פורום הפרעות שינה ונחירות

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות. לפורום הפעיל - מחלות אף אוזן גרון
הנה תופעה מעניינת: כל בעלי החיים המוכרים לנו ישנים במחזוריות יומית. מעניין עוד יותר לציין שגם צמחים ישנים, ולמעשה צורות מסוימות של שינה קיימות כמעט בכל היצורים החיים על פני כדור הארץ. למרות כלליות השינה, הידע לגבי חשיבות השינה ותרומתה לבריאות הולך ומתבהר רק בשנים האחרונות. השינה משפיעה בדרכים שונות על כל מערכות הגוף: לב וכלי דם, עצבים, מערכת החיסון, עיכול ועוד. השינה גם מושפעת ומשפיעה על מערכות הנפש השונות. הידע כאמור הולך ומתרחב, ועדיין רב הנסתר בעניין השינה - תפקידיה והשפעותיה. במסגרת רפואת השינה, אנו עוסקים בעיקר באבחון וטיפול באיכות השינה, משך השינה ותזמון השינה.
1424 הודעות
1364 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעות שינה ונחירות

28/02/2019 | 11:48 | מאת: משה

שלום רב דר' אני כבן 50 בריא בדרך כלל סובל מדום נשימה בינוני שאובחן בשנת 2017 ומאז תהליך ירידה במשקל משמעותית -- מעל10קג וכן שימוש במכשיר CPAP בנוסף נזלת כרונית. נחירות בלי מכשיר CPAP ירדו אך קיימות. קראתי על טיפול שמעביר חום לריריות האף בהרדמה מקומית העלות שלו גבוהה אבל לי חשוב לדעת על סיכונים ואפקטיביות מנסיונך ובעיקר למה זה עוזר? צמצום נחירות נזלת ו אולי גם לצמצום דום הנשימה והסיכון הגלום בכך תודה

מדובר בטיפול בקונכיות האף באמצעות גלי רדיו או בטכנולוגית COBLATION הטיפול יכול לשפר את הנשימה האפית במקרים בהם עיקר הבעיה הנה הגדלת הקונכיות התחתונות. הטיפול אינו מיועד למקרים של נזלת כרונית. עבור מקרים אלו קיימים טיפולים תרופתיים שונים.

באופן כללי, מה הדרך שלדעתך כדאי לשקול כדי להקל על גמילה מאמביאן סי.אר 6מ"ג? ללא הכדור לא מצליח להרדם... לוקח אותו 2 חודשים.

הגמילה צריכה להתבצע בהדרכה ומעקב של רופא המתמצא בענין. הפורום אינו מיועד לייעוץ רפואי קליני אינדיבידואלי.

24/02/2019 | 14:06 | מאת: דנה

שלום ד"ר כבר כמעט 4 וחצי שנים שאני סובלת מדופק מהיר מיד כשנכנסת למיטה וכשמתעוררת. זה גורם לי קשיים לתפקד רגיל. אני לא מצליחה לקום מהמיטה עם הדופק הזה כמעט שעה. סתם מתענה במיטה בבוקר בנוסף היד שלי השמאלית רדומה בבקרים. כמו כן שינוי תנוחה לעיתים מחריף את העניין. גם מיד כששוכבת קורה אותו הדבר. נראה לי שגם חלק מהךיךה הדופק ממשיך אבל לא בטוח. פוגע באיכות החיים שלי. לא יכטלה להגיע לעבודה בבוקר טלכן הפסקתי לעבוד. האם קשור למשהו? ערכתי בדיקות דם.יצאו תקינות ב"ה יחסית. תופעה מוזרה שאני לא יודעת איך לטפל בה . בברכה .

ממליץ לפנות לרופא המדפחה ולהשלים ברור לחץ דם בשינויי תנוחה. שינויים כאלה יכולים לגרום לדופק מהיר. במידה ותקין אז קרוב לודאי מדובא בשינויי דופק פיזיולוגיים המתרחשים עם התעוררות משינה. בכל מקרה הדבר ניתן לטיפול תרופתי.

29/07/2020 | 22:31 | מאת: דנה

תודה על התשובה בזמנו.. לאחרונה אובחנה הפסקת נשימה בשינה 25 בשעה האם יש קשר להערכתך לדופק בשינוי תנוחה לשכיבה? כמו כן האם כויות דיי נרחבות בשתי רגליים דרגה 3 עם השתלות עור יכולות לגרום לבעיה בזרימת הדם בלילה ולדופק הזה ? תודה

12/02/2019 | 07:01 | מאת: אפרת

שלום, בת 47, נמצאת במנופאוזה-הפסקת מחזור. סובלת מאז מבעיית שינה-נרדמת בקלות אך בסביבות אחת או שתיים בלילה מתעוררת, מרגישה עירנית ומתקשה מאוד להרדם אח"כ. קבלתי טיפול הורמונלי חליפי ובעזרתו ישנתי מצוין, אבל כעת בעקבות היסטוריה משפחתית של סרטן הומלץ לי להפסיק. אשמח לדעת איזה תרופות אחרות ללא תופעות לוואי ניתן לקחת לשיפור השינה, ואיזה רופא רשאי לרשום תרופות כאלה. תודה.

קיים מגוון טיפולים המתאימים למצבך חלקם תרופתיים וחלקם לא. כל רופא רשאי לרשום תרופות לשינה. טיפולים שאינם תרופתיים כוללים טיפולים התנהגותיים (CBTI), ביופידבק ואחרים .

29/01/2019 | 15:14 | מאת: אורח

ד"ר שלום רב, מי שסובל מדום נשימה בשינה בחומרה בינונית קשה, ומאוחר יותר אובחן בהפרעת קשב וריכוז יכול ליטול ריטלין? מבחינת דום נשימה בשינה? תודה מראש

במקרים רבים טיפול מתאים בהפרעת הנשימה מיתר את הצורך בטיפול בריטאלין בהפרעת הקשב וריכוז. על כל פנים אין מניעה מטיפול בריטאלין.

14/01/2019 | 11:00 | מאת: לירן

שינה לא רציפה, מתעוררת בערך 4-5 פעמים בלילה. האם יש אפשרות לדעת מדוע זה קורה?

קיימות סיבות אפשריות רבות ליקיצות במהלך השינה. ממלץ ייעוץ רפואי אינדיווידואלי. בחלק מן המקרים בדיקה במעבדת שינה יכולה לאבחן הסיה ליקיצות

התחלתי טיפול בטופמקס לפני כחודש למניעת מיגרנות. בת 70. התחילו נדודי שינה קשים, ישנה כארבע שעות בלילה ומרגישה רע מאוד. מתחילה להוריד מינון הטופמקס בהדרגה. האם הטופמקס גרם לנדודי השינה? מה עושים? תודה מראש על תשובתך

התופעה איננה מוכרת ברשימת תופעות הלוואי הרשמית של התרופה. באינטרנט קיימים דיווחים לא מעטים של מטופלים בתרופה שחשים קושי להרדם עקב השימוש בה. לפני שינוי מינון או הפסקת התרופה חשוב להתיעץ עם הרופא המטפל. שינויים בלתי מבוקים במינון התרופה עלולים לגרום לסיבוכים.

21/12/2018 | 11:57 | מאת: סבתא

אני בת 67, לוקחת מלטונין 3 מל"ג די בקביעות מזה כחודשיים. לאחרונה מרגישה דכאון מסויים. האם ידועה תופעת לוואי כזו?

למיטב ידיעתי דיכאון אינו מוכר כתופעת לוואי של מלטונין.

20/12/2018 | 17:51 | מאת: דניאל

שלום רב האם לאחר מחסור שינה (למשל לילה לבן)- יהיה צורך בשינה ארוכה יותר בלילה הבא? והאם הצורך בשינה מרובה יותר יהיה ביחס למס' השעות שחסר? כלומר אם חסר 8 שעות שינה מלילה קודם אז הגוף יצטרך בלילה הבא 16 שעות שינה? בתודה

לאחר לילה לבן או אפילו לילה בו ישנת מספר שעות מופחת באופן משמעותי, צפוי שבלילה הבא תישן יותר שעות. בד"כ כאשר מדובר בחסך שינה משמעותי, אין יכולת להשלים את כל השעות במנה אחת.

20/12/2018 | 05:16 | מאת: שימוש בבורדמין שנים רבות

אני משתמשת במשך יותר מעשר שנים בבורדמין. כיום כדור וחצי בעבר השתמשתי בשני כדורים.... אבל גם היו תקופות שהורדתי לכדור ולחצי כדור. הכדור עובד מצויין מאפשר לי לישון 5 6 שעות וזה בהחלט מספיק. אין תופעות לוואי והתפקוד טוב. רציתי לשאול איזה תופעות עלולות להיות בעתיד?והאם יש דרך יעילה לגמילה?

אם אתה משתמש במינון קבוע במשך שנים רבות ולא הופיעו תופעות לוואי, ככלל ככל הנראה גם לא יופיעו. גמילה הנה תהליך הדורש ייעוץ מקצועי פרטני.

14/12/2018 | 20:26 | מאת: דניאל

שלום האם עודף משקל והשמנת יתר גורמים לישנוניות גם ללא קשר לתסמונת דום נשימה בשינה? ואם כן, אז באיזה מנגנון? שלום האם עודף משקל והשמנת יתר גורמים לישנוניות גם ללא קשר לתסמונת דום נשימה בשינה? ואם כן, אז באיזה מנגנון- אולי תאי השומן מפרישים חומרים דלקתיים? ירידה בטסטוסטרון? משהו אחר? בתודה

למיטב ידיעתי השמנת יתר בפני עצמה איננה גורם לישנוניות. פרט לדום נשימה בשינה, השמנת היתר יכלה לגרום למצבים רפואיים וסיבוכים נוספים שבחלקם גורמים לישנוניות. דוגמה אחת היא תת אוורור ריאתי הנגרם עקב השמנת יתר. לחלופין מצבים מסוימים הגורמים להשמנת יתר עלולים לגרום גם לישנוניות. אחת הדוגמאות הבולטות הנה תת פעילות בלוטת התריס.

האם דום נשימה בשינה כמות 15.4 פעמים בשעה מחייבת טיפול?האם זה יכול להזיק לי בכלל מבחינה בריאותית? אני בן 43 בעבר עברתי ניתוח קריטת לשון אחורי+עינבל +שקידים אז היה 37 פעמים בשעה דום נשימה....

באופן עקרוני כן. צריך לקחת בחשבון נתונים נוספים כגון גיל , קיום מחלות נוספות ונתונים אחרים.

11/12/2018 | 20:36 | מאת: ויקטור

לצרוך הרבה קפאין במשך היום/לפני השינה יכול לגרום לאינסומניה ?

כמות גדולה של קפאין גורמת לאינסומניה אצל רוב בני האדם.

27/11/2018 | 19:09 | מאת: דניאל

שלום רב האם לפעילות גופנית (אירובית ו/או אוימון כוח) יש השפעה חיובית נגד ישנוניות יתר? ושאלה נוספת- האם פעילות גופנית קבועה מפחיתה את חומרת דום נשימה בשינה גם ללא ירידה במשקל או באחוזי שומן בגוף? (כלומר האם יש לה השפעה ישירה על רמת חומרה של דום נשימה) בתודה

פעילות גופנית גורמת מצד אחד לשחרור חומרים מעוררים ולכן במיידי לאחריה צפוי שיפור במצב העירונות. במידה והפעילות הנה אינטנסיבית היא תביא בהמשך היום לעייפות וייתכן אף החמרה בישנוניות לכן מומלץ בשעות הבוקר לבצע פעילות גופנית ברמת מאמץ קלה או בינונית. פעילות מוגברת יותר מומלצת בשעות אחה"צ והערב המוקדמות ומומלץ כמו כן להימנע מפעילות גופנית משמעותית בשעות הערב המאוחרות. לפעילות הגופנית אין השפעה כל שהיא על דום נשימה בשינה . ישנוניות הנובעת מדום נשימה בשינה מצריכה טיפול בדום הנשימה בשינה.

25/11/2018 | 20:26 | מאת: ירין

אני סובל מאינסומניה ורוצה לקבל טיפים לשינה טובה יותר

האינטרנט מלא בטיפים כלליים לשיפור השינה ואולם אינסומניה הנה הפרעה רצינית ואתה נזקק לייעוץ אינדיבידואלי על מנת לקבל ההמלצות המתאימות למצבך ולא המלצות כלליות שרובן אינן רלוונטיות. ממליץ לך לפנות לרופא במכון השינה. ניתן לקבל הפניה בכל קופות החולים.

שלום רב, התחלתי לפני שבועיים ליטול מלטונין 5 מ"ג . ושמתי לב שאני מתעורר לשירותים 3-4 פעמים בלילה. האם הסיבה היא המלטונין? אם כן מה לעשות ? תודה אמנון

מלטונן איננו חומר משתן ולכן ככל הנראה זו לא הסיבה. ייתכן ומדובר בתרופה נוספת שהתחלתה לקחת לאחרונה? לעיתים דלקת בדרכי השתן או סיבות רפואיות אחרות. ממליץ לפנות לרופא המשפחה שבוודאי יפנה אותך לבדיקות המתאימות.

תודה רבה

20/11/2018 | 14:59 | מאת: חגית

בעלי בן 48 בריא רזה, עוסק בספורט לא מעשן, נוחר נחירות עזות בלילה, הדבר גורם שלא נישן, כבר למעלה משנה, הקולות גבוהים ומפריעים מאד, הוא נשלח למעבדת שינה באסותא והכל תקין, קיבל משאף ומשחה לאף וזה לא עזר, הוצע לו לקנות מסכה באסותא ב3500 שח, האם ישנה מסכה זולה יותר או טיפול אחר? תודה

הטיפול בנחרות שאינן מלוות הפרעת נשימה בשינה יכול להתבצע באמצעות התקן פה או באמצעות ניתוח. התקני הפה הנם מסוגים ואיכויות משתנות. מומלץ לבחור בהתקן הבנוי באופן אינדיבידואלי על פי מידות הלסתות של המטופל. קיימים טיפולים כירורגיים רבים ומגוונים. להתאמת טיפול בהתקן פה או ניתוח מוזמנים לפנות למרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה באיכילוב.

10/11/2018 | 22:58 | מאת: אייל

שלום דר !!! סובל מדום נשימה בשינה . ישן כ 6 שנים עם סיפאפ עם הטבה טובה מאוד . במעקב אצל רופא א א ג . לאחרונה חלה קשיי נשימה האף סתום וגדוש. הומלץ לי על ניתוח להקטנת קונכיות תחתונות אשר בעבר עברתי ניתוח שכזה . הרופאה אמרה לי שצריך לחזור כי הם גדלו . נבדקתי אצל פלסטיקאי שהרים לי מעט למעלה את הקצה של האף והנשימה ממש זרמה . ותמיד שאני מרים את האף שלי כמובן בקצה אני נושם יותר טוב . רציתי בבקשה חוות דעתך בנידון זה שלי . תודה רבה לך ושבוע טוב .

אינני יכול לחוות דעתי ללא בדיקת האף

23/11/2018 | 15:28 | מאת: אייל

ראשית .. תודה על ההתיחסות .. אבל מה אני להגיב וכיצד להמשיך . תודה רבה לך

04/11/2018 | 01:06 | מאת: ברי

איזה תרגילים לחיזוק שרירי החיך למניעת אפנאה ונחירות?

רפיון שרירים בשינה הנו תהליך טבעי ורגיל וכך גם בכל הנוגע לשרירי החיך ובית הבליעה בכלל. כל נסיון לאמן את שרירי הגוף על מנת למנוע רפיון בעת שינה נועד על כן לכשלון.

31/10/2018 | 20:28 | מאת: אלי

ד"ר שלום, אני בן 35, סובל מהפרעות שינה כ-13 שנה. בחמש השנים האחרונות מטופל בוייפקס 37mg, וברוב המכריע של הלילות בשנים האחרונות ישן מצוין. כמו כן, מתרגל יוגה ומדיטציה ולא חש כעת שום חרדה או דיכאון כלל, אם כי לפני שנים היו שתי תקופות בחיי בהן סבלתי מדיכאון קל, למשך חודש-חודשיים. בשבועות האחרונים, מסיבה שאינני מצליח להבין, איכות השינה שלי נפגמה, ובמקום להשלים שנת לילה מלאה של 8 שעות, אני מוצא את עצמי מתעורר לאחר 5-6 שעות שינה ולא מצליח יותר לישון. אני הולך לישון בשעות יחסית קבועות, בין 22:30 ל-23:30. התחלתי גם להרגיש מעין זרמים חשמליים במוח, תופעה שהייתה לי פעם אך הפסיקה מזמן. אני מנסה להעלות השערות מדוע איכות השינה שלי נפגעה, ואשמח לקבל התייחסותך: א. מחסור בויטמין/מינרל/יסוד כלשהו. ב. שעות רבות מדי מול הלפטופ. ג. העובדה שאנו נמצאים בעונת מעבר. (האם יש בכלל דבר כזה הפרעות שינה עקב עונת מעבר??) או שאולי זה בכלל משהו אחר? אני מוכרח להבין כדי לטפל בזה. תודה.

כמובן שקשה לאבחן הסיבה להתעוורות המוקדמת אך השאלה החשובה ביותר הנה האם אתה מרגיש שהשינה אינה מרעננת או עייפות במשך היום? האם אתה חוטף תנומה בשעות היום?

14/11/2018 | 17:08 | מאת: אלי

השינה בהחלט אינה מרעננת ואני מרגיש עייפות במהלך היום. אינני מנמנם במהלך היום, ובד"כ גם לא מסוגל להירדם ביום.

16/10/2018 | 17:55 | מאת: ירין

מה עושים אם פעם בכמה זמן אני לא יכול לישון בלילה וזה דבר שחוזר על עצמו כל כמה חודשים ?

יכולות להיות סיבות מרובות החל ממתח חריג בשעות היום דרך שינה לא מבוקרת ביום ועד שינוי בתזמון השינה וכמו כן נסיבות רפואיות אחרות. כדאי לפנות לייעוץ מסודר.

11/10/2018 | 15:11 | מאת: יונתן

יש אצלי בעייה בשינה שאני מתעורר בלילה כמה פעמים ואז חוזר לישון וקורה גם שאני לא מצליח לישון בכלל ניסיתי הרבה תרופות אבל אף אחת מהם לא עזרה איזה פתרון/תרופה יש למצב הזה ?

ראשית כדאי לקבל ייעוץ מסודר מרופא העוסק בשינה. רופאים אלו נמצאים במכוני השינה. בד"כ לא נחוצה בדיקת שינה. לאחר תהליך האבחון יוצע לך טיפול בהתאם.

05/10/2018 | 13:33 | מאת: אילנה

היי. אני בת 33 ,מזה שנים מתעוררת במהלך הלילה משינה( מציינת שזה תורשתי). במהלך השנים הולך ומחמיר, עד מצב שכיום אני מתעוררת שלוש פעמים בלילה, ובנוסף יש לי תינוק שמתעורר בעצמו במהלך הלילה. זה מקשה על התפקוד שלי, מרגישה שזה הופך את החיים שלי לסיוט, כל הזמן עייפה גמורה ואז בערב נהיית עירנית( נראה שבנוסף זו גם דריכות יתר). אגב, קל לי יותר בימים שמזדמן( שבת) לישון בצהריים. מה אפשר לעשות? מי יכול לתת אבחנה? מהן תופעות הלוואי של כדורי המלטונין והאזם זה מותר לנשים מניקות?

קיימות שאלות רבות הנוגעות לתזמון השינה איכות השינה וסיבות היקיצה. הייתי מציע לפנות לייעוץ באחד ממכוני השינה. לאחר אבחון מתאים נראה שניתן יהיה להמליץ על טיפול.

30/09/2018 | 13:39 | מאת: שי

מה זה אומר לשמור על הגיינת שינה למי שסובל מאינסומניה ?

היגיינת שינה הנה מכלול של הנחיות התנהגותיות במשך היום , הערב ובחדר השינה עצמו. הקפדה על הנחיות אלו מביאה להקלה ביכולת להירדם ומביאות לשיפור ברצף ואיכות השינה.

28/09/2018 | 14:18 | מאת: קרן

האם ניתן לחצות את הכדור, במידה וכן לכמה שעות שינה הוא משפיע? והאם ניתן להשתמש בו בטיסה.

הזודורם הינו כדור עם טווח פעולה קצר. הוא מסייע בהרדמות ותוקפו פג לאחר שעתיים שלוש. השינה ממשיכה באופן טבעי לחלוטין. לאור נתונם אלו אין צורך לחצות הכדור. באופן עקרוני , כדורים שניתן לחצות מסומנים ע"י חריץ חצייה המוטבע מראש במפעל. למענה מדויק יותר על אפשרות החציה אנא פנה לרוקח בעת רכישת התרופה.

20/09/2018 | 18:00 | מאת: שמעון

קיבלתי מכתב מהמכון הרפואי לבטיחות כי היתלו את רישיונותי בשל דום נשימה. היו תקופות בהם לא יכולתי להשתמש ב CPAP בשל בעיות אחרות. כמו צריבה במערכת עיכול ודלקת ריאות. האם הבדיקות שהם מבקשים בנוסף לCPAP בדיקת שינה ו MWT בגלל הרישיון הציבורי והמשא כבד ?? אשאל אחרת .: אם היה לי רק רישיון לפרטי (ב) האם גם אז היו מבקשים זאת ? תודה רבה

התלית רשיון הנהיגה עקב הפרעת נשימה בשינה הנה נדירה למדי. כמובן שבמקרה של נהגי רכב כבד או נהג ציבורי המרב"ד מקפיד יותר. המלצתי לענין הינה: א. לוודא שמכשיר ה C-PAP תקין ולחזור ולהשתמש במכשיר. הוכחת שימוש של שלושה חודשים תספיק על מנת לבטת ההתליה. כמובן שהמרב"ד יבקש בדיקות חוזרות לפחות אחת לשנה על מנת לוודא שימוש במכשיר. ב. במידה ואינך מסוגל להשתמש במכשיר ה C-PAP , יש לבצע את בדיקת ה MWT הנדרשת ע"י המכון. רוב מוחלט של הנבדקים עוברים הבדיקה בהצלחה מה שמביא לביטול התלית הרישיון. ג. בכל מקרה בלי קשר לתוצאות בדיקת ה MWT ממליץ לפנות למרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה באיכילוב. שם מוצעים טיפולים חלופייים ל C-PAP . במקרים רבים הטיפול החלופי מוצלח ובדיקת שינה תאפשר החזרת הרישיון. ד. הרישיון הנו חשוב אך הטיפול במחלה חשוב יותר. הפרעת נשימה בשינה שאינה מטופלת מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות הפרעות קצב לב - חלקן מסוכנות, הפרעות בזרימת הדם אל הלב והמוח, עליה בלחץ הדם ועוד סיבוכים אחרים. היה חכם. טפל בעצמך.

שלום האם לאחר הפסקה של נטילה קבועה של סטילנוקס 5 מג (במשך מס' חודשים) צפוי ריבאונד של נדודי שינה עקב השפעת התרופה וללא קשר למצב הראשוני? בתודה

עד כמה שאני יודע תגובת ריבאונד אינה מדווחת בתרופה הנ"ל

18/09/2018 | 11:20 | מאת: איריס

משתמשת מעל שנתיים בסלייפ אייד / טונייט על האריזה רשום שזה לשימוש זמני בלבד, האם יכול להזיק? האם ממכר?

ככל הידוע התרופה איננה ממכרת. מבחינת אופן השימוש ממליץ להיצמד לכתוב על האריזה. כל חריגה באישור רופא המשפחה.

01/09/2018 | 20:25 | מאת: פנינה

לפני חצי שנה לא יכולתי פתאום לשכב לישון.. אחרי שבועיים של עייפות דאגתי למד סיטורציה ליד המיטה הוכחתי שזה נמוך אחרי כמה דקות של שינה בשכיבה... דאתי למיטה עם ראש מתכוונן ומאז אני ישנה בישיבה או בחצי ישיבה מכוונת לפי מה שנוח לפני השינה..השינוי האובקיטבי היחיד הנוסך הוא שהגיל שיותא בתפקודי ראות עלה ב8 שנים תוך חצי שנה...מורגש מאוד- קושי בשימוש במשאפים .. וחוסר סבילות לשהיה בחוץ ללא מסכה .. מעבדת שינה לפני כשבועיים עוד אין תשובות מה שכן לא זזתי בכלל בלילה.. כמו שנרדמתי ככה התעוררתי..הטכנאי שאל אם אני יודעת שזה ככה ואמרתי שחשדתי בזה בחצי שנה הזאת ..עכשיו יש לי הוכחה.. אני עייפה וממש מחפשת דרך לחזור לישון נורמלי.. אני תוהה מה הסיבה שאני לא זזה בכלל .. קצת דואגת שזה מוכיח הדרדרות של המצב הפיזי שאני טוענת שקורה (כמה פציעות בצד ימין בשנים האחרונות- ובחודשים האחרונים תחושה של ירידה ביכולת ללכת באופן מאוד בולט .. ובאופן מוזר פחות כואב בחלק התחתון של הרגל חוץ מנקודות מסימות שמגיבות למגע או להליכה.. הכאב שהיה שם עבר למעלה יותר .. ) יש לי בסוף החודש כל מיני תורים.. בנתיים אני מחפשת תשובות כדי אולי לעבור את הכמה שבועות האלה קצת יותר טוב.. אשמח לעזרה

ייתכן וחוסר התזטזה נובע מתנוחת השינה שגיבש. קשה מאוד לישון על הצד או על הבטן כאשר הגב מורם לחצי ישיבה או ישיבה

22/08/2018 | 03:07 | מאת: דוד

שלום במידה ואנשים נאלצים לישון ביום ולהיות ערים בלילה באופן קבוע- בהנחה שהם ישנים מספיק ביום (למשל 8 שעות) ללא הפרעות ורעשים- האם הם יהיו עייפים בלילה בגלל הפרשת מלטונין? והאם במצב כזה יש השפעה על הפרשת מלטונין? כלומר האם הגוף ילמד להפריש את המלטונין ביום כשהאדם יושן ולא בלילה? בתודה

הפיכת שעות הפעילות והשינה באופן קבוע הנה גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלות כרוניות שונות , בעיקר מחלות לב וכלי דם ואף מעלה את הסיכון ללקות בגידולים שונים. מסיבה זו מומלץ שעובדי משמרות יעבדו לא יותר משתי משמרות לילה בשבוע. הזזת שעות השינה , בחלק מהמקרים מזיזה גם את תזמון ההפרשה של המלטונין אבל זה לא משפר את המצב מאחר ונוצר חוסר סנכרון בין כלל השעונים הביולוגיים.

21/08/2018 | 15:36 | מאת: יובל ש

רציתי לשאול אם יש סיבה לכך שאני מסוגל לישון מספר רב מאוד של שעות ועדיין להיות עייף/לרצות לחזור לישון, או להיות ער רק מספר מועט של שעות (אפילו 3-6 שעות) ועדיין להיות עייף ולרצות לחזור לישון. שאלה נוספת היא מהי העלות של מעבדת שינה והאם על פי מה שכתבתי אני צריך ללכת למעבדה כזו. תודה רבה מראש.

קרוב לודאי שיש סיבה לעייפותך. תחילה יש לפנות לרופא המשפחה שיערוך מספר בדיקות דם. במידה והכל תקין, יפנה אותך למעבדת שינה. הבדיקה הנה בסל הבריאות. חשוב בעת ההפניה למעבדת השינה לבקש שיחה מקדימה עם הרופא במעבדה על מנת שיתאים את סוג הבדיקה הנדרש.

02/08/2018 | 00:22 | מאת: איריס

שלום , בעלי בעל גוף גדול ועודף משקל. מכשיר סיפאפ מקל עליו על דום נשימה בשינה, אך לאחרונה נוספו לו בעיות חדשות: הוא זז הרבה בלילה, ולפעמים תוך כדי שינה מועך את כף היד וקם עם כאבים בה, ולפעמים קם עם הרגשה שאיזור החזה תפוס. האם יש מקום בו בודקים ומייעצים להוספת אביזרים למיטה לשינה?

אינני מכיר ייעוץ מהסוג הזה. יכל להיות שמיטה עם אפשרות לשינוי זווית השכיבה תפתור הבעיה.

01/08/2018 | 02:13 | מאת: נדב

שלום, קראתי שמדי פעם נעשה שימוש באצטזולאמיד לטיפול בCSA ושהמנגנון הקשור בכך הינו בהורדת רמת ה-PH של הדם. מכאן, תהיתי האם מטפורמין, שלו תופעת לוואי זהה, יכול לתרום גם כן לעניין זה לסובלים ל-CSA? תודה רבה

שאלה מעניינת . ככל הידוע לי אין מידע בנושא. קיימות עם זאת עדויות מדעיות מסוימות שמטפורמין מפחית הפרעת נשימה חסימתית בשינה.

שלום אם אפשר בבקשה התייחסות לדברים הללו (מתוך אתר של רופאת א.א.ג): "כאשר יש חסימה במעברי האף או במצב של משקל עודף נוצר תמט באזור הלוע התחתון כלומר הדפנות לעתים יחד עם בסיס הלשון "נשאבים פנימה" מתמוטטים פנימה לתוך צינור האויר דבר שגורם הפרעה למעבר ורטט –רעידות בזמן הנשימה, שמפיקות את קולות הנחירה" שאלתי היא: האם הכוונה שאם לאדם יש הפרעות נשימה באף עקב סטיית מחיצה ו/או קונכיות מוגדלות, זה לכשלעצמו יכול לגרום לנחירות ואף לדום נשימה בשינה? והאם גם אם מדובר בדום נשימה בינוני/חמור? המאמץ הנשימתי דרך אף כשיש חסימה גורמת לוואקום בלוע? במידה וכן, האם הטיפול במחיצה ובקונכיות המוגדלות יפתור את בעיית הדום נשימה? כנ"ל לגבי משקל עודף, האם הורדה במשקל יכולה לרפא דום נשימה בכל מצב כולל דום נשימה חמור? תודה רבה תודה רבה

בעניין נשימת האף. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שרק ב 10 אחוזים מן הסובלים מדום נשימה בשינה, שיפור מעבר האוויר האפי יביא לשיפור בהפרעת הנשימה בשינה. ברוב המקרים אם כך לא יהיה שיפור ובאלו בהם יהיה שיפור, מדובר בשיפור קל שלא מוציא את מטופל מכלל הסיכון סיבוכים הנובעים מהפרעת הנשימה בשינה ולכן הגישה הנכונה במקרה זה היא לטפל בהפרעת הנשימה האפית רק במידה וגם במהלך היום נשימת האף קשה והמטופל מסתמך על נשימת פה במידה רבה. בכל הנוגע למשקל. זה הוא טורם עיקרי להפראעת נשימה בשינה אבל לא בלעדי. מסיבה זו רצוי להפחית המשקל ככל שהמטופל סובל מעודף משקל. בחלק מהמקרים הפחתה מהותית במשקל יכולה לשפר את הפרעת הנשימה בשינה באופן משמעותי. במקרים אחרים יתרחש שיפור חלקי ויבהיה צורך בטיפול נוסף. במקרים נוספים לא יתרחש שיפור כלל.

14/07/2018 | 11:34 | מאת: רונן

שלום ד"ר, עשיתי אבחון במעבדת שינה ומצאו לי דום נשימה בשינה ברמה בינונית עם 25 הפסקות נשימה בשעה. אני מתעורר תמיד עייף, וחסר ריכוז ועל כך צריך לצרוך הרבה קפאין כדי להצליח לתפקד. ניסיתי מסכות CPAP, אחת עם פה ואף (כי האף שלי לא הכי פתוח עקב קונכיות מוגדלות) ומסיכת אף. המסיכת פה ואף הייתה פשוט נוראית ולא יכולתי לישון איתה, למסיכת אף עוד הסתכלתי, סה"כ נכנס אוויר לאף ולפי המכשיר הפסקות הנשימה עמדו על 4 בשעה שזוהי רמה נורמלית. האם ניתן לסמוך על המדידת הפסקות נשימה של המכשיר? איך הוא יכול למדוד את הפסקות הנשימה? הרי במעבדת שינה יש המון ציוד עם אלקטרודות, בדיקת ריווי חמצן וכיו"ב. השאלה האם המדידה של המכשיר אמינה ואני יכול לדעת בוודאות שהפסקות הנשימה הופסקו? תוך כמה זמן אני אמור להתחיל להרגיש הטבה בעייפות?

במכשיר יש חיישן המודד את זרימת האוויר בצנרת. שיטת מדידה זו פחות אמינה מן הבדיקה במעבדת השינה אך מספיק טובה על מנת לוודא תוצאה טיפולית טובה. השיפור בעייפות יכול להיות מידי ולעיתים לוקח כשבוע שבועיים. השיפור מותנה בשימוש רציף בכל לילה ולאורך כל הלילה(לא מינימום של ארבע שעות כפי שנאמר לעיתים). כמו כן השיפור בעייפות מותנה במשך שינה מספק של כשבע שעות. במידה ולאחר זמן לא חל שיפור, יש לפנות שוב למעבדת השינה על מנת לברר שאלה של הפרעת שינה נוספת שלא אותרה בבדיקה הראשונה.

09/07/2018 | 14:58 | מאת: מנחם

שלום בשנות הארבעים האם צוואר עבה זה משהו מולד או תלוי בעוד גורמים? יש לי מבנה כזה גם כשהייתי יותר רזה (לא יכולתי לסגור את הכפתור העליון בחולצה). ומה ההשפעה של צוואר עבה על נשימה בכלל ועל נחירות ודום נשימה בשינה בפרט? והאם יש משהו לעשות בקשר לזה? תודה

כמו בכל מחלה אחרת, גם לדום נשימה בשינה גורמי סיכון להתפתחות המחלה. הוכח סטטיסטית כי הסיכוי ללקות בדום נשימה בשינה הנו גבוהה יותר באנשים עם מבנה צוואר עבה. הדבר אינו אומר כי בוודאות תתפתח המחלה. תלוי כמובן גם בגורמים נוספים ובעיקר בהשמנה. במידה ואתה נוחר או סובל משינ בלתי מרעננת ועייפות במשך היום , ממליץ לפנות לביצוע בדיקה במעבדת שינה.

06/07/2018 | 09:42 | מאת: Gutless

שלום רב, נערכה עבורי אמש בדיקה במכון לרפואת שינה. למרות חפיפה יסודית וממושכת של שיערי, נותרו בו מספר נקודות ובהן ג'ל מוקשה שלא ניתן להסרה. למרבה הצער, לא ניתן מענה במכון המדובר בימי ו'. אבקש סיועכם בהקדם באמצעים להסרת הג'ל.

אינני יודע

שלום רב, אני בן 30. רזה, לא מעשן ובעל היקף צוואר נורמלי. מזה כ-9 שנים שאני סובל מהפרעת נשימה בשינה שמחמירה מאד בשכיבה על הגב ועל הצד ומוקלת בשינה על הבטן. מתעורר פעמים רבות בלילה עם פה יבש (נשללו סוכרת, שיוגרן וכו'). בנזודיאזפינים מחריפים מאד את שנתי וכן טיפול בצירקדין, אמביאן, אימובן וכולי לא עזר ולמעשה רק הרע את שנתי. במרפאות השינה איני מצליח להרדם. לפני מס' שנים נערכה לי לבקשתי אנדוסקופיה של דרכי הנשימה בשינה וזו מצאה אטרופיה קלה של בסיס הלשון (מעבר לזה ללא ממצא חריג). מה ניתן לעשות כדי להפטר מהאטרופיה הזו? האם זה בכלל הפיך? האם נדרש ניתוח או שמא ישנם טיפולים לא-פולשניים שניתן לנסות? תודה רבה, ליאור

אטרופיה של בסיס הלשון איננה סיבה להפרעת נשימה בשינה. לטיפול בהפרעה נחוץ ראשית אבחון. ניתן לבצע בדיקת שינה ביתית. לאחר אבחון מדויק יש מקום לדון באופציות הטיפול השונות.

22/06/2018 | 09:05 | מאת: מתן

שלום! לאחרונה אני סובל מחוסר עייפות. לשמחתי אני מתפקד טוב יותר בלילה בלי תחושת עייפות אך לעיתים זה מרגיש מוגזם וזאת משום שאני מנסה לשמור על שעות שינה סדירות: ללכת לישון ב1-2 ולקום ב8-9. לצערי אני מוצא את עצמי במיטה לפעמים 40 דקות מנסה להרדם ולא רק זה. השינה שלי הפכה להיות קלה יותר מה שלא היה. למשל פעם לא היה אפשר להעיר אותי והיום כמעט כל דבר מעיר אותי. אני סטודנט שלומד רוב היום מה שאמור לגרום לעייפות מקריאת ספרים רוב היום. מה אפשר לעשות כדי לחזור לעייפות נורמלית? תודה!

התופעה יכולה להיות על רקע של דריכות יתר. ממליץ להפחית בשתית קפה ומשקאות מעוררים אחרים כגון תה ,קוקולה, משקאות נרגיה למיניהם. להקפיד על פעילות ספורטיבית מתונה בשעות אחה"צ \ ערב מוקדמות. חשיפה לאור השמש בשעות הבוקר. נתן לבצע ע"י התניידות בהליכה במקום נסיעה ברכב בכל סיטואציה שמתאפשר.

19/06/2018 | 17:32 | מאת: רחל

שלום רב, בעלי, בן 60 בריא וספורטיבי, זז לעיתים בשינה. מתנועה של יד עד לכל הגוף, לפעמים רעידות. לעיתים זורק זרועות באויר או בועט. חלומותיו "מצדיקים " את סיבת התזוזה. מה יכולות להיות הסיבות לכך? תודה

קיימות סיבות רבות לתנועתיות בשינה.ברוה מהמקרים מדובר בשיבוש קל בהליך השינה הרגיל ואז כמובן שאין צורך בטיפול. לעיתים נדירות מדובר בהפרעה משמעותית . מסיבה סו ראוי לבצע בדיקת מעבדת שינה. חשוב לבקש בדיקה מלאה המבוצעת במעבדה ולא בבית בבדיקה כזות נבדקת גם התנועתיות וגם גלי המוח וניתן להגיע לאבחנה מדויקת.

17/06/2018 | 16:16 | מאת: שולי

שלום. אני בת 40. נמוכה ורזה ושוקלת 42 קילו בערך. אני סובלת מבעיות שינה בשנים האחרונות. בחודש וחצי האחרונים בעקבות מתחים קשים בזוגיות, התחלתי לסבול מקשיי הירדמות קשים. בעבר רבע ואבן השפיע עליי יפה והיום כבר לא. כמה נורא אם אקח בתקופה הקרובה חצי ואבן כל ערב. והאם כדאי מידי פעם לקחת נוקטורנו 3.75 בכדי למנוע התמכרות?? בגדול אני מעדיפה ואבן, כי אפשר לגרד אותו ולהפחית לאט לאט בהמשך.

עדיף לקחת נוקטורנו שהוא בעל טווח פעילות קצר וסיכויי התמכרות נמוכים במיוחד. אין צורך בהחלפה תקופתית בתרופות אחרות.

שלום אני סובלת מבעיות שינה וכרגע לוקחת חצי כדור של סטילנוקס (+ פרוטיאזין+ מלטונין שאותם בכל מקרה ממשיכה) בגלל ירידה בהשפעה כמו גם אכילה מוגברת בעיקר בלילות הרופאה החליפה לי לכדור מירו קראתי שהכדור גורם במקרים רבים לעלייה בתיאבון ובמשקל האם זה כך? כמו גם אני מאד רגישה לתרופות ומפחדת שישפיע ביום שאחרי האם כדאי להתחיל מרבע כדור? תודה

מירו אכן עלול לגרון להשמנה. בד"כ אינו משפיע ביום שאחרי. ניתן להתחיל בסופ"ש וכמו שהצעת במינון נמוך ולהעלות בהדרגה למינון המומלץ ע"י הרופא שלך.

שלום רב רציתי לשאול אם התרופות סטילנוקס ואמביאן CR יכולות לגרום לעייפות ביום שלמחרת על ידי שינוי ארכיטקטורת/מבנה השינה? האם תרופות אלו משנות את מבנה השינה לרעה? בתודה

התרפות מגבירות את יעילות השינה במקרים של אינסומניה עם קושי להרדם. השינויים במבנה השינה הנם קטנים בד"כ וחסרי משמעות. אינם גורמים לעייפות יתר.

19/05/2018 | 14:01 | מאת: דוד

שלום רב, האם רעשים בשינה עלולים לגרום לעייפות ביום למחרת גם אם לא מרגישים שהשינה הופרעה? למשל אם לא מתעוררים מהרעשים, אולי בכל זאת נגרמות יקיצות שלא מרגישים בהן? בתודה

אכן חלק ניכר מן היקיצות אינן זכורות לנו והדבר בהחלט יכול להסביר מצב של עייפות לאחר שינה בסביבה רועשת

19/05/2018 | 16:54 | מאת: דוד

האם ביקיצות כוונתך להתעוררויות או שיש הבדל בין השניים? בתודה

התעוררות לפרק זמן קצר של מספר שניות

13/05/2018 | 01:14 | מאת: יקיר ל

יש לי בעייה natural lucid dreamer אם אני לא טועה שקוראים לה ככה. לפעמים בחלום שאני נפגע אז אני מתעורר עם כאב באיבר שנפגע אבל זה עובר די מהר, אבל לפני 3 ימים חלמתי שאני קופץ מבנין ונוחת על הרגליים והכאב היה חזק כל כך שהתעוררתי. הבעייה שלי היא שהפעם באמת נפצעתי מתוך חלום (סימני גרירה ופצעים פתוחים עם דם ואפילו הרגשה שהאצבעות שלי שבורות. אני יודע שאפשר להרגיש כאב מהחלומות האלו אבל מה הקטע של פציעות ממשיות?

מדובר בפאראסומניה. הפאראסומניה יכולה לכלול תופעות רבות וביניהן פעילות מתוך מצב שינה. פעילות זו יכולה לגרום לחבלות שונות. אין טיפול המונע את הופעת המצבים הפאראסומניים. מומלץ לדאוג שבסביבת השינה לא יהיו גורמים מסכנים. כמו כן נעילתת חלונות ואף דלת חדר השינה.

08/05/2018 | 13:26 | מאת: ישי

יש לי תופעה כזו שכאשר אני ישן עם אור אז לפעמים אני נחנק, ומפסיק לנשום. לפעמים אני מתעורר מכך, ולפעמים אני חולם שני נחנק אבל ברור לי שבאמת אני נחנק, אבל זה קורה רק כשאני ישן באור. הייתי במעבדת שינה והכול היה בסדר (כי שם ישנים בחושך) (אין לי בעיה של נחירות או תחושת עיפות אחרי השינה). תודה

אין מדובר במחנק אמיתי אלא בתופעה אחרת. מערכות רבות בגופינו מתפקדות באופן שונה בשינה ובעירות. על המערכות עובדות בדרך כלל באופן מסונכרן ביניהן בין מצב עירות ושינה ולהפך. לעיתים חלקן יוצאות מן הסנכרון וכך נוצר מצב שההכרה עוברת למצב עירות והנשימה נותרת לזמן קצר של מספר שניות במצב שינה וכך אובדת בזמן זה תחושת השליטה על הנשימה מה שמתפרש על ידי קליפת המוח כתופעה הקשורה במחנק.

07/05/2018 | 15:21 | מאת: רועי

שלום רב, בעקבות טנטון חזק באוזן (על רקע של חרדה וללא סיבה פיזיולוגית), התקשיתי בהירדמות. נטלתי בונדורמין (חצי כדור) במשך כשבועיים והוא סייע לי להירדם. בימים האחרונים הטנטון נעלם, אך קשיי ההירדמות נותרו. אני מעוניין להפחית את מינון הבונדורמין. האם ניתן לשקול טיפול במלטונין במקומו? ובכל מקרה, כיצד יש לבצע את הפחתת מינון הבונדורמין? תודה.

מדובר במינון נמוך. אם לא היו הפרעות שינה קודם להופעת הטנטון , פשות להפסיק הטיפול ללא כל טיפול חלופי.

07/05/2018 | 00:40 | מאת: דינה

שלום רב. שמי דינה אני בת 51 ימים שלמים ללא שינה. אני לא יודעת עם זה מגיל המעבר? או פשוט אני לוקחת כדור נגד חרדות ודכאון הרופא אמר שזה לוקח זמן עד שאהיה מאוזנת כי גם הורידו לי כדורים. אגב זה לא פסיכיאטר זה רופא משפחה בשיתוף עם פסיכיאטר בקופת חולים אבל אני לא מטופלת אצל פסיכיאטר אלא אצל רופא משפחה בקופת חולים. מאז שהוא הוריד לי ונתן לי כדור חדש אני לא ישנה שלושה ימים. רציתי לדעת את דעתך,האם זה נורמלי? האם זה טבעי. זה בגלל גיל המעבר,או באמת גם שעדין אני לא מאוזנת כמו שהרופא אמר לי? הוא לא רצה לתת לי כדור נוסף הוא אמר שזה יעבור בבוא הזמן,אבל הבעיה וגם אמרתי לרופא שאני נלחצת שאני לא ישנה יומיים שלמים בלילה,אשמח עם תוכל לייעץ לי או אולי עם אתה מסכים האם אתה יכול להפנות אותי לאתר לקרוא על חוסר שינה? שאוכל להיעזר? או שהאם תוכל לתת לי טיפ מסוים? אני בחרדה שאני לא יכולה להירדם ועם הרופא משפחה דיברתי לא עזר. אני מודה לך בגלל זה פניתי לפורום

הקושי להירדם נקרא אינסומניה. סיבות רבות לאינסומניה וביניהן קשיים הנוצרים בגיל המעבר, מצבים נפשיים ומצבים רפואיים שונים וכן טיפולים תרופתיים. הטיפול הנו אינדיווידואלי בהתאם לגורם. בכל מקרה , על מנת להמנע ממצבי חוסר שינה ממושכים , ניתן להשתמש בכדורי שינה ככלי טיפולי ראשוני. לאחר מיכן ניתן להחליף לטיפול תרופתי אחר או לטיפול התנהגותי קוגניטיבי.

לאחר בד' במעבדת שינה נמצא שאני סובלת מדום נשימתי בדרגה קשה . ניסיתי והתעקשתי על מכשיר הסי פאפ ללא כל הצלחה. קמה בבוקר עם הרגשה שהפנים מקווצות ומאוד עייפה ובלי אנרגיה במשך היום , רוצה רק לחזור לישון. מאוד פוגע באיכות חיים. למה ההרגשה של הפנים המקווצות? ואיך אני מטפלת בבעייה שלי?

דום נשימה בשינה בחומרה קשה הנו מצב המחייב טיפול עקב הפגיעה הנגרמת לאיכות חיים והסיכון המוגבר להופעת סיבוכים רפואיים. טיפול ב C-PAP מומלץ בד"כ אך כ 65-70% מן הנזקקים לטיפול לא מצליחים להסתגל איליו. כעשרה אחוזים מן הישנים עם המכשיר ממשיכים לסבול מעייפות וישנוניות למרות הטיפול במכשיר הנ"ל. בחלק גדול מן המקרים ניתן להתאים טיפול שמרני אחר ובחלק מן המקרים ניתן להתאים טיפול כירורגי. המרפאה לטיפול בהפרעות נשימה בשינה ונחרה באיכילוב הוקמה לפני ארבע שנים בדיוק למטרה זו ואת מוזמנת לפנות.

01/05/2018 | 01:01 | מאת: דוד

שלום רב, ממה שהבנתי נהוג לומר שמשך ההשפעה של אטנט על קשב וריכוז הוא 5-6 שעות. לעומת זאת, קראתי קצת על התרופה, ומסתבר שזמן מחצית החיים של התרופה (half life) הוא משהו כמו 11 שעות. האם לא מקובל שמשך ההשפעה של תרופה מקביל לזמן מחצית החיים שלה? האם יש לזה השלכות על השינה? כי הרי אם חצי מכמות התרופה נשארת אחרי 11 שעות, זה יכול לגרום להפרעה לשינה, גם אם התרופה נלקחת פעם אחת ביום בבוקר. (על התרופה ריטלין למשל להשוואה, נהוג לומר שפועלת ל-4 שעות על הריכוז וזמן מחצית החיים שלה הוא 3-4 שעות, כלומר זהה למשך הפעילות) בתודה

תרופות שוות נבדלות ביניהן בתכונותיהן הפרמקוקינטיות והפרמקודינמיות ולכן אין לנו אלא להסתמך על הנתונים המסופקים ע"י היצרן. נתונים אלו נבדקו בניסויים מבוקרים עם פיקוח של רשויות הבריאות.

< 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 > ... 29