פורום צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
334 הודעות
171 תשובות מומחה
גולשות יקרות: הפורום נסגר. ניתן להמשיך לקבל תשובות בפורום פסיכולוגיה ומיניות של האישה.
21/05/2006 | 08:52 | מאת:

בוקר של אור לכולנו אני נפרדת מכן כאן ניסיתי להקים מעגל נשים וירטואלי אך אני חוששת כי ללא הצלחה מרובה. אני לא נוטשת חלילה את הרעיון מי שתרצה להמשיך עמי מוזמנת לכתוב לי למייל ואעדכן אותה שיהא לכולנו המשך נעים ופורה במיוחד בברכת ימים מוארים ומאושרים אסנת בן ברוך.

21/05/2006 | 10:11 | מאת: שירה

יקירתי אין צורך לומר שאנחנו לא נפרדות כאן.... להתראות בהחלט חיבוק גדול גדול שירה

21/05/2006 | 10:32 | מאת:

תודה יפתי אני מברכת על כך שדרכנו נפגשו אוהבת אסנת.

21/05/2006 | 21:05 | מאת: ב.ג

אסנת שלום, עצוב לי, למרות שלפעמים לא היה רצף של מעגל, אבל בחיים יש תקופות שיותר רוצים לשתף ויש תקופות שפחות, לי אישית באמת המעגל הזה תרם ועזר ולו באפשרות שניתן לי מקום לשפוך דברים ולשמוע את עצותיהן של בנות טובות, מנוסות, חכמות, שמחות ואמיתיות, פתחת לי את הראש, הראת לי דברים אחרים, דרך מחשבה אחרת ואני מעריכה אותך מאוד מאוד מאוד. אני יודעת שיום יבוא ודרכנו עוד יפגשו. אם אפשר אני רוצה לשלוח לך מכל הלב נשיקה ענקית של הערכה גדולה. אם שירה קוראת את זה גם אני שולחת לה גם מילים חמות מאוד של הערכה וגעגעוע. תודה , תודה , תודה.......................

22/05/2006 | 08:22 | מאת: שירה

ב.ג. יקרה בוקר אור מיותר לציין שאני מסכימה עם כל דברייך לגבי אסנת. אני מאמינה ששום דבר בחיים לא קורה בלי סיבה, ומבחינתי - הפורום הזה הוכתר כהצלחה מסחררת ולו מסיבה אחת משמעותית והיא שהוא הצליח להפגיש בין אסנת לביני.... :-) אם הצלחתי לתרום לך ולו במעט במסגרת השיחות הוירטואליות שלנו כאן - אני שמחה ומאושרת. נהניתי מהשיחות איתך, ובכל פעם כשאת חשה געגוע את תמיד מוזמנת לקפוץ לבקר אותי בפורום ה"שכן".... (מיניות האישה). לא קשור למעגלים רוחניים בדיוק, אבל בהחלט קשור לנשיות ולצמיחה, ואני תמיד אשמח לשמוע ממך. מאחלת לך רק טוב והמון הצלחה עם בן זוגך שירה

22/05/2006 | 09:06 | מאת:

ב.ג. מתוקה ויקרה כל כך אני לא סוגרת את המעגל חלילה רק פותחת חדש... ואת מוזמנת יותר משרק מילים יכולות לתאר. אנא כתבי לי [email protected] לא הייתי רוצה לאבד את הקשר עמך נשיקה וחיבוק אסנת.

שלום אודה אם יש לכם ידע על לימודי הוראה לטיפול באומנות במוסד מוכר ללימודים לתואר ראשון חיפשתי וללא הצלחה רבה (באזור תל אביב ) בתודה וברכת שבת שלום נועם

שלום לך נועם לא יכולה לתת לך כתובת של מוסד היכן ללמוד , אבל מה שכן , תרדי עם רשימת הפורומים מכאן למטה , לפסיכולוגים ופסיכיאטרים , כמה שורות לפני הסוף יש שם פורום בשם עבודה סוציאלית וטיפול באומנות , מה דעתך לפנות לשם ולראות מי יוכל לעזור לך ? זה הכי קרוב שאפשר , או שתנסי עוד אופציה , אני לא בטוחה שילך , בסוף רשימת הפורומים , יש פורום שכותבים גם למערכת של דוקטורס -אתם ואנחנו - אולי שם יש מידע , אין מה להפסיד שיהיה בהצלחה יערה

18/05/2006 | 16:50 | מאת: ב.ג

הי אסנת , מה שלומך? בעלי בחו"ל 10 ימים מטעם העבודה ונשארתי עם הקטנטנים, אני מסתדרת לא רע בכלל. האמת אני מבולבלת בהרגשותי, אני לא יודעת להגיד לעצמי, למה אני מתגעגעת, רציתי את החופש הזה הרבה זמן אבל הראש שלי לא מפסיק להתבלבל, אני אוהבת אבל..

20/05/2006 | 07:05 | מאת: ב.ג

הי אסנת, עדין מעונינת לדעת לשלומך, האמת שאני מאוד מתגעגעת שזה מה שעושה את הענין כואב יותר, סופ"ש נעים

20/05/2006 | 12:33 | מאת: יערה

שבת שלום ב.ג אני במקרה נכנסתי לכאן היום , האמת שכבר לא נכנסת בכלל כי אין כאן אף אחת , הפורום פשוט מת ,עכשיו נכנסתי וראיתי את שתי ההודעות שלך , ואני רואה שכבר את מצאת את התשובה לשאלה שלך ,ואם את מתגעגעת זה נראה שאת אוהבת, לא מתגעגעים למי שלא אוהבים ,אז מתי הוא אמור לחזור ? ואולי זה שהענין כואב יכול לפתור לך עוד כמה שאלות ??? תני מקום למה שאת מרגישה , געגועים זה אחלה ,זה פותר לפעמים בעיות בלי מלים , מקווה שעזרתי לך יערה

21/05/2006 | 08:55 | מאת:

יקירתי המיוחדת מה דעתך במקום לראות את מה שאין - בעל בבית - לראות את מה שיש ? בתקופה בה בעלי היה נוסע תכופות לחו"ל מטעם עבודתו הייתי מפיקה מכך את המיטב. נהנית מהלבד שלי. בלי תנאים - אני לבד כי הוא לא כאן. אני לבד כי זה נפלא ונהדר עבורי. זמן נפלא לעשות למען עצמי וגם להתגעגע. נסי לנצל את הזמן הזה למענך ולאו דווקא לחשיבה האם הוא חסר לי או לאו. אגלה לך בסוד ? לעתים היו פעמים בהם כמעט ולא התגעגעתי. היום שלי היה כל כך מלא שפשוט לא היה לי את הזמן להרגיש געגוע. אבל כשהוא בא זו היתה השמחה הכי גדולה שרק אפשר !

30/04/2006 | 22:47 | מאת: אוסי

אני בת 31 ויש לי 2 בנות ואני מתלבטת עם להביא עוד ילד ומתי לפי מה שהבנתי את בודקת לפי הקלפים? מצבי הכלכלי לא הכי טוב וגם בריאותי קצת לא תקין. אשמח לתשובות

04/05/2006 | 11:13 | מאת:

שלום אוסי וברוכה הבאה למעגל שלנו אכן אני קוראת בקלפים במקצועי אבל המעגל לא נועד לשם מתן ייעוץ אישי בקלפים. במסגרת המעגל אנחנו משוחחות, פורקות, מבקשות ומקבלות ונותנות עצות זו לזו. את מוזמנת לשתף אותנו בלבטייך בברכת יום מאושר אסנת.

27/04/2006 | 14:48 | מאת: נועה

שלום אני בת 18 ובזמן מחזור אני חשה בכאבים עזים בבטן התחתונה. מדוע זה? האם זה צריך להיות עד כדי כך כואב? מרוב כאב יש לי בחילה. מה לעשות?

04/05/2006 | 11:16 | מאת:

שלום נועה וברוכה הבאה למעגל שלנו אני כעת במחזור לא כואב לי כלום... נוצר לי פצע ענק מכוער וכואב בזוית הפה... סיפרתי לגיסתי שבעבר בעת היותי בת עשרה היו לי כאבי תופת בזמן המחזור... בבטן התחתונה. כאבים נוראים שאני ממש יכולה להזדהות איתך כעת. לכל אחת בזמן המחזור החודשי יש את התופעות שלה. יש כאבים יש פצעונים יש הורמונים משתוללים יש מכל וכל... בזמנו הייתי לוקחת כדורים משככי כאבים זה חלף ועבר עם הזמן במידה וזה בלתי נסבל אולי כדאי לגשת לרופא ? או לשאול בפורום כאן בדוקטורס, פורום מתאים יותר. שיהיה בהצלחה אסנת.

25/04/2006 | 20:40 | מאת: ריקי

רק רציתי להגיד שלום. עבר הפסח, נגמרו החגיגות והתירוצים לכל מיני דברים וחוזרים לשגרה. שיהיה רק טוב. ריקי

26/04/2006 | 08:07 | מאת:

שלום גם לך ריקי עד כמה שנהנתי מחג הפסח ומן החופשה אני שמחה לחזור לשגרה. שיהא בשמחה אסנת.

16/04/2006 | 09:21 | מאת:

בוקר אור בנות יקרות איך עובר עליכן חג הפסח ? איך היה בליל הסדר ? ליל הסדר השנה עבורי ועבור בעלי היה מפח נפש אחד גדול. כמי שבד"כ מאוד נהנית מהמשפחתיות, ממש חוויתי את ההיפך הגדול וכל כך חבל על כך. החג כשלעצמו נחמד ונעים אנחנו מבלים הרבה יחד כמשפחה אוטוטו אני יוצאת עם מעין שלי ליום כיף הכולל סרט ומשחקיה אספר לכן על הכל ובכלל כשאחזור שיהא יום מאושר ושמח לכולנו אסנת.

20/04/2006 | 15:48 | מאת: ב.ג

אסנת שלום היה חג פסח נחמד ומשפחתי. חול המועד נסענו לצימר ל-4 ימים יחד עם הילדים - היה מ ד ה י ם, גיליתי את בעלי מחדש, העזרה שלו והאהבה שלו איתי ועם הילדים היתה מפתיעה, כמובן שכשחזרנו הביתה דיברתי איתו על החויה שעברתי והרגשתי ממש שותף לחיים ואני רוצה שכך ימשיכו חיינו הלאה בשיתוף מלא בכל המטלות. זה לא משהוא חריג לעומת המשפחות האחרות שיצאו איתנו, מבחינתנו זה היה שונה כי הוא לא היה כזה (עוזר בכל המטלות, בעומס עם הילדים, רוחץ, מנקה...). עם תקווה גדולה להמשך שמחה מאוד שהחופש של הילדים נגמר, אני רוצה שוב כמה שעות רק בשבילי,

21/04/2006 | 09:19 | מאת:

אני כל כך שמחה לקרוא את שאת כותבת. שמחה עבורך על החופשה הנפלאה, על כך שגילית את בעלך מחדש ובעיקר על כך ששוחחת איתו על כך - נפלא לשוחח על השלילי אבל גם חשוב לשוחח על החיובי ! אל דאגה הנה החופש בא לסיומו יום ראשון הילדים כבר במוסדות החינוך :) הבת שלי אצל סבתא שלה אני מתגעגעת אליה נורא קבענו שמחר אני אבוא אליה, נלך יחד לים ואז נחזור הביתה - הערב יש לנו מסיבה. שיהיה בשמחה אסנת

11/04/2006 | 07:37 | מאת: יערה

לכל משתתפות הפורום רוצה לברך את כולכן לחג שמח , חופשה נעימה , ופריחה אביבית , זה הזמן לפרוח , לקפל שרוולים , לצאת אל הנופים ולהנות מכל היופי השופע שמקיף אותנו ,אני לצערי אהיה תקועה בבית כי בני הצעיר חלה בווירוס הנשיקה והוא עם חום גבוה , מי יודע עד מתי זה ימשך , אז...... שיעבור עליכם הסדר בסיידר ,ותהנו לכם . יערה

לקריאה נוספת והעמקה
11/04/2006 | 09:40 | מאת:

חג אביב שמח לכולנו אני קצת לא כאן כי אני כמו מארחת את ליל הסדר השנה. למה כמו ? זה לא אצלי בבית אבל אני אחראית על כל הבישולים ועריכת השולחן :) הבית שלי קטן מדי ולא בדיוק כשר אז אנחנו עושים אצל גיסתי. אז אני יוצאת אל הדרך.... שיהא לכולנו חג שמח ומאושר במיוחד תהנו, תבלו ושמרו על עצמכם בדרכים גם חופש קטן מחכה לי אז אחזור שבוע הבא נשיקות אסנת.

זה מגרד, לא יפה, וכשמנסים להוציא אותם נשאר סימן מה לעשות עם שיערות שצומחות מתחת לעור?מישהו יודע?

ללכת לקוסמטיקאית המתמחה בטיפולי שערות. ישנם גם מכונים רפואיים רבים ורופא עור בהצלחה !!

נראה לי שאלה כלכך חשובה, הלוואי והיתי יכולה לעזור לה. לילי- אולי באינטרנט - בגוגל להתחיל עם מילות מפתח ולהתגלגל.. בהצלחה

ניסיתי להשיב, כמיטב יכולתי....

יש לי ידיד טוב עוד מימי היסודי אפילו, שעד היום מאוד חיבבתי אותו ותמיד הייתי צוחקת עליו ילדון ילדון. לאחרונה כל פעם היינו נפגשים סתם בתור צחוק והיינו רבים מכות. ואתמול הייתי בהשתלמות של השירות לאומי ונפגשנו חברות של שירות לאומי מכל הארץ. במפגש אבתי תמונות שלי עם חברים וגם הוא היה באחת התמונות, תמונה יפה שלי ושלו. אז שאלו אותי מי זה אז אמרתי ידיד שלי, ואז הן אמרו לי "ידיד" אח"כ ישבתי אני וחברה ודברנו סתם אליו, אבל עדיין חששתי לחשוב אליו בכיוון של חבר כי קשה לחשוב על ידיד של כל-כך הרבה זמן שמכיר את כל ההיסטוריה שלי עם בחורים, והחשיב אותו כחבר. אבל זה לא סוף הסיפור, היום נפגשנו שוב רבנו מכות שוב, ואז כבר היינו גמורים והוא התחיל להתחרמן כבר מזה, אז אמר לי דיי לרחב אפשר גם להתנשק, אמרתי לו מה להתנשק אתה מסוגל לנשק אותי, אז הוא אמר לי למה לא. אח"כ איזו חצי שעה מעססים להתנשק או לא, הרגשתי כאילו אני מתנשקת בפעם הראשונה, אף פעם לא קרה לי דבר כזה חוץ מהבחור הראשון שהתנשקתי איתו ואח"כ כבר לא ספרתי עם כמה התנשקתי. אחרי שהתשקנו הוא ליווה אותי הביתה ונפרד ממני במדרגות עם חיוך שאני לא השכח. ולמה ספרתי לכם זאת כי אסנת אמרה לי שאני צריכה לא לחפש גבר לפי בקשתי אלה מישהו שאני ילביש עליו את החלפת חתן ויהפוך אותו לחתן לו אני רוצה. ופתאום הרגשתי שהבחור הזה יוכל להיות מאוד מטעים מכל הבחינות, וגם אני מרגישה שזה הדדי. אז מי יודע אולי בקרוב אכתוב לכן שאני והוא חברים. זהו שבת שלום! ממני שונדי.

היי שונדי אני מאוד שמחה בשבילך שאת נמצאת פה איתנו , ומשתפת אותנו במה שעובר עליך , שמחה מאוד שהעיצה של אסנת עזרה לך מאוד , ושאת מקשיבה לעיצות , באמת , יש לך כל הזמן שבעולם , לבדוק אם הבחור מאתמול בלילה , באמת מתאים לך , תבדקי אם גם הוא מרגיש כמוך , זאת אומרת , שלא רק את תתרגשי מהנשיקה שלכם , אלה אם גם הוא מרגיש שזה מיוחד בשבילו ,אם גם בשבילו יש מקום לקשר טוב , קשר חיובי , ואני לא מדברת עכשיו על חתונה , אלה על מצב שאולי את תשמשי אותו במיטה , ואחר כך כמו פרפר הוא יעוף לפרח אחר , מבינה ? תיזהרי מזה , זה חשוב , רק שלא ישבור לך את הלב , יערה

03/04/2006 | 09:21 | מאת:

אני שמחה ששמעת בעצתי אבל... לכי עם ליבך. אל תקחי את הבחור ותנסי להתאים את עצמך אליו תזרמי את כל כך צעירה והחיים עוד לפנייך צופנים הפתעות והזדמנויות חדשות. אם את מרגישה שזה לא הוא, אז לא. לכי עם ליבך יקרה.

30/03/2006 | 19:27 | מאת: לילי

היי, אני מעוניינת לברר מה אישה שסובלת סבל נפשי עם בעלה וכמובן הסבל פוגע בילדיה אמורה לעשות במקרה שמעונינת להתגרש. הבית רשום על שמם יחד אך המשכנתא יורדת מחשבון שלה שאליו מעביר הבעל כספים כמובן שאין לה שליטה על כסף וכך אם תעזוב תישאר בלי כסף לשלם משכנתא.... הוא מן הסתם לא ישלם. איך אישה ללא עצמאות כלכלית עוזבת בית? האם רשות כלשהיא אמורה לעזור? לא מדובר באישה מוכה פיסית - רק אז כך ארגון כלשהוא הסביר נותנים עזרה בדיור. האם זו מדינתנו? או שיש אור בקצה המנהרה.

03/04/2006 | 09:18 | מאת:

אני ממליצה לפנות לנעמת ולשאול שם את כל השאלות ולקבל תשובות. נעמת מאוד עוזרים בכל הקשור לאישה המבקשת לערוך שינוי בחייה בכלל ובנישואיה בפרט. אני לא עורכת דין ו/או מבינה גדולה בחוק אבל למיטב ידיעתי - אם הבית רשום על שם שניהם, אזי הבית של שניהם ומכאן במכירה יש חצי חצי. הוא צריך לשלם מזונות ומדור לילדיה - תלוי מה הגילאים שלהם. אני מכירה מספר נשים שלא היו מוכות והתגרשו ואכן קיבלו עזרה, לשכת הרווחה למשל מאוד עוזרת. אני ממליצה ראשית להתחיל ולבדוק, לעשות בדק בית לפני השינוי הגדול והמשמעותי. בהצלחה !

29/03/2006 | 16:07 | מאת: ב.ג

:-)

03/04/2006 | 09:19 | מאת:

מקווה שהכל טוב איתך את חסרה כאן עד מאוד אני מאוד עמוסה בעבודה אבל מקווה שאצליח להתקשר אליך עוד הערב. מגעגע לי !!

בוקר של אור לכולנו אתמול היה לי יום נפלא ומיוחד בת דודתי חגגה בחינה את נישואיה הקרבים ובאים. אני כל כך אוהבת חינות !! הצבעים, הטעמים, הריחות, השמחה הגדולה כל כך. כיוון שהכלה מעורבת חגגנו בשני היבטים - תימני ומרוקאי. היה נפלא ומיוחד מאוד. אבל מה שהכי שימח אותי אתמול זה היה הטיול עם סבתי היקרה. אתמול בבוקר שמתי פעמיי לרחובות ובפניי מטרה - לקנות לסבתי האהובה שמלה חדשה לכבוד החתונה. סבתא שלי היקרה. אישה צנועה, פשוטה, אוהבת והכי נפלאה בשבילי שרק אפשר. כיוון שהיא גרה ברחובות ואני כאן בברקן - כשעה נסיעה - לא יוצא לנו להתראות רבות וכאשר אני מגיעה אני משתדלת להקדיש לה כמה שיותר זמן. אז אתמול נסענו ביחד לעיר. סבתי, אמי ואנוכי. נכנסנו לחנות שסבתא שלי נוהגת לקנות שם את בגדיה (פעם בשנתיים במקרה הטוב נראה לי :) ולאחר חיפושים מצאנו שמלה מושלמת לסבתא שלי. כל כך נהנתי לקנות אותה עבורה ! וסבתא שלי כל כך התרגשה ! אח"כ טיילנו קצת בעיר, וקנינו לה מיץ פירות ואין לתאר את האהבה והשמחה שהיתה ביננו באותן שעות. בערב סבתא שלי היתה כל כך מאושרת שאפילו ממרום 80 שנותיה ולמרות עצמותיה הכואבות הצלחתי להחזיק אותה איתי ואפילו קצת לרקוד בטקס החינה התימני. היה כל כך נהדר ושמח רק רציתי לשתף :)

כייף לקרוא על הבילוי עם הסבתא והאמא (קצת מקנאה, אבל אלה החיים...), זה מה שעושה לנו כייף, תשתדלי בין לבין להיפגש יותר איתם. אנחנו גם כן בילינו , ביזבזנו, התעצבנו (3 קטנטנים להסתובב בין אלפי אנשים לא תמיד קל) אבל בסוף היום צחקנו והינו כולנו יחד. יום טוב לכולכן,

27/03/2006 | 18:43 | מאת: שונדי

אני נערה בת 20 היו אנשים שיגידו שאני ילדונת והיו כאלו שארו בי בוגרת. אותי זה לא משנה איך יראו אני מרגשיה בוגרת, אך מאוד מתוסכלת בפנים. הייתי מאוהבת בבחור שנתיים אהבה חזקה הייתי דיי אובססיבית כלפיו, בסוף זה נגמר וכבר לא אוהבת אותו ומרגישה ריקנות מבפנים כאליו משהו חסר לי בלב, אני מרגשיה שהלב שלי פשוט בוכה. ולא מסוגלת לראות את עצמי סתם עם בחור למשהו רק עם הוא אהיה רציני איתי, אז מגיעה למצב שאין לי בכלל סיפוק מהצד הגברי וזה מדכא אותי. אני עובדת עם ילדים ומתאמנת בחדר כושר אבל חוץ מזה אין לי הרבה בשגרה היום יומית, ובסופי שבוע יוצאת למועדון ונפגשת עם חברות. אבל בפנים בלב כל הזמן בוכה וקשה לי נורא עם זה. אני משתדלת לא לחושב על זה יותר מדיי אך זה מלווה אותי כל הזמן רגשת הבדידות הזו היא ממש חונקת אותי אני מרגישה לחץ כבד על החזה והמחזור מאחר לי...ממש הרגשה קשה שאף פעם לא התמודדתי איתה. ואני כל הזמן מפנטזת על האחד שיגיע לי ומקווה שיגיע בקרוב ואיתן לי הרבה אהבה וצומת לב לה אני ממש זקוקה וגם הפנטוזים הללו לא כל-כך עוזרים כי אני ממש חייה בבועה כזו שלא תמיד היא מצאותית...אבל זה לפחות מה שמחזיק אותי הפנטוזים הללו. אז מה עושים כדי למצוא את הבחור מהפנטזיה כי שעד שאני מכירה בחור שנרא לי הפנטזיה מתנפצת כי אני מגלה שהוא לא זה בשבילי.. ואז אני מגיעה לתסכול גדול. תעזרו לי בעצה טובה או תגובה שתעודד כי זקוקה לזה... חוץ מזה שבוע טוב לכולכן ואשמח להיות חלק מהקהילה שלכן.

27/03/2006 | 19:03 | מאת: יערה

שונדי יקרה שלום ברוכה הבאה לפורום שלנו , את בהחלט מוזמנת להשאר ולקחת חלק , לשתף , לענות , וכל מה שמרגיש לך נכון ,צר לי לשמוע שאת עוברת תקופה קשה עכשיו , אבל הדבר הכי חשוב שאת צריכה לעשות קודם כל זה , ללכת לרופא נשים ולבדוק מה הסיבה שהמחזור שלך מאחר ,אם את באמת מרגישה שאת בוגרת אז קחי אחריות על הבדיקה, זה שאת מרגישה עכשיו תיסכולים , ריקנות ,ןמשהו חסר בלב , זה מובן מאליו , תמיד כשקשר מסתיים , נשארת ריקנות , כי חסר משהו , הרגש שקודם מילא אותך איננו , זה שאת עובדת , והולכת לחדר כושר מצוין , כך את עסוקה לפחות חלק מהזמן , אולי במקום לחפש עכשיו קשר חדש עם גבר , למה שלא תנסי אולי משהו אחר , תני לעצמך פרק זמן של כמה שבועות בלי לחפש גבר , בלי שום מערכת יחסים כדי שתוכלי לייצב את המצב הריגשי שלך , אולי תחפשי לעשות משהו אחר שמעניו אותך , אולי איזה קורס מענין , או בכלל משהו ללמוד , זה יעסיק אותך מאוד ולפחות זה לא ישאיר לך זמן לפנטז על דברים שלא קורים לך עכשיו ,אני בכלל חושבת שאת צריכה הכוונה מחודשת לחיים שלך , מקווה שעזרתי לך , בהצלחה יערה

27/03/2006 | 22:29 | מאת: שונדי

יערה תודה רבה על התגובה! אני באמת משתדלת כמה שפחות לחשוב על התיסכול, ודיי מצליחה לא לחשוב על זה. אני כבר חודשיים ככה, בגלל זה הקושי הגדול. מחר אני הולכת לרופא נשים שלי, ובמקביל אני הולכת לשיחות אצל תרפיסט, שעוזר לי לבנות את עצמי ולהכין אותי לקראת הבחור שאני מפנטזת עליו, כדי שכשהיה לי בחור אני ידע איך להתנהג איתו. התרפיסט עוזר לי בזה שאנחנו מנתחים את הקשרים שהיו לי בעבר עם גברים שהם היו דיי כושלים. לאט לאט אני מצליחה לעודד את עצמי ואפשר להגיד שגם מצליחה (: טוב לילה טוב יערה וכל בנות הפורום, אשמח לתגובה מכולכן. ממני שונדי.

27/03/2006 | 13:30 | מאת:

ואני רוצה לשתף אתכן כמובן :) אולי אתן זוכרות שבתחילת ספטמבר התארחתי בבלוג TV בתפוז. נתתי שעה מצולמת על הקלפים בכלל ודרכי עם הקלפים בפרט. (מי שלא ראתה ו/או יודעת על מה אני מדברת, יש לינק ישיר מן האתר שלי לאירוח המדובר - www.taroths.co.il) בכל אופן תמול שלשום פנו אלי מתפוז והם אהבו את הדרך שלי עם הקלפים ורוצים אותי לתכנית קבועה ! אז... מיום שלישי הבא, פעם בשבוע אני אגיש שעה בבלוג TV בתפוז ובה אני אלמד את רזי קלפי הטארוט, אשיב על שאלות ועוד... אני כל כך מתרגשת !

27/03/2006 | 14:44 | מאת: קולגה מפרגנת

את ראויה לכך כי את פשוט אדם!!! מחזיקה לך אצבעות

27/03/2006 | 15:06 | מאת: ב.ג

לך הכי מגיע ומתאים בעולם, הרוחת את זה במיקצועיות ובאישיותך המיוחדת, המון, המון, המון הצלחה

27/03/2006 | 18:43 | מאת: יערה

כל הכבוד יקירתי , עלי והצליחי , מגיע לך כל הקרדית , יערה ( עניתי לך למטה )

28/03/2006 | 08:18 | מאת:

וגם לך הקולגה המפרגנת (מסקרררררן לדעת מי את :) אעדכן אתכם בשידור הראשון, אמור להיות בעוד כשבועיים בדיוק !

27/03/2006 | 12:01 | מאת:

הוא בקושי ראה את הזקנה עומדת בשולי הכביש, אבל אפילו באור הקלוש של שעות בין הערביים, הוא הבחין בנואשותה לעזרה. הוא עצר את מכוניתו לפני המרצדס שלה, יצא והתקרב לעברה. על אף החיוך שעל פניו, הזקנה דאגה. אף אחד לא עצר בשעה האחרונה. האם הוא יפגע בה? הוא לא נראה בטוח כל-כך, הוא נראה עני ורעב. הוא יכול לראות שהיא חוששת מפניו. העמידה שלה בקור הזה... הוא ידע איך היא מרגישה,זה היה רעד שרק אימה יכולה להביא לה. "אני פה לעזור לך גבירתי" הוא אמר, "למה שלא תחכי באוטו? חם שם ונעים, אגב, אני ברייאן אנדרסון". פנצ'ר בגלגל היה כל הסיפור, אבל עבור אישה מבוגרת, זה היה מספיק קשה. ברייאן זחל מתחת לאוטו, מחפש מקום לחבר את הג'ק, הוא נשרט בברכיים מספר פעמים, אך בכל זאת המשיך, לאחר זמן קצר הוא החליף את הגלגל, אבל הוא התלכלך, וידיו כאבו. תוך כדי הברגת הברגים בחזרה, היא פתחה את החלון והחלה לשוחח איתו, היא אמרה לו שהיא מסיינט לואיס, והיא רק עברה באזור. היא לא הפסיקה להודות לה על שנחלץ לעזרתה. ברייאן רק חייך וסגר את תא המטען שלה. האישה שאלה כמה היא חייבת לו. כל סכום שהיה אומר לה, היה מקובל בעיניה, שכן היא כבר דמיינה את כל הדברים הנוראיים שהיו עלולים לקרות לה, לו לא היה עוצר. ברייאן לא חשב אפילו פעם אחת על קבלת תשלום, זו לא הייתה עבודה בשבילו. הוא עצר לסייע לאדם במצוקה, וא-לוקים יודע שיש הרבה אנשים בעבר שנתנו לו יד, וסייעו לו, כשהיה זקוק לכך. כך הוא חי כל חייו, ואף פעם לא עלה בדעתו לנהוג אחרת. הוא אמר לה שאם היא באמת רוצה לגמול לו בחזרה, אז שבפעם הבאה שהיא תראה אדם הזקוק לעזרה שהיא תסייע לו, ותתן לו את העזרה לה הוא זקוק. "ותחשבי עלי" הוא הוסיף. הוא חיכה עד שהיא התניעה ונסעה. זה היה יום קר ומדכא, אבל הייתה לו הרגשה טובה כשהתקדם לעבר הבית שלו, נעלם אל תוך החשיכה... כמה קילומטרים בהמשך הכביש האישה ראתה בית קפה קטן והיא נכנסה לאכול משהו ולהתחמם מעט, לפני שתעבור את כברת הדרך האחרונה בדרך לבית שלה. המסעדה הייתה אפלולית ומלוכלכת, בחוץ היו שני משאבות דלק ישנות, כל הנוף היה מוזר עבורה ולא מוכר. המלצרית פנתה אליה, והביאה לה מגבת נקייה לייבש את השיער הרטוב שלה. היה לה חיוך מתוק, כזה- שאפילו עמידה על הרגליים במשך כל היום, לא היה יכול למחוק. האישה הבחינה בכך שהמלצרית הייתה כמעט בחודש השמיני להריונה, אבל היא לא נתנה לכאביה ולמתחיה לשנות את יחסה. האישה הזקנה חשבה לעצמה איך אדם שיש לו כל-כך מעט, יכול להיות כזה "נותן" לאדם זר. ואז היא נזכרה בברייאן. כשסיימה את ארוחתה, היא שילמה עם שטר של 100 דולר. המלצרית מיהרה להביא לה את העודף המגיע לה, אך האישה הזקנה נעלמה מעבר לדלת, וכשהמלצרית שבה, היא כבר לא נראתה, המלצרית התפלאה לאן יכלה האישה ללכת, ואז היא הבחינה שדבר מה שהיה רשום על המפית. דמעות עמדו בעיניה כאשר היא קראה את דברי האישה: "אינך חייבת לי דבר, גם אני עמדתי במצבך מישהו פעם סייע לי, באותו אופן בו אני מסייעת לך, אם את באמת רוצה לגמול לי בחזרה, כל מה שעליך לעשות הוא לא לתת לשרשרת האהבה הזאת להינתק על ידך..." מתחת למפית היו מונחים ארבעה שטרות נוספים של 100$... היו שולחנות לפנות, קעריות סוכר למלא, ואנשים לשרת, אבל המלצרית הצליחה לעבור עוד יום. כשהיא שבה הביתה מהעבודה, ושכבה לישון אותו לילה, היא חשבה על הכסף, ועל מה שהאישה הזקנה רשמה. איך היא יכלה לדעת כמה היא ובעלה זקוקים כל-כך לזה? עם התאריך המשוער ללידה בחודש הקרוב, זה היה יכול להיות קשה ביותר. היא ידעה כמה בעלה דואג, וכשהוא ישן לידה היא נישקה אותו ברכות ולחשה בקול שקט, "הכול הולך להסתדר. אני אוהבת אותך, ברייאן אנדרסון..."

27/03/2006 | 15:03 | מאת: ב.ג

אכן מרגש מאוד, הלוואי שבחברה שלנו יהיו כאלה אנשים טובים וישרים.

27/03/2006 | 18:48 | מאת: יערה

אין ספק שיש צדק אלוהי בעולם הזה , יערה

26/03/2006 | 18:44 | מאת: prem

מי מכיר מי יודע על דרכים רוחניות / ספרים רוחניים להכנה לשלב העיבור ולשלב האימהות ?

26/03/2006 | 20:37 | מאת:

אני באופן אישי לא מכירה ו/או השתמשתי בספר מסוג זה אבל אני ממליצה לך להיכנס לאחד האתרים ברשת לספרים ו/או לפורומים שעוסקים בהכנה ללידה ולשאול על כך. כאן בדוקטורס יש פורום נפלא המנוהל ע"י איושי ועוסק בהכנה לקראת לידה בכלל ובפרט עבור בנות החוששות מן ההריון/לידה. אני מכירה ספרי רוחניות ומודעות עצמית רבים ויכולה להמליץ באופן כללי אבל לאו דווקא על הנושא הזה. בהצלחה, אסנת.

26/03/2006 | 18:25 | מאת: שרה

שלום יערה תודה על תשובתך אני בת 31 ובעלי כן היה רוצה עוד ילד אבל ההחלטה היא שלי וגם הוא אומר את זה מפני שכל גידול הילדים הוא עליי מפני שבעלי הוא אבא נהדר שעובד בהייטק וחוזר בשעות מאוחרות , איך את הגעת להחלטה של שלושה ילדים והאם את רוצה עוד

26/03/2006 | 20:39 | מאת:

אף אחד לא קבע שצריך שניים או שלושה או כל כמות כזו או אחרת של ילדים. אם את רוצה באופן אישי ילד נוסף אבל מונעת זאת מעצמך בגין הקריירה אז אני חושבת שאת כן צריכה לעשות עוד ילד. מה שכן, תצטרכי לעבוד קשה יותר ולישון הרבה פחות :) אבל אם אינך רוצה עוד ילדים ואת כולך מסופקת עם השניים הנפלאים שיש לך, אז נהדר !! המשיכי עם המשפחה שלך, המשיכי בדרכך ותהני ממנה.

26/03/2006 | 20:49 | מאת: יערה

אנחנו לא עשינו תכניות לגבי כמות הילדים ,פשוט הילדים הראשונים נולדו בהפרש של שנה ושמונה חודשים , גדלו כמו תאומים , היה קשה לחשוב באותו הזמן על ילד שלישי, כשהם גדלו ,שקלנו את האפשרות להביא עוד אחד , והגענו להחלטה שאנחנו כן רוצים עוד ילד , אני רציתי עוד , לא היה לי אכפת , אבל לא יצא , כך שנשארנו עם שלושה בנים ,בעלי שרת בצבא קבע , גם הוא כמעט לא היה בבית , וגידול הילדים היה עלי , גם עבדתי וגם גידלתי את הבנים שלי , והכל הסתדר , גם הילדים עזרו ,היה הפרש בין האמצעי לאחרון -10-שנים , אני חושבת שכולנו היינו מוכנים לעוד תינוק בבית , היה כייף , יערה

להריונות אבל... כשמעין שלי היתה בת 3.5 לערך חשבתי על ילד נוסף.

26/03/2006 | 16:56 | מאת: שרה

שלום , אני נשואה , אמא לשניים מורה במקצועי . בזמן האחרון יש לי לבטים בקשר לעוד ילדים האם זה נורמלי שאין לי את הצורך לעוד ילד האם זה לא אכזרי שאני מעדיפה להתפתח וללמוד במקום לקום כל שלוש שעות וחיתולים וכו????מקווה לשמוע חוות דעת של אמהות במצבי , אם יש בכלל תודה

26/03/2006 | 18:08 | מאת: יערה

היי שרה האם לא שוחחת עם בעלך על הנושא ? מה הוא אומר ? גם הוא מסכים לשני ילדים, לדעתי אין שום דבר אכזרי בלרצות רק שני ילדים , ולהמשיך להתקדם , להתפתח ולא לקום כל 3 שעות להחלפת חיתולים , מה רע רק בשניים , מי קבע שצריך כמות כזו או אחרת , לי אישית יש שלושה בנים , אבל זו היתה בחירה שלי , זכותך לבחור מה שמתאים לך , בלי רגשות אשמה ,רק תבדקי את עצמך טוב , אם את לא רוצה בכלל יותר ילדים , או לא רוצה כרגע עוד ילדים ,אלה שני שיקולים שונים , ואני גם לא יודעת מה גילך , אז אולי את עוד עלולה להתחרט , ואז כבר יהיה קשה או מאוחר להביא את השלישי , מקווה שעזרתי לך יערה

הי, רציתי לספר לכן שהיתי..., מאוד נהנתי, אני מרגישה שהצפתי כלכך הרבה דברים הגורמים לי לחשוב הרבה, האמת מה שהיה חזק הוא ההבנה שהיום אני עושה בשבילי לא רק לאחרים, מותר לדרוש, מותר לקבל ולא רק לתת.. אני בטוחה מהיותי בפורום שישר תגידו שזה מה שאתם אומרות כל הזמן, אבל אופי קצת קשה לשנות ואני משנה וישנה, גם לי מגיע. כל הזמן בראש שלי: מה יגידו, ושיגידו שאני משהוא משהוא...אז עכשיו אני מנסה קצת לעבוד על עצמי שזה נכון ואפילו רצוי לעשות דברים שאני רוצה, ושיעשו גם בשבילי. אוהבת אתכן

לקריאה נוספת והעמקה

היי ב.ג עושה רושם שהפעם את רצינית , לפי מה שאת אומרת , ושמעתי ממך כמה מילות מפתח שכן יעזרו לך לשנות דברים , אולי לא באופי , אלה בגישה שלך כלפיך קודם כל , ואולי גם כלפי הסביבה שלך , ברגע שאת מתחילה משהו טוב עבורך , זה נותן המון כוח נפשי להמשיך ולעבור שלב אחרי שלב , קודם כל אמרת מגיע לי , אמרת עושה משהו בשבילי ,מותר וצריך גם לדרוש וצריך גם לקבל ולא רק לתת ,ולא חשוב בכלל מה אומרים כל האחרים , , וטוב שהגעת להחלטה שאת צריכה להתחיל לעשות דברים שאת רוצה , ויעשו גם בשבילך ,זו הגישה הנכונה , אם תעמדי על זה, תראי שעם הזמן פתאום לא תביני איך לא עשית כך לפני כן , מנסיון שלי , זה עובד , בהמון הצלחה , מחזקת את ידיך שתעמדי במשימות החדשות שאת לומדת להציב לזכותך , כל הכבוד , נ.ב פעלתי לפי עצתך בקשר לבן שלי , הוא הגיע לבד כמעט למסקנה שהוא רוצה להפרד ממה , כיום הם נפרדו כבר שבוע , והבן שלי התחיל לחייך , תודה יערה

יערה שלום, כתבתי שירה ואסנת... מאחר ובזמן שהצטרפתי למעגל, וסיפרתי את סיפורי (בגידה) לא הית שם ולא רציתי שוב לפרט על הקושי וההתמודדות. בכל מקרה תודה על העידוד, ובהצלחה עם הבן שמחה עם עזרתי במעט. סופ"ש נעים.

ב.ג. יקרה דמי כי ברשותך דלי מלא במים נקיים וצלולים. את מעניקה מהמים לכל צמא. מעניקה עוד ועוד ועוד עד כי נגמרו לך המים.... כיצד תוכלי למלא שוב את הדלי במים ? לקבל מאחרים.... זוהי הדרך. יד לוחצת יד על מנת לאהוב את האחר יש לאהוב קודם את עצמנו ואני כל כך גאה בך על כך שאת בדרך נפלאה ונהדרת אבל בעיקר מעצם העובדה שאת נהנית ! נשיקה וחיבוק אסנת.

21/03/2006 | 13:55 | מאת: סנדרה

היי נכון שילד צריך לבוא מתוך רצון של שני בני הזוג אבל לפעמים נוצר מצב שאחד מבני הזוג רוצה יותר מהשני למשל בעלי חושש שלא נסתדר מבחינה כלכלית ואני חושבת שכן נסתדר . בעלי רוצה ללמוד תואר שני וחושב ששני ילדים זה מספיק איך מגשרים על אי ההסכמה הזאת ??.

21/03/2006 | 15:06 | מאת: ע

סנדרה, לדעתי, אין נוסחת קסם. צריך לשבת ולדבר,להסביר, להבין אחד את השני, ולהחליט ביחד מהו סדר העדיפויות. אם העניין הוא שלימודים לתואר שני ולהסתדר מבחינה כלכלית קשורים זה בזה, מכיוון שייאלץ לעבוד קצת פחות למשל, אז צריך לחשוב אולי לדחות קצת את לימודי התואר השני., או למשוך אותם זמן ארוך יותר. גם זה תלוי כמובן בגיל של בעלך וברצונות/שאיפות שלו, ואולי הוא יודע שתואר שני יתרום לרווחה כלכלית. אבל , שוב, בלי לדעת מה גילך, חשוב שהוא יהיה מודע לכך שגיל ביולוגי לא הולך אחורה, אלא רק קדימה, וגם בזה יש להתחשב. אני בהחלט מבינה את רצונך לילד נוסף (בתור יחידה להורי, וכעת עם שלושה ילדים). אבל תמיד יש שיקולים נוספים אחרים בחיים, וקשה מבחוץ לתת עצות לזוגות אחרים. בהצלחה בכל החלטה!

20/03/2006 | 14:38 | מאת: סנד

שלום לכולן רציתי לדעת כיצד קובעים את גודל המשפחה יש לי שני ילדים 5, 3 מבחינה כלכלית אנחנו מסתדרים אני מאוד רוצה עוד ילד אבל בעלי לא מוכן בכלל לדבר על זה . אנחנו כל הזמן רבים על זה חוץ מנושא זה אנחנו מסתדרים מצויין , אוהבים ומפרגנים האם לוותר על עוד ילד ???

20/03/2006 | 16:41 | מאת:

שלום סנד וברוכה הבאה למעגל שלנו :) וכמו תמיד אפתח בשאלות... למה את רוצה ילד נוסף ? למה בעלך מתנגד ?

21/03/2006 | 10:24 | מאת: ע

סנד ואסנת, רצון לילד נוסף זה דבר טבעי בהחלט, והתנגדות לילד נוסף יכולה לנבוע מיותר מסיבה אחת. זה לא הדבר החשוב ביותר כאן, אלא - ילד , חשוב שיבוא לעולם מתוך רצון של שני הצדדים, ועל כן צריך להגיע להחלטה משותפת.

17/03/2006 | 11:46 | מאת:

שלום לכן יקרות לי אכן אני כמעט ולא כאן עסוקה עד מעל ראשי עבודה וחג פורים באמצע עם החופש של המקסימה שלי ביום ראשון אני חוזרת אליכן מקווה שלכולן שלום וכולן חשות בטוב שיהא לנו סופשבוע מאושר במיוחד אוהבת, אסנת.

17/03/2006 | 18:58 | מאת: שירה

אולי זו מין תקופה עמוסה כזו לכולם... ? :-) (גם אני מרגישה שאני קצת בעומס יתר לאחרונה). שתהיה שבת נהדרת, סופהשבוע מעניק לנו במתנה עוד שבת נעימה (או כך לפחות הבטיחו החזאים) אז שיהיה מלא ברוגע ובשלווה ובכיף שירה

16/03/2006 | 15:57 | מאת: ליאת

היי, אני שייכת לקופת חולים מכבי ומעונינת לקבל המלצה על רופא נשים טוב שהמרפאה שלו בחולון. תודה מראש...

16/03/2006 | 16:26 | מאת: עפרה

תפני לתמיכה בהריון אולי שם הבנות מכירות

15/03/2006 | 22:00 | מאת: ש

האם ייתכן מצב שבו התןפעה של בריחת שתן תהייה אצל ילדות ונערות

לקריאה נוספת והעמקה
19/03/2006 | 08:03 | מאת:

אני מניחה שכן... אבל אני לא מקצועית ו/או מומחית בתחום. ייתכן שתופעה שכזו תנבע ממניעים אחרים כמו מניעים פסיכולוגיים. אני ממליצה להפנות את השאלה באחד הפורומים המתאימים המנוהלים ע"י רופאים.

14/03/2006 | 10:31 | מאת: ב.ג

הי מתוקות מאחר ואני בתקופה מאוד טובה עכשיו, ורק הענין ההוא מעיק אליי, התקשרתי לפסיכולוגית (זאת שהינו אצלה בטיפול זוגי), ומאחר והבהרתי לה שהזוגיות ביני לבעלי טובה ורק אני מרגישה מועקה מירמור ואפילו עדין כועסת הסכימה לפגוש אותי ולנסות לעזור. האמת שאני מתרגשת וכבר מחכה לפגישה איתה מרגישה שאני צריכה לפרוק ה כ ל. רוצה שוב לא בשביל הפלספנות - א מ י ת י - להודות לכן על העידוד, הדחיפה והתמיכה.... יום טוב לכן וכמובן לכולן פה במעגל

14/03/2006 | 12:17 | מאת: יערה

לב.ג שיהיה בהצלחה בטיפול פורים שמייח יערה

14/03/2006 | 15:48 | מאת: ב.ג

י

17/03/2006 | 18:56 | מאת: שירה

מתרגשת בשבילך, אני חושבת שזה יתרום לך מאוד, אני אשמח אם תעדכני איך הולך אבל אני מבינה אם תבחרי לשמור את הדברים אצלך ולא לשתף :-) שיהיה לך הרבה הצלחה שבת נהדרת

19/03/2006 | 08:02 | מאת:

אני ממש שמחה לקרוא את הודעתך זו בלי שום קשר לזוגיות שלך את הולכת ומטפלת בעצמך. ברגשות שלך זה הכי נפלא שרק אפשר ! נשמח לקרוא על הפגישה ובכלל... שיהא לך שבוע מאושר במיוחד אסנת.

12/03/2006 | 08:02 | מאת:

מה שלומכן בנות יקרות ? לא הייתי כאן מספר ימים אבל מסיבות מבורכות. עומס מבורך במיוחד של עבודה. ואני כל כך נהנית ! השבוע העומס ממשיך, מעין גם בחופש פורים אבל אני מניחה שאוכל להיות כאן איתכן הרבה יותר. אז... ספרו לי בבקשה מה שלומכן ?

12/03/2006 | 12:21 | מאת: יערה

בוקר טוב ומבורך גם לך אסנת הייתי בשבוע שעבר במצב מאוד לא נעים ובאמת שהייתי זקוקה גם לעצתך , את יכולה לקרא למטה בשרשור , שיהיה לכולן חג פורים שמיייח , יערה

10/03/2006 | 14:46 | מאת: צוות אתר הנשים החדש

נשים יקרות שלשום ביום האישה הבינלאומי החל ב-8/3/2006 השקנו את מערכת הפורומים הנשית הראשונה והיחידה ברשת מערכת פורומים הכתובה כולה בלשון נקבית ומיועדת לנו מערכת הנותנת במה לזווית נשית על הנושאים השונים בחיינו. אנו מזמינות את כולכן להכנס ולקחת חלק בה. (גם גברים מפרגנים מוזמנים) www.hanashin.info באהבה צוות האתר

12/03/2006 | 08:00 | מאת:

יוזמה מבורכת אבל האתר אינו ברור - הכל בג'יבריש.

08/03/2006 | 09:47 | מאת: ויס דבורה

אני עברתי לפני 19 שנה נתוח צניחת רחם פעמיים פעם מלמטה פעם פתיחת בטן החזקתי עד עכשיו עכשיו התחלתי לעבד שתן בישיבה לא יכולה להתהפק מתקופפת אפצי זה אסון כל חצי שעה אני מחליפה פדים לא רייח נעים מה לעשות למי אליי לפנות שמעתי שיש תרפות לזה אני מקוצת את הבטן נכון אני שמנה יש לי בטן עגולה של חולת סכרת אבל תעזרו לי לא נעים לי שאני עם פיפי בתחתונים כל הזמן רציתי לצאת עם חברה לנופש היא לא תסבול את זה אז נשארתי בבית אני בת67זה לא אומר שאני חייבת לסבול

08/03/2006 | 16:41 | מאת: יערה

לדבורה ויס אם תסתכלי ברשימה תחת הכותרת נשים , השני ברשימה זה פורום שמטפל בבריחת שתן , שם ישנם מומחים שיכולים לענות לך על כל השאלות שאת רוצה ,ובצורה מאוד מקצועית , מקווה שעזרתי לך יערה

07/03/2006 | 19:22 | מאת: יערה

כשבני עבר לגור איתנו ביום שלישי שעבר עם החברה שלו , ידעתי שזה לא יהיה קל , מפני שלגור עם אדם זר בבית , להסתגל לנוכחות שלה , למוגבלויות החדשות בתוך הבית, החלטתי לקחת את בכל בסבבה ולא להיות כבדה , אחרי הכל הבן שלי מעורב פה , ובאמת השתדלתי לא להיות מעורבת בכל מה שהם עושים , איך הם מתארגנים ואיך הם חיים בתוך החדר ,אחרי שכיבסתי להם מאט כביסה , -7-מכונות , טרחתי לקנות דברים שהיא אוהבת , ולאפשר לה גישה נוחה לכל מה שרק אפשר , אני מקבלת טענות דרך הבן שלי , שאת הבגדים שכבסתי , וטרחתי לקפל יפה יפה , ולהניח אצלם בחדר על המיטה , שלא אחזור לעשות זאת שוב , שאשאיר אותם בחוץ , "היא כבר תאסוף אותם " ואת כל הכלים שהשתמשו בהם לאוכל ושתיה , שלא אאסוף אותם מחדרם , למרות שרק רציתי לשים אותם במדיח , להבא הם יוציאו אותם ( הלוואי ) וכמובן שאף אחד לא יעז להכנס לחדר שלהם כשהם אינם , הבנתי שהיא רוצה פרטיות ,ואין לי שום בעיה עם זה , מה שמפריע לי זה שהיא מקבלת שרות חמש כוכבים , הכל בא לה על המוכן , אוכל , ביגוד נקי , כל מה שהיא צריכה , והיא לא מטריחה את עצמה אפילו לשאול פעם אחת אם יש משהו שהיא יכולה לעזור , לעשות , והבן שלי כרגע נמצא במצב של בין לימודים לעבודה , הוא עוד עובד בשתי משרות ,לא רוצה לגרום לו שיברח מהבית וילך אחריה לכל מקום שהיא תלך , רק בגלל שהיא הרגישה שאנחנו בתור הורים גרמנו לה להרגיש מיותרת ,לפני יומיים הם רבו דרך הפלפון , ואמות הסיפים של הבית הזה רעדו מהצעקות שלה , ואתמול כאלו כלום לא קרה , יש להם חובות משותפים על דירה שהם שכרו , ולא עמדו בחוזה השכירות לכן הם פה אצלי ,אם היא תברח ותשאיר אותו עם כל החובות איך הוא יסתדר , הרי לא נשאיר אותו לבד ,והיא מתוך נקמה מסוגלת להכל ,אין מי שמכיר אותם כזוג ולא אומר שהם אינם מתאימים , היא אדם מאוד אובססיבי כלפי הבן שלי , והנה שבקושי עברו כמה ימים ואני כבר מרגישה חנוקה רק מעצם היותה דיירת אצלי בבית , לא מבינה למה הבן שלי נמצא איתה ,לא יודעת מה מצא בה ,אולי בגלל שהיא זו ששילמה את השכירות , אבל הוא שילם את כל שאר ההוצאות , וגם אנחנו תמכנו, ל א י ו ד ע ת מ ה ל ע ש ו ת , אני אובדת עצות , לא מוכנה שישפילו אותי בשום פנים ואופן ובשום צורה , לא יודעת איך לנהוג בה ,אני מעמידה פנים כאלו הכל בסדר כשהכל לא בסדר , אולי אני צריכה לתת זמן לזמן ולראות איך יתפתחו הענינים , לא יודעת כבר כלום , יערה

08/03/2006 | 08:46 | מאת: ב.ג

בוקר טוב, כמובן ,לדעתי, את צריכה לעשות מס' דברים: לגבי הבן שלך, זיכרי, לא להתערב ביחסים בניהם כי הוא עלול לעשות דוקא, (אופיני), למרות שיש מערכות יחסים כאלה טובות שהאמא תגיד את דעתה והבן יעשה מה שהוא חושב, - פה לפעול בעדינות ולפי הכרות בנך- לגבי החברה, אחת משתי אפשרויות: או שהיא באמת פרזיטית לא קטנה ותקווי שהבן שלך יפתח את עיניו. או שתנסי את ההפך: תתחילי את לבקש קצת את עזרתה כדי שהיא תרגיש יותר טוב בביתך ושהיא "תורמת", אם תבקשי מימנה עזרה בלהוריד את הפח, בלסדר את הקניות במקרר..., דברים קטנים שאולי יתרמו לביטחון שלה.. הרבה כח

08/03/2006 | 16:36 | מאת: יערה

לב.ג נשמע לא רע בכלל הרעיון של לבקש ממנה לאט לאט לקחת חלק בדברים , אני חושבת שיש בזה משהו , היא נראית כמי שקפאו השד , אולי באמת היא פוחדת , אולי באמת היא זקוקה לבטחון כמו שאת אומרת , בכל זאת שווה לנסות , אני פשוט יודעת שהבן שלי עלול להתקפל וללכת בלי לחזור , ולא רוצה שזה יקרה איתה , אם זה לא יעזור אז באמת לא תהיה לי ברירה אלה לשוחח ארוכות עם בני כמו שאומרת אסנת , ונראה מה תהיה תגובתו , מודה לך על עצתך יערה

08/03/2006 | 18:38 | מאת: שירה

ולא לעשות שום דבר מתוך עצבים כי זה רק יחזור אליך כבומרנג, וזה הדבר האחרון שאת רוצה, אני בטוחה. בדיוק כפי שאמרה לך ב.ג. (ב.ג. מה שלומך דרך אגב ?) אני גם חושבת שאסור לך להתערב במערכת היחסים בין הבן שלך לבין חברתו. העובדה שאת לא מבינה מה הוא מצא בה היא לא רלוונטית כלל לעניין, כיוון שהיא לא בת הזוג שלך אלא שלו... אני לא מתכוונת לעצבן אותך כשאני אומרת את זה, אלא פשוט להראות לך שהבן שלך הוא ישות נפרדת לגמרי ממך, ויש לו הזכות לבחור את בת הזוג שלו (או בן הזוג שלו...) לפי ראות עיניו, ולא לפי ראות עיניה של אמו. יש לך זכות להתערב במערכת היחסים בינה לבינו בדיוק כמו שלה יש זכות להתערב במערכת היחסים בינך לבין בעלך (אני מנחשת שזה לא יתקבל בהבנה מצידך). לגבי העזרה בבית המצב הוא שונה מאוד לדעתי: היא ח י י ב ת לתרום את חלקה, וכך גם בנך. ואת ממש לא צריכה "לבקש עזרה" כי אז זה מעמיד אותה בעמדה של בחירה האם היא רוצה לעזור לך או לא, בשעה שזה בכלל לא אמור להיות מוגדר כ"עזרה", היא גרה אצלך בבית - אז היא צריכה לתרום את חלקה בעבודות הבית, אין כאן שאלה בכלל. הדברים צריכים להיות מאוד מסודרים ומוגדרים מראש, עדיף היה לו הייתם עושים זאת בשיחה לפני שהם נכנסו לגור בביתכם, אבל גם עכשיו ממש לא מאוחר מדי. קבעי איתם מועד שנוח להם לשיחה, והגדירו באופן מאוד ברור את חלוקת התפקידים. אני מבינה את הרצון של החברה בפרטיות בחדר שלהם, אז לגמרי מקובל עלי שאת לא תיכנסי להם לחדר על מנת לסדר אותו, זה יהיה בתחום האחריות שלהם. יחד עם זאת, זכותך לצפות שהחדר יהיה ברמה מסויימת של סדר ואירגון מתקבל על הדעת, וזכותך לצפות שלא ישכבו בו כלים מלוכלכים עד שיגדלו בתוכם עובש.... אני לא רואה סיבה שאת צריכה לכבס להם את הבגדים ובוודאי שלא לקפל להם ולסדר להם אותם בארון. אם את רוצה, כאשר את שמה מכונת כביסה, את יכולה לנקוש בדלת ולהציע לבן ולחברתו להוסיף למכונה גם דברים שלהם במידה ויש להם, אבל תנסו לנהל את הבית כשתי מערכות נפרדות שמתפקדות זו לצד זו, ולא אחת בתוך השניה כי אחרת אתם פשוט תיכנסו האחד בתוך הרגליים של השני וכל אחד ירגיש שהשני נכנס לו לחיים. והכי חשוב, נסי באמת להפריד את הרגשות השליליים שיש לך כלפיה מתוך הסיטואציה הזו, נסי לראות בכל זאת הצדדים החיוביים שיש בה (אני בטוחה שיש בה כאלה: אחרי הכל הבן שלך התאהב בה, היא לא יכולה להיות עד כדי כך גרועה !) כי כאשר את סולדת ממנה בוודאי שאת תתעצבני בקלות מכל דבר שהיא תעשה, אבל אם תלמדי לחבב אותה, את תגלי שקל לך להיות הרבה יותר סבלנית כלפיה ושזה בא לך בטבעיות גמורה. בהצלחה ! שירה

08/03/2006 | 19:45 | מאת: יערה

היי שירה לפני הכל רוצה לעשות תיקון , לא אסנת אמרה לי לשוחח עם בני אלה מירה . שירל 'ה אני בשום פנים ואופן לא מתערבת בחיי בני וחברתו , לא מעירה להם ולא מוציאה אף מילה אחת ,וכן עשינו שיחה עוד לפני שהם בכלל התחילו לארוז את הפקלאות וסיכמנו שכל אחד יתרום את החלק שלו בעבודות הבית , בכביסה , כלים , הכל , לי יש בעיה , הדירה שלנו לא גדולה , ןחדר האמבטיה גם אינו גדול , מספיק יומים של החלפת בגדים ל-5- אנשים שגרים בבית , ושני סלי הכביסה שלי מתמלאים , אז היא לא מכירה את מכונת הכביסה שלי וגם לא מגלה שום סימנים שאכפת לה איך מפעילים אותה , לא יכולה להשאיר כל-כך הרבה כביסה מלוכלכת בחדר האמבטיה , אז תגידי לי שלא אכבס את הכביסה שלה , או שלהם , להשאיר להם לכבס לבד , אבל היא לא מכבסת והכל נשאר שם , שלושה ימים לא כיבסתי רק כדי לראות מה יקרה , וכלום לא קרה , אז לפחות הם התחילו להציא את הכלים מהחדר , זאת אומרת הבן שלי הוציא , ואני לא הכנסתי להם כביסה לארון , רק פעם אחת הנחתי אותה על המיטה ,ובאמת הכל " מתפקד " כשתי מערכות נפרדות , אין מצב שמשהו מאתנו נכנס לחיים של השני , אנחנו מאוד מקפידים על הפרטיות שלהם , את יודעת שירה , אני לא נמצאת בעמדה של לא סובלת אותה בגלל ש.........., ממש לא , ומאוד השתדלתי לחבב אותה עוד לפני שהם באו לגור פה , אבל היא לא ממש נופת צופים , ומאוד קשה לחבב משהו שמעורר בך רק הרגשה ש... אני נמצאת פה לא בגלל שאני רוצה , אלה בגלל שאין לי ברירה אחרת , ולמרות זאת אני מעבירה הכל , היא אמרה עוד לפני שהגיעו לפנ שלא ממש מתאים לה לגור עם הורים , אולי היא צודקת , היא כבר די בוגרת , בת -28- , והבן שלי רק בן -25- וחצי , ואם כולם אומרים שהם לא מתאימים כזוג , קטונתי מלהכיר אותה עד כדי כך , רק שזה משקף את המציאות השקם והערב . יערה

06/03/2006 | 20:16 | מאת: מירה

שלום אסנת ! התוכלי לעזור לי ? האם ידוע לך מהי בדיקת רוק ? היכן אפשר לקבל מידע ?? האם ניתן לעשות אותה בארץ ? והיכן ? אודה לכל מי שיוכל לעזור. תודה מירה

לקריאה נוספת והעמקה
07/03/2006 | 07:49 | מאת:

בוקר אור מירה אין לי מושג מה זו בדיקת רוק. אני מניחה שבודקים משהו דרך הרוק ??? :) כאן בדוקטורס תמצאי שפע של פורומים עם רופאים מתאימים. אני ממליצה לעבור על הרשימה ולפנות לפורום המתאים ו/או לפורום של רופא ששלח אותך לבדיקה הזו. בהצלחה !

06/03/2006 | 11:07 | מאת: ב.ג

אסנת שלום האתר החדש ידידותי, נעים לעין, מציג את תוכנו בצורה נוחה לשימוש. יש לי בעיה אחת, גוגל שנחשב למנוע חיפוש בין הגדולים, אם אני מקישה: טארות או מיסטיקה, קלפים... הוא לא מראה את האתר שלך, אולי שווה לבדוק איתם אני מניחה שהמיליארדרים האלה גובים על זה כסף אבל שווה לבדוק, כי הרבה אנשים מקישים בגוגל נושא שהם מחפשים ונכינסים לאחד האתרים הראשונים. ב ה צ ל ח ה ב.ג

06/03/2006 | 12:15 | מאת:

תודה מתוקה אני בדיוק עובדת על זה !

04/03/2006 | 19:42 | מאת: יערה

מברכך אותך על הקמת האתר החדש , נראה ממש יופי , חוץ מזה שאת הצבע הסגול אני מאוד אוהבת , ונכנסתי , כן הצצה כזו מהירה , כי הלכתי לאבוד שם בפורום , אבל אחזור לשם כי מאוד מענין , לא רק הנושא של הקלפים , יש לי עוד מקום נחמד איפה לבלות , תודה , שיהיה לך ולכולן שבוע נפלא , יערה

05/03/2006 | 08:04 | מאת:

תודה יקירה ובוקר אור

03/03/2006 | 19:39 | מאת: חני

אם אני חשה שיש מרחק רגשי ענק ביני ובין בעלי, הוא רק מתעסק עם הקריירה שלו והתחביבים שלו וסדר היום שלו, כל עבודות הבית וגידול הילדים נופלים עליי ( 3 ילדים קטנים ותובעניים). האם זה לא לגיטימי שאני אחפש מישהו לקשר רגשי (לא מיני) שאני מרגישה שאני כה זקוקה לזה? עם בעלי הכל כבר השתנה, זה כבר לא מה שהיה פעם (גם פעם זה לא מה שהיה פעם, פשוט הייתי תמימה כזאת). קשר רגשי -חברי עם מישהו שמבין, יכול לעזור? להזיק?

18/04/2006 | 14:32 | מאת: אלונה

מציעה לך מניסיון- אל תעשי זאת!! עדיף שתלכו ליועץ, או תסבירי לו את הרגשתך או תפני לפסיכולוג שילווה אותך, או תמצאי חברה טובה, עבודה, חוגים, או אפילו תחשבי על גירושין...כל מה שיעשה לך טוב. הדרך שלך היא דרך לאובדןזו בריחה ולא פתירת בעיה אם תקחי חבר הבעיה בבית לא תיפתר,

02/03/2006 | 11:29 | מאת: אילת

תאריך הלידה השלי הוא - 14/7/1963 תודה רבה אילת

02/03/2006 | 12:00 | מאת:

בבקשה קלף אישי - 4 (הקיסר) קלף שנתי - 19 (השמש) ביום ההולדת הבא שלך הקלף יתחלף למס' 20 - קלף השיפוט/יום הדין

02/03/2006 | 12:20 | מאת: אילת

תודה

02/03/2006 | 10:39 | מאת: אילת

אסנת שלום ברכותי על האתר החדש. מאד מושקע ויפה. ניסיתי להיכנס לוידיאו בתפוז, אבל לא הצלחתי. אני מאד סקרנית - איך מחשבים את הקלף האישי. האם תוכלי להסביר כאן. תודה אילת

02/03/2006 | 11:06 | מאת:

היי איילת בוקר אור למה לא הצלחת להיכנס לאירוח ? יש קישור מהדף הראשי של האתר ובדקתי והוא פועל נהדר !! תנ סי שוב ? אשמח לעזור !

02/03/2006 | 11:14 | מאת: אילת

הי אסנת הלינק עובד מצוין. אני מנסה להיכנס מהמחשב בעבודה, ויש לנו כל מיני אמצעי אבטחה, שמונעים ממני את האפשרות. תודה אילת

02/03/2006 | 08:07 | מאת:

האתר החדש שלי עלה לאוויר !! מה דעתכן עליו ? www.taroths.co.il

02/03/2006 | 11:56 | מאת: שירה

מזל טוב יקירתי !! יודעת כמה רצית לשנות והנה עשית זאת - כל הכבוד לך ! יום קצת מטורף בעבודה אז לא הזדמן לי לשוטט בנחת באתר כמו שאני רוצה, ממבט חטוף נראה נפלא (שיפור גדול לעומת הקודם לדעתי) אבל אני רוצה באמת להקדיש לזה יותר מכמה דקות, אז אחזור אליך עם חוות דעת מגובשת ומנומקת יותר בהמשך... :-) שמחה בשבילך ! שירה

02/03/2006 | 12:01 | מאת:

תודה רבה רבה שירתי דעתך חשובה לי ואשמח לקבל אותה אף מאוחר יותר :)

28/02/2006 | 11:57 | מאת: ב.ג

(-:

אתמול בצהריים ערן בעלי מתקשר ומספר שאביו התקשר אליו ומספר שלאמא יש הערב יום הולדת ! הוא רוצה לעשות משהו למענה. יופי, נחמד ונעים אבל למה ברגע האחרון ? מפה לשם ערן עשה טלפונים לשלושת אחיו ובשעה 17 הוחלטה החלטה - כולם באים אלינו לארוחת ערב, קפה ועוגה ומתנות לחוגגת. בשעה 17 הודיעו לי ! בשעה 20 כולם צריכים להיות אצלי. האוטו אצל ערן ולי אין כלום בבית. מהכלום הזה הכנתי מהר מהר - ספגטי, רוטב עגבניות, פשטידת פטריות, קציצות טונה וסלט חסה משובח. בינתיים ערן ביקר במעדניה ורכש גבינות ומשם קפץ לגראס וקנה לה עגילים כמו שהיא אוהבת (כל זה איתי בטלפון :). בקיצור בשעה 20 כולם הגיעו הבית נקי, השולחן ערוך ומה אומר לכן ? הצלחה גדולה :) אני מאוד אוהבת לחץ וטירוף אבל ככה ? וואו. בשעה 23 לערך כולם הלכו ואני נשארתי מ ו ת ש ת ! אבל האמת ? די מרוצה... הצלחתי :)

28/02/2006 | 10:21 | מאת: ב.ג

אסנת בוקר טוב בדיוק אני חושבת עכשיו על ארוחה נחמדה להיום בערב - יום המשפחה. אז עזרת לי להחליט: ספגטי עם רוטב עגבניות (הילדים מאוד אוהבים), אכין פשטידת גבינה ותפוח אדמה (במקום הפיטריות) וסלט חסה עם פצפוצי אורז (יאמי,יאמי). אם בא לך פרטי על קציצות הטונה , נשמע טוב. גם אני ככה כשיש לחץ וקצרים בזמן אני מתפקדת ומספיקה יותר. בא לי לתת לך חיבוק גדול

01/03/2006 | 07:49 | מאת:

מוטב מאוחר מלעולם לא אז הנה מתכון פשוט וקל לקציצות טונה כל כך טעימות ! 2 טונה בשמן מסונן כמובן 1 בצל / 2 גזר / 1 תפו"א מגורר וסחוט 2 ביצים פירורי לחם מלח ופלפל - אם יש עוד תבלינים שאת אוהבת אז חופשי. את כל זה מערבבים אני כמעט תמיד משתדלת לתת לתערובת לנוח במקרר ולהתגבש. וזהו. לטגן. מהכמות הזו יצאו לי כמעט עשרים קציצות קטנות/בינוניות שנטרפו באחת.

28/02/2006 | 11:08 | מאת: יערה

את מאוד אוהבת לחץ וטירוף ועושה רושם שגם כל האחרים יודעים את זה אי לכך ובהתאם לזאת יקירתי הם נחתו עליך כולם במלא המשקל , את נשמעת כמי שמתקתקת ארוחות משום מקום ישר אל שולחן המלך , האיי גאה בעצמך על כל הפרויקט המהיר שהצלחת להעלות על השולחן , אין לי ספק שכל האורחים נהנו , ואת בטח יותר מכולם כי עמדת בעוד משימה , יפה לך , כל הכבוד , רק תגידי לי מי שתף כלים אחרי הכל , ? שיהיה לך אחלה יום יערה

01/03/2006 | 07:47 | מאת:

בוקר של אור יקרה לי כשאני עושה אני עושה הכל עד הסוף כולל הכל כן... כולל הכלים. אני אוהבת לארח. מאוד אוהבת. נו כן... גם בלחץ ! שיהיה לנו יום מאושר אסנת :)

27/02/2006 | 23:29 | מאת: שושית

לא יודעת אם זה באמת מתקשר לפורום אבל זה בערך נראה לי אוקי אז ככה יש לי בעיה של נשירת שיער בערך כבר שנה וחציי זה נהיה כבר חמור יש לי מיני קרחות כאלה כבר בראש ואני לא יודעת למי לפנות ומה לעשות אני ממש מיואשת בעינין.. פניתי לרופא שלי ולרופא עור והביאו לי לקחת ויטמיןB אני לוקחת אותו כבר 4 חודשים אבל אין השפעה בכלל נראה לי שזה גם לא קשור לזה בכלל ני ממש מפחשת ולפעמים נכנסת למצבי דכאון או לחץ וזה נושר לי ממש בכמויות מישהי יכולה להמליץ על דרך טיפול או משו .. תודה מראש חשוב לצין שבמשך כל התקופה היתי אצל הרופא בסביבות 15 פעם ותמיד אומרים לי אותו הדבר .. מה הולך פה?!? ממה זה נושר.. מהאוויר ..?!?? כאילו מהה..? אוף עיזרו לי :(

לקריאה נוספת והעמקה
28/02/2006 | 07:21 | מאת: יערה

בעית נשירת השיער היא בעיה נפוצה מאוד , כמעט כל אדם שני סובל ממנה ברמה כזו או אחרת , ובאמת רק רופא עור מוסמך לענות עליה , לוקח למעלה משנה עד שרואים תוצאות של שיפור ,מפני שהתרופות שנותנים מעודדות את השיער לצמיחה , וזה מתחיל מהשורש , גם לי יש בעית נשירה, וזו התשובה שנתנה לי רופאת העור, והיא מומחית , אז יש לך שתי אפשרויות , אחת מהן היא לפנות לפורום שעוסק בעניני עור , לא זוכרת איך זה נקרא , או ..... , לחכות בסבלנות , ולראות מה התוצאות של הטיפול . מקווה שעזרתי לך שיהיה יום טוב לכולן יערה

28/02/2006 | 07:35 | מאת:

בוקר אור שושית לנשירת שיער יש כל כך הרבה סיבות לחץ נפשי תזונה שאינה נכונה גנטיקה ועוד.. ויטמין B ותו לא אינו נראה לי כפתרון אידאלי. עובדה שהוא אינו עוזר. כתבת שהלכת לרופא 15 פעם, האם זה אותו הרופא כל הזמן ? אני ממליצה לגשת לרופא אחר, לקבל חוות דעת שניה ו/או להומאופת במידה ואפשר לעזור עם תזונה נכונה. במקביל כאן בדוקטורס יש פורום לרפואת עור, פני לשם. אצלנו את מוזמנת להישאר - לשתף, לחלוק ופשוט להיות איתנו במעגל. שיהא יום מאושר אסנת

27/02/2006 | 11:52 | מאת: ב.ג

השבוע קשה לי במיוחד, חלמתי חלום על הבחורה שבעלי בגד בי איתה, שהיא אומרת לי שהיא פשוט רוצה את בעלי ואני אמרתי לה בצעקות שזה לא יעזור לה. לא סיפרתי לבעלי על החלום. 0אני יודעת שהוא ניתק את הקשר איתה). אני השבוע מרגישה ממורמרת וכעס קטן הופך לעוצמתי יותר. ספורט ונשימה ארוכה לא עוזר לי... האמת אני חושבת על הענין של הבגידה כל יום , לא נראה לי נורמאלי, למרות שחזרנו לחיים רגילים ומלאים.

27/02/2006 | 12:33 | מאת: שירה

תהיתי באמת לאן נעלמת ! טוב לראות אותך כאן, גם אם מדובר בשבוע קשה עבורך. החלומות שלנו מייצגים את התת מודע שלנו, וכך פעמים רבות הם מאפשרים ביטוי של החששות שלנו, של הפחדים שאותם אנחנו מתאמצים ביומיום להדחיק, להזיז למקום בו אנחנו לא נוגעים ולא מתעסקים איתו בפועל. מטבע הדברים, עדיין לא התגברת על הפגיעה ועל הבגידה, והחלום הזה מעיד על כך באופן בולט במיוחד. מיותר לציין שזה נראה לי מאוד טבעי שתרגישי ככה. אם יעזור לך לשתף את בעלך בחלום הזה - עשי זאת, אבל נסי לא לעשות זאת כהאשמה או כדרך להזכיר לו את המעשה הפוגע שעשה, אלא באמת כדי שיבין שאת עוברת שבוע קשה (הוא לא אמור להמשיך לבקש שוב ושוב סליחה על משהו שהיה ונגמר, רק משום שאצלך זה עדיין מהדהד באופן חי ביותר). מציעה לך לשתף חברות במה שעובר עליך, ולהיות נחמדה במיוחד אל עצמך השבוע (מה עם להזמין לעצמך מסאז' מפנק באיזה ספא ??) אני יודעת שאת לא אוהבת את ההצעה הזו שלי אבל אני אמשיך להציע אותה.... אם את ממשיכה לחשוב על הבגידה מדי יום, נראה לי שאת זקוקה לעזרה מקצועית, כי זה ממש לא בריא ליחסים ביניכם להישאר מקובעת על הבגידה, וזה מקשה עליך לחזור **באמת** לחיים רגילים, למרות שעל פניו נראה שחזרתם לשגרה. יש פער גדול בין מה שקורה לך בחוץ (החיים של היומיום) לבין מה שקורה לך בתוך הלב ובתוך התת מודע, ופסיכולוג טוב יוכל לעזור לך לסגור את הפער הזה ולהגיע איתו לדו-קיום מוצלח. תעדכני מה קורה שירה

27/02/2006 | 12:55 | מאת: ב.ג

שירה , באמת ובתמים גרמת לי לבכות... אני יודעת ומודעת שאני צריכה עזרה, פניתי לפסיכולוגית שעברנו אצלה את הטיפול הזוגי, עוד לפני כמה חודשים ולדעתה צריך לבוא ביחד, גם אם רק אני והיא נדבר כל הפגישה שבעלי יהיה שם. אני מבינה מאיפה זה בא (לא לפגוע באמינות שלו אליה אם יהיה צורך בעתיד) אבל לי זה לא מתאים! לא בא לי פסיכולוגית אחרת כי שוב צריך לספר את הסיפור מהתחלה והיתרון שלה הוא לא רק שהיא מכירה את הסיפור היא גם מכירה אותי ומכירה אותו, שזה יתרון עצום לדעתי. מה את אומרת?

27/02/2006 | 13:23 | מאת: ב.ג

שירה , באמת ובתמים גרמת לי לבכות... אני יודעת ומודעת שאני צריכה עזרה, פניתי לפסיכולוגית שעברנו אצלה את הטיפול הזוגי, עוד לפני כמה חודשים ולדעתה צריך לבוא ביחד, גם אם רק אני והיא נדבר כל הפגישה שבעלי יהיה שם. אני מבינה מאיפה זה בא (לא לפגוע באמינות שלו אליה אם יהיה צורך בעתיד) אבל לי זה לא מתאים! לא בא לי פסיכולוגית אחרת כי שוב צריך לספר את הסיפור מהתחלה והיתרון שלה הוא לא רק שהיא מכירה את הסיפור היא גם מכירה אותי ומכירה אותו, שזה יתרון עצום לדעתי. מה את אומרת?

27/02/2006 | 13:21 | מאת:

בואי מתוקה ואחבק אותך שימי ראשך בחיקי ואלטף את שיערך תכעסי תצעקי תוציאי הכל החוצה ואחרי שהכל הכל יצא החוצה ולא יישאר בפנים ולו טיפה אחת, טפלי בנושא. ומסר קטן בשבילך מקלפי הפנימיאלים "עכשיו הזמן יקירה לעשות הפסקה קצרה, לעצום את עינייך ולהיכנס להרפיה נעימה. המחשבות עוזבות את התודעה ואת נחה בים השלווה. בתוך תוכך אהובה את מגלה את האורה. את האמת והחכמה שמתאימות לך עתה. לכי בדרכם בהתמדה והדרך לאושר תהיה קצרה. אני מעריץ אותך, אלוהים"

28/02/2006 | 23:54 | מאת: ריקי

עבר זמן מה. נסי שוב את אותה פסיכולוגית. אולי אם היא תבין שאין לך כל כוונה לבוא עם בעלך אליה בעתיד - היא תסכים. ומצד שני , אם כן תרצי בעתיד לבוא אליה כזוג - תצטרכי לקבל את זה שהיא לא תוכל לעזור. אם זה לא ילך, כנראה שאת באמת צריכה לפנות למישהו אחר. עזרי לעצמך. מגיע לך שיהיה לך טוב. אל תשכחי זאת לרגע. חיבוק גדול ובהצלחה

26/02/2006 | 10:39 | מאת:

בית ספר רוצה להקפיץ את מעין שלי כיתה ? אני כל כך עסוקה ועושה כל כך הרבה דברים במקביל שאני לא זוכרת את סיפרתי/שיתפתי כאן או לאו. אז... סיפרתי לכן ?

26/02/2006 | 12:25 | מאת: יערה

אסנת צהרים טובים איזה כייף של שבת נהדרת , מעורר אצלי זכרונות לזמנים שאחי גר בארץ , והילדים שלנו היו בגילה של מעיין ,כמה נסענו , כמה טיילנו ובילינו יחד , ובבקשה ממך , מעין לא כבר בת שבע , וגדולה ויש לה חיים משלה , מעין רק בת שבע , ואולי בגלל שהיא מחוננת , את מרגישה שהיא כבר גדולה , אבל עדיין לא , היא רק ,זוכרת ,וכן , אין מה לעשות , ילדים מחוננים עושים את הדברים אחרת , ואני שמחה מאוד בשבילך שיש לך בת מחוננת , זו גאווה לא קטנה , תהני לך ממנה ,מגיע לך . יערה

27/02/2006 | 07:50 | מאת:

תודה יערה אני באמת צריכה להזכיר לעצמי שהיא "רק בת שבע". ההבדל כל כך גדול בין השניים. לעתים אני שוכחת שהיא רק בת שבע...

24/02/2006 | 09:25 | מאת: יערה

לכל מי שנמצאת בפורום שבת שלום ומבורך השבת הולכת להיות חמה ונעימה לבילוי , עם או בלי בני /נות זוג , לכל מי שאוהבת לטייל , לנסוע , בקיצור לבלות אז סעו לכם ותהנו ,כי שבת יש רק אחת , והיא נגמרת כל-כך מהר , אני הולכת להיות עסוקה , הבן שלי האמצעי חוזר לגור פה בבית עם החברה שלו , ואני מכינה לקראתם את החדר שיהיה שלהם , לא יודעת לכמה זמן הם באים , העקר שיקל עליהם , וגם אם יהיה צפוף , יהיה נחמד .ו...אסנת הבטחת לי תשובה זוכרת ???? שבת שלום יערה

25/02/2006 | 07:39 | מאת:

בוקר של אור לכולנו ושבת שלום מוקדם ואצלנו כולם עדיין ישנים הלכתי לישון מוקדם אתמול עם קצת עצב בלב... הבת שלי בת שבע, נדבקה בחיידק השקרים. לא יודעת מה קורה לה וכמה שאנחנו מנסים לא מצליחים לשחרר אותה מהשקרים. אין לה כל סיבה לשקר לנו, ובכל זאת היא ממשיכה ומשקרת ויתרה מכך. אז הבוקר קמתי עם שאריות של עצב... עוד קצת. למה היא משקרת לנו ? לשם מה ? לא יודעת אם בא לי בכלל אחרי אתמול לצאת לטיול משפחתי, אם כי זו היתה התכנית. אני חושבת שנצא ולו בגלל שזו השבת האחרונה החופשיה שלי. הודות ליקום המבורך היומן שלי לחודש מרץ מלא ועמוס במיוחד כך שכדאי לנצל את השבת הזו. יערה מתוקה, איזו תשובה אני צריכה לתת לך ? סליחה אך אני לא זוכרת :(

25/02/2006 | 10:41 | מאת: יערה

שבת שלום ומבורך אין כמו לצאת עם המשפחה לטיול , לאן שלא יהיה , העקר להיות ביחד , לי אין שום זכרון למעט אחד , ולא נראה לי שכדאי לי לספר עליו דווקא בשבת ,כשהיום הזה נראה נהדר להנאה , גם אם השמים מעוננים , אצלנו היה מאט גשם , משהו בקטנה , אסנת , גם אם אין לבת שלך סיבות לשקר , הגיל עושה את זה , החברה עושה את זה , זה לא משהו אישי נגדכם , הגיל מעמיד את הילדים במצב של בדיקת גבולות , עד כמה הם יכולים לעשות דברים בלי לשתף את ההורים, ואיפה הם נתפסים , ומה קורה אחרי שהם נתפסים משקרים ,זה לא אומר שהיא עושה משהו בכוונה כדי להזיק , זה תהליך טבעי לילדים לשקר , זה לא אומר גם שמשהו לא בסדר בצורה שאתם מתנהגים אליה , זה חלק בלתי נפרד מתהליך הגדילה שלה , היא רוצה להיות כמו כל השאר , וילדים משקרים , לא רוצה ליאש אותך אבל זה לוקח די מספיק זמן עד שזה נפסק , עד שהילדה תחליט שהיא גמרה לבדוק את כל הגבולות האפשריים שלה , אני הייתי אומרת לבנים שלי במפורש שאני יודעת כשהם משקרים , וזה לא עזר , ואז פשוט החלטתי להציב להם גבולות מחדש , ולומר להם כל פעם שאני לא מאמינה , שהם יצטרכו לעבוד קשה על רכישת אמון מחדש , והגבלתי אותם , לאט לאט זה נפסק , אני מקווה בכל אופן שזה לא העכיר את הבילוי המשפחתי שלכם ,ושכולם נהנו , ובקשר לתשובה שהבטחת לי , אני מתכוונת לייעוץ הרוחני , או לגבי קריאת ספר מסוים שעזר לך , תסתכלי על תשובתך מה-22.2 בשעה-17.35 , אשמח לקבל המלצה . יערה

25/02/2006 | 10:55 | מאת: נטע

אסנת יקרה, בוקר טוב לך ושבת שלום כשקראתי את הודעתך חשתי צורך לסייע בנושא. ילדים משקרים מסיבות שונות. לפעמים הם יוצרים לעצמם עולם משלהם-עולם של פנטזיות מקריאת ספרים,לפעמים הם רוצים להיות כמו כולם-להיות אותו דבר. האם בתך ייחודית בדבר מסויים? לעיתים הם זקוקים עוד ועוד לתשומת לב, למרות שהם מקבלים,הם זקוקים ליותר ואז נוצר מעין מעגל שלא נגמר אף פעם כי יש בו היזון חוזר. לפעמים בתת המודע הם רוצים שיכעסו עליהם כדי שמשהו ישתנה בחייהם. והשינוי יכול להיות כל דבר. האם מתרחש שינוי בחייה כיום? האם היא ילדה שמקבלת כל דבר והכל ניתן לה-לא מפונקת אך אהובה ביותר? האם היא במוקד העניינים במשפחה?מה שנקרא אוצר קטן? יתכן שהשקרים מקורם בדברים של הפוך על הפוך-את מבינה את כוונתי? ואולי היא בוחנת אתכם את הוריה-עד כמה אתם באמת אוהבים אותה? ממליצה לך לקרוא את הספר-משבר ושינוי בחיי הילד ומשפחתו\עמירם רביב בכל מקרה, כדאי לגשת לייעוץ פסיכולוגי-פסיכולוג חינוכי מומלץ לא לשתף את ביה"ס בנושא מכיון שהם מתעדים כל דבר בתיק האישי של בתך והדברים עוברים הלאה ברישום לחטיבה ולתיכון. מה שכן ניתן לעשות-לפנות לסיוע דרך קופת החולים (יש להם תחום שעוסק בנושא)או באופן פרטי. ועוד משהו, זה לא כל כך נורא! ניתן לפתור את הבעייה אך זה תהליך מסויים בכדי להבין מאין הכל התחיל. חיזקו ואימצו! נטע

25/02/2006 | 15:37 | מאת: שירה

שבת שלום גם לך יערה וגם לך אסנת יקירתי. לא יכולתי שלא להרגיש את הצער שלך לגבי החידוש האחרון שהמציאה לכם מעין שלכם... אז ראשית, באמת צריך לקחת את הדברים בפרופורציות - אני מבינה שזה נורא מצער ופוגע ובוודאי מעליב, אבל אני חושבת שנכון יהיה להכליל ולומר שאין אדם שלא משקר לפעמים - והדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בילדים. אני חושבת שכולנו זוכרים את עצמנו כילדים משקרים להורינו, לפחות פעם אחת... ! (אגב, דווקא בגלל שהייתי ילדה כל-כך לא שקרנית אני זוכרת היטב את הפעם האחת והיחידה ששיקרתי להוריי, פשוט מפני שהייתי חולה פיסית כתוצאה מהעניין, עד שבסופו של דבר ההתנהגות האשמה שלי העידה כנגדי באופן הכי מובהק והשקר התגלה במלוא כיעורו... אני חושבת שאני אזכור את זה לנצח). לא פירטת דוגמא לשקרים, לכן קצת קשה להתייחס לגופו של עניין. לשאלה "מדוע היא משקרת" יכולות להיות עשרות סיבות שונות זו מזו, ובלי דוגמא קונקרטית קשה לשים את האצבע במקום הנכון. אם תרצי לפרט יקירתי - אני אשמח לנסות ולבדוק ביחד איתך את הסיבות ההגיוניות לכך. זכרי שמאחורי *כל דבר* יש סיבה, גם אם לפעמים הגיון של ילד לא חופף בדיוק להגיון של מבוגר, אבל בראש של הילד זה נראה כמו הפתרון הכי סביר והכי נכון. לפעמים ילדים משקרים כדי לחפות על מישהו אחר, לפעמים הם משקרים כדי לא להודות בדברים שעשו שברור להם שאסור היה להם לעשות והם פשוט חוששים להיענש, לפעמים הם אפילו לא מבינים שהם משקרים אלא הם פשוט בודים סיפורים והמצאות ממוחם הקודח ומספרים על דברים שכביכול קרו להם, אלא שבפועל לא התרחש דבר וחצי דבר ממה שהם מספרים.... כפי שאמרתי - הרבה סוגים של שקרים, ספרי לנו על איזה סוג את מדברת ? אני מקווה שבסוף כן יצאתם לטייל, אמנם ירד קצת גשם היום והשמיים היו מעוננים וזועפים-משהו, אבל סך הכל עדיין היה יום נעים וחבל לפספס אותו בגלל מצברוח מדופרס (בשביל מצברוח מדופרס יש לנו את יום ראשון... :-) ) חיבוק גדול שירה

22/02/2006 | 07:46 | מאת: מוטרדת

בוקר טוב בוקר אור לכל המשקימות שיהיה יום טוב יום מואר יום מוצלח ופורה עם תקוות חדשות בלב והצלחה בכל מעשי ידיכן הבוקר קמתי עם תחושה של משהו חדש בלב , משהו כזה מתנגן , נעים , כאלו משהו קורא לי לצאת החוצה ולנשום אוויר מלא הריאות ,מן שמחה קטנה כזו שמדגדגת לי בבטן , ובקצות האצבעות , כן , בהחלט שמחה , תחושה חדשה שמזמן לא חוויתי ,משהו כמו כמה שנים טובות , אולי אפילו הייתי אומרת , משהו אופטימי מסתובב אצלי באוויר , ואני מנסה לנשום אותו לתוכי פנימה , שיהיה בוקר נפלא לכולן , אחזור יותר מאוחר , מוטרדת

22/02/2006 | 09:18 | מאת: שירה

איזה יופי לשמוע שרוחות אופטימיות ומרעננות מנשבות לך פתאום בתוך הלב ! מקווה שרק ימשיך ככה, ושהאופטימיות שלך תצמח עוד ועוד ויצטרפו אליה התקווה והאמונה שיהיה בוקר נפלא שירה

22/02/2006 | 14:35 | מאת:

אמנם צהריים ורק עכשיו אני קוראת אבל מה ? מחייך לי. הכי מחייך לי בעולם. בשבילך בשבילי בשביל כולנו מצמרר לי נשיקות.

21/02/2006 | 20:30 | מאת: מוטרדת

תודה על הברכות , ועל קבלת הפנים , האם גרמתי לך להרגיש לא בנוח עם מה שאני כותבת , כי אמרת שזה מצמרר אותך ולוקח אותך למחוזות ...... , מצטערת לא זו היתה כוונתי . בהודעה שעניתי לך מתחתי , שאלתי אם קראת את כל מה שכתבתי לך בשרשור , ורק כעת ראיתי שגם ענית לי עליהם , אז תיקון אחד קטן , אני עדיין לא מטופלת אצל פסיכיאטר , רק קבלתי הפניה , למרות שהמליצו לי ללכת , אני עדין מהססת , ויש לי כרגע רק מטפלת פרטנית ממרכז לנפגעות ...... , וכן , יש לי רצון גדול לגלות מי אני כמו שאת אומרת , בלי מסכות , וברור שיש לי אמונה , אחרת לא הייתי בטיפול , ולא הייתי כאן . ובקשר לשיחה עם אמי , אז כן , לאחר המון שנים כן נסיתי לשוחח איתה על התגובה שלה , ונחשי מה ...... , היא הכחישה מכל וכל את התגובה ועוד הוסיפה שבכלל לא ידעה על האונס , בכלל אמי חיה את חייה בהכחשה מתמדת , היא לא מסוגלת להבין או להתמודד עם החיים שלה , תמיד אני הייתי זו שצריכה לסדר בשבילה את הכל , כל מה שמענין אותה זה שיהיה לה שקט נפשי , שקט בבית , ומי אחראי על זה אם לא אני , וכל האמצעים כשרים כדי להשיג את המטרה ,ובמקרה הזה אני תמיד הייתי אמצעי בר השגה ונוח , תמיד בהישג יד , מרגיז אותי , כתבתי קודם תשובה וההודעה לא עברה , והיו שם עוד דברים שכבר הספקתי לשכוח , טוב , לא נורא , יהיה בפעם אחרת , שיהיה לך ערב נעים

לקריאה נוספת והעמקה
22/02/2006 | 14:33 | מאת:

חלילה לא מפריע לי מה שאת כותבת. חלילה וחס. גם אם זה גורם לי לחשוב ולהיזכר זה הכי בסדר בעולם ובכלל, אני מודה לך על כך. רק על דבר אחד אודה... לא נעים לי לקרוא לך מוטרדת... אני הייתי שמחה אם היית בוחרת לעצמך כינוי אחר. מה דעתך ? מדוע את מהססת לגשת לפסיכאטר ? האם בגלל הקונוטציות ? מה דעתך למשל על טיפול אלטרנטיבי ו/או רוחני כזה או אחר ? ישנם מטפלים ו/או סדנאות מעולות שיכולות לעשות לך רק טוב. אם את אוהבת לקרוא ומסוגלת לעבודה עצמית אשמח מאוד להמליץ לך על אי אלו ספרים ובמיוחד על ספר מסוים שלי עזר עד מאוד. אמא שלך... הכי פשוט זה לאמר לך לשחרר אותה. לסלוח לה. אבל זה פשוט מדי, אי אפשר להגיד טוב אמא אני סולחת לך ודי. אני מרגישה כי קטונתי לעזור לך ולאמר לך מה לעשות בתחום זה אבל אני כל כך רוצה להיות בשבילך. להקשיב, לתמוך ואולי מתוך זה גם יגיעו לי הרעיונות. אני חושבת על אמא שלי. אמא שלי הכל כך יקרה. שאני כל כך אוהבת אותה. שתמיד נתנה לי כל מה שאני רוצה עוד לפני שביקשתי, על אמא שלי שמגיל כלום אני בעצם הייתי אמא שלה. וכאן קבור הכלב ובגדול. טיפ קטן ממני תמיד כשאני כותבת אז רגע לפני השליחה אני עושה CTRL A ואז עכבר ימני "העתק" וכך שומרת על ההודעה למקרה של חס וחלילה. אין חכם כבעל ניסיון :)

22/02/2006 | 17:15 | מאת: מוטרדת

אסנת יקרה נענית לאתגר , איזה שם אחר נראה לך מתאים , ? על מה את חושבת ? ההיסוס שלי מלגשת לפסיכיאטר בא רק מהמקום שכבר הייתי שם ........ ולא בדיוק נשארו לי זכרונות נעימים מהפסיכיאטרית שטיפלה בי אז , היא התנהגה כמי שעושה עמי חסד , ולא כמי שזו העבודה שלה , כזה מלמעלה , ןהיה די משפיל , הייתי מתה ללכת לטיפול רוחני , או כל טיפול אחר מאלה שהצעת אבל יש לי חור בתקציב , אז לא מתאפשר , ולקרא אני מאוד אוהבת כך שזו אולי כן יכולה להיות אופציה ,צמליצי לי על הספר . ואמא שלי זה בכלל סיפור בפני עצמו , ואני מבינה שיש לך איזשהוא מושג על מה אני מדברת , אך זה לבטח לא הסיפור שלי ,ואני לא מתכוונת היום לדבר עליה , לא בגלל שלא נוח לי , אלה מתוך מחשבה שעוד יהיו לי מספיק הזדמנויות כן לעשות זאת ,ודבר אחרון , תודה על הטיפ . מ....., מה הצעתך

21/02/2006 | 17:00 | מאת: תודה

היי הבעיה שלי קצת שונה אני רוצה להכין לבן זוגי ארוחה רומנטית ואין לי שמץ של מושג מה כדאי ואיך מה גם שזו הפעם הראשונה שאני אכין אשמח לקבל הצעות! גברים ונשים! תודה! :-)

22/02/2006 | 09:22 | מאת: שירה

שאלה מאוד חמודה אבל חסרה אינפורמציה מאוד מהותית - מה אוהב האיש המדובר ? אם תכיני לו עוף צלוי, נניח, והוא בכלל צמחוני - - - קצת פספסת את הרעיון של הארוחה... כנ"ל אם תקדישי ותשקיעי באוכל סיני ומסתבר שהוא שונא אוכל סיני... חשוב להתאים את המתנה לאיש שלו אנחנו מייעדים את המתנה, והלא הרעיון כאן הוא להעניק את הארוחה כסוג של מתנה לאיש שאת אוהבת. אם תכתבי מה הוא אוהב לאכול אוכל לנסות להציע. אגב, לגבי המונח "ארוחה רומנטית" - התוכן של הארוחה המוצעת הרבה פחות חשוב לטעמי מכל מה שמסביב. כלומר - גם סנדוויצ'ים ושתיה קלה יכולים בהחלט להיחשב כארוחה רומנטית ,הכל תלוי ב"תפאורה" שמסביב... אז אם זו הפעם הראשונה שאת ממש מכינה ארוחה לא הייתי מציעה לך להתחיל בגדול מדי, כי מרוב הכנות ותכנונים ומאמצים לא יישאר לך זמן פנוי ליהנות... :-) התחילי בקטן, השקיעי בצורת ההגשה ופחות בבישולים עצמם, אפשר להשיג רומנטיקה גם בלי ארוחה של 7 מנות...!

22/02/2006 | 14:53 | מאת:

את כזו כפרה שחבל על הזמן ! אני פשוט אוהבת אותך הכי פשוט ונקי שרק אפשר.

שלום וברוכה הבאה למעגל שלנו ספרי קצת כדי שנוכל לעזור לך - מה הוא אוהב לאכול ? על מה חשבת ? מה התקציב ? האם בבית או אולי בחוץ ? בל נשכח שהאוכל מאוד חשוב אבל גם ה"מסביב" מאוד חשוב - כלים יפים, נרות, פרחים, סידור כללי של השולחן וכמובן מה שאת לובשת. כמה שיותר סקסי יותר רומנטי ! לא שווה להכין ארוחת ערב מפוארת ורומנטית ולהתיישב עם טרנינג :)

וואיי וואיי וואי! סיפור, הא? טוב, נראה לי שהבנתי איך נדרש לתכנן אז ככה: פטריות אוכל בריאות מקס' 2 מנות וסלטים מקס' 200 ש"ח מוקצבים בבית שלו נו... אז מה ללבוש? חחח סתם, סתם... בקשר לזה אסתדר בעצמי ;-) אשמח לקבל הצעות לאוכל ומתכונים!

21/02/2006 | 11:08 | מאת:

האם את כאן ? תני לנו סימן. שיהא לך יום נפלא ומאושר במיוחד יום מלא בהפתעות וריגושים קטנים כגדולים גם יחד אסנת.

21/02/2006 | 17:58 | מאת: מוטרדת

כן אני כאן , הגעתי לא מזמן מהעבודה , הכנתי לי כוס קפה , ונכנסתי לפורום , הקפה שלי התקרר בנתיים , ועישנתי כבר כמה סיגריות , והדמעות שלי עדיין זולגות רק מרוב התרגשות , מעולם לא חשבתי שיש מקום כזה חם ריגשית כמו בפורום הזה , איך הכל בא לכן כל-כך בטבעיות , בזרימה חופשית , כאלו , כאלו , אני אפילו לא מוצאת את המילים מרוב התרגשות , אין ספק שלשירה יש כישרון כתיבה והבעה יוצאים מהכלל , טוב בזב נוכחתי כבר אתמול ,והיא מספרת על כתיבת שירים , על סיפורים , על יומנים , זה לקח אותי כמה שנים טובות אחורה , לזמנים שגם אני חטאתי בכתיבה , מגיל מאוד צעיר כתבתי ליומני היקר ,וסיפרתי לו כמה רע היה לי , ובגיל יותר מבוגר כשכבר הייתי אמא לשני הגוזלים הנהדרים שלי , השלישי הגיע יותר מאוחר , הייתי יושבת כל ערב איתם בחדר ומספרת להם סיפור לפני השינה , לא מתוך ספר , לא מתוך קלטת , הייתי מפליגה על גבי הדימיון , דימיון הילדות שלי , ומספרת עך נסיכים ונסיכות אגדתיים ,וכל מה שהדמיון העשיר שלי יצר , והם אהבו את הסיפורים , הבעיה התחילה כשהם ביקשו לספר להם שוב סיפור שהמצאתי , ולא תמיד זכרתי מה היה , הם היו מתקנים לי את הטעויות , ואז ישבתי והתחלתי לכתוב את כל הסיפורים האלה במחברת , צברתי כ-120- סיפורים , וכבר חשבתי לגשת למו"ל , אך לצערי היתה פריצה לביתי , ועם כל השלל , גם הסיפורים נעלמו ,לא הצלחתי לשחזר אותם , ועכשיו אסנת יקרה את שואלת , אם הייתי מקבלת מכתב ממי הייתי רוצה לקבל , שאלה קשה מאוד ,אני יודעת שלא אוכל לקבל מכתב מאף אחד מאותם אלה שפגעו בי ומבקשים ממני סליחה ,כולל את הורי , וכמובן לא מבעלה של אמי , אבל כן מצא חן בעיני הרעיון של לקבל מכתב למשל מסבי עליו השלום , שאותו אהבתי כל-כך , שאומר לי שהוא שומר עלי ועל בני ביתי , או למשל מכתב על זכיה גדולה של כסף , זה אף פעם לא מזיק נכון ?..או אפילו מכתב מהבנק שמבטל לאלתר את כל החובות שלי והמינוס בחשבון ,מה אכפת לחלום ???.. על זה עדין לא גובים מיסים ולא היטלים , אני מוכרחה לומר , שאתמול היה יום בלתי נשכח מבחינתי פה בפורום , אסנת האם קראת את כל התשובות שכתבתי בשרשור עד למטה ??? אז בנתיים אני פה , עד שבני יבוא ויבקש להכנס למחשב , אנו חולקים בערך את הזמן למרות שלפעמים אני קצת גונבת לו מהזמן , אז שיהיה ערב נעים לכולן

21/02/2006 | 08:56 | מאת:

שיהא לכולנו יום מאושר במיוחד מי ייתן ויהא זה יום מרגש יום שבו תקבלי מכתב... ! מכתב בכתב יד שתזהי מיד, בכתב יד שלא ראית שנים, בכתב יד בלתי מוכר לחלוטין. מכתב מלא שבחים, מלא עידוד , מכתב תודה ואהבה. מכתב התנצלות מיצרנים עם פרסים לא צפויים . מכתב שמתחיל במילים "אנו שמחים להודיע לך כי............" מכתב עם בול זר ועיטורים מלהיבים. מכתבי מוכתם בדיו, בכתב יד עקום, מכוסים סימני נשיקות מכתב... לקבל מכתב. כמה זמן לא קיבלתי מכתב ממשי בדואר ? בתיבת הדואר שלי מחכים לי חשבונות... הודעות... ואיפה המכתב האחר ? לא המייל ? איזה מכתב אתן מאחלות לעצמכן היום ? מי השולח? מה יהא כתוב בו ?

21/02/2006 | 09:31 | מאת: שירה

בוקר אור אסנת יקרה ההודעה שלך גרמה לי קודם כל לחייך ואח"כ לדמוע... :-) לחייך, מפני שאת כ"כ צודקת: בדיוק חשבתי לא מזמן שאחת הפעולות שאני הכי פחות אוהבת לעשות היא להוציא את הדואר מתיבת הדואר, כי שום דבר טוב לא ממתין לי שם אף-פעם, רק חשבונות ארנונה וחשמל וגז וטלפון....זה יכול היה להיות כ"כ נחמד לו פעם אחת, לשם שינוי, הייתי פותחת את התיבה ומוצאת איזו הפתעה נעימה, משהו שיחמם את הלב ויעלה חיוך על השפתיים. יש לי חברת- נפש ש"הולכת" אתי עוד מתקופת ביה"ס היסודי, שנים שנים. כשהיינו ילדות גרנו בשכנות זו לזו, מרחק של 5 דקות הליכה בסך הכל. נהגנו להשאיר מכתבים/כרטיסי ברכה או סתם כמה מילים כתובות בתיבת הדואר האחת של השניה, וזה כמובן בנוסף לעובדה שהיינו מתראות ממילא כל יום בביה"ס, אבל זה היה עוד סוג של תקשורת נעימה כזו, זה היה נעים לדעת שממתין לנו משהו נחמד בתיבת הדואר שהוא רק עבורנו, ואני משערת שבהיותנו ילדות זה גם מילא את הצורך של "להרגיש כמו מבוגרות", כי אם אנחנו מקבלות דואר משל עצמנו אז אנחנו בטח מבוגרות... :-) ההודעה שלך עשתה לי חשק לעשות את זה שוב, לזכר ימים עברו. אמנם כיום אנחנו כבר לא גרות במרחק 5 דקות הליכה זו מזו (עברנו ל- 15 דקות נסיעה בלבד, לשמחתי הרבה) אבל נראה לי שאני עומדת להפתיע אותה עם איזה מכתב קצר עם כמה מילים חמות ואוהבות - תודה על הרעיון יקירתי ! אולי באותה הזדמנות אני אפתיע גם את בן זוגי... ? הסיבה שדמעתי כשחשבתי על השאלה שלך (ממי הייתי רוצה לקבל מכתב) היא כי מיד עברו לי הרבה תשובות אפשריות בראש, אבל אני חושבת שעמוק עמוק בפנים, (מכירה את המקום הזה ? המקום שכמעט מפחיד לגעת בו כי קבורים בו הרבה מאוד רגשות כואבים, אכזבות וזיכרונות מרים שרוצים למחוק ואי אפשר) יש מכתב שהייתי מאוד רוצה לקבל אבל אני יודעת שאין שום סיכוי שבעולם שאזכה לקבל אותו. הייתי רוצה לקבל מכתב כזה מאבא שלי, הייתי רוצה שהוא יבקש סליחה, אבל האמת היא שיש סיכוי סביר יותר שאקבל מכתב ממפעל הפיס שמודיע לי שזכיתי בשבעה מליון שקלים בלוטו (ואני לא ממלאת לוטו....) כנראה שיש מכתבים שלעולם לא ייכתבו, ואנחנו צריכים ללמוד לחיות עם זה. שיהיה יום נפלא שירה

21/02/2006 | 10:04 | מאת:

כמה שאני רוצה לחבק אותך (יום שישי כנראה אני בקרבתך !) את גורמת לשלל רגשות לצוף לי כשאני קוראת אותך חיוך ודמע צחוק וצמרמורת זיכרון ותקווה הכל גם יחד. גם המכתב שאני מייחלת לו הוא מאבא שלי. מגן עדן. כולי תקווה עבורך שעוד יגיע היום בו תמצאי מכתב או לפחות סימן מאבא שלך ובו התחלה של שיח. אני נזכרת בימים של מעריב לנוער. התיבה שלי התפוצצה ממכתבים מכל מיני חברי לעט שאספתי עם השנים. התמונות שהייתי מקבלת, המילים, הסיפורים, החוויות ואף המזכרות. עונג של ממש. זו מן תמימות שעושה רושם שלא תחזור עוד בעידן הדואר האלקטרוני. כל כך פשוט וקל... רק ללחוץ על שלח ודי. אני מקנאה בחברתך שתקבל ממך מכתב שכזה. אני יודעת בוודאות שהתגובה שלה תהא נרגשת ושמחה עד מאוד. שמחה שנתתי לך בעקיפין רעיון שכזה אוהבת אותך המון אסנת.

20/02/2006 | 11:42 | מאת: מוטרדת

שמי ...... , אינו חשוב ,אני מקווה שאני הגעתי למקום הנכון , ז"א לפורום הנכון , כבר שנים רבות שאני לא מרגישה , מה זה להיות אשה ,אולי כדאי שאתחיל מההתחלה , עברתי בחיי טאומות קשות מאוד , למעשה מגיל -4- , מזה שנגעו בי במקומות אסורים ,מאבי החורג שהטריד אותי מינית כל החיים , מעשי אונס , ועוד ....... לדאבוני הרשימה ארוכה , אני לא מסוגלת להעלות על הכתב את כל הזוועות שהיו חלקי במשך כל השנים האלה , ולמרות זאת התחתנתי , הקמתי בית , נולדו לי -3- בנים שבהם אני גאה , פאר היצירה שלי ,. את הנשיות שלי הרגו עוד אז , וכל חיי תיפקדתי על תקן של רובוט עם מסכה מחייכת , המסכה הזו נצמדה כל-כך חזק לפני , שכיום אי אפשר להסיר אותה , אפילו אם אצליח להוריד אותה אני פוחדת לגלות מה מסתתר מאחוריה , אני מטופלת במרכז לנפגעות תיקפה ואונס כבר -3- וחצי שנים , ולא רואה את האור בקצה המנהרה , קשה לי כל-כך עם כל העמדות הפנים האלה , שכבר לא מזהה מי היא אני , מה אני עושה עם החיים האלה ,????.... איך יוצאים מזה ,עכשיו קבלתי הפניה לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול תרופתי , מאחר ואני כבר רשומה כאדם עם נטיות אובדניות , כן , נסיתי לא פעם להתאבד , וזה מסתובב לי בראש לא מאט , אין לי כבר כוח לסחוב את המעמסה הזו על עצמי , לכן כתבתי למעלה , נשיות ????? זה לא קיים , לא אצלי , אני כבר מיואשת לגמרי . אשמח לקבל תגובות ממי שרוצה .

לקריאה נוספת והעמקה
20/02/2006 | 12:04 | מאת: שירה

מוטרדת יקרה. עצוב לקרוא את הדברים שאת מספרת, נוגעת רק בקצה של הסיפורים הכואבים, ומניחה לנו להשלים בדמיון את שאר הפרטים הקשים. ברור לי לגמרי שאת מרגישה לא מחוברת לנשיות שלך, בעקבות החוויות הכל-כך קשות שעברת. חשוב לי שתדעי שיש נשים רבות (מאוד) שלוקח להן שנים להתחבר לנשיות שלהן ולמצוא מה המונח הזה אומר עבורן, וזאת למרות שלא חוו שום חווית התעללות/אונס או כל חוויה קשה אחרת, לכן נסי לא להרגיש כאילו תחושת הבלבול הזו היא עונש נוסף על כל הזוועות שגם כך חווית. נשיות היא דבר מורכב ויש לה פנים רבות. מה שאישה אחת מגדירה כ"נשיות" אינו בהכרח מתחבר עם איך שחברתה תבחר להגדיר את המילה. למשל, הבאת לעולם 3 ילדים ופגשתי לא מעט נשים שסבורות שזוהי תמצית ומהות הנשיות: חוויית ההריון והלידה. אני חושבת שטוב תעשי אם תשתמשי בהפניה שקיבלת כדי להתחיל טיפול תרופתי, אין לי ספק שתרגישי טוב יותר. בעיניי, את כרגע משולה לאדם צולע שמנסה ללמוד ללכת מחדש, והוא זקוק לקביים כדי שיעזרו לו לייצב את שתי רגליו על הקרקע וכדי לפסוע באופן בטוח ומדוד יותר. השתמשי בתרופות האלה כדי לייצב אותך וכדי לעזור לך ללמוד ללכת מחדש, בעזרת טיפול נפשי והתמיכה שאת מקבלת באופן קבוע אני בטוחה שכשיחלוף הזמן לא תזדקקי עוד לתרופות. אל תתייאשי, העובדה שאת לא רואה כרגע את האור בקצה המנהרה אינה מעידה על כך שהכל באמת חשוך, אלא רק שלפעמים צריך עזרה קטנה ממישהו שידליק אור עבורנו, ויעזור לנו לראות בתוך החשיכה. מבטיחה לך - יש אור. שירה

20/02/2006 | 12:38 | מאת: מוטרדת

תודה לך שירה האמת שאני לא יודעת אפילו איזה רגש אני מחפשת , איך זה מרגיש להיות אשה , פעם ידעתי , אבל הייתי צעירה מידי כדי להבין ,צעירה מידי כדי להנות , צעירה מידי כדי לחיות , את חושבת שהייתי צריכה לפרט את כל הגהנום שלי פה בפורום ???? , אני מניחה שלא , מעבר ליכולת הנפשית שלי לבוא ולהוציא כאן טריגר אחד אחרי טריגר , גם כך זה מאוד מזעזע ,ונכון מה שאמרת לגבי הקביים , ןלגבי הטיפול , אני יודעת , את צודקת .פשוט כבר הייתי בסרט הזה כבר לפני כמה שנים כשעברתי התמוטטות עצבים , ועכשיו לחזור לזה שוב ....... בכל אופן תודה לך על התגובה הכנה שלך , ושיהיה לך יום נפלא . מהמוטרדת

20/02/2006 | 16:03 | מאת: עפרה

שאלוהים יאיר לך את הדרך ובעז"ה יהיה בסדר, שימרי על עצמך ועל משפחתך זה דבר חשוב מאוד. ותמיד תעזרי לעצמך. מכל הלב

20/02/2006 | 22:30 | מאת: מוטרדת

עפרה תודה , אני משתדלת לעשות זאת , שיהיה לך ערב נעים

20/02/2006 | 16:24 | מאת:

את ממש לא חייבת להשיב עליהן. האם שיתפת את משפחתך - הורים, אחים - במה שקרה כשהיית ילדה ? האם בעלך מודע לכך ? הוא מהווה עבורך בן זוג תומך ? אני מקווה שאני לא חודרת חלילה לפרטיות שלך. את כמובן לא חייבת לי תשובה לשאלות הללו. רק אם את רוצה ומרגישה שזה יכול לתרום לך בדרך זו אחרת. אני כאן בשבילך.

20/02/2006 | 22:52 | מאת: מוטרדת

אסנת יקרה מותר לך כמה שאלות שאת רוצה , ולא , לא מפריע לי לענות אז בואי נתחיל כמעט מהסוף להתחלה , בעלי כן יודע , עוד מהזמן שהתחלנו רק לצאת , לא ידע כמובן את הכל מההתחלה , אך במשך זמן החברות , סיפרתי לו את עיקרי הדברים , וכן הוא תומך , הוא יודע על כל צעד שאני עושה , כולל הכניסה שלי לפורום היום , גם כיום הוא לא יודע את הכל , הוא לא מסוגל להכיל את כל הכאב שלי , וגם לא צריך , אבל בגדול , כן הוא נמצא שם בשבילי כמיטב יכולתו , ותומך בי שזה לא מאט , בקשר למשפחתי , ובכן פה בדיוק מתחילה הבעיה , את מבינה , היו זמנים שלא היו מדברים על כל מה שקורה לך , ואם למשל באתי לאמי וסיפרתי לה שהבחור שיצאתי אתו אנס אותי , לא משנה כרגע הנסיבות ,את יודעת מה היא ענתה לי ? שאני אשמה , שכנראה אני פתיתי אותו , שכנראה לבשתי בגד חושפני מידי והוא לא עמד בזה , את מבינה , אני אשמה ,וכשביקשתי ממנה ללכת להתלונן עליו במשטרה , היא נבהלה ואמרה , מה את רוצה שכולם ידעו שאת כבר לר בתולה ? מי יתחתן איתך עכשיו ? בטח רק מישהו גרוש או מישהו פגום , ואת תצטרכי להסכים ..........., כן , זו התגובה שלה , מה גם שהיא בעצמה ,פגעה בי , היא השתמשה בי כדי להשיג דברים חומריים מבעלה . אני יכולה לשבת כאן כל הלילה ולסמר את שערותיך עם העבר שלי , אבל אעשה זאת בהדרגה , את מוזמנת לשאול כל מה שעולה בדעתך , ואני אשיב לך בקצב שאוכל , מוטרדת

1 2 3 4 5 6 7 > ... 7