נגישות
נגישות

פורום משפחה וזוגיות

להציל את הזוגיות, זה להציל את עצמכם. עליכם להעניק לעצמכם הזדמנות נוספת. זאת משום שיש כאב גדול יותר מזוגיות לקויה, והיא זוגיות לקויה מוכחשת. סביר להניח שאתם כואבים, כועסים, מבולבלים, מאוכזבים, אבל זכרו - הפתרון לבעיות, קיים אצלכם. אם הזוגיות שלכם אינה מוצלחת ואתם מגדירים אותה כ"על הפנים" קחו אחריות, התחייבו לתהליך אשר יש בו את האפשרות להחזיר אתכם למסלול חיים מכבד, מהנה, מרגש ואוהב. עצות ומיתוסים מהסובבים אתכם, לא יפתרו את הבעיה, אתם חייבים להיפתח להתנהגות והתנהלות אחרת, לחשיבה שונה ואימוץ דרכי חיים שיביאו אתכם לסגנון חיים שונה ולמערכת יחסים מתחשבת ואוהבת כפי שמגיע לכם. אהיה כאן עבורכם כדי לסייע. .
437 הודעות
398 תשובות מומחה

מנהל פורום משפחה וזוגיות

20/02/2015 | 11:18 | מאת: קרני אור

שלום ובוקר טוב. מקווה שאצליח להבהיר עד כמה שאני יכולה ומתנצלת מראש אם זה יהיה מעט ארוך. אז ככה, יש לי בן זוג כבר קרוב לשלוש וחצי שנים ואנחנו גרים יחד מעל לשנתיים וחצי, הזוגות עצמה טובה יציבה ובריאה, רק שגם חווינו ריבים לא פשוטים וגם משבר שהיה לפני 7 חודשים בערך, המשבר כלל בתוכו את עזיבתי מהדירה חזרה להוריי בשל קשיים שהיו לבן זוגי בכך שעליתי הרבה במשקל( הוא מאמן כושר) ועל זה שתקופה ארוכה לא עבדתי בעבודה מסודרת והייתי מזניחה את עצמי. גם ההשמנה גרמה לחוסר אינטימיות וחוסר רצון בסקס בעבר, הכל הצטבר והצטבר עד שגרם לפיצוץ שחזרתי להוריי, אך עדיין פה ושם דיברנו אבל זו הייתה סוג של פרידה. מרב שרבנו על עניין המשקל שלי ועל עניין העבודה הגעתי למצב שכבר לא יכולתי לצאת מזה הרגשתי שאני נשאבת למקום שאינו שייך לי בזה שכבר חבר שלי האמין שאני רוצה להיות שמנה וכל היום בבית ולא לעבוד, למרות שזה ממש לא היה נכון, ותמיד הרגשתי שעד שלא אעזוב אותו או את היותנו יחד לעולם לא ארזה מרב הלחץ המופעל עליי, הייתי אצל הוריי משהו כמו חודש והוא היה בדירה, היינו מדברים לפעמים ונפגשים אחת ל.. זו הייתה תקופה קשה מאד, כשדיברנו לאחר זמן מה והחלטנו שננסה שוב פעם והעלנו את ההדחקות ואת מה שמפריע אחד לשני באמת דברים השתנו לטובה, הרגשתי שעניין ההרזייה צריך להיות למען עצמי ובאמת דברים זזו, כשחזרנו הוא סיפר לי שהיה עם מישהי פעמיים למטרת סקס בלבד! עדיין קוראת לזה סוג של בגידה, ואני חושבת שמאז כמה שכביכול העברתי את זה או סלחתי על זה , לא באמת יכולה להשתחרר מהעובדה שהיה עם אחרת, לפעמים זה קופץ לי לתודעה ופתאום אני מרגישה שלפעמים הסקס לא אותו הדבר, כאילו יש בי חוסר אמון קל כלפיו, אני כן סומכת עליו כיום ומאמינה בו אבל עצם המעשה דפק אצלי משהו במערכת כלפיו, חשוב לציין אני מאד אוהבת אותו ואני בטוחה שגם להיפך, אני רואה אותנו ממשיכים יחד בחיים, אבל משהו בהרגשה שלי שהייתה 100 אחוז הפכה ל80 אחוז כאילו יש את האדם שאני מכירה ויש עוד אחד אחר שאני לא מכירה , דוגמא נוספת שיצא לי לשמוע אותו כשהוא מתקלח שהוא מאונן וזה גרם לי לבחילה, מאז נושא האמון נפגע יותר. ואני בתקופה שאני מרגישה מן אפטיות כזו או אחרת , זה בימים מסויימים קרוב יותר ובימים מסויימים רחוק יותר. החשד הזה שכנראה יהיה תמיד מאז מה שקרה. ההרגשה שלי שמשהו השתנה שהקרבה החזקה שהייתה מעט ירדה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך התחושות והסימפטומים שאת מעלה הן חלק אינטגרלי מתוך מערכת אמון שנפגמה. את בעצמך טוענת כי את"לכאורה סחלת ועברת הלאה" אבל בתוך תוכך הדבר מבעבע. משום מה את רואה בנושא האוננות משהו נוסף שלכאורה " בוגד בך" או מועדף על פנייך למרות שאין כל קשר והדבר הינו בגדר דבר נורמלי ותקין. האפטיות היא גלגול המשכי של התחושות והמצב הריגשי והנפשי שבו את שרויה. על מנת ליישר את ההדורים בינכם ואת המחשבות שלך(אני אגב חושב שהוא צריך להיות שותף לחלק גדול ממה שאת חושבת, יודעת ,חווה על מנת לתקן את המשבר והאמון) אני ממליץ על פגישה עם יועץ - מטפל שיכול יהיה להבהיר לך דברים לסייע בעיבודם ולהביא אתכם כזוג למקום הטוב ביותר אם את רואה ורוצה את עצמכם יחד לעתיד. אשמח אם תרצי לעמוד לרשותך .www.mw-yzugi.co.il

17/02/2015 | 17:44 | מאת: חיה

רקע מקצועי מה למדת כמה שנים במקצוע?

שלום לך איני יודע מי את.. באשר "לתחקיר" את מוזמנת לפנות אלי טלפונית ואתן בידיך מי פרטים תודה מתי וינברג www.mw-yzugi.co.il

30/01/2015 | 21:13 | מאת: אורית

שלום, בכל פעם שאני בתקופה לחוצה בחיי אני צועקת על ילדיי כאשר הם לא מקשיבים לי. קשה לי עם זה ואני יודעת שאפשר להימנע מזה ושהחיים יראו אחרת אך איני יודעת מה השיטה? הכל פעם שזה קורה לי אני מודעת לכך ואז בגלל שאני כבר צועקת אני מכעיסה את עצמי מה שמוביל ליותר כעס מצדי שמועבר להם. כילדה גם עליי צעקו -האם זה מחייב טיפול או שניתן להצליח עם משמעת עצמית?טיפים? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום כמובן שניתן באמצעות משמעת עצמית לטפל בבעיה, אך נראה כי את לא מצליחה לישם זאת. יש אפשרות בכמה פגישות להקנות לך כלים שיסייעו לך להגיע למצב הרצוי.עושה רושם כי העבר שלך גם יש בו כדי השפעה שמביאה אותך למקום הפחות נוח הזה. אם תרצי את מוזמנת לתאם פגישה-0542137277

23/01/2015 | 01:24 | מאת: יובל

שלום אני בן 34 אשתי בת 33. נשואים 7 שנים. יש לנו בת אחת בת 5 ואחת בת 0.5 שנה. סה"כ יש לנו זוגיות טובה שהשתפרה מאוד לאחר טיפול זוגי. אבל מה שהטיפול לא הצליח לעזור זו בבעיה אחת שמלווה אותנו עוד מהתקופה שלפני הנישואים, וזה מספר הילדים. אשתי רוצה 3 ילדים (הפנטזיה שלה הייתה 5 אבל מזה היא ירדה), ואני רוצה להישאר עם 2 ילדים (תחילה לא רציתי בכלל ילדים למרות שאני משוגע על בנותיי). לא מדובר פה על רצון רגיל אלא על ממש אובססיה של שנינו בנושא ושנינו לא מוכנים להתפשר. מצד אחד, אני חושב שאף אחד לא יכול "לאנוס אותי" לעשות עוד ילד. ואני ממש לא רוצה עוד ילד מהרבה סיבות (כסף, זמן פנוי שמתקצר, פחות השקעה בילדים הקיימים וכו'... ) מצד שני, כשאני מסרב אני חי עם אישה עצובה, מדוכאת ומרוחקת ממני. אני ממש אובד עצות, האם לעשות ילד בניגוד לרצוני רק כדי לרצות אותה? תודה מראש!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך ראה הסוגיה שהעלת הגדרת אותה כאובססיה ולאובססיות באשר הן יש ונדרש טיפולים שאינן באים לידי ביטוי בכתב. צריך להבין את המקור לאובססיה ומהי באה לשרת. אתה מציין כי הייתם בטיפול זוגי ואני איני יודע מה היה ביחסים שלכם שהביא אתכם לטיפול ומה זה בא לפתור והדבר נדרש וחסר. יתכן ומקור בעיות העבר גורם לך לפחד להרחבת המשפחה, לפחד נוסף ללקחיחת אחריות, אולי לאגוסטיות ומאידך איני יודע בשלב זה מה מנחה את זוגתך הרצון האובססיבי כפי שאתה מגדירו...נכון אף אחד לא יכול לאנוס אותך ומאידך בהחלטתך אתה כופה על אישתך החלטה שהיא הייתה רוצה לראותה אחרת. התוצאה כרגע סבל שאינו משרת אותה ולא אותך. הפיתרון בסופו של יום אינו נמצא אצל מטפל זוגי אלא רק אצלכם, למעט עזרה של יועץ זוגי "שיפרק" את מטען האובססיביות הקים בכל צד,יחדור יותר לעומק על מנת להבין ולשקף לכל צד את המניעים אשר הינם בעד ילד או נגד ילד נוסף, ובכך אולי יהיה מסוגל לגרום למי מכם לשנות את דעתו ולגרום לבן הזוג להבין את השני,כך שהזוגיות תהיה מאוזנת. אם תרצו לברר סוגיה זו על מנת להגיע למקום הנכון והשלם אשמח לעמוד לרשותכם

19/01/2015 | 10:27 | מאת: יפית

היחסים עם אמא לעולם לא היו טובים. הייתה מאוד ממררת את חיי. עם האחים יחסים קרים,וזה בגלל השפעתה של אימי. הם לא ממש היו קשובים. האמא מאוד הסיטה נגדי. לגביי הגיסות תמיד קיבלו יחס טוב ממני. לא היה לי איתן שום צורך להגיע לוויכוחים ועוד.... תודה!

17/01/2015 | 08:17 | מאת: יפית

שלום רב! אני כבר סבתא יחסית צעירה עם 4 נכדים. אני אשה אלמנה יש לי 2 ילדים נשואים גרים רחוק ממני.היחסים איתם בסדר גמור. בילדותי מאוד סבלתי מאמא שהתעללה בי מילולית ולפעמים נפשית.אבא תמיד היה בצד ולא דיבר. גדלתי במשפחה של 6 אחים 5 בנים ואני. תמיד הייתי צריכה לעזור בבית כל דבר שקרה אמא הייתה ישר מאשימה אותי ללא סיבה. תמיד קראה לי בשמות גנאי והאחים למדו ממנה. לימים כשהתחתנתי והקמתי משפחה לא הייתי מבקרת בבית הורי. רק לאיטים רחוקות. כשהורי חלו היייתי באה לבקר ולעזור. עכשיו יש המון תלונות. מדוע אני לא באה מספיק ולא עוזרת. בעיקר התלונות מצידן של הגיסות. כשאני מגיעה יש עדיין 2 אחים שקוראים לי בשמות גנאי ואני נעלבת. כמובן שהערתי להם ולא עוזר. אמא שלי מקללת אותי ומשבחת את הכלות שלה.כשהיא שומעת שיצאתי לבלות היא נוהגת להשפיל אותי ליד המשפחה. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם המצב? האם להמשיך ללכת או להתנתק? שוחחתי עם אח אחד על המצב אמר שמבין אותי,אבל בכל זאת לבוא. מה אני עושה?תודה!

שלום יפית חסרה לי לא מעט אינפורמציה לגבי ההתנהלות כל השנים, מקומן של הגיסות האחים שלך וכו. באופן כללי עליך לנהוג בשיטת הפרד ומשול, את לא חייבת דין וחשבון לגיסות שלך ויתכן ועליך להגיע לאינך כשהן לא בסביבה. השאלה היא כמה קשר יש ביניך לבין שאר האחים, מה השפעתם על האימא והגיסות. קשה לתת לך תשובה ברורה לסיטואציה מורכבת שכזו שגם לבטח נמשכת זמן רב ויש לה היסטוריה מבחינת היחסים שלך ושל אימא , בעיקרון חסר המון מיידע. אם תרצי לנסות לפתור סוגיה אישית ומשפחתית זו צרי עימי קשר לתאום פגישה כדי שאוכל לייעץ לאחר שאלמד את המידע הרב החסר

08/01/2015 | 13:27 | מאת: הילה

שלום, אשמח לייעוץ קצר, והשיקול הוא כמובן להגיע לייעוץ זוגי. אני (25) ובן זוגי (30) עומדים בפני חתונה. החתונה עוד כ-4 חודשים. אנחנו יוצאים שנה וארבע. יש לי בעיה קצת מורכבת, בילדותי חוויתי טראומה מחיי הוריי, אבא שהיה באופן תמידי מדבר על גופה של אימי בצורה מזלזלת וגורם לה להרגיש שהיא לא טובה אף פעם, ושהיא שמנה וכדומה. אימי בעקבות כך חשה דימוי גוף וחוסר ביטחון ירוד בצורה נוראית שגרמה לה לא להיות מאושרת אף פעם ולהרגיש לא מספיק טובה. אני הייתי האוזן הקשת של אימי ונחשפתי לכל המילים הנוראיות שנאמרו וכמובן שזה השפיע עליי ונשרטתי מיזה. אציין שהוריי גרושים כיום ואימי התחתנה שוב והיא מאושרת. לגבי הזוגיות שלי, מתחילת הקשר חוויתי מבן זוגי כל מיני הערות מאותו סוג : כמו מאמי מזה הצלוליטיס הזה, מזה הסימני מתיחה האלה, "זה נידמה לי או שגדלה לך הרגל" , "מאז שהפסקת להתאמן שמנת והתרחבת", "הבטן שלך הייתה יותר שטוחה בקיץ", "לדעתי העלת במשקל"...ועוד דברים בסיגנון...חשוב לציין שאני רזה ושוקלת 55 1,68. בן זוגי הודה בעבר שהוא חרד לכך שבת זוגתו תשמין ותזניח את עצמה ולכן הוא נלחץ כאשר אני כבר לא מתאמנת או אוכלת מה שבא לי...בעקבות הערות אלו במשך הזמן גרמו לי לדימוי גוף מאוד נמוך, גרמו לי לאי שביעות רצון לגבי עצמאי שחשוב לציין שהייתי מאוד מאוד אוהבת את הגוף שלי. ניהלתי איתו שיחה על נושא זה מספר פעמים לא קטן והגעתי למצב שעזבתי את הבית ל3 ימים בגלל זה..כדי שיבין שאני לא מוכנה להתחתן עם גבר כזה. לאחר מקרה העזיבה עשינו שיחה וחשוב לציין שבאמת הוא לא אמר יותר כלום במשך בערך 4 חדשים, ולאחר 4 החודשים האלה מידי חודשיים הוא זורק איזה הערה קטנה וגם אם אני מגיבה לו הוא מנסה בדרך אחרת להוכיח שהוא צודק...ז"א רואים שזה לא חלף לו...וזה אוכל אותו מבפנים שכל כמה זמן הוא מעיר איזה הערה. אני מרגישה לא מסופקת בקשר, ממורמרת ולחוצה לגבי הנישואין שלי איתו... יש לו את אותה תכונה של אבי וזה עוד יותר טראומתי בשבילי בגלל שאני סוג של חוויתי את זה על הוריי. אני באמת מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות, זה משפיע לי על כל החיים- בסקס, בזמן שאני עומדת לידו עירומה, או סתם שהוא מסתכל עלי אני פשוט מרגישה לא מספיק טובה בעיניו...ואני לא יכולה לחיות עם ההרגשה הזו. ומה שיש לו לטעון, זה שיש לי רגשי נחיתות ואני מפילה את זה עליו..הוא אפילו לא מוכן להודות שהוא זה שהכניס אותי לריגשיי הנחיתות האלה ושהוא מאוד אוהב את הגוף שלי ומסופק ממנו ותמיד מחמיא לי וכו'. לפניו בשום זוגיות לא הייתי כך...אשמח לעזרתך וייעוצך...תודה

לקריאה נוספת והעמקה

יקירתי ראשית אני שמח עבור אימך אותה הזכרת כי היא מאושרת בפרק ב שלה.... וכן לטעמי יש קשר הדוק ביןמה שאת חווה ולרוב אחרי חתונה תופעות שונות כמו חוסר אמפטיה, חוסר כבוד הערות פוגעניות, אלימות מילולית או פיזית מתגברים. כיוון שחווית את מה שהיה בבית, עשי לעצמך טובה ,ובעיקר טוב לחיים אל תיכנסי למקומות שאחר כך אולי תאלצי לצאת מהם. הדבר דורש ברור מעמיק לפני כניסה תחת החופה. החופה היא רק טקס של יום אחד ,הזוגיות נמשכת שנים רבות. מציע לך להיכנס לאתר שלי ולקרוא מה אני נוהג לעשות עם זוגות טרם נישואים. הסטטיסטיקה איננה משקרת. שם לאחר אופוריית החתונה מתחילות הבעיות נהר מאוד ולשניכם כבר יש משהו שכל אחד מציק לו וכל אחד מדחיק. אם לא תגיעו להבנות ברורות והכרה מודעת, סבירות גבוהה שאכן תתרחש בעיה ורצוי למנוע אותה קודם לכן. אין לי פתרונות קסם בהתכתבות. אני מציע לעצור גם במחיר של לדחות את החתונה ,ולהגיע ליעוץ וטיפול שעשוי לתת את מה שמצופה מזוגיות- אהבה- הערכה - אמפטיה- התחשבות- קבלה. צלצלי אלי אם את רוצה לתאום פגישה

10/12/2014 | 18:53 | מאת: קרני

שלום, מזה שלוש וחצי כמעט שנים שאני וחבר שלי יחד, זו זוגיות שעברה הרבה, בחלקה היו משברים שהתגברנו והכל הסתדר. לאחרונה נתקלתי בקושי מין תחושה מוזרה כזו של אדישות כלפי בן הזוג, עקב הפסקה בקשר לפני כשנה והיותו עם מישהי אחרת לפעם אחת. לאחר מכן עברנו את זה והמשכנו, אבל עקב דברים קטנים שמפריעים לי, וחוסר יכולתו להבין פיתחתי אדישות כלפיו , אולי ממקום של לא להיפגע, כאילו אני מרגישה שאם קורה משהו זה לא "נוגע" בי, אולי כי התאכזבתי או נפגעתי ממנו. חשוב לציין שאני אוהבת אותו מאד והוא אותי ואנחנו מתכננים חתונה בעזרת השם.. רק המצב הזה קצת מלחיץ אותי שאני מרגישה כמו בבועה.. יכול להיות כשמתאכזבים או נפגעים בזוגיות מפתחים אדישות שגורמת לדברים להיראות אחרת? פעם היינו מאד קרובים. היום זה קצת אחרת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך עושה רושם מתוך הנכתב כי אכן קיימת בעיה עמוקה שהדחקת אותה בהיבט בנפשי והרגשי.האדישות היא מקור הגנה כנראה לפגעיה או פגיעות שקיימות בתוך מערכת היחסים ונוצר דיסוננאנס בין האהבה שאת טוענת שאת חשה כלפי בן זןגך וההתנהגות בפועל. לגיטמי ובהחלט הגיוני ונכון שהדברים יטרידו אותך וישבהם כדי לשמש מקור בעיה להמשך היחסים. אני הייתי ממליץ להיכנס לתהליך של ברור יעוץ וטיפול קודם לנישואין ולא להגיע למצב של חתונה עם "בטן מלאה" הברור הזה נדרש לשם כך שתוכלו להיכנס למערכת יחסים נקיה מכבדת ,אוהבת שיכולה להתפתח לכן ממליץ לכם לפנות לפגישות טרום נישואים אשר בכלל אני ממליץ לכם בלי קשר למה שאת "סוחבת" איתך ותוכלי לקרוא על כך באתר שלי. www.mw-yzugi.co.il באם תחילטו לקבל החלטה על פגישות טרם הניושאין תוכלו לפנות אלי תודה מתי וינברג 0542137277

שלום רב.התגרשנו לפני 11 שנים ויש לנו בת משותפת בת 13.בגירושים אשתי רכשה ממני את חלקה בדירה המשותפת שהיתה שלנו והיא מתגוררת שם מאז(היא התחתנה בשנית ויש לה ילדה נוספת).כעת היא רוצה למכור את הדירה אבל יש אזהרה בטאבו שהיא לא רשאית למכור(בגירושין עשיתי את זה כדי למנוע אפשרות תאורטית שהיא תעזוב את הארץ עם ביתנו המשותפת וכך למעשה אאבד את הקשר עם ביתי).אם היא תמכור בכל זאת לילדה יהיה צו עיכוב יציאה מהארץ(למשל כשאמא שלה תירצה לנסוע איתנה לטיול בחו"ל)וגרושתי אומרת לי שהיא תמכור את הדירה ותסביר לילדה שבגללי היא לא יכולה לנסוע לטיולים בחו"ל וכך הילדה תישנא אותי.זוהי הסתה והתנהגות מכוערת מצד גרושתי אבל מה אני יכול לעשות?איך להתמודד עם זה?אם אפנה לרשויות הרווחה של העירייה בנידון האם יוכלו לסייע לי?

שלום מרבית הסוגיות שאתה מעלה הן בגדר נושאים שיש להן מקום להיפתר ברמה המשפטית ובמסגרת הסדרי ראיה והסכמה על המישמורת המשותפת. אם גרושתך רכשה ממך את הדירה הרי נראה שעל פניו אין מקום לאזהרה בטאבו וכל עורך דין שיטפל בנושא יבהיר לה זאת כיוון שאינך בעל זכויות או חוב בדירה. בהחלט יש מקום לברר את זכויותך עם לישכת הרווחה או להתייעץ עם עורך דין לעניני משפחה על מנת לשמור על כל מה שצריך במסגרת יחסיך עם הבת. באשר להסתה, אם תנהל את עצמך בחוכמה אני מניח כי לא יהיו בידי גרושתך חומרים להסתה. בהצלחה

01/12/2014 | 10:12 | מאת: שירה

היי אני בת 22 יש לי בן זוג שגדול ממני ב20 שנה אנחנו יחד כבר שנה אני אוהבת אותו והוא אוהב אותי אנחנו רוצים להתחתן למסד את הקשר. ההורים שלי לא מוכנים לקבל אותו בשום אופן ואמרו שאם לא אחתוך את זה הם יפגעו בו. אני נורא פוחדת מהם והייתי צריכה להקשיב למה שהם אומרים כי הם לא איפשרו לי אחרת אמרו שאם ארצה ללכת אליו או לעבור אליו הם לא יתנו לזה לקרות וימנעו את זה בכל דרך.. אני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר עליו בשביל לרצות את ההורים שלי ואני לא יודעת מה לעשות הם לא מאפשרים לי לבחור את הבחירות שלי וכופים עליי מציאות שאני לא רוצה..אשמח לקצת עזרה

שלום לך ובכן אין ספק כי את במצב בחירה לא קל. חסרים לי לא מעט פרטים לגבי הנושא שהעלת, על מנת לנסות לסייע לך בתשובה מכוונת בכתב נתונים כמו כמו גיל ההורים,מוצא ומנטליות רלוונטים כמו האם חברך רווק גרוש וכו. בסופו של יום את אדם בוגר שעל פניו אינו צריך להתקיים בזכות הוריו להבדיל מקטין ואלה הבחירות שלך לחיים. השיקולים רבים ובהחלט קשורים לשאלות שציינתי שאין לי עליהם מענה. את צריכה לדעת לאבחן את החשיבות של הקשר עם הוריך אל מול החיים שלך כאדם עצמאי, אל מול האהבה שלך אם היא חזקה לשרוד במצב שכזה ואל מול האושר שלך. אני בשלב זה יכול רק לעזור לך בבחומר למחשבה מעבר לזה כבר ראוי לקיים פגישות בנושא ולמפות את כל הנדרש. תודה מתי וינברג 0542137277

30/11/2014 | 10:45 | מאת: אלי

אנחנו בגיל 40 האישה ו43 אני ומאוד מתלבטים האם להביא ילד שלישי .יש לנו 2 ילדים בגילאים 8,4.5 ויש לנו גם בית גדול 5 חדרים(לא שלנו אלא של ההורים שלי שאנו גרים בו).ההכנסות שלנו ממוצעות(לא גבוהות ולא נמוכות).מבין הטענות של אישתי לטובת הרחבת המשפחה-ש-2 ילדים זה מעט מידי וכשהם יגדלו,אם למשל אחד מהם יבחר לגור בחו"ל אז למעשה נישאר רק עם ילד אחד.מה לעשות?הבחירה בין להישאר עם 2 ילדים או "להביא"ילד שלישי קשה לנו מאוד.

שלום אלי לשאלתך התשובה אינה קלה ולבטח לא ניתן להתייחס אליה בתשובה קצרה במתכונת האתר בפורום. לא הבנתי האם אתם גרים עם ההורים בדירה שלהם או גרים לבד בדירה של ההורים? האם יש כוונה לרכוש דירה בעתיד או לעבור לשכירות? האפ קיימת אופציה להגדיל הכנסות? השאלה בגילכם לנושא ילד נוסף מצריכה מחשבה עמוקה ורחבה ולכן נדרשת "חקירה " יסודית והתייחסות לכל המשתנים על מנת שההחלטה תהיה משותפת כדי שבעוד כמה שנים לא תתחרטו על ההחלטה שקיבלתם. אם תרצו לקיים פגישה בנושא על מנת לקבל את ההחלטה הראויה והמתאימה לכם אשמח לעמוד לרשותכם. בסופו של יום הרי יש אנשים שכנראה מרוויחים פחות וחיים בצנעה כלשהי מתוך בחירה שיהיו להם יותר ילדים, לא לכל אחד זה מתאים במציאות הכלכלית בישראל ולכן לדעתי נדרש כאן תהליך חשיבה ואולי "גורם שלישי" עשוי לעסור לכם להגיע להחלטה המתאימה. תודה מתי וינברג 0542137277

שלום אלי לשאלתך התשובה אינה קלה ולבטח לא ניתן להתייחס אליה בתשובה קצרה במתכונת האתר בפורום. לא הבנתי האם אתם גרים עם ההורים בדירה שלהם או גרים לבד בדירה של ההורים? האם יש כוונה לרכוש דירה בעתיד או לעבור לשכירות? האפ קיימת אופציה להגדיל הכנסות? השאלה בגילכם לנושא ילד נוסף מצריכה מחשבה עמוקה ורחבה ולכן נדרשת "חקירה " יסודית והתייחסות לכל המשתנים על מנת שההחלטה תהיה משותפת כדי שבעוד כמה שנים לא תתחרטו על ההחלטה שקיבלתם. אם תרצו לקיים פגישה בנושא על מנת לקבל את ההחלטה הראויה והמתאימה לכם אשמח לעמוד לרשותכם. בסופו של יום הרי יש אנשים שכנראה מרוויחים פחות וחיים בצנעה כלשהי מתוך בחירה שיהיו להם יותר ילדים, לא לכל אחד זה מתאים במציאות הכלכלית בישראל ולכן לדעתי נדרש כאן תהליך חשיבה ואולי "גורם שלישי" עשוי לעזור לכם להגיע להחלטה המתאימה. תודה מתי וינברג 0542137277

30/11/2014 | 23:30 | מאת: אלי

אנחנו גרים בדירה של ההורים בלי לשלם להם שכר דירה.הדירה גדולה וחדשה ומפוארת-177 מ"ר כולל חניה כפולה וחצר250מ"ר

26/11/2014 | 12:56 | מאת: רני

שלום רב. אנחנו זוג שמנהל יחסים פתוחים(בהסכמה)בני 43/40 ולנו 2 ילדים(8,4.5).לפני לפני כשבועיים וחצי היינו בסאונה לערומים בחו"ל ושם אישתי השתובבה עם 2 גברים כשאחד מהם קיים איתה משגל עם קונדום והשני אונן לעצמו ואחרי זה החדיר אצבעות לאישתי.אני הייתי נוכח-על פניו אותו גבר לא הגיע לשפיכה אבל למרות זאת יש לי חרדה שאולי זרע שלו בא במגע עם אצבעותיו וכאלה נכנסו לנרתיק-זה גרם להפרייה.אם יתברר שאשתי בהריון(וזה יכול להתברר בעוד כמה ימים)זה לא סביר שזה מאותו ארוע בסאונה אבל כדי להיות בטוחים ב100 אחוז שההריון ממנו ולא מאותו גבר בסאונה יש בדיקה בשלב מוקדם בהריון שנקראת סיסי שליה שאחריה עוד אפשר לעשות הפלה אבל עם הבדיקה שהיא עוברת גם לוקחים ממני דגימה גנטית.עד כאן הכל טוב ויפה אבל הבנתי ממעבדת הגנטיקה שזה כרוך בצוו בית משפט.זה כבר מסבך מאוד את התהליך שאמור להיות על פניו די פשוט.אז מה לעשות?כיצד לנהוג?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב ראשית אני מציע שתחכו לידיעה האם אישתך בהריון או לאו שנית אני ממליץ במצבים שכאלה להשתמש באמצעי מניעה לכל מצב , הריון או כל מחלה אפשרית באשר לבדיקה אין לי ידיעה על צורך של צו בית משפט במיוחד שמדובר בזוג נשוי מציע לבדוק זאת עם רופא נשים או סקסולוג בכיר מניח כי יש מעבדות פרטיות שיכולות לתת מענה לשרות זה והיה ונדרשת התערבות בית משפט לקבלת צו הרי בעצם היותכם נשואים הדבר אינו צריך להוות בעיה מעבר לנושא הבירוקרטי בהצלחה

22/11/2014 | 23:04 | מאת: רז

אין לי יותר גירוי באיבר המין. כשאני מאונן אני לא מרגיש גירוי פיזי..השפשוף כואב ולא נעים אפילו כשאני משתמש במרכך. הרגע היחיד שאני יכול לאונן בלי להרגיש את השפשוף זה כשאני לא משפשפף אלא תופס את הזין ומעלה ומוריד את היד כמו משאבה. אבל אז במשך כל האוננות אני לא נהנה והאורגזמה מאוד חלשה ולא מספקת. גם בסקס עם חבר שלי (אני ביסקסואל) אני לא נהנה יותר. כשהוא נוגע לי בכיפה אני ישר קופץ.. גם אם זה עם רוק או מרכך ואפילו בעדינות.. אני פשוט לא יכול עם זה. והכיפה זה החלק הכי נעים שיש באיבר מין. גם כשהוא מוצץ לי אני לא יודע אם אני לא מסתכל.. אני פשוט לא מרגיש את זה. מרגיש ממש בקטנה את הזין זז אבל לא מרגיש גירוי נעים. כתוצאה מכל זה הסקס שלי וכל תחום המיניות נהיה משעמם ולא מעניין. מעצבן מציק וכואב. גם המשיכה המינית קצת ירדה לי ואילו הדחף עצמו למין משתנה לפעם לפעם כשרוב הזמן אין לי דחף למין. מה אני עושה עם זה? אני בצבא דרך אגב.. כל העניין הזה קורה קרוב לחצי שנה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב זהו אינו תחום התמחותי. מציע כי תפנה פניה ישירה לסקסולוג לשם אבחון הבעיה

01/11/2014 | 19:52 | מאת: הילה

היי, אני יודעת שזו שאלה קצת לא שגרתית, אבל הנושא מאוד מפריע לי. הורי התגרשו זמן קצר מאוד אחרי הנישואים, ואמא שלי התחתנה שוב כשהייתי עדיין תינוקת. לכן, בעלה למעשה מתפקד כאבא שלי לכל דבר ואנחנו ושלושת ילדיהם המשותפים מתפקדים כמשפחה מאז שאני זוכרת את עצמי. בשנה שנתיים האחרונות, אני מרגישה שאמא שלי מאוד לא מאושרת בחיי הנישואים שלה, ובצדק רב. לפני כמה שנים אבא שלי עשה עסקת נדל"ן, שאמא שלי התנגדה אליה ונחרצות והכניס את כל המשפחה לברוך כלכלי גדול. מאז, הוא עובד במשך שעות מטורפות כדי לכסות על הפער. הוא מזניח את עצמו ואת המשפחה, והפך להיות אדם עצבני, מתוסכל וסובל מהתפרצויות זעם נוראיות. הוא לפעמים מתייחס לאמא שלי בצורה מזמזלת, ולמרות האהבה וההערכה שיש לי אליו, והוקרת התודה על המאמצים שהוא עושה על מנת לתת לנו רמת חיים טובה ולממן את לימודי האקדמיים, אפילו לי נהיה כמעט בלתי נסבל להיות במחיצתו. אמא שלי התוודתה לפני שנה שהיא חשה שהנישואים במצב רע מאוד, ולמרות שעודדתי אותה לעשות משהו בנידון וניסיתי כמה פעמים לשוחח עם אבא שלי בכנות על העניין, לא השתנה הרבה מאז והמצב אפילו החמיר. זה נכון שעל פניו אנחנו משפחה מתפקדת, לא חסר לנו דבר ואני חושבת שההורים שלי בסה"כ מאוד אוהבים אחד את השני ואותנו, הילדים, אבל כואב לי לראות את אמא שלי כלואה במערכת יחסים שבה לא מעריכים אותה. אני לפעמים גם חשה שאמא שלי, שבאה מרקע סוציואקונומי נמוך, משלימה עם המצב בגלל המעמד החברתי הגבוה של אבי והבטחון הכלכלי היחסי שהוא נותן לה ולנו כמשפחה. אני יודעת שרבים יגידו שזה לא ענייני ושאינני צריכה להתערב בחיי הנישואים של הורי, אבל קשה לי לקבל זאת ולעמוד מנגד. האם אתה חושב שיש משהו שאוכל לעשות כדי לשפר את המצב? תודה רבה, הילה

מבים את תחושתך ודאגתך אולם במצב כפי שאת מתארת צריכים הורייך לקחת החלטה בה שניהם מטפלים בעצמם. את כגורם צד שלישי לא תוכלי לנהל מצב זה ומשבר זה. יתכן אף "ותחחשדי" כבעלת העדפה ועמדה לאימך. אני חושב שיהיה נבון שתשוחחי עם הורייך יחד .. תסבי את תשומת ליבם לכך שאת רואה כי כתוצאה מהמצב הכלכלי שנכפה עליהם הזוגיות נפגעת וכי את ממליצה להם לא להזניח את המשפחה והזוגיות שלהם ותמליצי בפניהם לפנות לקבלת יעוץ והכוונה

16/10/2014 | 20:29 | מאת: מירב

שלום! אני נשואה כ-25 שנים, היחסים בזוגיות בסדר נהיה שיגרה,יש לנו 3 ילדים הענין הוא שכולם תלויים בי הילדים גדולים, ובעיקר בעלי לא מסוגל לעשות דברים ביוזמתו בן אם לקנות רכב ,או כל מוצר שונה בכל דבר אני צריכה להיות היוזמת והמבצעת א בתחילת הנישואים שרדתי עכשיו אני מרגישה שהכל על כתפי אם זה העסק , החשבונות הבית והילדים ,אני מרגישה שאין לי טיפת אוויר וממש נמאס לי ...הוא גם כל הזמן רוצה שאהיה איתו הצליח לנתק אותי מחברים(כמובן שלא בכח)אבל על כל אחד יש לו מה להעיר, ואני מרגישה לבד איך אפשר לשנות את המצב? נ.ב. אנחנו מנהלים עסק ועובדים יחד בקיצור 24/7 חשבתי לעסוק במשהו אחר אבל הוא כל הזמן כביכול מאיים שיסגור את העסק והאמת שמזה אנו מתפרנסים ואני ממש אודת עצות ....

שלום לך. אכן את שואלת שאלות שהפכו להיות מהותיות ומכבידות. צריך לזכור כי את שותפה למצב תרתי משמע. כנראה שלכל אחד היה נוח יותר או פחות במצב , לפחות בשלב מסויים כך היה,זה ובעלך הפך להיות תלותי בך ובמצב בין אם מנוחות או מצורך אישויותי. הדרך היחידה ליצור שינוי לטובת שניכם , ולשמור על היחסים הזוגים ,הוא להגיע לפגישות יעוץ בהם יהיה ניתן להציף את הצרכים שלך מול הצרכים והמצב בו בעלך נמצא ויחד לבנות תהליך עיסקי וזוגי שכרגע יש בו השלכות לא בריאות המהוות סכנה לזוגיות שלכם. אם תרצי תוכלי לפנות אלי 0542137277

21/10/2014 | 13:02 | מאת: מירב

שלום! נכון, אתה צודק שבתחילה זה זרם ואפילו עשיתי הכל בכיף אבל עם הזמן זה נהיה מעיק, האמת שאני מאד מעונינת להגיע לפגישת יעוץ אבל הבעיה היא עם בן זוגי שברור שהוא לא יגיע ,כי הוא מושלם:) אני אפילו לא טורחת לשאול אותו... ולהגיע לבד זה לא יעזור הרבה לכן מתיעצת איתך פה...

10/10/2014 | 14:50 | מאת: אביב

אני לא כלכך יודעת לאן ההודעה הזאת שייכת אך אני ארשום בכל מקרה. אני בת 21, ויש לי בן דוד קטן בן 8, בכיתה ב'. מאז ומתמיד אני והוא היינו חברים מאוד טובים, הוא בן הדוד הכי קרוב אליי. מכיוון שאנחנו מאוד קרובים בתאריכי לידה אז זה קירב אותנו אוטומטית. כשאנחנו נפגשים בארוחות שישי משפחתיות אז הוא מרבה לדבר איתי על הגן לימודים חברים חברות וכל מה שילד ביסודי עובר. לאחרונה השתחררתי ועברתי לעשות מועדפת רחוק מהבית, והוא לא מפסיק לשלוח לי הודעות, ומכתבים, בצורה שקצת נראית לי ולמשפחה לא תקינה. הודעות כמה הוא אוהב אותי ומתגעגע אליי ומחכה לראות אותי, מתעצבן כשאני לא עונה בזמן להודעות. תמיד היה נראה שהקשר בנינו בגלל פעם הגילאים קצת לא תקין, ובזמן האחרון בגלל שהוא לא רואה אותי הרבה זמן אז הוא שולח הרבה, הרבה, הרבה הודעות. האם קשר בין בני דודים בעל פער גילאים מאוד גדול זה תקין? בזמן האחרון העניין החל קצת להעיק עליי, בשל הדעות המשפחתיות מסביב. תודה רבה

שלום לך ,עולה כי אכן יש קשר קצת תלותי בינך לבין בן המשפחה. הצעתי היא כי גם את ובני משפחתו הקרובים, קרי הוריו יסבירו לו כי את עסוקה ואינך יכולה להקדיש לו את מלוא הזמן שהוא מעוניין למרות אהבתך ודאגתך אליו. איני יודע מהן הסיבות בגללן הוא בוחר בך ביחס אהבה תלותי אובססיבי שכזה, אך יתכן ויש לבדוק האם הדבר בא לענות על חוסרים מהסביבה הקרובה שלו ומבחינתך יש לאט לאט להוריד את נמינון לכדי קשר רגיל ונורמלי

29/09/2014 | 21:00 | מאת: רומצ"יק

שלום רב, אני וחברתי מזה כ-4 שנים יחד, בשנות ה-20 לחיינו, מעוניינים לפנות לייעוץ זוגי בעיקר עקב בעיות תקשורת ובעיות במיניות. נשמח לקבל המלצה למטפל מומלץ בנושא. תודה מראש.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום נא צלצלו אלי לצורך שיחה ותאום 0542137277

25/09/2014 | 01:10 | מאת: א

ערב טוב ושנה טובה .אני נשואה מזה 17 שנה באהבה אני עולה לאוטובוס ויש נהג שיוצא לי הרבה לנסועה איתו שהוא מחזר אחרי כול פעם שאני עולה הוא מדבר איתי זורק לי מילים וככה זה נימשך ואני כמובן לא מתיחסת סיפרתי לבעלי עליו ואת מה שהוא אומר לי האם זה בסדר לספר לו עליו להיות כנה

שלום רב לשאלתך אני חושב כי את נוהגת נכון, בתפיסתי כנות היא אבן יסוד במערכת זוגית ועצם הכנות מונעת בעתיד צרות מיותרות

20/08/2014 | 20:36 | מאת: לורנס

אני בת 27 , בהריון נכנסת לחודש השמיני. עם בן זוגי כבר שנתיים וקצת, ההריון לא היה מתוכנן אבל הוא התקבל בברכה, יש לי גם ילדה בת 6 מזוגיות קודמת שהסתיימה לפני 5 וחצי שנים, היא מקבלת את עניין האחות שבדרך בהתרגשות, לבן זוגי הנוכחי 2 בנים מנשאוים קודמים, הקטן, בן 11 נרגש, הגדול בן ה13 די מנותק מאיתנו באופן כללי. העניין זה מה לעשות עם ההורים של בן הזוג וזו היא מעות הפניה שלי. קצת רקע, בן זוגי נוצרי קופטי ואמו מאוד דתיה, הוא נפרד מאישתו בערך לפני 6 שנים וקצת, מאז הייתה לו חברה 4 שנים ולאחר כמה זמן מפרידתם אנחנו נפגשנו, כך שלא אני האישה שיכולה להיות אכשהו "מאושמת" שהפרידה את המשפחה או משהו ויש סיבה שאני מציינת את זה. סיבה לגירושים הייתה אי התאמה בינהם שהקש ששבר את גב הגמל הייתה הפלה שעשתה אישתו ללא ידיעתו. אצל הקופטים אין גירושים, אלא אם הזוג מגיע יחד לעשות זאת, כמובן שהיא לא מעוניינות, ועל אף שהפלה היא הילה להסכם גירושים חריג, בן זוגי לא סיפר על כך לכנסייה מחשש שזה יוודא לבנים שלו והוא לא מעוניין לפגוע בהם, להורים שלו סיפר על כך לא מזמן. העניין הזה של הגרוש או לא, לא ממש מזיז לי באופן אישי כי יש היום הרבה פרודים ונשים עגונות והמדינה בכללי לא עושה חסד להקל את ההליך ומבחינתי זכותו של אדם להמשיך האלה. ההורים שלו מההתחלה לא קיבלו אותי באהבה ומשפחתיות, את הקודמת לפני הם בכלל לא הכירו וזה מהסיבה כי מבחינתם "בן זוגי עושה שטויות והוא צריך פשוט לחזור לאישתו וזהו„ ,הם מבוגרים וזה גם עניין של התרבות, של "מה אומרים אנשים„ וכ"ו. עוד אחד מהחסרונות של התרבות היא העובדה כי אישתו לשעבר נשארה לגור עם הבנים בדירה שנמצאת מעל ביתם של ההורים של בן זוגי והמבנה כולו שייך להם , אנחנו גרים בדירה בבניין שנמצ כ50 מטר משם. אז עד נקודה מסוימת ההורים שלו היו בטוחים שהבן שלהם "עושה שטויות" שהוא צריך לחזור לאישתו( לדעתי זה תרבות משוגעת ובישביל האישה ההיא זו השפלה, מה היא אמורה לחזור למישהו שכבר היה עם 2 נשים מאז שנפרד?!) עד שהוא הבהיר להם שזה רציני בנינו והוא מאושר וסיפר להם על ההפלה שאישתו לשעבר עשתה. זה שינה במעט את עניין הגישה שלהם כלפי לחזור אליה אבל לגבי זה שינה מעט בלבד בעובדה שהם "משלימים איתי„. היחסים הפכו יותר נחמדים, עבדתי עם אביו בחנות תקופה מסוימת וזה חיזק את היחסים, עם אימו, אישה מאוד קרה בכללי, לא ממש. על אף שאף פעם לא הרגשתי שהם באמת "אימצו אותי", כאשר נכנסתי להריון העניין היה לי ליותר חשוב, כי חשבתי על חייה של התינוקות,סבא וסבתא, ואני רואה שיש להם יחסים נפלאים עם הנכדים שלהם, במיוחד עם הבנים של בן זוגי. שההריון התחיל להיות נראה לעין העדפתי לא ללכת לשם כי הוריו לא ידעו על זה עדיין, לא ידענו אך יקבלו את העניין כאשר מבחינתם הוא עוד "נשוי". כן, אני לא חושבת שזה פייר קלפי להסתתר כאילו אני ילדה בת 16 שמתחבאת מההורים בהריון, אבל כיבדתי את התרבות.שהוא דיבר עם ההורים שלו, כמובן שהדבר הראשון שאמרו הוא שהוא חייב לעשות הליך על מנת שהכנסייה תאפשר לו אכשהו להתגרש ואז שאלו ישר אך הבנים קיבלו את זה , כל העניין הזה עד כה נותן תחושה כאילו הריון זה משהו רע ושמה שיש יותר חשוב ממה שיהיה:_( אתה מבין מה הכוונה אני בטוחה. בן זוגי טוען שהם שמחים, אבל אם כך היה, ציפיתי לקבל איזשהו טלפון שאומר מזל טוב ובואי נדבר על זה נתרגש . זה לא קרה, אז בן זוגי שאול למה אני מסרבת ללכת לשם יותר, פעם אחת שהייתי שם אביו אמר שלום והכול, שום מילה על ההריון , לא "מזל טוב, שמענו, איזה כיף " או כל דבר אחר. אולי אני מצפה ליותר מדי, אולי אני רגישה כי לצערי גם עם הגרוש והוריו היה סיפור דומה, אולי נשמע שאני דורשת משהו בהתנשאות אבל פשוט קשה לי:_( אני מרגישה כבש שחור, כאילו אני עושה משהו רע, במקום להיות מאושרת ומכובדת... ומה שמפחיד אותי היא העובדה מה יהיה אחר כך? האם התינוקת גם תהיה כבש שחור ששער הנכדים ה„חוקיים" יהיו פייבוריטים? קשה לי...דיברתי עם בן זוגי הוא טוען שאני זו שמתרחקת ושאני צריכה לבוא ואף אחד לא צריך להתקשר ולהזמין אותי וחבל שאני מתרחקת. אבל אני מאמינה שזו תחושה אישית וזה לא שבן זוגי מעודד את זה גם ואומר לי את חייבת לבוא או "בואי נלך לבקר " או כל דבר,הוא הולך תמיד לבד ומדי פעם אומר "בואי" אבל לא מבין שלי קשה כי אני מקבלת תחושה שאני לא רצויה , וגם אם הקטנה תתקבל אך אני אמורה להרגיש שכל ההריון איש לא התעניין לשלומי כאילו שאני איזה גוף עוין. זו תקופה כל כך יפה:_( וכמישהי שאין לה משפחה בארץ, חוץ מאמי, חשבתי תמיד שמשפחה של בן זוג תהפוך להיות המשפחה שלי, מה עליי לעשות? אך לנהוג?

יקירתי מציע כי תתחילי לחיות את חייך ולקחת אחריות. את בחרת לקיים יחסי זוגיות עם הגבר שאני מניח שאת אוהבת. את היית מודעת לעבר שלו שלו. ההחלטה להיכנס להריון אני מניח כי היא משותפת ושאר הדברים באשר להרגשה שלך הם סוג של "פרשנות" ראשית תדאגי למערכת יחסים מכבדת, מאושרת ואוהבת עם בן הזוג שלך , שנית קחי את את היוזמה תיצרי יחסי קרבה עם ההורים של בן זוגך, הרי ציינת כי מדובר באנשים מבוגרים, בהבדלי מנטאליות ותרבות ומשם נסי לשפר גם את הקרבה וההערכה החשובה שלך מצד הורי בן הזוג שלך. בהצלחה

27/07/2014 | 13:37 | מאת: אסתר

שלום, אני עם בעלי מגיל 14 אחרי 8 שנות חברות התחתנו והקמנו בית מושלם ביותר יש לנו שלושה ילדים מקסימים וגדולים ויש לנו יחסים מדהימים ביננו וגם עם המשפחה המורחבת. הסקס שלנו טוב מאוד אפילו ואנחנו אוהבים מאוד ומעריכים ומכבדים אחד את השניה. במהלך חופשה בחו"ל ביומה השלישי התקבלה הודעה "שלום אני חברה של בעלך שנתיים" לשאלתי "מה שמה" ענתה ואז ניגשתי לבעלי ולשאלתי אותו מי זו ... ענה "מישהי שהיה לי איתה משהו" באותו רגע חרב עלי עולמי כעס ובכי וחוסר תיאבון ויומיים שפשוט לא יכולתי לדבר או לטייל או לאכול וכדומה... מזלי שזה היה בחו"ל לשאלותיי המרובות לגבי הפרשה ענה שזה היה מתוך סקרנות בלבד ושאחת לארבעה חודשים היה נפגש במהלך השנתיים האלה וגם רק בגלל שלחצה אותו שתיידע אותי מה שהוא לא רצה כדי שלא אפגע. עד שנמאס לו מהלחץ שלה אמר לה תעשי מה שאת רוצה תפסיקי לאיים עלי. ואז באה עלי הגזירה הנוראית הזו. חזרנו מחו"ל והתנהגנו בבית כאילו לא קרה כלום הן בתפקוד היומיומי ביננו ובין הילדים. יש לציין שאני מאוד פעילה מבחינת הבית ושדואגת להכל פרט ליחסים האינטימיים שלא יכולתי לחשוב על זה. אחרי שבוע של שיחות ויציאות מהבית של אחד על אחד ונסיעות למקומות שונים (שפעם בשבילנו היה בילוי כגון: בית קפה, טיול בקניון, נסיעה למרחקים והמון שיחות ביננו על הנושא רחוקים מהילדים)קיימנו יחסים שכן מאוד אוהבים לקיים. לדבריו של בעלי יש לציין כי תמיד הרגיש טוב ביחסינו אהב את הסקס שלנו ואוהב אותי ולא מוכן לוותר עלי ומצטער על המעשה שזה היה סקרנות נקודה. הבהיר להיא כמה אוהב אותי וכמה אני חשובה לו ולא מוכן לעזוב אותי (יש לציין כי גילינו במצלמה נסתרת כי עשתה לנו כישוף שכנראה זה מה שגרם לבעלי לעשות זאת שוב במהלך השנתיים האלה ) כיום אנחנו מנהלים את חיינו רגילים הן מבחינת סקס והן מבחינת התנהגות בבית כאילו לא קרה כלום אך לפעמים עם כל הקושי שחוויתי והוא מודע לזה אני שואלת שאלות ורוצה לדעת דברים , אך הוא לא מוכן להזכיר אותה יותר ולא מוכן שנדבר עליה לדבריו "לא רוצה לזכור אותה היא רעה ומה שעשתה לה לא יסולח ולא מוכן לשמוע על הנושא שכן ככה אני מזכירה לו משהו שהוא לא רוצה" יש לציין שמאז היא עשתה שוב כישוף וכתוצאה מידיעה זו אנחנו חזקים יותר ולא מתייחסים אליה מאז היא מתקשרת אלי ואליו אחת לשלושה ארבעה ימים בשעות חצות מטלפון חסום שלא נזהה כי בהודעה הראשונה ששלחה לי בחו"ל ביקשתי ממנה שלא תטריד אותי כי אני יפנה למשטרה. אני רוצה לקבל ממך חוות דעת על התנהגותו של בעלי ועל התנהגותי ואיך ממשיכים הלאה זה מאוד יעזור לי (אף אחד לא יודע מהסיפור לא בחברה ולא במשפחה בתקווה שיישאר כך ולא יוודע כי אז אני חושבת שאני אתנהג אחרת במצב כזה)

שלום אסתר עושה רושם מתוך מה שכתבת כי יש לך ולבעלך זוגיות חזקה ואוהבת ואת החלק העיקרי הממשי והקשה הצלחתם בדרך כזו או אחרת לצלוח.. בכל מקרה נראה לי כי ישנן עדיין פינות לא פתורות ונושאים או פערים ושאלות שיש מקום לברר ולהבהיר אותן, על מנת לשים סוף לפרשה זו. איני נכנס לנושא "הכישוף" כפי שהגדרת אותו, בוחר שלא לתת לו מקום. . שמירה על השיגרה ,על האהבה ,על קיום יחסים,ובעיקר על פתיחות כנות נדרשת ,ויש להתמיד בה. עדיין אני כאיש מקצוע על מנת לסגור את סיפור העבר ולדעת לתחזק את העתיד, בעיקר על מנת שארוע שקרה לכם בעבר, לא ישמש לעתיד לבוא כגפרור בערה. הייתי מציע לשניכם מתוך רצון והסכמה לפנות לפגישה עם יועץ כדי לסתום את הגולל על הפרשה המעיבה וכדי שדברים שחשובים שיאלו ויאמרו וטרם נעשו יבואו לכדי ביטוי בהשלמה הנדרשת . בהחלט מזמין אתכם ליצור קשר איתי 0542137277 מתי וינברג 0542137277

15/07/2014 | 18:05 | מאת: יעל

שלום..אני נשואה חמש שנים ויש לנו ילדה מקסימה בת 3.כרגע אני בחודש שמיני להריון השני.מאז ומעולם לבעלי ולי היו קשיים בזוגיות ותמיד ידעתי שהוא אדם קשה אך מרוב שאהבת תמיד סלחתי לו על מילים קשות כגון: את באפס,כלומניקית ןאני שווה יותר ואהוב יותר ממך.בהריון הנוכחי הוא רב איתי לא מזמן אפילו על משהו שרציתי להכין לאכול וטען שאני נהנתנית ובזבזנית.אתמול בלילה הןא מנע ממני להדליק מזגן ואיים שיעביר את חשבון החשמל על שמי למרות שבכיתי והסברתי שממש חם לי. הרי זה חודש יולי ואני בחודש שמיני ..אני זקוקה בדחיפות לעצה כיצד להפסיק לתת לו לעשות ממני כזאת חלשה וסמרטוט.

שלום לך... מצער לשמוע את מה שאת עוברת. אכן התאורים האלה מציירים תמונה של בעיית זוגיות לרבות חוסר כבוד ואמפטיה. תמונת מצב זו זקוקה לעבודה משותפת ביעוץ זוגי וכל עצה במסגרת שכזו לא תועיל ולא תשנה מצב, הדברים עמוקים יותר ודורשים שיחות וברור המצב, לרבות שינוי התנהגותי שלך ושל בעלך . ממליץ לך לפניה אל יועץ נישואין (תוכלי גם להתקשר אלי 0542137277)

שלום, אשתי ואני נפרדנו ועזבתי את הבית לפני שבוע. הפרידה הגיעה בעקבות התאהבות שלה בבחור שהיה בן בית אצלנו. כעת הם זוג וכבר תוך כמה ימים הילדים הבינו את זה. לטעמי זהו מעשה בזוי. נראה לי הגיוני שהילדים היו זקוקים לתקופת הסתגלות למצב החדש לפני שייוודע להם שלאימא יש בן זוג חדש. כמובן שהיא לא שאלה אותי אלא פשוט עשתה את שלה ורצה מהר מדי לטעמי. אשמח לדעתך. תודה

שלום רב תשובתי תהיה קצרה מעצם הסכמתי איתך. על האם היה להכין את הילדים לפרדה מהאב ולאט לאחר בחינת הסתגלותם וקבלתם את המצב הלא קל עבורם, והשונה, לייצר מצב בו קודם לכן מכירים את הגבר החדש , (איני יודע , כיוון שלא ציינת את גיל הילדים- אולם בכל גיל הדבר אינו קל, ולכל גיל התגובות וההתייחסויות שלו) ראוי היה קודם להסביר " מה קרה בבית" מסבירים לבחון תגובות ורק אז לעבור לזוגיות חדשה ומשותפת.. מקווה שאישתך תקרא תבין ותפנים

05/07/2014 | 18:41 | מאת: עדי

שלום .. את המחזור האחרון שלי קיבלתי ב6/6 וב26/6 קיימתי יחסים לא מוגנים הגמירה הייתה בחוץ אבל עדיין פחדתי כי לפי מה שהבנתי יש טיפות שיוצאות לפני שהגבר גומר ב30/6 הייתי אצל הרופא נשים שלי והוא אמר לי שהביצית שלי נמצאת בשחלה הימנית ועוד לא יצאה החוצה ואני יודעת שזרע של גבר נשאר בגוף של אישה 3 ימים אז אני הייתי אצל הרופא 4 ימים לאחר קיום היחסים והוא אמר שהביצית שלי עוד לא יצאה לרחם כדי להשתרש שם עם זרע ובכל זאת ביקשתי ממנו מרשם כדי לקחת את גלולת אלה .. החודש לקחתי 2 כדורים 1 פוסטינור והשני אלה ועוד לא קיבלתי מחזור עד עכשיו האם יש סיכוי אחרי כל מה שרשמתי למעלה להריון ? ואם לא אז למה המחזור ככ מתעקב אשמח לתשובה בבקשה זה דחוף לי !!

שלום לך נהגת כשורה ואני מציע כי תמשיכי במעקב ובקבלת תשובות מקצועיות מרופא הנשים שלך.

03/07/2014 | 18:58 | מאת: לד'ר מתי וינברג

יש לי בן בבית חולה סרטן וכשחלה היחסים שלי ובעלי התערערו משום מה, בעלי מאד עצבני מאז שהוא חלה ואת כל הכעס מוציא עלי בצורה מאד אגרסיבית הוא שופך עלי מים מקלל מילולית מפיל אותי ומאיים עלי אני מאד מפחדת הוא אמר לי כשהילד ימות אנחנו ניפרדד הוא מאד אלים אלפי זורק עלי חפצים שולט וצועק ומקלל ואני נמצאת במצב הכי קשה של החיים שלי והוא מפיל אותי שופך מים אלימות פח פיזית ומילולית ואני מאד פוחדת ולא יודעת מה לעשות כשהילד ימות מצבו קשה הא להתגרש לא רוצה להמשיך לחיות חיי אלימות ומצד שני אני מרד חלשה ורועד בגו מפחד שגם הילד ימות ולא יודעת מה לעשות אני מפחדת מבעלי מה לעשות האם אח'כ לעזו את הבי ואני במקום הכי חלש שלי אנא תייעץ לי בבקשה מה עשות תודה..ר

לקריאה נוספת והעמקה

שלום על פי המתואר על ידך, המצב אינו קל בעיקר עצם העובדה שאת מתארת אלימות פיזית ומילולית. איני יכול לתת לך עצה ברורה במצב שכזה ,באמצעות טקסט כתוב. אינני יודע מהדברים שאת מתארת ,האם דפוס התנהגותו של בעלך נובע ממתח ותסכול עקב מצבו של הילד או שמדובר בסיבות אחרות שטרם ידועות לנו ודורשות בירור מעמיק יותר כמו גם היחסים הלקויים שבינכם . איני יודע מהמעט שכתבת מה הביא לכלל זה ומה היה טיב היחסים שבינכם טרם מחלת הילד, ובכלל בהיסטוריית הזוגיות שלכם. היה רצוי שתגיעו יחד לטיפול וליווי של יועץ, אולם על פי מה שאת מתארת אני נוטה לחשוב כי בעלך יסרב. באם האלימות תמשיך הצעתי היא לפנות לטיפולה של עובדת סוציאלית ולשקול לערב את המשפחה הקרובה ( בהנחה כי הדבר לא יחמיר את המצב )

שלום מאז שאני ילד קטן היחסים שלי עם אבא שלי לא היו ממש טובים וזה יותר ויותר מפריע לי אני לא רבתי איתו פשוט אף פעם לא הצלחתי ממש להתחבר אליו יש מעט מאוד נושאים שאני מצליח לדבר איתו אליהם וזה תמיד אותם נושאים ( איך בצבא?,סרטים,משחקים) אני מדבר עם אמא שלי כמעט כל יום אני חייל היום וסוגר הרבה אז בכלל וכמעט לא יוצא לי לדבר איתו במשך 17 ימים. זה אף פעם לא הפריע לי כמו שזה היום. היחסים שלי איתו תמיד היו דיי קרים ואני מרגיש שיש צד גדול של אבא שלי שאני לא מכיר. ואני כמעט בטוח לגמריי שהוא גם מרגיש ככה פשוט לא יודעים איך לדבר. אני לא מצליח לדבר איתו באותה חופשיות כמו עם אמא שלי.

שלום ראשית מגיעה לך הערכה על כך שאתה מעלה נושא זה ומבקש לפתור זאת איני יודע מספיק את הרקע שלך של אביך ושאר המשפחה ומה גרם למצב זה להתקיים יש כמה אפשרויות להתחיל לטפל בנושא: 1 לספר ולשתף את אימך בהרגשות ובתחושת ולהשתמש בה כשגריר.. 2 להגיע הביתה ולבקש לצאת לכוס קפה או בירה עם אביך ולהציג בפניו את הנושא מתוך כוונה להתקרב 3 לשלוח לאביך מכתב בזמן שהותך בצבא בו תציג, תביע ותשתף אותו בהרגשות בתתחושת ובעיקר במה שאתה מבקש לבנות עימו 4 למצוא איש מקצוע כמוני שיפגש איתכם לכמה פגישות ולאט לאט יציף את הרקע את התחושות שקיימות אצלך ואצלו ויחד כחלק מהטיפול יבנה קשר חזק ואוהב.

19/09/2014 | 03:56 | מאת: אלונית

באמת יפה שאתה מתאמץ למצוא לשאלה הזו תשובה. עם כל הכבוד לתשובה המסורתית של הדר, אאלץ לקטוע את הheppy ending הבחור לא צריך להזדקק לאבא שלו, הוא כבר גבר בעצמו, בירה תהפוך את כל העניין לבדיחה אמרקאית. חבר יקר, במקום לנסות להכניס את אבא לעולם שלך תנסה אתה להיכנס לעולמו. אבא זה דבר אדיר!

30/06/2014 | 08:15 | מאת: ניב

חברה שלי לא גומרת מחדירה, ואני מוכן לעזור לה לגמור מעבר לחדירה אבל לא כל פעם כל הזמן . תקראו לזה אגואיסטיות אבל בשורה התחתונה זה המצב וזה מה שאני מרגיש. זה גורע משמעותית מההנאה שלי בסקס עד לרמה שלפעמים אני מעדיף לוותר. למישהו יש רעיון או עצה לפתרון?

שלום. לא ציינת את גילך, את גיל חברתך וכמה זמן אתם בקשר...באופן כללי זו בעיה שכיחה אצל נשים, למעלה מ70% מהנשים אינן מגיעות לאורגזמה רק בחדירה. לא תהיה עצה ראויה שתפתור את הבעיה בדרך שכזו. אם אתם מתכוונים ליחסים רצינים ואתה אוהב את חברתך, אזי רצוי לפנות לסקסולוג על מנת שישוחח איתכם בנושא וימצא לכם את הפיתרון הנכון והמתאים לכם

21/06/2014 | 20:05 | מאת: מאיה

היי, אני בת 31 נשואה ללא ילדים. אני ובן זוגי יחד כבר הרבה שנים וההחלטה לא להביא ילדים עד היום הגיעה מתוך רצון "למצות" את עצמנו ואת הזוגיות והאמת שגם קצת חששתי מהריון ולידה. שנינו תמיד ידענו שילדים אצלנו יגיע בשלב מאוחר יותר. בחודש האחרון בן זוגי סובל ממצב נפשי מסוים שכרוך בלחץ נפשי גדול ואנחנו מנסים למצוא לו את הטיפולים המתאימים (כבר התחלנו חלק מהטיפולים) ולכן הנושא של הריון ירד מהפרק כרגע בגלל מצבו הנפשי (שמקבל גם ביטוי פיזי). אני מסייעת לו בכל דרך אפשרית לעבור את התקופה הזו, כדי שמצבו הנפשי לא ידרדר ולא מדברת איתו על הריון בכלל, אבל החששות שלי הולכות וגדלות. תכננתי בגיל זה להיכנס להריון ואני רואה שזה עשוי לא לקרות בזמן הקרוב והלחץ הפנימי- שהגיל שלי נהיה "מבוגר מדי", הולך וגדל. אני מפחדת להגיע לגיל 32 ללא ילד ראשון וחוששת מהסכנות של הריון בגיל מבוגר מדי. גם כך תמיד היו לי חששות מהריון ולידה, וגילי שמתקדם גורם לחששות לגבור, אך איני יכולה לדבר עם בן זוגי על כך בגלל מצבו הנפשי. אשמח לעצות או מחשבות בנושא. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום, ראשית ההחלטה על דחיית נושא הבאת ילדים הייתה משותפת.נכון כי השעון הביולוגי שלך " מתקתק" איני יודע מהי הבעיה שממנה סובל בעלך ולכן הדבר מקשה עלי לתת תשובה מקיפה לסוגיה שהעלת. אני גם למד כי התחלתם בפיתרון הבעיה הנפשית של בעלך וזה בהחלט מבורך. מניח כי בעיה זו תבוא על פיתרונה בלוח זמנים כזה או אחר. היתכנות להריון לוקחת לרוב זמן ולא תמיד הדבר "מתממש על פי הזמנה" ובשעה טובה אם נקלטת ונכנסת להריון אזי גם אז מזומנים לך כ9 חודשים, כל אלה יחד יכולים להביא לידי החלטה מה לעשות . חושב שלאור הגישות וההחלטה הקודמת שלכם ובכלל זה הנתונים העכשיוים שלך ושל בעלך, הדבר הרצוי הוא לקיים פגישה משותפת שניכם עם יועץ (אם תרצי אוכל לעמוד לרשותכם- 0542137277) על מנת לשוחח, להבין, להפנים ולתכנן את המהלך הנדרש כראוי ובראיית הטוב של כולכם....

16/06/2014 | 11:31 | מאת: אלון

אנחנו זוג.אני בן 42.5 והאישה 39.5.מזה זמן רב שהאישה רוצה ילד שלישי(יש לנו בן 7וחצי ובת 4)וכעת עקב גילה צריכים לעשות החלטה חד משמעית כן או לא. אני לא כל כך רוצה בגלל סיבות כלכליות וגם בגלל שזה ישאב מימני אנרגיות ולפני כחודש היא כבר אמרה"טוב אז אני אוותר על הריון שלישי"וזה גרם לי להרגיש לא טוב-שאני מונע מימנה משהו טבעי ואנושי ולכן אני כרגע בגישה של"אז מה את רוצה,ילד שלישי?טוב אז אני אביא איתך ילד שלישי"כלומר בגישה של לעשות את זה כדי שהיא תהיה מרוצה ולא מדוכאת.אז מה לעשות???

שלום רב שאלתך מורכבת מידי על מנת לתת בידך המלצה או להגיע למסקנה הנכונה על סמך הדברים אותם הצגת, בעיקר לאור נושא "השעון הביולוגי של אישתך שדופק" ההחלטה להביא ילד לעולם, אינה קלה ופשוטה ודורשת שיחה רצינית וגלויה עם אישתך. שיחה שלוקחת בחשבון את כל האלמנטים הנדרשים ,על מנת לקבל החלטה לכאן או לכאן, בעיקר כדי לא להצטער בעתיד על ההחלטה שנלקחה. מהדברים שכתבת רב הנסתר על המובן... קשיים כלכלים הם בהחלט שיקול נכון להבאת ילדים, אך לדעתי אתה לבטח מכיר משפחות שיש להם מספר רב של ילדים והן בוחרות לקיים סגנון חיים צנוע. איני יודע מהו סגנון החיים שלכם ומה מצבכם הכלכלי (אגב מצב כלכלי בהחלט יכול להשתנות עם הזמן) באשר לסוגיה שהעלת והמתייחס לאנרגיה שלך , איני מבין למה כוונתך , האם אינך בשל, בנוי או חסר סבלנות לגידול ילד נוסף וזו בהחלט סוגיה בה יש לשתף את אישתך . לעצם העניין את ההחלטה עליכם לקחת יחד במשותף כשאתם שלמים עם עצמכם, בסופו של יום ילד זקוק להורים תומכים ואוהבים ואינו אמור לבוא לעולם כבררת מחדל. אם תחליטו לערוך ברור מקיף ויסודי כפי שנדרש תוכלו ליצור עימי קשר 0542137277

16/06/2014 | 10:43 | מאת: יפעת

אבקש לדעת את דעתך לקבל עזרה כספית לילדים לפני חתונתם האם יש צורך לתת סכום זהה לכל האחים בלי קשר למצב הכלכלי של בן הזוג ובלי קשר שלאחד יש דירה שבן הזוג הביא ברגע שהתחתן ולאחר אין כל אמצעים לרכישת דירה מלבד עזרה מינימלית מההורים שיכולה לעזור להם לקבל משכנתא לדירה ראשונית האם לדעתך אפשר ורצוי להתייחס למצב הכלכלי ההתחלתי של הילד כהוא מתחתן ולעזור כספית בהתאם או שיש לתת שווה בשווה עזרה כספית לילדים ללא קשר למצב הכלכלי שלהם? אודה מאוד לתשובתך

שלום רב אין לשאלה הנשאלת ,תשובה אחת וברורה, הדבר שונה ממשפחה למשפחה ובעיקר מיחסי הפנים במשפחה בין האחים. אם מבקשים ליצור בסיס שלא יזמין בעתיד מריבות ,פרשניות וסכסוכים הרי נכון לתת לכל אחד על פי היכולת הקיימת ובאופציה שווה. מצד שני כמובן שההגיון מבקש מאיתנו לתת יותר או לחזק את החלש, באם מערכת היחסים המשפחתית בשלה ומוכנה למהלך שכזה הרי זה מבורך.... מהכרותי את הנושא קשה למצוא משפחות בהם הפיתרון הזה ישים ללא "תופעות לוואי"

13/06/2014 | 15:33 | מאת: ספיר

האם שיטה זו היא משהו מקובל? או שזו שיטה ספציפית שלך?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום זו שיטה שפותחה על ידי ומשמשת ככלי נוסף במהלך הפגישות עם המטופלים.

10/06/2014 | 23:25 | מאת: אביבה

שאלתי: האם גם אתה וכמו כן יועצים זוגיים אחרים נוהגים לפנות ליועצים אחרים/עמיתים למקצוע, כאשר מחליטים להתחתן, על מנת למנוע משברים לאחר החתונה? ואני מתכוונת לשיטה שנכתב עליה היום בכתבה אודות משברים זוגיים- (או בכל שיטה אחרת) "שיטה זו עובדת על קילוף רבדים אישיים ורגשיים שלא באים לידי ביטוי בתקשורת היומיומית...." הרי ברור שגם יועצים זוגיים הינם בני אדם כמו האחרים ויש ביניהם רבים שנפרדים מבן/בת הזוג בשלב כזה או אחר לאחר הנישואין., זאת למרות כל הידע , המידע וההבנה שיש ברשותם. גם אצלם קורה לא מעט ומתברר שאינם מתאימים זה לזו. אני חושבת שאחת הסיבות הנפוצות לפרידה היא שאנשים משתנים במשך השנים., ולא מעט. לא תמיד משתנים בני זוג לאותו כיוון, ועל כן מגיע רגע שמסתבר שהשוני ביניהם הלך והתרחב. ואת זה לדעתי - אי אפשר לאתר או לנבא באותו "קילוף רבדים אישיים ורגשיים" שקיימים לפני הנישואין, שזה לרוב בגיל הצעיר...

שלום איני בטוח כי הבנתי את השאלה כיון שבסופו של כתוב, עושה רושם כי גם ענית! בכל מקרה איני מייחס לי או לשאר יועצים או מטפלים ,את יכולת הנבואה, ברם אולם ניתן בהחלט לצפות סיטואציות כאלו ואחרות הבאות עקב סימפטומים קיימים או "חוויות" והשפעות שעברו על אדם,ואשר גורמות לו בסיטואציות כאלו ואחרות להתנהגות בעייתית מבחינה פיזית או מילולית או אחרת, ברגע שישנה מודעות אליהם ,ניתן להקטין את הסתברותם או הסתבכותם כדי לא לפגוע או להחמיר את היחסים הזוגים. באשר להשתנות בני אדם ,הדבר לגיטימי וישנם שינויים שעדיין מאפשרים לכל אחד לחיות את חייו במסגרת הזוגית וכאמור ישנן דוגמאות בו המצב הפך להיות בלתי אפשרי .

11/06/2014 | 23:08 | מאת: אביבה

אני רואה בדבריך התמקדות בעניין הערכה לגבי בעיות שעלולות להתעורר, של אלימות פיזית או מילולית בהמשך הדרך לאחר נישואין (גם אם לא כתבת את המילה "אלימות"). ממש לא לכך התכוונתי. אני מתכוונת לשינויים בהתנהגות בכלל, בהעדפות שמשתנות במשך השנים, בנכונות להקדיש את מירב האנרגיה והזמן לגידול ילדים על חשבון דברים נחמדים אחרים..., להתפשר, לוותר,להבין את צרכי האחר, בהתייחסות לכל דבר בחיי היומיום שמשתנה מעת לעת, למשל התייחסות למנטליות שונה ממה שהם רגילים שנחשפים אליה באמת רק לאחר נישואין (לרוב...) - אני מתקשה להאמין שמישהו יכול להעריך מה מכול זה יכול לקרות , כמה ואיך , כאשר יושבים ומשוחחים עם בני זוג מאוהבים בגיל הצעיר שמתכננים נישואין. ואני שואלת שוב ,ברצינות- האם יועצים זוגיים, הם בעצמם, פונים לייעוץ כזה לפני נישואין?

29/05/2014 | 14:18 | מאת: יקיר

שלום רב, אני ואחי נמצאים בקשר עמוק,אחי סיפר לי על בגידותיה של אשתו, לימים פנה אליי אחי וטען בפניי כי הינו חושד בי שהעברתי את המידע לגורמים שונים, זו היתה חבטה לפנים, אחי רוצה שאבצע בדיקת פוליגרף מה הנני אמור לעשות? בתודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אתה מתאר את היחסים שלך עם אחיך כקשר עמוק... העובדות מצד שני אינן כאלה שהן מעידות על קשר עמוק... איני יודע מהי הסיבה ומהן העובדות שהביאו את אחיך לחשוד בך ולהציג טענה זו בפניך. מאידך אתה גם בהודעה זו, אינך מתייחס לעובדה באם סיפרת או לא סיפרת למי מהמקורבים ומה הביא לחשד. באם ההאשמה של אחיך אין בה כל אמת הרי מהראוי שתבקש לפגוש בו , וכאחים שיש להם קשר עמוק כהגדרתך וכמי שאמינים זה על זה, עליך לשכנע אותו ולהניאו מכל חשד, מאידך כמובן עליו להביא בפניך את העובדות אשר גרמו לו להטיח בך אשמה שכזו. נושא בדיקת הפוליגרף נראה לי הזוי ומיותר ואף ילדותי. בהצלחה.

29/05/2014 | 11:32 | מאת: אמיר

שלום רב אני ובת זוגי לכל אחד ילד בני חמש. בנה במשמורתה ובני במשמורת הגרושה שלי. אנו בזוגיות כמעט שנתיים. היא גרה אצל ההורים מאז שהתגרשה ואני בגפי. אנו מתראים הרבה במשך השבוע, היחסים בינינו מצויינים, גם היחסים שלי עם בנה טובים ולאחרונה אף נקשרתי אליו כאילו היה בני וכשבת זוגי ישנה אצלי כמובן שגם בנה אתנו. כל זה מתנהל בהצלחה לרוב. לאחרונה החלנו לחפש דירה על מנת לגור ביחד, אך בנה שכבר מבין החל לאחרונה להתנהג בצורה שונה. הוא מבקש מבת זוגי ומהגרוש שלה שיחזרו לגור בילד, הוא שואל אותה לא מעט למה עם אבא את לא מסתדרת ואיתי כן. כמו כן גם בכי כפי שקרה בפעם האחרונה באמצע הלילה שהוא רוצה ללכת הביתה. בקיצור התעוררות לקראת המגורים שלנו יחד. שאלתי היא מה היא הדרך הנכונה ביותר לבצע את השינוי הזה בעבור בנה. עם כמה שפחות משקעים. חשבנו אני ובת זוגי לומר לו שהדירה החדשה היא בשבילם ואני מצטרף אליהם. כמו כן שהיא תיגש עימו ושיבחרו ביחד את המיטה עבורו. (הבן שלי כל סוף שבוע שני גם יהיה- והם מכירים טוב). בקיצור ...עזרה. תודה

שלום עושה רושם כי למרות המצב החיובי אותו אתה מפרש , הבן של זוגתך מפרש זאת אחרת...אנני יודע כמה זמן עבר מאז זוגתך התגרשה ולנתון זה יכולה להיות השפעה. אני מניח כי זוגתך ובנה התגוררו בבית משותף קודם לכן עם האב הביולוגי, לאחר מכן אני מבין כי הם עברו להתגורר עם הוריה מה שגרם לילד שוב לחוות עזיבת בית ופרידה כלשהי מסביבה מוכרת לרבות הנושא האמציונאלי בהיות ההורים גרושים, כמו כן כנראה שישנם זמנים בהם הוא מגיע ושוהה בבית נוסף אצל אביו ועכשיו מדובר על מעבר בית נוסף... כל אלה מעברים רבים עבור ילד בגיל שכזה בתקופה קצרה יחסית . יתכן והילד חווה חרדות ,או פחד נטישה ולכן מוטל על האימא לקיים שיחות עימו, לנסות לברר מהם הרגשותיו לגבי הסביבה שלו בה הוא מתגורר, לגבי פרטיותו, הרגשותיו כלפיך וכן את כל אשר קשור לחרדות אשר כנראה קיימות. נושא נוסף לבדיקה הוא "התחרות" אשר עשוייה להתקיים עם הבן שלך במגורים המשותפים. יש מקום לשקול הליך זה ומעבר למגורים משותפים גם עם פסיכולוג משפחתי.

28/05/2014 | 19:01 | מאת: ר.ח.

אני ובעלי נושאים כבר שנתיים עם ילד בן חודשיים , לפני ההריון חיי המין שלנו לא היו סוערים מי יודע מה , אחת לשבועיים או יותר , מבחינתי אני רוצה יותר, אבל בגלל העבודה של בעלי אני מבינה אותו שהוא לא יכול יותר, הוא לוקח בסתר ויאגרה , אני לא יודעת למה הוא לא פתוח איתי , אין לי בעיה לדבר על הנושא אבל הוא לא מדבר, כמו שאמרתי אני כבר אחרי לידה חודשיים , בזמן ההריון לא קיימנו יחסי מין בגלל שהייתי בסיכון וכשעבר הסיכון והייתי בחודש תשיעי כל הזמן ביקשתי ממנו שנקיים יחסי מין אבל הוא טען שהוא מפחד לגרום נזק לתינוק אפילו עם כל ההסבר והמאמרים שהבאתי לו התעקש לא לגעת בי, מבלנתי בתור אישה מאוד הייתי פגועה , כי גם בזמנו הצעתי לו מין אורלי בשבילו בלי לגעת בי וגם לזה סירב!!! אני נורא פגועה ומבולבת מהזוגיות שלנו , עם כל העייפות שלי בלטפל בתינוק אני עדיין מציעה לו ושום דבר לא השתנה!!! מה זה אמור להיות , יש לי צורך לדבר על זה עם מישהו אבל אין לי למי ! כי כל פעם שאני מדברת בנושא הוא אומר לי לא לדאוווג !!!! אני נורא

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך ראשית אני בהחלט מבין את הרגשתך והתיסכול שלך.המצב אותו את מתארת, בהחלט מצריך ברור רחב יותר, מכפי שניתן לעשות כאן בכתב בפורום. ישנן כמה נושאים המצריכים את הברור וההבנה טרם מציאת הפיתרון. אני מניח כי אתם צעירים וצריך לברר מדוע בעלך נזקק לויאגרה, האם קיימת בעיה כלשהי פיזית או פסיכולוגית? האם במסגרת היחסים שלך הבחנת באיזו בעיית תפקוד? מעבר לזה האם עייפות מונעת ממנו קיום יחסים איתך או מאידך תופעה ידועה שמתרחשת אצל חלק מהגברים בה לאחר שהיו בחדר לידה ,וראו את האישה יולדת ,הדבר פוגע בחשק המיני. או לחלופין תופעה נוספת המוכרת בה גברים אשר ראו באישה שלהם אישה מינית וסקסית עד הלידה,הופכת אחרי הלידה בתפיסתם "לאימא" ובתפקיד הנוכחי המאוד "קדוש", הדבר מייצר עבורם ריחוק וירידה משמעותית ברצון לקיים יחסי מין.ראוי שתקיימי עימו שיחה ותסבירי לו את הרצון את החשיבות שאת מייחסת לקירבה ולמין ותנסי לברר את הבעיה. במקביל יהיה נכון גם לייצר קירבה אינטימית, ללא יחסים מלאים כחלק מהתהליך ובאם כל אלה לא יביאו לכלל פיתרון יהיה נכון לפנות ליועץ זוגי או סקסולוג. בהצלחה

23/05/2014 | 22:31 | מאת: מעיין

אז ככה.. אני ובעלי יחד 7 שנים אני מאז ומעולם הייתי בטוחה שאני לא יביא ילדים פשוט לא הרגשתי צורך ורצון לכך מגיל צעיר, כיום אני בת 29. בעלי מבוגר ממני ב7 שנים. (זאת כמובן לא הבעיה ) כשהכרנו בעלי דייי זרם איתי לא לחץ על ילדים ולא בדיוק דיברנו על הנושא היה לו ברור שאני לא הכי רוצה ילדים והאמת שגם הוא לא היה נלהב מהנושא גם. חיינו כמן כל זוג תל אביבי מצוי חיים חופשיים ללא ילדים כך 6 שנים עברו השנים ופתאום כל חבריו הפכו לאבות והוא התחיל ללחוץ שהוא רוצה ילד! לא הייתי מוכנה לשמוע ידעתי שאני לא רוצה ותמיד זוגות עם ילדים נראו בעייני מיואשים מהחיים אפילו הייתי מסתכלת על חברים עם ילדים והייתי רואה את הלפניי שלהם והאחריי שלהם והייתי פשוט נחרטת ואומרת לבעלי אין מצב שנעשה ילדים תראה איזה עבדות זה נורא! במקום לנוח במיטה שישי שבת ולהיות עם הבן זוג נטו אין להם את זה ואין להם פשוט חיים. על כמה וכמה שמעולם לא רציתי. אז כמו שאמרתי בעלי התחיל ללחוץ על ילד כשכל חבריו הפכו לאבות ואני ממש לא ידעתי מה לעשות נפרדנו לחודשיים שכרתי דירה וחזרנו. היה לי ברור או שמתגרשים אחריי הפרידה או שמביאים ילד ביחד אין כאן משהו אחר. נכנעתי לרצונו של בן זוגי היקר הפסקתי גלולות והופ נכנסתי להריון פשוט לא הייתי יכולה לוותר עליו ובמיוחד אחריי הפרידה לפניי כן של החודשיים בכלל לא הייתי מוכנה לחשוב על חיים בלעדיו. זה הגיע למקום או שחור או לבן או את איתי ועושים ילד או נפרדים. כיום יש לנו ילדה בת חצי שנה אני יכולה לתאר את החצי השנה האחרונה כי נוראית המיוחד בתחום הזוגי אם אפשר לקרוא לזה זוגיות כן. כל מה שידעתי וציפיתי מראש פשוט קרה היום אני מבינה למה כל כך לא רציתי ילדים. הנה תוצאת אמת. בלי קשר את הילדה שלי אני אוהבת. הזוגיות שלנו נהרסה חד וחלק. ילדים הורסים זוגיות נקודה. היום אני ממש מתגעגעת לחיי זוגיות לבד אני והוא לכל הזמן האינסופי לנו יחד. היום אנחנו ישנים בחדרים נפרדים כבר חודש מרצון שלי ככה נוח לי יותר וטוב לי יותר. ואני מאוד רוצה להיפרד אני כן אוהבת את בן זוגי כיום כנראה בתור בנאדם לא מאהב או בן זוג, הוא מבחינתו זה משברון שיחלוף לי חושב שזה כמו דכאון לאחר לידה וכדומה. אבל לא!. פשוט לא יודעת מה לעשות..

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אנסה לענות בקצרה לבעיה מורכבת ,כיוון שלא בהכרח הפורום במתכונת שלו יכול לשמש פיתרון לכל בעיה , לכל מצב ולכל אדם . הסיטואציה שאת מתארת מורכבת למדי והיא מצריכה יעוץ והכוונה של יועץ ומטפל זוגי. הסיטואציה המתוארת דורשת ברור נרחב הן זוגי והן פרטני, ולכן יהיה זה לא רציני או מקצועי מבחינתי, לנסות לענות על המצב אליו נקלעתם. ממליץ לפנות ליועץ ומטפל זוגי על מנת לברר את הסוגיה ,את האפשרויות הגלומות במצב ,בעיקר כדי לקבל את ההחלטה הנכונה מבחינתכם להמשך.

22/05/2014 | 14:11 | מאת: ...

היי בעלי ואחיו לא מדברים כמעט כשנה. היה בנינו ריב עצום... אני בעלי אחיו ואשתו. המצב הגיע עד כדי הרמת ידיים בין האחים וקלולות ביני ולבין אשתו כמובן שלפני היינו במערכת יחסים די טובה. אפילו נולד לנו ילד ראשון ואחיו לא בא לבקר אותנו ולא לברית של ילדנו בעלי קצת עצוב מכל הסיפור ומאוד מתגעגע אל אחיו. אבל נראה שלא רוצה ללכת ולדבר איתו בגלל "אגו" ובגלל שלא בא לראות את האחיין שלו אני ואשתו גם כן באותו מצב. גם להם יש ילדה מהממת ותמיד הבאנו יחס חם ואוהב לילדה. אני קצת מבולבלת מה אתה ממליץ לעשות? איך להשלים בין האחים? איך להשלים אם אשתו? כי אני נורא מתחילה להתגעגע אלייהם..ואני בטוחה שגם בעלי. ואין לי מושג איך הזוג מרגיש לגבינו.

שלום. מריבות משפחתיות הן בגדר דבר שקורה ולא חשוב מהן הסיבות, בסופו של יום יש כאן משפחה ,אחים נשים וילדים ובהנחה שזמן כלשהו עבר הרי יש מקום לעיבוד הנושא והסיבות למריבה וולקיחת אחריות, קל וחומר אם אתם בשלב בו געגועים מתקיימים להם. בשלב ראשון, הייתי ממליץ לך לקיים שיחה עם בעלך ולהגיע למסקנה משותפת כי שניכם מבקשים להסדיר את מערכת היחסים. בשלב השני נסו ללמוד לוותר על האגו- (זה אגב יסייע לכם במצבים רבים בחיים שעוד צפויים לכם.) אל תתנו לאגו להיות זה שמנהל עבורכם את החיים, אף אחד לא מינה אותו.......בהמשך לזה הייתי יוזם שיחת טלפון מבקש להזמין את האח ואישתו לפגישה אצלכם בבית, או בבית קפה ,להשאיר את מה שקרה כחלק מהעבר, אלא באם יש צורך ללבן סוגיה חשובה שהביאה לריב, ואז אולי ישבו יחד שני האחים לפגישה מקדימה ויגיעו להבנות והסכמות ומכאן להתחיל מערכת יחסים מכבדת, אוהבת ,כפי שצפויה להיות בין אחים, נשותיהם וילדיהם. בהצלחה.

21/05/2014 | 20:34 | מאת: גליה

שלום. בני נשוי + ילד קטן בגיל בית ספר . לצערי אני יכולה לראות את נכדי רק בימי שבת ובאמצע השבוע קשה לי כי אני עובדת ומפרנסת את משפחתי לבדי , בעלי לא עובד . בני מזמין אותנו בימי שבת לבלות בים אבל יחד עם חברים שלהם ושם אנחנו לא מרגישים בנוח כי כלתי אז לא מתייחסת אלינו והיא כל הזמן עם החברות שלה . מה לדעתך עלינו לעשות . תודה

שלום רב אני מניח כי לכולם יש כוונה טובה, אבל בפועל דברים נראים אחרת. אם הסיטואציה בים הינה כפי שאת מתארת ומרגישה אני חושב כי היה רצוי לקיים שיחה שלך, עם הבן ואולי גם עם הכלה, לשתף אותם בהרגשה שלכם ולומר להם כי אתם מבינים את הצורך שלהם להיות עם החברים שלהם (יתכן וגם עבורם שבת היא האפשרות היחידה לפגוש חברים) ויחד איתם למצוא יום אחר בשבוע או אולי לבחור שבת אחת בחודש, שבה תיפגשו באחד הבתים וכך תוכלו לקבל את תשומת הלב הנדרשת והמצופה ובהתאם גם לתת אותה לבן לכלה ולנכד, אפשרות אחרת היא להיפגש בחלק השני של השבת בשעות אחר צהרים ולפנות ערב וכך ניתן יהיה לשמור גם על המסגרת החברית בצד המסגרת המשפחתית

21/05/2014 | 18:35 | מאת: דודי

בן 54 וגרוש שנתיים.מבוסס כלכלית.מכיון שבאופיי אני איש משפחה לא התחברתי להכרויות מזדמנות וסטוצים ובעיקרון חיפשתי בחורה רצינית שנוכל לחלוק את חיינו המשותפים בצורה הוגנת כנה ואמיתית. לצערי לא מצאתי בחורה שהתאימה לי מכיון שכל בחורה שהכרתי רצו את הכסף/מעמד/בילויים/יחסי מין וכו'.לפני חצי שנה הזדמן לי לשוחח עם בחורה בת 25 ובשלב מסוים היא פתחה את סגור ליבה והבחנתי בבחורה עם נשמה טובה,רצינית,משכילה אבל חסרת בטחון בצורה מפחידה.הסיבה העיקרית לחוסר הבטחון נבע ממום אסטתי בפנים שגברים נרתעו ממנה. תוך כדי שיחות איתה הבנתי שאין ביכולת לממן ניתוח כירורגי והיא השלימה עם מצבה. הדבר נגע לליבי וללא שום כוונות סידרתי לה מנתח פלסטי בארה"ב דרך חבר טוב.(סכום של עשרות אלפי דולרים).היא בהתחלה חששה אולם לאחר שיחה עם המנתח היא הסכימה ונכון לעכשיו היא נראת מצויין והכי חשוב שרמת הביטחון שלה נסק לגבהים.מרוב רצונה לגמול לי היא נקשרה אלי וכעת היא אמרה לי במפורש שהיא רוצה למסד את מערכת היחסים בינינו.אני נורא מתלבט מכמה סיבות.1-היא מרגישה חייבת לי והיא לא מפסיקה לומר לי זאת בכל הזדמנות.(עשיתי את הדבר ללא שום כוונה לתועלת).2-הפרש הגילים בינינו הוא פי 2 (היא בגיל של בתי).3-אין לי את הרצון להביא תינוק בגיל כזה.(היא נורא מעוניינת).4-החשש שהיא תכנס להריון (הבטיחה לי שהיא שומרת).וכרגע אינני מעוניין.מה את מציעה?

שלום רב עושה רושם שחוסר הבטחון שלפי דברייך היה מנת חלקה של הבחורה ,הפך להיות שלך...איני יודע איך הייתה מערכת היחסים הקודמת שלך , אך עושה רושם כי היא הותירה בך צלקות מעצם הדרך בה נראה כי אתה חושד בכל מערכת יחסים "שרוצה ממך משהו"..... (אגב מערכת יחסים תקינה של "קח ותן" היא דבר לגיטימי במערכת יחסים זוגית) אתה מציין כי הבחורה נקשרה אליך , אבל אתה לא מציין דבר על הרגשות שלך כלפיה וזו נקודה עיקרית ובסיסית כדי שמישהו מעבר לעצמך יתן לך עצה! מחוייבות ורגשות של צד אחד, אינן בסיס מוצק ובריא לקיים זוגיות, באשר לשאלת הגיל , כבר נאמר זה לא הגיל זה התרגיל והכוונה שלי למנטליות, לחברות, להבנה, ליכולת לתקשר למרות הבדלי הגיל, אם אלה מתקיימים הרי שהגיל הוא רק ציון דרך ובעולם המודרני, יש דוגמאות והוכחות לכך כי מצבים שכאלה עשוים גם לעבוד , פונקציה כמובן של אהבה והבנה . באשר לנושא שבו בת הזוג שלך מבקשת לממש את אימהותה הרי שהדבר סביר הגיוני ולגיטימי ובאם הדבר אינו מתאים לך בשלב זה של החיים הרי מין הראוי שתדבר איתה, תיידע אותה כדי שתוכל לקחת החלטה נכונה לחיים שלה בגיל צעיר שכזה. לסיכום ממה שכתבת ועולה כאן, הייתי מציע לך לקיים איתה שיחה , לשתף אותה בהתלבטויות שלך ולתת לה להבין כי כל מה שעשית עבורה אינו בגדר בסיס לזה שהיא חייבת לך וכי כל אחד מכם נמצא בשלב אחר בחיים ואין מניעה כי כל אחד יבנה לעצמו את מסגרת החיים המתאימה לו והדבר אין בו כדי למנוע את הקשר החם והידידותי (דגש על ידידותי ולא אינטימי)

21/05/2014 | 15:59 | מאת: דנה

שלום, בעלי הוא עצמאי בתחום הסלולר כל הזמן הוא מדבר בטלפון גם כשהוא מגיע בסוף יום בערך ב 23:00 הביתה הוא מכנס הביתה כשהוא מדבר בטלפון, אותי זה מאד מרגיז שהוא לא עושה ניתוק בין עבודה לבית. בנוסף פעמיים בשבוע שהוא יוצא מוקדם בכדי להיות קצת זמן איכות עימי ועם ילדיי הוא כל הזמן מקבל שיחות מהעובדים שלו, מחברים ולקוחות ומה שיוצא בעצם שהוא לא מתייחס לילדים והם לא יכולים לדבר איתו שזה מאד מתשכל אותם ואותי אף יותר, כי מהמעט שהוא בבית אתה מצפה שייתן את כל כולו לילדים ולי, אך דבר זה לא קורה. דיברתי איתו על כך וביקשתי ממנו שכשהוא מגיע הביתה שיתנתק קצת מהפלאפון ושיעשה עקוב אחריי למתן תשובות לאחד העובדים שכל הלקוחות יגיעו אליו. אך דבר זה לא קורה, הוא פשוט מכור לטלפון הסללורי וזה נורא!!!!! אין תקשורת עם הילדים ואף איתי. אנא יעצו לי מה אפשר לעשות? תודה מראש...

שלום אכן העולם הטכנולוגי על שלל הישומים שלו טאבלט, מחשב נייד, פייסבוק, סמארט פון, מייצר לא מעט בעיות בשנים האחרונות בכל הקשור לזוגיות. ישומים אלה הפכו להיות גורם התחרות הראשון על הזמן הפנוי ואף מעבר לזה. באשר לשאלתך ותחושתך , הרי היא בהחלט מובנת ומתסכלת. אין לי פתרון קסם, אך את בהחלט צריכה ליזום שיחה עימו ( שיחה שמתקיימת כשהטלפון הנייד סגור) את צריכה להבהיר לו את הרגשתך ותחושתך, בה כתוצאה ממצב זה את מבינה כי את עבורו "בלתי נראת" בלתי נחשבת וכן כי בדרך התנהלות שכזו הוא לוקח את הילדים ואותך כמובן מאליו ואף יוצר בעיניך העדפה ברורה לכל "השאר" אל מול הבית שצריך להיות הדבר החשוב ,ולו רק בשעות מסויימות ומוגדרות. אני מקווה שתיטבי להסביר ולהבהיר לו את הדברים בצורה אסרטיבית, על מנת להגיע לסיכום המכבד את הצרכים שלו בתחום העבודה והצרכים של הבית המתייחסים אליך כאשתו ולתשומת הלב הנדרשת לילדים.

19/05/2014 | 11:29 | מאת: שירלי

שלום, בעלי ממש רוצה אותי לעצמו בלבד האופציה לעזוב קשה לי שינוי לילדים והבנות ממש קטנות חשבתי לעבור על יד המשפחה שלי כדי שיהיה לי עזרא זה לא קל ועד שאני ימצא עבודה באיזור קלקלית גם לא יהיה קל אני עם שלושה ילדים השאלה שלי איזה טיפול יכול לעזור לי כדי לא להוריד אותי למטה כל הזמן בעלי עושה את זה באופן שיטתי ערב שבת אחותי ומשפחתה התארחו אצלנו לארוחת שבת ודיברנו על נושא מסויים הוא היה חייב לקחת שליטה ושלא נדבר על הנושא הזה ולא משנה מה הנושא כל דבר הוא מעיר לי למה ולמה ולמה כשאני צוחקת על שטויות מהאחיות שלי אז למה את צוחקת משטויות ואיתי לא {אני עונה לא כי אני אוהבת לצחוק גם משטויות בעלי טיפוס יותר רציני ולפעמים מתנסה אוהב להקשיב מה קורה וזה לא נעים לי הייתי שמחה ללכת לשיחות איפה אפשר?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך אכן מתוך מה שכתבת ,עולה כי קיימת בעיית תקשורת ,הבנה ואף כבוד בינך לבין בעלך. הדברים כפי שהם מובנים, נדרשים להיות מטופלים ברמה הזוגית ואכן הגעת למסקנה זו. איני יודע באיזה אזור בארץ את גרה, אך כמעט בכל מקום ניתן למצוא יועץ זוגי שיסייע לכם להציף את הנושאים ולמצוא יחד את הפתרונות למערכת יחסים מכבדת ומאושרת ולבטח את זקוקה לאישורו של הבעל שירצה להצטרף לתהליך זה

08/05/2014 | 21:19 | מאת: חן

שלום אני ובעלי במצב זןגי לא טוב בלשון המעטה. אנחנו כל הזמן רבים, לא מסכימים על שום דבר. אנל פשןט כבר הגעתי למסכנה שיהיה לי טוב יותר לבד. בעניין הוא שיש לנו תינוק בן שנה וקצת, שהוא זה שגורם לי לא לעזוב. שאני לא רוצה שיגדל עם אבא שרואה אותה פעמיים בשבוע במקרה הטוב. לא יודעת מה לעשות. ניסינו לשקם המון פעמים אבל ממש רע לנו. מצד שני אני בטוחה שזה בריא לילד לראות את ההורים שלו רבים כל היום. לא יודעת מה לעשות

שלום לך ובכן יצרת פניה או בקשה לעזרה,אי אפשר כמובן להבין את הבעיות את הרקע למריבות לכל התחושה שמלווה אותך. בהחלט הייתי ממליץ על פניה ליעוץ ועזרה זוגית על מנת לעשות הכל כדי לא לפרק את הזוגיות והמשפחה ,כפי שהדברים באים לידי ביטוי במעט שכתבת, הנושא מורכב מידי על מנת להיות מסוגלים לפתור אותו בפורום זה ובמתכונת שכזו

07/05/2014 | 22:10 | מאת: מאיה אריאל

שלום רב ! קיבלנו הזמנה לאירוע מאחותי היום. שאיתה אנחנו לא מתראים ולא בקשר. בעלה פגע בי לפני כשנה וחצי התארחנו אצלו והוא צרח על בתי בתקופה שההיינו כה פגיעים ואפשר להגיד מסכנים . מאז המקרה לא קיבלנו התנצלות ממנו . ואחותי הרגישה לא נעים והיא לא זו שעשתה את המעשה . מתוצאה מכך לקחתי את ביתי ונסעתי בשבת . כאשר אני אדם דתי ושומר מסורת לא יכלתי להישאר שם ולו רגע אחת . שאלתי היא זו אם עליי ללכת לאירוע שלהם ? שבעבר הם לא ביקרו אצלי ולא נפגשנו 5 שנים למרות שהיא אחותי והוא גיסי . ואפילו הילדים שלנו באותו הגיל ואין אינטרקציה ביניהם אז יש סיבה לקשר ? מקווה שתוכל לעזור לי בנושא בתודה מראש מאיה אריאל

שלום רב ובכן עברו חמש שנים מאז אותו מקרה אותו את מתארת והנסיבות ידועות לשני הצדדים. עושה רושם כי אחותך ואולי אף גיסך מבקשים "לאותת" לך ולתת לשני הצדדים הזדמנות לסלוח ולשכוח. כיוון שמדובר במשפחה וכפי שציינת אחותך לא הייתה צד לפגיעה , הייתי משתמש בארוע זה כדי ליצור קשר מחודש ובהזדמנות ראשונה שאחרי הארוע ,אף מנסה לשבת איתם ולהציג בפניהם את הפגיעה שחווית על מנת ליישר הדורים לעתיד על מנת ללהמשיך בקו חיי משפחה תקינים.

07/05/2014 | 10:04 | מאת: על סף ייאוש

במשפחה של בעלי קיים יחס מאוד לא נעים כלפי ביתי בת השלוש. לא יודעים כיצד לשחק איתה ובמקום לשחק מציקים לה. למשל נולד לה אח קטן ובמקום לחזק אותה אומרים לה : "הוא יותר קטן ממך" והיא עונה שלא עד שבסוף ניגשת אליי ואני כמובן אומרת לה שלא כך הדבר. היא ילדה חכמה ונבונה וזוכרת כל דבר לטוב ולרע (לכן לא מנשקת ומחבקת כשמגיעה לביקור ורק אח"כ נפתחת ובינינו - מדוע לחבק שמציקים לך?! והם כמובן כועסים על כך. היא ילדה חמה ובכל מקום אחר מרעיפה אהבה. שם מתנהגת אחרת. הדבר מאוד כואב לי וגם לבעלי אך הוא מפחד להסתכסך,אני כל הזמן נלחמת על מקומה, ובבית מתפרקת ובוכייה. ברור שהדבר יוצר מתחים וסבל רב. שיחות עמם זה כמו כוסות רוח למת...ניסה לדבר איתם בנושא דומה ולא חל שינוי מה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב המלצתי היא לבקש מההורים פגישה אליה תגיעו יחד את ובעלך ללא הילדה ותבקשו מהם להציג את הנושא "דרך עיניה" של הילדה, יתכן שמתוקף גילם הם אינם רגישים או מודעים לרגישות של הילדה והמלצתי היא להציג להם זאת מהאופן שבו אתם מבקשים לייצר יחסים טובים וחמים ולכן אתם מבקשים "להאיר" בפניהם את הרגישות והנושא על מנת שהילדה תחוש בנוח וכך גם מערכת היחסים תישמר כנדרש, כי הדבר חשוב לכם ובאותה מידה להם. חשוב שהשיחה תתנהל ממקום של שיתוף ,ולא ממקום של ביקורת שעשויה להביא לאי הבנתה ולפגיעה מיותרת.

03/05/2014 | 23:40 | מאת: ליאל

בעלי ואני נשואים 3שנים בני בכורי נולד בטיפולי הפריה מאז הולדתו התרחקו מאוד מה עושים הוא לא מתייחס אלי בכלל ולא לילד בעולם משלו ודבר נוסף שעוד התחיל לפני אני מעירה לו הערות כמו סתם לא להשאיר כלים וכאלה הוא חוזר באובססיה על אותם טעיות או סתם למה המים זןרמים סתם והוא מתעלם אנחנו זוג צעיר בשנות 30לחייו בעלי גם מפונק נורא אמא מתערבת כול הזמן וממלא לו את הראש הוא עומד דום שהיא בסביבה וכול מה שתגיד הוא יעשה זה קשה מה עושים

שלום לך ,קראתי את שכתבת ולמען ההגינות איני חושב כי פיתרון והבנת הבעיה ,יכולים להתבצע בפורום בכתב ובקצרה. חוסר התקשורת שבינכם יש לו קשר גם לחוסר היחס ולבעיות הצפות ביחסים השוטפים והמלצתי היא כי תקבלו החלטה לגשת למטפל ויועץ זוגי על מנת לברר ולפתור את הנדרש.

03/05/2014 | 23:12 | מאת: ליאל

צריכה למטפל זוגי עם המלצות בבקשה מנהריה עכו והסביבה בבקשה שעובד עם הכללית

פני לקופת חולים כללית יתכן ויוכלו לסייע לך או תוכלי לחפש באמצעות זאפ מטפל באזור המגורים שלכם.

24/04/2014 | 10:07 | מאת: חלי

היי עקב שחיקה ביחסים ביני לבין בעלי שאני נשואה לו 4 שנים, יש לנו שתי בנות האחת בת שלוש והקטנה בת חצי שנה, עליי לציין שאני עובדת בבקרים ולעיתים גם בערבים, בעלי מיתלונן על כך שאנו לא עושים מספיק סקס ,והאמת היא שלא בא לי , שילוב של עייפות ואי חשק , רוצה לדעת האים יכולה להיות בעיה הורמונלית אולי שמשפיעה מעבר לעייפות.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך מדברייך עולים כמה דברים שחלקם אף יתכן וסותרים זה את זה...התחלת את הנאמר בהתייחסות לסיבת השחיקה וזו סוגיה מספיק חשובה ורחבה לברור ,שאיני יכול להבין את סיבותיה , תחושותיה והתוצאות שלה מתוך הנכתב על ידיך כאן, יתכן והסיבות של השחיקה באם קיימת, באות לידי ביטוי בנסיבות נוספות מעבר לסקס.את טוענת שלא בא לך וגם זה נושא שקשה להתייחס אליו ולהבין מדוע לא בא לך, והאם לא בא לך רק בהקשר של בעלך... עייפות היא אכן גורם שעשוי להשפיע ,אך על סוגיה זו בהחלט ניתן להתגבר אם מאוד רוצים.מניח כי חוסר החשק כרוך בכמה סיבות שראוי היה לברר אותם עם איש מקצוע בין אם בנפרד או בפגישה זוגית. באשר לאפשרות לבעיה הורומונלית הרי זו צריכה להתברר עם רופא נשים.

15/04/2014 | 06:46 | מאת: חדשה בשטח

בסתר בסרטוני סקס בשעות מאוחרות כשכולם ישנים. וזה מפריע לי. כמובן שהוא בד"כ מכחיש שראה, אך פעם אחת הודה בפניי שזה לעיתים רחוקות. אנו נשואים כ-15 שנה עם ילדים. הוא מעוניין להגשים פנטזיה עם בחורה או שתיים.לכן, חשבתי להפגיש אותו עם בחורה -כפי שביקש (כי הוא מעט ביישן בקטע)כדי שירגיש שמיצה את הענייו. האם אני עושה טעות? מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום רב שאלתך בנויה משתי סוגיות ולכל אחת מהן נדרש ברור מעמיק יותר, באשר לצפיה בפורנו כיום הדבר בגדר מקובל כל עוד נשמר מינון כלשהו ואין הדבר בגדר כפייתי ואינו בא על חשבון מערכת היחסים הזוגית, או במקום יחסי המין ובכלל זה גם על חשבון הילדים, יש בצפיה בפורנו גם אפשרות להלהיב ולרגש ואף אם הצפיה משותפת, מאידך כפי שכתבתי בראשית דברי, רצוי לברר בין אם את יכולה בשיחה עם בעלך או במסגרת יעוץ זוגי להבין על איזה צורך זה בא לענות.... באשר לסקרנות שעולה והצורך לחוות יחסים עם מישהי אחרת, הרי שגם כאן הייתי מציע לבצע שיחות ברורות ומעמיקות יותר בינכם לפני שנכנסים למצב הזה, יש לא מעט סיכונים בסיטואציה שכזו וכאנשים בוגרים רצוי לדעת מראש לאן נכנסים, האם בכלל נכנסים ומהן הגבולות. לעניות דעתי כפי שהדבר עולה מדברייך וכפי ששני הדברים באים יחד לידי ביטוי הייתי ממליץ לקיים בינכם שיחות פתוחות על מנת להבין וללמוד את הפערים והצרכים הקיימים אצלכם, או אצל בעלך, יתכן והדברים יכולים אף להיפתר ללא סיוע ועזרה של " גורם שלישי" קרי הבחורה שאת מבקשת להכיר לבעלך עקב ביישנותו ( אגב אם בעלך אכן ביישן, יתכן כי שיחה כנה נטולת בושה איתך סיוע יועץ זוגי או סקסולוג תיתן מענה נדרש לצרכיו ומענה חשוב גם עבורך) בכל מקרה ממליץ להקפיד על חשיבה מעמיקה לפני קבלת כל החלטה ולבטח שיחות יעוץ זוגיות או אישיות עשוייות "להפיג" את העמימות והמחשבות סביב סוגיה זו ואף להחזיר לכם את התשוקה הזוגית .

05/04/2014 | 15:31 | מאת: אלי

שלום, איננני יודע אם זהו הפורום הנכון ליעוץ מסוג זה, אך על כל פנים אני סטודנט, ובשנים האחרונות יצאתי עם לא מעט בנות, בכל פעם למספר דייטים בודד, הקשר היחיד שצלח היה עם האקסית שלי איתה היה לי קשר של כשנה פלוס. העניין הוא שאני חושב שיש בעיה והנה היא חוזרת לה בימים אלו שכן התחיל קשר עם מישהי חדשה. אני לא מפסיק לחשוש שמא הקשר יפסק. הפעם אני באמת חושב שמתחיל משהו טוב. הדבר מפריע לי ללמוד, איני חושב על דבר למעט העניין וכמו חרב פיפיות אני חושב שהרגשה מסוג זה אולי גורמת לי לשדר את הדברים הלא נכונים הפוגעים בהמשך הקשר. כיצד ניתן להתגבר על הרגישות הזו? האם יש דרך כלשהי שתעזור לי להפנים שאין מה להיות לחוץ על זוגיות ולהפסיק לעשות אידאליזציה לכל בחורה שאני פוגש ולהרגיש מעט יותר בטחון עצמי כך שאוכל להתמקד בתחומים אחרים בחיי בקלות רבה יותר? תודה

שלום רב על פי מה שציינת בהחלט יש אפשרות להיות אופטימי ולטפל במצב שמסב לך לחץ, חוסר בהירות ועכבות בהתפתחות מערכת היחסים. עצם המודעות שלך לנושא יש בה כבר כדי להיות שלב ראשון הנדרש לפתרון הבעיה אולם הדבר דורש ברור מעמיק יותר כדי להבין וללמוד מה הביא או מביא אותך להתנהלות וחשיבה שכזו. ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע, יועץ, מטפל אשר יסייע בידך לברר ולפתור סוגיה זו על מנת להביא אותך ליכולת לנהל ולקיים מערכת יחסים זוגית בריאה ומאושרת

03/04/2014 | 13:25 | מאת: בני

מתי וינברג האם מטפל זוגי ופסיכולוג זוגי זה אותו דבר?, האם יש הבדל ואם כן על מי אתה ממליץ?

שלום בני בין פסיכולוג ליועץ ומטפל זוגי ישנם הבדלים וישנם גם אלמנטים חופפים.תחומי הפסיכולוגיה רבים ולכל אחד מהם תחום התמחות, הפסיכולוגיה תעסוק מעצם העניין יותר בנבכי הנפש ותיגע לא מעט בעבר של המטופל על כל הרבדים. מטפל ויועץ זוגי מטרתו להבהיר להבין ,וליצור למטופל או המטופלים,מכנה משותף נדרש לזוגיות מאושרת או לאדם בודד בשלב כזה או אחר של חייו באשר הוא מבקש לפתור לעצמו בעיות כגון משברי זוגיות, נאמנות, בגידה , הבדלים בקיום התא המשפחתי, דילמות רלוונטיות לתחום הזוגיות והמשפחה. כיוון שאיני מכיר את הבעיה והרקע שלא פרטת איני יכול להמליץ בפניך מהי הכתובת הנכונה יותר עבורך. (דגש על עבורך!)

01/04/2014 | 22:20 | מאת: שילה

היי אני ממש לא מסתדרת עם בעלי האם עזרה שלך זה משהו שיכול בכלל להועיל?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום שילה ,עבור מקרים שכאלה אנו מעניקים את השרות שלנו, כמובן שהשאלה כללית כפי שנשאלה על ידך, וכנראה היא מורכבת מבחינת מערכת היחסים, לכן אני ממליץ לך לפנות למטפל זוגי לסדרת פגישות עם בעלך או לחילופין בשלב ראשון את יכולה להגיע לבד.תודה