פורום תמיכה לסובלים מכאב כרוני

כתבתי פה מקודם על כאבי החזה והודפק מהם אני סובלת, וכתבתם לי שמדובר בחרדה כנראה. אני כותבת לכם את זה מתוך מצב נואש ואובד עצות לחלוטין- מה שיש לי זה לא חרדה. אני קוראת המון על תופעות חרדה שונות וזה בכלל לא מזכיר את מה שיש לי. ההתקפים שיש לי לפעמים, עם הסחרוחורת והתחושה המוזרה, הם לא הקפי חרדה. אני לא יודעת עוד לאן לפנות. עובדה- ניסיתי כבר 3 סוגים של כדורים נגד חרדה, כולל טיפול בשיחות ודמיון מודרך ונשימות, כלום לא עזר. המצב שלי איום ונורא, אני לא מתפקדת בגלל הכאבים בחזה והידיעה שהתקף הולך לבוא (כי הוא תמיד בא) אני אולי מחפשת רק תמיכה, אולי הכוונה, אני יודעת שאני במצב נוראי ואני לא רואה שום כיוון.

אלה שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. חשוב להבהיר שכאן לא המקום לאבחן, לא אני ולא אחרים אינם יכולים לדעת האם מדובר בחרדה בלבד או לא, אם כי יש לזכור כי את היא זו שציינה כי התלונות עברו ברור וכי בעיות אחרות נשללו וכי אבחנה זו הועלתה. כמו כן ברצוני לציין כי בכל זאת במידה וברור לבבי לא היה מלא יש מקום להשלימו כפי שציינתי ביעוצי הראשון. לגבי נושא החרדה, ראשית הסתמנויות של חרדה הן שונות ומשונות ובעלות קשת רחבה ביותר של תסמינים, ובהחלט מה שאת מתארת יכול כן לבטא ארועים שכאלו אפילו אם קראת דבר אחר. פעמים רבות אין תחושה של חרדה, וקיימת התנגדות נפשית להגדרה הזו, דבר שלא מקל על תגובה לטיפולים הניתנים, שכן צעד ראשון לטיפול בבעיה הוא הכרה שאכן קיימת בעיה. אומרים ש"כאשר יגורתי בא לי", ולפעמים יש בכך. אם מצפים לדבר רע, למשל ידוע שאם מצפים שפעולה תכאב, היא תכאב יותר מאשר אם לא מצפים לכך.ללא קשר לסיבה את במעגל הרסני בו את ,לדבריך, מחכה בחשש, להתקף,שלא מאכזב ומופיע ומפיל אותך לקרשים, רק כדי לעבור אותו, ולהמתין לבא. עלייך למצוא דרך לשבור את המעגל- אולי לא לצפות להתקף, או לנסות לשנות את הגישה כלפיו, או בכל זאת ללמוד דרך אחרת להתמודד איתו . אני מבינה שכשנימצאים בניבכי המצוקה קשה להתבונן החוצה, קשה להקשיב.אך במקום לראות את הנורא שבמצב ואת חוסר המוצא, חפשי את המוצא והכיוון שלך,כדי שהמצב יהיה פחות נורא, דניאלה

אני לא תמיד מצפה להתקף. להפך, לאחרונה חשבתי שאולי בעזרת התרופות הם יעלמו, והם לא. אני כן הייתי רוצה להאמין שזה חרדה, אבל לקחתי כבר 3 סוגי תרופות וזה לא עוזר! וגם התנסיתי ברפואה משלימה וגם זה לא עוזר. לכן אני כה אובדת עצות

שלום לך אלה אני שומעת את סבלך, ואת כאביך.. ויש בי האמונה המלאה שאת חזקה ותצאי מזה מחוזקת.. אני רוצה לשתף אותך שגם אני עברתי חוויות כאלו בעבר, חרדות נוראיות שאת לא מאמינה שתצאי מזה בחיים האלו.. ראיתי שיש המלצה כבר בפורום הזה ואני רוצה לחזק את ההמלצה, לפנות להומאופתיה - מהסיבה הפשוטה שלכל התופעות האלו יש מקור אחד שיצא מאיזון ומקרין החוצה את החרדות, הפחדים,כאבים בחזה, דפיקות הלב, הזעות וכו'. ובהומאופתיה הם מאבחנים את אותו מקור, את אותו השורש שיצא מאיזון ומתאימים רמדי - תרופה הומאופתית שמותאמת בצורה מאוד אינדוידואלית לבן אדם על מנת להחזירו לבריאות פיזית ונפשית, לאיזון ולזרימה נכונה יותר עם החיים. ההומאופתיה מאוד מאוד עזרה לי להרבה תופעות שהיו לי - חרדות איומות, דאגות נוראיות לילדים, היה לי מאוד קשה בזוגיות ובהשתלבות שעבודה.. ואחרי כמה חודשים עם ההומאופתיה חיי פשוט השתנו, כאילו מסך שחור כבד ירד ממני.. והלך רחוק.. היום אני כבר לא זוכרת את התחושה הנוראית הזאת ואיך שהייתי פעם.. ההומאופת הנפלא שעזר לי בזמנו עבר לגור בחו"ל, אבל שמעתי שנפתח מרכז חדש להומאופתיה ברמת החייל שקיבלתי המלצות חמות על ההומאופתים שמטפלים שם.. (דרך אגב הילדים שלי מטופלים אצל אדוארדו זבה עם הצלחה מאוד גדולה..)מרכז א.ד.י.ב. שתזכי לשקט ושלווה, מאחת שהיתה שם ועברה את זה חזקה ומאושרת הרבה יותר...

שלום לך מנדי וכל מבקרי הפורום אני סובל מכאב כרוני כבר 3 שנים + שנתיים לקחתי כדורים נגד כאבים tramadex ואחר כך סימבלטה, מאז הסדנא לטיפול בכאב כרוני טיפולי השיאצו ודימיון מודרך זה שנה וחודשים שאני חי עם הכאב ללא כדורים ומצליח להוריד את דרגת הכאב למס' 1-2 אך בחורף ובקור דרגת הכאב עולה ל 3-4 ויש מצבים שאני לא מצליח לסבול את הכאב וממש רע לי מאוד בגלל הכאב ,המלחמה היומיומית שלי היא לא לקחת כדורים ולהתמודד עם הכאב, מפני שתופעות הלוואי פוגעים בי יותר וזה מציק לי נורא. הלוואי והיו מוצאים כבר פתרון לכאב עצבי כרוני.

שלמה שלום רב, אין ספק שרבים סובלים מאותה בעיה שציינת של החרפת הכאב עקב הקור ובעיתות החורף. אני כחולת CRPS למשל, יודעת שלא רק שהקור עצמו מחמיר את המצב, אלא שבשל המחלה עצמה שכרוכה ברגישות קשה לכל מגע ולא מאפשרת שימוש בגרביים אפילו, הרי שחוסר היכולת להתגונן מהקור והחשיפה הישירה אליו מחמירה זאת כיפליים. כל הכבוד על הצלחתך להתמודד עם הכאב בדרכים שאינן תרופתיות.מניסיוני עם טכניקות דימיון מודרך, כדי לרכוש מיומנות מועילה, יש להשקיע מאמץ, אמונה וכוחות, ואין זה תמיד פשוט, אז ברכותי על כך. עם זאת, יש לנסות להגיע לאיזה איזון בין הסבל שהכאב עצמו גורם, הרצון להתמודד בדרכים טיבעיות, ובכל זאת התועלת שתוספת של טיפול תרופתי עשויה לתת, אולי אפילו רק לפרק זמן קצר, אפילו אם גם לכך יש מחיר מסוים של תופעות לוואי, אך האם הן בשלב זה באמת יותר גרועות מהכאב עצמו?! אלו שאלות שרק אתה יכול לענות עליהן. בינתיים ניתן לנסות להקל באופן ה"מתבקש", הרי את מזג האוויר לא ניתן לשנות, אך ניתן לנסות לדאוג לנו, להיות במקומות נעימים וחמימים ככל הניתן, לשמור על האיבר החולה גם כן שלא להחשף לרוח או אוויר קר-לעטוף במעיל,צעיף וכו'. וכן, הלוואי שימצא פיתרון ומזור לכאב בכלל. דניאלה

הי שלמה, אני קודם כל שמחה שהכלים שלימדנו בקבוצה עוזרים לך במקצת - קצת זה לפעמים עולם ומלואו, כפי שוודאי אתה יודע. עניין הקור הוא אכן קשה ולדעתי, כולנו צריכים לקבל סוויטה קבועה במלון בים המלח כי שם המזג אוויר הרבה יותר נסבל והברום באוויר גם תורם באופן חיובי.... דניאלה ציינה שהיא אינה יכולה לשים גרביים בגלל המגע - אני גם לא יכולה לשים גרביים וישר שמה נעליים (לשים נעליים היה ניצחון קטן עבורי...) ואני מודה שהתרגשתי לשמוע שאני לא המוזרה היחידה בעולם, למרות שכמובן צר לי כל כך על הסבל שלך דניאלה! בחזרה לקור - מאוד חשוב לשמור על חום היכן שניתן בימים הקרים - לחמם את הבית כמה שצריך, גם אם זה עולה יותר כסף כי חשוב יותר למנוע החרפה ועד כמה שניתן את הסבל מהקור, לפחות עד אשר נזכה בכוחות מיוחדים להשפיע על מזג האוויר.... מעבר לעניין מזג האוויר, רציתי להוסיף למה שדניאלה אמרה בעניין תרופות - גם אם החלטת שאינך רוצה ליטול תרופות משככי כאבים, אולי כדאי לך לשקול לנסות תרופה אחרת לטיפול בכאב עצבי כי יש עוד אחרות מעבר לסימבלטה??? בכל אופן, מקווה מאוד שתצליח לשרוד את החורף .... ד"ש חם, מנדי

מנדי לייטון בלישה שלום רב, רציתי לבקש המלצתך לרופא מומחה לטיפול בכאב נוירופטי. במקרה שלי זה תסמונת נדירה ששמה BURNING MOUTH SYNDROME .עד שהגיע האינטרנט לארץ לא פגשתי רופא מכל תחום שהוא שמכיר את התופעה פרט, לבתי ספר לרפואת שנים באוניברסיטת תל אביב וירושלים, אולם לא היו פתרונות, וגם כיום הטיפול הוא באנטידפרסנטים מקבוצת הטריציקליים ( עם כל תופעות הלואי הקשות כולל השמנה), וכן קלונקס, וגם זה לא תמיד עוזר. אני סובלת מכך כבר כ - 19 שנה מגיל 38, והכיוון היום הביא את החוקרים להאמין שהתופעה נובעת מפגיעה במערכת העצבים הפריפריאליים. איני רוצה להאריך אולם בתקופות הגרועות בלתי ניתן לחיות עם השריפה הזו בפה שמלווה את האדם הסובל ממנה 24 שעות ביממה, קראתי שבמרפאות כאב יש כיום כל מיני מיקסים של תרופות שיכולות לעזור. לכן חשוב לי מאד להגיע לרופא-ה שמכירים את התופעה וטיפלו בה בהצלחה, או כל רופא אחר שאת מכירה וסומכת על כישוריו בנושא כאב נוירופטי, ושהוא גם "בן אדם" בנוסף להיותו רופא. בהמשך אשמח לשלוח מייל נוסף לפרסופ בפורום כדי לעורר תשומת לב לנושא כאוב זה שמשום מה לא מצאתי בשום אתר ישראלי משהוא חשוב שנכתב עליו ואני אישית מכירה מספר אנשים שסובלים מהתופעה. אני נותנת הסכמתי שתפרסמי בפורום כל דבר שתראי לנכון( כולל כתובת המייל שלי) בנוגע לנושא זה, על מנת לנסות להביא מזור לאנשים. היו תקופות בחיי שלא יכולתי לעבוד , הייתי משותקת לחלוטין, בדיכאון במיוחד לאור העובדה שכאשר זה קרה לי כולם אמרו שזה בראש שלי. איבדתי משרה מאד בכירה בחברת הייטק, חיי התרסקו, ותודה לאל תודות לבעלי ולילדי ונכדי האהובים אני מחזיקה מעמד. ניתן לקרוא המון מחקרים בנושא בGOOGLE תחת הכותרת BURNING MOUTH SYNDROME/ הפתרונות דלים ולכן אני מחפשת נואשות רופא מומחה בארץ שאולי על ידי "ניסוי ותהייה" נצליח להגיע לאיזה מיקס מתאים. המייל ארוך כיון שאיני יודעת אם שמעת כבר על תסמונת זו. עמך הסליחה ותודה מראש על התיחסותך. מצפה לתשובה. ציפי

ציפי, אני מצטערת לשמוע על סיבלך. חשוב להבין כי כיום הולכת וגוברת גם המודעות וגם האפשרויות לטיפול בכאב בכלל, ובסוגי כאב יחודיים ככאב עיצבי (נוירופתי ) בפרט. אכן בשנים האחרונות נמצאו מס' תרופות עם יעילות לא רעה בטיפול בכאבים ממקור עיצבי, ללא קשר לרוב לסיבת הכאב עצמו, כך שהתרופות מיועדות יותר לטיב ואופי הכאב ופחות לתסמונת עצמה, מה שאומר שאפילו אם מדובר בתסמונת שאולי היא שכיחה פחות, מה שחשוב הוא לטפל בכאב ובמאפייניו, וזאת ניתן לעשות. לדעתי הכי חשוב לפנות בהקדם לאחת ממרפאות הכאב באחד מבתי החולים הקרובים לאיזור מגורייך. קיימים מיגוון רופאים מומחים (תלוי גם היכן את מיתגוררת), היודעים כיום לטפל בסוגי כאב שונים, ולהתייחס גם לאדם שמאחורי הכאב. במירפאת כאב תוכלי לקבל יעוץ מיקצועי, שילוב תרופתי מתאים, מעקב, ותמיכה ריגשית. חשוב לזכור כי התאמת תרופות, ואיזון כאב, אינו תהליך בן יום, ואינו קסם גם בידיים הטובות ביותר. זה תהליך שדורש ניסיונות,התמדה, סבלנות, ואמון הדדי אך אם דבקים בו יש סיכוי להשיב שליטה על החיים , שבת שלום, דניאלה

לדניאלה שלום, תודה על התשובה ותשומת הלב. ציפי

ציפי שלום, קראתי את מכתבך המפורט על הכאב שסבלת ואני מזדהה איתך ועם כאבך לאורך השנים(בשם חבר שסובל מהתופעה). עדיין לא מצאתי מזור, אם בינתיים קיבלת מענה שיוכל לעזור גם לחבר שלי, אשמח לקבל אינפ' [email protected]

ציפי שלום, אחרי עבודת מחקר יסודית באינטרנט(כולל התייעצות עם רופאים המומחים בתחום רפואת הפה) להלן פורמולת הטיפול האידיאלית "בתסמונת הפה השורף": קלונקס (כידוע) B3 - ניאצין B7 - ביוטין חומצה אלפא ליפואית השימוש בפורמולה הנ"ל יפתור את בעיית "השריפות" לחלוטין ! נראה לי שהשירות יעזור לסובלים ולמטפלים כאחד!

שלום לכל חברי הפורום היקרים. האם מישהו שמע או אולי התנסה בכדורים הנ"ל תודה על תשומת הלב רוחמה

רוחמה שלום רב, מדובר בשני טיפולים שונית לגמרי. הריספרדל הוא אכן כדור, ששיך עקרונית למישפחה של כדורים אנטי- פסיכוטיים, וניתן בהתוויה בסיסית זו. אישית וגם מיקצועית, איני מכירה את השימוש או גם את היעילות שלו בשיכוך כאב. אם המטרה היא עקיפה להרגעה או כטיפול נפשי יתכן ויש לו מקום. לגבי הקטמין, זהו תכשיר שניתן במתן תוך ורידי בלבד. התרופה יכולה להינתן בשלוש צורות מתן, כתלות במינונים, כלומר מינון נמוך- ואז אפשר לבוא למירפאת כאב, לקבל טיפול וללכת הביתה, וכך לבוא לטיפולים יומיים או שבועיים תלוי בגישה של הרופא המטפל, מינון ביניים- שמקובל לתת באישפוז עם עלייה הדרגתית במינון בכל יום לפי הסבילות, כשהבעיה העיקרית בגללה דרוש אישפוז היא שהתרופה גורמת לבילבול, ועד להזיות אפילו, או מינון גבוה- שאותו נותנים רק במיסגרת של טיפול נימרץ בהרדמה כללית עם הנשמה מלאה וזהו טיפול מאוד קשה עם סיכונים לא מבוטלים. הטיפולים בקטמין בחלק מאנשים עם בעיות של כאבים עיצביים למיניהם הראו תוצאות יפות, עם הקלות בכאב ואפילו הפוגות מלאות לתקופות זמן כאלו ואחרות. כמו בכל טיפול התגובות משתנות מאדם לאדם, אך בהחלט ישנם כאלו שלמרות העדר תגובה לטיפולים אחרים הגיבו לטיפול זה.לרוב זהו טיפול שמקובל לתת במיקרים של CRPS, איני יודעת מהם ההצלחות או הניסיון במיקרים של כאבים עיצביים מסיבות אחרות. אך לאור העובדה ש- CRPS מייצג כאב שעמיד למרבית הטיפולים ואחד הכאבים הבעייתים יותר, איני רואה סיבה שאם חולים אלו לעיתים מגיבים לטיפול, מיקרים אחרים לא יפיקו תועלת גם כן. כל טוב, דניאלה

דניאלה שלום תודה על תגובתך המהירה הרופאה ממרפאת כאב רשמה לי קטמין לשתיה בכמות של 60מג ביוםת כלומר:3 X 20ס2מג ביום. לאור מה שקראתי בחומר התרופה מפחידה שמא היא תהפוך אותי לזומבי. באם את יודעת לתרגם לי 20מג כמה CC זה ,כדי שיהיה לי קנה מידה לכמות שאני אמורה לקחת בכל פעם כדי להרגיע את כאבי הנוירופטיים כתוצאה מ-2 ניתוחים בחוט השדרה. אג היא רשמה את התרופה ל-10 ימים כלומר 600 מג.

נעשיתי מוגבל בין האגן והברכיים(כולל כולל) כואב בדגשים משתנים- לפעמים האגן לפעמים הירכיים לפעמים הצד הפנימי של הברכיים הכל ביחד כואב-ולפעמים גם בלילות אני בקושי הולך ולא מסוגל להתכופף מה בעצם קרה לי?

אבי שלום רב, לצערנו זהו פורום לתמיכה ולא מקום לאיבחון רפואי, מה גם שלאור הנתונים שנתת, לא ניתן ולא ראוי לתת אבחנות- ללא ידיעה של פרטים בסיסיים עלייך- (גיל, בעיות רקע), על הכאב: מהלכו-(משך, גורם )ומאפייניו (מה מחמיר/מקל, כיצד מתואר, מיקום/הקרנה ועוד), כמו גם בדיקה גופנית .בהנחה שלא מדובר בבעיה חבלתית, הרי בכל זאת במקום ראשון תלונות מסוג זה מקורן בבעיות של איזור המיפרקים, שיכולות להיות על רקע דלקתי ו/או ניווני. הבעיה יכולה להיות מהאגן ופירקי הירכיים כפי שאכן אתה חש, עם קרינה עד לברך, או בכלל מאיזור של גב תחתון. עצתי לפנות לברור אצל אורטופד. יהיה מקום לשקול במקביל או בהמשך לפי דבריו, לפנות גם לראומטולוג, במידה ויתכן והבעיה היא דלקתית ( דהיינו מעין דלקת פרקים, או באגן-סקרואיליאיטיס) ולא ניוונית/אורטופדית (שינויים במיפרק של הגיל, הצרות המיפרק, שחיקת סחוס וכו'). מקווה שלאחר ברור כשתימצא האבחנה יוכלו לסייע לך. גש להיבדק ולמצוא את התשובות. כל טוב, דניאלה

שלום רב לכולם, כחלק מהנסיון המתמיד שלנו בעמותה להעלות לסדר היום הציבורי את הנושאים הקשורים לטיפול בכאב, אנו עובדים עם תוכנית תחקירים חדשה בטלוויזיה להעלות נושאים הקשורים לסל הבריאות מבחינת חולים כרוניים. אנחנו מחפשים אנשים ש: 1.קיבלו המלצה מרופא כאב לתרופה לטיפול בכאב עצבי (אחת משלושת התרופות שהכנסנו לסל בשנה שעברה) ולמרות שעמדו בכל הקריטריונים, הקופה דחתה את הבקשה לפחות פעם אחת. 2. אנשים שיש להם ביטוח זהב (או איך שמוגדר הביטוח המשלים של הקופה שלכם) והגישו בקשה לקבל תרופה שאינה בסל ולמרות שיש ביטוח משלים שמכסה תרופות שאינן בסל, הקופה דחתה את הבקשה. 3. אנשים שאינם מקבלים תרופה למרות שהיא נמצאת בסל, בגלל שקופת החולים מסרבת לתת. אם אתם עונים על אחת מהקטגוריות או מכירים מישהו כזה, אנא פנו אלי בהקדם האפשרי ל- 057233073 או [email protected]

שלום מנדי, האם גם גבאפנטין שהקופה לא מוכנ הלתת אוו במחיר מסובסד נחשב לעניין?

בהחלט כן - כל עוד יש הגדרה של כאב עצבי!

שלום להלן סיפורי האישי, על המיגרנות שנכנסו לחיי בגיל 13 והלכו והתעצמו ונעשו חלק מאוד מאוד משמעותי במהלך של החיים, עד כדי כך שהייתי מתכננת את החיים שלי לפי המיגרנות.. (14 שנה), ניסיתי הכל, את כל התרופות הכי חזקות בשוק, אפילו הגעתי לאשפוז אחרי יומיים של מיגרנה שחשבתי שהראש שלי ממש עומד להתפוצץ.. ניסיתי רפואה סינית - דיקור, ניסיתי לשנות תזונה - אך שום דבר, ללא הואיל. וראו איזה פלא - אני כבר שנה ללא מיגרנות!! (אולי בלחץ יש איזה אחת בכמה חודשים..) עברתי ממש מדורי גהנות עד שלגמרי במקרה נתקלתי בהומאופת (בחסד) בשם יונתן קדם, הגעתי לפגישה שבה הוא נתן לי לדבר על כל מה שמציק לי בחיים, על הרגלי האכילה שלי, על השינה והחלומות, על מה שקרה בגיל 13 שבעקבות כך התפרצו המיגרנות וכו' וכו'. הוא נתן לי תרופה הומאופתית, לכל מה שסיפרתי ולמרבה הפתעתי לאט לאט הדברים החלו להשתנות, המיגרנות תדירותם בהדרגה ירדה, והגעתי למצב האופטימלי שלעולם לא חשבתי שאני אגיע אליו... לא האמנתי שאני יפסיק לנטול כדורים באופן קבוע.. בקיצור אין ממליצה יותר גדולה ממני שמו יונתן קדם, הוא עובד עכשיו במרכז אדיב - שזה מרכז להומאופתיה קלאסית ברמת החייל. לא עוד אופטלגינים ותפוחי אדמה על הראש...

מיכל- מיקמיק היקרה, אני כה מודה לך על ששיתפת אותנו בהתנסות החיובית שלך - רב הזמן אנו שומעים פה בפורום על כל מה שלא מצליח ואנו מדברים הרבה מאוד על הקשיים של החיים עם הכאב, שזה כמובן מאוד חשוב. עם זאת, עלי להודות שנורא כיף לשמוע סיפור חיובי של הפחתת כאבים עד לרמה שבו הכאבים כבר אינם שולטים בך. יהי רצון שהמצב הזה רק ימשיך ואף ילך וישתפר. המון תודה גם שסיפקת לנו את המידע על המטפל שהצליח לעזור לך, וכך, מי שירצה בכך יוכל לפנות אליו. אז שוב, תודה רבה לך על התקווה שנטעת בנו.... מנדי

רציתי להתיעץ בנושר לחץ בחזה ודופק מהיר וחזק שיש לי כבר כמה שנים. בדיקות שעשיתי בלב ובבלוטת התקיס לא מצאו כלום. איבחנו אותי עם "התקפי חרדה" אבל טיפול נגד חרדה לא הועיל, מה גם שאני לא חשה בכלל בחרדה. איזה עוד בדיקות אני יכולה לעשות בנושא, אם הבעיה היא לא בלב?

אלה שלום רב, איני יודעת אילו בדיקות לב ביצעת. תלונות כפי שאת מתארת תתכנה לפעמים עקב הפרעות קצב חולפות, ולשם כך ניתן לבצע בדיקת הולטר לניטור של 24 שעות של קצב הלב ולא רק אק"ג פשוט שנותן מידע על רגע נתון. כמו"כ אם לא ביצעת אקו-לב זו גם אפשרות, כי בנשים יש לפעמים צניחה של אחד המסתמים שהיא חסרת משמעות קלינית אך יכולה לגרום לתופעות הללו וניצפית באקו-לב. אם עשית את הבדיקות הללו והיו תקינות, לדעתי אין מה לדאוג לבעיה ממקור לבבי. לגבי נושא החרדה, פעמים רבות אין אנו מרגישים שאנחנו חרדים או מתמודדים עם מצוקות מסוימות, ולכן בדיוק הבעיות מתפקצות בצורה התקפית גופנית כזו או אחרת, שדופק מהיר ולחץ בחזה בהחלט יכול להיות ביטוי לכך. העובדה שטיפול תרופתי כזה או אחר לא עזרה לא שוללת או מחזקת את האבחנה, כי כל אחד מגיב אחרת ביחוד כשמדובר בבעיה התקפית. אולי כדאי לך ללמוד שיטות להרגעה והרפייה עצמית וכל בעת התקף תוכלי ללמוד להתמודד איתו באופן עצמי. יש דרכים ללמוד כיצד לעשות זאת, כולל כיצד לשלוט טוב יותר אפילו בדופק ולהפחית אותו כאשר הוא מהיר כל כך. כל טוב, דניאלה

שלום אלה, ראשית כל ברצוני להבהיר שאינני אשת מקצוע ועל כן עצותיי הם בגדר עצה לא מקצועית. מכיוון שכבר קיבלת תשובה יסודית ורצינית מדניאלה, במיוחד מההיבט הרפואי, לא ארחיב אך ברצוני רק להוסיף ש: ישנן היום מספר תרופות לטיפול בחרדה וגם אם ניסית תרופה אחת שלא הועילה, אין זה אומר שהתרופות האחרות לא יעזרו. לפעמים זה גם עניין של שילוב של טיפולים/תרופות. למשל, התנסות בתרופה אחרת ביחד עם לימוד טכניקות להרפיה וטכניקות כמו דמיון מודרך שתאפשר לך, במידה ותתרגלי רבות את הטכניקה, להקל על עצמך במידה מסוימת לפחות, בעת התקף. ישנם פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתמחים בטכניקות הקשורות להיפנוזה וייתכן שכדאי לך לפנות דווקא לפסיכיאטר בעל נסיון בהיפנוזה היכול מצד אחד לרשום תרופות במידת הצורך ומצד שני, יכול לעזור לך לא רק בשיחות וכו' אלא גם לימוד טכניקות. לסיכום: לא נראה לי שכדאי לך להתייאש מלנסות להפחית את רמת החרדה שלך כי הרי חרדה יכולה ממש להפוך להיות לבעיה גדולה והיא בטוח מאוד לא נעימה לך ולפעמים מן הסתם, זה גם מפחיד אותך, בעיקר כשאת שומעת ןמרגישה את הלב שלך פועם במהירות מרובה וכו'. על כן, אני ממליצה לך להתחיל בפגישה עם רופא/ת המשפחה שלך ומשם להמשיך לטיפול נוסף. הרבה הצלחה, מנדי

כבר שלושה ימים ברצף שיש לי כאבי ראש ממש חזקים שמפריעים לי בתפקוד היום יומי אבל הבעיה היא שאלה לא כאבי ראש רגילים הכאב הוא בחלק האחורי של הראש לפעמים גם כואב מאחורי האוזניים ובעצמות הלחיים..ושאני נוגעת בראש מאחורה איפה שהוא כואב אני מרגישה כאב כאילו קיבלתי מכה פיזית בראש ממשהו אני כבר לא יודעת מה לעשות אני לוקחת כדורים וזה לא עוזר אפילו לא קצת וזה דיי מפחיד אותי נטעלי

נטעלי שלום רב, לכאבי ראש סיבות רבות. בדרך כלל אומנם, גם כאשר יש כאב חד, לרב הסיבות לכך הן "לא מסוכנות" והכאב כך או אחרת אמור לחלוף. מצד שני, כאשר את מתארת כאב חדש, שאינך מכירה, ביחוד כזה שנמשך יותר מהרגיל ואינו מגיב לתרופות המדף המקובלות, ואשר מפריע לך להתנהלות היומיומית, ומשום שלפי דברייך אני מבינה שאינך סובלת לרוב מכאבי ראש, ובוודאי שלא כאלו, הייתי מציעה לפנות לבדיקה על ידי רופא או אפילו בחדר המיון, תלוי בחומרת התסמינים ותחושת הדחיפות לפי הרגשתך. כך תוכלי להיבדק, יוכלו לשלול ליתר ביטחון בעיות דחופות, ולתת לך טיפול שיקל עלייך. לנו בפורום אין יכולת לתת אבחנות או המלצות טיפוליות, וגם לא יהיה זה נכון ללא מידע נוסף וללא בדיקה שלך לתת המלצות שכאלו. אני שוב ממליצה בחום שלא להמתין ולא לטפל בעצמך, אלא לגשת לרופא ולהתייעץ בהקדם. כל טוב, דניאלה

שלום,אצלי יש תופעה מוזרה בנוגע לכאבי ראש,כמה שנים שיש לי כאבי ראש חזקים מאוד ,פעם בצד שמאל ופעם בצד ימין,והם נמשכים 5 שניות בלבד בתדירות של 5 פעמים ביום.זה מרגיש רע מאוד,מפחיד,וגורם למחשבות נוראיות,כמו:אולי עברתי ארוע מוחי?חס ושלום,מה זה?יש לזה תשובה?אני מעשנת,בת 34,חזרתי להתאמן עכשיו אחרי תקופה ארוכה שהפסקתי,ואני מודעת להתקפי חרדה שיש לי ולמה.אודה לך על תשובתך

שלום,אצלי יש תופעה מוזרה בנוגע לכאבי ראש,כמה שנים שיש לי כאבי ראש חזקים מאוד עד חוסר שליטה מוחלט כמו שיתוק,,פעם בצד שמאל ופעם בצד ימין,והם נמשכים 5 שניות בלבד בתדירות של 5 פעמים ביום.זה מרגיש רע מאוד,מפחיד,וגורם למחשבות נוראיות,כמו:אולי עברתי ארוע מוחי?חס ושלום,מה זה?יש לזה תשובה?אני מעשנת,בת 34,חזרתי להתאמן עכשיו אחרי תקופה ארוכה שהפסקתי,ואני מודעת להתקפי חרדה שיש לי ולמה.אודה לך על תשובתך

שלום נטע-לי ראשית כל הרשי להדגיש בפנייך שלמרות שאני מאוד רוצה להקל עלייך, אינני רופאה ועל כן, הדברים הנאמרים הם דעתי בלבד. אני מבינה שההופעה הפתאומית הזו של כאבי ראש יכולה בהחלט להפחיד אותך כי זה מרגיש מאוד לא מובן וכמובן, ממש לא נעים. אני מבינה מדברייך שמעולם לא סבלת מכאבים מהסוג הזה קודם ואינך סובלת מבעיית כאב אחרת/נוספת? אני שואלת זאת משום שזה יכול לסייע בהכוונה כיצד כדאי לנהוג. בכל אופן, מכיוון שהבעיה הופיעה פתאום ובעצמה כה גדולה, מאוד חשוב לפנות בהקדם לרופא שלך. אם יש לך גישה ישירה לרופא המשפחה שלך, זה מקום טוב להתחיל והוא/היא יוכל להפנות אותך לעוד בדיקות במידה וצריך והוא גם יוכל להעריך את כיוון הבעיה לפחות. ברב המרפאות יש אפשרות להיכנס ללא תור ישר על הבוקר במקרים דחופים אז אני ממליצה לך במקום לחכות לתור, פשוט להיכנס למקרים הדחופים מחר בבוקר. אינני אומרת לך זאת בשביל חלילה להלחיץ אותך או כי ידוע לי מה הבעיה (והרי אינני רופאה!) אך כאב כה חזק בראש שמופיע פתאום, הוא דבר שצריך לבדוק בשל בעיות שצריך לשלול, שדורשות טיפול בהקדם. ייתכן גם שמשום מה התחלת לפתח מיגרנות או סוג אחר של כאבי ראש וזה כבר דבר שדורש טיפול מתמשך וחשוב לדעת שיש היום טיפולים שונים לכאבי ראש ומיגנרות אך בגלל שסוג הכאבים שאת מתארת יכולים להעיד גם על בעיות אחרות, חשוב לא לחכות עד שזה יחלוף ולפנות לטיפול. אשמח לשמוע איך המצב מתקדם ואנו פה לשירותך אם נוכל לסייע, מנדי

רציתי לעלות נושא זה בגלל קשיים ותיסכולים רבים עקב מחלת rsd קשה מאוד אשמח לקבל תגובות בנושא חשוב זה בתודה ליאור.ב

ליאור שלום רב, אני מודה לך על הפתיחות שבהעלותך נושא זה. סה"כ צריך לזכור שעיקר הפגיעות ב- CRPS הוא בגפיים, כלומר שמבחינה תפקודית לא אמורה להיות בעייה לשני המינים הסובלים ממחלה זו, לבצע יחסי מין תקינים. ולהנות מהם . הבעייתיות היא בגלל הכאב עצמו, הרגישות הרבה שיכולה להיות באיבר הפגוע וקושי טכני להשגת התנוחה המתאימה. קשיים אלו קיימים לא רק ב- CRPS אלא במצבים נוספים בהם לאחד או יותר מבני הזוג קיימת בעיה או ליקוי גופני כלשהו. לדעתי, הפיתרון אמור להיות מבוסס על מערכת היחסים בין בני הזוג. אם יש אחווה וכבוד הדדי, בוודאי ניתן גם בניסיון להגעה למגע מיני להתחשב בבעיות של הפרטנר, במיקרה הזה עם CRPS ,ולמצוא את התנוחה המיטבית שאינה מכאיבה, ובשיתוף פעולה ניתן הכל. כמו"כ יש אנשים שהשיא ההורמוני לכשעצמו גורם להחמרה בכאב, בגלל השינויים ההורמונליים בגוף, ולכן כל הגעה לשיא מחריפה את מצב הכאב. אם זה המצב, ניתן ליטול מנעתית לפני כל קיום יחסים תכשיר שיודעים כי עוזר להפחתת כאב, מה שאתם נוהגים ליטול על בסיס S.O.S ,ולהקטין את ההחמרה ש"אחרי". יחסי מין הם חלק מהחיים. וכמו שמוצאים דרך להתמודד עם דברים נוספים בחיים, שלפעמים גם הם לא קלים, אין סיבה שלא למצא את הדרך להתמודד גם עם זה, ואפילו אם זה לפעמים קשה, יש לשקול כמו בכל דבר, האם התמורה שווה את המחיר,ולכל אדם תשובה משלו , דניאלה

שלום לך ליאור, ראשית כל הכבוד שהיה לך האומץ להעלות את הנושא הזה כי זו בעיה בהחלט קיימת אצל אנשים רבים הסובלים מכאב ו/או ממגבלות פיזיות אך רובנו, לא מעיזים להעלות את הנושא כי "לא נעים להודות בדברים הללו....." אך אין ספק שזה נושא חשוב ובעיה שאסור להניח כי כמובן שאם פשוט מפסיקים לקיים יחסי מין עם בן הזוג/בת הזוג' הבעיות הזוגיות רק מוחמרות ומצד שני, לעשות משהו שגורם לך רק כאב ללא חוויה חיובית, גם לא פתרון ולכן, צריך מעורבות במקרים שכאלה של אנשי מקצוע ללמוד איך ניתן לקיים יחסי מין ללא החמרת הכאב. אילו אנשי מקצוע? כבר אספר! אכן ישנם מקומות אליהם ניתן לפנות ובראשם, לד"ר רפי חרותי אשר מנהל מרפאה לתפקוד מיני עבור אנשים עם מוגבלויות ולדעתי יש אפילו דרך להגיע אליו ולכל הצוות המטפל במפראה שלו בחינם. אין ספק שכאב הינו סוג של מוגבלות. ידוע לי כי מומלץ מאוד להגיע לרופא ביחד עם בן/בת הזוג שכן זה נוגע בחיים המשותפים שלכם ורק ישפר את התקשורת ביניכם. לד"ר חרותי ולכל צוות המרפאה יש כלים שונים לעזור ולתת עצות על מנת לעזור לשפר את חיי הזוגיות שלכם בעיקר מבחינת התפקוד המיני. על כן, לדעתי, אל תהסס ותפנה עוד היום למרפאה שלו בבית חולים רעות בתל אביב (תתקשר למודיעין ותבקש את הטלפון של בית חולים שיקומי רעות ושם תבקש שיעבירו אותך למרפאה של ד"ר חרותי). יש גם מידע באתר של בית חולים רעות אז כדאי להיכנס לאתר הזה. בנוסף ישנם פיזיוטרפיסטים המתמחים בייעוץ בתחום זה ויכולים לעזור לך למשל בהמלצות לגבי השימוש בגוף ועוד. אני מכירה פיזיוטרפיסטית בתחום - קראתי מאמרים שהיא כתבה והיא בעלת נסיון רב. אינני יודעת אם היא מטפלת בגברים ונשים או רק נשים אך לדעתי, זה מסוג המידע שאתה תקבל במרפאת שיקום מיני ברעות. אני יכולה להגיד לך שלמרות החיים ביחד עם כאבים קשים בכל הגוף/חלק מהגוף קשים, ניתן לנהל חיי זוגיות גם מבחינת קשר אינטימי וקיימים גם עזרים שיכולים להקל כגון שימוש בחומרי סיכה הן בשביל האישה והן בשביל הגבר- בהתאם לצורך. אני מוכנה לדבר איתך יותר בנושא בטלפון או במייל [email protected] הרבה הצלחה ואל תתייאש מבלי להיעזר בעזרה הקיימת בנושא הזה.

שלום רב ברצוני להתייעץ אני סובלת מחסר בעצב הפדונדלי,שלפוחית אטונית ועוד כמה וכמה בעיות.(חוסר תחושה מינית) הכל עקב פגיעה בגב תחתון (תאונה) רציתי בבקשה לדעת היכן ניתן לקורא חומר על הפגיעה הנל(אולי בכל זאת יש ניתוח מתקן בעולם?) בנוסף החלו לי כאבים חזקים בצד ימין למטה.שללו דלקת בשתן ואפנדציט. כאב זה משגע אותי ואין לאף רופא תשובה נקודתית. מה עלי לבדוק בנוסף? אנא תשובתך תיסכולי גדול ונוראי

דורית שלום רב, ברור לי הרצון "לתקן" דברים, אך לצערנו, לא כל דבר שניפגע בגוף, אכן ניתן לתיקון, וגם לא תמיד ניתוח הוא באמת פיתרון לבעיות. איני מכירה לעומק את בעייתך, אך לפי מה שסיפרת, אם קיים נזק מלא לעצב, ניתוחים לחיבורי עצבים למשל, הם עדיין נחשבים ניסיוניים לחלוטין כיום. מאידך, ישנן בהחלט שיטות שיכולות לפעמים לסייע ולהקל על ההתמודדות היומיומית. שיטת פאולה לשליטת סוגרים, אולי יכולה לתת כלים שיעזרו לך. כמו"כ בהחלט כדאי לפנות בנושא של בעיות כיס השתן ושאר הבעיות הקשורות לפגיעה העיצבית, לאורולוג ולראות האם יש דרכים הן תרופתיות והן אחרות בהן ניתן לסייע לך. לגבי הנושא השני של הכאב אותו ציינת, לכאב באיזור בטן תחתונה תיתכנה סיבות רבות. דלקת שתן ותוספתן- הן רק שתיים, והחריפות שבהן. הייתי משלימה ברור על ידי פנייה לרופא נשים, וכן גסטרואנטרולוג. הברור חשוב הן כדי לשלול בעיות שעשויות חלילה לסכן אותך ודורשות איבחון, וכן כדי לקבל כיוון למקור הבעיה. וגם אם לאחר הברור לא תימצא בעיה נקודתית, אז זוהי גם תשובה, לפחות תדעי שאין בעיה רצינית שיש לדאוג ממנה, ותוכלי להתרכז בהקלה סימפטומטית של הכאב, גם ללא ידיעת סיבתו, דבר שקורה. כל טוב, דניאלה

שלום דורית אני לצערי סובל מדברים דומים אני אחרי 3 ניתוחים בעמ"ש ולצערי איני יכול לרוקן את השלפוחית כמו שצריך ואני משתשמש בשרירי הבטן ובקטטר בכל אופן אינני רופא אך יכול ליהות שהכאבים בצד ימין זה אבנים בכליות או דרכי השתן כך בכל אופו היה אצלי תבדקי אצל אורולוג וגם לא נראה לי שיש אפשרות לתקן את זה אך אולי אפשר לשפר כמו שאמרה דניאלה בשיטת פאולה שזה שיוה שעובדת על השרירים של הסוגרים בכל אופן שיהיה לך המון הצלחה ותרגישי טוב כמה שאפשר יוסי

שלום לשניכם, אני פיתחתי שלפוחית נוירוגנית כחלק מכל הסיבוכים שמהם אני סובלת אך ללא פציעת עמוד שדרה. בכל אופן, אני יודעת עד כמה המצב הזה קשה ומתסכל ושאפילו כואבים המאמצים להוציא שתן, כי צריך להשתמש בכל כך הרבה שרירים אחרים במקום השרירים שאמורים לפעול..... רציתי אבל לשתף אתכם בידע ספציפי - במקרה שלי לא ניתן לעשות זאת (בגלל בעיות שלא קשורות לתחום מערכת השתן), אך ידוע שישנם מקרים בהם ניתן להשתיל סטימולטור שתפקידו לגרות כל הזמן את העצב הפגוע וכך הוא בעצם מתפקד באופן יותר תקין, דרך הפעילות של הסטימולטור. אינני רופאה ועל כן, ההסבר הוא לא הסבר מדויק וידוע לי שלא בכל המקרים הפתרון הזה מתאים, אך בהחלט ישנם מקרים בהם הניתוח הלא גדול הזה יכול להביא לשיפור משמעותי באיכות החיים ועל כן, אני מציעה לכם לשאול את הרופאים שלכם על הנושא הזה. (יש SPINAL CORD STIMULATOR אך אינני מדברת בדיוק על סטימולטור זה אבל על שיטה דומה מאוד שנועדה לבעיות שתן מהסוג שאתם מתארים. מעבר לזה, אני מחזקת את ההמליצה של דניאלה בעניין שיטת פאולה כי גם אם זה לא "מתקן" את המצב, זה בהחלט יכול להביא לשיפור משמעותי אך זה חשוב למצוא את המטפל הנכון כי יש פערים בתחום הזה. חשוב גם לדעת שהתרגולים, מעבר לזמני הטיפול עצמם, הם חיוניים בשביל לגרום לשינוי. מקווה שעזרתי במקצת, מנדי

שלום לכולם! אני רוצה לשתף אותכם איזה כאבים יש לי כבר כמה ימים בצוואר והיום אני עושה סידרה של זריקות במרפאת כאב . אז זהו בלי זריקות אני לא יכולה לתפקד בכלל מזה שנים רבות שאני סובלת מפריצות דיסק בעמוד שידרה צווארי מחוליה 1 וד 7 שכאב נימשך כל כל הרבה זמן הבן אדם נישחק ניכנס לחרדות לא יכול לעשות דברים שעשיתי בעבר וזה קשה מאוד בשנה האחרונה הסבל כל כך גדול ורק זריקות עוזרות לעבור עוד תקופה עד להתקף הבא וזה קשה מאוד. בגלל החרדות שלי הרופא הציעה לי לקחת תקופה סרוקסת אני לוקחת את זה כבר חודש ואני חושבת שמבחית חרדה זה באמת עוזר . כי אחרת בכל כאב ההיתי מתפרקת אבל אחרי הכדורים אני בשליטה ולא ניכנסת לחרדה כמו פעם. אני יושבת פה וכותבת עם כאבי טופת !!!!!!! אני מקוה שאחרי הזריקה תהיה קצת הטבה. אני גם לוקחת כל מיני משככי כאבים + וואליום תארו לכם מה אני עוברת תודה לכם על הקשבתכם ! תודה דבי

דבי יקרה, אני מצטערת לשמוע כי עוברים עלייך ימים לא טובים ואני מקווה כי הזריקות יקלו עלייך. אני יודעת כמה זה קשה לחיות עם הכאב, עם אי היכולת לבצע את מה שעשית פעם, ועם החשש מההתקף הבא. אני גם מאמינה שבימים בהם הכאב קשה, הפתיחות לשמוע ולקבל היא לא גבוהה, כי כל מה שרוצים זה רגיעה, אך מצד שני, ולא אחת דיברנו גם כאן על כך, לא ניתן להילחם בכאב הכרוני, ואם רוצים לשאוף לאיכות חיים סבירה, ולהחזיר את השליטה לחיים לעצמנו, צריך לנסות לפחות, ללמוד למצוא את הדרכים לחיות לצד הכאב. אני שמחה שאת נוטלת תרופות שמפחיתות לך חרדה, כי אין ספק שזה בוודאי לא עוזר. פחד מההתקף הבא, הוא אחת הרעות החולות, בעת משבר, יש לעבור אותו, אך בימים הטובים יותר, צריך כמה שאפשר להנות מהם, ולא לחשוב מתי יבוא ההתקף הבא, ומה יהיה אז. ואם כן, לפחות לנסות לראות את הטוב, למשל, שזריקות כן עוזרות לך ושיש מה שעוזר ויכול להוציא אותך ממשבר שכזה, אפילו אם זה זריקה, לפחות יש טיפול שיכול לעזור, לפחות בין התקפים יש גם תקופות שהן יותר טובות . וכמה שקשה עכשיו, כל התקף, בסופו של דבר, יחלש וירגע, אפילו אם כעת זה נראה כאילו זה אולי נצח. איני יודעת אם רכשת במהלך הזמן שיטות להרגעה עצמית, הרפייה, דימיון מודרך וכד'. אם לא, אני ממליצה בחום להעזר בכך. אומנם זה לא אינסטנט, ודורש הרבה השקעה ותירגול, אך התמורה שווה, ותאפשר לך כלי נוסף, ביום יום, ובוודאי בימים כאלו, גם להרגע, וגם להקל את הכאב, ולהחזיר חלק מהשליטה על החיים לעצמך, וזה המון. אז מכל הלב, שיהיה בהצלחה בטיפול, ולימים ורודים יותר, דניאלה

הי דבי יקרה, אכן, לצערך ולצער כל הסובלים מכאב כרוני, יש ימים בהם הכאב מחמיר/הכוחות שלנו להתמודד פחות טובים/התשישות משתלטת וכו' - לפעמים הבעיה היא אחת מהבעיות שציינתי ולפעמים זה הכל ביחד וכבר קשה לדעת מה מוביל למה. מה שבטוח, יש ימים בהם צריך פשוט לתת לגוף את המנוחה שהגוף דורש. אך, אם זה ממשיך יותר מיום יומיים, דווקא חשוב למצוא איזון חדש - מצד אחד לא להכניס את הגוף לעוד סבל מעשייה מרובה ומצד שני, הפסקה טוטאלית בפעילות גם היא מחמירה את המצב ואף יוצרת כאבים נוספים. כן, כן, אולי זה לא פייר אך מרכיב משמועתי בחיינו זה הצורך למצוא איזון כל הזמן, בלי יכולת לפעול לגמרי באופן ספונטני וכו'. אך למרות שזה מעצבן, לאט, לאט מגיעים למצב יותר מאוזן (למרות שבעקבות שינויים במצב הפיזי והנפשי, צריך גם ליצור איזון מחדש). בגדול, בשביל יום כמו שאת נמצאת בו היום, כל מה שנותר לי לעשות זה לשלוח לך חיבוק עדין ולאחל לך שהזריקה תקל עלייך לפחות במקצת. כשבתקווה תחושי מעט הקלה תזכרי לא להתלהב יותר מדי ולעשות הכל בטירוף - דווקא כשמרגישים יחסית טוב יותר, חשוב לעשות אך לא בלי גבולות כי אחרת, זה לעבור ממצב קיצוני אחד לשני. מעבר להתמדדות הקשה שלך עכשיו, בשיא הכאב, אני חושבת שטכניקות להתמודדות כמו היפנוזה עצמית הם כלים יקרים מפז שעוזרים במצבים מסומים להחזיר לנו את השליטה. כפי שדניאלה אמרה, חוסר השליטה הוא מאוד קשה להתמודדות ולכן טכניקות שעוזרות להחזיר מעט שליטה, עוזרות. יש לי לא מעט התקפים קשים בבטן שבעבר היו תמיד נגמרים באישפוז והיום, בעזרת תרגול רב בהיפנוזה, אני יכולה לפחות להרגיע את ההתקפה, גם אם לא למנוע אותה. כמובן שהתחושה הזו נותנת לי כוח כי אז אני לא מרגישה כה חסרת אונים. לפעמים ההתקף מתחיל ואני שומעת את עצמי בראש אומרת לעצמי "ווי, זה בלתי נסבל זה יגמר בבית חולים, אני לא עומדת בזה " וכו' ואז, אני אומרת לעצמי באופן מאוד מודע - אה, אבל את כן יכולה לעזור לעצמך - את יכולה להשפיע על החשיבה שלך - וכך אני עושה ובעזרת נשימות ועוד, לאט, לאט זה בדרך כלל נרגע. אבל, אני חייבת להדגיש את מה שדניאלה כבר הדגישה - הטכניקות הללו הן חסרות תועלת אם לא מתרגלים - היפנוזה עצמית/דמיון מודרך וכו' הינן מיומנויות שניתן לרכוש והדרך להתמקצע בהם היא רק אחת - המון, המון תרגול. אני יודעת דבר יקרה שכל השיחה הזאת לא בדיוק פותרת לך את הבעיות אך אני מנסה מצד אחד לתמוך בשלב הקשה בו את נמצאת ומצד שני, לשתף אותך ואת האחרים בדברים העוזרים לי.... תחזיקי מעמד, מנדי

תודה עודד

עודד שלו, המילה דיסאסטזיה מתיחסת לתחושה שהיא לא תקינה- בפרוש מילולי- "דיס" לא תקין, "אסטזיה"-תחושה. הכוונה לכל תחושה שהיא לא רגילה, כשם כללי, ובתוך המושג הזה יתכנו כל מיני דברים, כולל: היפראסטזיה-שזה תחושת יתר, פרסטזיה- שזה מעין תחושת נימול/זרם, היפואסטזיה- שזה איזור עם תת תחושה וכו'. אבל כאשר יש אחד או יותר מהתחושות הללו, אז אנו מכנים את ההפרעה הכוללת כדיסאסטזיה.,דניאלה

חוקר ישראלי בהארוארד פיתח שיטה להעלים תחושות כאב מבלי לשתק את האזור המורדם תארו לעצמכם זריקה אפידוראלית או זריקת הרדמה מקומית אשר לא תשתק את רגליכם ויכולת התנועה שלכם, ועם זאת תחסום לגמרי את הכאב. הטיפול הזה כבר בהישג ידינו. והתוצאה – לידה, ניתוח גב וטיפול שיניים יכולים להיות הרבה פחות טראומתיים. זאת הודות לעבודת מחקר של ד"ר אלכסנדר בינשטוק, חוקר ישראלי הנמצא בהשתלמות פוסט-דוקטורט בהרווארד, ועמיתיו מבית ספר לרפואה בהרווארד וממסצ'וסטס ג'נרל הוספיטל אשר הצליחו להראות בחולדות כי ניתן לחסום בצורה ייחודית תאי עצב המתווכים תחושת כאב ללא פגיעה בתחושות אחרות או ביכולת התנועה. החולדות קיבלו זריקה מקומית לאזור העצב אשר מעצבב את הגפיים האחוריות שלהן ובעקבות כך איבדו את היכולת לחוש כאב אך נעו כרגיל והגיבו לגירוים תחושתיים אחרים. הזריקה כללה את החומר QX-314 , נגזרת לא פעילה של חומר להרדמה מקומית לידוקאין, וכן קפסאיצין שהינו החומר ה"חריף" שבפלפל אדום. שילובם של חומרים אלו שיתק באופן ייחודי סיבי כאב ומנע מהם להעביר אותות מכאיבים למוח. "הצלחנו לכוון חומר הרדמה מקומית לאוכלוסיה ספציפית של סיבי עצב," הסביר ד"ר אלכסנדר בינשטוק, מחבר המאמר אשר הופיע במהדורה האחרונה של העיתון המדעי היוקרתי Nature. "עכשיו אנחנו יכולים לחסום את הפעילות של סיבי הכאב ללא הפרעה לסיבי העצב אשר שולטים על תנועה או קולטים תחושות שונות לא מכאיבות כגון קור חום ומגע. אנחנו אופטימיים ומקוים שכאשר תיושם השיטה על בני האדם זה ישנה את החוויה של פרוצדורות רפואיות שונות מלידות ועד טיפולי שיניים," מוסיף ד"ר בינשטוק. למרות מאמץ מתמשך של תעשיית התרופות, הטיפול בכאב כמעט ולא השתנה מאז 1846. באותה שנה, באותו בית החולים בו עובדים מחברי המאמר, נעשה לראשונה ניתוח תחת הרדמה כללית. החומרים בהם השתמשו אז ועודם בשימוש היום, פועלים על ידי חסימה של כל תאי העצב ולא רק תאי עצב המעבירים כאב. לכן תרופות אלו גורמות למגוון תופעות לוואי, כגון: איבוד הכרה בהרדמה כללית ושיתוק בהרדמה מקומית. השיטה החדשה עושה שימוש בחלבון ששמוTRPV1 אשר ייחודי לתאי עצב המעבירים תחושות כאב. TRPV1 יוצר תעלה רחבה בה מולקולות יכולות להיכנס ולצאת מהתא. בתנאים רגילים המעבר דרך התעלה חסום על ידי מבנה דמוי שער. השער הנ"ל נפתח רק כאשר התאים נחשפים לחום גבוהה או לרכיב של פלפל חריף הנקרא קפסאיצין. תאי עצב אחרים אינם מבטאים TRPV1 ולכן אינם מושפעים מקפסאיצין. מכיוון שחומרי ההרדמה שבשימוש קליני כיום חודרים לכל תא עצב, ולכן חוסמים את פעילותם של כל סוגי העצב, נזקקו החוקרים לחומר הרדמה שונה שאינו חודר לכל תא. השיטה החדשה עושה שימוש ב-QX-314, נגזרת של חומר ההרדמה לידוקאין אשר אנה מסוגלת לעבור דרך קרום התא. משום כך, כאשר QX-314 מוזרק לבדו לרקמה הוא אינו מסוגל לחדור לתאי עצב ולחסום את פעולתם ולכן אינו נמצא בשימוש קליני. אולם, כאשר תאי עצב המעבירים כאב נחשפים לקפסאיצין נפתחים השערים של תעלות TRPV1, הדבר מאפשר את כניסתו של QX-314 לתוך תאי העצב ואת חסימת פעילותם. מכיוון שהחומר לא יכול להיכנס לתאים בהם אין TRPV1 , כגון תאי עצב השולטים בתנועה ומעבירים תחושות מגע, הוא אינו פוגע בפעולתם. כדי לבדוק את השיטה, הזריק בינשטוק את החומרים לכפות רגליהן של חולדות ובדק את יכולתן לסבול גירויים מכאיבים. החיות כלל לא הגיבו לגירוים מכאיבים או שהגיבו רק לגירויים בעוצמה גבוהה בהרבה מהרגיל. החיות פיתחו חסינות לכאב אך המשיכו לנוע כרגיל והגיבו כרגיל לגירויים לא כואבים. הצוות עדיין צריך להתגבר על מספר מכשולים לפני שיהיה ניתן ליישם את השיטה על בני האדם. מכיוון שקפסאיצין גורם בעצמו לתחושות גירוי וכאב, בראש ובראשונה עליהם למצוא חומר אשר יפתח תעלות TRPV1 ולא יגרום לכאב עד ש-QX314 יפעל את פעולתו. החוקרים בטוחים שיצליחו. "בסופו של דבר השיטה הזאת עשויה לשנות לגמרי את שיטת ההרדמה בניתוח וכן את הטיפול בכאב שלאחר הניתוח בכך שתאפשר למטופל להישאר ערני ללא תחושות כאב או שיתוק," אמר ד"ר בינשטוק. "תקינות של תחושה ויכולת תנועה ללא כאב יזרזו את ההחלמה והשיקום שלאחר ניתוחים ופציעות ובעקבות כך ישפרו את אחוזי ההצלחה של הניתוחים. בנוסף השיטה יכולה להיות יעילה בטיפול בכאבים דלקתיים וכרוניים". ד"ר אלכסנדר בינשטוק, בן 35, יליד ברית המועצות לשעבר, עלה לישראל בגיל 18. הוא בעל תואר ראשון מאוניברסיטת בן גוריון. לאחר שירותו הצבאי סיים לימודי דוקטורט במדעי העצב באוניברסיטה העברית, במעבדתו של פרופ' מייק גוטניק, שם חקר תכונות של תאי עצב בקליפת המוח התחושתי. בימים אלו הוא חוקר במעבדה לחקר כאב באוניברסיטת הארווארד, שם הוא בודק מנגנונים שונים של כאב דלקתי וכרוני ופיתוח שיטות חדשניות לטיפול בכאב.

לליאור שלום רב, לשמחתנו כיום המחקר בנושא הכאב החל לשגשג, ובתקווה שבעתיד ההשקעה הזו תישא גם פרי. מאידך, ומבלי חלילה להפחית מגודל המחקר שתארת, יש לזכור שזוהי עבודה ראשונית בבעלי חיים, והדרך עד ליצירה של תכשיר שיעבוד בבני אדם, וגם יהיה מתאים לשיווק, עוד ארוכה. פיתוח של תרופה מהרגע שקיים כבר רעיון ועד לרגע שיש תרופה במדפים, אורך שנים ארוכות, וזה כאשר היא באמת מוכיחה עצמה לפי הציפיות, מה שלא תמיד קורה. אבל אפילו אם לא הפיתוח הנ"ל יצעיד את עולם הכאב קדימה, אין ספק שלאור מיגוון המחקר המבוצע כיום, והידע הנירכש כל יום, נקווה כי לא ירחק היום לפיתוחם של תכשירים יעודיים להקלת כאב ולשיפור באיכות החיים לה כולנו מצפים. דניאלה

שלום רב לך ליאור, אני מאוד מודה לך על ששיתפת אותנו בידע מן המחקר שתיארת - זה תמיד מעניין אותי לשמוע על מחקרים בתחום הכאב ולמרות שאתה מתאר מחקר שעדיין בשלב של בעלי-חיים כפי שדניאלה ציינה, עצם המחקר ההולך ומתרחב בנושאי כאב והכיוונים השונים והמעניינים הנבדקים נוטעים בי תקווה שיום אחד כאב כרוני לא יהיה הכרח שנכפה על חלק מאיתנו..... האם יש לך את כל המחקר עצמו? אשמח מאוד אם תוכל לשלוח לי את זה ישירות במייל: [email protected] שוב תודה, מנדי

אימי, בת 82, מטופלת בליריקה, 150 מ"ג ביום. לאחרונה היא סובלת מנשירת שיער קשה, מעבר לסביר. האם זו יכולה להיות תופעת לוואי של הליריקה, ואם כן- מה כדאי לעשות?

שלום רב לך עלי להודות שזו תופעות לוואי שטרם שמעתי עליה בהקשר של ליריקה אך כדאי לך להתייעץ לגבי זה עם רופאת המשפחה והרופא שרשם לאימך את הליריקה כי מאוד חשוב גם לא להפסיק בפתאומיות את התרופה הזו. הנשירה יכולה לנבוע ממספר סיבות ולכן חשוב ליידע את הרופאים המטפלים באימך ולא לקחת החלטה ללא התייעצות עימם הרבה הצלחה ובתקווה שהבעיה תיפתר, מנדי

א.פ, שלום רב, בהמשך לדבריה של מנדי, יש להבין כי אומנם תרופות יכולות לגרום לתופעות לוואי שונות ומשונות, ולא תמיד כל התופעות שנחוות על ידי אנשים מסוימים אכן מדווחות בכתובים, מצד שני, מה שמדווח, זה בהחלט מה ששכיח, ונשירת שיער אינה תופעת לוואי שדווחה כנגרמת על ידי הליריקה. אין זה אומנם שולל במאת האחוזים שהליריקה אינה הגורם לכך, אך בהחלט, הייתי מחפשת סיבות אחרות לכך, לפני שהייתי "מאשימה" את הליריקה בכך, ובוודאי לפני שהייתי שוקלת שינוי במינון /ואו הפסקתה. יש לזכור כי נשירת שיער יכולה להיגרם מסיבות רבות, שינויים בתזונה, במצב הרוח, ברמות של יסודות קורט למיניהם כגון אבץ לדוגמא, מצבי דחק גופניים ונפשיים, בעיות עור מקומיות ועוד. בנוסף, פעמים לא מעטות, הברור יהיה עקר, ולא תימצא לכך סיבה. כן, יש סיכוי שכמו שהופיעה הנשירה, כך היא תחלוף. ניתן לפנות לרופא עור להתייעצות, ולא הייתי דואגת יותר מידי לגבי הליריקה בשלב זה. דניאלה

האם בפירוט של הניסויים בליריקה שכבר ציטטת לי חלקים בעבר בנוגע לתופעת לוואי אחרת הוזכרה תופעת התקרחות? גם אם רק ב 1% כולל קבוצת הביקורת? תודה

ארוכה, של כמה חודשים לפחות? אני כבר תקופה ארוכה נעזר ב 300 מ"ג ליריקה ליום וזה עוזר לי מאוד לכאב אך יש לי פגיעה בזיכרון לטווח קצר כולל קושי בהתבטאות בגלל שיכחה של מילים פשוטות בשפה וקושי בזכירת שמות. אני חושב שהליריקה היא הגורם לבעיה למרות שבמרפאת כאב לא שמעו על תופעת לוואי זו מחולים אחרים אך גם אין נסיון רב של תקופה ארוכה לכן חשוב לי לשמוע בעלי נסיון עם ליריקה במינונים גבוהים. (כשלקחתי מינון נמוך לא סבלתי מהבעיה אך גם זה לא עזר לכאב כך שפתרון של הורדת מינון לא יעיל) תודה

שלום שי אני גם לוקח ליריקה 450 מג וזה עוזר לי חלקית לכאב אני כבר לוקח את זה תקופה ארוכה ואני לא כ"כ מרגיש את מה שאתה אומר אמנם אני גם לפעמים שוכח מילים פשוטות אך איני יודע אם זה קשור שיהיה לך המון הצלחה והכי חשוב שתרגיש טוב

האם הבעיה של שכיחת מילים היתה תמיד או שהחלה לאחר הטיפול בליריקה? מה עוד אתה מנסה נגד כאבים? האם 450 מ"ג זה המינון הגבוה ביותר של ליריקה שלקחת? תודה רבה שי

שי שלום רב, תופעות הלוואי השכיחות המדווחות עבור ליריקה הן ישנוניות יתר, כאבי ראש ובצקות. מאידך, כל תרופה, כולל הליריקה אשר פועלת במע' עצבים מרכזית עשויה לגרום לתופעות נוספות, אולם בשיעור נמוך בהרבה. תופעות כפי שאתה מתאר, של שיכחת מילה, והפרעת ריכוז, אומנם תוארו בספרות עם ליריקה, אך באחוזים נמוכים למדי, של כ- 1-3% בלבד, וזה לא הרבה יותר מהסיכוי שזה יקרה כאשר לוקחים במחקר תכשיר דמה, כך שבהחלט לא ברור שהליריקה אכן גורמת לתופעות אלו בשכיחות יתרה. יש לזכור כי תלונות אלו גם יכולות להיות משניות לחוסר שינה, מצב רוח ירוד, הכאב עצמו, ולא בהכרח התרופה, כך שאם היא עוזרת, ולאור הסיכוי הנמוך יחסית לכך שהתרופה גורמת לכך, יש לשקול בקפידה האם אתה מעוניין להפסיקה/לשנות מינון. בכל אופן, אם אתה מודאג, תמיד ניתן לנסות לרדת במינון ולראות מה קורה לריכוז, ולו רק כדי לדעת האם התרופה קשורה לכך, בכדי לקבל אולי החלטה יותר מושכלת לפני שמשנים טיפול . כל טוב, דניאלה

הי דניאלה תודה רבה על תשובתך 1-3 אחוזים בניסוי של ליריקה דעווחו שהיא גרמה לבעיית זעכרון? אז זה אומר שמאוד יכול להיות שאני בין אחוזים אלו גם אם נמוכים, לא? שי

יוסי שלום. גם אני לוקחת ליריקה של 300 מ"ג. גם אצלי החלו בעיות של זיכרון וריכוז לאחר כחודש וחצי של הגברת נטילת התרופה. הייתי שמחה לדעת האם גילית משהו חדש בענין, האם התופעה מתגברת או שעוצמתה נשארת סטאטית וניתן להתרגל אליה. אביה

שלום אביה אני עדיין לוקח כמות מאד גדולה של ליריקה 450 מ"ג ליום ואני עדיין מאבד פה ןשם את הזיכרון לדעתי זה לא מתגבר עם הזמן אבל אולי אני לא זוכר בכל אופן הכי חשוב שתרגישי טוב ושלא יהיו לך חותר כאבים

אני עומד להתחיל שימוש בליריקה בהמלצת רופא, מבלי שניסיתי תרופה זו קודם לכן. אני סובל ממיגוון של כאבים חזקים באתרים שוונים בגןף. בעיקר עמוק בתוך הרקטום ולאורך הרגליים מהאצע עד כפות הרגליםהאם יש לי מה לחשוש שניסיון זה יחמיר את מצבי

שלום, שבת שלום :) אני בת 18 וסובלת באופן קבוע מכאבי ראש , רגליים , בטן .. ככה סתם פתאום זה מתחיל וגם מיגרנות שתוקפות אותי משו כמו אחת לשבועיים סחרחורות שאי אפשר לתאר :( מה עליי לעשות? ממה זה נגרם בגיל כה צעיר? ונציין שאני סובלת מהשמנת יתר ולחץ דם גבוה. אני מרגישה כל כך אבודה.

צליל שלום רב, מרבית התלונות שאת מתארת, כלומר- כאבי ראש, סחרחורות בהחלט יכולים להיות קשורים ליתר לחץ הדם ממנו את סובלת. כמו כן את מציינת עודף משקל שבגיל זה יכול לגרום למיחושים שונים ברגליים, ביחוד בכפות רגליים ובירכיים. לדעתי, מרבית הכאבים מהם את סובלת הם מישניים לשתי הבעיות העיקריות שאותן את ציינת, ושהן המשמעותיות גם מבחינה בריאותית: עודף המישקל ויתר לחץ הדם, שיתכן שגם במידת מה נתרם אף הוא על ידי המישקל. יש חשיבות לאיזון מיטבי של יתר לחץ הדם, ובמקביל ניסיון מאוזן בעזרת דיאטנית ופעילות גופנית הדרגתית מותאמת, לרדת במישקל . נכון, אין זו דרך קצרה או קלה, אך היא הנכונה, ולאור גילך הצעיר, נראה לי שעדיף ללכת בדרך הארוכה לבריאות טובה לשנים רבות, ולא רק להסוות את התסמינים על ידי משככי כאבים, כפי שניתן בוודאי, מבלי לפתור את הסיבה להם. במידה ולחץ הדם אינו מטופל, יש לפנות לרופא פנימאי ו/או נפרולוג. כדאי לשקול ברור על ידי אנדוקרינולוג לוודא שאין סיבה רפואית לעודף המישקל כמו גם ליתר לחץ הדם, אם טרם בוצע ברור שכזה. צליל, אומנם פנית לפורום של כאב כרוני, ואני מבינה שכך את מרגישה, אך לדעתי, אם תפני לברור וטיפול אצל רופא פנימאי כפי שהצעתי, עם הזמן גם המכאובים הללו יעלמו, כי הם רק תופעות לוואי של הבעיות האמיתיות לדעתי, ולא הבעיה עצמה, וכאמור, גם את יודעת מהן הבעיות שדורשות התיחסות, וחבל לדחות זאת עוד. אז שיהיה לך בהצלחה, אין סיבה שעם העזרה המתאימה, ועבודה עצמית, לא תעלי על דרך המלך להחלמה, כל טוב, דניאלה

הי צליל יקרה, אם כל הכאבים שלפתע צצו בחייך, זה ממש לא מפתיע שאת חשה אבודה ומפוחדת. זה לא פשוט לחוש כאבים ותחושות לא נעימות בנוסף לקשיים הבריאותיים שבחייך. בקיצור- זה וודאי מפחיד וגורם לך לחוש מאוד בודדה. חשוב מאוד לגשת לקבלת טיפול לבעיות שאת מודעת אליהן כגון הלחץ דם ועודף המשקל וחשוב לשאול במפורש את הרופאים שלך האם כל זה יכול לגרום לכאבים שאת חשה או האם מדובר בעוד משהו. חשוב גם לשאול, במידה ואת מקבלת טיפול למשל ללחץ דם, אם הטיפול יכול לגרום לכאבים/מחושים לא נעימים. במיוחד חשוב מאוד להקיף את עצמך בצוות רפואי שאת מעריכה ושבעיקר, את סומכת על האנשים המטפלים בך. לא פשוט בגיל צעיר לחוש רגשות שליליים כלפי הגוף וכשפתאום הגוף גורם לך לתחושת כאב ולדעתי, אם כל מה שאת עוברת, כדאי לך גם לבקש לווי/תמיכה נפשית. איני מציעה זאת חלילה כי אני חושבת שאת "פסיכית" ושזה מקור הבעיות אך אני מציעה זאת משום שאת מתמודדת עם הרבה מאוד לבד. חבל להרגיש כה לבד כשאת יכולה לקבל עזרה מקצועית. אני עצמי, כמי שהתחילה לסבול מבעיות רפואיות קשות בגיל דומה, יודעת שליווי מקצועי הוא מאוד חשוב ויכול ללמד אותך טכניקות להפחית חרדה וכאבים וכך, תוכלי להשיב לחייך יותר שליטה. אם אפשר לעזור בכל דרך נוספת, אנחנו כאן לרשותך אך בינתיים, אל תבודדי את עצמך מכל הסביבה שלך.... תחזיקי מעמד! מנדי

היי ליאן אני לא רואה את כתובת המייל שצירפת להודעה. תוכלי להגיד לי איך אני יכולה לראות אותה?

היי לימור.. ליד השם שלי בתחילת ההודעה (איפה שכתוב "מחבר"), ישנה אופציה לשליחת דואר אלקטרוני. תלחצי על האופציה הזאת, ואז יפתח לך חלון עם הכתובת שלי דרכו תוכלי לכתוב לי. בכל מקרה אם זה לא עובד לך, אז: [email protected]

שלום, קוראים לי סלביה נגר ואני אשה בת 50 , מזה כשלוש שנים אני סובלת בעצם האיכלס שמקרין לי כאבים עזים לכפות הרגליים שלא מאפשרים לי לישון. אני עובדת במוסד לילדים מפגרים ששם אני נאלצת לעבוד קשה מאוד ולעמוד על הרגליים המון ככה כשאני חוזרת הביתה הרגליים שלי מכאיבות לי מאוד. הרופאים בקופת החולים לא התייחסו לתלונות ואכן ביקרתי אצל המון רופאים פרטיים, אף טופלתי במרפאת כאב. באופן פרטי שלמתי המון כסף, טופלתי בדיקור שיאצו,ריסוק,קיבלתי זריקות קורטיזון,כדורים נוגדי דלקת כמו: Tradcx Oxycomtum מורפיום Proxol 60Aroxaמ"ג למרות זאת, שום דבר לא הואיל. אנא ממך אם יש לך איזו מזור בשבילי.. בתודה נגר סלביה

סילביה שלום, אני מצטערת לשמוע על כאבייך וסיבלך. אני מבינה שאת נמצאת בטיפול ואכן נשמע שקיבלת מיגוון תרופות וטיפולים. אני מבינה את התיסכול מכך שלמרות הטיפולים עדיין יש כאב, אך פעמים רבות איזון כאב הוא תהליך ממושך, שדורש סבלנות, מצריך ניסיונות חוזרים, אכן יכול להיות מייאש ומתסכל לפעמים, אך אם רוצים להצליח להגיע לאיזון כלשהו בחיים עם הכאב, חשוב להתמיד עם מטפל אחד, במקום אחד, לאורך זמן, ורצוי שזו תהייה מסגרת של מרפאת כאב, ולא כאשר דברים לא מצליחים, לעבור מדבר לדבר, כי חשוב שיש רופא אחד שעוקב ומרכז את הכל. כמו"כ, לפעמים גם לאחר מתן של מיגוון תרופות לא מושגת הקלת כאב מלאה או אפילו מספקת כפי שהיינו אולי רוצים או מצפים, הבנתי שטופלת במירפאת כאב,ואין ספק שזה המקום המתאים להמשך טיפול, ואפשר יהיה לנסות לדוגמא מינונים אחרים או שילובים של תרופות, אם אולי תרופה בודדת לא עזרה אך יתכן ששילוב כן יעזור, למשל. שנית, יש לזכור, התרופות הן לא הכל בטיפול, שכן כפי שהבנתי עבודתך מבוססת על עמידה רבה שבוודאי גורמת להחמרה של המצב בכל פעם. חשוב במידת האפשר לנסות לעשות גם התפשרויות והתאמות אישיות, התאמה של נעל ומידרס זה דבר פשוט יחסית שיכול להקל . יש לנסות לתת את הדעת על הפחתה של שעות העמידה כדי להקל את העומס על הרגל. - (הפחתת שעות, ניסיון להשתמש יותר בכיסא /ישיבה בכל הזדמנות, אולי שימוש בקביים למשל יפחית מעמס מהרגל וכו'). כמו"כ אם עיקר הבעייה היא בלילה, אפשר להעזר בטכניקות של הרפייה, דימיון מודרך, מדיטציה וכד', שמסיעות גם להקלת כאב, לרגיעה ולשינה טובה יותר. סוף שבוע נעים וכל טוב, דניאלה

הי סילביה יקרה, לא אחזור על דברים שכבר נאמרו - אין ספק שאת במצב קשה והרשי לי לומר לך כל הכבוד על כך שאת ממשיכה לעבוד, בתוך כל כאבי התופת הללו. כיום ניתן לקבל טיפולים רבים במרפאת כאב במימון של הקופות - היכן את כיום מטופלת? כשחשים ייאוש מכל הטיפולים שלא עזרו וכו', קשה באמת שלא לחוש תסכול וחוסר אונים כי אכן, אין זה פשוט. חשוב לדעת שגם אם ניסית כבר המון תרופות וטיפולים, לפעמים נתינת תרופה מסוימת שבעבר לא עזרה לך, בשילוב עם טיפול אחר יכול פתאום דווקא כן להקל ועל כן, כדאי להישאר עם ראש פתוח בעניין. כפי שדניאלה אמרה, חשוב להיות בטיפול במרפאת כאב טובה, היכן שאת סומכת על הרופאים. לגבי העבודה שלך - אולי כדאי לך לשבת עם הבוס שלך ולהסביר לעומק את המצב. להדגיש בפניו שאין את מנסה להתחמק מעבודה וכי את רוצה להמשיך לעבוד, אך צריכה לנסות לשנות דברים מסוימים בשיגרה, על מנת לסבול קצת פחות. כמובן שחוסר השינה בלילה לא מקל על העבודה למחרת ורק מגביר עוד יותר את הכאבים עצמם. גילו במחקר שגם כשמנעו מנשים בריאות לחלוטין שעות שינה לאורך שבוע, הם החלו לפתח כאבים כרוניים. כמובן שכשכה תשושים, קשה עוד יותר לעבוד. אני בכלל חושבת שהתשישות הולכת ומצטברת עם השנים של החיים עם הכאבים הכרוניים. שכחתי כבר מה זה להתעורר בבוקר רעננה אך שיניתי את הציפיות וכיום, לישון למשל כמה שעות ברצף זה הישג מרשים. הנושא של שינה הוא נושא מאוד בעייתי כשחיים עם כאבים כי כמובן שקשה לישון עם כל כך הרבה כאבים- קשה להירדם, קשה להישאר ישנים ברצף וכו'. אני חושבת גם שככל שלא ישנים, כך גם הגוף מתרגל לשיגרת השינה המינימלית ואנו גם מאמצים התנהגויות ליליות, שלא תמיד תורמות לשיפור השינה ולפעמים אף מחמירות את המסר שאנו מוסרים לעצמנו. באתר העמותה למאבק בכאב יש מאמרים על הנושא הזה שאולי יעניינו אותך. טוב, סטיתי קצת מהנושא אך אני חושבת שחשוב שתמשיכי בטיפול בכאב אצל מומחה טוב לטיפול בכאב ואולי תדברי עימו גם על רעיונות, במידה ויש לו, איך את יכולה להמשיך לעבוד מבלי להחמיר את מצבך הרפואי. תחזיקי מעמד וננסה לכוון אותך ככל שנוכל, מנדי

שלום רב דניאלה!!! רציתי לישאול מה שלומך ? האם יש הטבה ? אני מאחלת יום טוב בריאות עם המון ..........אור. המון אהבה דבי

דבי יקרה, אני מודה לך התעניינותך. לצערי, נוסף על בעיותי ה"רגילות" שלא אכנס אליהן, אך גם הן לא מעטות, בחצי שנה אחרונה חלה החמרה ניכרת במצבי, וכעת עברתי השתלה נוספת של אלקטרודה,( כי כבר יש לי אחת), שזה אומנם מעט סייע, אך הסתבך פעם אחר פעם, כך שבפעם הראשונה היא זזה, ובשנייה- הזדהמה, ומשום שהמשמעות להוציא אותה מאוד קשה עבורי, אני כבר שישה שבועות עם אנטיביוטיקה בוריד כדי לנסות להצילה, אך לא ברור שזה מצליח, כי עדיין יש לי חום. בכל אופן, נקווה לימים טובים יותר, ותודה על איחולייך , שמזכירים לי דבר חוכמה שאלמוני אמר: שגם לאחר הלילה הכי שחור, קיימת ההבטחה לאור יום. אז בנימה אופטימית זו, ולסוף שבוע טוב ולא כואב לכולם, דניאלה

דבי יקרה, אני מודה לך התעניינותך. לצערי, נוסף על בעיותי ה"רגילות" שלא אכנס אליהן, אך גם הן לא מעטות, בחצי שנה אחרונה חלה החמרה ניכרת במצבי, וכעת עברתי השתלה נוספת של אלקטרודה,( כי כבר יש לי אחת), שזה אומנם מעט סייע, אך הסתבך פעם אחר פעם, כך שבפעם הראשונה היא זזה, ובשנייה- הזדהמה, ומשום שהמשמעות להוציא אותה מאוד קשה עבורי, אני כבר שישה שבועות עם אנטיביוטיקה בוריד כדי לנסות להצילה, אך לא ברור שזה מצליח, כי עדיין יש לי חום. בכל אופן, נקווה לימים טובים יותר, ותודה על איחולייך , שמזכירים לי דבר חוכמה שאלמוני אמר: שגם לאחר הלילה הכי שחור, קיימת ההבטחה לאור יום. אז בנימה אופטימית זו, ולסוף שבוע טוב ולא כואב לכולם, דניאלה

היי ליאן. קראתי את ההודעה שלך ואני מאוד מזדהה איתך! גם אני סובלת מתחושות שונות ומשונות תקופה של חצי שנה. זה התחיל בעקצוצים ברגליים ודקירות יום אחרי שנפלתי על הברכיים וכפות הידיים, בהתחלה חשבתי שזה קשור לנפילה אבל זה הלך והתגבר ונהיה ממש בלתי נסבל, לא ישנתי לילות, הייתי בדיכאון מזה ובכיתי כל הזמן. גם נימול היה לי ועבר. הלכתי לשלושה נוירולוגים, שלחו אותי לבדיקת CT עמוד שדרה צווארי שיצא תקין, בדיקת EMG (מוליכות עצבית) יצא תקין, מיפוי עצמות יצא תקין, כל הבדיקות דם תקינות. הלכתי לנוירולוגית מומחית בבי"ח שהיתה מאוד נחמדה וסבלנית והבדיקה היתה תקינה לחלוטין והיא אמרה שזה יכול לקרות גם בלי סיבה ושאני צריכה להירגע והכל יעבור.לפעמים יש פעילות יתר של מערכת העצבים. נוירולוג אחר שבדק אותי לפני כן באמת נתן לי ציפרלקס שזה כדורים נגד דיכאון ועוזר לכאבים עיצביים, אני לא לקחתי כי אני פוחדת מתופעות הלוואי שלו.הוא טען שאני סובלת מחרדות. הסיבה היחידה שאני סובלת מחרדות זה בגלל התופעות. וגם כמוך כולם במשפחה אומרים שלי אומרים שאני מגזימה ולוקחת את זה קשה מידי, ושהכל בראש שלי ואולי אפילו אני מדמיינת... אני יודעת שזה לא דימיון ואני מרגישה את זה עדיין. אומנם זה פחת אבל אני עדיין מרגישה מידי פעם. כרגע אני על סף ייאוש בדיוק כמוך ובחרדות יום יומיות שדי שיבשו לי את החיים. אני רוצה לבקש הפנייה למרפאת כאב ולנסות לטפל בזה ולהיפטר מהתחושות המעצבנות. אני מנסה להתעלם ממה שאומרים לי שהכל פסיכולוגי כי זה לא עוזר לי לכלום. מה שחשוב זה אני כי אני מרגישה את זה ולא הם. בכל מקרה אם תרצי לדבר על זה אשמח . תשאירי לי מייל. אולי נוכל לעזור אחת לשנייה.

היי לימור.. קראתי את ההודעה שלך, וכמו שאת הרגשת כשקראת את ההודעה שלי, כך הרגשתי גם אני כשקראתי את שלך. אנחנו באמת סובלות מתופעות דומות, וגם אני עשיתי פחות או יותר את אותן בדיקות, ולא יצא שום דבר חריג. גם לי אמרו לא אחת שזה נובע מחרדה או ממצב של לחץ, ונתנו לי קלונקס, שאלו כדורים נגד חרדה, ולמרות שידעתי שאלו לא סימפטומים של חרדה ניסיתי אותם. בגלל כל הבעיות האלו הייתי ממש מודאגת ומוטרדת, ולא ממש ישנתי בלילה, אז קיויתי שזה לפחות ירגיע אותי קצת ויעזור לי לישון. זה אכן עזר לי טיפה לישון יותר טוב בלילה, אבל ממש לא יותר מזה. הסימפטומים שלי לא עברו ואפילו לא השתפרו. כמו שאמרת, החרדה הזאת, אם כבר, נובעת מהסימפטומים המציקים האלה, ולא להיפך! בכל מקרה, צרפתי את כתובת המייל שלי להודעה, ואת (ובכלל כל מי שירצה) מוזמנת לכתוב לי. אני אשמח לדבר איתך,לעזור לך ולהעזר בך, ומקווה שבהמשך תהיינה לנו רק חדשות טובות:)

הנה דוגמא למדוע הפורום הזה חשוב - במקום ששתי נשים ירגישו לבד לחלוטין ויחידות בעולם עם התחושות הללו, גיליתן כאן כי לכל הפחות, יש עוד אדם הסובל כמוכן מבעיה דומה. האם למישהי מכן יש אבחנה של כאב עצבי? אחכה לתשובתכן ומשם אמשיך... שולחת לשתיכן חיבוק חם, מנדי

מזל שעשיתי חיפוש בגוגל על התופעות שלי ומצאתי אתכן, אני כבר חצי שנה עם תופעות כאלה בדיוק ובאמת חשבתי שאני חריגה. ליאן, דקירות באצבעות הרגליים, בידיים ובצדי המפשעה - בדיוק כמו אצלי. גם אני פניתי לניורולוג והוא לא מצא כלום (בינתיים). ה-EMG היה תקין ויש לי תור אליו שוב רק בינואר. בכל מקרה בחיפושים בגוגל מצאתי שחוסר בויטמין B12 יכול לגרות לנוירופתיה, שהיא הפרעה עצבית שגורמת בין השאר לדקירות, נימולים וקפיצות בשרירים. אני מתכוונת השבוע לבקש מרופא המשפחה שלי לבדוק אם יש לי חוסר ב-B12 ואני מאד מקווה שזו הבעיה, כי אז הפתרון הוא הכי קל שבעולם. אני מעדיפה לא לפרסם אימייל אבל אני אשמח אם תעדכנו בפורום (אני בטוחה שגם למנדי לא יהיה איכפת) מה מתקדם אצלכן.

רונית יקרה, לא רק שלא אתנגד אך אני מעודדת אנשים לפרסם את ההתקדמות שלהם בפורום א. משום שאכפת לכל חברי הפורום מה קורה לחברים האחרים וב. משום שזה תורם גם לחולים אחרים. מעבר לכך, חשוב לי להגיד לך רונית שמהקצת שאת מספרת, נראה לי שעליייך לגשת בהקדם למרפאת כאב ולא להסתפק בפנייה לנוירולוג כללי כי רופאי כאב הם אילו הצריכים לטפל בבעיות כאב כגון המקרה שלך. עלייך לקבל טיפול לכאב שלך ודווקא לכאב עצבי לדוגמא, יש כיום תרופות ייחודיות שאף נמצאות בסל, עם הנחיות קבועות לגבי מי זכאי למה. הרבה הצלחה ואם את צריכה משהו- אנו כאן בפורום לשירותך. מנדי

היי רונית. קודם כל, מצטערת לשמוע שגם את סובלת מהתופעות המייאשות האלו. מצד שני, אני בטוחה שזה מנחם לדעת שאת לא היחידה, ויש לך במי להעזר ולהיתמך. לגבי הb12: גם אני שמעתי שזה משהו שעלול לגרום לתופעות נוירופטיות כגון עקצוצים ונימולים, ועשיתי בדיקה, ובאמת יצא שהb12 שלי קצת נמוך מהנורמל (נמוך בממש מעט, לא בהרבה). לקחתי כדורים של b12, אבל לי באופן אישי זה לא עזר. עם זאת, אני חושבת ששווה לך לבדוק את זה ואם באמת יש חוסר אז לנסות לקחת כדורים, כי אולי לך זה יעזור, ואם לא יעזור לסימפטומים- לפחות יטפל בחוסר של הויטמין. זה טוב שאת ממשיכה ללכת לנוירולוג, ובמקביל אני חושבת שבאמת כדאי לפנות למרפאת כאב, כדי שתוכלי לקבל טיפולים לתופעות המציקות שאת מתארת, גם בהיעדר איזושהי אבחנה קונקרטית. אני בעצמי הולכת מחר לבקש הפנייה ואז לקבוע לי תור למרפאת כאב. אני מניחה שהתורים שם ארוכים, אז שווה לקבוע תור כמה שיותר מוקדם. בכל מקרה, אין לי עדיין חדש מאז שכתבתי בפורום, כי התור שלי לנוירולוגית הוא רק באמצע דצמבר, וכמו שאמרתי אני הולכת רק מחר לבקש הפנייה למרפאת כאב, אבל אני מבטיחה לעדכן ברגע שיהיה לי חדש! בינתיים תרגישי טוב, ואם בכל זאת את מרגישה צורך, את יותר ממוזמנת לכתוב לי מייל (הוא מופיע ליד השם שלי). נשתמע..

שלום לכולם.. זו הפעם הראשונה שאני נתקלת בפורום הזה, וזה נהדר שיש כאן כ"כ הרבה תמיכה שמסייעת ומעודדת, ומאוד מאוד נחוצה. אני רוצה לספר לכם על הבעיה שיש לי, ואולי תוכלו לייעץ ולעזור גם לי: לפני כשנתיים החלה אצלי בכל הגוף תחושה של נימולים, מעין זרמים מדגדגים ומציקים בכל הגוף. הנימולים האלה קורים ללא חוקיות מסויימת ובכל הגוף, אבל מה שכן שמתי לב, זה שכאשר אני לובשת חולצה עם שרוולים ארוכים או ג'קט, אני מרגישה אותם מאוד באזור של השרוול, היכן שהבגד נוגע בגוף. התרוצצתי בין מלא רופאים, בעיקר בין רופאי עור ונוירולוגים, ובין המון בדיקות (ביניהן mri של חוליות הצואר וemg של הגפיים שיצאו תקינות), אך לא נמצא שום דבר חריג. לאחר קרוב לשנה התופעה נרגעה קצת מעצמה, לא באופן מוחלט, אבל באופן שהיא כמעט ולא הפריעה לי, ולכן הפסקתי ללכת לבדיקות ורופאים. אבל לצערי זו רק הייתה הפוגה..כמו השקט שלפני הסערה.. לפני כחצי שנה החלה לי עוד תופעה משונה לחלוטין, שגם לה עדיין לא מצאתי פיתרון: התחילו לי תחושות של דקירות, שמורגשות כאילו מתחת לעור (קצת קשה לי להסביר היכן בדיוק). חלקן מאוד קצרות, וחלקן אף נמשכות כמה שניות ואפילו די כואבות. הדקירות הן די בכל הגוף וגם בפנים, אך בעיקר באזורים של כפות הידיים, כפות הרגליים, וקרוב למפשעות. כאשר התחילו לי הדקירות, גם החל לי גירוד בכל הגוף,בפנים ובקרקפת (לא איפה שאני מרגישה את הדקירה, אלא בכלליות), ובנוסף תחושת הנימולים התגברה שוב. במשך כל החצי שנה הזאת התרוצצתי בעיקר בין רופאי עור, וניסיתי הכל, כולל קורטיזון, וכלום לא עזר, מה שגרם לי לפנות (שוב) לנוירולוג, במחשבה שיתכן וכל התופעות האלו נובעות מבעיה בעצבים (התור שלי הוא רק בחודש הבא). אני מבינה שהפורום נועד בעיקר לכאבים כרוניים, ואמנם אינני מרגישה כאב במקום ספציפי, אבל אני כבר ממש מיואשת..התופעות האלה ממש ממש מציקות, ואני ממש סובלת, ואף רופא שהייתי אצלו לא מצליח להבין מה זה. הרופאים ממש חסרי סבלנות, ובקושי מקשיבים לתלונות שלי, ורק ממהרים לתת לי תרופה ולהעיף אותי מהקליניקה..כל רופא שהייתי אצלו מעלה השערה אחרת למה שיש לי, ואף טיפול שאני מקבלת לא עוזר לי. הרבה מהרופאים גם אמרו לי שהכל בראש שלי וזה פסיכולוגי, ונתנו לי תרופות נגד חרדה (שגם הן, כמובן, לא עזרו לי). אני כבר ממש מיואשת ולא יודעת לאן לפנות. אין אפילו כיוון שאני יכולה לחשוב עליו כגורם לבעיות האלה, והרופאים עצמם גם לא יודעים לאיזה תחום של רפואה עלי לפנות (כל אחד אומר לי משהו אחר לגמרי, ובטוח שהרופא השני בכלל לא בכיוון). כתבתי את ההודעה הארוכה והמייגעת הזאת (ותודה למי שלא התיאש והגיע עד הסוף) בעיקר כי הייתי ממש זקוקה לפרוק..אני מרגישה כאילו אף אחד לא מבין אותי, וכולם חושבים שאני היפוכונדרית ומגזימנית, או שפשוט לא מבינים עד כמה זה מייאש. קראתי את התגובות פה בפורום, וממש הרגשתי שאנשים פה מבינים בדיוק את ההרגשה, וכ"כ תומכים ומעודדים!! אם מישהו מכיר את התופעות האלו, או יש לו איזו עצה בשבילי מה מומלץ לנסות או אלו בדיקות כדאי לעשות, אני אודה לו אם יוכל לשתף. תודה רבה מראש (ואני מתנצלת שקצת קדחתי), ואני מאחלת לכולכם רק בריאות וטוב!אתם אנשים מקסימים, ואני מקווה שכולנו נמצא את הכוחות שיעזרו לנפש לנצח את הכאב!! **מנדי-כתבתי את אותה הודעה גם תחת הנושא "נימולים וזרמים", כי בהתחלה לא כ"כ הבנתי איך הפורום עובד.. את יכולה למחוק אותה משם, כדי שאותה הודעה לא תופיע פעמיים. עמך הסליחה :)**

ליאן שלום רב, אני מצטערת על הסבל שאת חווה, ופעמים רבות למרות בדיקות רבות, לא מוצאים את הסיבה לתלונות, אין זה בהכרח אומר שאת "היפוכונדרית" או ממציאה את תלונותייך, אלא שפשוט קצרה יד הרפואה בינתיים לאבחן בכלים שעומדים לרשותה את מקור הבעיה. מאידך, העובדה שלא יודעים מהי הבעייה, אינה אומרת שיש בהכרח להרים ידיים ולקבל זאת כי יש לחיות עם המצב, "כי זה מה יש", יכ אפילו אם לא יודעים מה הסיבהף עדיין ניתן לטפל בתסמינים עצמם ולהקל עליהם, ובכך לשפר את איכות החיים ולהחזיר חזרה את השליטה לידיים. הבנתי שאת ממתינה לתור לנוירולוג, שאין ספק שזה צעד בכיוון הנכון, כי התלונות שאת מציינת בהחלט מתאימות למע' נוירולוגית, ומעידות על רגישות יתר שלה לתחושות השונות, ואין ספק כי יש מקום לבצע בדיקה וברור נוירולוגי. במקביל הייתי פונה ליעוץ אצל מומחה כאב או במירפאת כאב כדי שיוכלו להקל עלייך. אומנם ציינת שאין זהו ממש כאב, ובכל זאת נראה לי כי זוהי הכתובת וכי תרופות מסוימות שניתנות להקלת כאב, תוכלנה לסייע לך. כל טוב, דניאלה

דניאלה, תודה רבה על התגובה! האמת שקיבלתי המון תרופות שהרופאים חשבו שיקלו על הסימפטומים (אך זה לא עבד), אבל אלו היו יותר תרופות שרופאי עור ורופאי משפחה נתנו לי. תרופות שמקלות על מערכת העצבים או על כאב לא ממש קיבלתי (פרט לקלונקס, שהרופאה אמרה שזה טוב גם לעצבים, אבל זה לא סייע לי), ככה שאת צודקת ויתכן ובאמת נוירולוג או מרפאת כאב הם יותר הכיוון, ולתרופות מהסוג הזה יש יותר סיכוי לעזור. את יודעת אולי אילו בדיקות נוירולוגיות נהוג לעשות בד"כ במצבים כאלה? אני רוצה לודא שאכן אעשה את הבדיקות הנחוצות, ולא תהיינה בדיקות שלא אקבל הפניה אליהן ולא אדע על קיומן. תודה מראש, ואעדכן בהמשך!

שלום רב אני כ 12 שנה סובל מכאבים כרוניים על בסיס יומי בכאבים חזקים בחזה , הכאבים הם שריפה ,קור, צביתות ודקירות בחזה , ניבדקתי על ידי קרדיולוגים עשיתי מיפוי עצמות ולא מוצאים שום דבר אבל אני ממשיך לסבול מכאבים האם למישהוא יש תשובה ??? תודה רבה על העזרה

אלי שלום רב, לאחר 12 שנים של תלונות ובדיקות, זה אמור להיות די ברור גם לך, שקרוב לוודאי שלא ימצא הסבר או מימצא אורגני שיסביר את תלונותיך, וכן שגם אין סיבה לדאגה שמתפספס דבר מה כי אם היתה חלילה בעיה רפואית משמעותית הגורמת לתונות אלו, היא כבר היתה מתגלה במהלך תקופה כה ממושכת. מאידך, אין ספק שלפי דברייך, תסמינים אלו גורמים לך סבל ואי נוחות, ולכן בשלב זה (חבל שהמתנת כה הרבה, אך טוב מאוחר מלעולם לא), יש לדעתי להתרכז בהקלת הכאבים ושיפור איכות החיים, וללא שימת דגש מהי סיבתם, תוך קבלה והבנה שלא תמיד יודעים מדוע מרגישים כאב או תסמין מסוים. אני הייתי מציעה לפנות למרפאת כאב בקופת חולים או באחד מבתי החולים באיזור מגוריך. במירפאות הכאב יש צוותים מיקצועיים רב תחומיים שבוודאי יוכלו לסייע להתמודד עם הכאב ולשכך אותו בדרכים המתאימות לך. בהצלחה וכל טוב, דניאלה

אלי, בהמשך למה שכבר נאמר, לא ניתן כמובן לאבחן אותך באינטרנט וכפי שדניאלה ציינה, הדבר הכי חשוב כעת זה למצוא מזור לכאבייך - לא בהכרח ניתן להעלים את כאבייך אך מומחה לטיפול בכאב יוכל לנסות להקל עלייך. הבעיה היא כאשר רק מחפשים ללא הרף אבחנה, מתוך אמונה שאתה לא רוצה לטפל בכאבים אם אתה לא יודע ממה הם נובעים, אתה בסוף זה שנפגע שכן אתה ממשיך לסבול. כפי שדניאלה הציעה, כדאי לך בהחלט לגשת למרפאת כאב טובה על מנת לקבל טיפול לכאבים עצמם. הרבה הצלחה - כולי תקווה שכשתגיע למרפאת כאב, יצליחו לפחות להקל עלייך!

היי אני בן 23 ואני סובל מדלקת פרקים מגיל 19 שהתחילה בתקופת השירות הצבאי וכתוצאה מכך שיחררו אותי. תבעתי את משרד הבטחון בעזרת עו"ד אבל לא הכירו בי וגם לא התייחסתי לזה ברצינות ואני לא חושב שעשיתי את הכל כדי שזה יצליח משום שחשבתי שהמחלה תעבור אבל היא רק החמירה במהלך ה-4 שנים וכעת אני חש את התיסכול ואני רוצה לחדש את התביעה. אני ישמח לתגובות ממי שנתקל במצב של דלקת פרקים בתקופת הצבא או ממי שחושב שהוא יכול לעזור במשהו. דרך אגב אני חדש באתר וראיתי את מנדי פעם ראשונה ביום שישי בכנס ועכשיו במקרה ראיתי שהיא מנהלת את הפורום, כל הכבוד תמשיכי כך !!!

ליאור שלום רב, אני מצטערת לשמוע כי אתה סובל מבעיות דלקת פרקים, ואני מקווה כי תמצא דרך להשיג מזור והקלה. אומנם יש היום תרופות טובות ויעילות בדלקות פרקים, אך חלקן בעלות תופעות לא מבוטלות, ואולי אם באמת קיימת החמרה כדאי לך לבדוק במקביל לטיפול הרפואי גם נתיבים אחרים אשר פעמים משיגים הצלחות דווקא בתחומים הללו, כמו הומאופתיה וכד'. אחרי שסטינו קמעה, לעיניין הצבא, ברור לי הרצון הן כאשר יש החמרה לנסות "לראות קדימה" וללכת על תביעה בתקווה להשיג משהו שאולי יעזור בעתיד, וכן הצורך הטיבעי לנסות למצוא אשם בלמה זה קרה לי, אדם בריא, ולפתע בצבא, מתפרצת המחלה וכל החיים מישתנים. נכון, תמיד אפשר לנסות, ולא אני זאת שארפה את ידייך, אך חשוב לדעת לקראת מה הולכים כדי להכיר את רמת הציפייה, ואולי פחות להיפגע מהמלקות שעשויים לקבל בדרך. השאלה היא לא האם זה קרה במהלך הצבא, אלא האם זה קרה בגלל הצבא, וכאן יש לך בעיה גדולה יותר להוכיח זאת, ביחוד שחלק גדול מדלקות הפרקים עוד יש להם רקע גנטי, זה הגיל בו הן מתפרצות והמהלך- שונה ממילא מאדם לאדם. ובדרך כלל המוסדות לא נוטים להיות קלים, גם כשהמיקרה הוא יחסית ברור, אז כשיש פרצה או מיקרה "אפור" או אפילו במיקרה שלך יתכן שאין כלל קשר וזה נסיבתי בלבד, למרות שתמיד אפשר לאמר שבגלל הלחץ זה התפרץ, אבל אני בספק אם זה יספיק. בכל אופן, לנסות אפשר, אין מה להפסיד, כל עוד מוכנים למאבק, ולספיגה שבדרך, אז שיהיה בהצלחה, ומקווה שלא הרפיתי את ידיך, אבל שאלת... דניאלה

שלום רב לך ליאור, מדברייך אני מבינה שלקחת חלק בכנס ביום שישי שעבר ואני ממש שמחה על כך! וכעת לנושא עצמו שמתחלק לדעתי לשני חלקים - 1. האם אתה כיום מקבל טיפול רפואי הולם לדלקת הפרקים שלך, בעיקר מאז ההחמרה? והאם יש מקור כמו קופת חולים שממן את הטיפולים? 2. העניין של קבלת אחוזי נכות- אין ספק שפנייה לקבלת הכרה ממשהב"ט/ביטוח לאומי צריכה להישאר בגבולות הטעם הטוב ולא כדאי, לטובת החולה עצמו, שזה יהפוך למאבק המרכזי של החיים ולמאבק עקרוני. מצד שני, הבה לא נשלה את עצמנו - כשמחלה מתחילה להתדרדר תחושת חוסר אונים ופחד מהעתיד מתחיל לבצבץ ואז לפתע המלחמה שוויתרת עליה בזמנו מול משהב"ט מקבלת משמעות שונה ומפחידה שכן גם קופת חולים יכולה לעשות בעיות עם זו בעיה שהתפרצה בצבא. אתה לא יכול להישאר ללא מקור הממן את הטיפולים וכמובן צריך גם לקחת בחשבון עניינים כגון יכולת להשתכר וכו'. מה גם שתנאי הטיפול הרפואי והתגמולים הם משמעותיים לאורך זמן ו"שווים" יותר במשרד הביטחון. הרושם שלי הוא שהפחד שלך הוא מפני הישארות ללא כל גוף ממן ועל כן, כל עוד יש לך את הכוחות לכך וכל עוד אתה מוצא סיבה נוספת שבגלל שווה לקום בבוקר, מעבר למלחמה מול הגורמים הרלוונטיים, כדאי להגיש בקשה להחמרה. בעצם, אם אין לך כל הכרה, אתה לא יכול להגיש על החמרה אלא יכול לפתוח את כל ההליך מחדש. כפי שדניאלה אמרה, המלחמות הללו מתישות וצריך להיכנס למאבק בידיעה שזה יכול להיות מאוד לא פשוט - כך, מקסימום תהיה מופתע לטובה. אני באופן אישי לא ממליצה לפנות לאחד מעורכי-הדין ה"כרישים" המוכרים כי הם נוטים לקחת המון כסף ישר עם פתיחת התיק והרבה פעמים, בגלל שיש להם מלא מקרים, אתה בסך הכל עוד מספר תיק. לעומת זאת, עורך דין עם ניסיון בתחום אך אשר לא דורש סכום ראשוני אלא הולך על אחוזים, זו דרך עדיפה - אך כמובן שזו דעתי בלבד. מאוד קשה לדעת מתי צריך להילחם מול הגורמים הללו ומתי לאו - הנה, אתה בעברך לא התעקשת כי זה מה שהתאים לך בשלב הזה אך כעת, אתה פוחד לאור ההחמרה במצב. כמובן שהכי חשוב, עוד לפני המאבק המשפטי, לקבל טיפול שיצמצם את הנזק ובתקווה ישפר את המצב. יש ראומטולוגים מצוינים בארץ שיכולים וודאי להקל עלייך. כפי שדניאלה ציינה, חלק מהטיפולים שאמורים להקל על דלקות פרקים יכולים גם לגרום לתופעות לוואי קשות - לשם כך חשוב להתייעץ עם מומחה למחלות פרקים שיכול לסייע לך בקבלת החלטות לגבי הטיפול הרפואי והוא יוכל לתת לך תמונת מצב ברורה ככל שניתן. הרבה, הרבה הצלחה עם קבלת הטיפול הטוב ביותר שאתה יכול לקבל ואנחנו פה בשבילך!

אני בחור כבן 34 וסובל מתחושה של לחץ בראש מזה כ- 7 שנים. הלחץ הוא לחץ עמום בחלק הפנימי של הראש וחוסר תחושה בחלק החיצוני של הראש. הלחצים משתנים מדי פעם בעוצמתם אולם תמיד הם נמצאים ברקע. הייתי באבחון אצל נוירולוגים אשר לא מצאו שום סיבה אורגנית לתחושות אלה. א. האם משיהו מכיר את התחושות הנ"ל ואת הסיבות האפשריות להן? ב. האם משיהו יודע למי עלי לפנות על מנת להקל על הסבל המתמשך? אשמח לתגובתכם שבוע טוב

יואב שלום רב, יש להבין שפעמים רבות לכאבי ראש לא מוצאים סיבה או הסבר ברור. ראשית חשוב לנסות להרגע ככל האפשר, שכן אם נבדקת ועברת ברור על ידי נוירולוגים, ונשלל בבדיקה גופנית ועל ידי דימות סיבה אורגנית, וגם הכאב אינו מחמיר לאורך מהלך של 7 שנים, אז קרוב לוודאי שאכן אין סיבה אורגנית שיש לדאוג בעטיה או שבאמת פיספסו אותה. בשלב הזה מה שחשוב הוא להתרכז בהקלת תחושת הכאב עצמו, ופחות בהגדרת הסיבה שלו, ולקבל את העובדה שלא תמיד יש סיבה או שיודעים לזהותה. כיום יש טיפולים רבים להקלת כאבי ראש, הן בשיטות תרופתיות והן בשיטות לא תרופתיות- כגון בלימוד של שיטות הרפייה, היפנוזה עצמית ו/או ביופידבק. המלצתי שתפנה למומחה כאב המתמצא בכאבי ראש או במיסגרת של מירפאת כאב, ובטוחני שיוכלו לסייע לך. כל טוב, דניאלה

שלום לך יואב, לא אחזור על שנאמר אך אחזק את דבריה של דניאלה: כפי שדניאלה הדגישה, לאחר שכבר נעשו כל הבירורים האפשריים השוללים בעיה שדרך הטיפול בה היא ייחודית וכד' ועל כן כעת הדבר הכי חשוב הוא לנסות להקל על הכאב ובכך לשפר את איכות חייך שכן כולנו כאן בפורום יודעים עד כמה כאבים מסוגים שונים יכולים להיות מגבילים וקשים מאוד להתמודדות. כאבי ראש/מיגנרות יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ומגוונות, גם אם יש שני אנשים עם אותה אבחנה- כגון מיגרנה, אין זה בהכרח אומר שהכאב יתבטא באותו אופן. לדעתי כדאי לך בהחלט לפנות לטיפול אצל מומחה לכאבי ראש. אם תרצה לדעת אילו מומחים מן הסוג הזה יש באיזור מגורייך, אשמח לכוון אותך. כשאתה ניגש לטיפול אצל מומחה לטיפול בכאב, חשוב מאוד לתת לטיפול הזדמנות - לא ניתן בהכרח למצוא את הטיפול המנצח או את השילוב המנצח של טיפולים בפעם אחת ולפעמים זה לוקח זמן עד שמוצאים את הטיפול שהכי מקל ו/או את המינון הנכון. מסיבה זו, ברגע שאתה סומך על הרופא שלך, חשוב לתת למומחה כאבי ראש את ההזדמנות להקל עלייך. בסוגים מסוימים של כאבי ראש יש נטייה לתת טיפול יומי מונע (במידה וישנם הרבה מאוד התקפים חוזרים ונשנים) שמטרתו לצמצם את עוצמת ותדירות ההתקפים וכן לפעמים משלימים את הטיפול עם מתן תרופה לעת ההתקף עצמו אך החלטות על סוג הטיפול צריכה להיות של הרופא המטפל בשילוב עם רצונותייך ולכן, לא ניתן לדעת מראש מה ימליצו לך כי זה מבוסס על סימפטומים, עדויות נוירולוגיות וכו'. אני מקווה מאוד שתפנה כעת לקבל טיפול כי ע"פ רב ניתן בהחלט להקל על כאבי ראש כיום. בהצלחה רבה ומי יתן שאט, אט ההתקפים שלך יפחתו. מנדי

שלום דניאלה! אני קצת התאכזבתי שלא פגשתי אותך בכנס . את נישמעת לי אישה מקסימה ואיכפתית שרוצה לעזור לכולם. אני חושבת שאת אישה מקסימה!!!!!!!! הצטערתי מאוד לשמוע שאת בעצמך לא מרגישה טוב אני מאחלת לך רפואה שלמה ורק נישמע בשורות טובות אני אשמח מאוד להיות לך לעזר אפילו אימייל. שבת שלום ואור דבי

דבי היקרה, תודה רבה על מילותייך החמות שנותנות עידוד וכוח במיוחד בימים לא קלים אלו. לדאבוני נבצר ממני להשתתף בכינוס מפאת בעיותי האישיות שלצערי בחודשים האחרונים אחת רודפת אחרת, אז לימים טובים יותר, ותודה שוב, דניאלה

הזדמן לי בוקר מיוחד , הכל היה מושלם ומעניין מאד.לא חוויתי אירגון כנס כה מושלם. שמחתי להכירך , אין כמוך , ההנחייה שלך היתה מרתקת. כל הכבוד

תודה מקרב לב - אני שמחה שנהנית ולמדת מהכנס ומאוד מודה לך על הפידבק החיובי שנתת לנו, למארגנים.. אעביר את המילים החמות שלך ליתר המארגנים ושוב, המון תודה. מילים חמות כשלך הם הבנזין שמאפשר לנו להמשיך, חרף הקשיים הרבים. בהערכה רבה, מנדי

אשמח מאוד לקבל הסבר למהי הערכה קוגנטיבית ואם אפשר גם דוגמאות של משימות לבדיקה של הערכה קוגנטיבית , האם תוצאות של הערכה יכולים להשפיע מבחינה של מוגבלות בעבודה מסויימת???? תודה

יישר כוח מנדי!! שתזכי למצוות על פעולותיך המבורכות. הייתי בכנס היום, שהיה מעניין ומאורגן להפליא.

מצטרף לברכות. שאפו למדי לליאת ולכוווווווולם שנתנו יד להצלחת האירוע. לפעם הבאה [ בתקווה שיהיה] אני מציע שמתנדב סובל מכאב כרוני יעלה לבמה ויספר מנקודת ראות של החולה. מה דעתכם?

מסכימה בהחלט עם יואל. זה יכול רק לתרום.בריאות טובה לכלם, ושוב כל הכבוד ותודה!!

למנדי היקרה מצטרפת לברכות של כולם מכל הלב מירית

אובחנתי כחולת פיברומיאלגיה מזה מספר שנים, ואני ממש מתוסכלת מהפגיעה בריכוז ובזכרון. אשמח לשמוע הצעות ורעיונות מאנשים ה"חווים או חוו" תסכול זה.

זה גם יכול מאוד להיות כתוצאה מהכדורים שאת לוקחת. איזה כדורים את לוקחת באופן קבוע?

ליזי שלום רב, לתחושת אובדן זיכרון וחוסר ריכוז תיתכנה מס' סיבות. צודק יניב בדבריו שתרופות לא מעטות אכן יכולות לגרום לתחושות הללו, ואכן הדבר הראשון והפשוט שכדאי באמת לבחון הוא מהן התרופות שאת מקבלת, האם הן עשויות לגרום לתופעות אלו, ואם כן, האם ניתן להמיר אותן בתרופה אחרת שלא גורמת לתופעות הללו. אומנם יש דיווחים שמקורם בעיקר במחקרי בעלי חיים שכאב כרוני ממושך, חוסר שינה וכו' יכולים לכשעצמם לגרום לליקויים במע' העצבים המרכזית כמות אלו שאת מתארת, מאידך, תופעות אלו שכיחות לא פחות על רקע עייפות, מצב רוח ירוד וזיכרון יכול להיות "ירוד" אם פשוט לא מרוכזים, כי יש בעיות ואנו עסוקים בעיניינים אחרים. עצתי, גשי לביצוע הערכה נוירוקוגניטיבית מסודרת. כך בעזרת סידרת מיבדקים ניתן יהיה לברר את מקור הבעיה, האם אכן קיים ליקוי אמיתי או שמא מדובר בחוסר ריכוז בלבד על רקע עייפות החומר. כך גם יהיה לךמושג ברור יותר מה קורה איתך וגם כיוון טוב יותר כיצד ניתן אולי להתמודד עם זאת. בהצלחה, דניאלה

אובחנתי לפני כשנה שיש לי בקע סרעפתי .אני מטופלת בלוסק אבל עדיין סובלת מכאבים חזקים בקיבה.אני כבר לא יודעת מה לעשות כי נאמר לי שבבקע סרעפתי לא ייתכן שיהיו כאלה כאבים !בבקשה תייעצו לי מה לעשות .תודה מראש.

טלי שלום, כשיש שבר בסרעפת הבעיה המרכזית היא רפלוקס של מיצי קיבה אל הושט כי חלק מהקיבה מצויה בתוך בית החזה והשסתום בין הקיבה לושט שאמור למנוע חזרה של תוכן קיבה אחורה אינו מספיק יעיל. לשם כך את מקבלת את הלוסק שמשמש להפחתת החומציות, כמובן שאין הוא מפחית אותה לאפס, וקרוב לוודאי שאותם ארועי כאב שאת חווה לסירוגין קשורים לכך. מה שניתן לדעתי להציע הוא מס' דברים- איני יודעת כמה לוסק את מקבלת, אבל אם המינון נמוך אז אולי אפשר להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי עלייה במינון שלו בשלב ראשון. שנית- כהרגלי חיים, חשוב שלא לשכב לפחות שעה לאחר כל ארוחה שהיא. שלישית- בעת כאב, אם אין לך אלרגיה לתרופות או איסורים אחרים, ניתן לנסות ליטול נוזל אופטלגין (לכאב)יחד עם תמיסת מאאלוקס(לצרבת)-מניסיוני זה מועיל מאוד בכאבים אלו. תוכלי גם להתייעץ שוב עם גסטרואנטרולוג לגבי אפשרויות טיפול נוספות. בברכה, דניאלה

שלום רב לכולם. כבר נותחתי ניתוח שני בחוט השדרה לניקוי הידבקויויות מהניתוח הראשון. הניתוח השני החמיר את מצבי הן מבחינת עצביות והן מבחינה מוטורית. אני מטפסת על קירות נירשמה לי התרופה MIR. אני חוששת לנסות אותה למרות שכעת אני נוטלת פעם ביום מתדון/אדולן. חבל שלא שמעתי לעצתה של מנדי לחשוב היטיב לפני הניתוח, ובכל זאת "רצתי" לניתוח. האם מישהו/י התנסה בתרופה זו\. מה התגובות? עד כמה היא מועילה/ מזיקה. אשמח לקבל את תגובותיכם. רוחמה

שלום רוחמה טוב, אני מבינה היטב את מה שאת אומרת, וזו היתה הסיבה לכך שאני לא "רצתי" לניתוח נוסף, אבל - אין לבכות על חלב שנשפך, וגם - אולי בטווח הארוך יותר יחול שיפור. לא כתבת כמה זמן עבר מאז הניתוח שלך, וייתכן שאת פשוט מגיבה עדיין לניתוח, ובמשך הזמן הכאב יפחת... תני לזה צ'אנס. לגבי ה-MIR - זה הוא פשוט מורפין בשחרור מיידי, כלומר הוא משפיע מייד ולטווח קצר יחסית על הכאב. הוא עושה את כל תופעות הלוואי המוכרות של מורפין - עייפות, כבדות, אצלי הוא גם עשה חוסר תיאבון קיצוני, ואיבדתי כמה וכמה קילוגרמים בתוך ימים ספורים, אז צריך לשים לב לזה..., הוא משפיע גם , כמובן , על הזיכרון לעתים, ועל תחושת ה"עולם" באופן כללי, כלומר - את יכולה "להסתובב" בעולם ולא לזכור או להיות באמת בתוכו - מן תחושה של "אאוט" כזאת של "אפאטיות" מסוימת, במיוחד בתחילת הלקיחה שלו. כל מה שאמרתי כאן הן התופעות הקיצוניות, אז אל תיבהלי, והן גם אופייניות לשלב הראשון של לקיחה, עד שהגוף מסתגל. לאחר ההסתגלות- חלק מהתופעות נעלם, וחלק בכלל לא מופיע מראש. מה שכן - הוא יכול מאוד להועיל בהפחתת הכאב, אבל זה כבר אינדינבידואלי, ולא ניתן לחזות את זה מראש, אלא רק בניסוי...... המון הצלחה, והרבה פחות כאב.... אני

רוחמה שלום, כפי שאמרה פשוט אני, מדובר במורפין, ה- MIR הוא המורפין בצורתו קיצרת הטווח (להבדיל מה- MCR שזהו התכשיר למתן בשיחרור מושהה ). יש שני מינונים, של 15 מג' ושל 30 מג', שכמובן אם את לא מכירה את התכשיר, עדיף ליטול את המינון הנמוך, מכסימום, אם לא תהיינה תופעות לוואי, וזה לא יספיק אפשר ליטול שתי טבליות יחדיו שח 15 מג' להשגת השפעה של 30 מג' אם דרוש. אפשר לקחת לפי הצורך, אך לא מומלץ לקחת בתדירות של יותר מכל 4-6 שעות. התופעות מאוד שונות מאנשים שונים, ויש כאלו שלא חשים דבר, ואחרים שרגישים ומפתחים שלל תופעות. מרבית התופעות כגון- עייפות, ישנוניות יתר, בחילות/הקאות, הפרעות ריכוז וכד', חולפות תוך כמה ימים כשמיתרגלים לתרופה או אם מתאימים את המינון. התופעה היחידה שלגוף אין התרגלות אליה וצריך לשים לב ולטפל, אפילו מניעתית, זו בעיה של עצירות, אז כדאי להקפיד על כלכלה מתאימה ואם לוקחים מינון גבוה לשקול שימוש מונע בסירופ אבילאק. כל טוב ובהצלחה, דניאלה

אני מברך את מנדי והפורום והקמת העמותה. לצערינו קופות החולים עושות כל מאמץ לדחות פניות מאנשים הסובלים מכאבים כרוניים. בנוסף, רופאי המשפחה לא יודעים לטפל בזה ולא מכירים איך כאב גורם לדיכאון ושורה ארוכה של בעיות המחריפות אתהמצב. שוב כל הכבוד!!

הי לכולם, תודה רבה על כל המילים החמות - זה באמת מרגש אך חשוב שתדעו שלא אני לבד מארגנת את הכנס וזהו פרי שיתוף פעולה ובעזרתה המרשימה של ליאת, שהינה חולת כאב קשה אשר מצטרפת בימים אלה לועד המנהל של העמותה למאבק בכאב. אתם כולכם מעלים הרבה בעיות קשות שאנו כולנו נתקלים בהם יום, יום שעה, שעה. העמותה אינה בעלת מטה של קסמים ואי אפשר לשנות תוך יום...למרות שהדרך ארוכה ולפעמים לכם, הסובלים מכאב, נראה שאנו לא משנים דבר אך אני מבטיחה לכם שלאט, לאט מרגישים את ההשפעה של העמותה שלנו. אם רק אתן כמה דוגמאות: שנה שעברה הצלחנו להכניס שלוש תרופות לסל תרופות, עזרנו לפתור בעיה לחולי כאב מול קופת חולים מכבי השנה, התחיל מהלך של התמחות-על בכאב לרופאים, מחר יש דיון חשוב על סל הבריאות והצליחו לשכנע את המארגנים לאפשר לי לדבר על המקום של הטיפול בכאב בסל- זוהי הזדמנות נדירה להשמיע את קולנו. אנו פועלים במקביל בכמה מישורים, באופן יסודי על מנת להשפיע ברמות שונות ולא רק להביא לשינויים על פני השטח. אני עדיין גורסת שעד אשר לא נביא להכרה רשמית בכאב כרוני כמחלה/בעיה, יהיה קשה מאוד לשכנע את ביטוח לאומי. לגבי הקופות - אנו שוקלים כרגע צעדנו אל מול קופות החולים כי אנו יודעים שלמשל הרבה חולים לא מקבלים את התרופות לכאב עצבי, למרות שהם עונים על כל הקריטריונים שמשרד הבריאות קבע, בגלל קשיים שמערימים הקופות - כבר העברנו את המידע לנציבת הקבילות וכאמור, על זה אעדכן בהמשך. הדבר הכי חשוב הוא שכולנו נתמוך אחד בשני, שכל אחד יעשה את שלו בהעלאת מודעות, שנמשיך הלאה למרות הכאבים וכאשר נצטרך להשמיע את כולנו - אני מקווה שכולנו יחד נשמיע את כולנו ביחד....

מנדי יקרה, תודה מקרב לב על התשובה המהירה, אני מסכימה עם מה שאת מציעה. רציתי לספר לך שאני אחות במקצועי ומעבר לכך גם חקרתי היטב את הנושא, אך אני תמיד אשמח לשמוע ולקרוא עוד דברים. , וחוץ מזה אין חכם כבעל ניסיון. לאחר שאקרא את הדברים שהמלצת ולאחר הכנס אשמח מאוד , מאוד לדבר איתך. דבר נוסף בבקשה, הייתי מאוד ,מאוד רוצה להגיע לכנס אבל אינני יכולה להתנייד באוטובוסים ו/או מוניות שרות עקב מגבלות הנידות שלי, ברכבת עוד עם הרבה כח רצון אני מצליחה .בימי שישי הרכבת האחרונה יוצאת מתלאביב בשעה 11.00 .אני גרה בבאר שבע ומבקשת ממך ומשאר החברים בקבוצה אם מישהו יכול לעזור לי לארגן טרמפ מבאר שבע ובעיקר חזור,אני אהיה אסירת תודה . הטלפון שלי הוא 0524687134 מנדי שוב תודה על עצם מוכנותך לתת כלכך הרבה, ועל הכל, ושיהיו לך הפוגות עצומות מכל תחושה רעה, מכל סוג, ובמקום כאב כל תחושותייך יהיו מלאות אהבה, אושר, ושלווה. סוף שבוע ניפלא ונטול כאב לכולנו

אנסה לסייע - אבדוק עם אנשים אחרים. יש לי גם הצעה נוספת. ארגון עזר מציון מסיע אנשים עם קשיי הליכה בחינם - במידה וקובעים עימם לפחות יומיים מראש. אני מניחה שיש סניף של העמותה גם בבאר שבע - הם אנשים טוב לב שעזרו לי המון לפני מספר שנים. הם מסייעים לאנשים מכל הדתות, דתיים וחילוניים וכו' למרות היותם ארגון חרדי. בנוסף יש את ארגון יד שרה שיש להם שירות דומה תמורת סכום סמלי. אני מציעה לך לפנות כבר מחר בבוקר לעזר מציון לראות אם הם יכולים לעזור לך! בתקווה שתוכלי להגיע, תודה על המילים המעודדות והמחזקות, מנדי

אני רוצה לברך על היוזמה לקים כנס מיסוג זה ואותך באופן אישי על המאמץ. אנחנו הסובלים מכאב כרוני חיבים לעשות הכל כדי לעלות את המדעות למחלת הכאב בארץ בתודה וערכה ליאור

הי ליאור, קודם כל עלי להדגיש שהכנס הינו פרי יוזמה של חמש עמותות חולים - ענב"ר (מחלות פרקים), צעדים (מושתלי פרקים), עילא, אס"ף (פיברומיאלגיה ותשישות כרונית) ביחד עם העמותה למאבק בכאב. שיתופי פעולה כאלה הם חשובים כי ככל שאנו מתחזקים, ככל שיותר אנשים יודעים/מבינים/מודעים יותר לבעיית הכאב וככל שיותר ארגונים יאמצו את הנושא - כולנו נרוויח מזה..... המון תודה על המילים החמות - לאחר ימים ארוכים של עשייה מטורפת לקראת הכנס, המילים שלך ושל אנשים יקרים אחרים, נותנים לנו, למארגנים את הכוח להמשיך הלאה. זה כאילו שהגוף שלי יודע שלמרות שאני מעמיסה עליו עומס רב מדי ומתישה אותו יתר על המידה, הוא חייב להתנהג יפה עד ליום שישי לפחות..... מקווה מאוד ליאור שכבר נרשמת ושניפגש בכנס! שוב תודה על העידוד, מנדי

אני סובלת מאוד מכאבים בצוואר שמקרין לראש.יש לי גם עקמת. רוב הכאבים מתחילים בלילה. פתאום השרירים נתפסים ובאותו שזה קורה מיד מתחיל לכאוב הראש גם באותו הצד.הכאבים כול כך חזקים שלא יכולה לסבול.מכול התרופות רק אימיטרקס קצת עוזר.תרופות גרמו גם לכאב בכיבה.לפי רנטגן יש בעיה בחוליות c4,c5,c6 .עשיתי פיזיאוטרפיה שלא עזרה.כפר עשיתי 10 טיפולים בדיקור ולא רואה הטבה. אני מיואשת? לא יודעת מה לעשות ולאן לפנות. אנה עזרי לי. זה הפך כפר לכאב כרוני. תודה מראש.

שלום רב לך, צר לי על שאת סובלת ואין ספק שהגעת למקום הנכון - כולנו כאן מבינים מה זה לסבול מכאב ומנסים לעזור אחד לשני עם כל הידע שצברנו. ישנם בישראל מספר מרפאות כאב המתמחות בכאבי ראש ומיגרנות. האם פנית פעם למרפאה מסוג זה? שלושת המומחים לכאבי ראש שאני מכירה הם: פרופ' אריה קוריצקי - מנהל מרפאת כאבי ראש בביילינסון פרופ' אמנון מוסק- מנהל מרפאת כאבי ראש איכילוב ד"ר ירון ריבר- בבית חולים בני ציון בחיפה. כל הרופאים הללו הם גם נוירולוגים ולכן הם יוכלו בתקווה לסייע לך הן בטיפול בכאבי הראש כי ממה שאת מתארת, עיקר הכאב מתבטאים בראש ובצוואר. חשוב שתדעי שישנם גם מרפאות כאב כלליות שם יש להם ניסיון בטיפול בכאב במקומות שונים וממקורות שונים וגם הם יוכלו לסייע. אני מניחה שכבר נבדקת ע"י אורטופד ונוירולוג נכון? אם כן, אז אכן כעת הזמן לטפל בכאב - להקל עד כמה שניתן - דבר חשוב ביותר. לקראת הליכתם למרפאת כאב/כאבי ראש: חשוב לדעת שיכול לקחת מספר פגישות ונסיונות עד שמוצאים את הטיפול או שילוב הטיפולים שמקל עלייך הכי הרבה. זה לא אומר שהרופא אינו טוב אלא זהו האופי של הטיפול בכאב בגלל שכאב זה דבר כל כך אינדבידואלי ואנשים מגיבים שונה לטיפולים השונים. חשוב גם לדעת שישנם תורים ארוכים לרופאים הללו ולכן כדאי לנסות להזמין תור בהקדם אך תצטרכי הפניה מרופא מטפל - רופא משפחה/האורטופד שמטפל בך - העיקר שתהיה לך הפניה מרופא. מקווה שנתתי לך כיוון למחשבה ואם תרצי לשאול כל דבר אחר, אנחנו לרשותך. בתקווה שתקבלי עזרה בקרוב, מנדי

חיה שלום, בהמשך לדבריה של מנדי, ולפי התאור מדברייך, למרות התגובה לאימיטרקס שזוהי אומנם תרופה שאופיינית לכאבים ממקור של ראש, הרי שיש לזכור שבפי שציינת, ידוע על בעייה לפי הדימות בחלק מן החוליות הצוואריות, וגם הכאב עצמו כפי שציינת, תחילתו בצוואר (אולי תנוחתי ), גורם להתכווצות שרירים, ורק אז קורן לראש וגורם באופן מישני לכאבי הראש.לפיכך, למרות השמות שציינה מנדי בטובה כיועצים אפשריים, ואכן כולם מומחים בתחומם, אך עיקר התמקצעותם הוא בטיפול בכאבי ראש ראשוניים ומיגרנות, ולכן לדעתי אולי לא כדאי דווקא בשלב ראשון להגביל עצמך דווקא אל המומחים הללו, לפני שמוודאים מהי הבעיה העיקרית בה יש להתמקד (צוואר/ראש), ובהתאם לפנות אחר כך לאדם הנכון. בטוחני שבמירפאת כאב יוכלו להקל עלייך משמעותית. חשוב רק לזכור כפי שגם ציינה מנדי בדבריה שני דברים- הראשון הוא הגדרת הציפיות: הלוואי והכאב יעלם ולא יהיה עוד. כל אחד מייחל זאת לעצמו, וכל מטפל מייחל זאת למטופליו, וכן, לפעמים זה גם קורה, ואיני מכירה את מצבך על כל פרטיו, ואולי זה יקרה גם לך, ואם לא לתמיד, אולי לתקופת מה, אבל מאידך, לרוב זה לא קורה, הכאב לא תמיד חולף, וצריך לדעת לקבל את זה שניתן לחיות לצד כאב, אם הוא קל-בינוני, אם הוא נישלט, אם הוא לא משבש את חיינו מידי, ובעיקר שה לא סוף העולם ואפשר להתמודד עם זה. הדבר השני- סבלנות. איזון דורש זמן, וגם טיפת מזל. לפעמים התרופה ו/או הטיפול הראשון שינתנו יעשו את כל ההבדל, ובאחרים ידרשו החלפות, ושילובים שונים וחוזרים עד למציאת הקומבינציה ה"מנצחת" שמשיגה הקלה. לעיתים, ניתן לשלב טיפול משלים או טיפול פולשני ועוד. בקיצור- הדרך לא תמיד קצרה, לעיתים פתלתלה, ולא תמיד ברור מה בדיוק יש בקצה, אך לרוב זה יותר טוב ממה שזה כעת, וכל דבר שווה כדי לנסות לשפר את המצב בו מצויים עכשיו. בהצלחה וכל טוב, דניאלה

אני בן 22 וסובל מיזה 4 שנים מכאבי צוואר ועורף המלווים הכאבי ראש בינונים הכאבים תוקפים אחת ל חודש למשך כמה ימים סמתי לב שביזמן שהכאבים תוקפים ואני מכופף את הראש כלפי מטה הכאבים פיתאום מרפים אודה לכם אם תיתנו לי כיוון מה לעשות תודה ...

אני סובלתי וסובלת גם כן מכאבים כאלה, התחלתי לעשות כירופרקטיקה והכאבים פחתו עד שכמעט נעלמו, אני מייעצת לך לנסות טיפול כירופרקטי. וגם קרניו סוקלר מטפל טוב ליאור נשיא - 052-4428777 בהצלחה

מנדי היקרה כל הכבוד על כל מעשייך, והלוואי ולא תדעי עוד רגע של כאב. אודה לך מקרב לב אם תוכלי לספר לי ואלי אף לקשר אותי למישהו שעבר טיפול כזה. והצלחה לעומת סיבוכים. אני מטופלת אצל שני רופאים מדהימים פרופסור שוורצמן ודר בריל ולצערי זה הדבר היחיד שנישאר להם להציא לי. וכבר עברתי את שלב הניסיון שלא היה מאוד חד משמעי. אני עומדת בפני החלטה זו שקשה לי מאוד וזה היה עוזר לי מאוד לדעת על אנשים שעברו טיפול זה בארץ ועוד יותר אם אוכל להכיר אותם או לפחות להתכתב איתם בפורום או בטלפון. אלפי תודות מראש ושיהיה לך את כל הטוב שבעולם

הי טובה יקרה , על מנת להיות בטוחה שאנחנו מדברים על אותו הדבר - האם את מתכוונת להשתלת אלקטרודות בעמוד השדרה? לטיפול זה קוראים SPINAL CORD STIMULATOR או בקיצור ידוע כ- SCS. אני בעצמי עברתי השתלה מסוג זה ארבע פעמים אך אצלי זה הסתבך ונכשל בגלל שאר המחלות, לא קשור לכאב, ולכן זה סיפור ממש לא רלוונטי. מעבר לידע האישי שלי, קיבלתי הסברים מפורטים על דרך הפעולה של המכשיר ע"י גורמים מקצועיים וכמובן ששמעתי מחולים שונים. בפורום זה כבר דובר לא פעם על ההשתלה הזו ויש כאלו שזה בהחלט מקל עליהם (לא בהכרח מעלים את הכאב אך מקל לפחות) ויש כאלה שלאו כמו כן, חשוב לדעת גם שיכולים להיות סיבוכים, למרות שזה לא ניתוח מורכב. אין זה אומר שמשום כך צריך לשלול אופציה זו אך כמובן שעל מנת לקבל החלטה מבוססת, צריך לדעת גם את הבעיות והסיבוכים האפשריים. אני מציעה לך בחום לעשות חיפוש בפורום הזה ולקרוא את מה שאחרים כתבו ואמרו על הניתוח הזה כי באמת התעסקו הרבה בנושא. אני חושבת שמאוד חשוב גם עניין הציפיות - אם אילו ציפיות את מגיעה לניתוח כי גם הדברים הללו משפיעים על התוצאה. אין ספק שאת בידיים פשוט מצוינות - שני רופאים מצוינים מטפלים בך והם גם, כמו שאת וודאי יודעת, אנשים טובים. חשוב מאוד שגם תשאלי אותם כל שאלה שיש לך - חשוב לא להרגיש לא נעים כי אם לא תשאלי אותם כל מה שאת רוצה, את לא תרגישי שלמה עם ההחלטה שתקחי. מעבר לזה, יש באתר של העמותה מידע כללי על ההשתלה וכדאי גם לקרוא את זה. אם לאחר שתקראי את כל מה שכבר נאמר בפורום הזה על ההשתלה, עדיין תרצי שאקשר אותך עם עוד אנשים שעברו את התהליך - בשמחה רבה. אני פשוט חושבת שככל שתקראי יותר דעות וכו' בעניין, כך תתבהר לך התמונה הכללית וגם תוכלי לשאול את החולים האחרים שאלות יותר מדויקות. בכל אופן, אני כה מקווה שהצעד הבא בטיפול שלך יצליח עבורך ויקל עלייך משמעותית. מעבר לכך, אשמח לשוחח איתך על הנושא ולהעביר לך את הידע שיש לי בתחום הזה אך אודה באמת, אם את יכולה לחכות עד לאחר ה2.11.07 (יום הכנס שלנו) אוכל להקדיש לך יותר פנאי. אבל, אם את צריכה לקבל החלטה לפני כן - תתקשרי אלי! 0547233073 המון תודה גם על המילים החמות - בימים המתישים הללו, מילות עידוד כשלך נותנות לי את הכוח להמשיך הלאה! תודה, מנדי

אני סובלת מכאב גב וצוואר כרוני. עברתי 2 סדרות פיזיותרפיה ללא הועיל. האם אני צריכה לפנות למרפאת כאב? מהי בעצם מרפאת כאב? איזה טיפולים עוברים שם? למי אני צריכה לפנות כדי לקבל הפניה? מה הקריטריונים? לתשובתכם אודה כי אני ממש סובלת. תודה שירלי

שירלי שלום רב, לשאלתך האם את "צריכה" לפנות למרפאת כאב, אז ראשית אין אנו צריכים לעשות דבר, ולפני שפונים למקום מסויים חשוב להבין ולהגדיר מהן הציפיות ממנו. לכן, אם ברצונך אך ורק להקל את הכאב, אז כן- עלייך לפנות למרפאת כאב. אך אם ברצונך גם לנסות ולהבין מדוע קיים הכאב הנ"ל, מירפאת כאב אינו המקום לכך, ויש (וניתן כמובן לעשות זאת במקביל, כי דבר אחד אינו שולל את השני), לפנות לבדיקה של אורטופד/מומחה עמוד שידרה, על מנת שיבדוק אותם ויבצע/ישלים ברור למקור/סיבת הכאב. יתכן ויש צורך בביצוע צילומים כלשהם, אשר גם יעזרו בהמשך לטיפול בכלל ולשיכוך הכאב בפרט. לגבי נושא "מרפאת כאב" מדובר במירפאות המצויות הן בבתי החולים והן במירפאות של קופות החולים, אשר מטרתן להקל כאבים באשר הם, לשפר את איכות החיים ולשקמם. במירפאות מצוי צוות מיקצועי רב תחומי הכולל: רופאים המתמחים בשיכוך כאב- שיכולים לתת טיפול תרופתי וכן פולשני במידת הצורך, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, וכן מטפלים משלימים כגון- מדקרים לטיפול סיני, כירופרקטיקה/אוסטאופתיה, טיפול במגנטים ,טיפול בביופידבק ועוד. למירפאות של קופות החולים אין כל קושי להגיע- יש לקבל הפנייה מרופא מישפחה בלבד. אם רוצים להגיע למירפאה באחד מבתי החולים הגדולים יותר (שלרוב הן טובות יותר), לא תמיד ניתן לקבל התחייבות כה בקלות, אבל שווה תמיד לנסות, אם רוצים. שוב, צריך מכתב הפנייה מרופא מטפל בקופת חולים, ואותו לשלוח למירפאה הרצויה, ועם התור שמקבלים, לבקש התחייבות. דרך אגב, במירפאות בבתי החולים- יש בעייה של תורים ממושכים, לתשומת ליבך. כל טוב, בהצלחה, ולימים טובים יותר, דניאלה

שלום רב לחברי הפורום היקרים, רציתי ליידע אתכם כי ב- יום שישי 2.11.07 יתקיים כנס ראשון מסוגו העוסק בהתמודדות עם כאב עבור חולים ובני משפחותיהם בשאיפה לספק מידע וכלים להתמודדות יומיומית עם כאבים כרוניים ממקורות שונים. הכנס יחל עם הרשמה, כיבוד וסיור בתערוכה בשעה 09:00 - 09:45 ובשעה 10:00 ההרצאות יתחילו עם ברכות מסמנכ"ל משרד הבריאות וטקס קצר לזכרו של פרופ' דייויד ניב, במעמד המשפחה מכיוון שהכנס הינו לזכרו של פרופ' ניב. לאחר כשעה וחצי תהיה הפסקה. נושאי ההרצאות: מהו כאב כרוני וכיצד מתמודדים עימו, כלים להתמודדות יום יומית עם כאב כרוני, כאב במחלות מפרקים, מימוש הזכות לבריאות הלכה למעשה:המשאבים, מדיניות והמטופל שביניהם מאת נציבת קבילות הציבור של משרד הבריאות והרצאה אחרונה בנושא הומור ויצירתיות בהתמודדות עם הכאב, בשילוב ליצנים רפואיים. מומלץ להירשם מראש בפקס מס 035639599 לבירור פרטים: טל' 035639518 הכנס הינו יוזמה של חמשת ארגוני החולים הללו: עמותת ענב"ר,עמותת צעדים, עמותת אס"ף, עילא והעמותה למאבק בכאב (מחלות מפרקים, מושתלי פרקים, פיברומיאלגיה ותשישות כרונית וכאב מסוגים שונים) מקווים לראותכם בכנס, מנדי לייטון-בלישה יו"ר העמותה למאבק בכאב

ראשית, תודה על העדכון והרבה בהצלחה. שני ת - האם תוכלי לתת לינק או לחלופין לתת פירוט מי הם המרצים הנואמים וחלוקת סדר יום, כדי שאפשר יהיה לקבל קצת יותר מידע על זה..... תודה מראש,

פשוט אני יקרה, תודה על האיחולים - למען כולנו אני מקווה שהמשתתפים יהנו מהכנס וכן שיגיעו הרבה אנשים כי גם זה מסר בפני עצמו. הנה קישור להזמנה עם כל המידע: http://www.e-med.co.il/emed/new/usersite/presentations/021107.pdf .אם מישהו מכם רוצה הזמנה בדואר יחד עם טופס הרשמה - אנא שלחו אלי מייל עם כל הפרטים למשלוח דואר ל- [email protected] ואנסה לשלוח לכם בהקדם. בהזמנה עצמה, הנמצאת בקישור שלמעלה, מפורטת התוכנית המלאה עם כל ההרצאות. זה בכוונה לא כנס ארוך מדי ויש גם הפסקה כי הרי לכולנו קשה לשבת הרבה זמן ללא תנועה.... ההרצאות מתייחסות להיבטים שונים של התמודדות עם כאב - מומחה לכאב ירצה על מהו כאב ואילו טיפולים יש, פסיכולוג רפואי בכיר ירצה על דרכים להתמודדות יומיומית עם כאב, הרצאה על כאב במחלות מפרקים, הרצאה על הומור ויצרתיות בהתמודדות עם כאב וגם נציבת קבילות הציבור תרצה ותסביר מהו תפקידה וכיצד כל אזרח יכול לפנות אליה ובאילו עניינים. אני ממליצה בחום ואף מבקשת שתרשמו מראש - זה גם יוצא חמש עשרה שקל יותר זול וזה לא מעט......אגב, כשאתם מתקשרים אנא תודיעו שהגעתם דרך העמותה למאבק בכאב! לצערי אין כרגע מידע באתר של העמותה למאבק בכאב על הכנס בשל כשל טכני אך תוך יום יומיים כל המידע יהיה גם שם. מחכה לראותכם, מנדי

אני רוצה לתרום לאחר המוות את גופתי למדע. למי עלי לפנות ומה התהליך. בברכה

שלום רב לך, העלית נושא מורכב ומעניין שגם אני חושבת עליו פעמים רבות. הסתכלתי במקומות שונים וראיתי תשובה בנושא זה מאת מישהי מהמרכז הארצי להשתלות. מספר המרכז הינו: 1-800-609-610 והיא העלתה נקודה למחשבה - ניתן גם לתרום איברים לאנשים חיים ואז, לתרום את שנותר למדע. בנוגע לבירור ישירות בעניין תרומת הגוף כולו למדע בלבד- צריך ליצור קשר עם אחת מבתי הספר לרפואה ומהם תוכל לקבל את כל המידע הדרוש (בית הספר לרפואה, אונ' העברית, אונ' תל-אביב, בן גוריות ו/או הטכניון. מקווה שמידע זה יסייע לך, מנדי

שלום רב, אבקש לקבל פרטים נוספים לגבי ההרצאה הנ"ל המעניינת אותי. בתודה, יונה להמן קדם

שלום רב, לצערי אין לי כל מידע בנושא אך בדף זה או הדף שלפניו פורסמה ידיעה בדבר ההרצאתו - מועד ופרטים ליצירת קשר. מי שהכי מעורבת בנושא זה בישראל, למיטב ידיעתי זו אישה מסורה בשם בתי. אם לא תצליחי לברר את הפרטים - ננסה לסייע לך, בהצלחה, מנדי

אני סובלת משחיקת סחוס בשני הברכיים הכדור מאד עוזר לי מספיק לי כדור אחד ביום מתי כדי לקחת אותו לפני האוכל או אחרי תודה

מירה שלום רב, ראשית, אני שמחה לשמוע שהכדור מסייע לך ובכך משיג את מטרתו. שנית, לידיעתך, במידת הצורך, אם דרוש, ניתן ליטול עד שני כדורים ליום. לשאלתך- תרופות נוגדות דלקת וכאב כגון קספו נחלקות לשתי קבוצות, כאלו שעשויות לפגוע ברירית הקיבה כמו הוולטרן, נקסין, אדוויל, למשל, ולכן יש ליטול אותן אחרי אוכל ו/או ליטול במקביל תכשיר המגן על הקיבה כמו לוסק או קונטרולוק כדוגמא. ישנם תכשירים יותר בטוחים לקיבה שביניהם הסלברה נחשב הכי סלקטיבי, ואחרים מעט פחות כמו האטופן וגם הקספו, ולכן ליתר ביטחון כדאי לקחת אחרי האוכל ולא לפניו. בנוסף, אם את משתמשת לאורך זמן, מומלץ פעם במס' שבועות לבצע מעקב של תפקודי כליות ולוודא שהם תקינים. כל עוד התפקוד שמור ניתן להמשיך בשימוש, אך אם מתחילה חלילה להופיעה הפרעה כלשהי בתפקוד הכילייתי, יש לעשות הפסקה בשימוש. כל טוב, דניאלה

שלום רב האם הקספו יכול להועיל בכאבים עיצביים קשים. כאבים נוירופתיים ביי

מה אפשר לעשות נגד כאבי הפרקים?

שלום רב, יש להבדיל בין טיפול במחלה עצמו - ישנם כל מיני תרופות שניתן לתת, ע"פ סוג דלקת הפרקים ולשם כך, חשוב מאוד להגיע למומחה פרקים המתמחים במחלה זו. מעבר לזה, ניתן להרגיע משמעותית את הכאב של דלקת פרקים. אני ממליצה לך להתחיל אצל מומחה פרקים ואם לא תקבלי עזרה מספקת להקל על הכאב, תפני בהמשך למרפאת כאב. מעבר לזה, ב- 2.11.07 בכנס שאנו מארגנים יחד עם ארגוני מחלות פרקים, יהיו הרצאות על מה ניתן לעשות וכיצד ניתן להתמודד יותר טוב עם הכאב. אני ממליצה לך בחום לבוא. אם תשלחי לי במייל שלי את האי מייל שלך, אשלח לך הזמנה. מומלץ להירשם מראש, עוד השבוע אם אפשר לשריין מקום[email protected] ניתן לקרוא על התמודדות עם כאב באתר של העמותה שקישור אליו נמצא בצד שמאל - בלוגו של העמותה. אם תרצה עוד מידע/פירוט - בשמחה רבה. תרגישי טוב מנדי

עשיתי דיקור סיני עם שילוב של מסז וקיבלתי טיפות הומופטיות ושאחרי סימתי [היתה הכלה] וזה הכאבים חזרו שנית אחרי תקופה של חודש הכאבים חזרו ואין הכלה למצוא הרופא ייאץ לי לא לאכול ירקות מסימים עגבניות פלפל חצילים וחריף הגתי למצב שאני לא יכולה לתפקד מהכאבים של שתי כפות הידים בחיי היום יום ואני מרגישה שהמצב רק מחמיר תעזרו לי מה לעשות תודה לעוזרים

הפתרון הטבעי שילוב בן http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=6947 לבן http://www.metaplim.co.il/a.asp?p=775 ריפוי והחלמה של דלקת הפרקים

היי מנדי שבוע טוב לך תודה לך על תשובתך המפורטת לגבי התפשטות ה-CRPS האם תוכלי לציין את שמם של הרופאים שקבעו שאכן מחלה זו מתפשטת -וזה למעשה מה שאני חווה עכשיו -גם לפי ממצאי מעבדה וגם לפי ממצאים קלינים תודה לך מראש----עודד

הי עודד, שמחה שיכלתי לעזור במקצת! לצערי מתן שמות של רופאים האומרים שזה מתפשט זו בקשה שאינני יכולה לענות במדויק אך בכללי, רופאי הכאב היום מכירים בכך שהמחלה יכולה להתפשט ועל כן, אני מציעה לך להגיע למרפאת כאב טובה בשביל שיכתבו לך שהמחלה התפשטה. אם תגיד היכן אתה גר, אשמח לעדכן אותך על הרופאים באיזורך. בנוסף לכך, אם אתה קורא אנגלית, אתה יכול לחפש בגוגל משהו כמו SPREADING OF CRPS ואז יעלו לך מאמרים ותוכל לבדוק את שמות הרופאים שכתבו את המאמרים - מי שעוסק במאמר שטוען שהמחלה יכולה להתפשט הינו רופא התומך בטענה זו. מקווה שזה נותן לך הכוונה כלשהי, מנדי

שלום, אם מישהו מזדהה עם מצבי ויודע על מישהו שפתר אותו בצורה כלשהי - אנא השאירו כאן הודעה. אני מרגיש מת. לפני שנתיים עברתי התקף חרדה לראשונה בחיי. אובחנתי בצורה מסודרת כסובל מחרדה, OCD והיפוכונדריה. עברתי סדרת טיפולים מקיפה בתרופות (סרוקסאט 20 מ"ג ביום + לוריבאן לפי הצורך), בשיחות ובמפגשים קבוצתיים. כל אלה עשו את שלהם ואני כיום אדם אחר. האובססיביות שבי פחתה ב 90% וכך גם ההיפוכונדריה שבי. דבר אחד כמעט ולא השתנה - ואלה הכאבים העמומים שאני חש כל הזמן בידיים, בירכיים ובתוך הגולגולת. הם התחילו בצורה קיצונית וקשה עם התקף החרדה, נחלשו מעט, אך לצערי לא נעלמו בד בבד עם השיפור המבורך והנפלא במצבי הנפשי תודות לפסיכולוגית נהדרת שעבדה עימי ונבירה עמוקה בתוך נפשי. עברתי בדיקות אצל ראומטולוג ונוירולוג שמצאו אותי "תקין" מבחינתם. הגעתי אף למרפאת כאב וגם שם בפגישה אחת הבהירו לי שאין להם מזור לכאביי. אם כך, אני חוזר לנסות את הפסיכיאטרייה על תרופותיה ומה שיש לה להציע. שתייה מרובה מפחיתה אצלי את הכאב, וכך גם אוכל מתוק. לכן פירות מתוקים הם מושלמים עבורי. לוריבאן עוזר להפחתה משמעותית של הכאב והוא המוצא שלי בעתות מצוקה קשות. אבל אינני יכול לאכול פירות כל יום או להיות תמיד עייף מהלוריבאן, או להרשות לעצמי לתת להשפעתו להחלש עקב שימוש תדיר (קרה לי בעבר). היש תרופות אחרות שאוכל לנסות? אשמח אם תשתפו אותי בדעותיכם. כואב לי ואינני יכול לשאת בכך.

המון תודה לך על ששיתפת אותנו בניסיונך ונשמע שמאז שאובחנת והתחלת טיפול עברת כברת דרך מרשימה בהתמודדות שלך עם כל ההפרעות ובהקשר שלנו, בהפחתת הכאב. אינני רופאה ועל כן אינני יכולה להמליץ לך אילו תרופות אחרות קיימות אך לידיעתך, קיומות היום עוד תרופות שיכולות להקל הן על הסימפטומים של החרדה והן להפחית את הכאב. הרופאים המבינים הכי טוב את העניין הזה ויוכלו להמליץ לך כראוי הינם פסיכיאטריים כי יש להם את השילוב הקריטי של הבנת ההיבטים הנפשיים והרפאויים ועל כן המלצתי אליך היא לחזור לפסיכיאטר שאתה מרגישה עימו/עימה בנוח ויכול לשתף אותו במה שעובר עלייך ואת ההקלה שאתה מחפש. בהחלט יש תרופות שיכולות להקל על חלק מהקשיים הנפשיים ביחד עם נסיון להקל על הכאב. אני שוב מודה לך על הנכונות שלך להעלות את הנושא הזה של כאבים המתעוררים כתוצאה מבעיה/טראומה נפשית שכן רבים מפחדים לדבר על כאב הנובע מבעיות נפשיות אך כמו שאני תמיד אומרת - זה לא משנה מה הסיבה - העיקר למצוא הקלה- גם אם הדרך להקלה שונה במקצת.... מקווה שנראה אותך בכנס שלנו, מנדי

הי יואב, רציתי לדעת איך אתה מתקדם והאם הצלחת למצוא את העזרה לה אתה זקוק? מקווה שאתה מחזיק מעמד, מנדי

מעצם העובדה שאני מעכל שאני לא לבד. תודה מנדי. החלטתי ללכת על תרופות נוגדות חרדה אחרות. למעשה, לא ניסיתי מעולם אף תרופה אחרת מעבר לסרוקסאט, ולהבנתי קיימות עוד רבות וטובות בשוק. התקווה שלי נשענת על עדויות של אנשים הסובלים מחרדה שאומרים שבעוד ששלוש תרופות (ממשפחת ה SSRI) לא עזרו, הרביעית שניסו - עזרה. לעיתים רחוקות אני חווה הפוגה של כמה דקות. אני מרגיש כמו שהרגשתי אז, לפני אותו התקף חרדה ארור. החיים יפים ללא כאב...

מזה כמה חודשים לאחר אירוע עדיין סובלת ממחסור שינה שריפןת באזור הוואגינאלי גםטונוס מוגבר ברגל ימין חרף טיפןל תרופתי שניתן לא עוזר לי בונדרומין טלפסט לגרד וכן אופטליגין לכאב ואומפרדקס האם יש פתרון לבעית הכרוניות האלה אני מאד סובלת

שלום רב לך, יש לי שתי הצעות עבורך- 1. מדברייך עולה שאת מאוד סובלת מכאב בנוסף לבעיות אחרות ואת אינך מקבל מענה הולם ועל כן, ממליצה בחום לפנות למרפאת כאב בבית חולים גדול, שם יוכלו לעזור לך. בנושא הספציפי של הכאב הוגינלי ולמעשה בנוגע להתמודדות עם כאב בכלל אני ממליצה לך להיכנס לאתר העמותה למאבק בכאב (יש את הלוגו שלנו בצד שמאל ותיכנסי לאתר עם תלחצי על התמונה). יש שם מאמרים על כאב וגינלי, וגינימוס ועוד. 2. עצתי השנייה היא לפנות לעמותת נאמ"ן המלווה אנשים לאחר שבץ מוחי כי ייתכן שהבעיות שאת חווה קשורות. גם אם הם לא יוכלו לעזור לך בעניין הכאבים, יש הרבה דברים שהם יוכלו לסייע לך/לתת לך מידע/לכוון אותך. הרבה בהצלחה ורק שתרגישי קצת יותר טוב..... מנדי

היי מנדי חג שמח מבקש לשאול אותך על סמך נסיונך -RSD-CRPS יכול להתפשט לחלקים נוספים בגוף? במיפוי עצמות אחרון שעברתי באוגוסט נראה שחלה תזוזה במחלה לעומת מיפוי של שנה קודמת -כלומר קימת קליטה מוגברת בשחמות במרפקים ועוד....הפציעה בידי השמאלית שבר שורש כף יד דיסטל רדיוס משם החל כל המהלך של המחלה RSD-CRPS -המיפוי הראשון הראה קליטה מוגברת אך ורק בכף יד שמאל -והיום התמונה חמורה הרבה יותר ואינני יודע למה לצפות בעתיד. תודה לך על תשובתך-----עודד

הי עודד, במשך המון זמן הרופאים טענו ש CRPS אינו יכול להתפשט ואף היה ויכוח רציני סביב הנושא הזה בסיפור שלי מול משרד הביטחון אך כיום, ידוע שזה יכול להתפשט למפרקים אחרים. הדרך הכי וודאית, עד כמה שמשהו ודאי עם בעיות מן הסוג הלא מובן הזה, לדעת אם זה התפשט זה לפי הסימפטומים ביחד עם בדיקה והתייעצות עם מומחה לכאב. אינני רופאה אך ייתכן שהתוצאות של המיפוי אינן בהכרח סימן להחמרה של ה-CRPS אלא סימן לנזק שנגרם מאי הזזה של המפרק וכו' - דברים שמשפיעים מאוד על איכות העצם וכן הלאה אך אם יש לך החמרה של כל הסימנים, אז כדאי לפנות לטיפול במרפאת כאב ולטפל בהחמרה במלוא הכוחות. כשהסימפטומים חדשים יחסית, יותר קל להתמודד עימם מ- CRPS"ישן". חשוב מאוד כשיש התפשטות כזו לעשות כל מה שניתן לא לאבד את התנועה במפרק ואם הוא כבר אבד, אז יש דרכים לעבוד על תזוזה של המפרק ןהחזרת התנועה- למשל בסיוע של בלוקים עצביים שמרדימים את כל המפרק וכך אפשר לעבוד על התנועה. אמנם זה לא בהכרח פותר את בעיית הכאב אך לפחות יוצר פחות הגבלה תנועתית וכך מאפשר יותר חופשיות ואף מפחית את הסיבוכים. אני כה מבינה את החששות והפחדים שלך לגבי העתיד אך העתיד שלך הוא לא ידוע בשלב זה ולדעתי, הכי חשוב להשקיע את המאמצים במציאת דרך לחיות בתוך המצב הזה ולנסות להתמקד פחות בחששות מן העתיד כי האמת היא, שאף אחד לא יודע מה יהיה מצבך בעתיד בשל אופי המחלה. מנסיוני אני יודעת שכשמתחילים לחשוב על העתיד ולהתמלא חששות זה גוזל המון אנרגיה ואז נשאר פחות כוח למאבק של ההווה, של לחיות טוב ככל שניתן כעת. כשמתחילים להתעסק בהווה, החששות לא בהכרח נעלמות אך המיקוד משתנה. מקווה שהסברתי כראוי, מנדי

אבי בן 63 סובל ממחל הסרטן בקרום הריאה כאביו איומים ובלתי נסבלים הוא מקבל מדבקת דורוג'סיק 100 ו- 10 CC אוקסיקוד כמעט כל 3 שעות האם כמות התרופות הללו הינה נורמלית האם אבי בסכנת חיים?

שלום רב לך, ראשית כל הרשי לי להבהיר לך שאינני רופאה ודעתי היא דעתי בלבד! וכעת לרמה העניינית - קודם כל צר לי על הסבל של אביך ועל הכאבים הקשים, זה וודאי קשה מנשוא עבורך לראות את אביך כה סובל מבלי שאת יכולה לעשות דבר להקל עליו. למען האמת, זה לא שאין דבר שאת יכולה לעשות, אמנם אינך יכולה להעלים את ייסוריו אך -את יכולה להתייחס אליו באהבה רבה ובחום אך גם להמשיך להתנהג אליו כרגיל, כי הוא הרי עדיין אבא שלך כפי שתמיד היה. הדברים הללו נשמעים דברים ברורים אך למדתי שלא תמיד כך. אני שמחה שלפחות אביך מקבל התייחסות לכאבים הנוראיים ונשמע שמתייחסים לסבלו. האם הוא מטופל על ידיד מומחה לטיפול בכאב? לדעתי אביך לוקח כמות "נורמלית" של אופיואידים לכאב סרטני ולא כמות עצומה אך חשוב גם לדעת שטיפול בכאב הינו דבר פרטני ומה שעוזר לאדם אחד לא בהכרח יעזור לאדם אחר באותו מצב והרופאים מתאימים את המינון לאדם (בחוק אין הגבלה על מינון יומי של תרופות אילו עבור חולי סרטן) ע"פ צרכיו. השאלה החשובה היא האם התרופות שהוא לוקח כרגע עוזרות לו ומקלות על סבלו? כיום קיימות מספר לא מועט של אופציות טיפוליות לכאב מסוג זה וניתן להקל על המצב. מקווה שעזרתי לך, מנדי

הי אילן, ברצוני להתנצל שכתבתי את התשובה אלייך בלשון נקבה - כתבתי את זה לאחר שעות עשייה רבות וכנראה לא הייתי מפוקסת מספיק ועל כך, ברצוני לבקש סליחה! לגבי הנושא עצמו - מה שלום אביך כיום? האם בזכות התרופות שהוא מקבל, כאביו יותר בשליטה? חשוב לי שתדע שיש כיום תרופות שונות שיכולות להקל כך שחשוב לפנות לטיפול. האם הכאבים הם באותה רמה כל הזמן או שיש לו גם התקפים של כאבים פתאומיים מאוד חזקים? מקווה שיש קצת רגיעה... מנדי

שלום לכולם, אני סובל מכאבים פסיכו סומאטיים פוסט טראומטים , שמתבטאים בעיקר בעמידה ובישיבה (בכפות הרגלים) מה שמענין הוא כשאני עסוק במשהו (עבודה שדורשת ריכוז, או כל פעילות שמסיחה את דעתי בצורה חזקה ) הכאב כאילו לא נימצא , אבל כשכואב ,זה כואב מאד מאד ... (עברתי המון טיפולים ובדיקות...) השאלה האם יש משהו שיכול לגרום שאני לא יחשוב על הרגלים או להתרכז כל הזמן במה שאני עושה ( אולי ריטלין) (אגב אני כרגע עם סרוקסט וזה עוזר קצת ) תודה רבה רבה ורפואה שלמה לכולנו

למה אתה חושב שהכאבים הם פסיכוסומטיים?

שלום לך , אני חושב שהכאבים הם פסיכוסומטיים , בכמעט ב - 100% , כי אחרי 8 שנים!!! של בירורים בדיקות וטיפולים ... אתה מגיע למסקנה ... בעיקר בגלל שזה התחיל אחרי ארוע חבלני שההייתי נוכח בו ... יש לך המלצות / פיתרונות , אני ישמח לשמוע ... תודה

שלום לך דני, כאבים פסיכוסומטיים הם לא פחות כואבים מכל סוג כאבים אחר - הרי לא משנה למעשה מה מקור הכאב כשאתה סובל מכאבים - העובדה היא שזה כואב..... אך בחזרה לשאלתך לגבי הסחת הדעת - מה שגילית, על כך שכשאתה עסוק, אתה מרגיש פחות את הכאב הינו דבר שהיום הוכח מדעית גם כן - כל אדם הסובל מכאב מכל סוג שהוא (פיזי וכו') ירגיש את הכאב פחות כאשר הוא עסוק מאוד במשהו. יש כיום טכניקות רבות של הסחת קשב/דמיון מודרך וכו' שדרכם אפשר ללמוד להתמקד בדברים אחרים גם בעת התקף קשה של כאבים. פסיכולוגים רפואיים הם המומחים ללמד טכניקות מן הסוג הזה או פסיכיאטרים בעלי רשיון בהיפנוזה ועל כן, אני ממליצה לך לבקש הפנייה לפסיכולוג רפואי/פסיכיאטר המתמחה בהיפנוזה על מנת לקבל כלים וטכניקות איך להתמקד בדברים אחרים גם כשהכאבים חזקים מאוד. לידיעתך, כל הטכניקות הללו דורשות מחויבות של תרגול - ככל שרוכשים יותר מיומנות בטכניקות הללו, כך זה משפיע יותר טוב ולכן, תרגול בבית הינו חיוני, לאחר שמתחילים לעבוד עם איש מקצוע. אם תרצה יותר הכוונה, אשמח לסייע בכך. הרבה הצלחה, מנדי

שלום מנדי , תודה רבה על התשובה , רציתי לשאול מה ההבדל בין היפנוזה לביו פידבק ז"א למי יותר מתאים סוג טיפול כזה או אחר , ובמקרה שלי מה עדיף ? תודה רבה ורפואה שלמה לכולנו

קודם כול אני מאחל לכם בריאות והחלמה מהירה יש לי כמו לכולם הסטוריה של כאבים טיפולים הנובעים מבעיות בגב לפני כמה שנים עברתי ניתוח בגב התחתון שהיה לו אפשר להגיד שיפור מסוים לתקופה מסוימת אך זה חזר ובגדול וכיום די מוגבל למרות שאני די כבר רגיל אבל נמאס ואני רוצה חיים אחרים כתוצאה מזה שאני לא יושב . עומד . שוכב טוב ויש לי לחץ על גב ובעוד גבהים ואני מתחיל להרגיש את זה בעוד מקומות אני רוצה לעצור את זה כמה שאני יוכל . כיום אני עומד לעבוד ניתוח קיבוע L5 S1 השאלה שלי אחרי כמה זמן אפשר לשוב לעבודה אני לא יכול להיות בחופשה מעל בערך חודש מבחינה כללית אני חייב לעבוד ( לפחות לחזור באופן חלקי אני עובד בעבודה לא פיזית אבל כרוכה בהרבה ישיבה ) ( עד שאין לך בעיה אתה לא יודע שיש לך בעיה אתה נזרק ואף אחד לא עוזר לך במדינה ) מישהו שעבר הניתוח יכול לספר לי קצת איפה הוא עבר אותו באיזה בי"ח ואיך היה לו ... קצת מסיפור שלו תודה לכול מגיבים !!

שלום יוני אני לא רוצה ליאש אותך אבל אני לצערי עברתי את הניתוח הזה קיבוע של L4 S1 שזה היה הניתוח השלישי ןלצערי המצב הוא יותר גרוע אני באמת לא רוצה לייאש אבל רק שתדע ששום דבר לא מובטח בהלחה רבה במה שתעשה

עוד תגובות ..........

שלום לך יוני. קראתי את שאלתך, לא כתבת למה אתה אמור לעבור ניתוח קיבוע, לא כתבת אצל מי ובאיזה בית חולים. יש ניתוחי קיבוע מוצלחים ויש גם פחות. תלוי מה הסיבה שאתה טוען לניתוח כזה. לא הייתי ממהרת לחרוץ את גורלו של הגב במהירות כזו, מה עוד שאתה תמיד יודע איך אתה נכנס לניתוח אבל לא בדיוק איך יוצאים ממנו. חודש החלמה לאחר קיבוע הוא זמן מדוד מדי, לא תמיד הגוף עושה את אשר אומר לו הלב. בברכה. מירה בולבה.

קיבוע מותני ב L6 S1 באסותא דוקטור אשכנזי אם אתם מכירים ובשל פריצה ירידה בגובה תעלה מאוד צרה בין יתר

תיזהר מאשכנזי,ותבדוק

שלום רב, אני בן 32 יש לי כאבים בצד שמאל באיזור שבין הצלעות והאגן, כאב כמו שריר תפוס (לא דקירות), זה כאב קבוע (לא בא והולך). הכאבים התחילו לפני כשנה וחצי, הכאב מתגבר אחרי ארוחות גדולות ובשעות הערב (בבוקר פחות כואב בד"כ). לפני כחודשיים התחילו לי גם כאבי גב בצד שמאל למטה,לפעמים יש לי גם כאבים בפופיק. עשיתי בדיקות דם, רנטגן חזה, רנטגן ושט, אולטרא סאונד, א.ק.ג. והכל יצא תקין. אשמח לקבל חוות דעת או המלצה לבדיקה שכדאי לי לעשות. תודה, אמיר

שלום רב לך, המצב שאתה שרוי בו בוודאי מאוד מתסכל אותך כי אתה סובל ללא הרף מכאבים אך אף אחד לא מבין מדוע. אכן, זה מצב מתסכל במיוחד כי הורגלנו שאנו צריכים להבין כל מה שקורה לנו ושתהיה לבעיה הגדרה ברורה. זה כה קשה לחיות באי-ודאות וזו תחושה שמעוררת הרבה דאגות. אני חושבת אבל שאם יצליחו להקל עלייך, יהיו לך יותר כוחות אם כבר היית אצל נוירולוג ועברת שמה בדיקות נוירולוגיות מקיפות, בנוסף לכל הבדיקות שכבר ביצעת, המלצתי האישית היא לפנות למרפאת כאב בבית חולים מרכזי, על מנת לקבל טיפול/הקלה לכאבים עצמם וייתכן מאוד שהם גם ישלחו אותך לבדיקות מסוימות, אם הרופא/ה י/תראה זאת לנכון. הסיבה שכדאי לפנות למרפאת כאב הינה משום שהצוות במרפאת כאב הינו מתמחה בטיפול ומתן הקלה לאנשים הסובלים מסוגים רבים ומשונים של כאב וממה שסיפרת, נשמע שהכאב ממש מקשה עלייך ולכן, חשוב להרגיע כמה שניתן את הכאב בסיוע של אנשי מקצוע מתאימים. כל טוב, מנדי

שלום! אני סובל מזה כשנה מכאבים כרוניים בצד שמאל של הפה(לא תמיד) ובעיקר בלסת העליונה מצד ימין.trigeminal nerve disorder. אני מטופל בטגרטול.- 3 כדורים ביום של 200 מ"ג. הכאבים ממשיכים בצד ימין ולאחרונה התגברו גם הכאבים בצד שמאל. אשמח לעצה טובה בברכה, אריק