פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
בפורום הפסיכיאטריה ניתן לקבל תשובות לשאלות על הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות חרדה כמו פוסט-טראומה (PTSD), חרדה חברתית והפרעות אחרות. אפשר גם לקבל מידע על טיפולים פסיכיאטריים תרופתיים, שיחתיים ואחרים. כאשר התשובות כתובות בלשון זכר הן מתייחסות לשני המינים כאחד, אלא אם כן צויין הדבר במפורש.
8955 הודעות
8795 תשובות מומחה

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

26/09/2013 | 09:07 | מאת: טלי

שלום רב, ניורלוגית המליצה לי על ציפרלקס לחרדות בשילוב טיפול למיגרנות אימיטרקס. חשוב לציין שאני לוקחת אומפרידקס באופן קבוע-האם אפשרי ציפרלקס ואומפרידקס יחד? בברכת מועדים לשמחה.

27/09/2013 | 23:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום טלי, השילוב של ציפרלקס ואימיטרקס כרוך בסיכון מסויים לתופעת לוואי די נדירה אך גם די מסוכנת וצריך לעקוב שאין לך תופעות כמו דופק מהיר, הסמקה, עלייה בלחץ הדם, רעד וחום. אם תופעות אלה מופיעות או יש לך ספק שהופיעו עלייך לפנות לרופא המטפל. אינני יודע מה זה אומפרידקס. אולי תכתבי את השם הלועזי?

25/09/2013 | 20:33 | מאת: מיכל

שלום רב, אני בת 42, אמא ל3, חולת פיברומיאלגיה ותשישות כרונית למעלה מ10 שנים. למרות המחלה אני מתפקדת היטב ( אם כי במאמץ רב), אני פעילה חברתית, עושה המון דברים עם הילדים, מקפידה על פעיילות גופנית, מתחזקת את הבית ומנהלת אורך חיים אקטיבי. לאורך שנים חלה התדרדרות משמעותית במחלה, ולכן ב5 שנים אחרונות אני נעזרת בתרופות לשיכוך כאבים. בשנה אחרונה אני נוטלת תרופה בשם טרגין במינון של 30 עד 40 מג ביום. בחודשים האחרונים אני חווה התקפים של עצבנות קשה ואף תוקפנות, חוסר סבלנות, סף תסכול נמוך ביותר והתפרצויות רבות של כעס. לעתים קרובות אני מגיבה בחוסר פרופורציה ביחס לאירוע, אני לצערי מרבה לצעוק על הילדים וגם יחסים עם בן הזוג נמצאים בירידה. אני חווה מתח רב, וחשה שאין לי שליטה על ההתקפים. מעבר לכך לעתים אני חשה עצבות ונפילות במצב הרוח. לעולם לא חוויתי מצב כזה ואף פעם לא נהגתי בכזו תוקפנות וקוצר רוח. אני מרגישה סוג של בעירה פנימית, תחושה כמעט פיזית של עצבנות גואה, ולא מצליחה למגר את התופעה. אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי קבועה ומשוחחת על כך עם הפסיכולוג, אני מודעת מאוד לתופעה אך שוב אינני מצליחה לשים לה קץ. שאילתי היא האם קיים סיכוי שמדובר בתופעת לוואי של טרגין? אומנם תופעות אלה לא הופיעו מייד עם תחילת השימוש אלא רק לאחר כ4 חודשים של שימוש קבוע. האם דבר מצריך הערכה פסיכיאטרית והאם ניתן להיעזר בתרופה כלשהי על מנת להתגבר על התופעה? מצב נוכחי הפך להיות פשוט בלתי אפשרי, וכולם סובלים ממנו. תודה מראש, מיכל.

27/09/2013 | 23:11 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום מיכל, לשאלותייך: האם קיים סיכוי שמדובר בתופעת לוואי של טרגין? בהחלט כן. טרגין, (החומר הפעיל על המוח- oxycodone) היא תרופה ממשפחת האופיואידים (נגזרות האופיום). תרופות ממשפחת האופיואידים יכולות לגרום רבים משינויי ההתנהגות שאת מתארת. תופעות הלוואי השונות, ביחד עם חוסר התועלת של תרופות אלה בפיברומיאלגיה הן הסיבה לשך שמומלץ מאד להימנע מהן בפיברומיאלגיה, למעט אולי החומר tramadol (התרופות Tramadex או Tramal), שייתכן ואינו מזיק לחולי פיברומאילגיה כמו שאר התרופות במשפחה זו. האם הדבר מצריך הערכה פסיכיאטרית והאם ניתן להיעזר בתרופה כלשהי על מנת להתגבר על התופעה? יש תרופות אחרות שיכולות להועיל לפיברומיאלגיה, שאינן ממשפחת האופיואידים. רובן הן תרופות פסיכיאטריות. גם אם ניסית כבר את כל האפשרויות התרופותיות האחרות, תרופה כמו טרגין לא צפויה להועיל. חשוב לנסות להפחית אותה ככל האפשר או לפחות להימנע מעלייה נוספת במינון. כדאי לכן שתתייעצי עם פסיכיאטר בעל ניסיון בתחום.

25/09/2013 | 16:40 | מאת: לי

שלום רב, יש לי מצב די מורכב ..בקצרה... אני גרושה עם 2 ילדים עם הגרוש לא בקשר מ2009. בני הבכור סובל מהפרעות קשב וריכוז ,הפרקטיביות, והתקפי זעם/חרדה/בכי. הוא כעת מאושפז ומטופל בנהרייה. בני השני עם עיכוב התפתחותי... המצב בבית לא משהו. העבודה מעצבנת ומוציאה את כל המיצים. כתוצאה מזה אני מגיעה הביתה עם מטען כבד ומתעצבנת מכל דבר. הרבה פעמים אני צועקת בבית וזה מקשה על האוירה. אני לא יכולה לשלוט על עצמי. הריכוז ירד. הזיכרון גם כן. אני לא ישנה טוב בלילה... אודה אם תוכל להמליץ לי על כדורי הרגעה טובים... מה יותר טוב? תודה ויום טוב

25/09/2013 | 23:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום לי, ראשית עליי להגדיש שמה שאני כותב הוא בגדר מידע בלבד ואינו מחליף בשום אופן התייעצות ובדיקה אצל פסיכיאטר. נראה לי שמה שיש לך זה מצוקה רגשית בגלל גורמי דחק קשים מאד, מהרבה כיוונים. אם אני צודק, ייתכן שמה שנחוץ לך זה טיפול פסיכולוגי.

שלום, אני בן 33. מאובחן כסכיזואפקטיבי מזה 15 שנה. לפני כשנתיים עברתי משבר בעקבות לחץ בעבודה, איבדתי את העבודה ונכנסתי לדיכאון ולחרדות למרות טיפול תרופתי קבוע בסרוקוול ובדפלפט. היום אני מקבל מירו 30 מ"ג, דפלפט וסוליאן 400 מ"ג. אני מרגיש ירידה משמעותית מאוד בליבידו וביכולת להשיג זקפה. כמו-כן שוכב הרבה שעות במיטה, אין הנאה מדברים. אין עניין וריכוז בספרים ובלימודים שהיו מעניינים אותי בעבר. לעיתים מופיע אי שקט ואז אפילו לא יכול להיפגש עם חברים. יכול להיות שהסוליאן אינו מתאים לי? אם כן, למה אפשר להחליף אותו? סרוקוול עשה לי התקפי חרדה, אני סובל מעודף משקל ופרופיל שומנים גבוה בדם, כך שזיפרקסה לא תתאים, ושאר התרופות גם מעלות פרולקטין כמו סוליאן. האם אפשר לוותר על התרופה האנטי פסיכוטית ולהישאר רק עם מייצב? בתודה מראש, רון

25/09/2013 | 23:15 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רון, לשאלותיך: יכול להיות שהסוליאן אינו מתאים לי? אם הוא לא עושה את העבודה, או גורם לתופעות לוואי בלתי נסבלות, אז בהחלט יכול להיות שהוא לא מתאים לך. אם כן, למה אפשר להחליף אותו? חשוב שתתייעץ האם ולמה להחליף את הסוליאן, עם הפסיכיאטר המטפל. תרופה שיכולה לבוא בחשבון, אם לא ניסית אותה בעבר, אביליפיי (החומר הפעיל aripiprazole). דבר נוסף: מבין 3 התרופות שאתה נוטל, המירו היא גורם מספר אחד להשמנה ופרופיל שומנים גבוה. האם אפשר לוותר על התרופה האנטי פסיכוטית ולהישאר רק עם מייצב? לרוב אנשים עם הפרעה סכיזואפקטיבית צריכים צירוף של תרופה אנטי פסיכוטית ומייצב. יש יותר סיכוי למצוא תרופה אנטי פסיכוטית שתוכל למלא את תפקיד את המייצב מאשר להיפך.

25/09/2013 | 01:22 | מאת: שירלייי

שלום,אני בת 25 נוטלת ציפרלקס 10 מיליגרם ליום דרך רופאת משפחה(לא מטופלת אצל פסיכיאטר).אני סטודנטית ואני מעוניינת במקביל ללימודים להתחיל לעבוד בחברת שמירה עם נשק ולשם כך החתמתי את הרופאה על הצהרת בריאות של משרד הפנים שבו היא ציינה שאני נוטלת ציפרלקס ורציתי לדעת האם נטילת ציפרלקס יכול להוות עילה לכך שלא יאשרו לי לעבוד עם נשק.אשמח לתשובה תודה

25/09/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שירלייי, ציפרלקס יכול להיות סיבה לא לאשר לך לעבוד אם נשק אם הוא גורם לך לטשטוש או ישנוניות או שהוא גורם לך לאובדנות או תוקפנות (יש המאמינים שציפרלקס יכול לגרום להתנהגויות כאלה ויש אזהרה של רשות התרופות והמזון האמריקאית שציפרלקס ותרופות אחרות ממשפחת הפרוזאק יכולות לגרום לאובדנות. אני חושב שאזהרות אלה אינן נכונות). אני יכול לדמיין לעצמי שאף אחד מהדברים הנ"ל אינו רלוונטי אלייך, כמו לרוב המכריע של האנשים שנוטלים ציפרלקס ולכן סביר שנטילת ציפרלקס אצלך אינה עילה לכלום.

25/09/2013 | 01:07 | מאת: ענת

אני נוטלת ציפרלקס כבר 5 שנים ברציפות. 10 מ"ג מדי בוקר. תגובה טובה. בשל עייפות רבה ותיפקודי כבד גבוהים מעוניינת: 1. להוריד המינון ל 5 מג 2. ליטול הכדור בערב במקום בבוקר. האם יש לכך התוויות נגד או השלכות שעלי לדעת עליהן? תודה.

25/09/2013 | 21:00 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום ענת, לא הבנתי: האם אבחנו אצלך שהסיבה להפרעה בתפקודי הכבד היא ציפרלקס? כי יש הרבה סיבות אפשריות להפרעה בתפקודי כבד בלי קשר לציפרלקס וחשוב להגיע לאבחנה. אחרי 5 שנים של נטילה ציפרלקס אינו אמור להיות החשוד הראשון או העיקרי להפרעה בתפקודי כבד. אין מניעה להוריד מינון מ- 10 מ"ג ל- 5 מ"ג. רק שעלול להיות שזה מינון נמוך מידי עבורך והתרופה תפסיק להשפיע. אין מניעה ליטול כדור בערב במקום בבוקר. רק שאצל חלק מהאנשים הציפרלקס קצת מעורר ואז הוא עלול להפריע לך לישון.

24/09/2013 | 19:43 | מאת: אלי

שלום ד"ר, גיסתי אמא לארבעה ילדים ,שלישיה בני 12 וחייל בצבא. מאז הכרותי עימה (22)שנה ,עברה גיסתי משברים שלוו בהתקפי זעם,צעקות,מכות ,נשיכות לעצמה,זריקות חפצים וכו.. לאחרונה אנו מרגשים(כל המשפחה ובינהם אחי) כי חלה הרעה במצבה הנפשי,היא מכאיבה לעצמה בכל הזדמנות,כולה חבולה וכואבת ,היא מרביצה לילדיה ולאחרונה ניסתה להרביץ לבעלה,בהתקפי זעם,יוצאת אל העיר בנהיגה מטורפת ומסכנת את עצמה ואת הציבור., אתמול השתמשה בסלע כבד והטיחה על ראשה כמה פעמים וצעקה שהיא רוצה למות.. זימנו את אחיה ומשפחתה ,כרגע היא שוהה במחיצתו רחוק מהילדים ומבעלה. משפחתה מנסה לעדן את העניין וידינו כבולות. אנא עזרו לנו לקבל הכוונה. תודה אלי

25/09/2013 | 20:57 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אלי, נשמע שגיסתך בסכנה רצינית. כדאי לפנות באופן מיידי לחדר מיון פסיכיאטרי סמוך, ולבקש שהיא תיבדק על ידי פסיכיאטר כדי לשקול אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. אסור בשום אופן להשאיר מצב כזה ללא טיפול ומענה. חוץ מזה שהיא סובלת, כולכם סובלים וזה גם מסוכן.

24/09/2013 | 17:54 | מאת: קרן

לפני כשנה התחלתי לא לישון בלילה ולרעוד ולסבול מעור צורב, לאחר ניסיון בכדור וואבן ובונדרמין נשלחתי לנירולוג שקבע דיכאון וחרדה. הנירולוג נתן טיפול שרק הקאתי ושילשלתי ממנו. הטיפול שניתן במקום "רמוטיב" שבהתחלה הטיב אך לאחר מכן חזר האי שקט וחרדות על בסיס יומי. הטיפול הופסק וניתן במקומו ציפרלקס עם 2 לוריוון. כאשר הטיפול הזה הגיע למינון המקסימלי עברנו לסרוקסט לפני 9 שבועות, 3 שבועות החפיפה עם הציפרלקס היו גן עדן, מאז מזה 6 שבועות אני סובלת מבחילה לאורך כל היום. הרופא רשם לי פראמין וזה גרם לפירכוסים ורעידות ופיתח לי סחרחורת. לאחר מכן נרשם לי מודאל שרק החמיר את המצב. האם יכול להיות שהשינוי התרופתי לא עובד? ישנם ימים שאני עייפה ויכולה לישון ימים שלמים. האם יש טיפול לבחילות הללו?

25/09/2013 | 20:54 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, ראשית, אם הצירוף של ציפרלקס וסרוקסט עזר, למה לא לחזור אליו. שנית, אם האבחנה העיקרית הייתה דיכאון וחרדה, למה שלא תפני להתייעצות עם פסיכיאטר.

24/09/2013 | 17:54 | מאת: ניקול

לפניי שבוע התחלתי להעלות מינון בסרוקסט מ-20 מג ל- 30 כמה זמן לוקח לתרופה להגיע להשפע מקסימלית?

25/09/2013 | 20:52 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כל שינוי מינון לוקח לו 2-4 שבועות בערך להשפיע.

24/09/2013 | 17:25 | מאת: אבי

היי, רציתי לדעת מה סיכויי העברה של ההפרעה מסוג מאניה דיפרסיה לדור הבא במקרה ואחד הצדדים סובל מהפרעה זאת. תודה

25/09/2013 | 16:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אבי, בשונה מסכיזופרניה שבה הנתונים המספריים די ברורים, בהפרעה דו קוטבית (מאניה דפרסיה) יש פערים די גדולים בין מחקרים שונים, אף כי יש הסכמה שיש להפרעה הזו מרכיב תורשתי ולכן אם יש אותה לאחד ההורים, יש לילדים סיכון מוגבר יחסית לאוכלוסיה הכללית. כמה בדיוק? קשה לומר.

25/09/2013 | 17:04 | מאת: אבי

היי האם יש לך לפחות טווחי נתונים? הייתי שמח לשוחח איתך בנושא אם אפשר (בתשלום כמובן) אני עומד לקרת החלטה חשובה בחיי ואני צריך בבקשה את כל המידע. תודה, אבי

24/09/2013 | 17:17 | מאת: רונית

היי, האם זה בסדר לקחת תוספי תזונה שהן חומצות אמינו עם פלוטין וכדומה? שמעתי מהשו על זה שחומצות אמינו כגון טריפטופן או גלוטמין (גאבא) או די פניל אלנאנין פוגמות בהשפעת הפלוטין. האם יש לכך ביסוס?

25/09/2013 | 16:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רונית, כדאי לשאול על כך בפורום רפואה משלימה. לדעתי תוספי תזונה של חומצות אמינו אינם מפריעים להשפעת הפלוטין.

24/09/2013 | 12:41 | מאת: שירז

היי. קוראים לי שירז אני בחורה שפויה בהחלט . אף בעיה מהעבר או ההווה. יש לי ילדה בת שנה . ומאז הטרגדיה האיומה שלפני כמה ימים היתה בחדשות,שהאב (שהיה שפוי ככל הניראה) זרק את ילדיו מקומה גבוה כלשהי והתאבד. מה מביא אדם שפוי ללעשות מעשה כזה. מאז המקרה הזה אני מרגישה מכווצת ומשותקת . הרי אם הוא היה שפוי הדבר אומר שמקרה כזה יכול לקרות לכל אדם???

24/09/2013 | 13:02 | מאת: אבנר

שלום שירז, הרצח הזה מזעזע אותך, ובצדק. ברור שלרצוח את הילד שלך זה לא שפוי. אז המסקנה היא שהפסיכיאטר איבחן לא נכון. אין מדד אובייקטיבי ל"שפוי", אין לפסיכיאטרים בדיקות גופנית אובייקטיות. האבחון הוא על בסיס דיעות לגבי סימפטומים מסויימים. התוצאה: המון אנשים שפויים מקבלים מרשם לכדורים פסיכיאטרים, ודווקא רוצחים לא מקבלים. והמסקנה מעבר לכך היא שלפסיכיאטריה אין כלים אמינים ומדעיים.

25/09/2013 | 07:44 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אבנר, אני רוצה לענות לך כמה דברים. ראשית אינך צודק שלפסיכיאטריה אין כלים אמינים ומדעיים. הבדיקה הפסיכיאטרית היא בדיקה רפואית לכל דבר ואפשר להפיק בה סימנים אוביטקיביים לחלוטין לקיומה (או העדרה) של מחלה פסיכיאטרית. שנית אתה צודק שיש אנשים שמקבלים מרשם ונוטלים כדורים שלא היו צריכים ליטול ויש אנשים שהיו צריכים ליטול טיפול שהיה יכול לעזור להם ואינם נוטלים. בחלק מהמקרים, זה תוצאה של אבחון שגוי שעשה פסיכיאטר. בחלק מהמקרים זה בגלל סיבות אחרות כמו תעמולה אנטי פסיכיאטרית שגרמה לאנשים להירתע מטיפול שהיה יכול לעזור להם. שלישית אתה צודק לגמרי שלרצוח את הילד שלך זה לא שפוי (ונדלג כאן לרגע על השאלה החשובה מה זה בדיוק "שפוי" או "לא שפוי"). זה גם נורא עצוב ומזעזע. אינני יודע דבר על המקרה הזה, חוץ מהמידע שכולנו קיבלנו באמצעי התקשורת. אומר רק באופן כללי שייתכן הדבר שהאיש היה "שפוי" לחלוטין בעת שנבדק על ידי הפסיכיאטרית (ואני רק יכול לדמיין לעצמי איך היא מרגישה עכשיו), ולחלוטין "בלתי שפוי" בעת שעשה את המעשה. מוחם של בני אדם יכול להיות מתעתע מאד. זה חלק מהחיים. חלק נורא.

25/09/2013 | 07:56 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שירז, באמת מקרה מפחיד. אחד הדברים המפחידים במקרה הזה הוא השאלה גדולה מה מביא אנשים לאבד את הקשר עם המציאות ולהתנהג התנהגויות קיצוניות. השאלה כואבת במיוחד בצורה שאת מעלה אותה- מה מבדיל בינינו, אלה שזה לא קרה להם לבינם, אלה שזה כן קרה להם. למרבה הצער הניסיון בעבודה עם אנשים שדברים כאלה קרו להם, (אף שמעולם לא פגשתי אדם שעשה מעשה כמו זה שעליו אנחנו מדברים כאן), לא מצאתי תשובה טובה. אינני מאמין שאדם שעושה מעשה כזה הוא שפוי בעת שהוא עושה זאת. אולי אני פשוט לא יכול להאמין. נחמה אחת שיש היא שאירוע כזה הוא נורא, נורא נדיר. אני מקווה שזה אף פעם לא יקרה לי או ליקרים לי. אם את מאמינה בכוח עליון- אולי תפילה תעזור.

24/09/2013 | 10:55 | מאת: אבי

הרופא נתן לי רסיטל 10 מג למשך שבוע ואז 20 מג למשך 9 חודשים עקב הפרעת פאניקה, זה הטיפול התרופתי הראשון שאי פעם קיבלתי והיום לקחתי חצי כדור בפעם הראשונה ואני מרגיש טוב מבחינת החרדות אבל ידוע שהכדור מתחיל להשפיע אחרי כמה שבועות אז איך זה? יכול להיות שזה משהו פסיכולוגי והכל בראש?

25/09/2013 | 06:55 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אבי, אנחנו יודעים שלעיתים יש תגובה מהירה הרבה יותר מאשר תוך כמה שבועות. אינני יודע אם יש תשובה חדש משמעית לשאלה כיצד זה קורה. בשלב זה זה לא משנה. אם תמשיך לקחת תידע- השפעה ביוכימית של התרופה גוברת והולכת עם הזמן. השפעה פסיכולוגית ושכנוע עצמי (מה שנקרא אפקט פלסבו) דועכים עם הזמן.

23/09/2013 | 19:00 | מאת: חני

אבי, בן 72 סובל בחודשים האחרונים ממצב נפשי מידרדר והולך. הוא נתון בדיכאון עמוק, התקפי חרדה קשים, והתנהגות אובססיבית חסרת שליטה. במקביל חלה גם הידרדרות דרסטית בתפקודו הקוגנטיבי, הוא שרוי בבלבול נוראי, חוסר אונים ותלותיות מוחלטת. יש לציין כי על פי דברי הרופאים ותוצאות הבדיקות לא מדובר על דמנסיה או אלצהיימר אלא על תופעות לוואי של המצב הנפשי, (סוג של פסודודמנסיה), ולמעשה יכולותיו הקוגנטיביות לא נפגעו עד כדי כך (זאת ניתן אכן לראות בזמני רגיעה בהם הוא מתעסק בקריאה ועיון ומגלה הבנה וזיכרון מפתיעים). הוא מטופל בתרופות ונמצא במעקב פסיכיאטרי, אולם טרם נמצא ההרכב והמינון המתאימים ומעבר לשיפור קל בנושא הדיכאון, המצב רק מחמיר. ביומיום מטפלת בו אימי, שרתוקה אליו 24 שעות, בסיוע תורנויות של שאר בני המשפחה. בימים האחרונים חלה החמרה במצב והתקפי החרדה מלווים בהתפרצויות זעם אלימות, כולל בעיטות ברהיטים, הרמת ידיים על הסובבים וזריקת כסאות. כולנו הולכים על ביצים לידו ועושים הכל כדי שלא להעלות את חמתו, מפחד ההתקף הבא. אנו רועדים להשאיר את אימנו לבד בחברתו, מחשש שיפגע בה באופן חמור (עד עכשיו היו פגיעות קלות בלבד- מכות יבשות, שריטות שטחיות וכדו') אולם לא יודעים מה ניתן לעשות. אמא לא מוכנה בשום אופן לאשפז אותו מאחר וברור לה שבבי"ח יסממו אותו בזריקות הרגעה ותו לא. אשמח לשמוע דעה מבעלי ניסיון מה ניתן לעשות במצבים כאלו, והאם אשפוז בבית חולים עשוי לתת מענה מעבר להרגעה מקומית, עד לחזרה לתפקוד כמה שניתן.

24/09/2013 | 12:19 | מאת: אילן

על פסיכיאטר פרטי שיסדר אותו עם קצת קלונקס שמעת??

25/09/2013 | 06:53 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום חני, אשפוז הוא דבר שיש להימנע ממנו ככל שניתן. הסיבה לכך אינה ושוב פעם: אינה שיסממו אותו בזריקות הרגעה ותו לא! יש כמה סיבות אחרות לכך שאשפוז אינו דבר רצוי: 1. זה מוציא את האדם מסביבת חייו הטבעית. אצל אדם מבוגר זה יכול לגרום לבלבול. 2. זה גורם לאדם סבל רב להיות במחיצת אנשים חולים אחרים. 3. אם האשפוז הוא בבית חולים אחרים אז האדם נחשף לכל מיני חיידקים ויכול לקבל מחלות זיהומיות שבבית הוא לא יקבל. למרות זאת מאשפזים אנשים ובתי החולים הפסיכיאטריים והכלליים מלאים במטופלים. הסיבות לכך: 1. יש טיפולים ושי בדיקות שאי אפשר לעשות בבית. 2. בבית חולים יש השגחה הרבה יותר הדוקה ואז אפשר להגיב לשינויים במצב ולאזן את הטיפול הרבה יותר מהר. 3. ההשגחה ההדוקה בבית חולים מאפשרת לשמור על אדם שמסכן את עצמו או את זולתו. בהינתן כל זה ובהינתן מה שאמרת, צריך שאביך ייבדק על ידי פסיכיטאר והאפשרות של אשפוז בהחלט צריכה להישקל. זה נשמע שהוא מסכן את עצמו ואת הסובבים ואתם בהחלט מאד מודאגים שמישהו ייפגע. נשמע גם שמצבו בהידרדרות ולכן אי אפשר לחכות הרבה. דוקא לסמם בתרופות הרגעה הכי קל בבית. אבל זה לא הכיוון הנכון.

23/09/2013 | 17:43 | מאת: אופיר

לכבוד ד"ר ברקאי שלום רב! שמי אופיר בן 22 עם הפרעה בי פולרית וסכיזואפקטיביות. לפעמים מופיעים לי גם OCD. לוקח: 25 זיפרקסה 10 רסיטל 1200 ליתיום רקע רלוונטי: לפני כחודש הייתי עם 25 זיפרקסה ולפי הוראתה הכללית של הפסיכיאטרית הקבועה שלי בעניין החמרה במצב, בגלל החמרה במחשבות הפסיכוטיות שלי העליתי לבד את המינון של הזיפרקסה ל-30 (המקסימום). כשנפגשתי איתה לפני שבוע היא אמרה לי שננסה לראות ולהוריד שוב ל25 זיפרקסה ואם תהיה לי שוב החמרה אעלה שוב ל30 וזאת "אפ' אם פסיכיאטר של קופת חולים יחשוב שזה מינון גבוה מידי". המצב היום: אחרי 3 ימים מהורדת הזיפרקסה: 1.חלה החמרה במחשבות האובססיביות: -תכנון הזוי ומדוקדק של עתידי הרחוק -אובססיביות על לימוד תורה (למרות שאני חילוני חוזר בשאלה). 2. זיהיתי הנחה שעמדה בבסיס מחשבותי שהיא מגולומנית- התחלתי לחשוב ברצינות, איך ספר, שאפילו לא השקעתי בו דקה של מחשבה, ישפיעה לרעה על התבוללות המונית. ברור לי, שעניין 2 זו החמרה פסיכוטית אם כי קלה ואפשר עוד לראות אולי אתאזן בלי שינוי תרופתי. השאלות: א. האם ה-OCD יכול להיות קשור להחמרה שנוצרה מהמינון הנמוך יותר של הזיפרקסה? ב. האם לעלות את הזיפרקסה?

25/09/2013 | 06:41 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אופיר, ראשית עליי להדגיש שמה שאני כותב פה אינו ייעוץ פסיכיאטרי אלא מידע רלוונטי שאתה יכול לדון עליו עם הפסיכאטר המטפל שלך. לשאלותיך: א. האם ה-OCD יכול להיות קשור להחמרה שנוצרה מהמינון הנמוך יותר של הזיפרקסה? למען האמת אינני יודע. מידע כללי רלוונטי: לרוב אין הרבה תועלת בהעלת מינון זיפרקסה מעל 20 מ"ג ליום. זיפרקסה יכול גם לגרום להחמרה בתסמיני OCD ופעמים רבות כאשר מטפלים במצב של סכיזופרניה ביחד עם OCD, בוחרים תרופה אנטי פסיכוטית אחרת (כתוספת לזיפרקסה או במקומו). מומחים בנושא ממליצים לשקול אחת מהתרופות הבאות: לפונקס (החומר הפעיל clozapine), גאודון (החומר הפעיל ziprasidone) או סוליאן (החומר הפעיל amisulpride). ב. האם לעלות את הזיפרקסה? צריך שתתייעץ על כך עם הפסיכיאטרי המטפל. מידע כללי רלוונטי: מינון גבוה של זיפרקסה מגביר סיכון לתופעות לוואי ולרוב אינו מגביר את יעילות התרופה. עם זאת- הפסיכיאטר שלך שמכיר אותך ואת ההיסטוריה האישית והרקע הרפואי הכלל שלך יוכל לייעץ לך.

לקריאה נוספת והעמקה
23/09/2013 | 16:10 | מאת: אייל

ד"ר שלום רב, אני אובחנתי באישיות גבולית, קיבלתי כדור ריספונד + סרנדה. הכדורים הם לא עבור האבחנה שלי לפי מה שקראתי, אלא עבור סכיזופרניה בין היתר. אני מרגיש שהכדורים מפילים אותי למיטה ואין לי שום חיות ואני עם מחשבות אובדניות .אני מבקש לדעת האם אני יכול בין היתר לקבל טיפולים פסיכולוגיים ? ושאלה נוספת האם אני יכול להחליף רופא ? אודה לתשובתך לכל שאלותיי ככל שניתן

23/09/2013 | 16:16 | מאת: אייל

בעבר הייתי משתמש בסמים קלים, היום הפסקתי ובכל זאת המטפל שלי לא מעוניין לתת לי ריטלין למרות שאני סובל מהפרעות קשב וריכוז מגיל מאוד צעיר ולא טופלתי. לפי כל מה שידוע לי על כדור הריטלין, הוא יכול לעזור לי מקצה לקצה. אני כעת מטופל בסרנדה ועדיין מרגיש מבולבל ולא מרוכז ואם מחשבות טורדניות אובדניות. אבקש את המלצתך בדחיפות תודה

24/09/2013 | 21:47 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אייל, שימוש בסמים בעבר לא מונע ממך לקבל ריטלין. בלי קשר לסמים- חשוב שתעבור אבחון נוירופסיכולוגי (לא רק מבחן TOVA) כדי לאבחן אם יש לך ADHD או לא.

24/09/2013 | 21:45 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אייל, לשאלותיך: אני מבקש לדעת האם אני יכול בין היתר לקבל טיפולים פסיכולוגיים ? בהחלט. הטיפול העיקרי להפרעת אישיות גבולית אינו טיפול תרופתי אלא פסיכולוגי. יש 3 שיטות טיפול שיש להן תועלת מוכחת לטיפול בהפרעת אישיות גבולית: 1. טיפול דיאלקטי-התנהגותי Dialectical Behavioral Therapy 2. סכמה-תרפיה Schema-Therapy 3. טיפול מכוון העברה - Transference focused therapy. מבין שלושת אלה הטיפול בעל מירב הראיות ליעילות והאפקטיביות שלו הוא הטיפול הדיאלקטי התנהגותי (DBT). ושאלה נוספת האם אני יכול להחליף רופא ? כמובן, אלא אם כן אתה בטיפול כפוי. טיפול כפוי אינו דבר סודי. הפסיכיאטר המחוזי מודיע לך על כך ואתה מקבל הזדמנות לערער על כך בהתחלה ואז כל תקופה בפני ועדה פסיכיאטרית ואתה יכול לקבל חינם עורך דין שייצג אותך בועדה. אם לא עברת את כל התהליך הזה, סימן שאתה לא בטיפול כפוי ואתה יכול ללכת לאיזה רופא שתרצה או לא ללכת בכלל.

25/09/2013 | 16:52 | מאת: אייל

ד"ר שלום , ברצוני לשאול האם ניתן לקבל את הטיפולים דרכך במסגרת בית החולים איכלוב ? ואיך ניתן לקבל אותם ללא עלות? הייתי רוצה שתלווה אותי בעניין. אודה לתשובתך , תודה

23/09/2013 | 10:58 | מאת: אסתר

שלום, רציתי לברר אם יש הבדל בין השתיים כי עם החלפה לאריפלי יש שינוי בהרגשה. האם יש קשר? שאלה נוספת למה לא מומלץ לקחת טגרטיל עם גלולות יסמין? במה פוגע? בתודה וחג שמח אסתר

24/09/2013 | 21:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אסתר, לשאלותייך: רציתי לברר אם יש הבדל בין השתיים כי עם החלפה לאריפלי יש שינוי בהרגשה. האם יש קשר? אין לי עדיין מספיק ניסיון עם האריפליי בשביל להתרשם אם ההרגשה איתו שונה משמעותית מן האביליפיי. את מוזמנת לחלוק עם הקוראים את מה שידוע לך באופן אישי בעניין הזה. למה לא מומלץ לקחת טגרטיל עם גלולות יסמין? במה פוגע? טגרטול מגביר את פירוק הורמוני המין בכבד ויכול לגרום ליסמין להפסיק לעבוד. זה גרוע במיוחד מכיוון שטגרטול הוא תרופה אסורה בזמן הריון.

23/09/2013 | 09:34 | מאת: אנונימי

למה הפסיכיאטר העדיף לתת לי רסיטל 20 לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת ולא ציפרלקס למשל הרי שרסיטל משפיע אחרי חודש וציפרלקס אחרי שבוע שבועיים

24/09/2013 | 21:33 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

תכל'ס- אותו דבר, חוץ מזה שציפרלקס אופנתי יותר.

23/09/2013 | 09:22 | מאת: אלי

ד"ר ברקאי שלום, אימי בת 75 סובלת מדכאון למעלה משנה שמתבטא בחוסר תפקוד, אי יכולת הנעה עצמית, מצב רוח ירוד, חוסר יכולת להנות בעצם משום דבר. אמא טופלה ב- 2-3 סוגי כדורים (האחרון ציפרלקס) אבל אף פעם לא נתנה לזה סיכוי אמיתי, תמיד מפסיקה אחרי כמה ימים בטענה שזה עושה לה להרגיש גרוע יותר (שלא לדבר על הסטיגמה של "אני לא פסיכית" ). הצעתי לה להתייעץ לגבי הרמוטיב , היא פסלה גם את זה... כואב הלב לראות אותה בסבל המתמשך הזה מבלי יכולת לעזור לה, אני חייב לציין שבעברה היו תקופות שסבלה בהן מדכאון אבל יצאה מהן בסופו של דבר ללא טיפול תרופתי, אני מניח שבשל הגיל , החוסן הגופני והנפשי הירוד היא מתקשה לצאת מהדיכאון כבר למעלה משנה. מה אני יכול לעשות כבן דואג לעזור לה?? תודה מראש וסליחה על השאלה הארוכה

24/09/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אלי, עם כל הצער שבדבר, כפי שאתה מתאר לעצמך, לאמך יש אוטונמיה והיא יכולה וצריכה להחליט בעצמה אם לקחת טיפול או להמשיך לסבול. עם זאת- מותר לך בהחלט להפעיל עליה לחץ מתמיד, בצורה של שיחות ושכנועים חוזרים ונשנים. אם אדם נמצא בסכנה- בגלל הזנחה עצמית, בגלל אובדנות או בגלל התנהגות אחרת, אז ייתכן שאפשר ואף צריך לטפל בו אפילו נגד רצונו.

25/09/2013 | 12:53 | מאת: אלי

תודה על תשובתך. האם לדעתך טיפול בשיחות יכול להחליף טיפול תרופתי או לפחות להקל בצורה משמעותית?

27/09/2013 | 21:10 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אלי, זה תלוי בסוג הדיכאון. טיפול בשיחות יכול להחליף טיפול תרופתי ולהועיל לא פחות מטיפול תרופתי ובמובנים מסוימים אף יותר, בדיכאון קל או בינוני. בדיכאון חמור, עם הפרעה בבוחן המציאות, אובדנות קשה או ירידה בקשר עם הסביבה, יכולתו של אדם ליצור קשר בין אישי משמעותי נפגעת מאד ועימה יורדת מאד גם יכולתו להסתייע בטיפול פסיכולוגי.

23/09/2013 | 06:46 | מאת: ד.

אני כבר סובל שנים, מחוסר אנרגיה לתפקד. אני מתכוין על עבודה או לימודים. אבל כל השאר היגיינה בישול קריאה וכו' הכל בסדר. אכן עברתי משבר דכאוני במשך כשנה בגיל 17, וזה מה שיצא ממנו. חצי בריא.? הרופא אומר שאני חולה. וקורא לזה סכיזופרניה סימפטומים שליליים - הוא טוען שהחשיבה שלי לקויה ובעיקר דמיונית כי "אני רוצה חיים קלים", ובעצם חליתי באובדן יוזמה ו"כח רצון". מפורש אומר שאין לי 'תסמינים חיוביים'. התרופות, הן האנטי פסיכוטי והן הנוגדי דכאון כמעט ולא עוזרות. כי אין לי דכאון אני ממזמן יוצא ופוגש חברים, אני קורא הרבה יושב שעות באינטרנט. אבל לא עובד, ולא לומד כלום. הייתי מאד רוצה לדעת מה נראה לך הדבר הזה? מציק לי להבין את הסבר מה עובר עלי.

24/09/2013 | 21:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, ראשית אני צריך להדגיש שאינני יודע מה יש לך כי אי אפשר לדעת בלי בדיקה פסיכיאטרית בפגישה אישית. אני יכול לתת לך מידע כללי שאולי הוא רלוונטי עבורך. קיימת תופעה, קצת שנויה במחלקות, שנקראת "סכיזופרניה פשוטה" (באנגלית simple schizophrenia), שבה מופיעים, כמו שאמר לך הרופא, סימנים שליליים של סכיזופרניה ואין שום סימנים חיוביים. ואז האדם עלול לסבול מחוסר אנרגיה, חוסר תפקוד, חוסר מוטיבציה. אם זה המצב ובמיוחד אם יש לך גם עודף שינה, תתיעץ עם הפסיכיאטר על התרופה Provigil (החומר הפעיל modafinil), שיכולה להגביר את הערנות והאנרגיה במצבים מסוג זה.

22/09/2013 | 21:21 | מאת: ר

שלום דר התחלתי לשתות ציפרלקס ציפרלקס עקב חרדוה ודיכאון. שתיתי חצי כדור 14 יום וזה היום הרביעי לכדור שלם.מרגישה תחושת חרדה ואי נוחות הזעה האם וטשטוש קל בראייה האם זו תופעת לוואי או שהכדור לא מתאים לי? תחושת הדיכאון קצת יותר טובה אבל החרדות לא.

24/09/2013 | 09:41 | מאת: ר

ועוד שאלה דר אבל אני מרגישה שהחרדה מתעצמת בערב יכול להיות?

24/09/2013 | 21:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, התחושות שאת מתארת יכולות בהחלט להיות תופעות לוואי של ציפרקלס. זה סימן מעודד שיש שיפור מסוים בדיכאון כבר לאחר 4 ימים. לוקח לתרופה 2-4 שבועות להתחיל לעזור לתסמיני הדיכאון ואפילו יותר זמן להפחתת חרדה. תופעות הלוואי לעומת זאת מופיעות לרוב די מוקדם אבל הן דועכות עם הזמן, גם אם ממשיכים אותו מינון או אפילו מעלים מינון. חרדה נוטה להתעצם בערב. התייעצי עם הפסיכיאטר המטפל על הוספת תרופת הרגעה באופן זמני, עד שהציפרקלס יתחיל להשפיע על החרדה, בעוד כמה שבועות. תרופות הרגעה יכולות להיות ממכרות, אבל אם נוטלים אותן לפרק זמן מוגבל וקצר, אין סכנה רבה.

22/09/2013 | 19:42 | מאת: רונית

בהמשך לשאלתי הקודמת רציתי גם לשאול, האם רמוטיב נחשבת לתרופה פביכיאטרית? תודה

22/09/2013 | 19:44 | מאת: רונית

כלומר פסיכיאטרית...

24/09/2013 | 21:18 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

כן רונית, זו תרופה נוגדת דיכאון ודיכאון היא מחלה פסיכיאטרית.

22/09/2013 | 19:35 | מאת: רונית

קראתי שתרופות ממשפחת SSRI יכולות להעלות את רמת המתח, תגובות אלימות ומחשבות אובדניות, האם לרמוטיב עשויות להיות השפעות דומות לאורך זמן - כלומר אם לוקחים אותה לאורך זמן (משום שהבנתי שגם תרופה זאת היא מאותה משפחת תרופות) תודה רבה ובברכה

24/09/2013 | 21:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רונית, ראשית- לא ידוע שרמוטיב יכול לגרום את שינויי ההתנהגות ששאלת עליהם ואין לגביו אזהרות דומות למה שיש לגבי ה- SSRI. שנית- קיימת אזהרה מטעם רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) בנוגע לאובדנות אצל בני נוער בעקבות שימוש ב- SSRI. אין הסכמה רחבה בעולם שאזהרה זו מוצדקת ויש למעשה מחקרים חדשים, שמראים שהיא כנראה לא נכונה.

22/09/2013 | 14:36 | מאת: אנונימית

שלום רב הכרתי בחור מקסים בן 37 והוא שיתף אותי בכך שהוא סובל מהפרעה דו-קוטבית. המאניה והדכאונות החלו אצלו לפני כשש שנים אך רק בשנה האחרונה הוא החל בטיפול תרופתי, הוא נוטל DEPAKINE – 2 כדורים ביום. לפני כן הוא לא טופל באופן תרופתי. כמו כן הוא אף פעם לא אושפז ולא טופל באמצעים פיזיים. בילדותו הוא אף אובחן כדיסלקט ובעל הפרעות קשב וריכוז. עליי לציין שהוא עובד בעבודה טובה ומשתדל לנהל אורח חיים בריא. אנחנו בתחילתו של קשר רומנטי וחשוב לי לדעת ולהבין במה הדברים אמורים. האם הפרעה דו-קוטבית היא גנטית? האם זה עובר בתורשה? אם כן – מהם אחוזי ההעברה לילדים? האם הוא יצטרך לקחת את הכדורים כל חייו או שיוכל להפסיק אותם? מהם תופעות הלוואי לכדורים? עם מה אצטרך להתמודד במידה והקשר יהיה רציני? אודה מאוד על תשובתך!

24/09/2013 | 21:15 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותייך: האם הפרעה דו-קוטבית היא גנטית? האם זה עובר בתורשה? אם כן – מהם אחוזי ההעברה לילדים? יש מרכיב גנטי בהפרעה דו קוטבית. כל המחקרים בנושא מראים שלילדים של אנשים עם הפרעה דו קוטבית יש נטיה מוגברת לקבל הפרעה דו קוטבית בעצמם. אך יש הבדלים גדולים בין מחקרים שונים ולכן אין תשובה כמותית טוב לגבי אחוזי ההעברה לילדים. האם הוא יצטרך לקחת את הכדורים כל חייו או שיוכל להפסיק אותם? מהם תופעות הלוואי לכדורים? אלה שאלות שצריך להפנות לרופא הפסיכיאטר המטפל. באופן עקרוני- אדם עם הפרעה דו קוטבית שכבר היו לו כמה תקופות של מאניה או דיכאון צריך להמשיך טיפול תרופתי באופן קבוע. המשמעות הרפואית של הטיפול, תלויה בסוג התרופות ולכן צריך שתיפגשי עם רופא שמכיר את בן זוגך ויכול לענות על השאלות הרציניות שאת מעלה. עם מה אצטרך להתמודד במידה והקשר יהיה רציני? בן זוגך הוא אדם עם בעיה שיכולה להיות רצינית והרסנית מאד אם אינה מאוזנת היטב ויכולה להיות כמעט חסרת משמעות בחיים השוטפים, אם היא מאוזנת בצורה טובה. זה כמו במצבים רפואיים כרוניים אחרים- כמו יתר לחץ דם, סכרת, אפילפסיה או כולסטרול.

22/09/2013 | 12:19 | מאת: שחר

אני לוקח אסטו 10 מג במשך כשלושה חודשים שבמהלך החודשיים הראשונים לקחתי חצי כדור ובמשך החודש האחרון אני לוקח כדור שלם. ואני סובל מתופעת לוואי שדי מפריעה לי ביום יום שילשולים ורציתי לדעת האם הדבר אמור לחלוף לבד או שיש משהו אחר אשמח לדעת מה הפיתרון? נ.ב אני לוקח בנסוף גם סורבון פעמיים ביום. תודה

24/09/2013 | 20:54 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שחר, שלשולים הם תופעת לוואי שחולפת בדרך כלל. אם התרופה עוזרת לך ואם השלשולים לא פוסקים, תצטרך לעשות שיקול של הרווח מול ההפסד ולהחליט אם משתלם לך להמשיך את הטיפול הזה. אם אתה מחליט שלא להמשיך את הטיפול יש תרופות אחרות מאותה משפחה כמו אסטו שיכולות לעזור. דבר נוסף: על אף שאסטו וציפרלקס שקולות זו לזו מבחינת תכולת החומר הפעיל, הן אינן זהות מבחינת המרכיבים האחרים שמכיל הכדור וייתכן שמערכת העיכול שלך מגיבה דוקא אליהם ואז שווה אולי לנסות לעבור לציפרלקס.

22/09/2013 | 11:10 | מאת: שקד

שלום רב, בעברי לקחתי ציפרלקס וגם אפקסור שלא עשו לי טוב. במשך 4 שנים פסיכאטרים שונים אמרו לי שאני צריכה לחזור לקחת תרופות - הומלץ לי לאחרונה על סימבלטה. בגדול, הובחנתי עם פיברומילאגיה ואני סובלת מעייפות כרונית, מחשבות אובססיביות, הפרעות קשב ואפיזודות של דיכאון. (בעברי הפרעת אכילה רבת שנים) אני מאוד מפחדת לקחת כדורים ובנוסף, אני נשואה טרייה ועומד על הפרק כניסה להריון ולכן הפחד כפול ומכופל כי אני כבר לא אהיה אחראית רק על עצמי ומפחדת לפגוע בעובר. השאלה היא האם יש תרופות שבטוח לקחת בהריון? (שמחקרים הראו שאין שום סכנה לעובר!) אם כן, איזה תרופות? וכמה זמן מתחילת לקיחת הכדורים, אני צריכה לחכות עד שנתחיל לעבוד על כניסה להריון? תודה, שקד.

24/09/2013 | 04:43 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום שקד, ההחלטה אם לקחת או לא לקחת תרופות בהיריון אינה פשוטה וההנחיות מתי ואיך ליטול או להפסיק ליטול משתנות מתרופה לתרופה. יש מעט תרופות שנחשבות לבטוחות לחלוטין בהריון. חשוב שתדעי שגם תרופות שלא קיבלו תווית של "בטוחה לשימוש בהריון", אינן בהכרח מזיקות. חלקן פשוט לא נבדקו ואין מספיק יידע עליהן כדי לקבוע בודאות שהן בטוחות לשימוש בהריון. יש סיכון בנטילת תרופות נוגדות דיכאון בהריון. יש גם סיכון בהחלטה לא ליטול תרופות נוגדות דיכאון, כי גם מצב של דיכאון אצל האם יוצר סיכון לעובר. אני ממליץ לך לקבל החלטה רק לאחר התיעצות עם פסיכיאטר. אם את רוצה להתייעץ על הסיכונים הכרוכים בתרופה מסויימת, את יכולה לפנות לאחד מהשירותים הטרטולוגיים (טרטולוגיה היא תחום המחקר של השפעות של גורמים פיסיקליים וכימיים על התפתחות עוברים) בארץ, יש כמה כאלה. תעשי חיפוש על "שירות טרטולוגי" ותמצאי כתובות ומספרי טלפון. את יכולה לשקול לפנות להתיעצות גם ליחידה לבריאות הנפש של האישה, במרפאה הפסיכיאטרית באיכילוב.

22/09/2013 | 05:54 | מאת: אנונימי

אני אצוטט את דברי הפסיכיאטר לפני שאשאל את שאלתי בכדי שתוכלו לקבל אינדיקציה לגבי, אז ככה בן 19 סובל מחרדות ללא דיכאון חש מתח וחרדה בזמן שהוא סובל מכאבים. מוסר על קשיי נשימה. ופחד לטבד שליטה נכנס למצב של אי שקט. נוטה לגלוש ברשת כדי לחפש מידע על מצבו, טופל בעבר בריטאלין וקונצרטה. יוצר קשר עין. טון דיבור רגיל. מצב רוח יציב. אפקט גוון חרדתי תואם. ללא הפרעה בתפיסה. מהלך חשיבה תקין בתוכן מוסר על תחושות פסיכוסומטיות. כאבים, קוצר נשימה, רעד, פחד לאבד שליטה, פחד למות או להשתגע, אין תוכן דיכאוני או פסיכוטי. מוסר על תקופות שבהם חש תדירות גבוהה של המחשבות ותלונות פסיכוסומטיות. אין מחשבות פולשניות. קוגניציה שמורה. יכולת הפשטה תקינה. שיפוט חברתי תקין. לסיכום מדובר בצעיר אשר מציג תמונה של הפרעת חרדה כללית מומלץ להתחיל טיפול בקלונקס 10 מג ואחרי ארבעה ימים 20 מג בשילוב טיפול cbt. אני אומלל כבר שנה שאני סובל מחרדות ללא דיכאון ולא טיפלתי בעצמי אז היום עשיתי זה ואני בדילמה האם לקחת כדורים לסיכיאטריים בגיל כזה צעיר? אני בעוד חודש מתגייס אז אין לי זמן לטיפול פסיכוטראפי והאם זה יהרוס לי מבחינת קבלה לעבודה או אוניברסיטה או משרה במשרד הבטחון הפנים או בקיצור מוסדות ממשלתיים, ואם לא אז במה כן יפגע לי העבר הנפשי שלי שכמובן כרגע הוא הווה ונקווה שעוד כמה זמן יהיה עבר לתמיד תודה רבה

22/09/2013 | 21:19 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: אם לקחת כדורים לסיכיאטריים בגיל כזה צעיר? לקלונקס יש הרבה תופעות לוואי שיכולות להופיע אם נוטלים אותו, אבל לא ידוע לי על נזקים מצטברים, אפילו אם נוטלים את התרופה 20 שנה, לכן זה שאתה צעיר לא מהווה שיקול נגד התרופה. והאם זה יהרוס לי מבחינת קבלה לעבודה או אוניברסיטה או משרה במשרד הבטחון הפנים או בקיצור מוסדות ממשלתיים, ואם לא אז במה כן יפגע לי העבר הנפשי שלי? לרוב המעסיקים, כולל ממשלתיים, אין גישה לתיקים רפואיים אזרחיים או צבאיים ולכן גם אם ירצו, הם לא יידעו על העבר שלך בצבא או באזרחות כלום ללא אישורך. מניסיון אני יודע שגם גופים שיש להם אולי גישה לכל מיני תיקים חסויים לא דוחים אדם על הסף מכיוון שיש לו עבר פסיכיאטרי. מה שבטוח עדיף לך שבהמשך החיים שלך תוכל לספר שהיו לך בעיות והתמודדת איתם בצורה בוגרת. זה אות כבוד, לא דבר להתבייש בו. לעומת זאת אם מה שתצטרך לספר הוא שהיו לך בעיות אבל טייחת, טאטאת מתחת לשטיח, התעלמת ובעקבות זה הן גדלו, זה הרבה פחות מוצלח (אפילו שגם זה לא אסון, אתה עוד צעיר ומותר לך לעשות טעויות).

22/09/2013 | 23:19 | מאת: אנונימי

אני אתייעץ עם המשפחה ואחליט אם להיכנס להשפעה של כדורים פסיכיאטריים מכיוון שאני לא יהיה אני, אני יהיה הקלונקס שמשנה לי את ההתנהגות וגורם לי להתנהג בחוסר טבעיות בין אם זה לטובה או לרעה בנוסף לעובדה שבישראל מי שמטופל בטיפול פסיכיאטרי מדביקים עליו תווית של חולה נפש או משוגע אז אני יעשה את השיקולים ויראה מה אני עושה הכי מתסכל אותי זה למה אני כן ואחרים לא ואני לא מאחל לאויבים הכי שנואים שלי סבל כזה, אני לא בן אדם רע אז למה זה מגיע לי אני בסך הכל בן 19 לא עשיתי רע לאף אחד בחיים שלי אז למה מגיע לי כל הסבל הזה תודה רבה לך גבי ולילה טוב

21/09/2013 | 22:04 | מאת: אורית

שלום דר.. אני נוטלת מזה כחודשיים ציפרלקס במינון 5 מג שזה חצי כדור. אני מצליחה לחצות אותו בנגיסה אבל לפעמים החצי כדור נמס לי בפה ואני בולעת אבקה מרה. האם זה בסדר או שהכדור חייב להיבלע מוצק? תודה

22/09/2013 | 00:21 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

אינני יודע. כדאי להפנות את השאלה לפורום רוקחות.

21/09/2013 | 21:16 | מאת: sport34

שלום רב טופלתי מספר שנים בפבוקסיל, בשנה וחצי האחרונות לא היה צורך בטיפול תרופתי בעקבות טיפול CBT. לאחרונה בעקבות טריגר מסוים נאלצתי לחזור לטיפול תרופתי . האם יתכן שהעלאת מינון מגבירה את רמת החרדה? או אפילו לתחושת ניתוק?

22/09/2013 | 00:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, חרדה אינה תופעת לוואי רגילה של פבוקסיל. ייתכן באמת שהיא מופיעה בגלל ההתחלה מחדש של הטיפול או העלאת המינון. במקרה כזה צפוי שהחרדה תדעך אם תמשיך ליטול את התרופה. תחושת ניתוק יכולה להיות בגלל חרדה. בנוסף: יש אנשים שחווים הרגשה של קהות רגשית בעת נטילת פבוקסיל או תרופות אחרות משפחת ה- SSRI. ייתכן שזה מה שקורה לך.

21/09/2013 | 20:57 | מאת: אושרת

היי שבוע טוב רציתי לישאול בבקשה אשמח לתשובה בהקדם אני נוטלת בערב זאפה 5 מיליגרם כדור 1 +2 כדורים טגרטול 200 מיליגרם+אקסל כדור 1 50 מיליגרם כל זה בלילה לפני שינה ובבוקר אני נוטלת 1 כדור אקסל 50 מיליגרם + אסיול כדור 1 עשרה מיליגרם רציתי לישאול בבקשה מה יכול ליקרות אם אני מפסיקה לכחת את הכדורים לגמריי על דעת עצמי . ומה יכול ליקרות במצב שאני לוכחת מתי שמיתחשק לי למשל שותה כדורים מפסיקה שבועיים ואז\ שותה או מפסיקה שבוע ורק בלילה נגיד זילזול כזה מה יכול ליקרות במצב שאני מזלזלת ושותה או מפסיקה מתי שבא לי אשמח לתשובה ממש בהקדם תודה רבה

22/09/2013 | 00:18 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

בלגן אושרת, הרבה בלגן. קצת קשה לנבא מה בדיוק יקרה, אבל ישל לך 4 תרופות שונות שאת נוטלת באופן קבוע. להפסיק ליטול אותן בצורה חדה יכול לגרום הרבה בעיות. אם את רוצה להפסיק את הטיפול, עדיף שתתכנני את זה בצורה מסודרת עם הרופא המטפל. הפסקה חדה של טגרטול ושל אסיול יכולה לגרום לפרכוסים אפילפטיים ולכן היא מסוכנת.

22/09/2013 | 00:14 | מאת: אושרת

הבנתי את תשובתך רציתי לציין שאני כבר הפסקתי את הטיפול על דעת עצמי המון פעמים בעבר. כרגע אני בהפסקה של הטיפול שבוע, וקרו מקרים בעבר שלא לקחתי את הטיפול יותר שבוע שבועיים ואפילו שלושה. כרגע אני בלי הטיפול שבועיים אני מרגישה קצת עצבים ולחץ חוץ מהעצבים אני מרגישה רגיל מה אתה מציע נלי לדעתך יש מצב שאני יפרכס בלי להשתלט על עצמי שזה יקרה במפתיע כי הרבה פעמים הפסקתי וחזרתי וחוץ מעצבים בתוך הגוף לא הרגשתי כלום אשמח בבקשה להמשך תשובה

21/09/2013 | 08:46 | מאת: עודד

שלום אני שותה סראקסט 30 הרבה שנעים בזמן האחרון עקב חוסר יעלות החליפו לאסתו 20 השאלה היא האם המינון שהביאו לא גבוע בהתחלה שמעתי שמתחלים ב10 מילגרם והאם האסטו כמו הצפרליקס אותו יעלות תודהו וכמה זמן זה ישפיע האם שוב מהתחלה אציין אני שותה עקב לחץ וחרדה

21/09/2013 | 22:22 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום עודד, אתה צודק. בדרך כלל מתחילים אסטו מ- 10 מ"ג או אפילו 5 מ"ג ליום, במיוחד כאשר הוא מיועד לטיפול בחרדה. יכול להיות שהרופא שלך חשב שאין טעם לתת אסטו במינון נמוך אם סרוקסט לא הועיל אפילו במינון בינוני (30 מ"ג סרוקסט שקול ל- 15 מ"ג אסטו או ציפרלקס) והחליט להתחיל ישר במינון גבוה. לא שגרתי, אבל הגיוני. כדאי אולי, שבמקום שאני אנסה לנחש למה התכוון הרופא שלך, תפנה את השאלה הנכונה מאד שלך אליו. לציפרלקס ואסטו יש כנראה אותה יעילות.

21/09/2013 | 05:02 | מאת: אדיר

שלום אני בן 18 ובמשך השנה שהייתה סבלתי מחרדות כמעט בלתי נסבלות. הכל התחיל מהתקף שקיבלתי בעת אימון כשלא הצלחתי להסדיר את נשימתי והייתי בטוח שאני עובר התקף לב. במשך השנה שהייתה מאותו יום בחודש נובמבר 2012 עד עכשיו אני לא עושה פעילות גופנית מכיוון שההתנשמות בעת מאמץ מובילה אותי לעוד התקף, אני מפחד ללכת ברחובות ריקים בכדי שלא יהיה מצב שאני יחטוף איזה התקף לב ואף אחד לא ישים לב אליי, מפחד להיות במקומות מרוחקים מבית חולים ועוד הרבה פחדים שהתפתחו במשך השנה. אני באמת לא יודע מה הסיבה לכל זה ולמה זה התחיל לי פתאום, אף פעם לא סבלתי מבעיות חברתיות או בעיות בבית אני חי חיים טובים ואיכותיים או יותר נכון חייתי חיים טובים ואיכותיים עד לפני שנה. אני מרגיש צורך לשתף ואולי לקבל ייעוץ והכוונה נכונים ולספר לכם בעצם מה אני מרגיש. נתחיל בזה שיש לי מן דחף לקרוא על מחלות וחומרים מסוכנים ולפעמים להסיק מסקנות שאולי אני לוקה בהם, אני נבהל מכל תחושת כאב בחזה והרבה דברים שנוגעים לבריאות שלי וחי עם מועקה נפשית וסובל מהתקפי חרדה תכופים. כשאני סובל מתסמיני חרדה דוגמת כאבים בחזה למשל אז תמיד רצה לי המחשבה בראש, אולי הפעם זה התקף לב ולא התקף חרדה ואז אני מרגיש חסר עונים כי אין לי למי לפנות, בטח כשזה קורה לי בלילה כמו עכשיו אז אני פשוט נלחם עם עצמי, לפעמים מכין את עצמי לעולם הבא אני פשוט מפחד למות, אני מפחד שאני חולה במחלה סופנית שתתקוף אותי ותהרוג אותי לפני שאני יספיק להגיע לטיפול, אני מפחד לקבל התקף לב ועד שישימו לב אליי והאמבולנס יגיע אני ימות, המחשבות האלה גומרות אותי אני לא יכול כבר בא לי לשים סוף לחיים האלה שמלאים בסבל אבל אני מפחד למות אז גם את זה אני לא יכול לעשות, אני פשוט מרגיש חסר עונים, אף אחד לא לוקח אותי ברצינות ותמיד כשאני מתלונן על כאבים מזלזלים בי ואומרים לי הנה ההיפוכונדר התחיל ואז אני עוד יותר מפחד כי אם לא יקחו אותי ברצינות ברגע אמת??? מה אני יעשה אז ימות לי בשקט? אני נואש לעזרה כמו שלא הייתי בחיים, אני מוכן לחתוך כל איבר בגוף רק תחזירו לי את השלווה שהייתה לי בחזרה הפחד גומר אותי אני מרגיש מת, החיים שלי נעצרו אין לי או להורים שגם ככה לא לוקחים אותי ברצינות אפשרות לטיפול כספי אני לא יודע למי לפנות ומה לעשות ומה הם השלבים והאם בכלל שווה להיכנס לטיפול הזה ושתהיה מודבקת עליי תווית של חולה בנפש, אז למי לפנות והאם אפשר פחות או יותר לאבחן ממה אני סובל? הפרעת חרדה כללית? הפרעת פאניקה? היפוכונדריה?

אדיר, צור איתי קשר בנייד 0548117817

21/09/2013 | 22:17 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אדיר, אני מצטער לקרוא שאתה במצוקה כל כך גדולה. מה שאתה מתאר יכול להיות מאד הפרעת חרדה - אולי פאניקה אולי OCD, אולי הפרעת חרדה אחרת. בהפרעות חרדה אפשר לטפל במאמצעות תרופות ובאמצעות טיפול פסיכולוגי. יכול למאד להיות שלאחר שנה של סבל ללא מענה נהיה לך גם דיכאון. מאד יכול להיות שזה מצב שאפשר לטפל בו והוא יכול לחלוף. חבל מאד אם בגלל מצב הפיך שאפשר לתקן, ייגרם לך נזק בלתי הפיך. אנא פנה בהקדם לעזרה. בשביל לקבל עזרה ראשונה לא צריך כסף. אתה יכול להפנות לחדר מיון, לרופא המשפחה, לפסיכיאטר במסגרת הקופה, או למרפאה פסיכיאטרית ציבורית אם יש כזו סמוך למקום מגוריך. אתה יכול לפנות גם לערן (http://www.eran.org.il/) או מסגרת אחרת למענה דחוף, יש הרבה מידע והכוונה שאפשר לתת לך כדי שתוכל לקבל מענה מיידי ללא תשלום. כאשר תפנה לעזרה חשוב שתדגיש שהבעיה שלך היא חרדה ומחשבות התאבדות ולא בעיה רפואית כללית.

20/09/2013 | 20:15 | מאת: קרן

האם יש כדור נוסף מלבד פרמין נגד בחילות? איזה כדור גורם לבחילות: ריטלין, סרוקסט, לוריוון, קלונקס?

20/09/2013 | 21:37 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, יש כמה תרופות שיכולות לעזור נגד בחילות. בחירת התרופה תלויה גם בגורם לבחילות. הייתי מתייעץ עם כך עם רופא פנימאי. כל התרופות ברשימה יכולות לגרום בחילות.

20/09/2013 | 18:33 | מאת: חווה

שלום דוקטור,ישנם כמה תופעות לוואי שהתרופה שאני נוטלת כבר מספר ימים ציפרלקס גורמת להן כגון: ורטיגו עייפות מוגברת ירידה בחשק מיני...אחרי כמה זמן של שימוש תופעות הלוואי אמורות לחלוף?

20/09/2013 | 21:32 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום קרן, סחרחורת (אם זו תופעת הלואי שאליה התכוונת כשכתבת ורטיגו. מבחינה רפואית ורטיגו וסחרחורת אינם אותו דבר. סחרחורת יכולה להיות תופעת לואי של ציפרלקס וורטיגו לא) ועייפות מוגברת חולפות לרוב במהלך הימים או השבועות הראשונים לנטילה. ירידה בחשק המיני יכולה לחלוף אך פעמים רבות היא נותרת כל עוד נוטלים את התרופה.

20/09/2013 | 12:02 | מאת: צחי

דוקטור שלום,אני נוטל ציפרלקס 10 מ"ג נגד חרדה האם מותר לי לחזור להתאמן בחדר הכושר? תודה ושבת שלום!

20/09/2013 | 21:29 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

למיטב ידיעתי ציפרקלס 10 מ"ע לא מונע ממך להתאמן בחדר כשר.

19/09/2013 | 17:50 | מאת: משה

מתי רמוטיב 500. אמור להגיב לאחר נטילה של כחודש כדור250 אני נעזר בקסנקס 0,5 למועקה

19/09/2013 | 19:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לא הבנתי כמה זמן אתה נוטל 500?

20/09/2013 | 17:08 | מאת: משה

כשבוע ימים

19/09/2013 | 17:09 | מאת: אירנה

חמותי בת 65 כבר יותר מ-15 שנה גרה לבד (אחרי גירושים) היא כבר יותר מ-3 שנים כל הזמן מתלוננת על כך נכנסים לדרתי וגונבים לה חפצים ומסמכים שאין בהם שום ערך או עיניין לאנשים: כמו חצי קופסה של חלב או כמה פרוסות של פסםרמה... היא חושדת בכל האנים שסביבה: שכנים קרובי משפחה.... בכולם. אומרת שעוקבים אחריה, מאזינים לטלפון ועוד הרכבה דברים מוזרים אחרים. בהתחלה חשבנו אם נחליף לה מנעולים זה יעזור אבל לא כך. זה ממשיך וניהיה יותר ויותר גרוע. היא הפכה להיות יותר אגרסיבית. אנשים סביבה לא רוצים קשר איתה ואז היא סובלת עוד יותר. ניסינו פעם אחת בעדינות לבקש ללכת איתה ליעוץ אבל היא הגיבה באגריסיביות. אנו לא יודעים מה לעשות?

19/09/2013 | 19:16 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אירנה, אני חושש שאת צודקת וחמותך צריכה לראות איש מקצוע. מדאיג שאת מתארת שהמצב הולך ומידרדר. יכול להיות שיש לה משהו שאפשר לטפל בו ולעצור את ההידרדרות. הכי מתאים שהיא תפגוש פסיכוגריאטר. אפשר להגיד לה שהיא הולכת להיבדק בדיקה רפואית כללית, אבל חשוב להדגיש לה שהביקור יכלול גם בדיקה של זיכרון, גם אם היא תתעצבן, כי לא כדאי לשקר, במיוחד לא לאדם חשדן. אם היא לא מסכימה, אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתעקש שוב ושוב עד שהיא נכנעת.

19/09/2013 | 15:06 | מאת: תומר

שלום רב, לאחרונה קראתי על יעילות אומגה 3 בשיפור מצב רוח ואנטי דכאון. 1. הבנתי שיש משמעות לאחוזים והחלוקה בין EPA ל DHA- האם מינון כמוסה של EPA-504, DHA-378 הינו יעיל לבעיה (2 כמוסות ביום). 2. האם ניתן לשלב עם מינון נמוך של ציפרלקס (5 מ"ג)? מינון גבוה יותר גורם לי לתופעות לוואי המוכרות. רוצה לתת צאנס לשילוב עם אומגה לפני שהולכים הלאה. אודה לעזרה. תודה מראש.

19/09/2013 | 18:55 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, 1. הבנתי שיש משמעות לאחוזים והחלוקה בין EPA ל DHA- האם מינון כמוסה של EPA-504, DHA-378 הינו יעיל לבעיה (2 כמוסות ביום). זה לא בתחום ההתמחות שלי. כדאי לפנות לפורום רפואה משלימה. 2. האם ניתן לשלב עם מינון נמוך של ציפרלקס (5 מ"ג)? נראה לי שכן. כדאי לשאול גם בפורום רפואה משלימה.

19/09/2013 | 10:55 | מאת: קרן

האם כדור שינה שלא פעל יכול להפוך לכדור הרגעה?

19/09/2013 | 18:51 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

לא יודע בדיוק למה את מתכוונת. מה ההתנסות שלך ועם איזה כדור שינה?

בן שלושים, מטופל כבר שנה על נובריל (30מג בבוקר ובערב). בנוסף, אני סובל מתת פעילות של בלוטת התריס (אלטרוקסין 150מג ראשון עד רביעי, 100מג חמישי עד שבת) אובחנתי בהפרעת קשב וריכוז עוד בתיכון ואז לקחתי ריטלין (הייתי על תרופה נוגדת דכאון אחרת) והכל עבד. לפני מספר שנים, ניסיתי לשלב ריטלין עם סרוקסט במהלך לימודי בהשגלה גבוה ונוגדי הדכאון הפסיקו לעבוד. מאז, המטל שלי מתנגד להציע לי תחלופה לריטלין או קונצרטה. האם יש תחלופה שכזו או דרך אחרת לטיפול בהפרעת הקשב? (ADD) התחלתי קורס תכנות ואני מוצא את עצמי משוטט במחשבות ולא מצליח לשמוא על ריכוז...

שלום שלומי, כדורים פסיכיאטריים אינם מרפאים כלום, אפשר רק להגדיל מינון או להחליף בין הכדורים... זוהי דרך ללא מוצא, עד שבסוף הגוף נהרס. אבל אז כבר מאוחר מדי. יש אלטרנטיבות - הנה מטפלים מתחומים שונים עם ניסיון ספציפי בתחום של אלטרנטיבות לטיפולים פסיכיאטריים: נטע פיטקובסקי - המואופתית. ראובן גילמור - נטורופת ותזונאי מומחה. עדי מנחמי - רפואה סינית. בהצלחה!

לא נראה לי שהבנת את כוונתי. אני מסתדר עם הטיפול הפסיכיאטרי הנוכחי ואין לי בעיה איתו או כוונה לשנותו. השאלה הייתה אם ידוע למישהו על טיפול ל-ADD שלא מתנגש עם נוגדי דכאון ממשפחת ה-SSRI או ה-SNRI. אין לי כל רצון או כוונה לעבוטר לטיפול אחר.

18/09/2013 | 02:13 | מאת: בן 19

האם לויאפקס יש תופעות לוואי לטווח הארוך ו/או לצמיתות? וכמה זמן אחרי שמפסיקים ליטול את הויאפקס מפסיקות תופעות הלוואי על התפקוד המיני?

19/09/2013 | 18:28 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום רב, לשאלותיך: האם לויאפקס יש תופעות לוואי לטווח הארוך ו/או לצמיתות? לא. ככל שידוע לנו, מ- 20 שנות ניסיון עם התרופה הזו, ויאפקס אינו גורם נזקים בלתי הפיכים. וכמה זמן אחרי שמפסיקים ליטול את הויאפקס מפסיקות תופעות הלוואי על התפקוד המיני? מספר ימים עד מספר שבועות.

17/09/2013 | 14:12 | מאת: אתי

שלום שוב, תודה על המענה אודות הסימבלטה. דאגתי היא שאחרי שנה וחודשיים אין שיפור למעט חודש אחד באפריל בו הוא התחיל לעבוד בעבודה מאתגרת. אחרי שלא שרד בעבודה ופוטר שוב חלה ירידה דרסטית. היום הוא עושה ספורט מדי יום במכון כושר בעידוד המשפחה אך חוץ מזה רב שעות היום הוא שוכב. האמונה שלו בריפוי היא אפסית. האם יכול להיות שזה לא דיכאון אלא משהו נפשי אחר? אחי מקבל טיפול תרופתי, עשה גרייה מגנטית ואף 9 טיפולים של נזעי חשמל. איך יכולה להיות עמידות כזאת? ולחשוב שהכל פרץ בשל פרידה מבת זוג. שוב תודה אתי

19/09/2013 | 18:27 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום אתי, יש חלק קטן של האנשים שסובלים מדיכאון, שהדיכאון שלהם לא מגיב לטיפול. זה בהחלט נכון בשלב זה, לחשוב על הערכה מחודשת ובדיקה מחדש של כל האבחנה הפסיכיאטרית של אחיך.

23/09/2013 | 23:36 | מאת: תמר

היי אתי, ראיתי את הודעתך והיא נגעה לי ללב. גם לי היה מצב דומה עם אחותי שאם לומר את האמת עדיין לא ברור אם נפתר לגמרי. מבינה את ההרגשה כאילו אין תקווה באופק ואין כבר אמונה ששום דבר יוכל לעזור. יכולה להגיד לך שבשלב מסוים בשלוותא נפגשה אחותי עם פסיכיאטר בשם לבקוביץ' שמאוד עזר לה בתקופה ההיא, ושמעתי שעכשיו הוא פתח מרפאה משלו כך שניתן להגיע אליו בלי קשר לאשפוז. אם תרצי פרטים נוספים אתן לך.

24/09/2013 | 16:54 | מאת: אתי

שלום תמר, תודה על הרגישות... האם גם אצל אחותך מדובר בדיכאון ללא רקע קודם של דכאונות? הדיכאון הנוכחי של אחי התפרץ לפני יותר משנה ולא עוזב אותו. רב היום הוא שוכב ולא עושה דבר. העצב השתלט על חייו. התרופות לא עוזרות. מה עזר לאחותך ומה מצבה? תודה אתי

24/09/2013 | 18:37 | מאת: אתי

תמר שלום! אשמח לקבל מייל שלך לשמוע עוד פרטים על אחותך אולי יש עוד משהו שלא עשינו. חג שמח! אתי

25/09/2013 | 22:50 | מאת: תמר

מבינה מאוד את מצבך אבל שוב, חשוב לא להתייאש. אם פתרון אחד לא עובד אז לעבור לשני, להתאזר בסבלנות, אבל כמו שכל הזמן אומרים לנו תמיד יש פתרון בסוף. כפי שאמרתי המצב של אחותי לא בדיוק נפתר עדיין כך שאני לא יודעת עד כמה זה יוכל לעזור לך. אבל אנחנו משתדלים לא להתייאש ולנסות את כל הפתרונות שעוד לא ניסינו. יתכן ובקרוב היא תעבור טיפול בנזעי חשמל. עם זאת כמו שאמרתי אני מאוד ממליצה לך לפנות ללבקוביץ' כי שמעתי עליו רק דברים טובים ואני בטוחה שהוא יוכל לעזור לאח שלך. אם תרצי את הטלפון שלו תכתבי לי את המייל שלך ואני אשלח לך את המספר. חג שמח שוב ורק בשורות טובות.

19/09/2013 | 18:25 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

יכול לגרום. לא תמיד.

16/09/2013 | 21:15 | מאת: ניקול

ענית לשאלתי לגביי העלאה במינון שיכולות להיות תופעות לוואי כמו בתחילת הטיפול. בתחילת הטיפול היתה לי החמרה בעוצמת החרדה האם עליה הדרגתית של רבע כדור ולאחר מספר ימים חצי תמנע את התופעה?

19/09/2013 | 18:24 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

סביר להניח שכן. כדאי להתייעץ על ההתנהלות הנכונה בשבילך, עם הרופא המטפל.

16/09/2013 | 20:20 | מאת: דני

ערב טוב מטופל כעת בציפרלקס 5מ"ג מספר שנים ללא שיפור כלל עקב חרדה הרופא הציע להוסיף כדור ריספונד 2 וראיתי שלכדור התוויות שונות לגמרי, האם ניתן ורצוי לשלב את הכדורים?

19/09/2013 | 18:18 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום דני, ראשית עליי להדגיש שמה שאני כותב אינו ייעוץ פסיכיאטרי ואינו תחליף להתייעצות עם הפסיכיאטר המטפל. 5 מ"ג ציפרלקס, זה מינון נמוך. אפשר בדרך כלל להעלות עד 20 מ"ג. האם יש סיבה מדוע הפסיכיאטר לא העלה את המינון לפני שהמליץ להוסיף תרופה שניה? לריספונד יש אכן התוויות שונות לגמרי. זו תרופה אנטי פסיכוטית שניתנת בראש ובראשונה למחלה פסיכוטית בשם סכיזופרניה. יש כמה תרופות אנטי פסיכוטיות שיש להן יעילות גם לטיפול בהפרעות חרדה ולעיתים קרובות מוסיפים אותן לטיפול נוגד חרדה קיים כדי לחזק אותו, אם אין אפשרות אחרת. חשוב שתלבן עם הפסיכיאטר המטפל את השאלה: מה הסיבה לכך שהוא המליץ על ריספונד: האם כחיזוק לטיפול נוגד חרדה בציפרלקס או שהוא חושב שיש לך מצב פסיכיאטרי אחר?

20/09/2013 | 07:59 | מאת: דני

תודה על התשובה מדובר על טיפול לחרדה בלבד בעבר לקחתי מינון גבוה יותר וכן תרופות אחרות כגון סרוקסט ופרוזאק ולא עזר האם יש אפשרות לטיפול אלטרנטיבי?

16/09/2013 | 15:36 | מאת: רונן

מבקש לדעת מידע על התרופה "אריפלי". תודה.

19/09/2013 | 18:13 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

זו תרופה אנטי-פסיכוטית גנרית (תרופה שיצאה לשוק לאחר שנגמר הפטנט של התרופה המקורית). שם החומר הפעיל aripiprazole. שם התרופה המקורית Abilify. מנגנון הפעולה הביוכימי של תרופה זו שונה מעט משל כל התרופות האנטי פסיכוטיות האחרות, אך הבדל זה אינו גורם לה להיות אפקטיבית יותר. התרופה מצטיינת בכך שאינה גורמת לישנוניות או עייפות ואינה גורמת עליית משקל ובעיות מטבוליות. מצד שני היא יכולה לגרום חוסר שקט.

29/09/2013 | 11:44 | מאת: משה

אריפלי היא תרופה חדשה?

16/09/2013 | 14:44 | מאת: יאירה

שלום! אודה על מענה מהיר כיוון שאני מאוד מאוד בלחץ. לפני כחודשיים נישאתי לאהוב ליבי, בידיעה שהיה מאושפז בגיל 20 למשך תשעה חודשים בגין פסיכוזה. היום הוא כבן 37. מאז לא אושפז שנית אולם מטופל בריספרידל.אני ללא עבר פסיכיארטי. כיום, כשאנחנו במסגרת הבדיקת הגנטיות לפני כניסה להריון התברר לי כי יש בין 5% לבין 15% סיכוי שילדנו ילקו בפסיכוזה. הנתון מבהיל. גם הטווח רחב. כיצד אם בכלל ניתן לגעת האם הסיכון הוא בסביבות ה 10% או יותר קרוב ל 5%? האם ניתן לבצע הערכה כזאת או שמדובר בניחושים? האם נכון לאמר שככלל הסיכון הוא של כ 10%? האם יש מחקרים הקושרים בין החומרה של ביטוי המחלה אצל ההורה החולה לבין החומרה אצל הילד. השאלות הללו מדירות שינה מעיניי [ומוסיפות הרבה דמעות ולחץ לחיי]. אודה על התייחסות מקצועית!

16/09/2013 | 23:11 | מאת: נמרוד

שלום יאירה, אין לך מה להיחלץ. לפסיכיאטריה אין מושג מה מקור הקשיים הנפשיים, אין שום הוכחה לקשר ישיר לגנים מסויימים, אין שום בדיקות גופניות לאבחון הפרעות נפשיות. כפי שאומר הפסיכיאטר הדגול ד"ר תומאס סזאס - "זה קשקוש". העובדה - יותר ויותר אנשים על כדורים, אף אחד לא נרפא באמת.

19/09/2013 | 18:08 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נמרוד, רק כדי להבהיר לכל הקוראים: האם אתה מתכוון לזאס שקבע שזכותו של אדם להתאבד ואסור לאנשי מקצוע להתערב בזה כי אין דבר כזה מחלות פסיכיאטרטיות (Szazs TS 1961. The Myth of Mental Illness)? זה ממש "דגול". אני חושב שמי שדוגל בכך שמותר לנו לעמוד מנגד כאשר אדם נרצח, גם אם מידי עצמו, הוא ממש לא דגול. הוא איש מסוכן, שלוקה באדישות מסוכנת. ודאי שהוא אינו מתאים לעסוק במקצוע טיפולי. וודאי שאינו ראוי להטיף לאחרים כיצד לטפל או לא לטפל. מעניין אותי לדעת אם היית רואה לוויתן שעלה על החוף מרצונו החופשי. היית נותן לו להירקב שם כי זו "זכותו"? אולי מצטלם איתו למזכרת? או שהיית מנסה לעזור לו לחזור לים כמו שבני אדם רגילים עושים? אני מאחל לך, נמרוד שלעולם לא תהיה במצב של אובדנות. אבל אם חלילה וחס תהיה, אני מאחל לך שהסובבים אותך לא יהיו ממאמיניו של תומס זאס "הדגול" ולא יסובבו ראשם למקום אחר, אלא יעזרו לך כמו שבני אדם עושים. עד כאן לגבי משנתו של תומאס זאס "הדגול". ובאשר לכדורים: אתה צודק לגמרי שאי אפשר לרפא מחלות פסיכיאטריות עם כדורים, ומה המסקנה שלך? לא לטפל בהם! ומה לגבי מחלות אחרות שאי אפשר לרפא כמו: יתר לחץ דם, סכרת, מחלת לב איסכמית, אסטמה, סרטן שד ועוד ועוד. אולי בגם בהן עדיף לא לטפל כי זכותו של החולה לחלות. דע לך נמרוד עובדה עצובה: ברפואה אין כמעט מחלות שאנחנו כן יודעים לרפא. ברוב המחלות הטיפול הוא איזון, מניעה, שיקום, אחזקה ולא ריפוי. אז תגיד את האמת, מה מיוחד במחלות הפסיכיאטריות שאתה מתנגד לטפל בהן? אולי החולים מעצבנים אותך ואתה רוצה שהם ייעלמו יותר מהר ובלי הוצאות על טיפולים "מיותרים"?

19/09/2013 | 17:35 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום יאירה, אני לא יכול לענות במדויק לשאלתך כיוון שהמונח פסיכוזה אינו מחלה פסיכיאטרית ספציפית אלא ממצא קליני שקיים בכמה מחלות. יש משפחה של מחלות פסיכיאטריות שנקראות "הפרעות פסיכוטיות". השכיחה והנחקרת ביותר שביניהן היא סכיזופרניה ולכן אתמקד בה. שכיחות הסכיזופרניה באוכלוסיה הכללית היא 1%. זה אומר שאחד מכל 100 ילדים יחלה בסכיזופרניה. השכיחות של סכיזופרניה אצל אנשים שיש להם הורה אחד חולה בסכיזופרניה היא, בהסתמך על הסטטיסטיקה הקיימת בספרות המקצועית - 12%. חומרת המחלה אצל ההורה אינה מנבאת, למיטב ידיעתי את הסיכוי של הילד לחלות. טיפול פסיכיאטרי קבוע אצל האב אינו יוצר סיכון לתחלואה כלשהי אצל ילדיו. אין אבחון טרום לידתי לסכיזופרניה ואנחנו יודעים שגורמים סביבתיים כמו אירועים טראומטיים משפיעים גם הם השפעה גדולה על הסיכון לחלות בהפרעות פסיכוטיות ובינהן סכיזופרניה.

16/09/2013 | 14:21 | מאת: נגה

שלום רב, בני (בן 36) נוטל באופן קבוע ויאפקס כבר קרוב לשנתיים (תחילה במינון גבוה ובשנה האחרונה הוקטן המינון). לאחרונה הופיע אצלו פריחה אדומה על החזה שנריאת קצת כמו אלרגיה. קראתי שוויאפקס עלול לגרום לפריחה ורציתי לדעת האם יכול להיות שתופעת הלוואי הזו הופיעה לאחר שנתיים של שימוש קבוע ללא פריחה ומבלי שהיה שינוי במינונים.

17/09/2013 | 20:33 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום נגה, כמו שציינת, זה לא שכיח שאלרגיה מופיעה לראשונה לאחר שנתים של שימוש ולאחר שמינון התרופה הורד. לפני שמחליטים אם להפסיק או להמשיך את הטיפול כדאי להראות את הפריחה לרופא עור.

16/09/2013 | 12:19 | מאת: יעל

בני בן 6, עם ADHD וכנראה גם PDD-NOS. לעיתים קרובות הוא עסוק בקילוף עור מכפות הרגליים או מהשפה העליונה, או בגירוד ריגעי של איברים בגוף כך שהגוף מתעוות מצד לצד, או במעין צביטות של הישבן (כאילו מנסה לשלוף תחתונים שנכנסו פנימה). יש תקופות שזה גובר עד כדי שזה ממש נראה מוזר ומרחיק ממנו ילדים מהכיתה (וגם מבוגרים). האם זה OCD? או משהו אחר? לאיזה רופא עלי לפנות? ולאיזה תת התמחות? האם יש לדבר כזה טיפול?

17/09/2013 | 19:07 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

שלום יעל, אינני מומחה בפסיכיאטריה של הילד, אבל ההתנהגויות שאת מתארת דומות מאד למה שנקרא טיקים מוטוריים. אני ממליץ לפנות לפסיכיאטר ילדים. אם אכן מדובר בטיקים יש בהחלט אפשרות לטיפול.

בכפייה אני חולה משנת 86 ורק ב-2009 בעקבות האשפוז בכפייה אישרו לי לקבל טיפול במרפאה גם מרפאה נוספת סירבה לתת לי טיפול וגם בבית חולים במחלקה הפסיכיאטרית סירבו לטפל בי ב-2005 פסיכיאטר של קופת חולים המציא לי מחלת נפש בגלל ששמע במה אני עובד ואמר שאף אחד לא ירצה אותי ולכן צריך לסדר את המחשבות גם בבית החולים המציאו לי מחלת נפש בגלל פריצת דיסק שנמשכה 3 חודשים ועוד שני רופאים בבית חולים אמרו שאני צריך פסיכיאטר עוד רופאה פסיכיאטרית המציאה לי מחלת נפש כי אמרה שאני מוזר או משוגע 3 חודשים לפני שהתפרצה המחלה ידעתי שאני חולה וגם השכנים ידעו ביקשתי מאחותי את מספר הטלפון של הפסיכיאטר אבל היא סירבה לתת לי בכל מקרה הכדורים לא עזרו בהעלמת המחשבה הלא נכונה ואפילו הופיעה מחשבה לא נכונה למרות הטיפול בכדורים איך אני יכול לדעת שהכדורים עוזרים למנוע מצב פסיכוטי אם המצב תקין בלי קשר לכדורים וכמה זמן אפשר להשאר בלי כדורים עד שמופיעה בעיה אם בכלל מופיעה תודה

16/09/2013 | 20:03 | מאת: ד"ר גבריאל ברקאי

אני לא יודע, תומר, מצטער.