נשיות ????????, זה לא קיים

דיון מתוך פורום  צמיחה אישית ונשית - מעגל נשים

20/02/2006 | 11:42 | מאת: מוטרדת

שמי ...... , אינו חשוב ,אני מקווה שאני הגעתי למקום הנכון , ז"א לפורום הנכון , כבר שנים רבות שאני לא מרגישה , מה זה להיות אשה ,אולי כדאי שאתחיל מההתחלה , עברתי בחיי טאומות קשות מאוד , למעשה מגיל -4- , מזה שנגעו בי במקומות אסורים ,מאבי החורג שהטריד אותי מינית כל החיים , מעשי אונס , ועוד ....... לדאבוני הרשימה ארוכה , אני לא מסוגלת להעלות על הכתב את כל הזוועות שהיו חלקי במשך כל השנים האלה , ולמרות זאת התחתנתי , הקמתי בית , נולדו לי -3- בנים שבהם אני גאה , פאר היצירה שלי ,. את הנשיות שלי הרגו עוד אז , וכל חיי תיפקדתי על תקן של רובוט עם מסכה מחייכת , המסכה הזו נצמדה כל-כך חזק לפני , שכיום אי אפשר להסיר אותה , אפילו אם אצליח להוריד אותה אני פוחדת לגלות מה מסתתר מאחוריה , אני מטופלת במרכז לנפגעות תיקפה ואונס כבר -3- וחצי שנים , ולא רואה את האור בקצה המנהרה , קשה לי כל-כך עם כל העמדות הפנים האלה , שכבר לא מזהה מי היא אני , מה אני עושה עם החיים האלה ,????.... איך יוצאים מזה ,עכשיו קבלתי הפניה לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול תרופתי , מאחר ואני כבר רשומה כאדם עם נטיות אובדניות , כן , נסיתי לא פעם להתאבד , וזה מסתובב לי בראש לא מאט , אין לי כבר כוח לסחוב את המעמסה הזו על עצמי , לכן כתבתי למעלה , נשיות ????? זה לא קיים , לא אצלי , אני כבר מיואשת לגמרי . אשמח לקבל תגובות ממי שרוצה .

לקריאה נוספת והעמקה
20/02/2006 | 12:04 | מאת: שירה

מוטרדת יקרה. עצוב לקרוא את הדברים שאת מספרת, נוגעת רק בקצה של הסיפורים הכואבים, ומניחה לנו להשלים בדמיון את שאר הפרטים הקשים. ברור לי לגמרי שאת מרגישה לא מחוברת לנשיות שלך, בעקבות החוויות הכל-כך קשות שעברת. חשוב לי שתדעי שיש נשים רבות (מאוד) שלוקח להן שנים להתחבר לנשיות שלהן ולמצוא מה המונח הזה אומר עבורן, וזאת למרות שלא חוו שום חווית התעללות/אונס או כל חוויה קשה אחרת, לכן נסי לא להרגיש כאילו תחושת הבלבול הזו היא עונש נוסף על כל הזוועות שגם כך חווית. נשיות היא דבר מורכב ויש לה פנים רבות. מה שאישה אחת מגדירה כ"נשיות" אינו בהכרח מתחבר עם איך שחברתה תבחר להגדיר את המילה. למשל, הבאת לעולם 3 ילדים ופגשתי לא מעט נשים שסבורות שזוהי תמצית ומהות הנשיות: חוויית ההריון והלידה. אני חושבת שטוב תעשי אם תשתמשי בהפניה שקיבלת כדי להתחיל טיפול תרופתי, אין לי ספק שתרגישי טוב יותר. בעיניי, את כרגע משולה לאדם צולע שמנסה ללמוד ללכת מחדש, והוא זקוק לקביים כדי שיעזרו לו לייצב את שתי רגליו על הקרקע וכדי לפסוע באופן בטוח ומדוד יותר. השתמשי בתרופות האלה כדי לייצב אותך וכדי לעזור לך ללמוד ללכת מחדש, בעזרת טיפול נפשי והתמיכה שאת מקבלת באופן קבוע אני בטוחה שכשיחלוף הזמן לא תזדקקי עוד לתרופות. אל תתייאשי, העובדה שאת לא רואה כרגע את האור בקצה המנהרה אינה מעידה על כך שהכל באמת חשוך, אלא רק שלפעמים צריך עזרה קטנה ממישהו שידליק אור עבורנו, ויעזור לנו לראות בתוך החשיכה. מבטיחה לך - יש אור. שירה

20/02/2006 | 12:38 | מאת: מוטרדת

תודה לך שירה האמת שאני לא יודעת אפילו איזה רגש אני מחפשת , איך זה מרגיש להיות אשה , פעם ידעתי , אבל הייתי צעירה מידי כדי להבין ,צעירה מידי כדי להנות , צעירה מידי כדי לחיות , את חושבת שהייתי צריכה לפרט את כל הגהנום שלי פה בפורום ???? , אני מניחה שלא , מעבר ליכולת הנפשית שלי לבוא ולהוציא כאן טריגר אחד אחרי טריגר , גם כך זה מאוד מזעזע ,ונכון מה שאמרת לגבי הקביים , ןלגבי הטיפול , אני יודעת , את צודקת .פשוט כבר הייתי בסרט הזה כבר לפני כמה שנים כשעברתי התמוטטות עצבים , ועכשיו לחזור לזה שוב ....... בכל אופן תודה לך על התגובה הכנה שלך , ושיהיה לך יום נפלא . מהמוטרדת

20/02/2006 | 16:03 | מאת: עפרה

שאלוהים יאיר לך את הדרך ובעז"ה יהיה בסדר, שימרי על עצמך ועל משפחתך זה דבר חשוב מאוד. ותמיד תעזרי לעצמך. מכל הלב

20/02/2006 | 22:30 | מאת: מוטרדת

עפרה תודה , אני משתדלת לעשות זאת , שיהיה לך ערב נעים

20/02/2006 | 16:24 | מאת:

את ממש לא חייבת להשיב עליהן. האם שיתפת את משפחתך - הורים, אחים - במה שקרה כשהיית ילדה ? האם בעלך מודע לכך ? הוא מהווה עבורך בן זוג תומך ? אני מקווה שאני לא חודרת חלילה לפרטיות שלך. את כמובן לא חייבת לי תשובה לשאלות הללו. רק אם את רוצה ומרגישה שזה יכול לתרום לך בדרך זו אחרת. אני כאן בשבילך.

20/02/2006 | 22:52 | מאת: מוטרדת

אסנת יקרה מותר לך כמה שאלות שאת רוצה , ולא , לא מפריע לי לענות אז בואי נתחיל כמעט מהסוף להתחלה , בעלי כן יודע , עוד מהזמן שהתחלנו רק לצאת , לא ידע כמובן את הכל מההתחלה , אך במשך זמן החברות , סיפרתי לו את עיקרי הדברים , וכן הוא תומך , הוא יודע על כל צעד שאני עושה , כולל הכניסה שלי לפורום היום , גם כיום הוא לא יודע את הכל , הוא לא מסוגל להכיל את כל הכאב שלי , וגם לא צריך , אבל בגדול , כן הוא נמצא שם בשבילי כמיטב יכולתו , ותומך בי שזה לא מאט , בקשר למשפחתי , ובכן פה בדיוק מתחילה הבעיה , את מבינה , היו זמנים שלא היו מדברים על כל מה שקורה לך , ואם למשל באתי לאמי וסיפרתי לה שהבחור שיצאתי אתו אנס אותי , לא משנה כרגע הנסיבות ,את יודעת מה היא ענתה לי ? שאני אשמה , שכנראה אני פתיתי אותו , שכנראה לבשתי בגד חושפני מידי והוא לא עמד בזה , את מבינה , אני אשמה ,וכשביקשתי ממנה ללכת להתלונן עליו במשטרה , היא נבהלה ואמרה , מה את רוצה שכולם ידעו שאת כבר לר בתולה ? מי יתחתן איתך עכשיו ? בטח רק מישהו גרוש או מישהו פגום , ואת תצטרכי להסכים ..........., כן , זו התגובה שלה , מה גם שהיא בעצמה ,פגעה בי , היא השתמשה בי כדי להשיג דברים חומריים מבעלה . אני יכולה לשבת כאן כל הלילה ולסמר את שערותיך עם העבר שלי , אבל אעשה זאת בהדרגה , את מוזמנת לשאול כל מה שעולה בדעתך , ואני אשיב לך בקצב שאוכל , מוטרדת