייץ אם הרופא המטפל/רופא משפחה ולשאול כיצד לנהוג כי כמו שאומרים באנגלית "IT'S BETTER TO BE SAFE THAN SORRY". כשאני חושבת על תופעות שחוויתי עם תחילת הטיפול בתרופות שונות, זה מדהים אותי למה הגוף מתרגל. חשוב כמובן לקרוא את ההוראות לצרכן כי צריך לדעת מה נחשב תופעת לוואי נדירה וכו'. לפעמים, ככל שיש יותר מידע, מרגישים יותר בשליטה וזה יכול לעזור להפחית את תחושת חוסר האונים. כולי תקווה שהתרופה תעזור לך ומקווה גם שהגב שלך מרגיש טוב יותר. בהקשר זה, רציתי ליידע אותך מתוך נסיון ומתוך מחקרים שקראתי שטיפולי הידרוטרפיה יכולים להקל על תופעות מן הסוג הזה ולהרפות את השרירים ואף להקל על כלל הכאבים. כמו שאת יודעת, הקלה כלשהי היא משמעותית בהתמודדות עם כאב כרוני ולכן, גם אם זה עוזר באופן חלקי, לדעתי, זה שווה את זה אך זה כמובן לשיקולך. אם תחליטי לגשת לטיפולי הידרוטרפיה רק חשוב שתעשי את הטיפול בבריכה אשר מחוממת היטב, מעבר לחום הממוצע של בריכה רגילה, כי אחרת, השרירים יתכווצו עוד יותר. כמו כן, חשוב לאחר שיוצאים מהמים להתכסות במהירות, להתקלח במים חמים וכו', על מנת לא לקלקל את ההשפעה החיובית של הטיפול במים. ישנם אנשים עם כאב עצבי שהמים קצת שורפים להם בהתחלה בגלל הכלור וכו' אך מנסיון, גם לזה מתרגלים אט, אט. עצם היכולת לנוע בחופשיות בבריכה, ביחס ליכולת לנוע ב"יבשה", יכולה לעזור ולתת גם תועלת נפשית. כשאני יכולה להיכנס למים, גם עצם היכולת להתנועע ביתר חופשיות גורמת לי להרגיש טוב יותר - לא רק פיזית אלא גם נפשי וגם לזה יש ערך. תרגישי טוב, מנדי

יש לכדור תופעות לוואי קשות הקאותכ- 5 שעות לאחר נטילת הכדור במשך חצי שעה !!!! כדור מסוכן

יש לי 50 טבליות 25 מל בתוקף עד2011. 03-6482089

שלום רב לך עוזי, המון תודה על הרצון הטוב להעביר לאחרים את התרופה שאינך זקוק לה וייתכן בהחלט שמישהו אחר יוכל להפיק תועלת מן התרופות. עצתי אלייך היא לפנות לעמותת "חברים לרפואה" מכיוון שהם אוספים תרופות ומעבירים אותם לאנשים הצריכים אותם. שוב תודה, מנדי

מנדי שלום ידוע לך על קבוצות תמיכה שנפגשות הירושלים? תודה יעל

אני סובל מכאב עצבי עקב פגיעה בחוט שדרה לאחר תאונה לפני 10 שנים. ניסיתי המון תרופות וטיפולים שלא עזרו עד שלפני כשנה שהתחלתי לקחת ליריקה שכן עזרה והפחיתה מאוד הכאב במינון 450 מ"ג אך התקווה לחיים ללא כאב התנפצה לרסיסים כשהחלה תופעת לוואי די נדירה של ליריקה - בעיית זיכרון קשה ולכן נאלצתי לבקש מרופאת הכאב שלי פתרון חליפי. מאחר ואת רוב התרופות כבר ניסיתי, היא המליצה על TOPALAX חיפשתי פה בפורום ויש איזכור אחד ישן שהתרופה ניתנה לבעיית מיגרנה ובחיפוש ברשת ראיתי שבדר"כ תרופה זו מוזכרת כיעילה למיגרנה מלבד בעיות אפילפסיה שתרופה זו נועדה במקורה. באחד האיזכורים גם שמתי לב שגם לתרופה זו יש תופעת לוואי של בעיות זיכרון ופגיעה קוגנטיבית. אודה על מידע מכל סוג אודות התרופה

שי שלום רב, טופמקס היא תרופה השייכת למישפחת נוגדי הכיפיון וניתנת בהתוויה נוספת של טיפול מונע נוגד מיגרנות. הניסיון של טופמקס כטיפול בכאב עיצבי אינו נחשב מוכח לפי מחקרים. להפך, מס' עבודות כשל מלהראות תועלת משמעותית של התרופה. אחרי שזה נאמר, יש לזכור כי העבודות מייצגות סטטיסטיקה לשמה, וכי באדם הבודד יכול להיות רק 0% או 100% ,ואפילו אם במחקר יש אחוזי הצלחה בודדים, אם אתה הוא זה שאחראי לאותם אחוזים,אולי עבורך ההצלחה מלאה, ואם נכשלו תרופות אחרות ואין מה לנסות, אז אולי זה כדאי. אני סובלת מ- CRPS עמיד לכל טיפול, וככזה בשלב מסויים התחלתי ליטול טופמקס לפני כ-3 שנים.התרופה השיגה לי הקלה של כ- 10% בכאב, שעבורי זה הרבה. לגבי תופעות לוואי, היא גורמת לחוסר תיאבון וירידה במישקל. הן גם תלויות במינון, שאצלי הוא גבוה מהמקובל עד פי 3 ,בנושא הקוגניטיבי- לא ניתן לשלול השפעות של תרופות הפועלות במע' עצבים מרכזית, בכללן טופמקס. ליפעמים יש לי תחושה של ירידה בריכוז או ביכולת לחישוב מתמטי מהיר בראש, אך האם להאשים דווקא את התרופה הזו ביחוד שאינה היחידה שאני לוקחת או אולי לחליפין את העובדה שאני ישנה 3 שעות בלילה?. בכל אופן, לדעתי, לכל תרופה יש תופעות לוואי באחוז מסויים, אך אין זה אומר שהן תיגרמנה. רובן גם הפיכות בהפסקת התרופה. ולכן, למה שלא לנסות ולראות בכלל אם היא עוזרת. אם לא- אז אין מה לדאוג לגבי ההמשך. ואם כן, וחלילה תחוש ירידה קוגניטיבית, תמיד אפשר מייד להפסיק, והכל אמור לחזור לתקנו (חוץ מהכאב), אך אי אפשר להחזיק את המקל בשתי קצותיו.דבר נוסף, טופמקס לא מאושרת ב"סל" לכאב פרט ממיגרנה ויש לרכוש את התרופה פרטית.עבורי, למרות המינון הגבוה שאני נוטלת, המחיר הלא מבוטל של התרופה, ולכאורה ההשפעה הלא רבה שלה, כיום הטופמקס היא אחת התרופות היחידות שמועילות לי, ואני מאושרת שהתחלתי איתה. וגם אם היא אולי גורמת לתופעות כאלו או אחרות, עדיין אני כשירה לגמרי כדי לעבוד במישרה מלאה המצריכה חשיבה וזיכרון. מאחלת כל טוב ובהצלחה, דניאלה

הי דניאלה ראשית תודה רבהעל תשובתך המפורטת האם ניסית ליריקה? האם בתופעות הלוואי של טופלקס נכללת - גרימת עצירות? אני שולח לך קישור על מחקר קטן שמצא פגיעה קוגנטיבית בדיוק כזו שבגללה אני מפסיק את הליריקה. אני שמח שעליך התרופה לא משפיעה לרעה בתחום זה אבל עליי נראה לי שהיא כן תשפיע כמו שהליריקה. http://www.infomed.co.il/news/n_103100_2.htm שבוע טוב

שלום לכולם ,אני והמחשב עדיין לא מאוד מכירים וזו הפעם הראשונה שאני כותבת בפורום כולשהו.קיבלתי מרשם לטופמקס נגד כאביי ראש וחלפו חודשיים ואני עדיין מפחדת להתחיל,למרות שהרופא מומחה בתחום ולמרות שאיכות החיים שלי נוראית ביותר בגלל כאביי ראש יום יומיים. כל יום מחליטה להתחיל ובערב שוב עולה החשש ואני נסוגה.

שלום: יש ברשותי כדורי סימבלטה 30 ו60- מ.ג לי הם לא מתאימים אשמח לתת אותם לזקוקים. עודד

אני אשמח מאד לקבל ממך את הסימבלטה,כי אני משתמש בהם בקביעות והם עוזרים לי! בתודה מראש יאן 0504550598

היי בהחלט בהחלט אשמח לקבל ממך אותם. (אם אתה בטוח שאינך זקוק להם) אני

אנא הכנסו לאתר העצומה וחיתמו עליה, מידי שנה מתכנסת ועדת סל התרופות מאחורי דלתיים סגורות ומידי שנה קולם של הסובלים מכאב לא נשמע. הם עסוקים מדי. כואב להם. השנה צריך לשים לזה סוף. צריך לתת מענה גם לכאב בסל התרופות. כי בישראל של היום אפשר למות מכאב. "למות מכאב" www.pain.org.il

דרור, אין ספק שכאב, כמו מצבים מס' אחרים נוספים, אינו זוכה להתיחסות מספקת ו/או יצוג ב"סל התרופות", בימים של סידרי עדיפויות, כאשר בשל תקציב מוגבל, מכלילים בשלב ראשון את התרופות מצילות החיים, ואין כמעט התיחסות לתרופות התורמות לאיכות חיים, על כל המישתמע מכך, אפילו אם במצבים קיצוניים, העדר מתן טיפול, עשוי לפגום באיכות החיים עד כדי סיכונם. אומנם תמיד יהיה מקום לשיפור נוסף, ועם כל זאת, יש לזכור שדווקא בשנה האחרונה, לאחר שנים שבהן לא נעשה דבר בתחום, הוכנסו 3 תרופות יעודיות לטיפול בכאב עיצבי ל"סל"- נוירונטין (קו 1 ), סימבלטה ( קו 2 או בסכרתיים ), וליריקה ( בקו 3 ).פרט לתרופות הללו, קיימות ב"סל" עבור טיפול בכאב כל התרופות השיגרתיות, דהיינו:NSAID's,טריציקלים(אלטרול),אופיאטים למיניהם וטרמדקס וכן מערכות מיכשור להקלת כאב כמו משאבות ואלקטרודות. כך שלמרות שבוודאי שיש עוד מה לשפר ולהוסיף, יש להכיר גם בהתקדמות שנעשית עם השנים

דניאלה אכן צודקת - שנה שעברה זו היתה הצלחה גם שלנו שהתרופות לכאב עצבי נכנסו ויו"ר הועדה של 2006 אף אמר לי שהיתה לנו השפעה על מה שהתרחש. אכן ישנם אופציות מסוימות לטיפול בכאב אך יש כיום הטייה לא צודקת בסל (מאמר שכתבתי על הנושא "סוף לכאב" פורסם בהארץ) וטיפול בכאב מייצג את הצורך בטיפולים לאיכות חיים ולא רק בהארכת חיים. אני מאמינה שהקלה משמעותית על כאב זה למעשה הצלת חיים. בזמן שיש להכיר בהתקדמות, במקביל יש גם להיאבק כרגע, בצורה חכמה ונכונה ולא סתם לצעוק, על הטיפולים החדשים שיכולים להקל על אוכלוסיות מסוימות בתוך עולם הכאב וכן על טכנולוגיות קיימות שעדיין אינם בסל למרות שהוכחו כיעילים. יש לזכור עוד דבר, כל מאבק למען המקום של הטיפול בכאב גם מעלה מודעות למחלת הכאב עצמה. אם חושבים על כך שיש כמליון אנשים החיים עם כאב, אין ספק שעדיין יש להיאבק על שיפור איכות ונגישות הטיפולים לכאב כי רבים עדיין לא מקבלים את הטיפול המתאים. דבר זה אינו נובע בהכרח מטיפולים שאינם בסל אלא בגלל שהרופא אומר שצריך לחיות עם זה ולא שולח למומחה לכאב או משום שהאורטופד חושב שהוא מוסמך לטפל בכאב וכן הלאה. יש עוד מה לעשות ואט, אט נעשה את הטוב ביותר שנוכל.

הרופא המליץ על סיבלטה.הקופה לא מאשרת מכיון ואני לא בקריטריון חולה סוכר. כולכם מכירים מה זה כאב עצבי ועל הרעה באיכות החיים. אז מה לעשות?לההפך לנכה או לשלם עבור התרופה וזאת אין ביכולתי!. אני בגיל 76. 03-6482089

לא ניתקלתי אף פעם באתר שלך, ותאמין לי בכל מה שנוגע לכאב חרשתי את העולם. אז מי אתה בבקשה? מה לגבי המאבק שלך בכטאב? סל התרופות? קשר למנדי אם בכלל ועוד. ספר ספר.. כולנו חברים כאן אני ולא פשוט אני אלא רק אני... וגם עני.. אבל זה לא קשור.. (-:

שלום רב, הייתי מאוד רוצה לשמוע עוד על העצומה הזו ולדעת מי אתה ואת מי אתה מייצג. אנו, העמותה למאבק בכאב, עובדים קשה מאוד על הכנסת תרופות חדשות לטיפול בכאב ובכלל, העלאת מודעות למקום של הטיפול בכאב בסל. בקרוב נוצא נייר עמדה כללי בנושא יחד עם עמותות רופאים. באתר העמותה ישנה רשימה של התרופות והטכנולוגיות שאנו מבקשים להכניס השנה(הוכן בסיוע פרופ' אייזנברג) וכל פנייה אישית מצידכם תשפר את הסיכויים, בנוסף לכל המכתבים והפעולות שלנו כעמותה מייצגת. אחת הבעיות שאנו רוצים לפתור השנה זה הסיפור של התרופות לכאב עצבי - נאבקנו במשך שנה להכניס את התרופות לטיפול בכאב שנה שעברה אך חולים רבים לא מקבלים את התרופות הלכה למעשה. הבנו שאכן יהיה דיון על הנושא ונקווה שהועדה תורה לקופות ליישם את ההנחיות החדשות לטיפול בכאב עצבי. כל אחד מכם שעבר מסכת בירוקרטית לקבל תרופות לכאב עצבי או שמא עדיין לא קיבל אישור יכול לעזור לכולנו וכן גם בני משפחה יכולים לכתוב. בכך שתפנו ישירות לועדה (כתובת האי מייל הרלוונטי נמצא באתר העמותה בחלון החדשות) ותבקשו להסדיר את הנושא. אני גם שולחת מכתב כיו"ר העמותה ובשם הועד שלנו אך כל קול נוסף, יעזור להשפיע וזה רק יחזק את הדרישה שלנו. התרופות לכאב עצבי אינו המאבק היחיד שלנו ואנו עמלים על כיוונים שונים כמו למשל טיפול חדש לכאב סרטני מתפרץ . האמת היא שזה לא בסדר שמי שצועק הכי חזק הוא שבסוף מקבל תרופה והשיטה כיום היא בעייתית. אין לנו ברירה אלא לשחק את המשחק אך זה לא הליך נכון. זה צריך להיות דיון מקצועי הכולל חישובים כלכליים (ולא צרכים כלכליים של האוצר אלא חישובי עלות/תועלת וכו'). אם היו הולכים בדרך זו, ברור שהיו הרבה יותר תרופות לטיפול בכאב בסל בגלל שאם מצליחים להקל משמעותית על כאבו של אדם לאורך שנים, זה חוסך למדינה הרבה מאוד כסף. אז חבר'ה, תתחילו לכתוב ואודה לכם מאוד אם כל מי שכותב יכול ליידע אותי גם כן. [email protected] שלכם, מנדי

הערה אחרונה לאחר שראיתי את האתר- דרור, איני יודעת מהו האתר שלכם אך אם אתם באמת רוצים לחולל שינוי, ואני כמובן תומכת בכל מי שמקדם את המודעות לטיפול בכאב וכד', אך אי אפשר לטעון שאין היום שום אפשרויות לטיפול בכאב - זה פשוט לא נכון. אמנם צריך להיאבק כפי שכבר אמרתי על אפשרויות נוספות אך הרושם שלי מהאתר הוא שזה פופוליזם ונסיון לזעזע. .איני חושבת שבגלל שכולם מנסים להסב את תשומת לב הציבור והועדה ל"נושא שלהם" שצריך להתדרדר לנסיון לזעזע ללא תוכן. טענות על בסיס רפואי/עובדתי הן חזקות בהרבה. הנה לדוגמא עובדה שמדאיגה מאוד: 63% מהסובלים מכאב סרטני חווים כאב קבוע בדרגות מ-7-10. דרור, כולנו מחכים כעת למוצא פיך

ערב טוב, התחלתי לקחת ליריקה פעמיים ביום 75 מ"ג. בינתיים על הכדור של הבוקר אני לפעמים מוותרת כי התרופה קצת מרדימה אותי. רציתי לדעת אם שמעתם על תופעת לוואי של אצירת שתן (וזו לא שגיאת כתיב....) ? כלומר, קושי במתן שתן. את התרופה קבלתי בגלל כאבים בשלפוחית השתן והסוגר שלפעמים התפשטו בכל האגן. כלומר, בעיות בהטלת שתן (דחיפות ותכיפות, כאבים וקושי בהתרוקנות) - כבר היו קודם לנטילת הליריקה אבל יש לי חשש שעכשיו הקושי להטיל שתן ממש התחזק. הייתכן שזה מהתרופה?. תודה.

שרי שלום רב, בעיקרון תופעות לוואי לליריקה המע' השתן הן נדירות ביותר. תוארו, וביחוד במינונים הגבוהים, דהיינו מעל 300 מג' לרוב, במיקרים בודדים, כלומר כ- 1% מהאוכלוסיה, את ההיפך ממה שאת מתארת, כלומר- הפרעות בשליטה על מתן שתן. מאידך, למיטב ידיעותי, אין דיווים בספרות על קשר סטטיסטי מוכח בין ליריקה לאצירת שתן. בכל מיקרה, בכל הופעה של תופעת לוואי שהיא או החמרה של תסמין, במקביל לתחילה של תרופה חדשה, כדאי להתייעץ עם הרופא שנתן אותה. כל טוב, דניאלה

תודה על תשובתך המהירה. לא רציתי לפנות לרופא לפני שאני בטוחה שאכן יש החמרה. ואני עדיין לא משוכנעת בכך. יש לי, ברשותך, עוד שאלה: האם חייבים לקחת את הליריקה באופן קבוע או שאפשר לקחת לפי הצודך? האם היא פועלת מיידית כמו כל תרופה לשיכוך כאבים או שצריך לקחת כמה ימים (או יותר) עד שמתחילים להרגיש את השפעתה? תודה מראש.

שלום רב, האם מישהו מחברי הפורום לקח מתדון לאיזו תקופה ובאיזה מינון לשיכוך כאבים כתוצאה מפגיעה מעצבים בחוט השידרה שנגרמו כתוצא המ-2 ניתוחים שהרעו את מצבי. יצויין כי לאחרונה התחלתי לסבול מכאבי בטן חזקים. למרות שה-CT הראה כי מצב האברים ומצב הבטן 100 אחוז. אנא האירו את עיני כיון שמצבי הולך ומתדרדר אני בקושים מסוגת לפסוע,לשבת או לשכב. כתוצאה מהרעת המצב גם מצבי הנפשי הולך ומתדרדר ואינני מפסיקה לדמוע. אני לוקחת לשם קח בונסרין כדור וחצי ליום. שלכם רוחמה

רוחמה, מתדון בהחלט יכולה לסייע במיקרים מסוימים. יש אמשים שלא הגיבו לאופיאטים כאלו או אחרים ודווקא במתן של מתדון השיגו תגובות. לפי הספרות קיים ויכוח האם זהו האופיאט המועדף במיקרים של כאב על רקע עיצבי, והנתונים סותרים, אך סוביקטיבית, קיימים דיווחים בהחלט מעודדים. כמו בכל תרופה, עד שלא מנסים, לא יודעים. חשוב לזכור לגבי המתדון, שהמשך שהתרופה משפיעה, משתנה עם הנטילה, כך שבימים הראשונים היא עובדת לפרקי זמן קצרים יחסית, אך כעבור מס' ימים, יש התארכות משך ההשפעה, ויש להפחית תדירות נטילה בהתאם. לגבי מינונים- אין זה המקום לגבי מינונים, וזה מתפקיד הרופא שלך להמליץ על מינון. המינון תלוי האם טופלת לפני כן באופיאט אחר, ובאיזה מינון, או לא, ויחס ההמרה אינו ישר, ומישתנה במינונים השונים. לדעתי, אם הציעו לך תרופה זו, למה לא לנסות, את סובלת פיזית ונפשית, ואולי המתדון יועיל, אז כדאי לנסות ואולי מזלך יאיר לך פנים. בהצלחה, דניאלה

הי רוחמה יקרה, סליחה על העיכוב במענה אך אני משתמשת בין האופיואידים שאני לוקחת גם במתדון (ויש לי כאב עצבי גם). אני משתמשת בזה כבר שנים. כפי שדניאלה אמרה, לנו אסור לדבר על מינונים כי זה תפקיד הרופא שלך. עבורי מתדון יעיל יותר מאשר תרופות כמו MCR וכד' וגורם לפחות תופעות לוואי, חוץ ממע' העיכול, אך יש לי שתי הערות חשובות מעבר למה שכבר נאמר: מתדון נשאר בגוף יותר מאופיואידים אחרים וממש אסור לשחק עם המינונים. ברגע שתקבלי מינון מהרופא שלך חשוב מאוד להקפיד על מינון זה. אי אפשר להחליט יום אחד לקחת יותר ויום אחד פחות כי זה מסוכן ומאוד לא מומלץ בעיקר בגלל אורך הזמן שזה נשאר בגוף. דבר שני שמאוד חשוב לדעתי לגבי כל האופיואידים - הם אכן גורמים לבעיות בבטן והכוונה היא לא רק לעצירות. היום ידוע שאופיואידים יכולים אף לגרום לבעיות כמו צרבת (הוכח מחקרית). אני אף עברתי ניתוח בגלל צרבת חריפה ומסובכת ואף פעם לא אמרו לי שיש לזה קשר לאופיואידים, עד אשר התבקשתי לקחת חלק בפרויקט אירופאי להעלאת מודעות לבעיות הנגרמות למערכת העיכול בגלל אופיואידים ואז הרופאים אמרו שייתכן שיש בהחלט קשר. אין זה אומר שכל מי שלוקח אופיואידים יסבול מבעיות במע' העיכול ולא כולם יסבלו מכל תופעות הלוואי אך לדעתי, חשוב להיות מודעים לזה. כיום מפתחים באחת החברות תרופה לבעיה זו וחברה אחרת פיתחה פתרון אחר שמוביל לכך שצריכים פחות אופיואידים אך הם עדיין לא קיימים כאן בארץ (אחד מהם עדיין בשלב של ניסויים קליניים). בכל אופן רוחמה, חשוב לדבר עם הרופא המטפל גם על הכאבים בבטן ונסי לתאר אותם לרופא באופן המדויק ביותר....(למשל: זה שורף ועולה למעלה, זה לוחץ, זה עושה תחושה כאילו שהבטן מלאה וכד'...). אגב, אין ספק שעצירות מוחמרת כשלא אוכלים בצורה מסודרת גם ספורט עוזר אך ברור שלנו קשה לעשות ספורט אך אין ספק שיש לי קצת שיפור כשאני שוחה. מקווה שעזרתי במקצת, מנדי

,תודה על תשובותיכן. כרגע הכאבים קשים מנשוא והתופעות הן של כאילו הבשר והעור רוצים להפרד מהגוף. כאילו תולעים,קוצים,סכינים וסיכות הם בתוך העור בעיקר ברגלים. וחופרים ,ולוחצים וחותכים אותי. באשר ליתר הכאבים בגוף המצב חמור עד כדי צעקות ובכי. ללכת לבית חולים אין טעם כי במיון לא מבינים מהו כאב עיצבי והם נותנים (למרות) רצוני זריקת וולטרן שמחמירה את הכאב. ואז הם חסרי ידע רצון ואפשרות להתעמק בסוגיה ולכן שולחים אותי הביתה כאילו שאני מתלוננת תלונת - סתם. עוצו עצה. אני חסרת ישע וכוח לעמוד בזה למעלה מ5 שנים. צריך להכיר אותי כדי להבין שאני אישה חזקה שנשברת . רוחמה

מנדי שלום, לאחר שני ניתוחי גב עקב פריצת דיסק, יש לי כאבים כרוניים וגם שליטה חלקית על הסוגרים. הצילומים שלי מקרים שעדיין יש לחץ על עצב בגובה L4-5. רופא אחד (במרפאת כאב) ממליץ על spinal cord stimulation לאחר שהזקרות אפידורליות וטיפול ב pulse RF לא עזרו כלל. רופא אחר - נוירולוג - טוען שהינתוחים הסירו רק בעיה אחת, אך יש אזור שלא טופל כלל וזה המקור לכאב. הוא ממליץ על טיפול בלייזר ובמיטת מגנטים MRT וטוען שטיפול באלקטרודה לא יעזור לי כלל על פי ממצאי ה CT. שאלתי - האם טיפולים ב MRT ולייזר יעילים לבעיות אלה, או שהכסף ייזרק לפח ? והאם כדאי לנסות את הטיפול באלקטרודה ? הרבה בריאות ומעט כאב

גלעד שלום רב, לתת תשובה מה מהטיפולים יעזור או לא, אי אפשר לתת, ורק ניסיון שלהם באופן אישי על ידך ייתן את התשובה. רק בימים האחרונים דנו בנושא טיפול באלקטרודות כאן, כך שאם תסתכל תחת "כאבי גב" תוכל לקבל יותר מידע לגבי הפרוצדורה, וכן אם תעשה חיפוש בפורום תחת Spinal cord stimulation .בכל מיקרה מבלי להרחיב בנושא שוב, יש לזכור כי גם השתלת אלקטרודה מבוצעת בשני שלבים, כשהראשון הוא זמני, והפעולה היא בהרדמה מקומית ,די כמו אפידורל, ויש אפשרות עם מכשיר חיצוני להתנסות כשבועיים, כך שאם לאחר תקופה זו אין הרגשת הקלה, אפשר להוציאה, ולא לעבור את ההשתלה הקבועה.לגבי מקור הכאב, לא ברור באדם שנותח האם הכאב הוא כאב אחרי ניתוח, שארית כאב מהבעייה שנותחה או באמת קשור למימצא שנותר ב- CT .צריך לזכור כי אפילו אם בדימות יש מימצא שמראה לכאורה לחץ על חוט שידרה, אין בהכרח שזה מה שגורם לך את הכאב, שכן אין מיתאם בין מימצאים ב- CT לבין קליניקה. הרי ידוע שלרבים יש פריצות דיסק, ולחלק אפילו משמעותיות, ורק מיעוט מפתחים בעיות שדורשות טיפול. גם אלו עם פריצות עם לחץ ובעית גב, לרוב בעלי מהלך התקפי, עם החמרות והטבות, למרות שבצילום הדיסק תמיד באותו מקום, כך שהקשר תמונה -כאב, הוא בעייתי. לגבי מגנטים ולייזר בתדר נמוך- אלו טיפולים שדווחו שיכולים לעזור להקלת כאב. מהי מידת היעילות, קשה לאמר, אך בהחלט מקובל במירפאות כאב להשתמש כיום במגנטים. השימוש בלייזר, פחות מקובל רפואית, ולדעתי הוא יותר "עממי". חשוב לזכור מבחינת סדר החלטות, כי אפ עושים אלקטרודה, אח"כ לא ניתן להשתמש במגנטים, כך שאם אתה שוקל טיפול זה, עדיף לנסותו בשלב ראשון. לדעתי, שווה לנסות כל טיפול שיכול אולי להקל, אך עקרונית אם ניתן לשמור טיפול פולשני לשלב מאוחר יותר, ויש עדיין אפשרות לטיפול פחות פולשני-עדיף. כל טוב, דניאלה

ברצוני לידע לגבי הלשכה לסיוע משפטי -כנכה הביטוח הלאומי ניתן להגיש תביעה נגד אותו המוסד ללא בדיקת יכולות ואו יכולת כלכלית. אני בצעתי הליך כזה -המערכת עובדת ממש נפלא ולי הם עזרו מאוד. יום טוב עודד

מה שלומך? נו, ספר ספר. הצליח לך?

בוקר טוב ל"פשוט אני" מה שלום העלמה? ובכן לבקשתך---ביצעתי הליך משפטי נגד המל"ל והצלחתי בעזרתם של הלישכה לסיוע משפטי". זהו הליך קצת בירוקרטי אך המערכת עובדת ממש מעולה. ההליך שבצעתי הוא חלק קטן מתוך מצבי בגין CRPS אין בי ספק יש שנכונה לי עוד דרך ארוכה ומפותלת אך אני לא אשבר. אני מעמיק במחקריי אודות המוסד לביטוח לאומי ומי יודע אולי ברוות הימים אפתח משרד קטן ליעוץ בנפטולי המוסד וביטוח לאומי. בינתיים שיהיה יום טוב עודד(-:

אני גבר בן 60 שסובל 20 שנה מכאבים אנאליים/פירנאליים .עברתי את כל הטיפולים האפשרים בנושא הכאב ללא שום תוצאות.לאחרונה הציעו לי לעבור השתלת אלקטרודות ואני קצת חושש אך אני לא יודע מה עדיף? האם מישהו מהרופאים או חברי הפורום יכולים לענות לי על כך?

הי יואל, בדיוק שאלה דומה נשאלה ודניאלה נתנה תשובה מאוד מפורטת תחת הנושא: כאבי גב. בנוסף, אני מציעה לך לעשות חיפוש בפורום הזה תחת SCS ו/או אלקטרודות או השתלת אלקטרודות מכיוון שדעות שונות ניתנו בעבר בפורום הזה וחבל לא להרוויח מהמידע הזה. אם לאחר שתקרא את כל זה עדיין תרצה לשאול על זה, נענה לך בחפץ לב. ייתכן שכדאי לך גם לשאול בפורומים של רופאי כאב (יש באתר זה, בסטארמד, ב MSN בריאות ועוד). העיקר זה שתקבל החלטה המבוססת על ידע אך גם חשוב שתקשיב לעצמך ולתחושת הבטן שלך. מצד אחד חשוב לשמוע דעות בשביל לדעת מה הסיבוכים האפשריים, למי זה עוזר וכו' אך מצד שני, אם תשאל יותר מדי רופאים, ייתכן שתרגיש יותר מבולבל - הצעתי, תאסוף מידע רפואי וגם חוויות של חולים ואז תבדוק אם כל המידע עוזר לך או מקשה עלייך ולפי זה תדע איך להמשיך. מאוד חשוב שתעבור את ההשתלה אצל רופא שאתה סומך עליו. לפי מה שסיפרת לי, אתה בידיים טובות מאוד, מאוד! לידיעתך, אין רופאים בפורום הזה חוץ מרופאה אחת שהיא גם חולת כאב. כאן לשירותך, מנדי

שלום יואל אני מצטרפת לדיון כי אני עברתי השתלת אלקטרודה בגב. ההשתלה הקבועה נעשית לאחר השתלת ניסיון חיצונית, כך שאתה יכול לבקש ללכת עם האלקטרודה הניסיונית שבועיים ימים כדי לבדוק אם יש הקלה בכאבים. רק לאחר שתהיה משוכנע שזה עוזר לך תחליט אם ללכת על השתלה קבועה. ראוי שתדע, עם השתלת האלקטרודה מושתל גם קוצב שדרכו אתה מתחבר אליה בעזרת מכשיר חיצוני, תדע שהקוצב אינו מתיר לך לעבור בגלאי מתכות ולא צילום M.R.I בהפעלת המכשיר תרגיש נימול ברגל אם זה גב תחתון, לתחושה הזו מתרגלים במשך הזמן. רצוי שתדע, אפשר להוציא את האלקטרודה לאחר תקופה אם איננה עוזרת.אני הוצאתי אותה לאחר 4 שנים. ההשתלה הקבועה נעשית בניתוח שטחי וקצר, אבל עם הרדמה מלאה. אני יכולה להמליץ לך לשקול השתלה קבועה רק לאחר שהלכת שבועיים עם המכשיר הניסיוני וראית שזה עוזר מעל לכל ספק. חבל לעבור ניתוח אם אתה לא בטוח שזה עוזר לך למגר או להפחית את הכאב. בברכה מירה בולבה - טל: 04-6127360

יואל יקר, השתלת אלקטרודות מוצעת למי שעבר טיפולים אחרים שאינם מועילים כאשר נכון להיום הטיפול הזה הופך מקובל יותר ויותר גם כטיפוליים אבסולוטיים (ל CRPS למשל). ישנן הרחבת אינדיקציות נוספות לטיפולי השתלת אלקטרודה (גרייה שידרתית בעברית), אך זמנן עוד יגיע. מידע נוסף אודות הטיפול עצמו ודוגמא של מכשיר ניתן למצוא באתר: www.controlyourpain.com

שלום ! שמי דמרי אילן ואני עברתי תאונה ליפני 4 חודשים עלתה לי מלגזה במשקל 40 טון על כף הרגל וקצת מעל יש לי כאבים אדירים אני לא ישן טוב לא מסוגל ללכת למרות בקשות חוזרות של הרופא המטפל אגב שככתי לצין שייש לי בנוסף לכל גם פריצת סידן קשה ברגל . דר' צבי כהן מאיכילוב ודר' נודלמן מפוריה הבחנו אצלי CRPS והם תענו שזו מחלה מאוד קשה כמו כן הפנו אותי למרפאת כאב בעפולה ושם אני יעבור סדרת טיפולים בקאטמין אני שמעתי דברים שלילים על התרופה הזו שהיא תרופאת הרדמה לסוסים וכמו כן היא פוגעת בראיה בכבד ובעוד כמה דברים והיא לא הוכיכה את עצמה על בני אדם רציתי לשאול את דעתך האם זה יכול לעזור לי או שייש דרכים יותר טובות ? אני בדילמה רצינית ואני מעוניין לשמוע חוות דעת נוספת הודה לכם אם תענו לי תודה ושבוע טוב

שלוםרב, ראשית תיקון, קטמין היא תרופת הרדמה מקובלת ביותר בבני אדם, וביחוד דווקא בילדים, לאור היחוד שלה שלהבדיל מתרופות הרדמה אחרות אינה גרומת לדיכוי נשימה ולכן מתאימה להרדמות קצרות בהן לא מעוניינים להנשים במקביל, אלא שהמטופל ימשיך לנשום לבד, ובכך היא נוחה בילדים או באנשים בהם חוששים מביצוע הנשמה. זו גם התרופה המצויה בכל תרמיל רופא בצבא כדי לאפשר חלילה בעת הצורך ביצוע פעולות הדורשות הרדמה קצרה בשטח. לגבי הטיפול בקטמין, דווקא ב- CRPS, דווחו על הצלחות לא רעות במתן קטמין במינונים השונים שלו, כולל חולים שהשיגו הפוגות מלאות לפרקי זמן ממושכים או הקלות כאב משמעותיות. כמובן שכמו כל טיפול, יש כאלו המפיקים ממנו תועלת רבה יותר, או פחות, ואחרים בכלל לא. לגבי הטיפול עצמו, יש 3 סוגי טיפול בקטמין. הטיפול ניתן תמיד דרך הוריד, אך יתכן מתן במינונים שונים: 1) מינון נמוך שיכול להינתן אמבולטורית 2) מינון בינוני- שזהו לרוב הטיפול המקובל, לרוב מדובר על אישפוז של כ- 10 ימים, עם עליית מינון הדרגתית מיום ליום, לפי הסבילות. האישפוז נובע בגלל תופעת הלוואי העיקרית של התרופה והיא טשטוש/בילבול, חלומות חיים ועד הזיות ולכן צורך בהשגחה. 3) מינון גבוה-במיסגרת של טיפול נמרץ עם הנשמה והרדמה למשך כ-4 ימים. זהו טיפול פחות מקובל, קשה, עם סיכונים וכל ההשלכות של שהייה בטיפול נמרץ, מחוסר הכרה ומונשם. כמו כן לתרופה במינונים הגבוהים יתכנו בעיות משלה- כך שבהחלט הטיפול הזה בעל סיכונים ובוצע בחו"ל בעבודה על 20 חולים בגרמניה אומנם עם תוצאות יפות, ובארץ אולי בשני חולים ככל שידוע לי, בלבד. סה"כ זה לא טיפול מסוכן לרוב(כשאני מתייחסת לטיפול המקובל במינונים הנמוך-בינוני),שבדרך כלל נסבל די טוב. פרט לבעיות הנוירופסיכיאטריות שתיארתי, שהן חולפות לאחר הטיפול, סיבוכים אחרים לטיפול, הם נדירים. זהו בהחלט טיפול מקובל ומומלץ ב- CRPS בניסיון בשלב פעיל או לא מאוזן ,כדי להשיג הפוגה/הקלה, ולדעתי שווה את הניסיון. האם יש אפשרויות אחרות?! בהחלט כן. יש להבין כי הטיפול מטרתו לשכך כאב בעיקר. היתרון אומנם בקטמין שבמיקרים שהוא ממש מצליח ניתן להשיג לא רק הקלה בסימפטומים, אלא אולי, לפחות זמנית, אם לא יותר מכך, הפוגה במחלה עצמה או שינוי כלשהו באופי הכאב , לעומת טיפולים אחרים שמשיגים שיכוך סימפטומטי בלבד. אך, הסיכוי לכך, משתנה ויתכן כפי שאמרתי, שהקטמין לא יועיל או רק ישיג הקלה חלקית כמו כל תרופת כאב אחרת. אלו אפשרויות נוספות?! אפשר להתרכז בטיפול לשיכוך כאב "רגיל"- כלומר ע"י תרופות משככות כאב למינן, אם בשילוב נרקוטיות או לא, כשהיום יש תרופות לכאב נוירופתי כמו גבפנטין, ליריקה וכו' שעשויות להועיל. לפני מתן קטמין יש עירויים נוספים שיכולים לעזור כמו לידוקאין או אמנטדין- הניתנים לרוב פעם בשבוע. מקווה שסייעתי, כל טוב, דניאלה

שלום רב לך אילן, קודם כל, צר לי על כל הסבל שאתה עובר - אין ספק ש CRPS מקשה מאוד על התפקוד וגורם לכאבים רבים וחשוב מאוד לקבל טיפול לכאבים. דניאלה כבר הסבירה לעומק על קטאמין אך בגדול, חשוב שתרגיש נוח עם כל טיפול שאתה מטפל ולכן, כל הכבוד שפנית אלינו. איננו פורום של מומחים אך יש כאן אנשים שניסו את הטיפול הזה. כאמור, יש דרכים שונות להשתמש בחומר הזה ויש אנשים שזה מאוד עזר להם, יש כאלה שזה עזר רק לתקופה, יש אנשים שזה עזר רק בפעם הראשונה ויש כאלה זה לא עזר להם. כולי תקווה שאצלך זה יעזור לאורך זמן ושהדבר יאפשר לך לתפקד טוב יותר. כשיש פחות כאבים חשוב מאוד להזיז את המפרק ועוד. האם אתה מטופל ע"י ד"ר קריסטל?\ אני שמחה שהגעת לטיפול במרפאת כאב ותזכור שיש לרופאי כאב דרכים שונות לטפל בכאבים ושווה לנסות על מנת להגיע למקום אם פחות כאבים. האם אתה לוקח תרופות אחרותחוץ מקטאמין? הרבה הצלחה, מנדי בינתיים, תחזיק מעמד ואני

אילן שלום, ישנם מספר טיפולים מקובלים ל CRPS שאינם כוללים תרופות. הופנת לרופא מצויין, מרפאת הכאב בעפולה בראשותו של ד"ר קריסטל, ואני בטוח שהוא יעניק לך את הטיפול הראוי. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים שיש יתרון גדול לטיפול ב CRPS דווקא בעזרת השתלת אלקטרודה לגירוי שידרתי. אני ממליץ לך לשאול את ד"ר קריסטל בעניין. ד"ר קריסטל מבצע פעולות אלה לא מעט.

האם מותר לחולה פיברומיאלגיה לתרום דם? תודה, מראש דניאל

דניאל שלוםרב, ההחלטה לגבי תרומת דם, נקבעת לפי רמת ההמוגלובין, ולפי תרופות שנילקחות- כך שישנה רשימה של תרופות שאיתן ניתן לתרום דם, ואחרות שלא. בכל מוקד תרומת דם ניתן לברר האם תרופות שאותן אתה לוקח הן בטוחות למתן תרומת דם או לא. אך מבחינת הגדרת המחלה עצמה, אין בעיה בגלל ה"פיברומיאלגיה" כמחלה לתרום דם. כל טוב, ותרומת דם מצילת חיים, דניאלה

אני לא ממליץ לתרום דם לחלוטין מסיבות שהדם נושא מחוללים של המחלה שלא ניתן לבדוק אותם בבדיקות דם רגילות אתה כחולה בתרומת הדם שלך עלול להדביק אנשים אחרים בבקשה לא לתרום דם

איני יודעת מי שלח את ה"מידע" הזה וגם על מה הוא מבוסס. בכל אופן אין כל מידע שפיברומיאלגיה היא מחלה מידבקת, ובוודאי שלא דרך הדם. מדובר במצב בו יש רגישות יתר של מע' העצבים, ונכון כי בבדיקות מסוימות יש חולים שמצאו אצלם שינויים ברמות של אי אלו נוירוטרנסימטירים כמו סרוטונין, אך זהו חומר תקין בגוף שרק רמותיו אולי אחרות, כמו שגם קורה בחולים עם דיכאון או מחלות אחרות, ואין להם התוויות נגד לתרום דם. זו מחלה נוירולוגית בעיקרה ולא מדבקת, כך שבאמת איני יודעת על מה זה מבוסס, והייתי שמחה לראות את זה כתוב בהנחייה.כדי שנוכל ללמוד (או שלא), תודה, דניאלה

שלום רב. שמי אפרת ואני סובלת מכאבי גב קשים כבר יותר מארבע שנים. אני מטופלת במרפאת כאב ברמב"ם אך עדיין שיגרת החיים מלווה בכאבים עזים. לאחרונה צפיתי בתוכנית, בה סופר על טיפול בכאב ע"י השתלה של אלקטרודות לאורך עמוד השידרה. האם טיפול זה או דומה מוכר לכם? אם כן, אשמח לדעת היכן ניתן לקבל פרטים על טיפול מסוג זה. בתודה מראש

אפרת שלום רב, הטיפול עליו את מדברת קרוי Spinal cord stimulation .חשוב להבין כי הצלחות הטיפול קשורות בשלב ראשון בבחירה נכונה של מטופלים, ולא דין חולה עם כאב גב אחד לאחר. מכיוון ששאלת, אענה בכל זאת, זהו טיפול בו מוחדרת אלקטרודה לעמוד השידרה באופן לא ניתוחי, די בדומה לפעולה של זריקה אפידורלית תחת שיקוף, אך דרך המחט משחילים את האלקטרודה. את האלקטרודה ממקמים כך שהגירוי המורגש ע"י האדם כמו נימול לא מכאיב, הינו באיזור בוא קיים הכאב, כלומר אם יש כאב המקרין לרגל, הנימול יורגש בפיזור הכאב ברגל בה קיים הכאב. הפעולה מבוצעת בשני שלבים כך שעם סיום ההשתלה, מושארת האלקטרודה באופן זמני למשך שבוע עד שניים עם מכשיר חיצוני כדי להתרשם האם יש תועלת. במידה ואין הקלה בכאב בזמן זה, האלקטרודה מוצאת. אם יש הקלה בכאב, לאחר זמן זה, האלקטרודה מוסבת לקבועה, כך שמושתלת בטריה תת עורית בדופן הבטן שמחוברת ע"י חוט מאריך שמועבר תת עורית מאיזור הגב. זו פעולה בהרדמה שהיא קצרה יחסית ולא קשה. בעזרת מכשיר חיצוני ניתן לשלוט על כיבוי והדלקה ועל עוצמת הגירוי של האלקטרודה. כמו כל פעולה יש מיקרים שמשיגים הצלחות טובות מכך ואחרים שלא. ס"כ זו נחשבת לפעולה לא מסובכת אך כמובן שגם לה יתכנו סיבוכים כזיהומים, תזוזה של האלקטרודה ועוד. באתר זה היו כמה וכמה דיונים לגבי נושא זה ואני מציעה לך לקרוא אותם שנית, מירפאת כאב רמב"ם מיומנת ביותר בפעולות הללו. הן מבוצעות שם שנים רבות באופן סדיר. עצתי שתתיעצי עם הרופא/ה/ המטפל/ת בך לגבי האופציה הזו, האם היא מתאימה לך בכלל, ואם כן את היתרונות והחסרונות בה.כל טוב, דניאלה

דניאלה שלום אני מודה לך מאוד מאוד על המידע

שלום אפרת, רק רציתי להוסיף שבהחלט כדאי לך לקרוא את שנאמר ע"י אנשים כאן בפורום (תעשי חיפוש ל SCS או אלקטרודות). בנוסף, באתר שלנו, של העמותה למאבק בכאב, תחת הקטגוריה "טיפולים" יש מאמר הבנוי משאלות ותשובות לגבי השתלת אלקטרודות - ייתכן שזה יעזור לך בתהליך קבלת ההחלטה. www.fightingpain.co.il . לדעתי, מאוד חשוב לקרוא על המהלך ולשאול אחרים על מנת לקבל תמונה ברורה יותר ולקבל החלטה המבוססת על ידע וגם על תחושת הבטן שלך. כפי שדניאלה אמרה, יש אנשים שהטיפול עוזר להם מאוד, יש כאלה שזה מקל קצת ויש אנשים שזה לא עוזר להם אך זה תלוי בהחלט גם בבחירה נכונה של מועמדים לטיפול. כולי תקווה שאם תחליטי לעבור השתלה שהיא אכן תעזור לך. שאלה: האם יש לך כאבים ביותר ממקום אחד? אם כן, חשוב לדבר על זה כי יש היום מוצר המאפשר סטימולציה ביותר ממקום אחד. הרבה הצלחה ואם תצטרכי משהו, אנחנו פה! מנדי

מנדי שלום ראשית תודה רבה על ההתייחסות והתגובה. שנית בנוגע לשאלתך. המוקד של הכאב הוא בשתי חוליות של עמוד השידרה התחתון. קיימת הקרנה של הכאב גם לאזורים אחרים. שוב המון תודה אפרת

יש בשוק מערכת שינה עם מגנטים שעוזרת לתיפקוד טוב יותר וגם לבעיותי גב המערכת מאושרת ע"י איגוד הכירופרקטים העולמי.

שלום שמי אפרת .לפני שנה הופיע אצלי תוך כדי אכילה שלפוחית בחיך השמאלי שלי בגלל שהיא הפריעה לי פוצצתי אותה והמשכתי הלאה וכך היא המשיכה להופיע לסירוגין ולא היוותה לי למטרד חמור. עד שבאחת הפעמים השלפוחית התנפחה לממידים גדולים מאוד בזמן שהיא מתנפחת היא מתמלאת נוזלים ושורפת מאוד עד שאני נאלצת לקחת מחט ובעזרתה לחורר את השלפוחית ע"מ להפסיק את ההתנפחות ואז אני נשארת עם פצע לבן בתוך הפה למשך שבוע וחצי לעיתים שבועיים שהדבר מקשה עליי מאוד לאכול ולדבר . וכך חוזר חלילה בתדירות של פעם בחודש לעיתים גם פעמיים.(שגודל השלפוחית משתנה) הלכתי לרופא משפחה באוגוסט ועשיתי בדיקות דם הרופא אמר שהכל בסדר לפי התוצאות למעט חוסר מועט בנקודות לבנות בגוף . לא הייתי שקטה ופניתי לרופא פרטי בפגישה הראשונה הוא הסתכל ואמר שיש אפשרות למשהו טרום ממאיר ושאני צריכה לעשות ביופסיה ע"מ לבדוק זאת. בשל המחיר היקר שהוא דרש ממני לבדיקה פניתי לקופ"ח ועשיתי את הבדיקה דרכם לפני חודש קיבלתי תוצאות הרופא אמר לי שהן לא מראות על בעיה ספציפית והפנה אותי לרופאה מומחה..הייתי אצלה לפני שבוע היא הביטה בחיך ואמרה לי שיש לה השערה כלשהיא ואמרה לי לשים משחה על הפצע בתוך הפה המשחה נקראת דרמובט קרם משחה .במשך שבועיים פעמיים ביום ואמרה שאם הפצע יחזור שוב אני אצטרך לעבור ביופסיה חוזרת כי הקודמת לא עזרה להם למצוא את הבעייה . השאלה שלי היא האם התרופה הזו ניתנת לשימוש בתוך הפה כי ממה שקראתי בעלון לצרכן היא קצת מסוכנת לשימוש פנימי ומצד שני הרופאה אמרה לי להשתמש בה ואני לא יודעת האם אני צריכה לשמוע לה . מה שכן למי אני צריכה לפנות עם הבעייה הזו יש לי הרגשה שאני נסחבת עם זה המון זמן ולאף אחד אין מושג לגבי הבעייה הזו. עוד דבר נוסף הפצע תמיד מופיע באותו מקום בדיוק ובשל ריבוי הפעמים נוצר לי שקע בחיך השמאלי . אני מצטערת על המכתב הארוך אבל באמת שאני כבר אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות ואיך לטפל בזה והיה חשוב לי לתת לך פרטים מדויקים כמה שיותר תודה רבה על התיחסותך ותשובתך אפרת.

אפרת שלום רב, אני מצטערת לשמוע על בעיותייך, אך פנית ל"פורום תמיכה של כאב כרוני" כך שלצערי למרות הפרטים המדויקים שנתת, אין זוהי הכתובת המתאימה לדאבוני למתן מענה לשאלותייך. בכל אופן, מה שכן ניתן לאמר הוא כי הייתי מייעצת לך לפנות להתייעצות אצל מומחה פה ולסת. כמו כן, משום ומדובר בנגע שחוזר ונשנה באופן עקשני כבר שנה, באותו מקום, גורם כאב, וגורם לפי תאורך עד כדי כיב מקומי, יש בהחלט מקום לשלול בעיה רצינית יותר, וקרוב לוודאי שכדאי יהיה לחזור על הביופסיה. לגבי הדרמובט- אם יש לך השגות כלשהן לגבי הטיפול שקיבלת, עלייך לשאול את השאלות הללו את הרופאה שנתנה לך אותו.יש לזכור כי הדברים הכתובים העלון לצרכן הם כלליים ביותר. ההחלטות של רופא למתן טיפול מבוססות על ידע מיקצועי, התוויות ולפעמים בהעדר תכשיר מתאים, גם פשרות מסוימות. השאלה היא האם את סומכת על הרופאה שטיפלה בך או לא. כי אם כן, אז זה לא משנה מה כתוב בעלון, כי מן הסתם יש לה ניסיון וידע שהמתן בטוח, מאידך אם יש לך חששות או ספקות, עדיף לשאול. כל טוב ובהצלחה, דניאלה

שלום אפרת, מה שאת מתארת נשמע מאוד מטריד וקשה להתמודדות אך נשמע שסוף כל סוף את מתחילה ללכת בכיוון הנכון. אכן, יכולתנו לעזור לך מוגבלת בגלל היות הפורום פורום תמיכה לאנשים הסובלים מכאב אך אני תומכת בהצעה של דניאלה לפנות למומחה פה ולסת. בהדסה עין כרם יש מחלקה מצוינת של מומחים לפה ולסת ויש אף מרפאת כאב המתמחה בתחום זה כך שיש שמה גורמים שונים היכולים לסייע. מקווה שהבעיה תחלוף ולא תהפוך למשהו כרוני או משהו אחר. בהצלחה, מנדי

שלום רב, אני סובלת ממגרנה חזקה במיוחד. לא יכולה לקבל טיפול נגד מגרנות כיון שאני נוטלת כדורים נוגדי דיכאון. אני משתמשת בצמח טבעי (בן חרצית) להקלה אך עדיין אני מתעוררת בבוקר לאחר שינה מתוקה עם כאבי ראש נוראיים שמלווים אותי כל היום ואף ימים שלמים (אפילו לאחר נטילת כדור לשיכוך כאבים. כמובן שיש לי ירידה מאוד רצינית באיכות החיים שלי שלא נדבר על תפקודי כאדם עובד וכאם חד הורית. הורדתי גם קופאין בכל צורה, בשר וגבינה צהובה שאותם אמרו לי שעדיף להפחית במצבי. אודה על פתרון יעיל. כמו כן אבקש לדעת מהמומחים למה דווקא מתעוררים ככה משינה (מה גורם לכך בזמן השינה) תודה

סיגלית שלום רב, ראשית הבהרה- זהו פורום של תמיכה ועידוד, אך לא של "מומחים" כך שבעוד שניתן לקבל כאן כתף, ועצות מניסיונם של אחרים עם חוויות דומות, אין זהו המקום למציאת הפיתרונות או התשובות. שנית, הגדרת עצמך כסובלת ממיגרנה, איני יודעת האם זה על רקע אבחנה מיקצועית או לא, שכן לא כל כאב ראש הוא אכן מיגרנה, ומיגרנות "קלאסיות" לרב חולפות בשינה ולא מוגברות לאחריה. אם הכאב מוחמר בשינה ונמשך זמן ממושך, יתכן ומקורו אחר, אולי זהו כאב מסוג מתח שרירים (Tension headaches למשל) ואז שינוי של כרית או תנוחת השכיבה עשויה לשפר את המצב. עצתי שתפני לטיפול במיסגרת של מירפאת כאב שם בוודאי יוכלו לסייע לך אם תרופתית, אם אחרת. ישנן מיגוון דרכים כיום להקל על כאבי ראש, חלקן "קונבנציונליות" יותר, חלקן פחות- כמו טכניקות יעילות מאוד של הרפייה, דימיון מודרך או ביופידבק שמאוד עוזרות במצבים אלו. לפעמים זריקות מסוג "טריגר פוינט" נמצאות יעילות. בכל מיקרה זו הסיבה שצריך להגיע למירפאת כאב שם יש אנשים מומחים המבינים בטיפול בבעיות אלו ויוכלו לסייע לך, כל טוב, דניאלה

שלום רב לך סיגלית, ראשית כל, עלי להבהיר שאינני רופאה. שנית, ממה שאת מתארת נשמע לי בהחלט שאת יכולה להפיק תועלת רבה מלגשת למרפאת כאב או למרפאת כאבי ראש - רופאים המתמחים בכאבי ראש הם בדרך כלל נוירולוגים אשר התמחו בתחום של כאבי ראש ומיגרנות. היתרון של מומחים לכאבי ראש זה ההתמחות הייחודית בתחום זה ומצד שני, היתרון של רופאי הכאב הם שהם מתמחים בכאבים מסוגים שונים. בכל אופן, רופאי כאב מכל סוג מבינים בשילוב של תרופות וטיפולים ועל כן יוכלו לדעת כיצד לטפל בך למרות השימוש בתרופות שאת כבר נוטלת (וכפי שדניאלה כבר ציינה - יש עוד טיפולים מגוונים להקלה בכאב ולא רק תרופות). יש היום דרכים לא מעטות לטפל בכאבי ראש ובמיגרנות ושווה לתת לזה את ההזדמנות הטובה ביותר. המפתח להצלחת הטיפול זה לא להתייאש מביקורת אחת או שתיים, גם אם הטיפול שהומלץ לא עזר. זאת, משום שהטיפול בכאב הינו טיפול ספציפי המותאם לכל אדם ולפעמים לוקח זמן עד אשר מוצאים את הסוס המנצח. אין זה מעיד על טיב הרופא אלא על אופי התחום הזה ועל כן, המלצתי אלייך זה למצוא רופא כאב/כאבי ראש שאת בוטחת בו ולהתמיד בטיפול כי סביר להניח שיצליחו לפחות להקל עלייך. אם תרצי הכוונה למומחים באיזורך, צייני זאת ונשמח לעזור. כולי תקווה שתצליחי להקל על כאבי הראש, כאן לשירותך (ככל שניתן), מנדי

תודה רבה לכן על התשובות. חשוב לי לציין שכבר הלכתי בעבר לנירולוגית היא עשתה לי סיטי ראש וב"ה הכל היה תקין, היא איבחנה את זה כמגרנה ואמרה שאין איך לטפל בי (התרופות לא מתאימות לי מסיבה רפואית) ולכן הציע לי בן חרצית ואקמול לפי הצורך . מה שאני לא מבינה זה למה אני מתעוררת כך משינה? משיהי מכן יודעת איפה אני יכולה לברר את זה? לא בא לי לרוץ לרופא בשביל השאלה הזאת אני רק רוצה לדעת מה קורה פיזית בשינה שגורם לי לכך. תודה

שלום אני סובלת מזה שנים בכאבים חזקים בצוואר ובכתפיים בידיים אני אם חד הורית וגם אם נכות של 75% אני מכורה לאוקסקונטין לאחרונה העלתי את הכמות מכוון שהכאבים לא מרפים אני כן טופלתי במרפאת כאב כמהפעמים ולצערי לא עזר לי כלום עברתי גם כירופרקט יש לי 4 םריצות דיסקים בצוואר ופריצה בגב תחתון אני עובדת . אני פוחדת לגשת לניתוח מה עלי לעשות

כוכבה שלום רב,אחרי שקראתי את דברייך רציתי לאמר מס' דברים. ראשית, תהיתי מדוע את מתארת את עצמך כמכורה לאוקסיקונטין ולא כנוטלת או מטופלת על ידו. חשוב לעשות את ההבדלה. אומנם אנשים שנוטלים תרופות כאלו משך זמן רב מפתחים תלות גופנית שמשמעותה קושי בהפסקה מהירה של התרופה, וצורך בירידת מינון הדרגתית, אחרת תתפתחנה תופעות גמילה, אך יש להבדיל זאת מהתמכרות שזו תלות רגשית, דהיינו צריכה של התרופה שלא למטרות שיכוך כאב אלא למטרות רווח מישני כמו הפקת הנאה, הרגעה, שינה ועוד. שנית, בצדק את פוחדת מניתוח וטוב שכך. ניתוח היא האין ברירה של הטיפול בכאב. ניתוח יש לעשות רק כשהגיעו מים עד נפש ומוצו כל הדרכים האחרות עד תום או אם יש מיקרה חרום נוירולוגי/רפואי שמחייב זאת חלילה. לפעמים נראה שניתוח יפתור את הבעיה כלא היתה, מצד שני יש לזכור שזו פעולה בילתי הפיכה, עם סיכונים, סיכויי הצלחה של פחות מ-50%, וסיכויים לא קטנים שהכאב אף יחמיר במקום להשתפר לאחרי הניתוח. כל עוד הניתוח לא בוצע, תמיד עוד ניתן יהיה להחליט לבצעו אם תרצי, אך ברגע שהוא בוצע, אין כבר דרך חזרה, ולכן ההחלטה צריכה להיות נכונה ומהשיקולים הנכונים. ודבר אחרון, רשמת כי טופלת כמה פעמים במירפאת כאב וזה לא עזר, טיפול במירפאת כאב הוא תהליך, תהליך שיכול להיות אף ארוך, ולפעמים ארוך למדי. כדי לאזן כאב יש לנסות תרופות, שילובים, לעיתים בניסיון ותהייה, ויש שיגיבו בניסיון הראשון, ואחרים יזדקקו לניסיונות מספר עד שימצא השילוב המתאים להם, אך בהחלט מה שכן חשוב הוא, להתמיד באותו המקום, עם אותו המטפל, להיות סבלן קשה ככל שזה, כי זו הדרך היחידה. ולכן עצתי לך, לחזור לטיפול מסודר במיסגרת מסודרת של מירפאת כאב. בטוחני שישנם עוד דברים, טיפולים ותרופות שיכולים להציע לך לפני ניתוח ולא מיצית, חוץ מלהעלות על דעת עצמך מינונים של אופיאטים. דניאלה

שלום רב לך כוכבה, דניאלה כתבה כבר דברים חכמים וחשובים עבורך ורק רציתי לחזק מספר דברים. א. כפי שדניאלה הסבירה, הטיפול במרפאת כאב הינו תהליך וביקורת אחת או שתיים בדרך כלל לא יניבו טיפול מוצלח בכאב. יש כיום במרפאות הכאב, בעיקר אילו בבתי החולים, אופציות לא מעטות לטיפול בכאב ויכולת לשלב טיפולים שונים - כיום ידוע שיש לטפל במקביל במספר אופנים בכאב ולא תמיד די רק דבר אחד. על כן, אני מציעה לך בחום לבקש הפנייה מהרופא המטפל שלך למרפאת כאב באיזורך (אשמח לכוון אותך אם תרצי בכך) ולנסות להתחיל בטיפול רציני בכאב. לפעמים, גם תרופות/טיפולים שכבר ניסית יכולים לעזור כאשר הם ניתנים בשילוב עם טיפולים אחרים או אפילו רק באופן שימוש התרופה כגון המינון שניתן. מעבר לכך, חשוב מאוד לתחזק את הגוף בטיפולים כגון פיזיוטרפיה/הידרוטרפיה וכד ולדעתי, כל אחד הסובל מכאב כרוני יכול לקבל המון מטיפול אצל פסיכולוג רפואי היכול ללמדך להתמודד טוב יותר עם המצב. ציינת בפנייתך כי העלית את המינון של האוקסיקונטין כי הכאב אינו מרפה - האם הרופא שלך העלה לך את המינון או שאת החלטת לבד להעלות את המינון? בטיפול באופיואידים מאוד, מאוד חשוב לא לקבל החלטות לגבי שינוי מינון ללא התייעצות עם רופא. הדבר יכול להוביל לסיבוכים, ויש לך מספיק עם מה להתמודד. גם ביום, יום של הטיפול באופיואידים מאוד חשוב לא לשנות בימים השונים את המינון אלא להישאר תמיד על המינון שהרופא המטפל רשם. במידה ויש צורך לשנות מינון, חשוב מאוד לחזור לרופא. אגב, ייתכן שלמשל שילוב של התרופה הנוכחית עם תרופה אחרת לחלוטין יכולה להשפיע לחיוב. אך כאמור, לשם כל זאת עלייך לגשת למרפאת כאב. בעניין הניתוח - יש לכולנו תחושה שניתוחים יתקנו אותנו ורבים מאיתנו, למרות המוני ניתוחים כושלים עדיין מאמינים כל פעם מחדש ש"הפעם זה יעזור". אסור ליפול לתוך פחים כאלה וחשוב דווקא ללמוד מהעבר. ניתוח לא בהכרח ישפר את הכאב ויש סיכון שהוא אף יחמיר אותו ועל כן, כדאי לך מאוד להתייעץ עם מומחה לכאב לפני קבלת החלטה מסוג זה. לצערי, הקלה בכאב אינו דבר שמתרחש בלחיצת כפתור וזה עניין של שילוב כוחות: קבלת הטיפול הטוב ביותר שניתן מהמומחים השונים, ביצוע טיפולים תומכים המתחזקים את הגוף, עבודה עצמית בכדי להתמודד טוב יותר, לנסות לחיות יחד עם הכאבים וכו'. לבסוף, לאחר תהליך, אני מאמינה שניתן להזיז את המקום של הכאב בחיינו, למרות שזה מאבק יומיומי ולא משהו שקורה עם הזזה של שרביט קסם.... אנו כאן כולנו פה בשביל לתמוך ולסייע ובכל שאלה/תהייה - אנחנו כאן.

צרי עמי קשר. שמעתי מגבר עם תופעות כרוניות דומות לאלו שאת מתארת שמשקה אחד שגם אני משתמשת בו כבר שנה לשיפור הבריאות ומניעת התופעות הכרוניות - שזה עזר לו מאוד . לא רוצה לפרסם כאן כלום , תפני אלי במייל. מאחלת מכל הלב שיפור במצבך ללא ניתוח עד כמה שניתן. לודמילה תל אביב

http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=6947

לא ניתן לרשום כתובת אי מייל מלאה בהרשמה לידיד העמותה ולכן קופצת כלהזמן הודעה על "חובה לרשום איימייל". אשמח עם תיפטרו את הבעיה .

תודה רבה - אעביר את המידע הזה לחברה אשר מתחזקת את האתר שלנו - אני מאוד מעריכה שעידכנת אותנו! מנדי

אם מעניין אותך העניין ש- תרופות מסוג גבפנטין , ליקריקה וכדו שנרשמו לי לטיפול בכאב ממקור עצבי, ומגיע לי עליהן החזר כספי מלא לפי החוק -, כי תאונת עבודה - קופת החולים לא אישרה את ההחזר - כי אומרת שאין לזה התוויה לטיפול בכאב עצבי. וזה כבר יותר מסתם לא לאשר, כי זה נוגד את ההצהרה המקורית של הקוםה ש"כל תרופה שנרשמה לחולה לטיפול בבעיה שנגרמה מתאונת העבודה - זכאי לקבל החזר". אם רלוונטי, תגידי, אשמח ליצו ר קשר. אני

פשוט אני היקרה, בהחלט רלוונטי - אנא התקשרי אלי ברגע שאת יכולה! מעריכה מאוד את הנכונות שלך - כל צעד מן הסוג הזה הינו צעד קדימה לטובת כולנו! מנדי 0547233073

חברי הפורום היקרים, בטח כבכר נשבר לכם ממני - איזה מן מנהלת פורום יש לכם שנוטשת אתכם .... אז ככה - מזה שבועיים אני בהתקף שני בחצי שנה של שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) קשה במיוחד בראש, מצח וכו' וזה משפיע גם על העיניים והראייה שלי ועל כן, לא הצלחתי עד היום להשתש באינטרט ובעיקר להגיע לפורום ואף לא הצלחתי להעביר למנהלי האתר הודעה על מנת שיעדכנו אתכם על היעדרותי. על כך, אני מתנצלת בפניכם. בכל אופן, אנסה כעת לענות על כל השאלות שלא עניתי ואביע את דעתי היכן שזה מתאים אך אנא, היו מעט סבלניים.....מה שכן, יש לכולנו יש מזל שיש אנשים כמו דניאלה בפורום שמהווה מקור תמיכה וידע אדיר לכל מי שמגיע לפורום. אני רוצה בהזדמנות זו לשתף אתכם בכך שפנו אלי מתוכנית תחקירים חדשה שתעלה לאוויר ואנו נעלה בה את הקשיים של חולי הכאב הכרוני בהקשר לסל הבריאות ואץ הצורך להתייחס בסל לא רק לתרופות מצילות חיים אלא גם להתייחס למתן איכות חיים במיוחד לחולים כרוניים. נושא אחד שעניין אותם מאוד זה הנושא של התרופות לכאב עצבי שאנחנו הצלחנו להכניס שנה שעברה לסל ואשר לא ניתנות כיום לחולים רבים הלכה למעשה, למרות שהם מתאימים לקריטריונים שנקבעו, בגלל סירוב הקופות. אם מישהו מכם סובל מכאב עצבי ולא מקבל את התרופה שהרופאים המליצו, בגלל סירוב של הקופה - אנא צרו עימי קשר בדחיפות בהקשר לתוכנית הטלוויזיה. כמו כן, אם יש מישהו שיש לו/לה מגן זהב ובזכות זאת מקבל כעת תרופה שלא קיבל קודם, ואשר עוזרת מאוד - גם זה מתאים לתוכנית. 0547233073 טוב, זהו לעכשיו אז לבינתיים, שולחת לכולכם חופן של איחולים לבביים ובתקווה שמעגל הכאב יקטן ומעגל החיים יגדל אצל כולנו. כאן בשבילכם עד כמה שאני יכולה, מנדי

.

מזה 5 שנים אני סובלת מנימלול וכאבים בעיקר בשוקיים שנתיים של טיפולים שונים שעזרו באופן חלקי (זריקות אפדורליות גלי רדיו) ועוד כהנה וכהנה יצאתי עם המלצה לליריקה 150 (יותר מרדים ברמות) שאיפשרה לתפקד עם כאב נסבל, אך בשבוע האחרון הופיע כאב "חדש" המתחיל בחיבור בין כף הרגל לקרסול ועולה עד למחצית הקרסול הימני הכאב חד ומגיע ל-9 בסולם של 10 ומה שמדאיג הוא גורם לרגל להתקפל לסף נפילהץ האם משהו מכיר תופעה כזו? וחשוב יותר לאיזה רופא פונים? אורטופד? נירולוג? או לרופא מומחה אחר? תודה ויום טוב דנה

דנה שלום רב, איני מכירה את מיכלול בעיותייך הרפואיות, למשל האם יש לך סכרת? בכל אופן לאור מה שאת מתארת להלן הייתי פונה ובהקדם לנוירולוג. הייתי שוקלת אפילו לפנות, ביחוד אם אינך משיגה תור תוך 24 שעות לנוירולוג, לחדר מיון עקב תלונות אלו ודרך חדר מיון תוכלי להיבדק ע"י נוירולוג ו/או אורטופד במידת הצורך, לשלול בעיות דחופות המצריכות טיפול בהתאם, כך שאם חלילה יש בעיה חריפה היא תטופל במהירות, ואם אין בעיה שכזו, לפחות תדעי שהכל בסדר ותוכלי לקבל המלצה ראשונית לטיפול מקל. כל טוב, דניאלה

רק רציתי לאחל לכולכם/ן.חג חנוכה שמח וכמה שפחות כואב.

תודה רבה - מצטרפת כמובן לאיחולים ומאחלת לכל הסובלים מכאב שיתרחש עבורנו נס קטן אך משמעותי - חיים נטולי כאב כרוני/סרטני!!!

כשנתיים לאחר שנפגעתי במהלך עבודתי ונקבע עי אורטופדים שאני סובל ממרפק טניס עדיין יש לי כאבים גם לאחר זריקות למרפק ופזיוטרפיה וכדורים האם זה כאב כרוני ומחלה כרונית והאם ניתוח יכול לעזור בתודה יעקב

יעקוב שלום רב, ההגדרה של כאב כרוני משתנה ממקום למקום, יש המגדירים זאת ככאב הנמשך 3 חו', אחרים ככאב הנמשך 6 חו', ואחרים ככאב הנמשך מעבר לזמן הצפוי להימשך אחרי החבלה או הפציעה שגרמה לו. ללא קשר להגדרה, אם הכאב נמשך זמן רב, ומפריע לתפקוד הרי שהוא כרוני והופך לבעיה, דהינו, מחלה. האופציה על ניתוח צריכה להישמר כאפשרות אחרונה אחרי שכלו כל הקיצין. זו אפשרות שניתן לבצע, אך יש לזכור שניתוח אינו קסם שמעלים כל בעיה ופעמים לא מעטות יכול אף להחמיר כאב, ומשום שזו פעולה לא הפיכה מחד, וניתן יהיה בכל זאת לבצעה אם רוצים בכל מועד, יש לדחותה ככל הניתן ולשקול היטב את החלטות והשיקולים, ולא לקבל זאת מתוך יאוש והחלטה של רגע שאולי הניתוח יפתור הכל. אם טרם טופלת במיסגרת של רופא ו/או מירפאת כאב הייתי מציעה לפנות למיסגרת זו, בטוחני שניתן למרות מיגוון הטיפולים שקיבלת עד כה, למצוא טיפולים נוספים אם תרופתיים ו/או אחרים שיוכלו להקל עליך, כל טוב, דניאלה

בוקר טוב לכולם. מזמן לא כתבתי וזה הזמן להגיד חג שמח לכולם. יש זכור כי האור מגרש את החושך בחנוכה ולנו החושך הוא קצת יותר שחור ,לכן החג הזה חשוב לנו שבעתיים. לענינינו אני סובל CRPS ברגל שמואל מזה כשנתיים בשל תאונת עבודה. עברתי את כל התהליכים האפשריים שקיימים:השתלת אלקטרודות , דמיון מודרך, טיפול פסיכולוגי,היפנוזה , תרופתי( לירקה- גבפנטין, MCR - דירוגסיק) אשפוז להרדמה של כף הרגל,חיבור למשאבת הרדמה לשבוע בבית. הזרקות ומה לא.לאורך כל הזמן הזה השתמשתי בקבים וסירבתי לעבור לכסא גלגלים. לאחרונה (כחצי שנה ) התפתחו אצלי בעיות בידיים של התעלות הקרפלית והאולנרית משני הצדדים. (לפי בדיקה EMG שנייה) יש החמרה- מצב בנוני עד קשה. לדעתו של פרופסור שטל (רמבם) אני צריך לעבור ניתוחים בידיים אבל בייעוץ שלו עם פרופסור אלון בשל המחלה(CRPS) אסור לנתח אותי.כמו כן הושמתי בקיבועים בידיים וההמלצה שלו לרדת מהקבים כולל מעבר לכיסא גלגלים ואני עדיין מסרב לעבור לכן אני הולך עם קב אחד. קיבלתי בועדת החמרה של ביטוח לאומי הגדלה ל 100% זמני לשנה. בשל בעיית ניידות פניתי לקבלת תו חניה אבל הודיעו לי כי בשל ויכוחים בין משרד הבראות למשרד התחבורה לא מחולקים תווי חניה לפחות ד סוף השנה (הטופס בקשה שוכב במשרד הבריאות כבר שלושה חודשים) בינתיים הופניתי לועדת ניידות אבל הסעיף שלי לא בדיוק מתאים לסעיפים המוגדרים בדיוק בחוק( מתקופת המנדט) ולכן אני לא זכאי. בנתיים אני כמעט ולא יוצא מהבית אפילו לא לטיפולים והמצב שלי מחמיר. משהו יודע על קבוצת לחץ בנושא או למי ניתן לפנות כדי להזיז עניינים לטובת כל החולים במחלה כדי שתוכר כמצדיקה תו?

ש.ש שלום רב, בתור חולת CRPS בשתי רגלי המרותקת לכיסא גלגלים, ועם ניסיון רע למדי עם מערכות שונות כדוגמת ביטוח לאומי או מישרד הבריאות, ולא מתוך רצון לדכא את ניסיונותיך, אלא משום שזו המציאות, המאבק מול מישרד הבריאות כאדם פרטני להשגת זכויות ניידות הוא כמעט ובילתי אפשרי. לצערנו הזכאות אינה לפי מידת המוגבלות אלא לפי כפי שכבר הבנת לפי הסעיף, ואין סעיף מתאים, ושימוש בסעיף מותאם, לא תופס, כי תנאי ראשון לשלילת ערעור הוא שימוש רק בסעיפים המקובלים והמתאימים, כך שזה מעגל שטני. עד שהחוק מבסיסו לא ישתנה, זה כמעט כמו לתקוע ראש בקיר, וגם עזרה של עורך דין לא ממש עוזרת, והם גם לא רוצים להיכנס לזה כי הם יודעים עד כמה הסיכויים עלובים. הלוואי והיו לי דברים יותר טובים לאמר לך, אבל זה המצב, לא הוגן, אך זה מה יש. בהצלחה בכל אופן, דניאלה

לשמחתי אני "עשיר מאוד הבן של רוטשילד" ולכן אנני זקוק לקצבה .אך ורק תו חניה . וזאת בזמן שאני נוסע לרמב"ם או למומחים השונים או לביטוח לאומי לא הצטרך לחנות וללכת קילומטרים, אם בכלל מצאתי חניה. אבל גם זה הם עכשיו לא מנפיקים בשל סיכסוך בין שני המשרדים..

שלום חמדה! בקשר לפרופ' הוא מקבל באופן פרטי במרכז חורב בחיפה טלפון 04-8305222 וזה עולה 800- שקל אפשר לקבל אחזר מקופת חולים עד 550 ואת היתר את משלמת לי לא איכפת גם ללכת אליו באופן פרטי ונישמע מה יש לו להגיד שאני לא יודעת דרך אגב הוא לו עושה טיפולים בקליניקה שלו אלה מפנה למרפאות כאב להמשך טיפול המשך יום טוב דבי 0505617070

שלום רב לכן, אחרי שניתן מענה לנושא האדמיניסטרטיבי, וכמובן לגבי הנושא הכלכלי, איש איש ושיקוליו הוא, הן לפי יכולתו, והן לפי קדימויותיו, אך רק לגבי הפן האישי, מתוך הכרות ארוכת שנים כמטופלת אצל פרופ' אייזנברג, רציתי רק לאמר שהוא אדם נפלא, ורופא מדהים. לעולם לא הייתי מחליפה אותו באחר, ואין לי מושג איך הייתי עוברת את השנים הללו בלעדיו. הידע שלו רב והגישה שלו לכל אדם כאדם יוצאת דופן. אין ספק שאני משוחדת, אך לדעתי כל מאמץ שהוא מצדיק ניסיון להיפגש איתו. יתכן רק רווח, אך כמובן שזווית ראייתי היא שלי בלבד. כל טוב, דניאלה

היי דניאלה, מה שלומך? אני מוסיפה לדברייך על פרופ' אייזנברג.ה או אכן איש מדהים (ואני לצערי הכרתי את כל מנהלי יחיודת הכאב בארץ, והוא עולה על כולם). אבל - אם את מטופלת אצלו, אולי את יודעת - האם את מכירה מישהו שכבר מטופל אצלו באמצעות מדבקות לידודרם? אני

ישנה אפשרות להגיע לפרופ. אייזנברג לרמב"ם ללא הפנייה[טופס 17] וזה עולה 176 ש"ח ללא החזר כספי.פשוט צריך להזמין תור.

רציתי להגיע לטיפול במרפאת כאב ברמב"ם אצל ד"ר אייזנברג אבל נימסר לי שהוא לא מקבל חולים חדשים. האם משהו יודע באיזו דרך ניתן להגיע אליו ? אם פרטי אז מה התעריף שהוא גובה ?

שלום חמדה. ד"ר איזנברג מקבל גם באופן פרטי בבית הרופאים בחיפה. אינני זוכרת את הטלפון שלו אבל תוכלי לקבלו ב-144. אני הייתי שם. בברכה מירה בולבה.

הי חמדה, אני חושבת שזה המספר של המרפאה הפרטית של פרופ' אייזנברג (הוא קיבל פרופסורה לפני כמה חודשים מעטים): 048305222 אכן שווה להיאבק בשביל להגיע אליו כי הוא רופא מצוין ואדם משכמו ומעלה. סליחה על העיכוב במענה, מנדי

לפני 4 שנים עברתי תאונת עבודה, המצב במשך הזמן הזה החמיר, יש לי כאבים חזקים בשכמות, צוואר ויד שמאל ורגל שמאל. אני לא יכולה לשבת רצוף בכסא בעבודה יותר מ30 דקות כי יש לי נימול בשתי הרגליים והם נרדמות. החבלה בע"ש צווארי ובלסת כתוצאה ממכה שקיבלתי מילד בעבודה בלסת. בדיקת C.T. הדגים נקע ותזוזה סיבובית ב- C2-3 עם דיסלוקציה חלקית של מפרק משמאל. ביוני השנה עברתי בדיקת MRI שהדגים גם במרווח C5-6 פריצת דיסק פרהמדיאנית לשמאל עם השטחה קלה של רצסוס לטראלי שמאלי במרווח C6-7 מריצה פרהמדיאנית לשמאל ומרכזית עם לחץ בינוני על חוט השדרה. לדברי הרופא שמדגים לחץ קשה C5-6-7. רופא אורטופד המליץ על ניתוח, רופא נוירוכרורג המליץ על ניתוח בפריצות הדיסק אולם הנקע והתזוזה הסיבובית אי אפשר לתקן והכאבים ימשיכו. בינואר 08 אני מגיעה למרפאת כאב בליסון. אני מטופלת בפרקוסט 5, אולם לפני כחודש התחלתי לרדת במינון ועכשיואני על 1/2 כדור אולם הכאבים יותר החמירו ונכנסתי לחוסר שקט כי הכאבים מאוד קשים . אני כרגע מקבלת ארקוקסיה אבל זה לא עוזר.אולי יש איזה טיפול לא פולשני לכאב. איך אפשר להתמודד עם הכאבים האלה וזה לכל החיים. אודה לכם על תשובתכם המהירה אודה לכם על תשובתכם המהירה.

אור שלום רב, אני מבינה שאת סובלת וכי טרם טופלת כיאות. מאידך לפי דברייך הבנתי כי נקבע לך סוף סוף תור למרפאת כאב ואין ספק כי זהו הצעד הראשון בכיוון הנכון שכן במירפאת כאב קיים צוות שיוכל לסייע לך בהקלת כאבייך הן באופנים תרופתיים והן באופנים אחרים, ויוכל לתת את התמיכה להתמודדות עם הכאב לה אותה את כה זקוקה. שיקול של ניתוח הוא גדול, ולא תמיד פותר את כל הבעיות, ומשום שזהו צעד בלתי הפיך, ותמיד ניתן לעשותו, אך לא ניתן לסגת ממנו לאחר שנעשה, ולכל ניתוח יש גם סיכוניו ולעיתים גם תיתכן אף החמרה ולא רק שיפור לאחריו, יש לשקול היטב מתי ניכנסים להרפתקאה שכזו ולהיות בטוחים שאכן מוצו כל האפשרויות האחרות לפני כן, ומשום שרק כעת את מתחילה את דרכך במירפאת כאב, הייתי ממתינה עם ההחלטות לגבי ניתוח בשלב זה. יש לזכור כי גם מרפאת כאב אינה טיפול קסם, וניסיונות טיפול עלולים לארוך זמן, וכרוכים בניסיונות, סבלנות התמדה, ואמון הדדי. בטיפול בכאב כרוני חשוב להיות בידיים של מרפאה טובה ומטפל טוב, אך ללא עבודה עצמית, תקווה, קבלה של המצב והתמודדות איתו כולל ביצוע התאמות למצב הקיים, ולימוד של חיים בצד הכאב, למרות הכאב ועם הכאב, והבנה שניתן לתפקד ולחיות למרות ועם הכאב, לא ניתן להגיע לשום מקום. מאחלת לך ימים טובים יותר, מקווה שיעזרו לך במירפאה למצוא מחדש את האיזון, ובינתיים, למה לסבול?! אם הפרקוסט הועיל, מדוע להתעקש ולהפחית במינון רק כדי להתענות? !, למה שלא לחזור לכדור שלם? דניאלה

שלום לאחרונה חווה כאבי ראש בעת הליכה מהירה (לרוב כשנושאת דברים עלי), ולאחריה. במה יכול להיות מדובר? תודה.

שיר שלום רב, כאבי ראש בהליכה מהירה אינם דבר נדיר, ביחוד אם אינך בכושר טוב, דבר שאז גורם לעייה של דופק ואולי גם של לחץ הדם, הגורם לתחושת הכאב הפועם שאותו את חשה. אני מציעה לאחר פעילות הליכה שכזו לבדוק את לחץ הדם והאם יש לך נטייה לעלייה שלו. כמו כן מומלץ לבדוק לכמה מהר הדופק שלך עולה וכמה זמן לוקח לו לרדת לנורמה, אם לוקח לו יותר מידי זמן זה מעיד על כושר אירובי ירוד, ואולי כדאי לנסות לשפרו. כל טוב, דניאלה

שלום! יש לי כאב בבטן בצד שמאל מתחת לצלעות, כאב נקודתי שמופיע אחת לכמה זמן , כאשר בשבוע האחרון הוא מופיע כמעט כל יום. מה זה יכול להיות? תודה!

שלום רב, כאבים נקודתיים באיזור שתארת שבאים וחולפים, יכולים להיות מסיבות רבות, רובן לא רציניות וחולפות, כמו שריר בינצלעי תפוס, צרבת על רקע מזונות שונים, נשימה לא תקינה הגורמת לספזם בסרעפת וכו'. מצד שני ישנן בכל זאת אפשרויות אחרות, כך שאם הכאב אינו חולף תוך מס' ימים או מתגבר לחליפין, עצתי לך ללכת ולהיבדק אצל רופא המישפחה בשלב ראשון, כל טוב, דניאלה

קבוצות תמיכה לקרובי משפחה של חולים במחלות כרוניות- מתקיימות בביה"ח איכילוב, ביחידה לאישפוז יום פנימי (מחלקה פנימית מייעצת).הקבוצות פתוחות לקהל הרחב, ללא תשלום, במטרה להקל על מצוקת קרובי משפחה המלווים את בן משפחתם החולה במחלה כרונים, וכן להעניק להם כלים להתמודדות עם המצב המורכב, כפי שמתואר במאמר המצורף. לפרטים והרשמה יש לפנות לתמי, אחות במחלקה "פנימית מייעצת" טל.03-6973487 בין השעות 8:00-14:00 ימים א'-ה'.

המון תודה על המידע הזה - אפרסם את המידע הזה גם באתר העמותה אך למעשה, אשמח לשוחח עם האחראית לשמוע עוד פרטים, לפני שאני מעבירה את המידע הלאה. כל כך חשוב לדאוג גם למשפחה של הסובלים כי למרות שהם לא חיים עם הכאב עצמו, הם עוברים חוויה לא פשוטה הכוללת בין השאר הרבה תחושות של חוסר אונים אל מול הסבל של החולה עצמו. אמא שלי מלווה אותי בסיפור הזה כבר חמש עשרה שנה ומאז שאני עם בעלי, הוא איתי לכל הדרך אך אמא שלי כמובן עדיין פה בשבילי. לפעמים, במיוחד לאורך אשפוזים וכו', כשאני רואה את הכאב בעיניים שלהם כה עצוב לי ש"בגללי" או ליתר דיוק בגלל מה שעובר עלי, הם גם סובלים נורא והסבל שלהם בדרך כלל נשכח ולא זוכה לכל התייחסות ועל כן, באמת כל הכבוד על הקמת הקבוצה. לפני כשבועיים התפרם בהארץ מאמר על הסבל של המשפחות של חולי כאב כרוני (אם תחפשו באתר הארץ המאמר נכתב ע"י ג'יין ברודי). בקרוב אכניס את המאמר לאתר שלנו! גם העמותה למאבק בכאב מתכננת כבר הרבה זמן לפתוח קבוצה לבני משפחה של סובלים, ברגע שנוכל, אך זה משמח אותי לדעת שיש עכשיו לאן לפנות, גם עם זו קבוצה של חולים כרוניים ולא ספציפי של חולי כאב.

שלום רב דניאלה! ראשית מה שלומך ? אני מקוה מאוד שבריאותך השתפרה! אני עדיין לא במיטבי. אני רוצה להגיד לך התשובה שלך היום האיימל בדיוק מגדירה את ההרגשה שלי . מדהים!!!!! מאחלת לך בריאות טובה! באהבה והרבה אור דבי

דבי שלום רב, מקווה שבריאותך תמשיך ותוטב. אם ניתן עדיין לשאוף לחזור ולהגיע למיטב כפי שניסחת זאת בדברייך, אז המצב הוא טוב, אולי כעת התקופה אינה אופטימלית, אך לפחות את יודעת שזוהי רק תקופה.בהמשך לדברים (השליליים שביניהם )שכתבתי בתגובה הקודמת , הרי שאין בכוונתי לאור ניסיון העבר להיכנס יותר בפרטים למצבי הבריאותי בפורום זה, שכן מי שנכווה ברותחין, יזהר בפושרין. זה לא קשור אלייך, אלא יותר אליי, לאופי שלי ומה המשמעות עבורי להיפתח, ולכן הפגיעה כאשר אין כל תגובה או תמיכה לאמירה שלך, במיוחד לאור זאת, שאני יום-יום-, ללא קשר למצבי, אם יש לי גישה למחשב, אתן תגובה לכל אחד, היתה עמוקה מאוד, ואיני מוכנה לעבור זאת שוב. תודה על הכוונה, צר לי, דניאלה

שלום לכולם, אני סטודנטית לרפוי בעסוק ולצורך לימודי מאוד אודה לכם אם תוכלו לענות לי על יעילותה של התמיכה בפורום; מה הפורום נותן לכם ו/או למשתתפים האחרים בו? במה עוזרת לכם קבוצת התמיכה? והאם קיבלתם משהו ייחודי מהפורום הנוכחי שלא קיבלתם ממקורות תמיכה אחרים. כל תגובה תעזור לי מאוד, תודה מראש, ענבר.

ענבר שלום, למרות מגמות השינוי החיוביות, עדיין קיים ליקוי בטיפול בכאב, אין מומחים בתחום, רופאים רבים אינם קשובים לכך וגם לא מבינים די, ומטופלים רבים לא מקבלים מענה מיקצועי במיסגרות המתאימות. כל זאת מוביל לא רק לכך שהכאב עצמו לא מטופל אלא למצוקה נפשית קשה שבחלק מהמיקרים גובלת בתחושת בילבול, תסכול והאשמה עצמית בכל אותם מצבים לא מבוטלים בהם "אין סיבה" לכאב והמטופל מתחיל להשתכנע שמשהו "לא בסדר אצלו", וזו הרגשה מאוד מערערת. היכולת רק לשמוע שיש עוד אנשים שמשרגישים כמוך, שזה בסדר להרגיש כך, ואולי לקבל הכוונה ראשונית לאן ניתן לפנות, היא מרגיעה, מקלה את תחושת הבדידות שאיש לא מבין אותך, שאתה לבד בעולם עם הבעיות הללו, ושיש תקווה. ביחוד לאור העובדה שחלק גדול אינו יודע לאן לפנות וחש באפלה הן בירוקרטית, הן רפואית והן נפשית, הפנייה לפורום פרט לתמיכה נותנת סדר והכוונה. מאידך, יש גם חסרורנות. ראשית, אנשים נוטים לייעץ לפי מה שמוכר להם. אולם, התאור שניתן הוא במיקרה הטוב חלקי. ותסמינים דומים יכולים להיות במצבים שונים, כך שלא בהכרח דורשים טיפולים והתיחסויות דומות. מטרת הפורום היא תמיכה בלבד, אך קשה להימנע מכוונות טובות של אנשים שרוצים מניסיונם האישי להציע רעיונות מטיבים, כל עוד זוכרים, שלא מה שטוב לאחד בהכרח טוב לאחר, אפילו אם נראה שתסמיניהם לכאורה דומים. שנית, כשאדם פונה, קיימת ציפיה כלשהי לעזרה, תגובה. משום שזהו פורום כתוב, ולא למשל בקבוצה, תחושת הדחיפות של הכותב לתגובה, סוג התגובה לה הוא מצפה, הם דברים שלא ניתן ממש להעביר בכתובים, ובהתאם קיים צפי לאכזבה באם לא יהיה מענה בזמן, או לפי סוג המענה וכו'. במישור האישי לשאלתך, אני משמשת לרוב כעונה כאן בפורום ופחות כנתמכת. אני מוכרכה לאמר שפעם-פעמיים כתבתי כאן ברמה האישית במטרה לקבל תמיכה ולא זכיתי לה -חשפתי את ליבי בתקופה קשה, ציפיתי לתגובה, והתגובה הגיע מעטה מידי ומאוחרת מידי, ובאותו זמן ברמת הציפייה והמצב בו הייתי, עדיף היה לא להחשף מאשר לכתוב, להמתין ולא לקבל כל תגובה משך כמה ימים. אז אני מקווה ששאלתך נענתה, דניאלה