צרכים פיסיים לא מורגשים

אני בן 30+ הגובה שלי הוא 1.67 ואני שוקל 76.8 קילו ( כלומר אני בעודף משקל ) ואני לוקח ריספונד ורסיטל ( כדורים פסיכיאטריים ) ואין לי בעיות של לחץ דם. 1. אני לא מגיע לכל הארוחות ביום רעב, אבל אני מסוגל לאכול. הארוחה שאני הכי מגיע אליה עם רמות רעב נמוכות היא ארוחת הערב. אני אוכל לפעמים רק כי צריך, כדי לא להיות רעב אחר כך. הרי צריך לאכול, לא ? ואם אני לא יאכל בטח לא בארוחת ערב מספיק אוכל אז אני עלול לקום משינת הלילה ולרצות לאכול כמו שקורה לאנשים בעולם , לא ? לאחרונה החלטתי לעשות טריק שאת הקינוחים אני יאכל רק אחרי ארוחת הערב כדי לא להגיע מלא לארוחת הערב, ולא תמיד גם זה מצליח לפתוח לי את התיאבון. עם זאת, אני אוהב לאכול גם מאכלים מתוקים ולפעמים כשאני עצבני אני אוכל הרבה מתוקים וגם כשאני לא עצבני, לפעמים אני מתפתה באותה ארוחת קינוחים להוסיף עוד קינוחים וכו'... צמא אני מרגיש וגם אני מסוגל לשתות כשאני לא באמת צמא. בעיקרון אני מרגיש את החוסר תיאבון הזה מגיל 18 וחצי. האם אני בסכנה ? מה לעשות ? 2. אני הולך לישון רק כשאני עייף. אני רוב הזמן לאחרונה מוותר על הטקס של כניסה למיטה על מנת להירדם גם כשאני לא עייף, איבדתי את המוטיבציה והעניין לכך. כך יוצא שאני יכול להיות ער לילות שלמים, ולפעמים אם אני טועה גם מעבר ללילה, אפילו 38 שעות רצוף, שבהם אני יכול להסתפק בקושי בחצי שעה שינה. אני מסוגל גם לא לישון ולא להרגיש דחף לישון לאחר ימים קשים כמו טיולים למשל, לפני כחודשיים הייה לי נופש עם העבודה ליומיים בצפון הארץ. קמתי ביום הראשון ב 08:30 בבוקר, ביום הראשון של הנופש השתכשכתי בבריכה ובים תחת שמש יוקדת ובכל זאת לא ישנתי בלילה לקראת היום השני של הנופש ( ואתה מסכים איתי ששמש יוקדת עם מיים כחולים אמורים להשרות שינה, לא ? ) והלכתי לישון רק ב- 22:00 בערב ביום השני של הנופש. אני כמובן כבר פחות נכנס למיטה כשאני לא עייף ובטח לא מחכה יותר מ- 20 דקות ללא ערות להירדמות, כפי שמומלץ. לפעמים אחרי שאני לא ישן בלילה אני נופל לשינה ל5-6 שעות רצופות בשעות הבוקר עד שעות הערב המוקדמות, ואז בני ביתי מתרגזים עליי. בעיקרון הבעייה הזאת לא מפריעה לי ואני לא מרגיש וגם אמא שלי לא מרגישה דחף לטפל בה. אחרי לילה שלם ללא שינה אני מצליח להישמר מסכנות החיים : אני עובר בריכוז את הכביש באור ירוק בלבד ולא דורך בטעות על הכלב שלי. הפלא ופלא, אני גם מסוגל אחרי לילות לבנים לתפקד, לעבוד, לאכול ולשתות, לקנות בסופר, אפילו לטייל ברחבי הארץ, כאילו כלום לא עבר עליי באותו הלילה גם ללא כאבי ראש, סחרחורות ואדישות. בעבר היו לי לילות לבנים בעיקר לפני אירועים לא שגרתיים כמו מבחן חשוב בבית הספר, טיולים בארץ ובחו"ל ודייטים. מה שיותר מעניין בכל הסיפור הזה הוא שאני בכלל לא מרגיש עייף גם אחרי שעות ארוכות של ערות. בעבר דחף השינה שלי היה מופיע כמעט בכל לילה. אני גם שמעתי שלא מאשפזים בבית חולים פסיכיאטרי על חוסר שינה, ובטח לא באישפוז כפוי, זה נכון ?. אני גם יודע שיש אנשים שערים ופעילים בלילות כמו נהגי מוניות, מאבטחים, רופאים, אחיות וטייסים. אחת הסיבות האפשריות שאני חושב שיכולות להיות קשורות לכך היא חוסר ההצלחה שלי להשיג זוגיות וקשר פיזי, אבל אי אפשר להוכיח שגם אם יהיה לי קשר פיזי כל יום אני כן אצנח למיטה. לפעמים כשאני מנסה להירדם כשאני לא עייף אני מצליח ולפעמים לא. אם שינה הייתה רק הנאת החיים או/ו מותרות ולא דחף של הטבע אז היו קוראים לי " אנטיפת לשינה ". אני לא בעד לקחת תרופות לשינה וגם אמא שלי לא בעד, אנחנו גם לא רוצים שאתמכר להן. מה דעתך ? למה לא צונחת עליי רוח השינה כמו על רוב האנשים בעולם ? האם מישהו שלא יושן בלילה או/ ומספיק שעות בשעות הבוקר עד שעות הערב המוקדמות הוא אכן בסכנת חיים ?

האם גם חוסר התיאבון נובע מהמצב הרגשי שלי שאין לי זוגיות ומין ?

האם חוסר התיאבון נובע מהתרופות הפסיכיאטריות שאני לוקח ? חוסר התיאבון שלי הוא גם בעונות הקיץ וגם בחורף, ואני חי בבית גדול ויש לי כסף למחייה כרגע, אני לא עושה פעילות גופנית, לפעמים אני אוכל לבד ולפעמים עם אחרים, אני לא שותה יין ואלכוהול ( בין היתר בגלל התרופות ), אני לפעמים לחוץ במשך היום, אני לא אובדני, אין לי סוכרת או כאבים בגוף, סרטן או בעיות בבלוטת התריס או דלקת בכיס המרה, ואין לי מיגרנות או התקררות, ואין כאבי אוזניים , חום , כאבי בטן, שלשולים, עצירות , הקאות, כאבי גרון, בחילות, צרבת ושיעול, לא עברתי לאחרונה הקרנות וכימותרפיה, אולי כן פעמים אני כועס, לפעמים אני אוכל דברים גם בין ארוחת הצהריים לערב, לפעמים אני מוותר על ארוחת הבוקר, אני אוהב לנסות מאכלים חדשים ולגוון באוכל -כל פעם אוכל אחר, לפעמים אני כן אוכל מאכלים דיאטטיים ודלי שומן ( כמו עוף ובשר עוף, דני 0% שומן, חלבה ללא סוכר, שוקולד ללא תוספת סוכר, לחם עם מעט קלוריות, פיתות מקמח מלא ובקבוקי שתייה ללא תוספת סוכר ) , אני לא שותה משקאות מתוקים וגם לא מיצים עם סוכר , אני לפעמים אוכל טחינה, חומוס ( ביום שאני אוכל חומוס לפעמים אני אוכל לא מעט ממנו - גם בארוחת הצהריים ! ), ארטיקים, אני אוכל פיצה ובורקסים לעיתים רחוקות יחסית וקורנפלקס אני אוכל מינימום פעם בשבועיים, חלב ושוקו ( לאחרונה עברתי בעיקר לשוקו ללא תוספת סוכר ), אני לא אוכל וופלים, אני אוכל חלק מהשבוע גבינות יחסית רזות, אני אוכל כל יום בדרך כלל רק בצהריים בשר, אני אוכל קטניות , אני לא אוכל פודינג, אני לא שותה הדסה שייק על בסיס חלב או פרווה, אני לא שותה שייק על בסיס חלב סויה או הדסה ג'וס, אני לא אוכל אגוזים וגם לא חטיפי בריאות ודגנים ( חוץ מקורנפלקס פעם בשבועיים ) ויוגורט ואני לא שותה *שייקים על בסיס חלב/יוגורט כגון הדסה שייק בטעמים או חלבון מי גבינה בטעמים, אני אוכל לפעמים פסטה ברוטב עגבניות, פירה מתפוחי אדמה ומרקים ובטח מרקים עשירים ולא מרקים תעשייתיים נמסים בכוס לא אכלתי כבר הרבה זמן, אני לא אוכל לביבות גבינה, אני לא אוכל כמעט חטיפים מלוחים, הרבה זמן לא אכלתי בכלל פנקייקים, אני לא אוכל טופו. אני אוכל את העמילנים ( תפוחי אדמה / פסטה ביחד, משולב עם החלבונים - הבשרים ולא בנפרד זה מזה , אני שותה רק כוס שתייה אחת לארוחה כשאני בבית ( כשאני במסעדה וזה לא קורה הרבה אז אני יכול לגמור בקבוק קטן ), אולי אני צריך לשתות בשביל שייפתח לי התיאבון רק בין הארוחות ?

האם החוסר תיאבון נובע מדאגה שיש לי שתהייה לי זיקפה בסקס ולרצון שלי לסקס קבוע ? אני לוקח גם ויטמין D ואומגה 3 ואחרי תקופה ארוכה פרוביוטיקה אף פעם לא עישנתי אני ממעט לאכול ירקות ומאכלים שעשויים מצמחים אני אוכל פירות בחלק מימות השבוע: נקטרינות וענבים בלבד. ואני אוכל מאכלים שיש בהם סיבים תזונתיים דגנים : אני אוכל לחמניות בחלק מהשבוע וביום שישי בלבד חלה! ובחלק מהשבוע פיתות. אוכל מן החי : אני אוכל בשר עוף + בקר לאחרונה הפחתתי עם המתוקים, אבל כן שותה מים וקולה זירו כל יום , אבל לא שותה בירה, קפה ותה אני אוכל אוכל מטוגן, מבושל, מעובד ושומני, מתובל ומלוח ונוזלי לאחרונה הפחתתי עם המתוקים אולי אני כן משתין הרבה ! ויש לי כיב בחניכים העליונות מאז גיל 15 ! יש לי שיער ואני לפעמים אוכל שעתיים לפני השינה ! ולא עברתי ניתוח מאז גיל 4 ! ואני לא עשיתי בדיקת פוריות! ורוב הזמן אני מרוכז ושלו. ואף פעם לא לקחתי סמים ! אין לי מחשבות אובדניות ! אני לא מתעמל ! אין לי סיוטים ומעולם לא איבדתי את ההכרה או שנפסקה לי הנשימה, או שהיו לי שבץ או פרכוסים !

כבר הציעו לך להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך, במקום להפיץ הודעות שכאלו בפורום. הפורום מיועד לשאלות, אבל ניכר שינוי גדול בין שאר השאלות בפורום לשאלותיך, בכך שההודעות שאתה כותב הם הצפה… כמו כן, כבר אמרו לך לכתוב תחת כינוי אחד.

אז איך אדע איזה שאלות יותר מתאימות לפורום הנ"ל ואיזה לא ?

ואם התוכן של השאלות שלי יהיה מתאים לפה, אתה רוצה שאשתדל לשלוח הכל בהודעה אחת ולא יחד עם תגובות של עצמי לאותה הודעה או שגם אם אני פותח דיון בעל הודעה אחת אתה רוצה שההודעה תהייה קצרה ? אני מקווה שאתה מבין אותי שגם אני פותח כל הזמן דיונים חדשים בהודעות חדשות ( כי אני רוצה שכל נושא יהיה בהודעה אחרת ) ושאתה מבין לליבי שאני שולח לפעמים תגובה ואפילו כמה תגובות לעצמי בהן אני משלים את המידע מההודעה הראשונה ? אני מקווה שאתה תבין אותי - בעיקר משום שלפעמים שוכחים לרשום הכל בהודעה אחת ונזכרים בפרטים נוספים רק לאחר השליחה.... לא ? לך בעצמך זה קורה , אתה לא שם לב שזה קרה גם לך ? תראה בעצמך שאתה שלחת לי גם כמה הודעות לפחות לדיון אחד שפתחתי, אתה יכול לדפדף אחורה בפורום ולראות שזה קרה גם לך ?

ולפעמים אפילו הודעה אחת שלי היא באורך של מגילה - בגלל שאני רוצה להביא את כל המידע כדי שתעלו לי על הפואנטה ושכך תוכלו לעזור לי יותר טוב !

כוונתי היא שצריך לכתוב יותר ברור מה אתה שואל ומתכוון. מרוב מלל קשה מאוד לתפוס מה אתה רוצה, ואני די בטוח שגם לדוקטור יקשה, לפחות קצת, לתפוס את כוונתך. אין בכוונתי לזלזל בשאלותיך אשר בוודאי הם חשובות, אבל כדי שנבין מה אתה רוצה יש לכתוב יותר ברור. לא חייב שזה יהיה קצר, גם אני כותב ארוך הרבה פעמים, אבל שיהיה יותר ברור. תנסה קודם לראות מה הנקודה שאתה רוצה להעביר בשאלה, ומשם תרחיב לפרטים, זאת במקום מה שעשית שישר ירדת לפרטי פרטים, ומאוד קשה להגיע לפרטים בכללות וכל שכן לנקודה. בהצלחה.

מני צודק בדבריו.