פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

04/09/2013 | 09:42 | מאת: אתי

שלום רב, מה יכול לשפר מצב של אדם הסובל מדיכאון עמיד מאד ממושך למעלה משנה ושנסה הרבה סוגי תרופות וטיפולים? האם אחרי שנה המצב עדיין יכול להשתנות? בברכת שנה טובה ובשורות טוות אתי

08/09/2013 | 14:13 | מאת: דנטס

התרופות המשמשות לטיפול בדיכאון אינן מאד יעילות . צריך שבועות וחודשים כדי לראות השפעה , ואם אין - מנסים אחרת . לפעמים הדיכאון עמיד לתרופות אלה (ssri, snri , טריציקלים ומשפחות נוספות). ישנן מספר תרופות הניתנות כדי לייצר- יחד עם התרופות נוגדות הדיכאון - השפעה אנטי דכאונית . כל פסיכיאטר שמתעדכן יכיר אותן : החל מהורמוני בלוטת תריס( גם אם הרמות תקינות ) , תרופות אנטי פסיכוטיות , נגזרות של חומצה פולית ו - בגברים לא צעירים - טסטוסטרון. הבעיה היא שרוב הטיפולים האלה ( להוציא את הטסטוסטרון בגברים והורמון בלוטת התריס) - אינם עוזרים בדר"כ . ישנם נסיונות טיפולים בתרופות ממריצות : ידוע שטיפול בריטלין עשוי להיות מאד אפקטיבי אם כי צריך להיזהר מ"נפילות, בתכשירים בשיחרור רגיל . מחקרים מעודדים נערכו עם פרוביגיל ( מודפיניל). יש טיפול מאד אפקטיבי לדיכאון עמיד . התגובה היא מהירה מאד , ותופעות הלוואי פחותות מאלה של התרופות וזניחות מול הנזק , הסבל והתמותה המשמעותית בחולי דיכאון . אבל לטיפול הזה יש יחסי ציבור גרועים . הוא נקרא ECT, והוא הכלי האפקטיבי ביותר שעומד בידי הפסיכיאטרים - בכלל .

08/09/2013 | 22:43 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אתי, במקרה של דיכאון עמיד וממושך צריך להתחיל מסקירה מחדש של כל הטיפול עד כה. צריך לבדוק אם האדם נטל את התרופות במשך ובמינון מתאימים ואם היו אולי תרופות שיכולות להועיל ולא נוסו. צריך לבדוק אם נעשה בירור רפואי כללי לבעיות רפואיות כלליות שיכולות לגרום לדיכאון או שלאדם יש טיפול רפואי כללי תרופתי שיכול לגרום לדיכאון. צריך גם לבדוק אם יכול להתאים לאדם הסובל מדיכאון טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי התנהגותי (או שיטה אחרת בעלת יעילות מוכחת). לאחר מכן, צריך לבדוק האם מתאים לנסות טיפול לא תרופתי. האפשרויות העיקריות כוללות: 1. טיפול בנזעי חשמל (ECT). 2. טפול בגרייה מגנטית (TMS). 3. טיפול בגרייה מגנטית עמוקה (dTMS). 4. טיפול בהשתלת אלקטרודות למוח (DBS). 5. טיפול בגירוי עצב הואגוס (VNS).

09/09/2013 | 01:29 | מאת: דנטס

1. האם נכון שטיפול ב ect הוכח חד משמעית כיעיל פי כמה מהטיפולים התרופתיים בדיכאון עמיד( ובדיכאון חמור בכלל) ומטיפולים חדשניים ויקרים כגון גרייה מגנטית או ישנים יותר כמו עם עצב הואגוס? 2. האם נכון שבשקלול תופעות הלוואי של ect מול האפקטיביות שלו - שיכולה לסיים תוך שבועות מעטים מצב דיכאוני עם חודשים ושנים של סבל נוראי , וירידה דרמטית בתמותה ( שהיא מעל 15% בחולים עם דיכאון מגורי לא עמיד , כך שמעתי ) - האם נכון ש ECT עדיף לאין שיעור על כל הטיפולים האחרים שציינת ? יתכן בהחלט קיימים מחקרים מבוקרים ושפורסמו בעיתונות המדעית הבכירהלאחרונה שמראים אחרת - (ואודה מאד עם תוכל לומר איפה פורסמו- אינני פסיכיאטר או מטפל אבל כמדען עם רקע ברפואה אני משתדל לקרוא עבודות שמפורסמות בכתבי העת המדעיים החשובים , במיוחד כאלה שעוסקות בפריצות דרך. יכול בהחלט להיות שפיספסתי עבודה כזו.) אם ההתרשמות שלי כן נכונה - מדוע לא לתת טיפול בטוח ומציל חיים שיעיל פי כמה ולשמור אותו במחסנית כאופציה אחרונה - לפעמים אחרי שנים של סבל מחריד? בדרך כלל רופאים ינותנים את הטיפול המוכר ,היעיל ומציל החיים בהתחלה . אז מה לא הבנתי נכון ? בכל זאת , הפסיכיאטרים הם אנשי המקצוע ובוודאי ויש סיבה טובה .

09/09/2013 | 19:06 | מאת: עמיתה

אני מחפשת כבר הרבה זמן פתרון שאינו תרופתי לאימי שסובלת מדיכאון ככה"נ עמיד לתרופות במשך שנים ארוכות. הבנתי שטיפול בגרייה מגנטית עמוקה (dTMS, מה שהזכרת בתגובה שלך...) הוכח כמאוד יעיל לטיפול בדיכאון ושיש אחד בשם פרופסור לבקוביץ שמומחה בזה ושמומלץ לפנות אליו. יש לך מידע בנושא?

13/09/2013 | 22:36 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דנטס, לשאלותיך, 1. האם נכון שטיפול ב ect הוכח חד משמעית כיעיל פי כמה מהטיפולים התרופתיים בדיכאון עמיד( ובדיכאון חמור בכלל) ומטיפולים חדשניים ויקרים כגון גרייה מגנטית או ישנים יותר כמו עם עצב הואגוס? התשובה הקצרה לשאלתך היא: כן. אבל זה לא כל כך חד שמשמעי. טיפול ECT יעיל יותר מטיפול תרופתי להשגת רמיסיה (החלמה מדיכאון). אין לו תועלת מוכחת ובודאי שלא יותר מטיפול תרופתי במניעת חזרה של דיכאון לאחר שכבר הושגה החלמה. מניעה, כידוע, היא מטרה טיפולית חשובה לא פחות מהשגת החלמה. רוב החוקרים מסכימים לדעתי, ש- ECT יעיל יותר מ- TMS רגיל ומגרוי עצב הואגוס (VNS). אין לדעתי עדיין מספיק ידע וניסיון כדי לקבוע אם dTMS (גרייה מגנטית עמוקה). יעיל כמו ECT. אם יסתבר בצורה חד משמעית שכך הדבר, יכול מאד להיות שזה יוציא את ה- ECT מכלל שימוש בפסיכיטאריה. 2. האם נכון שבשקלול תופעות הלוואי של ect מול האפקטיביות שלו - שיכולה לסיים תוך שבועות מעטים מצב דיכאוני עם חודשים ושנים של סבל נוראי , וירידה דרמטית בתמותה ( שהיא מעל 15% בחולים עם דיכאון מגורי לא עמיד , כך שמעתי ) - האם נכון ש ECT עדיף לאין שיעור על כל הטיפולים האחרים שציינת ? גם כאן התשובה הקצרה היא: כן. ל- ECT יש פחות תופעות לוואי מאשר לתרופות, אפילו אם לא משקללים את התועלת. אך התשובה לשאלה כפי שאמרתי לעיל, מורכבת יותר בגלל השיקול שצריך בדרך כלל להמשיך לתת את הטיפול שעזר לאדם לצאת מהדיכאון במשך כשנה נוספת (יש האומרים גם יותר), כטיפול מונע. קצת קשה לעשות את זה עם ECT וגם לא ברור אם זה מועיל. 3. אם ההתרשמות שלי כן נכונה - מדוע לא לתת טיפול בטוח ומציל חיים שיעיל פי כמה ולשמור אותו במחסנית כאופציה אחרונה - לפעמים אחרי שנים של סבל מחריד? גם ההמלצות הרשמיות לטיפול בדיכאון הן להציע טיפול ECT כטיפול ראשון רק במקרים הבאים: דיכאון קשה, דיכאון פסיכוטי, או קטטוני, או דיכאון עם אובדנות חמורה. במצבים פחות קיצוניים, ההמלצות כיום הן להציע ECT לדיכאון עמיד שמוגדר בתור דיכאון שלא הגיב ל- 2 תרופות שניתנו במינון ומשך מלאים. הסיבה העיקרית לכך היא נושא המניעה, כפי שציינתי לעיל. בסופו של דבר - ממילא תמיד חוזרים לטיפול תרופתי ולכן יותר אפקטיבי למצוא טיפול תרופתי יעיל מלכתחילה, אם אפשר. הרבה פעמים אנחנו מתעקשים על טיפול תרופתי לפני שמציעים ECT הרבה יותר ממה שאומרות ההמלצות. יש לפחות 2 סיבות לכך: 1. לטיפול ECT יש יחסי ציבור גרועים מאד, בעזרת הוליווד, בגלל ההיסטוריה האפלה של הטיפול הזה ואולי יותר מכל- בגלל השמצה אנטי-פסיכיאטרית נמרצת. לכן רוב האנשים נחרדים למשמע ההצעה ונרתעים מהרעיון, למרות כל הנתונים הנכונים שהבאת. 2. טיפול ECT כרוך בהרדמה מלאה. הוא צריך להינתן במסגרת אשפוז מלא או במסגרת אשפוז יום במכון ECT, פעמיים או 3 בשבוע. זה פוגע מאד באיכות החיים לכמה שבועות ואף חודשים. אנשים לוקחים בחשבון פגיעה כזו במהלך החיים התקין. זו, תאמינ/י או לא, אולי נקודת התורפה הגדולה ביותר של ECT.

03/09/2013 | 21:24 | מאת: אליזבת

אני לוקחת ואבן כתוספת לציפרלקס עד שציפרלקס יתחיל לעבוד. הרופא אמר שאקח אחד בבוקר ואחד בערב (10 מ"ג). כמה זמן אפשר לקחת ואבן ברציפות ללא סכנת התמכרות, ומהם תסמיני הגמילה? האם לעשות זאת באופן הדרגתי או בבת אחת? תודה מראש

08/09/2013 | 22:48 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אליזבת, לאחר שנוטלים ואבן כמה שבועות ברציפות כבר עלולים להתפתח תסמיני גמילה. תסמיני הגמילה מואבן יכולים לכלול בין השאר עצבנות, מתח, חרדה, רעד, חוסר שינה, הזעת יתר ובמקרה של הפסקה חדה, גם פרכוסים אפילפטיים. אם את נוטלת ואבן במשך כמה שבועות ברציפות מומלץ שהפסקת התרופה תיעשה באופן הדרגתי. כדאי שתתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל כיצד לעשות זאת.

03/09/2013 | 17:44 | מאת: ליה

שלום. יש לי ידיד ממש טוב שעד לפני שבוע הכל היה תקין אצלו בחיים. אם זה עבודה או חברים ומשפחה. לפני שבוע הוא הגיע אלי ואמר לי שמצלמים אותו. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק עלי. ואז הבנתי שלא כך. גם הייתי בטוחה שהוא לקח משהו כי אחרי הכל הוא בנאדם נורמטיבי לחלוטין. עבר שבוע מאז שזה קרה והוא לא יוצא מזה. הוא טוען שהחדשות הזויות הוא לא זוכר את התאריך של היום, הוא מבובלבל. יש לציין שלאחרונה לפי מה שהבנתי ממנו היה מופעל עליו לחץ בעבודה. לחץ מטורף. אבל אני לא חושבת שזה קשור אבל ככה הוא טוען. עוד אני רוצה להוסיף שהוא לא ישן הרבה וטוב. היום כשדיברתי איתו הוא אמר שהוא מרגיש שמצלמים אותו. מזה התופעה הזאת? האם זה מלחץ? חוסר שינה? או שזה תופעה פסיכיאטרית.

07/09/2013 | 22:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ליה, צריך להיות ברור לך ולכל הקוראים שאבחון פסיכיאטרי נעשה רק בבדיקה פסיכיאטרית במסגרת פגישה אישית ולא על בסיס דיווח ובלי פגישה. לכן צריך להתייחס למה שאני כותב כאן כאל ייעוץ כללי ולא כאל אבחון פסיכיאטרי. לשאלותייך: מזה התופעה הזאת? האם זה מלחץ? חוסר שינה? או שזה תופעה פסיכיאטרית. נשמע, תחת ההסתייגות שכתבתי קודם, שהכותרת היא נכונה. כאשר אדם משוכנע שמצלמים אותו בלי שיש לו סיבה מציאותית לחשוב כך, אז ייתכן שיש לו מחשבות שווא של רדיפה או במילה אחת: פרנויה. למצב כזה יכולות להיות כל מיני סיבות פסיכיאטריות או רפואיות כלליות את מוסיפה גם שיש לו בעיה של בלבול (הוא לא זוכר את התאריך של היום). זה מכוון לכך שייתכן ויש למצבו גורם רפואי כללי וצריך לעשות לו בדיקות רפואיות כלליות בנוסף להערכה פסיכיאטרית. גם סמים ואלכוהול יכולים לגרום לצירוף כזה של פרנויה ובלבול. לדעתי חשוב שידידך יעבור הערכה רפואית כללית ופסיכיטארית בהקדם, אפילו בחדר מיון.

03/09/2013 | 17:15 | מאת: שחר

התחלתי טיפול היום באסטו וכעזרה ראשונה קיבלתי מהרופא קלונקס תוך המלצה לקחת חצי כדור בעת התקף קשה לי להרידם בלילה ובבוקר אני כל הזמן בחרדה פחד לא ברור האם קלונקס הוא הפתרון עדיין לא לקחתי את הכדור

03/09/2013 | 22:38 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שחר, הצירוף שהמליץ לך הפסיכיאטר הוא צירוף מקובל מאד לטיפול בהתקפי חרדה. אסטו מתחיל להשפיע רק לאחר כחודש של נטילה רצופה. כדי שלא תישאר ללא מענה ותסבול סתם במשך חודש, מקובל להתחיל בתרופה כמו קלונקס שהשפעתה מיידית. לאחר שהאסטו מתחיל להשפיע, צריך להפסיק בהדרגה את הקלונקס כי בשימוש ממושך וקבוע הוא יכול לגרום תלות.

03/09/2013 | 14:03 | מאת: חן מרדיקס, קרית חיים

בעבר אובחנתי כסובלת מבולימיה. היום אני מדי פעם מקיאה אחרי ארוחות אך לא באותה תדירות. הייתי אצל הפסיכ' הפרטי שלי והוא איבחן אותי שיש לי הפרעת אישיות גבולית ונתן לי מרשם לתרופות חדשות. האם התרופה הפסיכיאטרית לבולימיה תמשיך לעבוד טוב כשאתחיל לקחת שתי סוגי תרופות חדשות? תודה

03/09/2013 | 22:35 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

איזה תרופות?

03/09/2013 | 02:05 | מאת: אברהם

שלום אני מקבל התקף של תחושת מחנק כבר שנה זה התחיל שקבלתי את זה פעם רואשנה במקום סגור עם מלא אנשים , המשיך לתקופה של 7 חודשים שזה קורה לי רק באיתו מקום , אחרי זה התפתח שקרה לי בבית , בעבודה , באוטו בנסיעה .... התחלתי לפחד ליסוע ברכב, לפחד מניסעות מתחיל לחשוב על היעד לפני שאני נוסע וזה מפחיד אותי מבילי מין חנק כזה בחזה עם ריתכות .וזה התפתח יותר שקמתי לפני חודשים באמצע הלילה עם דפיקרת מהירות וחןסר נישמה , הלכתי למיון ושחירירו איתי . ואחרי זה נפתח לי סט חדש יותר קרוע עם מחשבות שליליות פחד דאגה כל הזמן

03/09/2013 | 22:34 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אברהם, מה שקורה לך נשמע כמו התקפי חרדה. לאחר שנה שהם קיימים הם מתחילים להשפיע על ההתנהגות שלך: אתה מתחיל להימנע ממקומות ומצבים שיכולים אולי לגרום התקפים ונכנס לחשש מתמיד מתי יופיע ההתקף הבא. חשוב שתדע כמה דברים: 1. צריך לעשות כמה בדיקות רפואיות כלליות (שאולי כבר עשו אותן במיון) כי יש כמה מצבים רפואיים כלליים שיכולים לגרום התקפי חרדה). המשך ההודעה שלי הוא בהנחה שלא מוצאים כלום בבדיקות הרפואיות הכלליות. 2. התקפי חרדה יכולים לעשות לך את המוות, אבל לא מתים מהם ולא משתגעים מהם. פשוט סובלים. 3. אפשר לעשות הרבה לגבי התקפי חרדה ואפשר גם לרפא אותם באמצעות טיפול תרופתי טפול שיחתי קוגניטיבי-התנהגותי או שילוב של השנים. יש סיכוי טוב שאם תיקח טיפול יעיל, התופעה הזו תחלוף לגמרי.

04/09/2013 | 15:24 | מאת: אברהם

בקשר לבדיקות רופואיות עשיתי אחרי זה כל הבדיקות של הלב , בדיקות לריאות , וצילום חזה , בדיקות דם , הכל תקין , אבל אני סובל מאסמה לא חריפה רק בתקופת המעבר אני בן 35 וזה לא הפריע לי בכלל עד עכשין אני משתמש בנבטלין וזה עובר והיתי חי עם זה רגיל , ורק חדש זה נכנס לי לסרט המחשבות השליליות שלי כאילו אולי זו הסיבה !! בכל מקרה אני מאד מודה לך ד"ר ושיהיה לך כל טוב !

03/09/2013 | 01:34 | מאת: לילך

שלום, בארבע שנים האחרונות לקחתי ציפרלקס עקב בעיות חרדה. לאחרונה שיניתי את הכדור ללוסטרל מאחר והציפרלקס חדל מלהיות יעיל עקב שינוי במינון. כבר חודש שאני לוקחת לוסטרל, מתוכו שלושה שבועות אחרונים מינון של 100 מ"ג. בשבוע וחצי האחרונים אני סובלת מכאבים ואי נוחוות בבטן. האם ייתכן שזה תופעת לוואי של הכדור?

03/09/2013 | 22:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום לילך, ייתכן שכאבים ואי נוחות בבטן הם תופעת לוואי של הלוסטרל אך ייתכן גם שהם ביטוי גופני לחרדה שהלוסטרל מנסה לטפל בה. צריך שתבחני מה קורה עם תסמיני החרדה שעבורם את נוטלת את התרופה- האם הם פוחתים או לא ותתייעצי עם הפסיכיאטר המטפל.

02/09/2013 | 13:27 | מאת: מושיקו

שלום, אני מושיקו,בן 30 וסבלתי בעבר מחרדת ביצוע בעת יחסי מין ואוננות. לאחר שעברתי את כל הבדיקות הרפואיות,פניתי לפסיכיאטר שמתמחה גם בבעיות מין, ולאחר איבחון נתן לי מרשם לכדור סיאליס 5 מ"ג יומי שפותר את הבעיה באופן מלא. אך לצערי הבעיה אינה מסתיימת פה, עכשיו כשאינני סובל מחרדת ביצוע, אני מבין שהבעיה היא בעצם יותר כללית-יש לי חרדה חברתית שמתבטאת בביישנות וקושי ליצור קשרים חדשים עם נשים. ונראה לי שאני בכלל טיפוס חרדתי. בימים האחרונים אני שוקל לפנות שוב לפסיכיאטר כדי להתחיל להשתמש בציפרלקס,השאלה שלי היא- אם אשתמש בציפרלקס, תהיה לטיפול השפעה גם על חרדת הביצוע? או שאצטרך להשתמש גם בציפרלקס וגם להמשיך להשתמש בסיאליס? (כי לא נראה לי שאוכל בלי סיאליס כל עוד אני לא בקשר יציב).. תודה

03/09/2013 | 19:42 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מושיקו, ציפרלקס יכול להפחית כל מיני סוגים של חרדה, ביניהם חרדת ביצוע. החיסרון של ציפרלקס (ועוד תרופות) שהוא יכול לגרום לפגיעה הפיכה בתפקוד המיני. הפיכה פירושו שאם נגרמה תופעת לוואי כזו ומפסיקים את התרופה, התופעה נעלמת לחלוטין.

02/09/2013 | 06:02 | מאת: שוש

היי, אני סובלת כבר מספר שבועות ממה שמסתמן כהתקף חרדה שגורם לי לסחרחורות קשות ובחילות ותחושת עילפון בעיקר כשהולכת או נוהגת. הרופא רשם לי ציפרלקס ואני לקחתי כבר 3 ימים (10 מ"ג)- אך מאז שהתחלתי לקחת- תחושותיי הפיסיות החמירו- בחילות קשות עד חוסר יכולת לתפקד, כאבי ראש, יובש בפה, וחולשה נוראית. הרופא אומר שזה אמור לעבור אך אני מתייסרת ומרגישה חולה מאוד (לוקחת גם ואבנים על מנת להיות מסוגלת ללכת ולהתגבר על המועקות). האם להמשיך עם הציפרלקס ולקוות לעבור את המשבר ה"ראשוני" או שזה סימן שהתרופה אינה מתאימה לי ולעעבור לבאה בתור? תודה

02/09/2013 | 12:38 | מאת: אילנית

שלום שוש, האם התקפי החרדה כוללים פחד וחרדה, או בעיקר תופעות גופניות? אני הייתי מציעה להמשיך לעשות בדיקות כדי לנסות לאתר בעיה גופנית. אם הרופא שלך לא מוצא, כדאי לנסות רופא אחר. דרך אגב, ייתכן מאד שאלו תופעות של חום ומחסור במלחים. אתה ממעיטה בצריכת מלחים? תזונאית אולי יכולה לעזור מהצד הדיאטטי. כפי שאתה רואה, ציפרלקס הוא כדור מסוכן. כשהגוף "מתרגל" אליו, הוא למעשה נכנע לכדור ולהשפעות שלו. חפשי בגוגל "ציפרלקס תופעות לוואי".

מוח, בדיקות דם, אף-אוזן-גרון, צילום ריאות ונוירולוג. אני מבינה שאת לא מאמינה בתרופות פסיכיאטריות, שזו כמובן זכותך. אני מוצאת שנוכחותך בפורום כזה היא התנהגות "טרולית" ולא מתחשבת בקהל הפורום, שכן את משתמשת בבמה של אנשים שסובלים מתחלואים שונים על מנת להפיץ את דיעותייך הלגיטימיות בצורה מיסיונרית.

03/09/2013 | 19:40 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שוש, צריך ליטול ציפרלקס במשך 2-4 שבועות עד שהוא מתחיל להשפיע. ממש לא כדאי להכריז על התרופה כלא מתאימה לפני שנטלת אותה חודש ואפילו 6 שבועות כל יום והיא בכלל לא עזרה.

ולא בנוגע ליעילות התרופה אחרי מספר ימים. לאור העובדה שאני חווה בחילות קשות, עייפות וחולשה ויובש קיצוני בפה מאז שהתחלתי (לפני 5 ימים) להשתמש בה, האם זה נורמלי ובאיזה שלב זה אמור לעבור או שעלי להסיק שהתרופה אינה מתאימה לי. תודה

01/09/2013 | 22:36 | מאת: קרן

אני לוקה בדיכאון וחרדה. עד לפני 5 שבועות טופלתי בציפרלקס 20 מ"ג אך לא טיפל בחרדות ועדיין הייתי זקוקה ל-3 לוריוון ליום. כיום אני מקבלת סרוקסט במינון 30 מ"ג ולוריוון לפי הצורך. את הכדור אני מקבלת לפני השינה כי הוא מעייף אותי. הבעיה היא שהעייפות נמשכת גם במשך היום. רציתי לדעת מה לעשות נגד העייפות הזאת, האם יש תוסף היכול להוסיף לי אנרגיה ובעיקר ריכוז?

03/09/2013 | 19:38 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

אין משהו שאפשר להוסיף אנרגיה. לוריוון הוא כדור שגורם עייפות יותר מסרוקסט, והצירוף של השניים- עוד יותר.

01/09/2013 | 21:46 | מאת: בחור

אחי הבכור היתאשפז היום עקב התקפה פסיכוטית. רצוי לציין שאחי גאון שאובחן עם אי קיו של מעל 150 ותמיד דיבר בצורה ראציונלית אבל גם אובחן בתור דיסלקט בעל קשיי למידה קשים. בשבועות האחרונים הוא ניפגש עם קבוצה במוסד(אישפוז יום) שם היה אמור להישתקם כתוצאה מהפגישות הוא הגיע למסקנות שלא ניתן להבין הוא התחיל לתקשר דרך שפה מטמטית והשיחות איתו היו קשות עד בילתי אפשריות להבנה. השינוי הזה נעשה תוך פרק זמן של שבוע... עד אז היה אמנם בעל קשיים אבל מובן לחלוטין ואף חכם שאפשר להיתייעץ איתו לגבי בעיות ולהעזר בו בכל נושא מבעיות פרטיות עד תביעות בבית מישפט שוב הוא ממש חכם ידע המון לגבי הרבה נושאים רק שהוא לא יכל לתחזק את עצמו לבד ולכן גר בבית ההורים... בעיקבות האישפוז יום הוא הישתנה לחלוטין מקצה אחד לשני והגיע למצב שהיה מנותק מהסביבה לחלוטין משמע דיבר בשפה מטמטית\פילוסופית לאנשים עד שהפסיק ליהיות מובן נישמע כאילו דיבר לעצמו נע בין הכרה אחת לשניה ולא ניסה להיתחשב בהבנתו של האדם מולו. אני רק רוצה להדגיש שוב זה לא מתאים לו ביכלל הוא היה בנאדם אחר שהישתנה תוך שבוע לחלוטין אין עבר של מחלות נפש במישפחה הוא לא לקח סמים קשים ביכלל לא היה על טיפול תרופתי ולא קיבל מכה בראש רק נהג להזכיר את ההבנות החדשות שהגיע אליהם... אני לא פסיכיאטר אבל לי זה ניראה ממש מוזר שבנאדם הישתנה ככה כלכך בהתאם לנסיבות אשמח מאוד לתגובה תודה מראש

03/09/2013 | 19:36 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, אני מצטער לשמוע על מה שקרה לאחיך. נשמע שמצבו רציני. למרבה הצער קורה לפעמים שמצבים פסיכיאטריים מתפתחים מהר כמו שקרה לאחיך. בדרך כלל אנשים שמשבר כזה מתפתח אצלם מהר מחלימים גם מחלימים מהר יותר מאנשים שהמשבר הופיע אצלם בהדרגה.

01/09/2013 | 21:06 | מאת: שחר

קיבלתי אסטו במינון של 10 מ"ג הרופא המליץ לקחת בשעות הבוקר אני נוהג הרבה האם יש לכך השפעה ומה יכול להיות ההשפעה אם לוקחים א הכדור בערב

02/09/2013 | 21:04 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לרוב האנשים האסטו אינו מרדים ואולי אף מעורר ולכן ההמלצה הראשונית היא ליטול אותו בבוקר. כ- 10% מהאנשים דוקא נרדמים מהתרופה והם צריכים לעבור ליטול בערב. ליתר ביטחון, מומלץ שבפעם הראשונה תיטול את האסטו בבוקר, ביום שבו אתה לא אמור לעשות דברים שדורשים ריכוז כמו נהיגה (למשל בשבת).

01/09/2013 | 19:10 | מאת: איילת חן

שלום רב ד"ר! אני בהריון שבוע 7,נטלתי 25 מ"ג של סרוקוואל מזה 6 שנים עקב חרדה ודיכאון,מאז שנכנסתי להריון החרדות חזרו מחשבות טורדניות מאוד בעיקר איני מצליחה לאכול פשוט כל היום הראש עובד שעות נוספות, הפסיכאטר העלה לי את המינון ל 50 מ"ג+וואבן בזמן התקף חרדה,העלתי את המינון אך פחדתי מוואבן כדי לא להתמכר וכ"ו אז לא לקחתי הלכתי לשמוע חוות דעת נוספת מפסיכאטרית מומחית אחרת והיא המליצה לי על לוסטרל במינון של 200 מ"ג אך אני מאוד חוששת שיהיה לי יותר גרוע תופעות לוואי ולהסתבך עם תרופות איני יודעת מה לעשות במצב זה כרגע אני מרגישה פשוט אבודה כעוסה וממש לא מעניין אותי כ"כ ההריון מה לעשות והאם יש מצב לצאת ממצב שכזה? אודה לתשובתך ועצתך בנושא בברכה, איילת חן רמת גן.

02/09/2013 | 21:26 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום איילת, חשוב שתדעי שמה שאני כותב כאן הוא רק ייעוץ כללי. אם הייתי מתחילה עכשיו טיפול לדיכאון וחרדה בפעם הראשונה, הייתי אומר שתיקחי לוסטרל כי הוא בטוח יותר בהריון. אבל זה לא המצב. את כבר נוטלת טיפול 6 שנים ונדמה לי שאם הסרוקואל עזר לך לדיכאון וחרדה במשך 6 שנים, לא כדאי להחליף אותו אלא לשקול העלאת המינון. הריון היא תקופה של חרדה וסערה רגשית ולכן ייתכן שצריך מינון גבוה יותר.

01/09/2013 | 17:16 | מאת: מישהי

שלום רציתי לדעת אחרי כמה זמן הגוף מתמכר לקלונקס לקחתי 1 מ"ג 4 ימים רצוף אני יכולה להפסיק לא בהדרגה? מה הם תופעות הגמילה אם הגוף שלי כבר התרגל מה אני ירגיש שאני יפסיק לקחת קלונקס זה פשוט נורא עוזר לי אבל אני מפחדת להיות מכורה לזה הבנתי שאיאפשר לקחת את זה באופן קבוע מה עושים במקרה שזה עוזר לי אבל אני לא רוצה להתמכר? יש איזשהו פיתרון לזה? תודה.

02/09/2013 | 21:02 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותייך: לקחתי 1 מ"ג 4 ימים רצוף אני יכולה להפסיק לא בהדרגה? כן. במינון ומשך כזה, אין חשש שהתפתחה אצלך תלות ולכן אין חשש לתסמונת גמילה. מה הם תופעות הגמילה אם הגוף שלי כבר התרגל? אי שקט, מתח, עצבנות, רעד, הזעה, חרדה, חוסר שינה ואם מפסיקים בבת אחת לאחר שנוטלים מינון גבוה, (6-8 מ"ג ליום) לאורך תקופה ממושכת יכולים גם להיות פרכוסים אפילפטיים. מה עושים במקרה שזה עוזר לי אבל אני לא רוצה להתמכר? יש איזשהו פיתרון לזה? ליטול מינון נמוך (0.5 מ"ג ליום) ולא כל יום.

03/09/2013 | 09:14 | מאת: מישהי

01/09/2013 | 15:59 | מאת: .

שלום רב שנים רבות מגיל צעיר אני סובלת מדיכאון וחרדות ,מקבלת שנים תרופות מסוגים שונים ללא הטבה ,אני בטח לא צריכה לספר לך מה מצב כזה עושה לחיים , לפני כ- 10 שנים עברתי תאונה וכתוצאה מזה הייתי צריכה לקבל שנה מורפיום לכאבים, ובדרך המורפיום עזרה לי מאוד לדיכאון והחרדות , לצערי שנים לפני ושנים אחרי התאונה ,קבלתי המון סוגים של תרופות לדיכאון והחרדות אף אחת מהם לא עזרה לי כמו מורפיום, כמובן שידוע שהיא ממכרת מאוד ולא בריאה לחלוטין ושצריך להפסיקה כמה שיותר מהר, אוגוסט 2013 האם יש תרופה פסיכיאטרית שפועלת על אותו המנגנון

02/09/2013 | 20:52 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

ככל שידוע לי, לא.

01/09/2013 | 12:54 | מאת: סוזי

שלום דוקטור עברתי התקף חרדה לפני 3 שבועות הרופא נתן לי לוריוואל כיום אני רגועה ובתהליך גמילה שאלתי מתי אוכל לישון כל הלילה טוב?

02/09/2013 | 19:59 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום סוזי לא הבנתי, מה מונע ממך לישון בלילה?

01/09/2013 | 05:53 | מאת: שירן

כבר כמה חודשים אני לוקחת אסטו 15 מ"ג פעם ביום ובשלושה ימים אחרונים לקחתי בטעות כדור אסטו וחצי ולא הבנתי למה יש לי קשיי הרדמות ופתאום שמתי לב שטעיתי במימון עכשיו אני חוזרת לכדור אחד של אסטו עד כמה זה מסוכן מה שקרה לי? מה לעשות עכשיו? תוך כמה זמן הגוף חוזר לעצמו?

02/09/2013 | 19:59 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שירן, מה שקרה לך לא מסוכן. המינון של 15 מ"ג ליום הוא לא רעיל, רק כנראה גבוה מידי בשבילך. התופעות יחלפו תוך ימים ספורים, אם עדיין לא חלפו.

31/08/2013 | 23:46 | מאת: רונה

שלום, בן אחי שרוי בדיכאון מזה כשנה אחרי פרידה מבת זוג.הדיכאון מלווה באובססיה ובמחשבות על בת הזוג שלא פוסקות. הוא בן 35. הדיכאון חמור והוא משתמש בתרופות ואף עבר נזעי חשמל ואין שיפור במצבו. לפני הדיכאון הכל היה מצויין. מסתבר שבמשך כשלוש שנים הוא השתמש בסמים סינתטים "נייס גאי". מאז תחילת הדיכאון הוא לא משתמש. האם השימוש יכול להפוך את הדיכאון לנצחי? האם ניתן לטפל אחרת בשל השימוש בסמים? תודה רונה

01/09/2013 | 01:55 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רונה, "נייס גאי" הוא סם רחוב שמכיל חומר בשם JWH-018 שפועל על המוח כמו קנביס. אינני יודע מה אומר המחקר לגבי החומר הזה, אבל לגבי קנביס יש הרבה מידע. אנשים שמשתמשים בכמות גדולה של קנביס, בתדירות גבוהה ולאורך שנים, במיוחד אם החלו בגיל צעיר, חשופים לנזקים בלתי הפיכים למוח. הנזק יכול להתבטא בין השאר בדיכאון. ברוב המקרים אפשר לטפל בדיכאון ולהביא להחלמה, גם במקרה שהוא נגרם בעקבות שימוש בסמים. אך כל דיכאון עם או בלי סמים עלול להתגלות כעמיד וקשה לטיפול. הטיפולו בדיכאון שנגרם בעקבות שימוש בסמים אינו שונה מהטיפול בדיכאון אחר, אבל חשוב, מאד מאד חשוב, שאחיך לא יחזור להשתמש.

31/08/2013 | 20:52 | מאת: ילד דואג

אהלן הסיפור הוא די מורכב וארוך אך אני אנסה לקצר ולתמצת אותו ככל שאפשר על מנת שתענו לי. כבר 8 חודשים אמא שלי מתלוננת על כאבים ברום הבטן, כאבי גב, שלשולים, עצירויות, כאבים לאזור החזה ומתארת כאבים אלו - "ככאבי תופת, כאבים שאוכלים אותה מבפנים וכאבים שמכרסמים אותה ולאט לאט הורגים אותה". ב8 שמונה חודשים האלו היא נבדקה על ידי 2 מומחי גסטרו מהטובים והמומחים בארץ, עשתה כל בדיקה אפשרית (אולטרסאונד, CT, MRI, EUS, גסטרוסקופיה, קולוסקופיה, שוב CT ואולטרסאונד בחודש האחרון,ואלפי בדיקות דם). כל הבדיקות היו תקינות ולא הראו שום ממצה לא תקין. אבחנתם של 2 הרופאים היה שמדובר בחרדה, שעליה להירגע, ולקבל טיפול נפשי. ושללו כל מחלה גופנית כזאת או אחרת. כל זה לא עניין אותה. בתחילת הכאבים היא התחילה לקרוא באינטרנט ולחפש מחלות לפי התסמינים. כעבור חודש או חודשיים היא החליטה שיש לה גידול סרטני בלבלב. שלא משנה מה הבדיקות או הרופאים אומרים היא יודעת שיש לה גידול, שהיא קראה באינטרנט שיש גידול חבוי והוא כרגע מסתתר והוא אוכל אותה מבפנים. מרוב שהיא הייתה בטוחה שיש לה גידול סרטני בלילה לפני הבדיקת EUS (צילום של הלבלב), היא ניסתה להתאבד ע"י בליעת כדורים מכיוון שלא יכלה לבשר לנו את הבשורה שיש לה סרטן ולא רצתה לראות את המשפחה קורסת בגלל בסרטן. היא אושפזה בבית חולים פסיכאטרי לאחר המקרה, וכעבור 4-5 ימים שוחררה. לקחנו אותה לפסיכיאטר פרטי שנתן לה טיפול בסימבלטה(60 מ"ג) וסרקוואיל בלילה (25 מ"ג). זה היה לפני חודשיים וחצי בערך. הטיפול עזר קצת עם זה שהיא מתפקדת קצת בבית עם המטלות. כיום היא לא מפסיקה לרדוף ולבקש את כל הבדיקות מחדש. דורשת שינתחו אותה גם. כל ניסיון לדבר איתה שהיא צריכה להבין שאין לה סרטן גם על ידינו, גם על ידי הפסיכאטר וגם על ידי הרופאים לא עוזר. היא לא משנה את החשיבה שלה בשום מצב, אומרת שאפחד לא מבין אותה, שאפחד לא נמצא בגוף שלה, שהיא יודעת מה היא עוברת, שזה לא יכול להיות משו אחר וכו'... כל ניסיון שלנו לדבר איתה שהיא צריכה טיפול פסיכולוגי נגמר במריבה היא לא מוכנה לשמוע בכלל שאנחנו חושבים שיש לה משו נפשי שכל החיים היא הייתה בן אדם שמח ומאושר שאין לה שום בעיה נפשית שיש לה סרטן ושצריך למצוא אותו. (כל זה אחרי שב8 חודשים האחרונים חשבנו שאולי באמת יש משו והוצאנו את מירב כספנו על שלל הבדיקות והמומחים.) מה אפשר לעשות ? האם יש טיפול לכל הסיפור הזה? האם בכלל אפשר לשנות את החשיבה הכ"כ קיצונית שלה ? איזה טיפול מומלץ לדבר הזה ? הרי לקחנו אותה לפסיכאטר היא קיבלה תרופות ועדיין החרדה לא עוברת. איך לשכנע אותה להגיע לטיפול ? בבקשה תעזרו לי החיים בבית היו חושך מוחלט כל היום סובב סביב המחלה אין טיפה של אושר, הנאה ואופטימיות. יש לציין שהיינו בית מאוד שמח שכל היום מארח אנשים ונהנה מהחיים מה שמגביר עוד יותר את המשבר שכיום כל החיים נעלמו. מאמא שתומכת דואגת ושמחה מהחיים אני מרגיש שאני לא מכיר את אמא שלי היום. אני יודע שזה די ארוך, אבל באמת שזה רק טיפה ממה שאנחנו עוברים ב8 חודשים האחרונים, מתחנן לעזרה מה לעשות. תודה!!

31/08/2013 | 23:40 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: ראשית עליי להדגיש שהתשובות שלי הן רק התרשמות כללית, ייעוץ כללי והכוונה ואסור בשום אופן שתראה בהן אבחנה פסיכיאטרית או המלצות חד משמעיות לטיפול כי את זה אפשר לעשות רק בבדיקה ופגישה אישית. מה אפשר לעשות ? צריך להתעקש שאימך תפנה שוב לחדר מיון פסיכיאטרי. נשמע לי שהיא צריכה טיפול במסגרת אשפוז. האם יש טיפול לכל הסיפור הזה? האם בכלל אפשר לשנות את החשיבה הכ"כ קיצונית שלה ? איזה טיפול מומלץ לדבר הזה ? הרי לקחנו אותה לפסיכאטר היא קיבלה תרופות ועדיין החרדה לא עוברת. איך לשכנע אותה להגיע לטיפול ? איך מטפלים במצב ומה צפוי להיות איתה בעתיד, לאחר שהיא חולה כבר 8 חודשים, זה תלוי בעיקר באבחנה. לא נראה לי שמה שיש לה זה רק חרדה. אני חושש שאין לי תשובה טובה איך לשכנע אותה לבוא לטיפול. ללחוץ עליה וללחוץ עליה עד שתסכים.

31/08/2013 | 11:29 | מאת: אורחת

שלום, התחלתי לקחת פריזמה לפני יומיים ודי מהר התחילו תחושות לא נעימות של בחילה/סחרחורת, דפיקות לב חזקות ומהירות (סובלת מאי סדירות בדופק מלכתחילה, וזו תחושה דומה למה שעשה לי בזמנו ריטלין) ושינה לא תקינה (התעוררתי 2-3 פעמים בלילה, ומאז הבוקר המוקדם כבר לא הצלחתי לחזור לישון). בינתיים - בלי קשר - התברר שלא סיימתי את כל הבירורים הרפואיים שבעבורם מלכתחילה הגעתי לפריזמה (בעיקר חולשה של השרירים ואפשרות לפיברו). עד כה הספקתי לקחת רק חצי כדור - פעמיים. יש לי תור אצל הרופא לעוד מס' ימים, ושאלתי היא האם ניתן להפסיק לקחת את הכדור עד אז, ולחכות לשמוע לעצתו - ואז מקסימום להתחיל שוב. או שזה יעשה בלגן גדול מידי בגוף?

31/08/2013 | 23:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לקחת מינון קטן ורק 2 פעמים, אפשר להפסיק ללא שום בעיה ולחכות להתייעצות עם הרופא.

31/08/2013 | 08:22 | מאת: גליגל

שלום רב, שנים סובלת ממיגרנות קשות מאובחנת כפיברומיאלגית, בעלת ושט רגישה, דיכדוך קל מהמצב וחרדה-שהתגברה במיוחד בשנים בהם עשיתי שימוש עודף בסומטרידקס ממשפחת SSRI אותו אני לוקחת למיגקנה. היה ניסיון לעשות שימוש בסימבלתה המצב הנפשי היה היי מטורף שמחה חדווה כאבים בגוף נעלמו אך הייתה בעיה בתפקודי כבד ומיגרנות הושלשו בכמות-18 בחודש... כרגע אני כבר 3 שבועות מנסה לטפל באלטרולט התחלתי ברבע כדור ואט אט שמתי לב שהחרדות העצומות שהיו מנת חלקי פחתו וגם האובססיביות(אולי בגלל ההפחתה בסומטרידקס??) ניסיון להעלות לחצי כדור עשה אותי "זומבי" לגמרי, עם עצירויות וכאילו אני לא אני אלא "כלואה" בתוך גופי.. אתמול חזרתי לרבע כדור בגלל ששמתי לב שתופעת ה"רעש בראש" טינטון שהיא מנת חלקי בשנים האחרונות מאוד התגברה יחד עם השימוש באלטרולט האם מוכר?? האם עובר?? האם רבע כדוןר הוא מינון שאכן עובד ושווה להמשיך למרהטינטון שכבר מוציא אותי מדעתי...אך הפחד ממתקפת חרדות ואובססיות ומיגרנות כרגע מרתיע אותי יותר. בברכת תודה מראש גליגל

31/08/2013 | 23:31 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גליגל, תופעת ה"רעש בראש" טינטון שהיא מנת חלקי בשנים האחרונות מאוד התגברה יחד עם השימוש באלטרולט האם מוכר?? למען האמת לא כל כך. למעשה- אלרטרול יכול להיות טיפול לטנטון. האם עובר?? האם רבע כדוןר הוא מינון שאכן עובד ושווה להמשיך למרהטינטון שכבר מוציא אותי מדעתי? 1/4 כדור אלטרולט זה מינון נמוך מאד סביר להניח שהוא לא עובד ואם כן, אשרייך. אני מקווה שתופעות הלוואי של מע' העיכול (והטנטון) יחלפו הן לרוב חולפות עם הזמן, כשהגוף "מתרגל" לתרופה ואז אפשר יהיה לשקול מה המינון הנכון עבורך.

לקריאה נוספת והעמקה
30/08/2013 | 14:38 | מאת: לילוש

שלום, אני לוקחת למיקטל 200 מג סהכ ביום: בבוקר ובערב. רציתי לדעת כמה שעות בדרך כלל צריך לחכות בין כדור לכדור?

31/08/2013 | 23:24 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

הכי טוב 12 שעות, אבל זה ממש לא קריטי כי אפשר ליטול את כל המינון (כל ה- 200 מ"ג) במנה יומית אחת.

01/09/2013 | 01:08 | מאת: לילוש

30/08/2013 | 12:06 | מאת: דוד

בגלל מקרה שעברתי בעבר(לפני שנה וחצי ) שגרם לי דפיקות חזקות אז המקרה גרם לי שבאופן קבוע בלי שום סיבה יהיו לי דפיקות לב מהירות עכשיו זה לא באופן קבוע אבל זה קורה לא מעט. שזה אומר שנוצר באג במערכת הסימפטתית.. האם יש דרך לרפות אותה ? תרופות או עלידי NLP CBT תזונה נכונה ? או שהזמן ירפא לבד ? אבל אני רוצה תרופא או משהו שלא רק ירגיע תסימפטום וזהוא אני מחפש משהו שממש יחזיר למצב הטבעי

31/08/2013 | 20:53 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דוד, כדי לענות לשאלות שלך צריך להגיע קודם כל לאבחנה. התקפים של דפיקות לב חזקות יכולים להיות תוצאה של מצב פסיכיאטרי אבל ייתכן גם שזו בעיה רפואית כללית, אפילו אם הסיבה לכך שזה התחיל היא נפשית. צריך שתתייעץ קודם כל עם רופא המשפחה כדי לבדוק אם צריך לעשות בדיקות רפואיות כלליות בקשר לדפיקות לב. לאחר מכן, אם לא מוצאים כלום מבחינה רפואית כללית כדאי שתתייעץ עם פסיכיאטר.

30/08/2013 | 11:57 | מאת: אני

עקב חרדות התחלתי לקחת רסיטל 40 מ''ג והיה לי קצת פזילה בעין. מאז שהתחלתי לקחת רסיטל הפזילה בעין נעלמה. האם זה הגיוני? מה ההסבר של זה?

31/08/2013 | 15:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום, אינני יודע, אך אני מניח שאם הפזילה נעלמה בעוד שאת/ה ממשיך לקחת רסיטל, אז זו אינה תופעת לוואי או שזה כבר לא חשוב?

29/08/2013 | 17:35 | מאת: דניאל

שלום, אני מטופל ב20 מל של ציפרלקס ,רדיזין, וסוליאן, אני נוטל את התרופות תקופה, ועדיין אני כל היום לחוץ ואי שקט בלתי נסבל, ממה זה יכול לנבוע לפי דעתך? ד"א אני כל היום בבית ללא תעסוקה זמן רב מאז ששוחררתי מהצבא על נפשי.

29/08/2013 | 20:04 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דניאל, האם זה אי שקט נפשי או שזה כאילו הרגלים לא יכולות להיות במקום אחד ואתה צריך "לרקוד" כל הזמן? אם האפשרות השניה הייתה נכונה, אזי ייתכן ומדובר בתופעת לוואי שנקראת אקטיזיה. הרידזין והסוליאן וגם במידת מה הציפרקלס ובודאי צרוף שלהם יכולים לגרום תופעה זו. דבר בבבקשה עם הפסיכיאטר המטפל שלך ובדוק איתו אם מדובר בחוסר תגובה מספקת לטיפול או בתופעת לוואי של הטיפול.

29/08/2013 | 13:28 | מאת: שירי

האם אפשר לשלב בין קלונקס פריזמה ואדוויל ? יש איזשהו סיכון? וכמה זמן עדיף לחכות בין כדור לכדור? תודה.

29/08/2013 | 15:26 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שירי, פריזמה יכול להגביר את ההשפעה של קלונקס ולגרום לך להיות יותר רדומה או מטושטשת. אדויל היא תרופה שמפריעה לעצירת דימומים ופריזמה יכול להגביר את תופעת הלוואי הזו. צריך להיזהר. אם לוקחים, אז אפשר לקחת אותם ביחד, הפרדת הכדורים במשך היום אינה משנה את הסיכון.

29/08/2013 | 15:30 | מאת: שירי

29/08/2013 | 06:56 | מאת: שמעון כהן

אני סובל מחרדות, לא הרבה זמן אבל יש לי חרדות מלחץ של צבא וכו אני מרגיש כל פעם שמדברים על משהו נפשי רע, או פסיכאטרים וכאלה, אני מרגיש כאילו אני בתוך העולם של הבעיות הנפשיות.. אני נחשב לחלק מזה? חשוב לציין שזה בגלל גיוס ולפני זה הייתי נורמלי לחלוטין ואני במצב של חרדה מהחרדה ..

29/08/2013 | 11:58 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שמעון, הבעיות הנפשיות אינן בעולם נפרד ואנשים עם הפרעות פסיכיאטריות אינם חיים בפלנטה אחרת. לכל אחד יכול להיות בכל זמן מצב פסיכיאטרי. אז אתה, כמו כולם "חלק מזה".

29/08/2013 | 14:16 | מאת: חביבה

שלום שמעון, דבר ראשון, אתה מאד צודק בחששך מ"העולם הפסיכיאטרי". זהו עולם של כדורים מסוכנים, אשפוזים בכפייה, טיפולים אלימים. פסיכיאטרים מאבחנים בשיטה הזו: הם אומרים את הדיעה שלהם על ההתנהגות שלך או הרגשות שלך. אין שם משהו אובייקטיבי. לא קיימות בדיקות מעבדה לאיבחונים נפשיים. שמור נפשך והישמר מזה.

29/08/2013 | 04:43 | מאת: אור ביטון

שלופ, התגייסתי לפני כחודש וחצי וביום הראשון היה לי נורא קשה לא רציתי להשתחרר מהצבא.. לאחר פגישה עם קבן הוחלט שאני כשיר לשרת, לאחר השיחה החלטתי שאני חוזר הביתה (נפקד) הייתי כ12 יום נפקד ואז עשיתי סוג של משחק של ניסיון התאבדות כאילו לקחתי כדורים וכו בשבילי שישחררו אותי כי לא היה לי טוב שם, במהלך הלילה בבית חולים התחלתי לחוש בחרדה וזה התחזק ככה משעות הבוקר וניסו להרגיע אותי והכל הסבירו לי שזה חרדה וזה שכיח מאוד, מהלחץ שלא ישחררו אותי מהשירות יופ אחרי הבית חוליפ חזרתי הביתה, במשך שלושה ימים הייתי בחרדה ודיברתי עם משפחה וכו כי פחדתי שלא ישחררו אותי, לאחר שיחה עם פסיכאטר צבאי שקבלתי שם התקף חרדה שוחררתי מצהל לאחר שהשתחררתי חזרתי לחיי שגרה, כמובן שליוותה אותי תחושה של חוויה לא נעימה והפחד שזה יחזור, לאחר שבועיים הייתי במעמד מלחיץ ושם הייתי נורא חרד , לא קבלתי התקף אבל הלחץ היה נוראי ובחילות וכו , התחלתי ביו פידבק וזה עזר לי נורא, לאחר שבוע הצלחתי לחזור לשגרה ואני עובד אם עצמי להשתחרר מהמחשבות אבל אני מרגיש טוב, הבעיה היא שאבא שלי בגיל 60 חולה סכזופריניה שהתגלתה לאחר שחררו מצהל שבה עבר מלחמת יום כיפור, במהלך הזמן שהייתי בצהל אבא שלי ראה שקשה לי אז הוא שיחק על זה וניסה לשחרר אותי דרך זה, עכשיו אני מתחיל להיכנס ללחץ שגם לי יהיה את זה בגלל מה שעברתי ואני מפחד מזה מאוד ! אין לי שום דבר מהתסנימים של המחלה .. אבל הפחד מזה משגע אותי, אני רוצה לדעת ממישהו מוסמך שבאמת אין קשר בין השתיים ושאני יכול להיות רגוע או שיש לי סיבה להיות בלחץ , תודה

29/08/2013 | 11:56 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אור, אין הרבה קשר בין חרדה משירות צבאי לבין סכיזופרניה. אבל אני מניח שאת זה כבר אמרו לך קודם לפניי, אז אני אומר לך משהו אחר: אם יש לך חרדה מנקרת שאולי תחלה בסכיזופרניה והמחשבה נמשכת ונמשכת ואינה חולפת למרות שלדעתך היא כבר לא הגיונית ולמרות שכולם מנסים להרגיע אותך, אז יכול להיות שאתה צריך טיפול לחרדה הזו ולמחשבה הטורדנית הזו.

28/08/2013 | 23:39 | מאת: מישהו

שלום רב, אני בן 28, מזה כ11 שנים סובל מדיכאון, הפרעת פאניקה (בעבר עם אגורפוביה) ומחשבות טורדניות שבדר"כ אינן מלוות בטקסים. ניסיתי טיפול תרופתי בסורבון, פבוקסיל סרוקסט ופרוזאק שלא התאימו. סימבלטה עזרה תקופה של מספר שנים אך האפקט נעלם ומאז השימוש בה החלו הפרעות בזקפה. ציפרלקס היא בעלת האפקט הטוב ביותר עבורי (ובה אני מטופל היום) אך גם היא נורא פוגעת לי בזקפה. תוספת של וולבוטרין 150 מ"ג לא עזרה. מבחינה הורמונלית הכל תקין ולאורולוגים אין הסבר אורולוגי. ממש קשה לי עם זה. 1. מבחינה סטטיסטית, איזו SSRI פוגעת הכי פחות בזקפה? 2. האם ציפרמיל יכולה להטיב עימי בעניין זה יותר מציפרלקס? (לא ניסיתי ציפרמיל) 3. מה עוד ניתן לעשות? תודה

29/08/2013 | 11:51 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: 1. מבחינה סטטיסטית, איזו SSRI פוגעת הכי פחות בזקפה? כולן פוגעות. 2. האם ציפרמיל יכולה להטיב עימי בעניין זה יותר מציפרלקס? (לא ניסיתי ציפרמיל) זה תכל'ס אותו דבר. 3. מה עוד ניתן לעשות? לנסות Viagra לנסות Remeron או Miro במקום ציפרקלס. לנסות Bonserin במקום ציפרלקס (או בנוסף לו). לנסות לעשות סקס לפני שאתה נוטל את הציפרלקס (כי אז רמתו בדם הכי נמוכה). לנסות להוריד את מינון הציפרלקס. לנסות הוספת Cyproheptadine, תרופה שיכולה להפחית תופעות לוואי מיניות של SSRI אך אינה משווקת בארץ. אני מציע שתתייעץ על זה עם הפסיכיאטר המטפל, לכל אפשרות יש יתרונות וחסרונות.

28/08/2013 | 19:41 | מאת: מיקי

שלום ד"ר שאלתי היא : האם ניתן לוודא לקיחת זיפרקסה/ אביליפיי דרך בדיקת דם ? (מדובר על אדם שמתנגד לליקחת תרופות )אודה על תשובתך ההתנגדות לתרופות בגלל שנחשף לחומר של הסיינטולוגיה ושל עמותת מגן ,

29/08/2013 | 11:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מיקי, לא ניתן לוודא נטילה של זיפרקסה או אביליפיי באמצעות בדיקת דם. אין בדיקה שגרתית של רמת התרופות האלה בדם. אני מצטער לשמוע על ההשפעה שהייתה לסיינטולוגיה על האדם שלגביו שאלת.

לקריאה נוספת והעמקה
28/08/2013 | 13:58 | מאת: ניקול

כמה שנים שאני לוקחת סרוקסט עקב חרדות ואגורפוביה . בתקופות של לחץ החרדה חוזרת למרות הטיפול התרופתי עכשיו ביכלל נתנו לי בבית המרקחת תרופה גנרית של סרוקסט בשם פרוטין אני לא יודעת אם זה פסיכולוגי או לא אבל אני מרגישה יותר גרוע

29/08/2013 | 11:30 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ניקול. סרוקסט (Seroxat) הוא השם המסחרי של התרופה paroxetine. התכשיר סרוקסט הוא התכשיר המקורי (או בלעז, האתי) של התרופה הזו. כל שאחר התכשירים שמשווקים הם גרסאות חדשות (תרופות גנריות) שיצאו לאחר שהפטנט של הסרוקסט פג. אף פעם אין מידע מסודר ואמין לגבי פרופיל תופעות הלוואי של התכשירים השונים וההחלטה מה עדיף צריכה להתבסס על הניסיון האישי שלך ועל מה שהקופה מוכנה למכור לך. עלייך לזכור שלפי החוק אסור לקופה להחליף לך תכשיר שאת כבר נוטלת, אלא רק מסיבות רפואיות.

28/08/2013 | 06:49 | מאת: ציפרלקס+פרלול

1)אתמול לקחתי תכדורים האלו בפעם הראשונה בגלל דפיקות לב מהירות . בגלל שעישנתי פעם נייס גיא חד פעמי לפני שנה וחצי קבלתי אתקף חרדה. ושנה וחצי יש לי דפיקות לב . ושמעו מי אתמול עד עכשיו הלב עובד נקי אין דפיקות מהירות הלב עובד לאט מרגיש רגוע בגלל לקיקה של פעם אחת ! מה אתם אומרים יש מצב שבזכות כנרא הכדור פרולול חד פעמי הדופק שלי חזק למצבו הטבעי ואין צריך להמשיך עם הכדורים ? 2)אין לי בעיה להמשיך אם הכדורים לתקופה של 3 חודש או יותר אבל בשעות האחרונות אני מרגיש שאין לי חשק מיני בכלל אני מרגיש כאבי בצים חזקים ואני מרגיש שנעלם לגמרי החשק המיני וראיתי בכמה מקומות למשל אחד רשם שהוא קרא שיש מצבים שהחשק לא חוזר בכלל גם אחרי הפסקת השימוש זה הגיוני ?ממש התחלתי לפחד בגלל זה! וממה ניגרם האי חשק במיוחד בגלל הפרולול או בגלל הציפרלקס ? תודה רבה.

28/08/2013 | 10:01 | מאת: אסי

הרופא אמר לי שרק בגלל שזה התחלה אז אני מרגיש חוסר חשק בתיפקוד המיני אבל לאט לאט הכול יחזור לקדמותו ויחזור לי החשק המיני .. מה אתם אומרים ? אין לי בעיה שירד קצת עכשיו אבל לא בצורה שלא יהיה חשק בכלל בכלל ! תודה רבה!

28/08/2013 | 10:36 | מאת: שאולה

שלום לך, התחלת לקחת כדור פסיכיאטרי בגלל תופעות לוואי של נייס גיא, לא בגלל שאתה חולה נפש. אם הדפיקות לך הסתדרו לך, אתה בר מזל, פשוט תרד מהכדור. כדורים פסיכיאטריים בהחלט יכולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים. הכי טוב בראש צלול, בלי סמים או כדורים.

28/08/2013 | 17:57 | מאת: אסי

תאמת למרות שאני יודע שכרגע הדפיקות לב היסתדרו אמרתי בכול זאת אני היקח תכדורים במשך 3 חודשים נחזיר תמוח שלי לאיזון ואז נפסיק אבל הבעיהה!! שהציפרלקס גורם לי לכאבי בצים וכאבי בצים גורמים לאי חשק מיני ... האם כדאי ללכת לרופא ? אמרתי לרופא על החשק מיני הוא אמר לי שזה יעבור זה רק התחלה ועוד מעט יעבור אמרתי לו שבאינטרנט המליצו על וויאפקס שזה כדור נותן אותו אפקט כמו ציפרלקס בלי התופעות של חשק מיני הוא אמר לי שהכדור לא מומלץ וכול מיני ...

28/08/2013 | 06:27 | מאת: ערן

שלום דר מזה כמעט שנה בדכאון וחרדה שלא מגיב להרבה טיפולים SSRI וSNRI . חלק מהטיפולים הפסקתי בשל ת.ל בלתי נסבלות. לאחר ניסוי תרופות רבות, לפני שבוע ביקשתי מהפסיכיאטר שלי שבעצמו מתוסכל ממצבי, לחזור ולנסות שוב (למרות שניסיתי לפני חצי שנה ולא עזר), לתת ניסיון מלא ולזמן שלם לתרופה היחידה שזכור לי שממש עזרה לי לפני 4-5 שנים- פלוטין. שאלתי: 1. במידה והדיכאון ממש חזק, כמה מהר ניתן להעלות מ-20 מ"ג ל-40 מ"ג ? 2. האם מותר לשלב עם פלוטין תוספי תזונה לשיפור "תפקודי המוח" כגון GINGKO BILOBS או PHOSPHATIDYL SERIN ? האם אפשר שתוסף מסוג זה יכול לעזור לי בתקופה בה אני מרגיש את חוסר האיזון הקוגניטיבי-ריכוזי שאני חש בין אם בגלל ההסתגלות לתרופה או בכלל? תודה על העזרה מראש.

29/08/2013 | 11:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ערן, לשאלותיך: 1. במידה והדיכאון ממש חזק, כמה מהר ניתן להעלות מ-20 מ"ג ל-40 מ"ג? אפשר להתחיל ישר ממינון של 40 מ"ג. 2. האם מותר לשלב עם פלוטין תוספי תזונה לשיפור "תפקודי המוח" כגון GINGKO BILOBS או PHOSPHATIDYL SERIN? לדעתי אפשר. 3. האם אפשר שתוסף מסוג זה יכול לעזור לי בתקופה בה אני מרגיש את חוסר האיזון הקוגניטיבי-ריכוזי שאני חש בין אם בגלל ההסתגלות לתרופה או בכלל? לא. למיטב ידיעתי אין ראיה שהתוספים האלה עוזרים למשהו אצל מי שנוטל אותם. אלו תוספי מזון. משמע, ככל שידוע לי, תועלתם המוכחת אינה שונה משל פלפל או מלח. (אשמח לקבל הודעות אם יש מידע אחר או עדכני בעניין).

27/08/2013 | 21:26 | מאת: אתי

שלום, ספרתי על אחי שסובל מדיכאון עמיד כשנה אותו אחרי טיפולים רבים כולל נזעי חשמל הדכאון לא השתפר. הוא מאד אובדני וכל הזמן מדבר עם אמי על כך שהמוות יגאל אותו מיסוריו. כל היום הוא שוכב וטוען שלא מסוגל להתרכז בכלום. כעת התחיל לעשות ספורט בלי אמונה. אחי לפני הדיכאון היה מאד פעיל וכעת קבל הצעת עבודה בתחום העניין שלו. הוא חושש ולא בטוח שיצליח. האם במצב כזה מומלץ לנסות לעבוד? שאם לא השכיבה במיטה היא לא נגמרת ומדרדרת. בברכה אתי

29/08/2013 | 11:16 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

בהחלט, בהדרגה ובנחישות. מחקרים מראים ששינויים באורח חיים יכולים להיות יעילים לא פחות מטיפול תרופתי בסוגי דיכאון מסויימים (לא בגלל חוסר תועלת של תרופות, אלא בגלל תועלת מרשימה של שינויים באורח חיים). גם אם הדיכאון של אחיך הוא רציני מאד, כדאי לנסות זאת, ללא קשר לאפשרות להשתמש בשיטות אחרות שבאות או לא באות כרגע בחשבון.

27/08/2013 | 21:01 | מאת: אני

השמנתי מפאקסט במשך שנה שלקחתי 20 קילו עקב פגיעה בחילוף החומרים בגוף ולא בגלל שאכלתי יותר ממה שנהגתי לאכול כמו כן אין לי בכלל שום נטיה להשמנה וכולם רזים מאוד אצלנו במשפחה ככה שלא הגיוני שהעליתי 20 קילו בשנה שהם שליש ממשקל גופי מאכילה מופרזת. רציתי לדעת אם כל ה ssri פוגעים במטבוליזם בגוף או שיכול להיות שאני ייקח אחד אחר ולא תהיה השפעה על החילוף חומרים או שכדאי לנסות snri בכלל שהם יותר יעילים חשוב לציין שאני סובל מחרדות איומות ומדכאון ניסיתי פעם וולבוטרין ואחרי יומיים הפסקתי כי הרגשתי שבא לי למות בגללו הפאקסט הרגיע אותי בצורה מדהימה שיפר לי את הריכוז והזיכרון פלאים ובעצם פתר לי את כל הבעיות המוחיות שהיו לי לפני של קשב וריכוז וזכרון למרות שאובחנתי כסובל adhd השאלה האם כדאי לערב כדור שמשפיע על ה נוראדנלין כשיש לי נטיה חמורה לחרדות כי הוא יכול להגביר חרדה ממה שהבנתי?

29/08/2013 | 11:13 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, רבים מה- SSRI וה- SNRI יכולים לגרום לעליית משקל, בדרך כלל במנגנון של עלייה בתאבון ולא שינויים מטבוליים. וולבוטרין נחשב לבחירה טובה, אך גם הוא יכול לגרום עליית משקל. ייתכן מאד שהחלפת הטיפול לתרופה אחרת ממשפחת ה- SSRI תעזור לשמור על ההשפעה הטובה של הפאקסט, מבלי לגרום לעליית משקל. התרופה ממשפחת ה- SSRI שהיא הכי מוצלחת במובן זה (כלומר לרוב לא גורמת עליית משקל) היא sertraline שמשווקת בארץ בכמה תכשירים (Serenada, Lustral, Sertraline Teva). גם התרופה venlafaxine ממשפחת ה- SNRI(שמשווקת תחת השם Efexor XR, Viepax XR או Venlafaxine Teva), גורמת למעט מאד עליית משקל בדרך כלל. כדורים שמשפיעים על נוראדרנלין לא בהכרח מגבירים חרדה וייתכן ששווה לנסותם. תרופות נוגדות דיכאון נוספות שאינן נוטות לגרום עליית משקל כוללות את התרופה moclobemide (שם מסחרי: Aurorix) והתרופה phenelzine (שם מסחרי: Nardil) שכבר כמה שנים אינן משווקת בארץ. אפשר לנסות, גם אם הסיבה לעליית המשקל היא שינויים מטבוליים, שינויים בהרגלי האכילה ופעילות גופנית. ואחרון: אפשר לנסות, אם זה רלוונטי, טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי לתסמיני חרדה ודיכאון שיכול, אם הוא עובד טוב, להחליף את הטיפול התרופתי ואינו גורם תופעות לוואי.

29/08/2013 | 21:11 | מאת: אני

רשמה לי שהכדורים מאיטים את פעילות בלוטת התריס ואצל חלק מהמטופלים שלה היא גרמה לתת פעילות בלוטת התריס שלא הייתה מקודם והיא רשמה שזה תופעה מוכרת והיא רשמה שבמקרה שלי היא הייתה מוסיפה אלטרוקסין עם הכדור השאלה אם אלטרוקסין לא ינוון את הבלוטה ולא תהיה הסתגלות של הגוף לאלטרוקסין?

27/08/2013 | 16:58 | מאת: אילן

שלום ד''ר אני בן 42 הייתי מטופל ברספידל 2 מג, לפני כחודש וחצי חלה הרעה במצבי ,רופא שהייתי אצלו נתן לי הבליפי שהכניס אותי לבילבול וחרדה קשה מאד ,הפסקתי לעבוד בעיקבות החרדות הקשות ,הייתי אצל רופא נוסף והוא הפסיק לי את ההבילפיי וחזרתי לרספידל 4 מ''ג ליום ,כרגע אני שרוי במצב חרדתי קשה מאד ,לא יכול לצאת מהבית מרוב פחד ,אני לוקח גם כדור לוריוון ליום אך גם זה לא מרגיע את חווית החרדה לא יודע מה לעשות אני מרגיש רע מאד ,החרדה משתקת אותי ולא יכול לצאת מהבית ולתפקד...

29/08/2013 | 10:50 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אילן, נראה לי שהאביליפיי (שם מסחרי Abilify, שם החומר הפעיל aripiprazole) לא כל כך עזר לך. אולי נכון יותר, כפי שהמליץ הרופא שתחזור לריספרדל, במנון יותר גבוה מבעבר. מתי חידשת את הטיפול בריספרדל? זכור שלוקח לתרופה הזו 2-4 שבועות להשפיע.

27/08/2013 | 11:41 | מאת: גלית

בת שלי סובלת מהפרעות אכילה מגיל 9. פנינו לפסיכיאטר בערך לפני 4-5 שנים ומאז היא בטיפול תרופתי. אני רוצה לציין שהיא לא בתת משקל ומעולם לא היתה בתת משקל אבל יש לה את כל תסמיני המחלה. כלומר, זה התחיל בכך שהיא החליטה שהיא שמנה, למרות שמעולם לא היתה שמנה, ואז היא התחילה להיסגר בתוך עצמה, התרחקה מהחברה, כמעט אף פעם לא היו לה חברות. היא עוסקת בנושא בצורה אובססיבית, מה שגורם לשינויים במצבי רוח. כיום בנוסף להכל היא סובלת מחרדה חברתית. קשה לה בבית ספר, קשה בכל מקום שיש הרבה אנשים, קשה בכל סיטואציה חדשה. כרגע היא מקבלת פרוזק וריספונד. היום נכנסתי לאינטרנט וראיתי שריספונד זה תרופה שמקבלים חולי סכיזופרניה וממש נדהמתי. הרופאה מעולם לא דיברה איתנו על זה. האם מקובל לתת תרופה זו בהפרעות אכילה? תודה

27/08/2013 | 22:47 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום גלית, יש קושי רב לטפל טיפול תרופתי בהפרעות אכילה. אין הרבה תרופות שהוכחו כמועילות. קשה עוד יותר לטפל בהפרעת אכילה אצל ילדה קטנה, כי יש הגבלות רבות על סוגי התרופות הפסיכיאטריות מותר לתת לילדים. כדאי שתפגשי את הפסיכיאטרית של ביתך ותנהלי איתה שיחה גלויה על האבחנה ועל הסיבה לבחירה בכל אחת מהתרופות.

27/08/2013 | 11:16 | מאת: אני

הבנתי שמי שיש לו דיכאון וחרדה בעיקר זה מחסור בסרוטנין או ליתר דיוק שהוא נספג מהר מדי חזרה למערכת העצבים ולא ממשיך במסלול התקין אז למה לא מייצרים כדורים עם סרוטנין בתוכם כמו שעושים עם האלטרוקסין ? וככה בעצם יורדות כל התופעות לוואי של ה ssri?

27/08/2013 | 22:54 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, כבר חשבו על הרעיון. יש אפשרות לקנות כדורי סרוטונין כתוסף מזון. הבעיה היא שהמוח מייצר לעצמו את כל הסרוטונין ואינו סופג סרוטונין ממחזור הדם. סרוטונין שנכנס למחזור הדם ממערכת העיכול לא חודר אל תוך המוח ומתפרק בכבד בלי להגיע לאתר הפעולה שלו. לכן התועלת העיקרית בנטילת כדורי סרוטונין היא למי שמוכר אותם.

27/08/2013 | 10:09 | מאת: יניב

שלום אם חובה לאכול לפני נטילת אסטו או סורבון? נ.ב מה בעניין אלכוהל? (כוס בירה מדי פעם) תודה!

27/08/2013 | 22:38 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום יניב, לשאלותיך: אם חובה לאכול לפני נטילת אסטו או סורבון? למיטב ידיעתי לא. תשקול להעלות את השאלה גם בפורום רוקחות. מה בעניין אלכוהל? (כוס בירה מדי פעם) לא משהו. הבעיה עם אלכוהול היא שהשפעתו עלולה להיות מוגברת מאד כאשר נוטלים אותו בתקופה שאתה נוטל את נוגדי הדיכאון שהזכרת (ואחרים). התוצאה של זה אינה רק שאתה נהיה "דייט זול" (כלומר עולה לך פחות כסף להתבשם מעט), אלא שאתה יכול למצוא את עצמך הרבה יותר שיכור, הרבה יותר מהר וגם אחרת (יותר עייף) ממה שאתה רגיל, וזה יכול להיות מסוכן.

27/08/2013 | 02:47 | מאת: שם בדוי מאוד

שלום, אני סובלת מאז ומתמיד מפחדים שנוגעות למצב ביטחוני זה מתבטא בקושי ללכת לישון כי כל שנייה אני מרגישה שעומדת לפרוץ מלחמה וישמע אזעקה. יש לי גם מחשבות של - עוד מעט מישהו יפרוץ לי לבית אין לי נחת מהמחשבות האלו האם מחשבות שווא שיקרה לי משהו הם בעצם סכיזופרניה?

27/08/2013 | 22:31 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, מה שאת מתארת איננו בהכרח מחשבות שווא. זה יכול להיות להיות גם שיש לך מחשבות טורדניות. כדי להגיע לאבחנה ולקבל המלצות טיפוליות כדאי שתתייעצי עם פסיכיאטר.

26/08/2013 | 22:27 | מאת: אנונימית

שלום, אני לוקחת ציפרלקס, אדרונקס ודפלפט לייצוב דיכאון. המצב יציב כבר יותר משנה. כדי להקטין סיכונים למומים בעובר בהיריון עתידי אני מעוניינת להחליף את הדפלפט בלמיקטל שהומלץ לי. הבנתי שהמעבר הוא הדרגתי (כ-4 חודשים במינון שלי, מ-800 מ"ג דפלפט ל-200 מ"ג למוטריג'ין), ובמהלכו עלולות להיות תנודות רגשיות, כך שלא מומלץ לבצע משימות המוסיפות עומס רגשי/ דורשות יציבות רגשית (במקרה שלי: חיפוש זוגיות). השאלה- האם אכן הבעיה קיימת בכל תקופת המעבר? או שרק בחודש-חודשיים הראשונים? שמעתי דעה לכאן ודעה לכאן, כך שאני די נבוכה בנושא... אבקש לציין כי מבחינה רגשית חיפוש הזוגיות חשוב לי מאוד כרגע. תודה!

27/08/2013 | 22:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, אינני יודע איזו אבחנה פסכיאטרית קיימת אצלך. התשובה מתייחסת להפרעה ביפולרית שהיא הסיבה השכיחה ביותר למתן התרופות דפלפט ולמיקטל. את צודקת שלמיקטל נחשב בטוח יותר בהריון מאשר דפלפט. אבל אצלך באופן אישי, דפלפט כבר הוכיח את עצמו כמייצב יעיל ולמיקטל עדיין לא. לכן כל עוד רמת הדפלפט שנממדת בבדיקת דם אצלך נמצאת בתחום הטיפולי (50-100 מ"ג לליטר) הדפלפט מספק לך הגנה טובה מפני תנודות רגשיות. מרגע שמינון הדפלפט הורד והרמה של הדפלפט בדם יורדת, הוא כבר אינו מספק הגנה ואי אפשר לדעת מראש האם ובאיזה מינון הלמיקטל כבר עושה את העבודה במקום הדפלפט. ללמיקטל גם אין בדיקת דם. אורח חיים יציב בכל התחומים, מומלץ תמיד לאנשים עם הפרעה ביפולרית.

הספרות המדעית של השנים האחרונות מתמלאת באינספור עבודות שמוצאות קורולציה מובהקת בין שימוש ארוך טווח בתרופות אנטי-פסיכוטיות, לבין מוות תאים בלתי הפיך במוח. מטריד במיוחד הוא מחקר בקופים בריאים, שקיבלו תרופות אנטי-פסיכוטיות פופולאריות כדוגמת זיפרקסה (באותם ריכוזים בדם הנפוצים לטיפול בבני אדם במחלת הסכיזופרניה), וכעבור תקופה של שנה עד שנתיים של טיפול כרוני, אבחנו אצלם ירידה מובהקת סטטיסטית של 10% בנפח המוח. מה שמטריד במחקר הקופים הזה, הוא שניתן להגיד *בוודאות* שהירידה בנפח המוח נגרמה בשל התרופות האנטי-פסיכוטיות ולא כתוצאה ממחלה כלשהי, מכיוון שמדובר בקופים בריאים לגמרי שנלקחו לניסוי. המסקנות מתחילות להיות בלתי נמנעות שהשימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות גורם נזק למוח (גם אם מפחית את סימפטומי המחלה בטווח הקצר), ולטווח הארוך גורם לפגיעה בלתי הפיכה ברקמת המוח, שעלולה להתבטא בהתדרדרות קוגנטיבית קשה אצל המטופלים. השאלה שלי היא, לאור הדברים הנ"ל, האם במחלות כדוגמת מאניה-דיפרסיה, שם ישנן גם אפשרויות טיפול כרוניות אחרות מאשר שימוש באנטי-פסיכוטיים, כדוגמת מייצבים למיניהם (למיקטל, דפלפט, ליתיום וכו'), אתה עדיין בעד שילוב של אנטי-פסיכוטיים במידה ודרוש טיפול כרוני ? כלומר, האם הנתונים המטרידים הנ"ל לא אמורים לגרום לתרופות אנטי-פסיכוטיות להיות האלטרנטיבה האחרונה לטיפול כרוני, לאחר שנבדקו כל האלטרנטיבות האחרות שיש להן פוטנציאל שיקומי דומה ? סליחה על השאלה הארוכה, ותודה.

27/08/2013 | 20:01 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דניאל, אתה מצתת תוצאות של מחקרים שאינם מוכרים לי. אף שהפורום אינו פורום מדעי, אם רצונך שאגיב לממצאים שאתה מתאר, אבקש שתציין את מראה המקום בו פורסמו מחקרים אלה, כדי שאוכל לנסות לקרוא אותם ולהגיב ככל יכולתי. בשונה מהדיעה הקדומה. מחקרים מראים (ואוכל להביא רשימה ביבליוגרפית אם יש בזה ענין לציבור) שליתיום גורם דוקא לעלייה בנפח המוח לאורך השנים. לפי ההיגיון שלך זה אומר שליתיום מביא לשיפור קוגניטיבי. אבל לפני שתרוץ לקנות ליתיום אני צריך להרגיע אותך, שאף אחד לא חושב שזה המצב. וגם ההפך כנראה לא נכון- התרופות שציינת לא גורמות לירידה בנפח המוח אצל בני אדם ולא גורמות לנסיגה קוגניטיבית. במרבית ההפרעות הפסיכיאטריות יש טיפול פסיכולוגי שיכול להיות בשלב זה או אחר של המחלה יעיל כמו טיפול תרופתי או יותר ממנו. בכמה מהן זה לא המצב. הפרעה ביפולרית (מאניה דפרסיה) היא אחת מהן. בהפרעה זו יש הכרח בטיפול תרופתי בלעדיו אין שום סיכוי שטיפול פסיכולוגי שיקומי או אחר יצליח. ולכן להציע לאדם עם הפרעה ביפולרית להסתפק בטיפול פסיכולוגי בלי טיפול תרופתי קבוע, זה קצת כמו להציע לו מכה עם פטיש בראש. אולי זה יעזור, אבל סביר להניח שלא.

27/08/2013 | 21:42 | מאת: דניאל

תודה רבה על תשובתך ד"ר ברקאי. ראשית, אני מסכים עמך שבמחלה כגון מאניה דיפרסיה, בדרך כלל יידרש טיפול תרופתי. אני בשום פנים ואופן לא טוען שניתן לחיות בהצלחה עם מחלה כמו מאניה דיפרסיה ללא טיפול תרופתי. גם אם התרופות עושות נזק מסוים, פשוט אין אלטרנטיבה אחרת כיום, השאלה רק באילו תרופות כדאי להשתמש קודם, אילו תרופות עדיף שיהיו קו ראשון, ואילו קו שני (בשלב התחזוקה, לא בשלב האקוטי). אני רואה פסיכאטרים רבים שלוקחים את האנטי-פסיכוטיות כקו ראשון, כולל מקרה במשפחה שלי, ועל כך אני דואג. אני מודע לגבי המחקרים שמצאו כי ליתיום מעלה במקצת את הנפח של אזורים שונים במוח, וכמובן שהדבר אינו מוביל לעליה קוגנטיבית. אני גם מודע למחקר שבוצע בעכברים, בו שימוש בהלופרידול גרם לירידה בנפח המוח, שהתבטלה מספר שבועות לאחר סיום השימוש בתרופה, אבל מדובר במחקר שבו השימוש באנטי-פסיכוטי היה רק למשך מספר שבועות, בעוד אנשים לוקחים את האנטי-פסיכוטיות למשך שנים, ולכן ייתכן שבאנשים האפקט יהיה פרמננטי. פשוט אין מספיק אינפורמציה. אני גם מודע לטענות שאנחנו לא יודעים במדויק האם הירידה בנפח המוח תחת אנטי-פסיכוטיות הוא רע, או אולי למעשה טוב. אני אישית חושב שברגע שמצאו כזו ירידה דרמטית, וברגע שהירידה הזו גם מלווה בירידה קוגנטיבית (רפרנסים בהמשך), זה מדליק נורות אדומות. לגבי הרפרנסים (מתמצת לך לשני מאמרים עדכניים שכוללים בתוכם קישורים למאמרים רלוונטים אחרים. מקווה שיש לך גישה למאמרים המלאים דרך האוניברסיטה או בית החולים): 1. מאמר שהתפרסם בחודש שעבר, וביצע מטה-אנליזה למחקרים רבים שעקבו אחרי שינויים מוחיים אצל חולי סכיזופרניה המטופלים כרונית בתרופות אנטי-פסיכוטיות. המאמר גם מסכם בצורה טובה את הספרות הרלוונטית בנושא המדובר: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769814 2. מאמר שהתפרסם בשנה שעברה, וסקר מאמרים שהתפרסמו במשך 30 השנה האחרונות שבדקו את הקשר בין שימוש בתרופות השונות עבור מאניה-דיפרסיה (בין היתר אנטי-פסיכוטיות, ליתיום ועוד), לבין ההשפעה על הקוגניציה. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22881296 המאמר האחרון שציינתי, מתאר גם דיווחים על ירידה קוגנטיבית קלה לאחר שימוש בליתיום, אבל הדגש הוא על *קלה*, ובנוסף חלק מהעבודות המוצגות עם ליתיום בדקו מטופלים שהשתמשו בתרופה במשך שנים ארוכות. ירידה קלה בתפקודים קוגנטיבים לאחר שימוש רב שנים בתרופה, הוא משהו שאולי צריך לקבל, מה שלא צריך לקבל זה ירידה קשה בתפקודים קוגנטיבים לאחר שימוש רב שנים, שזה החשש שלי עם האנטי-פסיכוטיות . התוצאות לגבי שימוש באנטי-פסיכוטיות מראות פגיעה יותר משמעותית בתפקודים קוגנטיבים, וגם המעקב התבצע למשך זמן קצר בהרבה מאשר מחקרי הליתיום. הכותבים מסכמים שיש חשיבות עליונה לביצוע מחקרים איכותיים ארוכי טווח על ההשפעה של אנטי-פסיכוטיות על קוגניציה. לסיכום, הדאגה שלי לגבי שימוש כרוני באנטי-פסיכוטיות (במחלה כמו מאניה דיפרסיה) היא כאשר אני משלב מצד אחד את התצפיות על ירידה דרמטית בנפח המוח באזורים שונים (ירידה של רקמת גופי תאים - חומר אפור, וגם יש מאמרים שמראים ממש את המנגנון שבו האנטי-פסיכוטיות רעילות לתאי המוח, מקווה שיש לינקים מהמאמר הראשון שנתתי לך) בשילוב עם התצפיות ששימוש באנטי-פסיכוטיות מוביל לירידה קוגנטיבית, בשילוב עם העובדה שלא נעשו מחקרים ארוכי טווח לגבי האנטי-פסיכוטיות (כמו על ליתיום). אני שואל את עצמי (ואותך) האם לאור כל הנתונים הללו, לא מתחייב לנסות ולמצות את הטיפול עם מייצבים שאינם תרופות אנטי-פסיכוטיות, לפני שמנסים ללכת על שימוש כרוני בתרופות אנטי-פסיכוטיות ? תודה רבה!

26/08/2013 | 14:49 | מאת: הקטור

אני סובל מחרדות וקושי בארגון המחשבה ובלבול נוראי הפסיכיאטר המליץ לי על טיפול בריספונד 1 מ"ג. האם הטיפול אמור לפתור את הבעיות הקוגניטיביות ואת החרדה?

27/08/2013 | 19:48 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום הקטור, טיפול בריספונד יכול להתאים לתסמיני חרדה. הוא יכול להפחית בעיות קוגניטביות אם הן נובעות מהחרדה.

26/08/2013 | 07:45 | מאת: שלי

הי לקחתי רסיטל במשך תקופה ארוכה (למעלה משנה) והוא עזר לי מאוד. בשלב מסוים החלו עליות וירידות במצברוח. עליתי במינון זה עזר מעט ושוב חזרו העליות והירידות. האם המשמעות שהכדור כבר אינו מתאים לי? כיום כשעליי להתחיל שוב טיפול תרופתי לאחר הפסקה ארוכה, אני תוהה האם הרסיטל מתאים? ואם לא, מה כן..ציפרמיל יכול להתאים, אני יודעת שזו אותה תרופה אך אולי האפקט יהיה שונה? או ללכת על SSRI אחר

26/08/2013 | 08:12 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שלי, אם רסיטל הפסיק לעבוד, אין טעם לנסות ציפרמיל, זה בדיוק אותו חומר פעיל. לא הבנתי: כאשר הפסקת את הטיפול, היית במצב שהוא עזר לך והרגשת יותר טוב ובגלל זה הפסקת? או שהפסקת כי הטיפול לא הועיל? וכמה זמן נטלת בסה"כ ברציפות את הרסיטל? וכמה זמן הייתה ההפסקה הארוכה?

26/08/2013 | 10:50 | מאת: שלי

תודה. הפסקתי כי נמאס לי לקחת כדורים וזה היה בשלב שהכדור נחלש. הסתדרתי לא רע חצי שנה. לאחרונה התחלתי אפקסור והוא מרגיש לי זר מידי בגוף, קשה לי להסביר. חשבתי לחזור למוכר שהיה טוב שנה וחצי. בערך. כדור שהרגיש עדין. עכשיו לא ברור לי מה נכון

26/08/2013 | 13:20 | מאת: לד"ר - המשך

נזכרתי שכשהרסיטל נחלש הפסיכאטר רצה לתת לי מיצב, או משהו כזה?.. בכל מקרה, פרוזק שהיה לפני הרסיטל זכור לי גם לטובה אבל גרם לי בשלב מסוים לאפטיות ותופעות הלוואי היו קצת יותר מורגשות מהרסיטל. מה לעשות?

27/08/2013 | 19:47 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

ממה שאתה כותב, אני מבין שהפסקת את הרסיטל כי נמאס לך ליטול אותו אחרי שנה וחצי של נטילה, מה שנשמע די מובן וחצי שנה לאחר מכן התסמינם חזרו. זה לדעתי מרמז שאם תחשד את הרסיטלה הוא יסייע לך שוב ואם הרגשת איתו יותר טוב משאתה מרגיש עכשיו עם הואיפקס, ייתכן שכדאי לחזור לרסיטל. כמובן שמה שכתבתי אינו תחליף להתיעצות עם פסיכיאטר שמכיר אותך ויכול לבדוק אותך.

25/08/2013 | 22:20 | מאת: נינה

שלום רב, לאיזה מקרים רושמים את התרופות הנ"ל? האם אפשר לעבור מתרופה אחת לשניה? האם נהוג לקחת את שתי התרופות יחד? האם אפשר לקחת דפלפט לבד או שתמיד נותנים אותה עם תרופה נוספת? תודה.

26/08/2013 | 00:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נינה, לשאלותייך: לאיזה מקרים רושמים את התרופות הנ"ל? פרפנן הוא תרופה אנטי פסיכוטית. דפלפט הוא תרופה אנטי אפילפטית ומייצבת מצב רוח. האם אפשר לעבור מתרופה אחת לשניה? כן, אבל זה לא דבר רגיל כי הן מיועדות לרוב להתוויות שונות זו מזו. האם נהוג לקחת את שתי התרופות יחד? פעמים רבות כן. יש להן השפעה משלימה, במקרים רבים. האם אפשר לקחת דפלפט לבד או שתמיד נותנים אותה עם תרופה נוספת? יש הפרעות פסיכיאטריות שבהן אפשר לקחת דפלפט לבד.

25/08/2013 | 17:00 | מאת: נועה

שלום ד"ר התלבטות בין: ציפרמיל, אסטו, פריזמה רוצה ציפרלקס אך שהתרופה יקרה. מה עדיף מבחינת תופעות לוואי- ציפרמיל ה"אמא" של הציפרלקס אסטו "אחות" אך גנרית.. פריזמה? אולי בכלל יש מקבילה מומלצת אחרת לצפרלקס? תודה, נועה

26/08/2013 | 00:35 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לפי נסיוני אסטו הוא גנריקה די מוצלחת. כלומר יחסית מעט אנשים שנאלצו לעבור מציפרלקס לאסטו התלנונו שהופיעו להם תופעות לוואי חדשות בעקבות המעבר. לעניות דעתי (ומעולם לא ראיתי ראיות לסתור זאת) אין הבדל מהותי בין ציפרמיל (או רסטיטל) לציפרלקס (או אסטו). איזו תרופה לבחור בסופו של דבר, זה תלוי בכמה גורמים ביניהם מה בדיוק ההפרעה הפסיכיאטרית בה את מנסה לטפל ועוד גורמים. התשובה לשאלה היא אישית ולא אוניברסלית.

25/08/2013 | 15:29 | מאת: מיכל

כמה שאלות בבקשה: 1.במה עדיף להתחיל אפקסור או ציפרמיל? 2.לאיזו קבוצה פחות תופעות לוואי? השמנה, חשק מיני, יובש בעיניים, נשירת שיער. 3.מה המשמעות של ההבדל במינונים? 75 אפקסור מול 20 ציפרמיל זה אומר שהאפקסור פחות "נקי", זה אומר שאני מכניסה יותר כמיכלים לגוף? אשמח לכדור עדין עם כמה שפחות השלכות מבחינת תופעות לוואי אני יודעת שזה אינדיבידואלי, אך האם יש המלצות כלשהן

26/08/2013 | 00:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מיכל, לשאלותייך: 1.במה עדיף להתחיל אפקסור או ציפרמיל? קשה לדעת. 2.לאיזו קבוצה פחות תופעות לוואי? השמנה, חשק מיני, יובש בעיניים, נשירת שיער. יובש בעיניים ונשירת שיער אינן תופעות לוואי שכיחות של שתי התרופות שהזכרת. שיעורן של תופעות כמו השמנה ופגיעה בחשק המיני דומה. 3.מה המשמעות של ההבדל במינונים? 75 אפקסור מול 20 ציפרמיל זה אומר שהאפקסור פחות "נקי", זה אומר שאני מכניסה יותר כמיכלים לגוף? לא. זה לא קשור למידת "הניקיון". המינון של תרופה נקבע לפי מידת היעילות בה היא נקשרת לאתר הפעולה שלה במוח. תחשבי על סוכר וסוכרזית. שניהם "נקיים" באותה מידה- מכילים אך ורק חומר פעיל אחד אבל צריך הרבה פחות סוכרזית כדי להשיג אותה מידת מתיקות, כי הסוכרזית נקשרת הרבה יותר ביעילות לקולטני הטעם בלשון. ציפרמיל או ציפרלקס נחשבים לעדינים מבחינת תופעות לוואי. לא יודע אם זה נכון.

25/08/2013 | 14:22 | מאת: זיו

נעשית בהדרגה? תודה

26/08/2013 | 00:14 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כן

25/08/2013 | 06:04 | מאת: אנונימית

שלום, במקרים רבים (בתדירות יום יומית) יש לי מין התקפי צחוק בלי שום סיבה וכמובן בלי שליטה. זה לא נעים מבחינת הסביבה ואני מרגישה ממש משוגעת. קראתי על סוג של תסמונת כזו. האם זה בהכרח זה? מה התסמינים הנוספים שלה?

25/08/2013 | 08:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, יש כמה מצבים נוירולוגיים ופסיכיאטריים שיכולים לגרום להתקפי צחוק. אינני יודע איזה מצב בדיוק קיים אצלך ולכן אינני יודע לענות לשאלותייך. חשוב שתפגשי פסיכיאטר ואם זה רלוונטי- אז גם נוירולוג.

24/08/2013 | 22:55 | מאת: שרון

שלום,לפני שבועיים התחלתי חצי כדור אסטו ביום ולאחר שלושה ימים היה לי כאב ראש נוראי מלווה בבחילה והרגשה כללית לא טובה, הפסקתי את הכדור למספר ימים וחזרתי להרגיש טוב. חזרתי לקחת אותו ולאחר שלושה ימים שוב כאב ראש. הפסקתי את הכדור ונתנו לי כדור אחר- מירו 30 חצי כדור. התחלתי לקחת אותו לפני יומיים ולפני כמה שעות התחיל לי כאב ראש. הבנתי שהמרכיבים של אסטו ומירו שונים. האם בכל זאת יש משהו משותף לכדורים שיכול לגרום לתופעה הזו? האם ייתכן שכל הכדורים נגד דיכאון לא יתאימו לי ויגרמו לי לתופעה כזו? תודה

25/08/2013 | 08:40 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שרון, האם בכל זאת יש משהו משותף לכדורים שיכול לגרום לתופעה הזו? שניהם עובדים, אף כי במנגנונים שונים, על תאי עצב שחומר ההולכה העצבי שלהם הוא סרוטונין. אולי צריך שהרופא יתאים לך תרופה שאינה עובדת על המערכת של הסרוטונין במוח. האם ייתכן שכל הכדורים נגד דיכאון לא יתאימו לי ויגרמו לי לתופעה כזו? ייתכן אבל די לא סביר. יש די הרבה תרופות. כל אחת יכולה לגרום תופעות לוואי וכל התרופות שאני מכיר יכולות לגרום כאבי ראש. אבל רוב האנשים מוצאים תרופה שלא גורמת כאבי ראש ואז עוברים לשאלה הבאה: האם התרופה מועילה?

לקריאה נוספת והעמקה