פורום הפרעות שינה ונחירות

הנה תופעה מעניינת: כל בעלי החיים המוכרים לנו ישנים במחזוריות יומית. מעניין עוד יותר לציין שגם צמחים ישנים, ולמעשה צורות מסוימות של שינה קיימות כמעט בכל היצורים החיים על פני כדור הארץ. למרות כלליות השינה, הידע לגבי חשיבות השינה ותרומתה לבריאות הולך ומתבהר רק בשנים האחרונות. השינה משפיעה בדרכים שונות על כל מערכות הגוף: לב וכלי דם, עצבים, מערכת החיסון, עיכול ועוד. השינה גם מושפעת ומשפיעה על מערכות הנפש השונות. הידע כאמור הולך ומתרחב, ועדיין רב הנסתר בעניין השינה - תפקידיה והשפעותיה. במסגרת רפואת השינה, אנו עוסקים בעיקר באבחון וטיפול באיכות השינה, משך השינה ותזמון השינה.
1400 הודעות
1337 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות שינה ונחירות

15/04/2017 | 23:37 | מאת: יעקב

שלום רב . מזה כ 10 שנים , אני מתקשה להירדם , אין לי את אותה העייפות בערב, מסוגל להיות ער 24 עד 48 שעות , דבר מאוד לא בריא , שמביא אותי לתשישות ולהפסד יום עבודה . מעבדת שינה לא נמצא הפרעת שינה עמוקה אלא איכות שינה ירודה , במשך השנים ניסית כדורי סיפרלקס, cbt, אקפוקונטורה, צירקדין, והרפיות למיניהם. הקפדתי על הגיינת השינה וגם כיום . עברתי מספר רופאים ,ולאחרונה פרופסור פילר , לצערי הוא לא הציע לי שום פיתרון . נכון להיום ( אני בן 49) , לא נותר לי פיתרון אלא בשימוש בכדורי שינה , בונדורמין או אמבין. הורי סבלו מבעיות שינה , האם אני סובל מבעיה גנטית ולכן זו הסיבה ? האם שימוש בכדורי שינה הוא הפתרון כששאר הכלים לא עבדו ? לדעתי אין לי יצור הורמון שינה או שהשעון הביולוגי שלי לא קיים ? הרופאים שדיברתי איתם שללו , מהסיבה שזה נפוץ אצל אנשים מבוגרים ( חוסר במלטונין ) , מה האפשרויות לבחון את החוסר במלטונין / לסדר את השעון ? אולי יש לך רעיון אחר כי אני לא לחיות על כדורי שינה כל החיים שלי . תודה יעקב

ההרדמות שלכאורה נוצרת באופן טבעי יומיומי ובקלות היא במהותה תהליך מורכב. על מנת לפשט העניין נצייר תמונה של מאזן בין שתי כוחות. כוח העוררות וכוח השינה. מאזן כזה אכן מתקיים במוחנו ובכל פעם שהכף מוטה לכיוון מסוים באופן בולט מתרחשת הרדמות או התעוררות בהתאם. הכוח הגורם לשינה נמצא במערכת אחת (לצרכינו נקרא לה ש) ואילו הכוח הגורם לערות נמצא במערכת אחר ונפרדת (לצרכינו נקרא לה ע ). בין שתי המערכות נמצא גורם מסנכרן הלו הוא השעון הביולוגי. על מנת לייצר הרדמות צריך להתקיים מצב בו פעילות מערכת ש בשיאה ופעילות מערכת ע נמצאת במינימום האפשרי. בשלב זה מופעלת מערכת הסנכרון ומטה את הכף לטובת ההרדמות. התערבות מערכת התזמון מבוצעת באמצעות המלטונין וגם באמצעים אחרים וב ש ע ה טובה אנחנו נרדמים. מסתבר אם כן שתהליך ההרדמות איננו קל ופשוט כפי שנדמה לאלו שאינם חווים קושי להירדם. הטיפול בבעיה אף מורכב יותר ובעייתי ולעתים יש צורך לטפל ביותר ממערכת אחת על מנת להגיע לתוצאה מיטבית. בעיה פרקטית נוספת הנה חסר באמצעי אבחון מדויקים. לכן לעתים תכופות הטיפול האנדיבידואלי נשען על ניסוי ותהיה והתהליך יכול להיות ארוך. בכל הנוגע לתרופות שינה. ככלל צריך להבין שהנזק הבריאותי והתפקודי הנובע מחסך שינה גבוה לאין שיעור מזה העלול להיגרם משימוש בתרופות שינה ולכן המלצתי בד"כ במקרים עמידים לטיפולים אחרים היא להשתמש באופן מבוקר בתרופות שינה מסוג ומינון המותאם בכל מקרה לגופו.

11/04/2017 | 08:38 | מאת: חיה

בשנה האחרונה אנינמתקשה להרדם ומתעוררת כמעט כל שעה שעתיים וישנה בערך 4 או 5 שעות בלילה דומרת על הגיינה של שינה הולכת לישון בעשר וחצי ומתעוררת ב6 בבוקר מה ניתן לעשות גדי להרדם מהר יותר ולא להתעורר פעמים רבות בלילה

הקושי להירדם והקושי לשמר את רצף השינה נקרא אינסומניה. ההפרעה יכולה להופיע מסיבות שונות חלקן קשורות במצבים נפשיים אחרים במצבים רפואיים וכן בגלל טיפולים תרופתיים. בחלק לא קטן מן המקרים קשה לאתר הסיבה. מציע להתחיל הטיפול בברור אישי ומקיף ע"י רופא העוסק בשינה. (נמצא במכוני ומרפאות השינה בבתי החולים).

09/04/2017 | 02:50 | מאת: רון

שלום בן 42 אני ישן על הצד, וקורה לי לא מעט שהיד נרדמת (אני מרגיש את ההירדמות בעיקר בכף היד), וזה מעיר אותי מהשינה, יש גם אלמנט של כאב ביד. מה הסיבה לזה? זה דורש בירור/טיפול? מה שמוזר לי שזה קורה לא ביד שעליה אני ישן, אלא ביד שלכאורה משוחררת וללא לחץ. מה ההגיון והסיבה לזה? תודה

לעיתים יכול לקרות בגלל היצרות של תעלת כף היד. מציע לפנות לאורטופד העוסק בכירורגית כף היד להשלמת ברור.

05/04/2017 | 22:47 | מאת: רועי

שלום, אני בן 29. לפני כ-8 שנים, לאחר אפיזודה של 8 חודשים של חולי חמור במחלת הנשיקה שאובחנה מאוחר מאד, ולאחר מקרה של פריחה על כלל גפיי העליונות - החלתי מתעורר בלילה 20-30 פעמים בלילה ממוצע עם פה יבש מאד וצמא קיצוני. איני יודע האם החולי שקדם לעניין קשור, אך ציינתי בכ"ז. לאחר 3 חודשים בהם הבעיה לא חלפה פניתי לרופא המשפחה וזה רופא ביטל את תלונותיי וטען ש"זה עניין זמני וקורה לרבים כרגע וזה יעבור בקרוב". זה לא עבר. אציין שבתחילת הופעת היקיצות המרובות שנתי היתה "הגיינית" לחלוטין ובהתאם נרדמתי מהר, ישנתי בלילות ולא בימים, ללא רעש, לחצים וכולי. כעבור שנתיים נשלחתי למעבדת שינה שהדגימה שינה באיכות של 56% אך ללא הדגמה של דום נשימה. כאן אציין שבשנתיים שעברו שנתי הפכה כה גרועה עד שפרק הזמן מכניסתי למיטה ועד הרדמותי הפך ארוך מאד ושנתי הפכה שטחית ביותר כך שכל פעם שהייתי חדל מלשכב על בטני הייתי מתעורר. רופא השינה טען שמאחר ולא הודגם דום נשימה חסימתי, הרי שככל הנראה מדובר בעניין נפשי ועליי לבררו. אמנם איני חש כל חרדה בשנתי ובהתאם מעבדת השינה לא הדגימה דוםק מואץ או פעילות מוחית חריגה - אך ניגשתי לעניין. פקדתי את ספת הפסיכולוג (שכשלעצמו לא חש כי חרדה מסתורית כלשהי שוכנת בירכתי מוחי) משך שנה וחצי. נטלתי בונדורמין, ואבן, צירקדין וכיו"ב - כולם הרעו ושיטחו את שנתי אף יותר ממה שכבר הפכה. לצערי כל הנ"ל לא שינה לרופא השינה ודומה כי דמותי הפכה לתלושה בעיניו ותוקף טענותיי נשמט תחתיהן. לאחרונה ניגשתי באופן פרטי לעשות מעבדת שינה נוספת ברמב"ם וגם זו לא הדגימה ממצא חד משמעי של דום נשימה, לבד מ-2 הפסקות נשימה. אף שהרופא טוען כי מדובר במדע מדויק, תהיתי שייתכן ובכל זאת לא מדובר בבדיקה לה רגישות וסגוליות של 100% ולכן ייתכנו יוצאי דופן ויש להתייחס לטענותיי לגופן, שכן חיי הפכו גיהינום, נאלצתי להפסיק את לימודיי, זוגתי עזבה אותי בשל חוסר התפקוד שנגזר מעייפותי האינסופית וכיו"ב. השערת ההדיוט שלי היא כי התעוררויותיי במעבדת השינה (בה לא יכולתי לשכב על בטני, בשל המכשור, ולהעמיק שנתי לאורך זמן כפי שמתאפשר לי בביתי) - מתרחשות מהר מאד, מכן הפסקת נשימה זעירה, ולכן מבחינת הEEG אכן מנוטרת יקיצות, אבל אולי מבחינת ריווי החמצן הפסקות הנשימה מנוטרות לאט מדי (יען, בניגוד לדום נשימה קלאסי, אני מתעורר מחנק מיד ולא נשאר להחנק משך דקה או שתיים, למשל). באופן אישי, אני דוקא מבחין בשינויים בעוצמת הרעש שמקדימים לחלק מהיקיצות. אשמח להתייחסותך. אולי אני באמת משוגע שלחלוטין לא מודע לעצמו.

למרות שאלתך הארוכה חסרים עדיין פרטי אינפורמציה חשובים. כעקרון קיימים מצבים אחדים בהם מחלת הנשיקה יכולה לגרום לפגיעה מתמשכת באיכות השינה. לשאלתך בנוגע לדיוק בבדיקת השינה: אכן כמו כל בדיקה הקיימת ברפואה קיימים לעתים חוסר דיוקים. קיימות גם תופעות שלא ניתנות לזיהוי באמצעי הבדיקה הרגילים המקובלים ולכן הבדיקה איננה אורים ותומים אלא חלק מתהליך אבחנתי. לעניין הנשימה בשינה: הבדיקה מדויקת בכל הנוגע לריווי החמצן בדם ולמספר הפסקות הנשימה בשינה. הבדיקה אינה מראה את המאמץ הנשימתי. לעתים במסגרת הבדיקה ניתן לראות עדות עקיפה לעליית המאמץ הנשימתי אך נתון זה אינו מופק דרך קבע על ידי מעבדות השינה מאחר ואינו ניתן לכימות.(ניתן לבקש מהמעבדה לסקור שוב החומר הגולמי ולהתייחס לשאלה באופן ספציפי). בכל מקרה בדיקת השינה יכולה לענות בחלק מהמקרים על השאלה מדוע אתה מתעורר אבל אין באמתחתה מידע בנוגע לסיבה הגורמת לך קושי בהרדמות. חג שמח

29/03/2017 | 16:04 | מאת: אסתי

נתבקשתי ע"י גורמים מסויימים להגיש להם פענוח פריקת מכשיר הסי. פאפ שברשותי ואני לא יודעת למי לפנות.

יש לפנות לחברה המשווקת של המכשיר. ברשותם תכנת פריקה. את תוצאות הפריקה הם יספקו מודפסות. התוצאות המודפסות כוללות דוח על משך זמן השימוש במכשיר ופרמטרים שונים הנוגעים ליעילות הטיפול.

24/03/2017 | 17:03 | מאת: מיקי

יש לי הפרעות שינה. כיצד אני בודק אם יש לי מחסור במלוטונין

רמת המלטונין ניתנת לבדיקה ברוק. הבדיקה איננה בסל הבריאות מאחר ואין בה תועלתיות קלינית. הבדיקה מבוצעת לעתים ע"י מעבדות שינה במסגרת מחקרית.

19/03/2017 | 14:33 | מאת: אשר .

שלום, בן 22, יש לי כבר שנה וחצי תסמינים מוזרים שקורים לי בהירדמות ובשינה. מדובר בראיית הבזקי אור, לפעמים רואה דמויות לא אמיתיות ומרגיש רע כשזה קורה, לפעמים תחושת טרום עילפון והרגשה מאוד רעה עם כאב בראש, קרה מספר פעמים שהייתה לי שיכחה ובלבול מוחלט ולא מבין מה קורה איפה אני מי אני וכדומה, תחושת חנק, קפיצות של כל מיני מקומות בגוף, יש לציין שכל מה שתיארתי- כאשר הדברים האלה קורים יש לי עייפות גדולה ברוב המקרים, והרגשה כללית מאוד רעה במהלך ואחרי הדברים האלה. זה יכול לקרות 3-4 פעמים בלילה. פניתי לייעוץ נוירולוגי, ושם נאמר לי שאין זה בהכרח בעיה נוירולוגית כמו אפילפסיה אלא כמו בעיית שינה ועליי לפנות לרופא שינה. האם יש הפרעת שינה שכזאת? מה אני עוד יכול לברר חוץ מEEG שאני אמור לעשות למשך כמה ימים? תודה.

מטבע הדברים תהליך האיבחון מדורג. צריך כמובן להתחיל בבדיקת EEG . לאחר הבדיקה יהיה צורך לברר האם נחוצות בדיקות נוספות.

לפני מספר חודשים התברר כי אני סובל מבעית דום נשימה בשינה. מאז אני ישן עם מכשיר CIPAP ומסכת נחירונים ( נקבע לי לחץ 4-8). למרות זאת אני ממשיך להתעורר מספר פעמים בלילה להטלת שתן ובמשך היום ממשיך להרגיש עייפות מרובה. האם השימוש בCIPAP לא היה אמור לשנות את המצב ?

שימוש יעל ב C-PAP אמור לפתור הבעיה של העייפו. על מנת לברר את סיבת העייפות הנותרת יש צורך לבצע פריקה של המכשיר ובדיקת זמן שימוש ממוצע, לחץ אוויר , דליפות ופרמטרים נוספים. הפריקה מבוצעתעל ידי הסוכן מחברת ה C-PAP ובאחריות מכון השינה בו ביצעת בדיקת השינה. במידה וסיבת העייפות לא מתגלה לאחר בדיקה זו, יש לחזור על בדיקת שינה עם מכשיר הC-PAP . בדיקה זו אמורה להיות בדיקה מלאה כולל גלי מוח במסגרת מכון השינה(לא בבית). בהצלחה

11/03/2017 | 11:03 | מאת: מיכל

האם אדם יכול לא לישון שנים?כמה זמן יכול אדם לחיות ללא שינה לפני שימות בכלל?.האם תשובתך מתבססת עפ מחקרים?תודה ............................... .... ........

חסך שינה ממושך גורם לתמותה בבעלי חיים.

שלום מה מידת ההשפעה של תנוחת השינה על דום נשימה בשינה? הבנתי שבשינה על הגב יש יותר בעיה, כי זה גורם לצניחת בסיס הלשון. אם מדובר במישהו שישן רק על הצד, ובכל זאת יש נחירות ודום נשימה בשינה, האם גם במקרה כזה זה נובע מצניחת בסיס הלשון, או שצניחת בסיס הלשון זה רק בשינה על הגב, ועל הצד זה נובע מסיבות אחרות? והאם לצורת מנח הראש על הכרית, סוג הכרית, המזרן וכדו', יש השפעה על דום נשימה בשינה? יש משהו שגורם למעבר חופשי של אוויר, או לחסימה של אוויר? תודה מראש

תנוחת השינה מהווה גורם מחמיר רק בחלק מן הסובלים מהפרעת נשימה בשינה(10-15%). צניחת בסיס הלשון איננה תלוית תנוחה בלבד אלא מתרחשת בדרך כלל בגלל הלחץ השלילי הנוצר בדרכי הנשימה בעת שאיבת האוויר אל הריאות. תנוחת מתיחה לאחור של הראש מרחיבה ומייצבת את דרכי הנשימה אך שינה ממושכת בתנוחה זו עלול להביא לבעיות בעמוד השדרה הצווארי והדבר אינו מומלץ.

06/03/2017 | 15:02 | מאת: רחל

בחור בן 22 המדבר מתוך שינה כמעט מידי לילה מה אפשר לעשות ולאן לפנות

ההפרעה נקראת PARASOMNIA והיא נפוצה למדי. חסך שינה מחמיר התופעה ולכן רצוי לשמור על שעו שינה תקינות. ניתן להתייעץ עם רופא באחד ממכוני השינה שבבתי החולים.

שלום עד כמה משפיע העודף משקל על הנושא של נחירות ודום נשימה בשינה? ועד כמה משפיעה ירידה במשקל על מניעת נחירות ודום נשימה בשינה? האם גם במקרים של דום נשימה בינוני וקשה? הקשר בין עודף משקל לדום נשימה ונחירות, קשור לסוג חסימה מסויים בלבד? למשל צניחת בסיס הלשון קשורה בכלל לעודף משקל? תודה

עודף משקל הנו גורם סיכון להופעת הפרעת נשימה בשינה. קשה להעריך מה היא התרומה של עודף המשקל במקרים אינדיבידואליים. ישנם לא מעט אנשים רזים עם הפרעת נשימה בשינה . כמובן מבין השמנים אחוז גבוהה יותר סובל מהפרעת הנשימה. בנוסף הקשר בין עודף המשקל לחומרת ההפרעה איננו לינארי. על כל פנים בכל מקרה כשמדובר בהפרעה משמעותית וקיים עודף משקל, רצוי לשלב דיאטה לירידה במשקל. מאחר ותוצאות הדיאטה אינן בטוחות הן מצד ההצלחה לרדת והן מצד השינוי הצפוי עם הירידה, ממליץ להשתמש באמצעי טיפול נוספים.

שלום האם בעיות באף, כמו למשל, סטיית מחיצה, קונכיות מוגדלות ומעובות, קשור לנחירות ודום נשימה בשינה? במידה וכן, איך ניתן לדעת האם מקור הבעיה הוא באף או בלוע/לשון? זה משנה גם לעניין הטיפול, כי לבעיות באף יש פתרונות, והניתוחים יותר פשוטים ויעילים מאשר בלוע. תודה רבה

להפרעה בנשימה אפית יש לעיתים תרומה שולית להתפתחות נחרה והפרעת נשימה בשינה. איתו מוקד הפקעת הנשימה בשינה מבוצע באמצעות בדיקה בשינה מושרית. בדיקה זו מבוצעת במסגרת המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה באיכילוב. לאחר הבדיקה ניתן להתאים טיפול כירורגי להפרעת הנשימה בשינה.

28/02/2017 | 04:37 | מאת: שאול

שלום רב, אני בן 70 וישן עם CPAP כבר מספר שנים בהצלחה רבה והסתגלות טובה. אין בעיה להרדם. בשנה האחרונה אני מתעורר באופן קבוע בסביבות 4 בבוקר. הולך לישון ב 10-11 בלילה. אין שום סיבה מיוחדת שמפריעה לי בשינה וגורמת ליקיצה מוקדמת , אבל זה כמובן מפריע לרצף השינה. האם זו בעיה רפואית ומה ניתן לעשות כדי לא להתעורר מוקדם.

לעתים עם ההתבגרות מתרחשת הסטה של תזמון השינה לשעות מוקדמות יותר וייתכן שזה המצב. באופן הזה אתה ין שש שעות אבל מתעורר מוקדם מדי מבחינת הפעילות היומית. פתרון אפשרי הנו חשיפה לאור חזק בשעות הערב עד השעה 21-22 .

25/02/2017 | 22:54 | מאת: אירנה

לפני כשנה וחצי קניתי מיטה חדשה ומאז אני כל הזמן מזיעה בלילות. הסיבה היא בטוח המיטה: ניסיתי לישון בפיג'מות שונות, בטמפרטורות שונות, עם סמיכות שונות, המצעים שלי מכותנה בלבד, אין לי בעיות בריאותיות ואני עדיין צעירה מדי בשביל לסבול מגלי חום. אני מתעוררת בגלל שקר לי(כי כולי רטובה והסדין ספוג כולו מים), זה לא כ"כ נעים. המזרן עשוי מקפיצים מבודדים וספוג כחול. אני רוצה לקנות מיטה חדשה, או מזרן, אבל לא יודעת איזה. אני מפחדת לקנות ויסקו כי קראתי שזה חומר מחמם...פשוט לא יודעת מה לעשות.

ייתכן ותחילת ההזעה ורכישת המזרון התרחשו באותו הזמן במקרה. קיימות הפרעות בריאותיות שונות הגורמות להזעת יתר לילית. ממליץ לפנות אל רופא המשפחה להשלמת ברור.

08/03/2017 | 22:14 | מאת: אירנה

הייתי אצל רופא משפחה, עשיתי בדיקות, הכל יצא מעולה. וההזעות בוודאות בגלל המזרון, כי כשאני ישנה במיטות אחרות הכל בסדר...

שלום אני סובל מבעיות באף, על רקע של הגדלת הקונכיות, כנראה רקע אלרגי או משהו אחר. לפעמים סובל יותר ולפעמים פחות. עשיתי שימוש רב בעבר בספריי על בסיס של סטרואידים, ולא ממש עזר, תרסיסים כמו אוטריווין עזרו אבל לא להרבה זמן, וגרמו לנזק באף. בימים האחרונים נאלצתי לחזור לאוטריווין, וזה אכן פותח את האף, אבל לא להרבה זמן. אני חושש מאוד מנזק לרירית האף, וכן להתמכרות לאוטריווין. אך אני ממש סובל, ובמשך היום זה איכשהו סבל שניתן לחיות איתו, אך בלילה גם זה מחמיר (כנראה השכיבה), וגם אני לא מצליח להירדם, וזה גורם לי פשוט לקום מהמיטה ולשבת על המחשב, וככה להעביר שעות, תוך כדי שהעיניים שלי כמעט נעצמות, חוזר למיטה, ומרגיש חוסר אוויר בגלל הסתימה באף, ושוב קם מהמיטה, ואם אני כן נרדם, אני מתעורר כמה פעמים שוב עם התחושות הללו. והיום שלי נראה בהתאם, כאב ראש, עייפות, חוסר נוחות, חוסר שינה, תחושה של חוסר אוויר מספיק. לפתור את הבעיה באף זה כנראה לא קל (אך כמובן ששוב אפנה לרופא א.א.ג.), אך שאלתי האם יש כלים להתמודד עם זה? יש כלים להתמודד עם החוסר יכולת להירדם כשהאף סתום? אני לא מבין איך אנשים מצליחים להירדם עם נשימה דרך הפה. אני מרגיש בחוסר אוויר, תחושת מחנק כזו שגורמת לי פשוט לקום ולבלות מחוץ למיטה. אשמח מאוד לקבל עצה בעניין. תודה רבה

קשה להתרגל לאף סתום ובוודאי לישון עם אף סתום. ממליץ לפנות לרופא אאג להתעניין באפשרויות הטיפול כולל הכירורגיות. אתה מוזמן כמובן לפנות למרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה באיכילוב.

שלום רב. רציתי לשאול 2 שאלות. 1. בנאדם בשנות ה-60 לחייו סובל מזה כ-3-4 שנים רצופות מנדודי שינה חריפים, לא ישן שינה רציפה ומתעורר מכל רעש קטן מה גם שעבר אירוע טרגי במשפחה שאחיו נהרג. השאלה שלי האם תוכל להמליץ לי על סוג של תוספי תזונה או ויטמינים או תרופות טבעיות שאין בהם חומרים כימיים כדוגמת Bondormin על מנת לעזור לו ולו במעט. 2. האם זה עובר בגנים/תורשה הפרעות שינה? האם זה יכול בהמשך לעבור לילדיו בהמשך חייהם או שזה תלוי באורח החיים שלהם בלבד? תודה מראש.

נדודי שינה כרוניים הנם הפרעה הנדרשת לטיפול רציני. ממליץ לפנות לרופא באחד ממכוני השינה על מנת לקבל תכנית טיפול ומעקב מותאמים אישית.

10/02/2017 | 09:40 | מאת: א.א

שלום רב, אני מקווה שהגעתי למקום הנכון... ניסיתי לחפש פורום ספציפי יותר ךנושא אך לא מצאתי. אני שואלת לגבי אבי, בן 62 עם קוצב לב וסובל מדום נשימה משמעותי. לא מצליח לישון עם המכשיר כמו שצריך... קיבל מכתב ממשרד התחבורה על הזמנה לבדיקת עירנות יומית בכדי לדעת האם הוא עדיין כשיר לנהוג. ברצוני לדעת איך מתבצעת הבדיקה? לא קיבלנו תשובות בנושא.... האם במהלך השהות בחדר הבדיקה הנבדק נמצא במצב פעיל? האם הוא יכול לבחור עיסוק כלשהו? האם הדבר נמנע ממנו? אני חייבת שגם אני שאני בת 36 ובריאה אם אשאר בחדר שקט לפרקי זמן שכאלו ברצף כנראה שאתחיל להיות ישנונית... האם כך בודקים בודקים כשירות של בן אדם לנהוג?? הכביש אינו דומה בשום אופן לחדר הבדיקה... אשמח לקבל הסבר. תודה מראש.

בדיקת היכולת לשמור על ערנות מתבצעת בהתאם למתכונת וקריטריונים בין לאומיים. בבדיקה זו הנבדק יושב על כורסה בחדר. במהלך הבדיקה אסור לעסוק בפעילות כל שהיא. תוצאות הבדיקה נקבעות על פי משך הזמן הממוצע שלקח לנבדק להירדם כך שלא כל הרדמות תגרום לאבחון של ישנוניות יתר. למעשה בדיווחים שונים ממעבדות שינה בארץ ובעולם מסתבר שרק אחוזים בודדים מן הנבדקים (2-5%) נמצאים כסובלים מישנוניות יתר. אצל נבדקים אלו הסיכון להרדמות על הכביש מוגבר והם מהווים גורם סיכון לעצמם ולנוסעים אחרים ברכבם או סביבם כך שטובתם האישית היא להימנע מנהיגה. מעבר לשאלת רישיון הנהיגה, חשוב לטפל בהפרעת הנשימה בשינה מאחר שפרט לסיכון לתאונות קיים גם סיכון מוגבר ללקות במחלות לב וכלי דם בכללם שבץ מוחי והתקפי לב. הטיפול ב C-PAPאכן נמצא יעיל במניעת סיבוכים אלו. עבור חולים שאינם מצליחים להסתגל לטיפול הנ"ל קיימות אופציות טיפוליות נוספות שגם הן יעילות במידה לא פחותה. ללא קשר לתוצאות הבדיקה ממליץ לפנות למרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה במחלקת אף אוזן וגרון בבית החולים איכילוב. המרפאה מתמחה בטיפולים עבור חולים שאינם מסתגלים למכשיר ה C-PAP .

31/01/2017 | 20:14 | מאת: מירי

אני נמצאת במקום בו יש רעש של נביחות כלבים שמעיר אותי (שוב ושוב :-(), ומחפשת אטמי אוזניים כדי לא להתעורר מהנביחות. מישהו יכול להמליץ על אטמים טובים (שלא מכאיבים)? מישהו אולי ניסה את Happy Ears ויכול לתת דיס/המלצה?

אין ברירה אלא לנסות. צריך כמובן להקפיד על החלפת האטמים תכופות או ניתן לבקש אטמים מותאמים אישית (מסופק במכנים למכשירי שמיעה) ולדאוג לחיטוי לפני השימוש.

31/01/2017 | 18:59 | מאת: מור

שלום ד"ר. בן 25 בריא,לא נוחר,BMI תקין. מתלונן על שינה לא מספקת והתעוררויות תכופות ותחושות עייפות ביום. ביצעתי בדיקת שינה ולהלן התוצאות: הנבדק נרדם תוך כ- 17 דק'. הוא שהה במיטה כ-6:17 שעות. במהלך השינה לא נשמעו נחירות. במהלך כל הלילה לא נצפו כלל הפרעות נשימה בשינה. ריווי החמצן הממוצע 97%. יעילות השינה 77%. לא נרשמו תנועות רגליים מחזוריות. סיכום והמלצות: בבדיקת השינה לא נמצאה תסמונת דום נשימה ולא תנועות רגליים מחזוריות. יעילות שינה נמוכה. אציין שמאז הבדיקה השינה שלי נהייתה ממש גרועה. מתעורר הרבה, כאילו משהו עוצר אותי בשינה וגורם לי להתעורר, ככה כמה פעמים. ומרגיש שהשינה שלי לא מרעננת וגם פיזית חלש. מה דעתך ד"ר?

מדובר באינסומניה. בדיקת השינה אינה תורמת הרבה לאבחנה זו. אנא פנה לייעוץ אישי באחד ממכוני השינה.

28/01/2017 | 13:21 | מאת: דור

אובחנתי עם דום נשימה בדרגה בינונית. סי פאפ אינו אלטרנטיבה עבורי, אילו אפשרויות יש לי מלבד סד דנטלי?(גיל 53 מצב בריאות טוב, משקל תקין)

דום נשימה בשינה מטופל באופן שמרני באמצעות cpap או התקן דנטלי. במקרים מסוימים גם שמירת תנוחת שינה. הפחתה במשקל הנה גורם מסייע בחלק מהמקרים. הטיפול הכירורגי מיועד לאלו שאינם יכולים או אינם מעונינים בטיפול השמרני. הטיפול בחיך באמצעות לייזר איננו בדוק לא מבחינת התועלת ויתרה מכך גם לא מבחינת הנזק שהוא עלול לגרום. מסיבה זו טיפול זה אינו מוכר על ידי רשויות הבריאות השונות בארץ ובעולם כטיפול להפרעת נשימה בשינה.

שלום, אמי קיבלה לביתה ערכה לבדיקה ממכון שינה, הבדיקה קבעה שהיא סובלת מדום נשימתי ושנחירותיה מגיעות ל- 70 דציבלים. האם רצועת ב- snorifix יכולה לעזור לה?

רצועת סנורפיקס לא אושרה ע"י רשויות הבריאות לטיפול בהפרעות נשימה בשינה. משמעות הדבר היא שאין מידע אמין ומבוסס מדעית כל שהוא לגבי התועלת של מכשיר זה וכן לא לגבי נזק אפשרי. ממליץ לנסות התאמת מכשיר C-PAP ובמידה ומסיבות שונות לא מתאפשר לפנות להתאמת טיפול מקצועית. ניתן במסגרת המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה במרפאת אאג בבית החולים איכילוב.

תודה רבה .

האים ניתן לישון על הצד וזה עוזר לנחירות

13/01/2017 | 14:07 | מאת: אור

האם קול צרוד שהחל לפני כשנה לאחר מחלת השפעת ולא חוזר לקדמותו יכול להוות את הסיבה לכך.

הפורום אינו עוסק בבעיות מיתרי הקול אלא בעיות שינה בלבד. ממליץ לפנות לבדיקה אצל רופא אאג

05/01/2017 | 20:23 | מאת: חופית

שלום, האם ייתכן שאדם שאינו נוחר יסבול מדום נשימה בשינה בדרגה בינונית? ואם כן, עד כמה זה שכיח?

הדבר ייתכן בשני מצבים: 1. הפרעת נשימה מרכזית הנגרמת מתת פעילות של מרכזי הנשימה המוחיים בשינה. 2.לאחר ניתוח במקרים בהם הנחרה טופלה ביעילות אך דום הנשימה לא נפתר. שני המצבים אינם שכיחים במיוחד.

28/01/2017 | 17:08 | מאת: חופית

שלום, בהמשך לשאלתי הקודמת אני מוסיפה את הנתונים מבדיקת השינה. אשמח לדעת האם נתונים אלה מעידים על דום נשימה על אף שנמצא כי הוא נוחר רק 3% מהזמן: נערכה בדיקת שינה ביתית שכללה את ערוצי הבדיקה: נשימת אף, נשימת חזה ובטן, דופק, רמת ריווי חמצן בדם, נחירות ותנוחת שינה. משך הבדיקה: 7 שעות 54 דקות. אובחנו 88 הפסקות נשימה מלאות. אובחנו 82 הפסקות נשימה חלקיות. צפיפות הפסקות נשימה: 23.4 אירועים לשעה. נרשמו 147 ירידות ברמת ריווי החמצן בדם מרמה בסיסית של 97% עד למינימום של 84%. אחוז הזמן בו ריווי החמצן מתחת ל 90 אחוז- 3%. במשך 3% מהלילה נשמעה נחירה. תודה

03/01/2017 | 15:42 | מאת: זקן בתיה

מתפית לב חזקות מזה אומר תודה

לעיתים תכופות ההתעוררות מתרחשת מתוך שנת חלום. במקרים אלו תתכן תחושה של דפיקות לב מהירות ו\או חזקות. התופעה הנה פיזיולוגית ואינה מעידה על הפרעה כל שהיא.

30/12/2016 | 13:36 | מאת: נועה

אני מתעוררת באמצע הלילה ולא נרדמת שוב (נניח הולכת לישון ב12 ומתעוררת ב5) זה גורם לי לעייפות רבה אחהצ ובערב הבא, לפעמים נרדמת ממוטטת ב9 בערב ומתעוררת ב1 בלילה, קמה רעננה, ושוב מעגל שינה בעייתי, אני מרגישה עייפה לעתים קרובות מ18:00 בערב ואילך, (לישון בצהרים ב-3-2 קשה לי, מתקשה להרדם או שאני בעבודה) הייתי רוצה לישון 7-8 שעות בלי להתעורר (או כשמתאפשר ואני בבית - להצליח לישון בצהרים ולהשלים...) מה עושים ? תודה אגב, האם יתכן וזה מאט לי את הירידה במשקל?

ממליץ לנסות קיבוע שעת הכניסה למיטה ב 23:00 . הדבר יכול לסתנכרן טוב יותר עם השעונים הביולוגיים ולאפשר תוספת שעת שינה.

27/12/2016 | 21:28 | מאת: רועי

.שלום האם מדידת רמת החמצן בדם באצבע מושפעת מזרימת הדם באצבע? השאלה היא לאדם שישן על הצד ומדי פעם היד נרדמת. האם הירדמות היד קשורה לזרימת הדם ביד? ואם כן, האם הפרעה באספקת הדם ליד תשפיע על מדידת הסטורציה באצבע? אם זה אכן כך, אז המדידה בשינה אינה בהכרח אובייקטיבית. תודה

הרדמות אינה נובעת משינוי בזרימת הדם אלא מלחץ על העצב המעצבב את כף היד. מדידת החמצן איננה מושפעת משינויים פיזיולוגיים בזרימת הדם. למרות זאת עדיין ייתכנו בחלק מהמדידות אי דיוקים בגלל סיבות טכניות שונות. יחד עם זאת , קביעת ארוע של הפרעת נשימה בשינה מתבססת על מדדים רבים ורמת החמצון הנה רק אחת מהם.

שלום רב כשאני מנסה ללכת לישון לא אחת אני שומעת כאילו את דפיקות ליבי ולא מצליחה להירדם ללא כדור שינה. מה פשר התופעה? איך אני יכולה להתגבר עליה ללא כדור? בברכה ט

תרגול נשימה איטית עמוקה וקצבית.

18/12/2016 | 14:23 | מאת: אני

או ליתר דיוק החיפוש אחר האהבה... שלום, אני בן 29 עם תסמונת אספרגר ( הפרעת תקשורת, אוטיזם בתפקוד גבוה ). במקרה האחרון שלא ישנתי לילה שלם הוא בגלל שרציתי להמשיך להתכתב באינטרנט, להתייעץ שם על בעיותיי וגם כי כנראה לא הרגשתי מספיק עייפות. לא ישנתי הלילה כי התאכזבתי שבגלל חוסר הבנה דייט ראשון אחד שערכתי עם בחורה נכשל וכי כעסתי על הוריי שלא הדריכו אותי כראוי לקראת הדייט. אני מפחד שהעצבנות הזו תימשך ואני לא יישן יותר בלילות. מה עושים ? בנוסף, למדתי על עצמי שאני לא יושן לילות רק לעיתים רחוקות ובעיקר באירועים מיוחדים כמו טיסה לחו"ל וכו'... זה לא הפרעה, נכון?

קושי להירדם על ריקע של מתח נפשי ובעיקר כזה הנובע מבעיות היומיומיות איננו נדיר ולמעשה כל אדם חווה אותו מידי פעם. הדבר אינו מביא לידי הפרעה קבועה ובדרך כלל לאחר זמן קצר השינה חוזרת למסלולה.

15/12/2016 | 07:36 | מאת: 22

מצב כרוני של לישון בקושי עושה בעיות בזכרון או לגרום להתקף לב , שבץ וכו' ?

תהליך גיבוש הזיכרון מתרחש תוך כדי שינה ולכן חסך שינה כרוני עלול לפגום בזיכרון ובכשר הלימוד. חסך שינה אכן מהווה גורם סיכון להתפתחות יתר לחץ דם , מחלות לב ומחלות כלי הדם.

15/12/2016 | 07:17 | מאת: ג'וני

איזה טיפול יש לאיש שיושן פחות מ 5/6 שעות בלילה וקצת עייף ביום ולא עזר שום תרופות + הבדיקת שינה יצא בסדר בשביל להחזיר אותו למצב נורמלי

מדובר במצב המכונה אינסומניה. הטיפול באינסומניה הנו מורכב ולכן אינו מתאים לייעוץ במסגרת הפרום.

לאנשים בעלי נטיה לנחור, ובכלל. האם נטילת כדורי שינה גורמת (או מחמירה) לדום נשימה בשינה? מה הסיבה לכך? יש הוראה למניעת נטילה במקרים כאלו? והאם מלטונין זה גם בעייתי? ומה לגבי תוספים טבעיים מרגיעים, כמו פסיפלורה, או התוספים של רגיעון וכדו? יש גם כדורים על בסיס אנטיהיסמין, מה לגבי זה? תודה

כדורי השינה הוותיקים המשתייכים למשפחת הבנזודיאזפינים עלולים לגרום לדיכוי נשימתי קל ולכן מומלץ שלא להשתמש בהם במקרים בהם קיימת הפרעת נשימה בשינה משולב ת עם הפרעה ביכולת להרדם וביכולת לשמר את רצף השינה. קיימות תרופות שינה חדישות יותר בהן הבעיה לא קיימת. לדבי הטיפול בנוגדי היסטמין. מדובר בשימוש בנוגדי היסטמין מן הדור הראשון שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא יצירת מצב של עייפות וישנוניות. תרופות אלו אינן מדכאות נשימה אך הבעיה העיקרית בהן היא התמשכות הפגיעה בערנות אל תוך שעות הבוקר.

11/12/2016 | 22:50 | מאת: ירמי

שלום לאלו מקרים מתאים התקן דנטלי במקרה של נחירות ודום נשימה בשינה? באלו מקרים זה לא מתאים, או אפילו אסור? האם זה נמצא בקופות החולים כמו מכשירי הסיפאפ? האם התקן דנטלי מתאים גם לנשימת פה (במקרה של אף סתום למשל) וגם לנשימת אף? אני מבין שזה לא דבר זול בכלל, האם יש גם התקן זמני לניסיון בשביל לראות איך האדם מסתדר והאם זה עוזר לבעיה שלו? תודה

בעקרון ההתקן מתאים להפרעה בדרגת חומרה קלה עד בינונית באנשים במשקל תקין או עם השמנת יתר קלה ובעלי משנן תקין. קיימות עוד בדיקות התאמה שונות המבוצעות ע"י הרופא המטפל. תנאי להתאמת ההתקן הנו משנן יציב ומפרקי לסת תקינים. הטיפול איננו בסל הבריאות ולכן קופות החולים אינן משתתפות. אין התקן המתאים לניסיון.

10/12/2016 | 20:34 | מאת: רונן

שלום האם יש מניעה לבצע בדיקת שינה בלילה לאחר שבאותו ערב נעשית בדיקת סיטי עם חומר ניגוד? לחומר ניגוד יש השפעה כלשהי על השינה? יש בזה משהו שיכול לגרום להפרעות כלשהן ו/או לגרום לכך שהתוצאות לא יהיו אמיתיות? תודה

אין מניעה

09/12/2016 | 03:11 | מאת: דניאל

שלום נשלחתי ע"י קרדיולוג לבדיקת שינה לשלילת דום חסימה נשימתי, כחלק מבירור לסיבה לירידות ברמות חמצן בדם. אני בן 42, לא מעשן, לחץ דם לפעמים תקין, לפעמים גבולי, לאחרונה קצת עלה. ביקשתי בדיקת שינה ביתית מאחר וגם כך יש לי בעיות שינה, ולישון במקומות אחרים עוד יותר קשה, וכן כי שעות השינה שלי מאוחרות. תכנתו לי את המכשיר שיתחיל לפעול באחת וחצי בלילה, עד 10.30 בבוקר, אך כמובן שלא ביליתי את כל השעות הללו בשינה. אלו התוצאות: הנדון: דו"ח בדיקה פוליסומנוגרפית הרישום נערך 01:30 עד 10:29 TIB 08:59 סיבת הפניה: נשלח לבדיקה לשלילת דום נשימה לילי, עודף משקל. במהלך הלילה נרשמו הפרטים הבאים: EMG ,תנועות נשימה (חזה ובטן) זרימת אוויר (אף+פה), תנועות רגליים, SAO2. נשימה: ריוויון חמצן בסיסי 87% החולה בילה 90.6% מהלילה מתחת לריווי חמצו 90%. נחירה, נשימה פרדוקסלית, ריבוי הפסקות נשימה בצפיפות של 31.7 לשעה. מלוות התעוררויות וירידה בסיטורציה עד 72%. מתוכם נצפו 8.5 אפניאות חסימתיות, ו- 23.2 היפופניאות. סכום והערות: דום נשימה חסימתי לילי בדרגה קשה. מומלץ: 1 .ניסיון טיפולי ע"י NCPAP ומעקב במרפאת ריאות/שינה. 2 .בדיקת רופא שיניים מומחה לצורך התקן דנטלי. 3 .ייעוץ דיאטנית וירידה במשקל. דו"ח בדיקה זו הינו ראשוני והתשובה אינה מחייבת אלא רק לאחר בדיקת רופא שינה וחתימתו על הבדיקה. מה משמעות הממצאים בדו"ח? מה זה "נשימה פרדוקסלית"? מה פשר הסטורציה הנמוכה? אם אני מבין נכון, זה לא רק בזמן השינה עצמה? (והאמת שאני מודע לכך שהסטורציה שלי לא משהו בכלל, גם ביום, אין לי מושג למה). האם זה חריג במיוחד? מסוכן? מה יכול להיות הסיבה לזה? הירידה בסטורציה עד לרמה של 72 אחוז, זה דבר שגרתי אצל אלו שסובלים מדום נשימה בשינה? לגבי הפסקות השינה, האמת שזה די מפתיע אותי, כי נדיר שיש לי כאבי ראש בבוקר, ואני לא נרדם ביום בפתאומיות או משהו כזה. לפי מה בעצם מאבחנים את הפסקות הנשימה (בבדיקת שינה ביתית שהיא ללא EEG וללא ניטורים נוספים שקיימים במעבדת שינה)? אם זה לפי הסטורציה, הרי היא גם ככה לא תקינה אצלי, כך שאולי זה לא מדד אובייקטיבי? תודה

לאחר בדיקת השינה אתה אמור לפגוש את הרופא במכון ולקבל הסבר מפורט לכל שאלותיך. על פי המתואר בבדיקה אתה אכן סובל מהפרעה משמעותית בנשימה בשינה. הפרעת נשימה נמדדת באמצעות פרמטרים מרובים ולא רק ירידות בריווי החמצן. אין צורך בבדיקת EEG על מנת לאבחן הפרעת נשימה בשינה. . מבחינת ריווי החמצן , הפרעת הנשימה באה לידי ביטוי בירידה נוספת בריווי מעבר לזה הבסיסי שאינו תקין אצלך ככל הנראה מסיבות אחרות. נשימה פרדוקסלית הינה חוסר סנכרון בתנועות הנשימה של הבטן עם אלו של החזה וזה ביטוי נוסף להפרעת הנשימה. הפרעת נשימה בשינה בחומרה כמו זו ממנה אתה סובל עלולה לגרום לסיבוכים בריאותיים משמעותיים כולל עליה בלחץ דם, הפרעות קצב הלב, אירועים מוחיים ולבביים ועוד מרעין בישין מסוגים רבים. קיים צורך חד משמעי בטיפול. ממליץ אכן לנסות התאמת ה C-PAP . במידה ואינך מסתדר עם המכשיר , אנא פנה למרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה וונחרה באיכילוב.

07/12/2016 | 17:57 | מאת: אבי סקל

שלום לרופא הנכבד, אני בן 68, פנסיונר. בסוף מאי שקלתי 125 ק"ג, שינה גרועה מלווה באלכוהול כשקשה להירדם, יקיצות מרובות וחוסר יכולת לישון, ללא שום פעילות גופנית. ערכי סוכר, לחץ דם וכולסטרול גבוהים. התחלתי פעילות גופנית, הפסקתי אלכוהול ושיפרתי את התזונה. בעקבות כך עד עתה ירדתי במשקל מעל 15 ק"ג והמדדים מאוד השתפרו. קיבלתי מרופא שינה - במכון מור - אמביאן והייתי מתעורר מוקדם אולם איכות השינה השתפרה פלאים והיה לי כוח לאימון הליכה מאומץ. בזמן האחרון אני מתעורר ב 4 ואז עד 6 אני במיטה מתעורר ונרדם כל חצי שעה ויש לי פחות כוח לאימון, והביצועים שלי יורדים מבחינת הזמן והמאמץ, כי אין לי כוח, מה שמלחיץ אותי מאוד. שאלתי היא האם יש אפשרות לטפל במרווח שבין 4 ל 6 או 7 בבוקר, כך שאקום יותר רענן ופחות עייף? אולי יש כדור שאפשר לקחת? האם הבעיה פתירה ? בכבוד רב ותודה אבי

הפורום איננו מקום מתאים לייעוץ אישי. ממליץ לחזור לרופא במכון השינה.

28/11/2016 | 23:52 | מאת: אריאל

שלום אני סובל שינה לא טובה כל כך, נוחר בשינה. נשלחתי לבצע בדיקת שינה ביתית (אתקשה להירדם במכון) לשלילת דום נשימה בשינה. יש לי כמה שאלות: 1. אם אכן יש דום נשימה, הפתרון המקובל והידוע הוא סיפאפ, אני מבין שהנשימה עם סיפאפ היא דרך האף, אלא שאצלי יש בעיה באף, ובמצב שכיבה יש לי נטיה לאף סתום. אז האם בכלל הפתרון הזה רלוונטי למי שסובל מאף סתום? 2. קראתי שישנה בדיקה שנקראת "אנדוסקופיה בשינה". מה שמאפשר להדגים בזמן ובתנאי אמת את מקור החסימה, מדוע לא מקובל לבצע את הבדיקה בכדי לדעת האם החסימה היא ממקור אפי, לוע, ובהתאם לכך לכוון את הפתרון? 3. מה הסיבה שבשכיבה האף נוטה להיסתם? והאם יש פתרונות לכך? (כשאני מגיע לרופא, הוא בודק והאף פתוח, אך הבעיה מתעוררת בעיקר בשכיבה ושינה). תודה רבה

הפרעה בזרימת האוויר דרך האף בשכיבה הנה תופעה מוכרת שיכולה להתרחש מסיבות שונות אחת מהן היא דום נשימה בשינה . במצב זה נוצרת הצרות במעבר האוויר בלוע מאחורי האף. הצרות זו גורמת לגודש אפי משני. נשימת האף משתפרת זמן קצר לאחר שמתעוררים ועוברים למצב של ישיבה. במקרים בהם יש צורך בטיפול באמצעות C-PAP , הטיפול משפר גם את זרימת האוויר האפית. במקרים בהם הפרעת הנשימה האפית נגרמת עקב חסימה מבנית , ניתן כמובן לטפל באופן תרופתי או כירורגי באף ולאפשר שימוש נאות במכשיר ה C-PAP. לגבי אנדוסקופיה בשינה, זאת מבוצעת במקרים בהם לא ניתן להתאים הטיפול ב C-PAP ולצורך התאמת טיפול כירורגי.

שלום באיזה אופן בדיקת שינה ביתית בודקת אפשרות לדום נשימה בשינה? לפי רמות הסטורציה? באם מישהו סובל באופן כללי מרמות סטורציה נמוכות(משתנות), איך הבדיקה תגלה האם הירידה ברמות הסטורציה היא בגלל המצב שלו או תוצאה של דום נשימה חסימתי? יש בכלל טעם בבדיקה כזו למי שרמות הסטורציות שלו אינן תקינות? (בפרט אם זה נעשה כחלק מבירור הסיבה לרמות הסטורציה הנמוכות). מה גם שבבדיקת שינה אין רישום מוחי, כך שלא ניתן לדעת בבירור מתי האדם היה בזמן שינה ומתי היה ער. תודה

קיימים מכשירים שונים לבדיקת שינה ביתית ואופן הבדיקה משתנה מאחד לשיני. רוב המכשירים בודקים את תנועות הנשימה ואת זרימת האוויר. אירוע של חסימה בנשימה נקבע כאשר יש ירידה בזרימת האוויר מלווה בירידה בריווי החמצן. ברור אם כן שמדד החמצן הנו באופן יחסי לרמת הריווי שקדמה לאירוע של ההפחתה בזרימת האוויר. קיימים גם מכשירים אחרים בהם הבדיקה הנה עקיפה ואז איתור הפרעת הנשימה מתבצע על בסיס זיהוי שינויים בתגובת מערכת העצבים האוטונומית השולטת בקצב הלב ובזרימת הדם בכלי הדם הקטנים של הגוף. הבדיקה הביתית פחות מדויקת מבדיקת השינה המלאה במעבדה ואולם מחקרים רבים הראו שרמת הדיוק של בדיקות אלו טובה בהחלט לצורך קבלת אבחנה נכונה וקביעת הטיפול. כל זה כמובן בתנאי שהן מבוצעות באופן המתאים ותוך קבלת האינפורמציה הנחוצה בנוגע למצב בריאותו הכללי של הנבדק.

24/11/2016 | 21:49 | מאת: מוטי

שלום אם אדם יישן 4 שעות בלילה, בין אם באופן חד פעמי או אם זה במשך כמה ימים. האם זה כשלעצמו מעלה את ערכי לחץ הדם? א"כ, מה הסיבה לכך? כ"כ גם לגבי חוסר שינה מצטבר (ושאלתי היא בלי קשר לנושא של דום נשימה בשינה, שהוא גורם בעצמו לעליה בלחץ הדם) תודה

חסך שינה כרוני הנו גורם סיכון משמעותי לעליה בלחץ הדם ללא שר לגורם החסך. חסך שינה חד פעמי איננו גורם לעליית לחץ דם אלא במקרים בהם הנטייה לעליית לחץ דם קיימת מראש. הסיבה המוכרת היא עליה במתווכי עקה(STRESS) דוגמת האדרנלין והקורטיזול.

23/11/2016 | 09:17 | מאת: שלמה

שלום. כבר מספר חודשים שהשינה שלי בלילה בסביבות 4 שעות. אני חושד באחד התרופות שאני בולע בהוראת הרופאים. האם יתכן שאחד התרופות הבאות משפיע על איכות השינה? קונטרולוק ליריקה אוקסר פלויקס ליפיטור זאלדיאר טריל תודה

הפורום אינו מיועד לייעוץ קליני. אנא פנה ישירות לרופא המשפחה בשאלת איזון התרופות

15/11/2016 | 01:31 | מאת: יוני

שלום בן 40, יש לי עודף משקל. ואני נוחר בלילה. לפני כשנתיים עשיתי בדיקת שינה, ונאמר לי שאין לי דום נשימה בשינה. אני רגיל לישון על הצד. אך גם אם אני רוצה לישון על הגב אני לא יכול. איך שאני מתחיל לנמנם/להירדם משהו נסתם ואני מרגיש שאני נחנק. מה יכולה להיות הסיבה? אפשר לדעת היכן החסימה? זה יכול לנבוע מסיבות אחרות? הרי גם אלו שסובלים מדום נשימה בשינה, עדיין מצליחים להרדם ולנשום ברוב הזמן על אף החסימה. ואני אף פעם לא מצליח להתחיל לישון כשאני על הגב. תודה

העובדה שמעבדת השינה לא הראתה קיום הפסקות נשימה בשינה עדיין לא מבטיחה לא קיימת הפרעת נשימה שאינה באה לידי ביטוי בהפסקות נשימה ממש. ממליץ לך להצטייד בתשובת מעבדת השינה וטופס 17 אם אפשר ולהגיע לבדיקה במרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה באיכילוב .

העובדה שמעבדת השינה לא הראתה קיום הפסקות נשימה בשינה עדיין לא מבטיחה לא קיימת הפרעת נשימה שאינה באה לידי ביטוי בהפסקות נשימה ממש. ממליץ לך להצטייד בתשובת מעבדת השינה וטופס 17 אם אפשר ולהגיע לבדיקה במרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה באיכילוב .

12/11/2016 | 20:56 | מאת: גיא

אהלן, בתקופה האחרונה אני מתעורר לאחר כשש או חמש שעות שינה ואז ישן קלות( לא שינה עמוקה). במהלך השינה הקלה אני חולם וכשאני מתעורר מהחלום אני שם לב שיש לי דופק מהיר. במהלך היום הדופק סדיר ובמהלך השינה הקלה הוא לפעמים דופק בקצב יותר מהיר מהרגיל אחרי חלום. דרך אגב אני זוכר את החלומות שאני חולם כביכול בשינה הקלה. התפקוד היומיומי שלי לא נפגע בעקבות השינה.תודה

בעת שנת חלום יכולה להיות עליה בדופק. התופעה הנה פיזיולוגית. אתה מרגיש בה כאשר אתה מתעורר משנת חלום.

02/11/2016 | 21:37 | מאת: דלית

אפשר הסבר תמציתי על אופן פעולת המלטונין (אפרופו סירקדין שקיבלתי לאחרונה לנסיון של 3 חד'). האם אמור לפעול מיידית להשריית שינה? האם פועל באופן מצטבר על: השריית שינה? שינוי וכיוונון זמני השינה לזמנים אופטימליים ו"נורמליים"? האם מיידי וטווח ארוך ביחד? ואם פועל - האם אמור להשתפר במשך אותם 3 חודשים, והאם ההשפעה המתקנת אמורה להשאר גם אח"כ? תודה!

סירקדין הנו מלטונין בשחרור מושהה. תפקידו העיקרי של המלטונין בתחום השינה הוא כסמן המאותת למוח כאשר תזמון השעונים הביולוגיים השונים מתאים לשינה והוא למעשה חלק ממערכת המתאימה באופן קבוע את השעונים הביולוגיים לשעות האור והחושך של היממה. השריית שינה ע"י מלטונין היא אפקט נוסף ונלווה לתזמון השינה. השריית השינה מתרחשת באופן יעיל יותר כאשר המלטונין ניתן בשעות בהן גם השעונים הביולוגיים האחרים מתואמים למצב המאפשר שינה. השריית השינה תלויה לכן בזמן הנטילה של התרופה(בניגוד לכדורי השינה הרגילים). האפקט המיישן של המלטונין חלש באופן משמעותי בייחס לתרופות השינה האחרות.

07/11/2016 | 14:20 | מאת: דלית

תודה על ההסבר. אני הולכת לישון באחת וחצי ומתעוררת (עם שעון) בקושי בתשע וחצי. רוצה להקדים באיזה שעה את שעת השינה בלילה ולהצליח לקום מוקדם יותר. כמה זמן לפני השינה מומלץ לקחת את הסירקדין? בשבוע שלקחתי זה היה חצי שעה- שעה לפני השינה. אני רואה שרשום 1-2 שעות לפני השינה. וגם רשום שכדאי אחרי אוכל. ז.א. שצריך לאכול צמוד לשעת השינה? ואם שאר סמני השינה כמו עמעום אורות והורדת הילוך לא יהיו - לא תהיה השפעה למלטונין? והאם אחרי 3 חודשים של שימוש, בתקווה ויהיה שינוי בשעות השינה ובאיכותה - האם השינויים ישארו ללא הכדור? תודה

01/11/2016 | 13:26 | מאת: יעל

שלום, אני מתעוררת מתוך שינה מתחושת מחנק כמעט כל לילה. נבדקתי במעבדת שינה ובאותו לילה התופעה לא התרחשה. האם קיימת בדיקה שיכולה לבדוק כמה לילות עד שהתופעה מופיעה? תודה מראש.

תחושת מחנק בשינה עלולה להגרם מסיבות שונות. אחת מהן היא הפרעת נשימה בשינה. הפרעת נשימה בשינה הנה תופעה המתרחשת באופן קבוע כאשר נרדמים. אם במהלך הבדיקה הייתה שנת לילה מספיקה מבחינת משך זמן השינה ולא נרשמה הפרעה משמעות הדבר שצריך לחפש את המקור לסימפטום במקום אחר. להשלמת הברור מוזמנת להגיע לבדיקה במרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה באיכילוב.

26/10/2016 | 01:08 | מאת: מתעניין

שלום רב , יש לי שתי שאילות : 1. האם ניתן להשתמש במכשיר בזמן צינון עם נזלת ואף "סתום " ? 2. האם לא כדאי לשנות את הלחצים במקרה כזה ? תודה

ניתן להשתמש תוך כדי טיפול בטיפות אף למשך יומיים שלושה . בכל מקרה לא ממליץ לשחק עם הלחצים של המכשיר.

23/10/2016 | 00:57 | מאת: טלי

לאחרונה אני עייפה כל הזמן, מסוגלת להירדם בערך בכל מקום ובכל מצב למספר רב של שעות. לא יצא לי לאחרונה להתעורר מעצמי בלי שמישהו יעיר אותי ויעודד אותי לקום. בנוסף, בשבועות האחרונים אני מצוננת ויש לי כאבי ראש. האם יש קשר בין הדברים? מה אוכל לעשות כדי למנוע את המצב העייפותי הקיים? (במיוחד כי עוד מעט חוזרים לשגרה ולעבודה וזה יהיה קשה אם אירדם בכל רגע)

הצטננות עקב מחלה וראלית או נזלת אלרגית יכולים בהחלט להיות גורם לעייפות. ממליץ לפנות לרופא משפחה לקבלת טיפול בהתאם

הצטננות עקב מחלה וראלית או נזלת אלרגית יכולים בהחלט להיות גורם לעייפות. ממליץ לפנות לרופא משפחה לקבלת טיפול בהתאם

22/10/2016 | 11:00 | מאת: דוד

שלום לכם רופא/ים ניכבד/ים אובחנתי כ לוקה באינסומניה כבר לפני 15 שנה , למדתי לחיות עם זה פחות או יותר 1/2 כדור סטילנוקס בסוף שבוע , לאחרונה עקב מצב (לא טוב)עיסקי של בני לקחתי את זה קשה מדי והכנסתי את עצמי למצב סטרס חזק , זה החל לתת את אותותיו מבחינה נפשית ובריאותית . רופא המשפחה המליצ לי על סטילנוקס ולוריוון , התחלתי לקחת על בסיס יומי (למשך 10 ימים) , אבל לאחר שקראתי את תופאות הלוואי החלטתי להחזיר את השליטה אלי והתחלתי התהליך של גמילה ירדתי במינון , והלילה אפילו נרדמתי ללא עזרת הרופות , אני מנעזר בייעןץ פסיכולוגי . האם יכולים להדריך אותי הלאה בתודה דוד

העובדה שאתה מצליח להירדם גם ללא הכדור הנה סיבה טובה לאופטימיות לגבי יכולך להגמל לחלוטין מתרופות שינה. צריך כמובן זכור שכמו בכל גמילה יש עליות ומורדות וצריך לעבור את המורדות מבלי להשבר. אתה יכול נסות להיעזר בתרגול CBTI .

20/10/2016 | 12:15 | מאת: איקו

שלום לד"ר אייל אודה לעזרתך 1. קושי עצום להרדם בלילה. אחרי שאני מתגלגל עלי ליטול אסיוול 10 מג ולרב גם אמביאן 12.5 מג --ואז אני מצליח להרדים את האיש. לרב זה בין 01 ל 03 בלילה. אין לי בעיה להרדם ביום. יש הפרעות בשינה, שנמדדו בבדיקה במכון , הומלץ על CPAP אליו אינני מצליח להתרגל כי. 2. אני סובל מאף חסום ,שרק מי מלח היפרטוניים ואלרין או אלנזה --וזה גם למעט שעות 3-6 , פותחים אותו. סיפור של שנים. אין פוליפים ואטרופיק ריניטיס. אשמח להצעותיך ותודה לעזרתך חג שמח איקו

בעיית האף הנסתם עם מעבר לשכיבה הינה אכן משמעותית ולעיתים מפריעה מאוד בהליך ההרדמות ובוודאי בשימוש ב C-PAP . הסיבות לעיתים הנן מורכבות יותר מאשר פוליפים או סטיית מחיצה. צריך לבדוק כמובן. אתה מוזמן לפנות למרפאה טיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה ב אאג באיכילוב. אנא הבא את תוצאות בדיקת השינה וכל תוצאה של ברור רפואי אחר שביצעתה בעניין.

12/10/2016 | 13:53 | מאת: תימי

שלום רב, לפני שלושה שבועות תרמתי כליה. מאז הניתוח אינני מצליחה לישון שינה איכותית. לאחר שסבלתי מתשישות משמעותית , ובעצת הצוות הרפואי נטלתי כדור שינה בונדרמין במשך לילות. הכדור סייע לי אולם אינני רוצה להתמכר לו ולכן הפסקתי ליטול. ללא הכדור אני לא מצליחה לישון מעל לשעה שעתיים וגם שינה זו אינה עמוקה דייה. האם תופעה של נדודי שינה/ שינוי השעון הביולוגי לאחר ניתוח מוכרת ? מה הוא הטיפול האלטרנטיבי לכדורישינה ? תודה

אני מניח כמובן שכל הבדיקות הנוגעות למצב הרפואי לאחר הניתוח הנן תקינות. אם אכן כך ייתכן ומדובר בהפרעה הנובעת ממצב נפשי של חרדה סמויה או אחר. ממליץ לפנות תחילה לייעוץ מקצועי לברור אפשרות זו ובמידה ותאובחן ניתנת לטיפול באמצעים שונים. במידה והאבחון ישלול חרדתיות , ניתן לנסות טיפול באמצעות שיטה הנקראת CBTI

שולחים למשרד התחבורה ויכול להיות שתקבלו מכתב ממשרד התחבורה שעליכם להפקיד את רישיון הנהיגה שלכם. מה שמפריע לי שאתה זקוק לעזרה ואתה בא לרופא ובמקום שיעזרו לך אז (סלחו לי על המילה) דופקים אותך.

הפרעת נשימה בשינה במקרים רבים באה לידי ביטוי בעייפות. בחלק מהמקרים מדובר בהופעת ישנוניות במהלך היום והדבר גורם להרדמות בלתי נשלטת. חלק לא מבוטל מתאונות הדרכים הקשות נגרמות בגלל ישנוניות וחלק מאלו נובע מהפרעת נשימה בשינה שלא טופלה כראוי. חולה הסובל מהפרעת נשימה בשינה ואינו מטופל מסכן את עצמו במובנים אחדים: 1. עלול להיות מעורב בתאונת דרכים \עבודה\בית עקב קושי לשמור על ערנות. 2.ההפרעה גורמת במקרים רבים לסיבוכים הכוללים מחלות לב וכלי דם כלומר עליה בסיכון ללקות בשבץ מוחי או התקף לב. ההפרעה גורמת גם לשכיחות יתר של מחלות כרוניות נוספות וקצרה היריעה כאן מכדי לפרט. 3.ההפרעה עלולה לפגוע בחיי הזוגיות. חולה כזה מסכן גם את סביבתו לא רק בגלל שפרעה לבן\בת הזוג בשנתם אלא גם בגלל הסיכון לפגוע באזרחים אחרים במהלך תאונה הנגרמת בגלל הקושי לשמר הערנות. על מנת לטפל יש כמובן תחילה לאבחן ההפרעה. האבחון מבוצע באמצעות בדיקת מעבדת שינה. לאחר האבחון מוצע טיפול. טיפול יעיל בהפרעת הנשימה בשינה מטפל גם בבעיית העייפות והישנוניות. הטיפול השמרני הנו באמצעות מכשיר C-PAP ואכן הוכח שטיפול זה במידה ומותאם ומבוצע כראוי מפיג את העייפות והישנוניות. לצערנו הטיפול מתאים רק ל 30-40 אחוזים מן הנבדקים. מסיבה זו הוקמה בבית החולים איכילוב המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה. במרפאה זו מוצע מגוון טיפולים שמרניים וכירוררגיים נוסף על מכשיר ה C-PAP . מה שמאפשר לטפל ברוב הסובלים מהפרעת הנשימה בשינה באופן יעיל. מאז הקמת המרפאה היו מספר מטופלים שהגיעו לבדיקה לאחר התליית הרישיון ובהמשך לאחר טפול מוצלח רישיונם הושב. התליית רישיון הנהיגה ע"י משרד התחבורה מתרחשת רק בתנאים מסוימים המתקיימים באופן נדיר: 1.הפרעת נשימה בשינה משמעותית 2.מבוצעת בדיקה נוספת וזו מוכיחה ישנוניות בלתי נשלטת(הבדיקה נקראת MSLT) 3.מסיבות כל שהן החולה אינו מטופל. בסך הכל מספר הנבדקים שרישיונם הותלה במצב זה הנו קטן מאוד. מדובר במקרים ספורים בכל שנה. כאשר שוקלים מצד אחד את הסיכונים הרבים בהפרעת שינה בלתי מטופלת לעומת הסיכון הזעיר לרישיון הנהיגה, נדמה לי שבכל מקרה עדיף לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת הנשימה בשינה. התנהלות נכונה במקרים הללו והדרכה נכונה של המטופל תמנע באופן כמעט מוחלט את התליית הרישיון.