לא יודעת מה לעשות

כשבני עבר לגור איתנו ביום שלישי שעבר עם החברה שלו , ידעתי שזה לא יהיה קל , מפני שלגור עם אדם זר בבית , להסתגל לנוכחות שלה , למוגבלויות החדשות בתוך הבית, החלטתי לקחת את בכל בסבבה ולא להיות כבדה , אחרי הכל הבן שלי מעורב פה , ובאמת השתדלתי לא להיות מעורבת בכל מה שהם עושים , איך הם מתארגנים ואיך הם חיים בתוך החדר ,אחרי שכיבסתי להם מאט כביסה , -7-מכונות , טרחתי לקנות דברים שהיא אוהבת , ולאפשר לה גישה נוחה לכל מה שרק אפשר , אני מקבלת טענות דרך הבן שלי , שאת הבגדים שכבסתי , וטרחתי לקפל יפה יפה , ולהניח אצלם בחדר על המיטה , שלא אחזור לעשות זאת שוב , שאשאיר אותם בחוץ , "היא כבר תאסוף אותם " ואת כל הכלים שהשתמשו בהם לאוכל ושתיה , שלא אאסוף אותם מחדרם , למרות שרק רציתי לשים אותם במדיח , להבא הם יוציאו אותם ( הלוואי ) וכמובן שאף אחד לא יעז להכנס לחדר שלהם כשהם אינם , הבנתי שהיא רוצה פרטיות ,ואין לי שום בעיה עם זה , מה שמפריע לי זה שהיא מקבלת שרות חמש כוכבים , הכל בא לה על המוכן , אוכל , ביגוד נקי , כל מה שהיא צריכה , והיא לא מטריחה את עצמה אפילו לשאול פעם אחת אם יש משהו שהיא יכולה לעזור , לעשות , והבן שלי כרגע נמצא במצב של בין לימודים לעבודה , הוא עוד עובד בשתי משרות ,לא רוצה לגרום לו שיברח מהבית וילך אחריה לכל מקום שהיא תלך , רק בגלל שהיא הרגישה שאנחנו בתור הורים גרמנו לה להרגיש מיותרת ,לפני יומיים הם רבו דרך הפלפון , ואמות הסיפים של הבית הזה רעדו מהצעקות שלה , ואתמול כאלו כלום לא קרה , יש להם חובות משותפים על דירה שהם שכרו , ולא עמדו בחוזה השכירות לכן הם פה אצלי ,אם היא תברח ותשאיר אותו עם כל החובות איך הוא יסתדר , הרי לא נשאיר אותו לבד ,והיא מתוך נקמה מסוגלת להכל ,אין מי שמכיר אותם כזוג ולא אומר שהם אינם מתאימים , היא אדם מאוד אובססיבי כלפי הבן שלי , והנה שבקושי עברו כמה ימים ואני כבר מרגישה חנוקה רק מעצם היותה דיירת אצלי בבית , לא מבינה למה הבן שלי נמצא איתה ,לא יודעת מה מצא בה ,אולי בגלל שהיא זו ששילמה את השכירות , אבל הוא שילם את כל שאר ההוצאות , וגם אנחנו תמכנו, ל א י ו ד ע ת מ ה ל ע ש ו ת , אני אובדת עצות , לא מוכנה שישפילו אותי בשום פנים ואופן ובשום צורה , לא יודעת איך לנהוג בה ,אני מעמידה פנים כאלו הכל בסדר כשהכל לא בסדר , אולי אני צריכה לתת זמן לזמן ולראות איך יתפתחו הענינים , לא יודעת כבר כלום , יערה

בוקר טוב, כמובן ,לדעתי, את צריכה לעשות מס' דברים: לגבי הבן שלך, זיכרי, לא להתערב ביחסים בניהם כי הוא עלול לעשות דוקא, (אופיני), למרות שיש מערכות יחסים כאלה טובות שהאמא תגיד את דעתה והבן יעשה מה שהוא חושב, - פה לפעול בעדינות ולפי הכרות בנך- לגבי החברה, אחת משתי אפשרויות: או שהיא באמת פרזיטית לא קטנה ותקווי שהבן שלך יפתח את עיניו. או שתנסי את ההפך: תתחילי את לבקש קצת את עזרתה כדי שהיא תרגיש יותר טוב בביתך ושהיא "תורמת", אם תבקשי מימנה עזרה בלהוריד את הפח, בלסדר את הקניות במקרר..., דברים קטנים שאולי יתרמו לביטחון שלה.. הרבה כח

לב.ג נשמע לא רע בכלל הרעיון של לבקש ממנה לאט לאט לקחת חלק בדברים , אני חושבת שיש בזה משהו , היא נראית כמי שקפאו השד , אולי באמת היא פוחדת , אולי באמת היא זקוקה לבטחון כמו שאת אומרת , בכל זאת שווה לנסות , אני פשוט יודעת שהבן שלי עלול להתקפל וללכת בלי לחזור , ולא רוצה שזה יקרה איתה , אם זה לא יעזור אז באמת לא תהיה לי ברירה אלה לשוחח ארוכות עם בני כמו שאומרת אסנת , ונראה מה תהיה תגובתו , מודה לך על עצתך יערה

ולא לעשות שום דבר מתוך עצבים כי זה רק יחזור אליך כבומרנג, וזה הדבר האחרון שאת רוצה, אני בטוחה. בדיוק כפי שאמרה לך ב.ג. (ב.ג. מה שלומך דרך אגב ?) אני גם חושבת שאסור לך להתערב במערכת היחסים בין הבן שלך לבין חברתו. העובדה שאת לא מבינה מה הוא מצא בה היא לא רלוונטית כלל לעניין, כיוון שהיא לא בת הזוג שלך אלא שלו... אני לא מתכוונת לעצבן אותך כשאני אומרת את זה, אלא פשוט להראות לך שהבן שלך הוא ישות נפרדת לגמרי ממך, ויש לו הזכות לבחור את בת הזוג שלו (או בן הזוג שלו...) לפי ראות עיניו, ולא לפי ראות עיניה של אמו. יש לך זכות להתערב במערכת היחסים בינה לבינו בדיוק כמו שלה יש זכות להתערב במערכת היחסים בינך לבין בעלך (אני מנחשת שזה לא יתקבל בהבנה מצידך). לגבי העזרה בבית המצב הוא שונה מאוד לדעתי: היא ח י י ב ת לתרום את חלקה, וכך גם בנך. ואת ממש לא צריכה "לבקש עזרה" כי אז זה מעמיד אותה בעמדה של בחירה האם היא רוצה לעזור לך או לא, בשעה שזה בכלל לא אמור להיות מוגדר כ"עזרה", היא גרה אצלך בבית - אז היא צריכה לתרום את חלקה בעבודות הבית, אין כאן שאלה בכלל. הדברים צריכים להיות מאוד מסודרים ומוגדרים מראש, עדיף היה לו הייתם עושים זאת בשיחה לפני שהם נכנסו לגור בביתכם, אבל גם עכשיו ממש לא מאוחר מדי. קבעי איתם מועד שנוח להם לשיחה, והגדירו באופן מאוד ברור את חלוקת התפקידים. אני מבינה את הרצון של החברה בפרטיות בחדר שלהם, אז לגמרי מקובל עלי שאת לא תיכנסי להם לחדר על מנת לסדר אותו, זה יהיה בתחום האחריות שלהם. יחד עם זאת, זכותך לצפות שהחדר יהיה ברמה מסויימת של סדר ואירגון מתקבל על הדעת, וזכותך לצפות שלא ישכבו בו כלים מלוכלכים עד שיגדלו בתוכם עובש.... אני לא רואה סיבה שאת צריכה לכבס להם את הבגדים ובוודאי שלא לקפל להם ולסדר להם אותם בארון. אם את רוצה, כאשר את שמה מכונת כביסה, את יכולה לנקוש בדלת ולהציע לבן ולחברתו להוסיף למכונה גם דברים שלהם במידה ויש להם, אבל תנסו לנהל את הבית כשתי מערכות נפרדות שמתפקדות זו לצד זו, ולא אחת בתוך השניה כי אחרת אתם פשוט תיכנסו האחד בתוך הרגליים של השני וכל אחד ירגיש שהשני נכנס לו לחיים. והכי חשוב, נסי באמת להפריד את הרגשות השליליים שיש לך כלפיה מתוך הסיטואציה הזו, נסי לראות בכל זאת הצדדים החיוביים שיש בה (אני בטוחה שיש בה כאלה: אחרי הכל הבן שלך התאהב בה, היא לא יכולה להיות עד כדי כך גרועה !) כי כאשר את סולדת ממנה בוודאי שאת תתעצבני בקלות מכל דבר שהיא תעשה, אבל אם תלמדי לחבב אותה, את תגלי שקל לך להיות הרבה יותר סבלנית כלפיה ושזה בא לך בטבעיות גמורה. בהצלחה ! שירה

היי שירה לפני הכל רוצה לעשות תיקון , לא אסנת אמרה לי לשוחח עם בני אלה מירה . שירל 'ה אני בשום פנים ואופן לא מתערבת בחיי בני וחברתו , לא מעירה להם ולא מוציאה אף מילה אחת ,וכן עשינו שיחה עוד לפני שהם בכלל התחילו לארוז את הפקלאות וסיכמנו שכל אחד יתרום את החלק שלו בעבודות הבית , בכביסה , כלים , הכל , לי יש בעיה , הדירה שלנו לא גדולה , ןחדר האמבטיה גם אינו גדול , מספיק יומים של החלפת בגדים ל-5- אנשים שגרים בבית , ושני סלי הכביסה שלי מתמלאים , אז היא לא מכירה את מכונת הכביסה שלי וגם לא מגלה שום סימנים שאכפת לה איך מפעילים אותה , לא יכולה להשאיר כל-כך הרבה כביסה מלוכלכת בחדר האמבטיה , אז תגידי לי שלא אכבס את הכביסה שלה , או שלהם , להשאיר להם לכבס לבד , אבל היא לא מכבסת והכל נשאר שם , שלושה ימים לא כיבסתי רק כדי לראות מה יקרה , וכלום לא קרה , אז לפחות הם התחילו להציא את הכלים מהחדר , זאת אומרת הבן שלי הוציא , ואני לא הכנסתי להם כביסה לארון , רק פעם אחת הנחתי אותה על המיטה ,ובאמת הכל " מתפקד " כשתי מערכות נפרדות , אין מצב שמשהו מאתנו נכנס לחיים של השני , אנחנו מאוד מקפידים על הפרטיות שלהם , את יודעת שירה , אני לא נמצאת בעמדה של לא סובלת אותה בגלל ש.........., ממש לא , ומאוד השתדלתי לחבב אותה עוד לפני שהם באו לגור פה , אבל היא לא ממש נופת צופים , ומאוד קשה לחבב משהו שמעורר בך רק הרגשה ש... אני נמצאת פה לא בגלל שאני רוצה , אלה בגלל שאין לי ברירה אחרת , ולמרות זאת אני מעבירה הכל , היא אמרה עוד לפני שהגיעו לפנ שלא ממש מתאים לה לגור עם הורים , אולי היא צודקת , היא כבר די בוגרת , בת -28- , והבן שלי רק בן -25- וחצי , ואם כולם אומרים שהם לא מתאימים כזוג , קטונתי מלהכיר אותה עד כדי כך , רק שזה משקף את המציאות השקם והערב . יערה