פוסט טראומה קשה מאשפוז פסיכיאטרי

אי פעם כשרק מלאו לי 20 .בגלל אנשים רעים שלא באתי להם טוב ודיווחו עליי שקרים למשטרה נכנסתי לאשפוז פסיכיאטרי בכפייה על טענת מסוכנות שכמובן שקרית ופיקטיבית ,לצערינו זה מאוד קל דווקא בניגוד למה שחושבים להכניס אדם למקומות האלה .לא אספר לכם חוויות מהמקום כי זה פשוט מעציב אותי ולא כי החוויות כל כך קשות לשמיעה ,הם קשות לי מבחינה סובייקטיבית ,בגדול כבר לא קושרים אנשים בעידן של היום וזה פחות נורא מפעם ,אבל הצלקת היא עצם החוויה שמכריחים מישהו להכניס לגופו סמים בניגוד להסכמתו .החוויה שלי היא של מישהי שעברה מלחמה ככה אני הרגשתי כשיצאתי משם .מאז האשפוז יש לי סיוטים בלילה ,אני עצובה המון ובדיכאון לא מסוגלת להתרכז בעבודה או לימודים כי כל דבר מזכיר לי את האשפוז ואני מרגישה צורך לבכות כל הזמן .לפני האשפוז הייתה לי בגרות מלאה במומצע מצויין ולצערי אחריי האשפוז כבר לא יכולתי לממש את כישורי .ממש גרמו לי לנכות נפשית אמיתית עקב האשפוז .ונזקים פיזיים מהתרופות שלא ניכנס אליהם.היום ראיתי את פרופסור יורם יובל בטלוויזיה וזה סוג של טריגר עבורי לראות אדם שעוסק בתחום כל כך לא מוסרי מרצה ומסביר דברים שאין לו באמת מושג בהם .הוא לא יודע את הסוד לחיים מאושרים .ולפי התרשמותי מהחוויות בשטח יש המון ״מחלות״ שהפסיכיאטרים המנוולים ממצאים .כן יש גרעין קטן וביסוס מאוד קל ולא מספיק מדעי לטענותיהם של הפסיכיאטרים בני העוולה .למשל הפרעות דיכאון,פוסט טראומה ,חרדה הן היחידות שאמיתיות בכל העסק .כל השאר זאת בדיחה .אין כמעט דבר כזה אדם שמסוכן בגלל מצבו הנפשי .הכל אינטרסים ורצון למכר אנשים ולסמם אותם וולדאוג שהם ישלמו כסף לסמים כל החיים .כשאני רואה בטלוויזיה הישראלית אדם כזה שפל ,אני מרגישה שהמדינה תומכת טרור .

תרשי לי להסביר לך כמה דברים: קודם כל הטראומה שלך (או יותר נכון- הפוסט טראומה שלך) מהמקום ובכלל מהנושא - הוא לגיטימי בהחלט. עברת חוייה מאוד מאוד קשה, מבין הקשות ביותר שקיימות אפילו (הן מצד לשכון עם משוגעים בחדר אחד ומסביבה קשוחה כל כך ובפרט מהתרופות שלקחת בעל כורחך ואף הזיקו לך כפי שציינת), כך שברור שהתייחסותך הסובייקטיבית לנושא תהיה כזאת. גם ברור שעוולה עשו המשטרה שהכניסו אותך לכלא, ושצריך לעשות תיקון מאוד גדול במשטרה לדברים האלו כדי שלא יקרו, כי זה מרסק נפשית טוטלית את האדם שחווה את זה בגלל התנהלות כושלת של המשטרה, שהיא פתח לניצול בני עוולה ששיקרו עלייך. גם צריך תיקון לעוול שבמוסדות הפסיכיאטריים שמי שרואים שהוא נורמלי וניכר שנכנס על לא עוול בכפו- חייב להוציא אותו משם לכל היותר לאחר יומיים של בחינת מצבו ללא תרופות. אגב, אני אושפזתי (בצדק, תיכף אסביר) בניו יורק ארה״ב, שם בוחנים היטב את מצב החולה במשך יומיים לפחות לפני שמתחילים לתת לו תרופות. כנראה שבארץ זה לא כך לפי דברייך. כעת, משנתברר שבוודאי שאת תחשבי כך על הנושא וכי אין אפשרות שתחשבי אחרת, צריך לברר באופן אובייקטיבי, כלומר- נטול נטיות (בשונה ממך שלך יש נטיות, אף שמוצדקות), האם כל טענותייך נכונות או שחלק (כלומר- הכל חוץ ממה שכבר ציינתי לעיל) אינם נכונות. אענה לך על כך: א. כתבת שהביסוס לפסיכיאטריה מאוד לא מדעי וקטן. זה לא נכון: את לא מכירה כנראה את היסטוריית הפסיכיאטריה. היא נכתבה על סמך נסיון (עם משוגעים או נוירוטיים) של המאות שנים האחרונות, בפרט במאתיים שנה האחרונות. הביסוס המדעי הוא נרחב מאוד, אולי אף יותר מכל תחום מדעי אחר, זאת מאחר ותחום השיגעון עניין את האדם משחר ההיסטוריה, ואכן נעשו מאמצים נרחבים בהיסטוריה להבין את השגעון ואת דרכי הטיפול בו. אמנם, כמו כל דבר אחר בעולם שלא תמיד מטופל כמו שצריך, לקח הרבה מאוד זמן עד שהגענו לפסיכיאטריה המדורנית של ימינו, שהתחילה אפשר לומר רק משנות ה60, ובפרט ככל שמתקרבים לשנתנו אנו- 2021. זה לא אומר שהגענו לפסגה: הפסיכיאטריה עוד רחוקה מלהיות מושלמת, ויש עוד הרבה עבודות פיתוח וגם תיקון עוולות כהנ״ל במוסדות הפסיכיאטריים ובכל הקשור לנושא. אבל לא עלינו המלאכה לגמור, ומה שנעשה עד כה בפסיכיאטריה הוא עולם ומלואו, מבוסס היטב בכל המחקרים המדעיים שנעשו, כבכל דבר מדעי, נטול נטיות, מחקרים כפולי סמיות או נסיון מדעי רב בשטח. ב. כתבת שרק דיכאון חרדה ופוסט טראומה קיימות. וכי איך שלא תכתבי כך, כשאת עברת ועוברת מאז המקרה את כל הרשימה המצומצמת שנתת? כשאדם עובר דבר קשה מאוד הוא נמצא עמוק בתוך המצב הקשה ובטוח שרק המצב שלו קשה ואין שום מצבים אחרים שקשים, ובכלל, אין הפרעות אחרות שקיימות. המציאות בשטח היא שכל ההפרעות שבdsm האמריקאי ובicd הבינלאומי הם הפרעות שהוכח קיומן, ואם את רוצה להיווכח בזה בעצמך, תכתבי בגוגל ״סכיזופרניה״ או ״סכיזואפקטיב״ או ״הפרעה דו קוטבית״ או ״הפרעות אישיות״ וכדומה ותקראי על כך בויקיפדיה ובעוד אתרים בהרחבה. פלא שאחת שהייתה כל כך הרבה זמן עם משוגעים באותו מקום אשפוז וראתה כל כך הרבה שיגעון, חושבת שרק בעיותיה קיימות. אך כמובן שאין להאשים אותך בכך, כי כנ״ל- כשנמצאים עמוק בחוויה קשה, שוכחים מהכל. ג. כתבת שפסיכיאטרים הם בני עוולה. אז ברצוני לחדש לך- שהמוסדות אשפוז הפסיכיאטריים הם חלק קטן בלבד מכל הפסיכיאטריה. רוב הפסיכיאטריה נעשית מחוץ לכתלי הבית חולים, כשהמטופל בתוך הקהילה, ושם הפסיכיאטר עוקב ומכוון ומנטר את הטיפול שיתאים היטב או ימשיך כסדרו למטופל, כך שפסיכיאטרים עוזרים ולא בני עוולה. לפחות רובם. גם רוב אלו שבבתי החולים באשפוזים הם כאלו שרוצים לעזור ודואגים לטובת המטופל. הרי זה נדיר מאוד אשפוז כמו אצלך שנעשה בשקר, וכמעט תמיד תמיד המאושפזים נמצאים שם בצדק, ומכריחים אותם בתרופות כדי שישתפר מצבם הרפואי. זה מה שנותן להם אפשרות להשתקם לאחר היציאה מהמחלקה. ברור שהיה צריך במקרה שלך לברר לפני נתינת התרופות, אך זה לא אומר שהפסיכיאטרים אינם עוזרים לאנשים בדרך כלל. יש גם אמנם הרבה פסיכיאטרים רעים שרוצים לגרום סבל לאנשים, אבל זה בלי קשר לפסיכיאטריה. רוע זה טבע של אדם, ויש אדם שהלך ללמוד פסיכיאטריה כדי שיוכל לאשפז אנשים או להזיק להם באמצעות התרופות, אבל רוב האנשים שלומדים פסיכיאטריה, גם אם אינם טובים כל כך כולם, אך אינם מוציאים כסף על לימוד פסיכיאטריה רק כדי שיוכלו להזיק.. נדיר מאוד שאדם לומד כדי להזיק. ברור שמטרתו העיקרית של הפסיכיאטר הוא להרוויח כסף, אבל זה שהוא בחר דווקא בתחום זה כי זה תחום של עזרה לחלשי החברה, נכי הנפש. ד. כתבת שאין כמעט אדם שמסוכן בגלל מצבו הנפשי. אז בפועל הרבה פעמים האדם אכן לא מסכן את עצמו או אחר כרגע גם אם הוא בפסיכוזה פעילה וכדומה, אך זה יכול תמיד לגלוש למסוכנות, כך שתיאורטית האדם במסוכנות, לעצמו או לאחרים. למשל, הרעיונות הפסיכוטיים לפעמים מובילים את האדם לרצוח או להתאבד. ממילא, כשמדובר באנשים שרוצים לעזור, המדינה שתומכת בהם אינה תומכת טרור. בהצלחה, תרגישי טוב!

יפה השבת מני. תודה