זקוקה לייעוץ

שלום, שמי הדס. סיימתי תואר ראשון במדעי ההתנהגות ב2012..אח"כ עבדתי קצת כמדריכה שיקומית בהוסטל לבעלי תסמונת דאון, התחלתי תהליך של ירידה במשקל ומסתבר שזה הביא להתקף של מאניה (מאניה דיפרסיה). הייתי תקופה ממושכת במצב של מצב רוח מרומם, ישנתי אולי שעתיים בלילה, היו לי מלא אנרגיות כל היום, ביטחון עצמי מאוד גבוה. בספטמבר 2013 הגיעה סוג של התמוטטות עצבים..הגעתי למיון כי הרגשתי מאוד לא טוב, לחץ נפשי מאוד כבד. הפסיכיאטר במיון נתן לי הלידול כי חשב שאני פסיכוטית, בקיצור סבלתי ממצבים נפשיים קשים מאוד, מצבים של חוסר שקט, ייסורים נפשיים מאוד קשים ולמעשה יצאתי מכלל תפקוד. הגעתי לפסיכיאטרית שהפציצה אותי בכדורי הרגעה, נוגדי דיכאון וחרדה..המשכתי להיות בתקופה הזאת בסוג של מאניה, ראיתי את הכל מאוד חיובי וכל מיניי. אחרי כמה חודשים נכנסתי למסגרת של "מעון יום", מקום שאליו באים כל מיניי אנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ויושבים שם בקבוצות ויש אנשי מקצוע. הייתי שם תקופה מאוד קצרה כי התחלתי לסבול מכל מיניי בעיות בריאותיות פסיכוסומטיות, כל הזמן הזה לא איבחנו אצלי את המאניה דיפרסיה ולא קיבלתי טיפול תרופתי מתאים. לאורך כל התקופה שהייתי במאניה, הייתי במעקב פסיכיאטרי, אך אף פסיכיאטר לא הצליח לאבחן את ההפרעה שממנה אני סובלת.אחרי שיצאתי מהמסגרת של המעון הייתה תקופה שבה סבלתי מכל מיניי דחפים אובססיבים- כתיבה, סדר, הייתי בטוחה כל הזמן הזה שיש לי או סי די. אחרי תקופה קצרה הגיע הדיכאון והתאשפזתי בשער מנשה לתקופה של חודש ואחרי שיצאתי משם הלכתי לפסיכיאטר פרטי שאיבחן לי את המחלה. כיום, לאחר חודשיים וחצי של טיפול אצל הפסיכיאטר הפרטי אני לוקחת המון תרופות. בבוקר- קלונקס 0.5 מ"ג, טגרטול 400 מ"ג, אביליפיי 10 מ"ג ופרוטיאזין 25 מ"ג. בצהריים אני לוקחת- קלונקס 0.5 מ"ג ופרוטיאזין 25 מ"ג. בערב אני לוקחת- slow deralin 80 מ"ג, טגרטול 400 מ"ג, קלונקס 0.5 מ"ג, פרוטיאזין 25 מ"ג ו-מירו 30 מ"ג. אני לא יודעת מה לעשות, כבר עברו חודשיים וחצי ואני עדיין מרגישה תחושות של בושה עצמית, קושי להיראות בחברת אנשים, המון חוסר שקט, שיפוטיות עצמית מאוד גבוהה המתבטאת במחשבות אובססיביות שליליות וחזרתיות שכל הזמן אומרות לי: "את לא תצליחי", "את לא מסוגלת", את ככה ואת ככה ולמה את לא עושה ככה, את צריכה לעשות ככה ואת כישלון את לא תצליחי בכלום, את אפס.. זה כאילו אני כל הזמן המחשבות מצפות ממני ליותר מידיי ואח"כ יורדות עליי ושופטות אותי אם אני לא מצליחה במשהו הכי קטן. אני רוצה להוסיף שכרגע אני לא במסגרת אבל אני מתחילה שבוע הבא ללכת לאיזושהי מסגרת שיקומית כזאת שבאים אליה מתמודדי נפש. בכל מקרה, רציתי לשאול פה את החברים ואת הפסיכיאטר והפסיכולוגית מה לעשות? למה זה לא עובר? מתי אני יצא מזה כבר? מתי ארגיש טוב? אני מטופלת אצל הפסיכיאטר הזה והוא ממש איש מקצוע טוב כבר כמעט 3 חודשים ויש שיפור אבל עדיין לא הגעתי למצב של איזון ויציבות רגשית. האם הטיפול התרופתי יעיל? האם זה פשוט לוקח זמן עד שמתאזנים? מתי אני יגיע סופסוף לאיזון רגשי?? אני ממש סובלת. תודה מראש..

שלום. צירפתי לך קישור ל סירטי ווידיאו הערכתי בתחום של מאניה דיפרסיה. מחלה זו יכולה מאוד להגביל את היכולת של האדם לתפקד באופן עצמאי אבל אפשר להצליח כאשר הטיפול מאזן את המצב. חשוב שתתמידי בטיפול. אפשר לבוא ליעוץ ולקבל המלצות או טיפול במיינד קלייניק. אנו מתמחים בטיפול של מחלה זו פרופ' לאון גרינהאוס מיינד קליניק www.mindclinic.co.il www.grunhaus.co.il 036962745 036962733 צירפתי לך קישור ש 2 סרטים על מאניה דיפרסיה שערכתי כשרות לציבור http://www.youtube.com/watch?v=S-7RzfSn9-Q http://www.youtube.com/watch?v=p6wlzYxglqw