פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
10/12/2007 | 02:02 | מאת: רפאל

שלום, אני נשוי 10 שנים ולנו שני ילדים קטנים. לפני כשנה סיפרה לי אישתי על קשר לסבי שהיתה לה עם חברה ללימודים (בפנימיה דתית) במשך למעלה משנה. אישתי הביעה רצון לממש קשר פיזי עם אישה כחלק מתהליך של חיפוש דרך שהיא עוברת עם עצמה. איפשרתי לאשתי לנסות לממש אתקשר עם אישה כאשר לאורך הדרך היא משתפת אתי (פחות או יותר) בתהליך שהיא עוברת. לתומי, קיוויתי שזה יחזק ויעמיק את הקשר ביננו, אך בפועל,אשתי הלכה והתרחקה ממני והקשר האינטימי (כולל מין) הלך ודעך עד להתרסקות רגשית שלי מלפני כחודשים וחצי בעקבות קשר עם אשה לסבית (נשואה עם אישה אחרת + ילדים). קשר שהיה מאוד מורכב ומסובך. מיד אחר המשבר שלי (בעקבות דרישה שלי) התחלנו בטיפול זוגי שנמשך עד היום כדי לנסות ולשקם את הזוגיות ולא לפרק את המשפחה. אשתי קיבלה חלטה בשלב די מוקדם של הטיפול שהיא לא מעונינת לפרק את המשפחה ומעונינת בהמשך חיי הזוגיות עמי. המטפל הבהיר לי בשלב די מוקדם של התהליך, שלאשתי אוריינטציה לסבית חזקה מאוד (למרות שעד לפני פחות משנה קיימנו יחסי מין שבהחלט היו מספקים גם עבורה). בשלב מוקדם של התהליך אשתי טענה שהיא דו-מינית כאשר בחודשיים האחרונים היא מאוד מדגישה את נטיתה הלסבית. חלק מהבעיה שחל אצלה רגרסיה ל"גיל הנעורים" ושהיא די מרוכזת בסיפוק צרכיה, למרות הבנתה הרציונלית שהיא לא רוצה לפרק את המשפחה. יש לציין שחל אצלה תהליך של "התחממות" כלפי בשבועיים האחרונים, אך עדין חסך גדול מאוד (אצלי) של אינטימיות וחום (שלא לדבר על חוסר מוחלט ביחסי מין). לטענת המטפל, צריך מבחינתי סבלנות ואורך רוח עד שלאשתי יחזור היכולת לקיים קשר אינטימי עמי. במהלך הטיפול עולה כל הזן הסוגיה של איך אוכל לקיים המשך זוגיות עם אשתי כאשר ברור שהיא תצטרך קשר פיזי (?) עם אישה. אני חושש מאוד (לאור מה שקרה בשנה האחרונה) שזה יתפתח קשר רגשי עמוק שלבסוף ימוטט את הזוגיות שלנו. אני לא בטוח שיש לה בשלב זה את היכולת לקחת אחריות ולהימנע מנפילה נוספת למערבולת רגשית עם אישה אחרת (על חשבוננו). נכון להיום, דרשתי מאשתי (וזה קורה בפועל) להימנע מהתנסויות נוספות. עד שנברר את מהות המשך הקשר שלנו ובהנחה שהאנחנו ממשיכים בזוגיות, שהיא תהיה בראיה, מספקת ושאהיה חזק (רגשית) מספיק כדי לתמוך (אולי) בעתיד בקשר שלה מהצד עם אישה. מבחינתי, קשר שלי עם אישה אחרת (סטוץ) לא בא בחשבון, כי ברור לי שזה יוביל לקשר רגשי עבורי שתוצאתו - פירוק הנישואין. אני מאוד אוהב את אשתי ואשתי גם מאוד אוהבת אותי (לטענתה...) ניסיתי לחפש חיזוקים למצב שלי. בפורום מצאתי רק הפניה למאמר על נשים נשואות התומכות בגבר דומיני. האם תוכל להפנות אותי לתימוכין למיקרה שלי. שמעתי על הרבה מקרים של נשים נשואות שגם יש להן קשר עם אישה בצד. איך חיים עם הסיטואציה הזאת בשלום (נפשי)? איזה תנאים נדרשים כיד להמשיך בזוגיות וחיי נישואין לאורך שנים ארוכות? החוסר ודאות לגבי ההמשך מאוד מציק למרות שאשתי אומרת לי באופן מאוד ברור שהיא רוצה להישאר איתי. מאוד. אודה להתייחסותך ואם תוכל להפנות אותי ם למאמרים המדברים על הצד שלי (שיכולים גם לחזק אותי בתהליך הצפוי לי בהמשך). תודה

07/12/2007 | 21:21 | מאת: עידו

תודה רבה עבור תשובתך. אמא שלי פגשה את החבר שלי אחרי שיצאתי מהארון כאשר במקרה הזמנתי אותו אליי הביתה והם חזרו, אמא שלי חיבבה אותו מאוד, בפגישה גם היה אבא שלי שהתנהג בצורה טבעית ונחמדהוגם מאוד חיבב אותו. לאבא שלי עוד לא סיפרתי על היותי הומו, אבל אני מאמין שהוא יודע ושותק בעניין. אין לי מושג אם אמא שלי סיפרה לו...כי כאמור אנחנו לא מדברים על זה בכלל. אגב מאבא שלי אני מקבל מסרים דו משמעותיים, מצד אחד הוא פתאום אומר לי "למה אתה לא מביא את החבר שלך אלינו"? (מבלי לומר דבר על היותי גיי), ומצד שני הוא שואל אותי "אתה לא רוצה להכיר בחורה"? אבל מיד הוא משנה נושא. אין לי מושג מה ההתנהגות שלו אומרת. תודה רבה שוב עבור תשובתך.

08/12/2007 | 11:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידו, לאבות אכן קשה יותר לקבל את הנטייה המינית של בניהם, משום שגברים ככלל הומופוביים יותר מנשים. עם זאת, נשמע שאביך מודע לנטייתך המינית והייתי מציע לפתוח את הדברים, לפחות בשיחות עם אמך, בביקורים נוספים של חברך ובשאלה ישירה לאמך לגבי מה שאבא יודע או לא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

11/12/2007 | 22:06 | מאת: אורית

שלום וברכה, ברצוני לדעת האם נעשו בארץ (ובעולם) מחקרים הבחונים את התמודדותם של הורים של לסביות והומוסקסואלים. אודה מאוד על תשובתך.

07/12/2007 | 15:55 | מאת: עידו

ד"ר גידי רובינשטיין שלום אני בן 27, ועדיין גר עם ההורים. לפני 3 חודשים יצאתי מהארון כלפי אימי, וזאת לאחר שאחותי סיפרה לאמא שלי שאני הומו ושיש לי חבר. (לפני כן רק אחותי ידעה). אמא שלי חיבקה אותי ונישקה אותי, ואמרה ישר שהיא מקבלת אותי. היום לאחר 3 חודשים אמא שלי לא אמרה לי מילה בנושא, ולא שאלה אותי דבר, ומתנהגת אליי באופן רגיל וזהה לחלוטין כפי שהיה קודם ליציאה מהארון (רק שהיא כבר לא שואלת למה אני לא יוצא עם בנות). גם אני לא מדבר איתה על הנושא הזה, ובעצם יש שתיקה מאז היציאה שלי מהארון בנושא הזה. האם התנהגותה נורמלית? מה עליי לעשות?

07/12/2007 | 17:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידו, טוב לקרוא גם על סיפורים כאלה. נשמע שאמך מתנהגת בטבעיות, אך אתה זקוק לאישורים נוספים ממנה. אולי כדאי לספר לה פה ושם על חוויה מיוחדת שחווית עם חברך. אולי כדאי להכיר לה את חברך ולהראות לה בכך שהשד אינו נורא כל כך וקשרים בין בנים אינם רק קשרי מין מזדמנים, אלא יש לך דמות קבועה ויציבה שאיתה אתה בקשר. אשמח אם תעדכן אותנו. אגב, איפה אביך בסיפור הזה? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/12/2007 | 12:05 | מאת: אביבה קומשוב

המשך- חרדת נטישה קיימת -אבסורד 5.האם אדם הקרוב אלי נהרג מכל סיבה שהיא ורגשית אין אני משתחררת מהקשר אליו ,למרות שהוא איננו ואני מצויה כל הזמן בחרדת נטישה האם ניתן לומר עלי כי אני לקוי שכלית שעושה דברים שלא בידיעה? 6. האם אדם המצוי בחרדת נטישה (מבן זוג) פועל באופן בלתי רציונלי ולא אמצויונלי? 7. האם אדם המצוי בחרדת נטישה (מבן זוג) ופועל באופן אמוציונלי -האם פעולות אלו שנעשות על ידו הם פעלות לאחר שיקול דעת או באיבוד הדעת 8. האם אדם המצוי בחרדת נטישה יכול שיפעל רק במישור אחד שלא בשיקול דעת , באיבוד דעת , ברפיון שכלי, ואת כל שאר חייו ינהל באופן שוטף , נורמלי, בצד העסקי, החברתי, 9. האם אדם המצוי בחרדת נטישה מבן זוג יפעל לגרושין ממנו ?

07/12/2007 | 14:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אביבה, הפורום עוסק בקשייהם של אנשים הנמשכים אל בני מינם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/12/2007 | 09:49 | מאת: אמיר

שלום רב, אני בן 28 הומוסקסואל, ומזה 3 שנים שנים יש לי בן זוג, ואנחנו לא גרים יחד. לא סיפרתי להוריי על היותי הומו, אולם ברור לי שהם יודעים שאני הומו. אמא שלי מאוד נרקסיסטית, ומאוד חשוב לה מה חושבים עליה, וברגע שהבינה שאני הומוסקסואל ויש לי בן זוג (ע"י רמזים שנתתי), היא צימצמה את הקשר איתי למינימום במשך שנתיים, וגרמה לשאר המשפחה לעשות כן, ואף ניסתה לסכסך ביני לבין בן זוגי באופן דיפלומטי ולא ישיר. רציתי לודא שאכן הקשר איתי צומצם בגלל היותי הומו, וגרמתי לה להבין שאני פתוח לצאת עם בנות, ואז היא חידשה את הקשר באופן מלא, והפכה לאם דואגת וטובה, וגרמה כך לכל המשפחה לעשות כן. רציתי לדעת האם יש דרך לצאת כלפי אימי ומשפחתי מהארון באופן שיגרום להם לקבל אותי כהומו או לפחות שיגרום לי מינימום נזק ממנה. תודה אמיר

07/12/2007 | 12:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמיר, לפי תיאוריך, אמך שמה את צרכיה לפני צרכיך שלך ובכך מועלת בתפקידה כאם. לצערי, היא והמשפחה שהיא מנהלת אינם האנשים המתאימים לצאת בפניהם מהארון ולצפות לקבלה. יחסה של אמך מעיד על "קבלה על תנאי", כלומר, כשאתה עומד בדרישות שהולמות את ציפיותיה היא מקבלת אותך וכשלא אז לא. אולי לחברך יש משפחה תומכת יותר שתוכל למצוא בה סוג של בית חלופי. אולי תיצור לעצמך קשרים משמעותיים אחרים שיהוו תחליף למשפחתך. הדבר היחיד שאני יכול להציע בקשר לאמך הוא דווקא לשמור על ריחוק שימחיש לה שאתה יכול להסתדר גם בלי קרבתה, כהומוסקסואל. לא הייתי מדגיש את הנושא ולא הייתי מדבר עליו, אך התרחקות שלך (במקום החיפוש המאוד טבעי ואנושי אחר קרבה) היא ההזדמנות היחידה ליצור אצלה מוטיבציה לראות בך בן. אני יודע שאלה מילים קשות מאוד וייתכן מאוד שלצורך מאבק זה תזדקק להיעזר במטפל גיי-פרנדלי שישמש מקור תמיכה עבורך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/12/2007 | 01:15 | מאת: פלוני אלמוני

לד"ר גידי רובינשטיין שלום, קראתי בעיון רב מספר הודעות שנכתבו בפורום לגבי הטיפול לשינוי האוריינטציה המינית של "עצת נפש", וכמי ששואף להתבונן על העניין באופן אובייקטיבי לחלוטין ולא מתוך רצון לתקוף את הדת, רציתי לשאול אותך מספר שאלות: האם אתה מכיר את שיטת הטיפול הזו, והאם אכן ידוע לך באופן אישי על מקרים כמו זה של הבחור שכתב כאן, קרי אנשים שאכן הצליחו להמיר את נטייתם, והפכו מהומוסכסואלים להטרוסכסואלים מוחלטים? האם במהלך עבודתך, כפסיכולוג קליני, נתקלת בהומוסכסואלים שטופלו בשיטה זו, והאם אתה יכול לומר באחריות מלאה ששיטה זו מהווה כישלון חרוץ? (בסה"כ שומעים לא פעם את הטענה כי שינוי מסוג זה הוא בהחלט אפשרי, וקצת קשה לי להאמין שאין בכך שמץ של אמת) כמו כן, אודה לך אם תוכל להסביר לי בבירור מהם היסודות העיקריים שעליהם מבוסס טיפול זה. בכבוד רב ובברכת חג חנוכה שמח, פלוני אלמוני

07/12/2007 | 12:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום פלוני אלמוני, נתקלתי בהחלט במקרים שהיו "ניצולי" טיפול המרה כזה או אחר, לאו דווקא ב"עצת נפש" אלא טיפולים שנערכו ע"י פסיכולוגים המאמינים ששינוי נטייה מינית הוא עניין של רצון. לא נתקלתי באופן ישיר במטופלים שנעלמה אצלם לחלוטין המשיכה לבני מינם, אלא במטופלים שהכריחו את עצמם, כתוצאה מטיפול כזה, לקיים יחסים עם נשים. לרוב יחסי המין עם הנשים היו תוצאה של משיכה קלה שקיבלה חיזוק בטיפול. אולם אי-אפשר ליצור יש מאין ובמצב שבו אין כלל משיכה לנשים אי אפשר ליצור אותה ואז אכן אדם שעובר טיפול כזה נותר קרח מכאן ומכאן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/12/2007 | 23:49 | מאת: פלוני אלמוני

שלום לך ד"ר גידי רובינשטיין ותודה על התייחסותך הרצינית לשאלתי. השאלה שלי מתייחסת ספציפית לטיפול של "עצת נפש", ומה שאינני מבין הוא מהם היסודות עליהם מבוסס טיפול זה. אני יודע שישנם עדיין פסיכולוגים שנסיונותיהם לשנות את נטייתם המינית של הומוסכסואלים עלו בתוהו, אך השאלה שלי היא לגבי "עצת נפש": מהי הדעה הכללית הרווחת בנושא זה, על מה בדיוק מבוסס הטיפול, והאם אתה, באופן אישי, יכול לומר כי לפחות בחלק מהמקרים ניתן להפיק ממנו תועלת? בברכת חג חנוכה שמח, פלוני אלמוני

05/12/2007 | 21:45 | מאת: הומו לשעבר סטרייט לחלוטין כיום

לד"ר גידי רובנשטיין הנכבד. אני מתפלא עליך מאוד בקשר לתגובתך בעניין עצת נפש. כנציג האקדמיה וכאדם נאור הייתי מצפה שתעלה נתונים נכונים ומדויקים כלפי אירגון כלשהו,גם אם יש בניכם מחלוקת,גם אם השקפת עולמכם שונה באופן קוטבי. לשם הדיוק אני מתקן. עצת נפש לא מעסיק כלל וכלל אנשים,כולם מתנדבים. אפילו ההכשרה המיקצועית שהיא ארוכה מאוד,קשה ומפרכת,היא ללא תשלום (תנאי הקבלה קשים מאוד,ומהוים סינון מחמיר). בנוסף לא ניתן שם כלל וכלל טיפול,אלא יעוץ הכוונה,תמיכה ריגשית,נפשית והפניה לפסיכולוגים ופסיכיאטרים מקצועיים ומפורסמים. בנוסף לא יושבים שם "רבנים"(שבקונוטציה שהעלתה מתקבל הרושם כאילו מדליקים שם נרות שבת מבוקר ועד ערב...) אלא מתנדבים שעוברים הכשרה מקצועית רצינית ורובם המכריע מגיע משדה החינוך,ההוראה,יעוץ חינוכי במוסדות מפורסמים ומעולם טיפול הנפש כפסיכולוגיה,פסיכותרפיה,פסיכודרמה וכו' ואם תוכל להסביר את המושג שכתבת גישה "הומופובית ערכית מוסרית" הערך של המוסריות הדתית (שאינה שונה מכל מעשה ניאוף אחר כגון סחר בנשים/אונס/בעילת אישה נשואה)מוליד הומפוביה,או שההומופוביה מולידה גישה ערכית מוסרית?? ובכלל זה לא נראה למתבונן האינטלקטואל כסתירה בין גישה הומופובית מחד-לערכים מוסריים שיוצרים גישה טיפולית למעונינים המטפלת בכפפות של משי במי שבחר באלטרנטיבה אחרת מחייהם האומללים של ההומוסקסואלים-מאידך?? ושאלה אחרונה, אתה מכיר משהוא שיצא קרח מכאן ומכאן,למרות שהגישה של הטיפול הזה שהומוסקסואליות זה דבר נרכש ותמיד ניתן להחזיר את הגלגל אחורה,ובעיקר שהטיפול הוא בשיטת הנדנדה,ותמיד ניתן לעצור את התהליך אם יש חוסר שביעות רצון,שניכר כבר מהתחלת הטיפול. אשמח לתגובתך המלומדת והמחכימה.

07/12/2007 | 11:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, לפי ניסיוני וניסיונם של מטפלים רבים אחרים, לא ניתן להכחיד משיכה מינית לבני אותו מין. ניתן, במקרים מסוימים, לשנות את ההתנהגות - בעיקר אצל מי שיש לו משיכה לנשים ומוטיבציה עזה להקים משפחה - ע"י הפסקת יחסי מין עם בני אותו מין. בהחלט היכרתי אנשים שלאחר טיפול המרה נותרו קרחים מכאן ומכאן, אם כי יש לציין שהמקרים שהיכרתי לא עברו טיפול ב"עצת נפש" אלא אצל פסיכולוגים חריגים שניסו לשנות את נטייתם המינית, למרות הנזק הידוע שבדבר. נדרש טיפול ארוך ועמוק כדי לתקן את הנזקים שהתבטאו בתחושת סירוס כללית ודיכאון שנבע מכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

04/12/2007 | 21:55 | מאת: יואב

שלום לעומר ולבאי הפורום! קראתי את הדברים שכתבת, והם חיזקו אצלי מאוד הבנה שהולכת וקונה לה שביתה בהבנת המבנה והמניעים הסוציולגים והפסיכולגים של ההומוסקסואל,שככל הנראה נוגדת את עמדתו של ד"ר גידי המלומד. המשיכה (ולאו דוקא המינית) הגברית לנשים היא הדבר הטבעי ביותר. היא כמו האש הנמשכת כלפי מעלה, כמו מגנט למתכת וכו'. ההיגיון העומד מאחורי טענה זה מתבסס על ההבנה הבראשיתית המושתת על פסוקי הטקסט המקראי הבאים: ו?י??ק?ר?א ה?א?ד?ם ש??מו?ת, ל?כ?ל-ה?ב??ה?מ?ה ו?ל?עו?ף ה?ש???מ?י?ם, ו?ל?כ?ל, ח?י??ת ה?ש???ד?ה; ו?ל?א?ד?ם, ל?א-מ?צ?א ע?ז?ר כ??נ?ג?ד?ו?. ו?י??פ??ל י?הו?ה א?ל?ה?ים ת??ר?ד??מ?ה ע?ל-ה?א?ד?ם, ו?י??יש??ן; ו?י??ק??ח, א?ח?ת מ?צ??ל?ע?ת?יו, ו?י??ס?ג??ר ב??ש??ר, ת??ח?ת??נ??ה. ו?י??ב?ן י?הו?ה א?ל?ה?ים א?ת-ה?צ??ל?ע א?ש??ר-ל?ק?ח מ?ן-ה?א?ד?ם, ל?א?ש???ה; ו?י?ב?א?ה?, א?ל-ה?א?ד?ם. ו?י??אמ?ר, ה?א?ד?ם, ז?את ה?פ??ע?ם ע?צ?ם מ?ע?צ?מ?י, ו?ב?ש??ר מ?ב??ש??ר?י; ל?ז?את י?ק??ר?א א?ש???ה, כ??י מ?א?יש? ל?ק?ח?ה-ז??את. ע?ל-כ??ן, י?ע?ז?ב-א?יש?, א?ת-א?ב?יו, ו?א?ת-א?מ?ו?; ו?ד?ב?ק ב??א?ש??ת?ו?, ו?ה?יו? ל?ב?ש??ר א?ח?ד. ו?י??ה?יו? ש??נ?יה?ם ע?רו?מ??ים, ה?א?ד?ם ו?א?ש??ת?ו?; ו?ל?א, י?ת?ב??ש??ש?ו?. (ספר בראשית פרק ב) הנובע מן הפסוקים הללו הוא ההכרה, שהאישה היא ההשלמה של הגבר ("עצם מעצי ובשר מבשרי"), וזה גם ההסבר למה האשה נקראת אשה - "כי מאיש לוקחה". הת'כלס של מה שאני רוצה לטעון, הוא שכל גבר, לא משנה כמה הוא נמשך לגברים, ולא משנה עם כמה עם גברים הוא יהיה - אף גבר אבל אף גבר, לא יוכל להעניק לו מה שאשה יכולה להעניק. אינני מדבר פה ברובד הפיסיולגי והאנטומי, שפה זה ברור. אני מדבר ברובד הנפשי-הנשמתי. אני מקבל את התפישה המיושנת, שהיום יותר יותר חוזרת לעולם המחקר, של החלוקה המהותנית בין גבר לאשה, על סוגים שונים של אינטלקט או יותר נכון כישורים (כמובן שזה לא מוחלט ומשתנה בין איש לאיש ובין אישה לאשה) ועל כן המשיכה בין גבר לאשה איננה רק משיכה גרידא! מדובר בתנועה! תנועה נפשית!! תנועה לשיבה הבראשיתית להתאחד מחדש עם האשה - שזה המביא לשלמות האמיתית של האדם. שכן, מיהו האדם ע"פ המקרא? התשובה: "זכר ונקבה בראם, ויקרא את שמם אדם ביום הבראם". שימו לב! הזכר והנקבה ביחד קרואים אדם! כי זה השלם! זוהי האחדות הבראשיתית. עבור מי שמקבל את נקודות ההנחה שהנחתי יכול להגיע למסקנה הבאה: הומוסקסואליות פעילה, הינה חתירה נגד טבע זה של האדם, נגד התנועה הטבעית הזאת, הפיזיקלית כמעט שמתרחשת. היא יוצרת חיכוך עם המציאות הקיימת. כמו לגזור את הילד החי, כמו המגנט שמנסה לברוח מהמקרר, כמו המים שמנסים לזרום במעלה הנר. כאן אני חייב להדגיש: אינני מזלזל כלל וכלל בנטיותיך המיניות. לא שלך ולא של ציבור ההומו-לסבי. אינני מבטל אותם בהינף יד. אז מה כן? אני מתבסס על הטענה שלגבי 80% מההומוסקסואלים האוריינטציה המינית איננה מהותית, אלא נובעת מגורמים פסיכולגיים כאלה ואחרים שע"פ רוב קשורים בילדות, התבגרות, יחסי אבא-בן (מה שנקרא תסביך אדיפוס ההפוך), סביבה וחברה, וכמובן קווי האופי האישיים של האדם ודרך תגובתם לסיטואציות שונות. מתבססים על כך מחקרים על רה-אוריינטציה, תרפיה רפארטיבית, התנהגות נוירוטית, נרקסיזם עמוק ואינפנטליזם ועוד, שלא כאן ארחיב עלינם. ע"פ תזה זו, אפשר למצוא גם הסברים שונים איך למרות השקפת המקרא בכל זאת יש משיכה מינית לבני אותו המין. הבולט בהם, לדוג', הוא הארוטיזציה - החלת איכויות ארוטיות על דמות שהגבר רוצה להידמות (בד"כ יותר גברית מאותו הגבר שאולי היא גורמת לו לתחושת נחיתות). זה מסביר מאוד למה, זוגיות הומוסקסואלית איננה מחזיקה מעמד, ולמה ידוע כ"כ שיש הרבה בגידות במגזר זה - כי הביסוס של הזוגיות, במודע ולרוב שלא במודע, הוא על יחסי מין וסיפוק צרכים אנוכיים. כאשר אלו מתפוגגים, או כאשר צריכים ריגושים אחרים - הקשר הולך ומתפרק. האם לזה יקרא זוגיות? כל זה על קצה המזלג ואפשר וראוי להרחיב את היריעה, אך רק רציתי להעיר להאיר נקודת מבט שונה לחלוטין, שכפי שכבר אמרתי הולכת ומתבססת יותר ויותר. היה חשוב לי, במיוחד בגלל שהחשיבה הזאת ממש לא נחשבת אופנתית וכמובן שהגופים ההומו-לסבים לא מכירים בה ולכן היא מתקשה להיכנס למיינסטרים. יותר היה חשוב לי שתדע, שע"פ רוב, ואולי גם לגביך, יש אפשרות לשינוי האוריינטציה המינית. ושאין צורך לחיות בזהות כפולה, בדואליות, בחיים עם גבר שאין לי ספק שלא יוכל להעניק לך את מבוקשך האמיתי - את ההשלמה שלך, את החצי השני שלך. אשמח לשמוע תגובות יואב

05/12/2007 | 15:28 | מאת: מבולבל

בקשר אליך אין שום בלבול..אתה בטוח הומו.מזכיר לי את הרפובליקנים בארה"ב שמטיפים נגד ההומוסקסואליות,ובחדרי חדרים עושים את מה שעושים. את מי אתה מנסה לשכנע עם ההטפה הזו?אותנו או את עצמך? למה אתה בכלל נכנס לפורום הזה?בתקופה שהייתי סטרייט לגמרי בכלל לא עלה בדעתי להכנס לאתר שכזה. ולצורך הויכוח,נניח שאתה צודק וההומוסקסואליות נובעת מסיבות פסיכולוגיות,קשר עם ההורים וכו'.אז יש דרך לבטל את כל התהליכים שהתבשלו בנפשו של אדם במשך שנים ולהפוך אותו לסטרייט?אני לא שמעתי על משהו בסגנון,ובטח לא על תאוריה לא דתית. אתה בסה"כ בן אדם די הזוי,ללא ספק בעל בעיות זהות מינית,שמתעטף בשפה עאלק מדעית או גבוהה כדי להסתיר את חוסר האינטיליגנציה שלך.

05/12/2007 | 21:02 | מאת: לידידי המבולבל וליואב

לידידי המבולבל! אינני מבין מדוע אתה מתקיף כה קשות את יואב שבסך הכל בא להניח על השולחן חוות דעת קצת שונה ממה ששמעת? מדוע להפןך אותו להומו? אולי הוא היה פעם והיום כבר לא(אני אישית מכיר הרבה כאלו,אז שלא יגידו שזה לא קיים.....)? אולי הוא כלל לא היה אף פעם הומו אלא שפשוט רוצה לעזור לבעלי נטיות הפוכות שמעונינים לצאת מזה?? אולי הוא הומו שבא לשתף ולחלוק עם הציבור מה שלמד כדי לקבל חיזוק להתמודדות ולסבל שעובר יומיום?? ידידי!!! אנחנו במדינה דמוקרטית!! בוא נכבד את עצמינו בזה שנכבד את ההשקפות השונות,גם אם הם לא הדברים שאנחנו רגילים/אוהבים לשמוע. בסוף אחרי שנשמע את מגוון הדעות ,נוכל לשקול בהגינות כלפי עצמינו,ולבחור!!! אף אחד לא מכריח אף אחד לנהוג כהשקפתו. וכעת לגופו של עניין. אין כזה מושג טיפול דתי/תאוריה דתית/תאוריה דתית טיפולית.אין.לא היה.וגם לא יהיה. המשפטים הללו הם שיבוש של מושגים אחרים ואסביר אותם בקצרה. היהדות,(ואולי גם דתות אחרות) לחלוטין אינה שוללת משיכה הומוסקסואלית,היהדות אינה רואה בנימשך לגבר אחר משהו סוג ב' וכדו' היהדות אינה סובלת מהומופוביה(ובודאי לא א-לוקים שברא גם את ההומואים.....). מה שכן היהדות אוסרת לחלוטין,בלי שום מקום לעירעור ודיון,זה קיום יחסים הומוסקסואלים. וזה אומר שכל עוד מי שנמשך לגברים,ולא מקיים איתם יחסי מין,יכול להחשב מבחינת היהדות לצדיק גמור! הבעיה מתחילה בסבל הכפול והמשולש של הנמשכים לגברים: א.הם מנועים מלקיים יחסי מין לגמרי(כי עם נשים הם לא יכולים) ב:אין הם יכולים לשאת אישה וללדת ילדים ולהשאיר אחריהם קיום והמשכיות בעולם. ג:מעמד חברתי ויחס בלתי הולם באפן גורף מצד החברה כולל(לרוב)אפילו בני משפחה הקרובים ביותר. בשל המצב העגום של אותם בעלי משיכה הפוכה,ובשל הסבל הגדול שהוא מנת חלקם,ישבו מיטב הפסיכולוגים והפסיכיאטרים וניסחו טיפול מיקצועי (או כמה סוגי טיפולים,למען האמת) טיפולים שהוכיחו את עצמם לאין ספור ויש עדויות לאין מספר של אנשים שהקימו משפחות, ילדו ילדים,וחיים באושר אמיתי ומעידים על עצמם שהם לא מבינים איך נמשכו בעברם, לגברים. בשל הצלחת הטיפול,כיום,בשנים האחרונות הטיפול לא משמש רק הומוסקסואלים דתיים,אלא גם חילונים,נוצרים ערבים וכו' ולמען האמת זה טרנד חדש,אומם די "חדשני", שנתקל בחוסר אימון ובהתקפות,אבל עובדתית,זה יוצר סחף.הפניות לאירגונים הדתיים(לטיפול הלא דתי שלהם...)הולכים וגוברים מיום ליום,וניתן לברר זאת בקלות! כמובן שעל הדרך ממילא נפתרות אין ספור בעיות נוספות,כגון: בעיות בביטחן העצמי,בדימוי עצמי נמוך,בשינאה עצמית,בעיות תקשרות,בעיות עם המשפחה/ההורים/האבא,פחדים מסוגים שונים, וכמובן שיש העצמה אישית גדולה מאוד בכל התחומים,המוטיבציה להתקדמות בחיים עולה לאין שיעור,ועוד הרבה דברים טובים כמתנה מן מצד. הבעיה האמיתית של הגישה הזו היא שבשביל הטיפולים הללו צריכים מוטיבציה עצומה,כח רצון אמיתי וחזק והתמודדות רצינית יומיומית עם המשיכה הזו,מה שגורם להרבה אנשים לנסיגות ולמשברים ומאריך את תקופת הטיפול. ופה, לנישה הזו נכנסים האירגונים האחרים,אלו שמציגים את שיטות הטיפול הללו כשרלטנות,כשקרים,כמזיקות,"כדתיות",כהטפות...(כאילו שהפסיכולוגים מקריאים פרקים מהתנ"ך או מאיימים באש הגהינום.....)כלא מספיק מקצועיות וכדו', ומציעים אלטרנטיבה נהדרת!!!! פשוט וקל! קשה לך להתמודד?? אז אל תתמודד! תאהב את עצמך כמו שאתה! אם כולם יסלדו ממך,נקים לך קהילה שתכיר בך ושם יקבלו אותך! אתה רוצה ילד?? תאמץ ילד! אומנם הוא לא יהיה שלך והוא יסבול נורא כל חייו,ויתכן שגם יהפך בעצמו להומו(וזה נורא לא מוסרי) ואם לא,אולי יפתח הומופוביה כנגד שני אבותיו. אם אחד מאבותיו ישחק את תפקיד האמא(הפסיבי)הרי שתהיה לילד פגיעה קשה בגבריות שלו,וסתירה נוראית באישיות,כיון שיש לו שני גברים בחיים שלו -שמהם צריך ללמוד דמות גבר מהי,-שהם שונים אחד מן השני.שלא לדבר על זה שדמות אמא וחום אימהי לא יהיה לו ומי לא זקוק לאמא??? מסתבר מאוד שיהיה דחוי ומשוקץ מבחינה חברתית בכיתה ובשכונה,במיוחד אם הורי חבריו יסבלו מהומופוביה וזה החינוך שיורישו לילדיהם.ואם המורים שלו יהיו כאילו...כואב הלב לחשוב על אוסף נדיר של בעיות נפשיות שהילד הזה יפתח כבר מגיל צעיר. אבל מה זה חשוב אם אפשר לא להתמודד?? ואם תרצה להתחתן?? אזי הסיכויים לנישואיים מונוגמיים כמעט לא קיימים,כפי שדר' גידי הנכבד ענה פה בפורום שזה כמעט לא קיים ואין רישום של זוג הומו שהגיע לזיקנה מתוך יחסי אהבה רצופים. ואם בן זוגך יבגוד בך?? לא נורא אל תתמודד!!! פשוט תמצא משהו חדש. ומה יקרה כאשר תתבגר והגוף שלך לא ינצוץ במועדונים ולא ימשוך בני זוג פוטנציאלים??? אז מה? תזדקן ערירי?? מול המחשב גולש באתרי פורנוגרפיה??? עכשיו ברור למה מה שכתב יואב זו לא הטפה?? ברור מדוע זה לא טיפול לדתיים בלבד?? ברור למה הגישה הכביכול "דתית" נהפכת לאופנה וסוחפת אחריה את חברי הקהילה?? עכשיו תשקול מחדש ותחליט מה בא לך! בהצלחה!!!!

01/12/2007 | 01:11 | מאת: אורי

שלום, קוראים לי אורי ואני בן 18 לפני גיוס, והייתי שמח לעצתך. בתקופת המעבר הזאת שבין סיום הלימודים לגיוס יצא לי הרבה זמן לשבת ולחשוב עם עצמי, גם אם לא רציתי(ומזל שיצא לי). מגיל 12 בערך אני מרגיש שאני נמשך לגברים, אך היה ברור לי(מעניין למה...) שאני לא הולך לממש את הנטייה הזאת. כאילו המצב הטבעי זה לשקר לכולם וכל אפשרות אחרת היא בלתי סבירה(לא שלא ידעתי שקיים אורח חיים הומוסקסואליים, פשוט לא חשבתי לקיים אותו). עברו עליי חודשיים סוערים מאוד בזמן הזה שיצא לי לחשוב הרבה. לפתע כעסתי נורא על כך שאני צריך להתפשר על חיים שגם במצב הכי-הכי אופטימלי שלהם, הם סבירים. עצבן אותי שכאילו הוכתב מלמעלה שהדבר הזה(וסליחה על הקיטשיות) שנכתבו עליו אלפי שירים\סיפורים\סרטים\מחזות - אהבה, אני לא אוכל לחוות אותו לעולם. כעסתי כי ידעתי עוד מגיל 12 שאני הולך להתחתן עם אישה שעבורי לא תהיה יותר מידידה. נראה היה לי כאילו עליי "לעבור" את החיים האלה שכמה שיותר "הצלחה". כלומר - אישה, ילדים, עבודה טובה, משכורת טובה. אבל כאילו יש חור גדול בין כל אלה. אז עשיתי כל מה שיכולתי כדי להבטיח את ההצלחה הזאת(שבדיעבד, ודאי יעזור לי עוד בהמשך) - הוצאתי תעודת בגרות מצויינת, שקדתי לפסיכומטרי והוצאתי ציון גבוה, ניפחתי תחביב שלי(נגינה) למימדים מפלצתיים של אובססיה כדי שמשהו יניע אותי קדימה. הכול כדי להרגיש שהכול טוב. כאילו צריך כבר לעבור את החיים האלה, ולא לחיות אותם. אני בטוח שהביטוי הנפוץ הזה "לחיות בשקר" הוא קשה מאוד לתפיסה עבור מי שלא צריך או יצטרך לחוות אותו. הרגיז אותי שגורלי נחרץ כבר, וגם אם כל שאר הדברים יילכו מעולה, אני לא אהיה באמת באמת מאושר(אפילו אם אף-אחד לא באמת מאושר, לפחות יש לו תקווה להיות כזה יום אחד) החודשיים האלה היו לי קשים מאוד. מחשבות כאלה הטריפו אותי ורדפו אותי 24 שעות ביממה. חשבתי שאני יוצא מדעתי. לאט לאט ובהדרגתיות התחלתי להבין שאני לא באמת צריך להתפשר, ואפשר לומר שהפנמתי את המשפט It's OK to be gay. הרי אולי המסלול הזה הוא קשה יותר, אבל הוא גם מגיע רחוק יותר, אז כבר אגרתי כוחות לקשיים שבדרך(אני עדיין מאמין שיש להומואים הרבה יותר מכשולים בדרכם) וזהו. החלטתי שזה רק עניין של זמן עד שאני יוצא מהארון. היום אני יכול להגיד בפה מלא שאני שלם ב 100% עם מי שאני. במהלך החודשיים האלה הייתי חייב לשתף מישהו כי אלה היו באמת החודשיים הכי נוראיים בחיי. סיפרתי לידידה טובה שלי שקיבלה בהבנה, ולאחותי הגדולה איתה אני בקשר טוב מאוד כמה שבועות אח"כ - היא הייתה בהלם מוחלט, אבל אחרי יומיים של הלם זה כבר ממש לא היה אצלה ביג דיל וגם היא קיבלה בהבנה. עם היציאה בפני ההורים החלטתי לחכות. אני מודה שאין לי עוד ניסיון מיני לא עם בנים ולא עם בנות, אבל אני באמת באמת בטוח שאני לא נמשך לבנות ורק נמשך לבנים ואני באמת מתקשה להאמין שניסיון מיני כלשהו ישנה את דעתי. שאלה בטוח תעלה בזמן היציאה מהארון בפניהם היא האם אני בטוח. אני בטוח. אבל אני מניח שעצם זה שאין לי שום ניסיון מיני ייתן להם שביב של תקווה שלא נראה לי בריא לתהליך ההשלמה שהם ייאחזו בו. מצד שני, אני מתגייס בעוד כחודשיים, ואני הולך להיות בתפקיד שלי מעט מאוד בבית. לא מתחשק לי לספר להם במהלך השירות ואז לחזור לבסיס לשבועיים לתת להם להתבשל בזה בלעדיי. לא רוצה את המרחק הזה כשאני מספר להם דבר כל-כך כל-כך חשוב. יהיה לי קשה מאוד לצלצל הביתה כשאני בבסיס או לחזור הביתה שבועיים אחרי שהטלתי את הפצצה ולראות את התוצאות. לא מתחשק לי לחכות 3 שנים עכשיו כדי לספר להם, כי הם הורים באמת מעולים ומעולם לא לחצו עליי לשום דבר ומגיע להם שאני אספר להם את זה, וגם לא מתחשק לי להסתיר את זה עוד כל-כך הרבה זמן. חוץ מזה, אני מרגיש כאילו אני באמת מתחיל פרק חדש בחיי, גם אם זה לא יבוא לידי ביטוי חיצונית. כלומר, לא בוער לי להתנסות עכשיו-עכשיו - אבל יש לי כיוון, כיוון שאני הרבה יותר שלם איתו מאשר הכיוון שהיה לי לפני שנה. אני רוצה להתחיל את הפרק הזה ולחתום את הפרק הקודם(לא שהיה כל-כך כל-כך רע, אבל מספיק מספיק לשקר). אני רוצה לספר להורים. להפוך את זה לעובדה קיימת. מצד שני, אני היום מאוד מאוד מאושר ושמח עם מי שאני כמו שלא הייתי כבר שנים. צריך להבין שפתאום האופקים התרחבו באופן משמעותי והאור בקצה המנהרה, גם אם קשה להגיע אליו, נראה הרבה הרבה יותר בהיר. אני לא יודע אם יש לי את הכוחות לראות אותם עוברים את מסלול ההשלמה המייאש כל-כך צמוד למעבר שלי. זה כאילו לחזור קצת שני צעדים אחורה ורק אז שלושה צעדים קדימה. כאילו זה כופה עליי שוב לראות את החסרונות שבזה, את ה-"אולי זה לא באמת" וכל מה שזה כולל. בגלל הסיבות האלה אני מתלבט אם לספר עכשיו או לא לספר עכשיו(מדובר אך ורק בעניין של תזמון, אני הולך לספר). דרך-אגב, אני יודע שממליצים לא לספר להורים עד שמגיעים לעצמאות במידה מסוימת, אבל אני באמת באמת באמת לא רואה שום אפשרות שהם יקשו עליי - אני בטוח שהם יעשו הכול כדי להקל. אני לא יכול להדגיש מספיק כמה מצב של זריקה מהבית או התנכלות הוא מצב בלתי-אפשרי(במקרה הכי הכי גרוע שגם הוא נשמע לי מאוד מאוד לא סביר זה התנכלות להומוסקסואליות עצמה, לא אליי). - כך שזה מבחינתי לא שיקול. הייתי מסביר למה לדעתי מצב של זריקה מהבית או התנכלות הוא בלתי אפשרי, אבל כבר יצא ארוך נורא. בקיצור - אני נורא נורא רוצה שיידעו כבר, אבל אני לא יודע אם יהיה לי את הכוח לתהליך כרגע(נשמע יותר דרמטי ממה שזה). מצד שני, לא יכול להחזיק את זה בבטן עוד שלוש שנים אבל מעדיף להיות בקרבתם בתקופה הקשה. ממש לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, לא יודע מה לעשות. מה כדאי לעשות לפי דעתך? תודה רבה רבה מראש :-)(וסליחה אם הארכתי יותר מדי במילים - עכשיו רק ראיתי שיצא ארוך כ"כ)

01/12/2007 | 10:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורי, קראתי בעניין את פנייתך המפורטת. יש לי הרגשה שאתה מבלבל קצת בין ההומופוביה (הפחד מהומוסקסואליות של עצמך) ובין קבלתך ע"י ההורים ויציאתך מהארון בפניהם. יש גישות שונות ליציאה מהארון ולפני שאתה עושה זאת הייתי בודק עד כמה הוריך יכולים לשמש לך גורמים תומכים שיעזרו לך לקבל את עצמך. לעיתים קרובות אנו נתקלים בהורים מסורים וטובים שעם הגילוי עושים הכול כדי ללחוץ על הבן להשתנות וזה הדבר האחרון שאתה זקוק לו. המלצתי לך היא להתייעץ פנים אל פנים עם מטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לעשות את ההפרדה בין הקבלה שלך את עצמך ובין קבלתך ע"י ההורים ולעשות הערכה של המצב, עד כמה הוריך אכן יכולים לשמש גורמי תמיכה בתהליך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/11/2007 | 11:26 | מאת: יונית

נתקלתי בבחורים הומואים בעלי מראה נשי ובבחורים הומואים שריריים וגבריים הכיצד? הרי בחור שרירי וגברי אמור להיות בעל נטיה לנשים ?

01/12/2007 | 10:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יונית, תפיסתך סטראוטיפית מאוד ונובעת מדעות קדומות, לפיהן הומואים הם נשיים וסטרייטים הם גבריים. חלק גדול מהמגזר ההומוסקסואלי מבלה שעות רבות במכוני כושר כדי להגיע למראה שרירי, אותו מראה שהם גם נמשכים אליו וגם רוצים להידמות לו. לא כל מי שניחן במראה כזה הוא אכן גברי, אך חלק גדול מההומואים הם גבריים. בקיצור, המציאות הרבה יותר מורכבת ממה שאת תופסת אותה והומואים רבים הולכים למכוני כושר כדי להיראות מושכים וכדי להידמות למראה שאליו הם נמשכים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

27/11/2007 | 20:11 | מאת: חסוי

שלום לד"ר פניתי כבר לכמה פורומים ותמיד התשובה הייתה זהה,אתה לא הומו אלא יש לך רגשות וחרדות בקשר לסקס ולביצועים,אני מעוניין גם בפרשנות שלך אם אפשר,כתבתי בפורומים כך: אני רווק בן 26 ומזה שנתיים (לאחר שחברה שלי עזבה אותי) יש לי הרגשה רעה כזאת שאני לא יכול להסביר(אני משער ומאמין שהיא עזבה בגלל הסקס שהיה לא מספק) כיום יש לי חברה וגם כרגע יש לי קושי בחדירה (הבעיה הנ''ל הייתה תמיד קיימת). ברצוני להוסיף שאין לי נסיון רב עם נשים, הייתה לי התרגשות עצומה ממש לפני החדירה דבר שהיה גורם לנפילה של הזיקפה(כיום אפילו הזיקפה לפני..לא מגיעה או מגיעה בקושי) המצב הגיע לזה כשהתחלתי לחשוב שאני הומו, אבל אני יודע שאני נמשך לנשים המחשבה הזאת לא עוזבת אותי ומפריעה לי גם בחיי היום יום. לאחרונה אני גם נמנע מחברותם של בנים, גם מבט עושה לי רע(אני רוצה לציין שפיזית לא הייתה לי זיקפה על גבר אף פעם,אבל יש תחושה כאילו משהו שם למטה זז,דבר שהוא לא נכון) אני לא יודע מה זה. בבקשה תנו לי עיצה. מה זה יכול להיות ומה אני עושה??? תודה רבה על התשובה

27/11/2007 | 22:10 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, עקרונית משיכה לגברים, כלומר הומוסקסואליות, נקבעת עפ"י "אהבת מרדכי" ולא עפ"י "שנאת המן", דהיינו, על דרך החיוב. במילים אחרות, במידה ויש לך משיכה לגברים ועוררות מינית למראה גבר, תהייה מוגדר הומוסקסואל. אם יש לך בעיות בתפקוד המיני עם נשים, אין בהן כדי להפוך אותך להומוסקסואל. עם זאת, צריך לבדוק יותר מקרוב מה קורה לך שם למטה (או יותר נכון למעלה) למראה גברים כי אתה בכל זאת מתאר קצה קצה של עוררות מינית למראה גברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

27/11/2007 | 22:42 | מאת: חסוי

תודה רבה על התשובה אז איך בדיוק אני אוכל לדעת?כאילו כשאני כם בחורה יש לי זקפה גם אם בעייתית ולעומת זאת עם דברים אין .. זה ממש מדכא..

25/11/2007 | 00:43 | מאת: שםבדוי

אני חייל (תומך לחימה) בן 19, שרק לאחרונה התחיל להתמודד עם העובדה שאני כנראה הומו - וזאת בעקבות תחושת המיאוס שבלשקר לעצמי ולאחרים, וגם תחילת מפגשים עם פסיכולוג. עם זאת, אני עדיין מרגיש תקוע מבחינת יציאה מהארון - דבר שנראה בלתי אפשרי, הן בגלל עצם השיתוף עם הקרובים אליי, והן בגלל שאני בעצמי לא סגור על מי שאני, מה שאני רוצה להיות וכו'. אני חושב שהדבר נובע בעיקר משמירה של כל הרגשות והמחשבות בפנים מבלי להפוך אותם ל"אמיתיים", ועל כן הייתי מעוניין לדבר עם מישהו (חוץ מהפסיכולוג שלי) - שבמצב דומה לשלי. אני חושב שזה יעזור לי להפוך את כל הסיפור ליותר ממשי, ויהיה אפשר להתקדם גתוצאה מכך. זאת לפחות התקווה. למרות כל זאת, אני עדיין לא מרגיש מוכן באמת להיפגש עם אנשים שעוברים דבר דומה - בשלב זה, אני מעדיף להישאר אנונימי, כי "להתגלות", במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל, מפחידה אותי יותר מדי. אני חושב שפיתרון הביניים הכי מוצלח כרגע הוא התכתבות באי-מייל - האם אתה יכול לעזור לי בזה? להפנות אותי למישהו במצב דומה, שירגיש בנוח לדבר איתי? והאם אתה חושב שזה הפיתרון כרגע, או שיש לך הצעה אחרת בשבילי? תודה מראש, עזר לי מאוד לקרוא חלק מהתכנים באתר שלך (כמו שהפחיד אותי מאוד לקרוא חלק אחר של התכנים). אם עוד מישהו קורא את ההודעה הזאת, ורוצה להתכתב איתי בנושא, אני אשמח.

27/11/2007 | 19:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שם בדוי, יש בחורים רבים במצבך. אתה יכול, כמובן, להיעזר בפורום הזה ואם תשאיר כתובת מייל שלך ייתכן שאנשים במצב דומה יפנו אליך. כמו כן, באתר של www.igy.co.il אתה יכול למצוא מענה הולם, אם בצורת מתנדב אנונימי, אם בצורת אדם במצב דומה ובכלל אני ממליץ להתקשר לגוף הזה ולהקשיב למשאבים שיש לו להציע. הם רבים ויצירתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

27/11/2007 | 19:54 | מאת: גישה חדשה

אם אתה מפחד להיות הומו,ואינך מעונין להיות כזה,אז מדוע שלא תפנה לאתר של "עצת נפש" יש להם גם קו סיוע אנונימי והם יסיעו לך בכל פניה.יש לציין שיש להם ניסיון עצום והם בעלי מקצוע מעולים מהשורה הראשונה. נכון שהגישה שלהם שונה באופן קוטבי מהגישה של "איגי" וכן מהשקפת עולמו של ד"ר רובינשטיין הנכבד,שהם מעודדים את האדם להשלים עם מה שהוא וללמוד לאהוב את עצמו ולחיות עם זה,ואילו בעצת נפש גורסים דוקא כן להילחם וכן להתמודד וכן לצאת מהמצב הזה. אולי זה תלוי במחלוקת האם הומוסקסואליות היא דבר מולד(מה שאומר שכך נולדים ואין מה לעשות),או נרכש-כתוצאה ממשקעים נפשיים בילדות וכאשר פותרים את שלל הבעיות-דבר שתורם לחיים יפים בכל מצב...-ממילא גם הנטיה ההפוכה מסתדרת) יתכן גם שזה תלוי גם בזה שבעצת נפש מעודדים להתמודד,להאבק,להילחם ואף לנצח,מה שבמקומות אחרים לא רואים בהיתמודדות ובמאבק ערך עליון,כשהשלמה עם בעיה והתחברות אליה,או החלטה שזו לא בעיה פוטרת את הצורך להילחם ואז החיים ממילא יותר קלים...עכשיו רק נותר לך לבחור

24/11/2007 | 03:57 | מאת: איציק

שלום, אני מודע לעובדה שאולי זה פנייה דיי "מוזרה" אבל תמיד יש לי תחושה שאיך שהוא אני מצליח לעורר את סקרונתם של סטרייטים לגבי המיניות שלהם (בן 18). אני לא מנסה להתנשא או משו..אני פשוט באמת לא יודע איך להסביר את זה. שאיכשהו תמיד יוצא לי ליצור מגע שהוא לא בגדר ה"נורמה" עם סטרייטים. או שאני פשוט גורם להם להרגיש ממש בנוח איתי או שלאדע ממש איך להסביר את זה. (זה קורה לי כמובן רק עם כאלה שמושכים אותי מבחינה חיצונית והיה לי ניסיון דיי מר עם אחד..שגרם לי בסופו של דבר להיפגע)

24/11/2007 | 11:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום איציק, קשה מאוד "לנחש" מה קורה לך עם סטרייטים, לפי תיאוריך, אך ייתכן שהם יותר גבריים בעיניך ואתה נותן להם, שלא מדעת, הרגשה טובה במיוחד. כאילו "עושה איתם אהבה" בלי לקיים איתם יחסי מין. הייתכן? גייז רבים נמשכים לסטרייטים רק בגלל העובדה שהם סטרייטים כי הם נתפסים כגבריים יותר או כגברים "אמיתיים" יותר... בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

21/11/2007 | 23:50 | מאת: OMER

שלום לד"ר גידי יש לי בעיה, אני נמשך מינית לאנשים שמאוד לא מושכים אותי בחיי היום יום. כלומר: אני נמשך מינית לגברים שאני לא רוצה להיות איתם בקשר של זוגיות. זה כל חיי היה ככה (אני בן 26 יודע שאני הוומו ונמשך לגברים). אני לא ממש נמשך מינית, לאנשים יפים.. (אני מאמין שבסקס אני רוצה להרגיש יותר שווה מהם). שורה תחתונה: בתכלס אני די סולד מגברים, וגברים די מגעילים אותי, אני רק נמשך אליהם מינית. מה עושים עם זוגיות? אני רוצה זוגיות עם אדם (גבר או אישה) שכיף לי לבלות איתו-ה האם רק אצלי יש הפרדה שכזו בין סקס לזוגיות? איפה אוכל לקרוא עוד על הפרדה בין סקס לזוגיות? תודה רבה

22/11/2007 | 16:22 | מאת: אמיר

היי עומר במקרה נקלעתי לויכוח שלך עם עצמך. בכל רחבי העולם אנשים עושים הפרדה בין סקס לזוגיות. נראה לי שזה אינו הקושי שלך. אתה רוצה למצוא מישהו/י שיהיה לך כיף איתם, אבל נראה שלא באמת כיף לך עם עצמך. מי שכייף לו עם עצמו לא נכנס למיטה עם אנשים שלא נתפסים כ"שווים" רק כדי לצאת מהמיטה עם תחושה של עליונות רגעית. קושי שאני רואה הוא בהצהרות שאתה סולד מגברים או יותר נכון במקום בינך לבין עצמך שאמירות כאלה נובעות ממנו. תחשוב על זה, אתה גבר, ואם אתה באמת סולד מגברים אתה גם סולד מעצמך באופן לא מודע. האם זה אכן כך? הענין שכדאי לך לבדוק לדעתי הוא - למה בכלל אתה צריך להוכיח לעצמך שאתה יותר טוב. עם גברים יותר קל להשוות באופן טבעי. תשובה כנה לשאלה כזו יכולה לפתור לך הרבה עניינים. המלצתי, כנס למיטה עם בחורים שנראים בעינך מדהימים ותתמודד עם המקום הזה. מה שאתה עושה עד עכשיו זה בורח מהתמודדות עם אתגר שיכול ללמד אותך משהו על עצמך וזה בכלל לא קשור לדעתי למיניות אלא לחיים שלך בכלל. והמלצה אחרונה, אם אתה מחפש זוגיות (אהבה) תתחיל מעכשיו ותתרגל אותה גם בסטוצים וגם בתור לסופרמרקט ואל תחכה למחר... בהצלחה

22/11/2007 | 17:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עומר, ההפרדה בין סקס לזוגיות מוכרת היטב בקרב גברים, סטרייטים וגייז כאחד. יש אפילו המפרידים בצורה ברורה בין בן או בת זוג לחתונה ובן או בת זוג למיטה. ייתכן שבסקס אתה אכן רוצה להרגיש העליון, הנערץ, זה שהצד השני סוגד לו וייתכן שאין קשר בין רתיעתך מגברים יפים ובין רתיעתך מזוגיות עם גברים. בנושא האחרון הייתי מטפל כמקרה פרטי של הומופוביה, כלומר, של קושי לקבל את עצמך כהומוסקסואל והייתי ממליץ לעשות זאת אצל מטפל גיי-פרנדלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

24/11/2007 | 16:39 | מאת: OMER

תודה על התשובה, כתבת ש : " בנושא האחרון הייתי מטפל כמקרה פרטי של הומופוביה, כלומר, של קושי לקבל את עצמך כהומוסקסואל " זה בדיוק העיניין שאולי אני לא הומו - מהי ההגדרה בכלל של הומו? הרי אני נמשך מינית לגברים אבל אני לא רוצה אותם בזוגיות שלי. מי החליט שלמין שאליו אני נמשך (גברים) הוא חייב להיות המין שאיתו אני צריך למצוא זוגיות? כלומר: זה שאני נמשך לגברים אומר בהכרח שעלי להיות בזוגיות עם גבר ?! למה זה כ"כ ברור מאליו ?!.... תודה

21/11/2007 | 10:16 | מאת: אמיר

שלום רב רציתי לשתף משהו שקרה לי במהלך טיפול אצל פסיכולוג. פשוט מרגיש צורך לדבר על זה. אני בטוח שזו הרגישות יתר שלי ובכל זאת. במהלך שיחה עם המטפל שבו דיברנו על אפשרות שאני אעבוד עם ילדים. אני אדם שמאד אוהב ילדים ומאד מכבד ילדים וזוכה ליחס דומה מהם. המטפל שלי יודע שאני גיי. והדרך שלו להלהיב אותי מהרעיון שאני אעבוד בעתיד עם ילדים היתה דרך המשפט "אתה יודע איזה אורגזמה תקבל מעבודה מול ילדים!" באותו רגע המשפט צרם לי אבל הדחקתי את זה. בימים שאחרי איכשהוא זה עלה והכעיס אותי. באותה פגישה הוא גם בחר להשתמש בדימוי נוסף שיש לו קונוטציה מינית. אבל הכי קומם אותי ההקשר של ילדים. איך מטפל יכול לדבר על אורגזמה בהקשר של תום וטוהר של ילדים!? האם יתכן שהמטפל שיפוטי כלפיי הנטיה המינית שלי? האם הוא תופס אותי בצורה סטריאוטיפית והוא פשוט מעד בלשונו? או שמא זו רגישות היתר שלי? תודה, אמיר

21/11/2007 | 19:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמיר, אין ספק שהמטפל לא התכוון לאורגזמה במובן המיני. אולי זה לא הביטוי המוצלח ביותר לתיאור ההתלהבות מעבודה עם ילדים, אך יש לקוות שהוא חף מכל קונוטציה מינית. יחד עם זאת, הייתי מציע לך לשתף אותו ברגישות שלך (שאינה נראית לי רגישות-יתר) ובתחושות הקשות שהדימוי עורר בך. יש כאן מידה רבה של חוסר רגישות של המטפל והרגישות שלך לכך בהחלט במקומה. בהחלט שווה להבהיר דברים וליישר קו. ייתכן גם שהמטפל שלך, בעיקר אם הוא סטרייט, לא בדיוק יודע כיצד לאכול את ההומוסקסואליות שלך ויש לו דעות קדומות באשר לקשר בין עדינותם של גייז והתאמתם לעבודה עם ילדים בשל כך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

23/11/2007 | 18:19 | מאת: רועי

היי אמיר אני חושב שהמסר שלך לא נובע מרגישות יתר שלך אלא מרגישות חסר אצל המטפל שלך. איני יודע כמה זמן אתה נמצא אצלו בטיפול, אך על פניו ההערה הזו שלו נראית מאוד לא מתאימה (לא במסגרת טיפול ולא בהקשר של ילדים) ואני חושב שזו דרך רעה להלהיב. אני מסכים עם גידי שטוב יהיה שתשוחח איתו על ההערה הזו, ואולי כך גם על "הומופוביות" המיוחסת לו, כך באופן נרמז בהודעה שלך ומדוע הוא צריך להלהיב אותך?(שהרי אתה כותב שאתה אוהב מאוד ילדים) בהצלחה.

21/11/2007 | 03:43 | מאת: עידן

שלום, אני (בן 18), התחברתי שנה שעברה עם ילד מהכיתה שלי ועם הזמן התאהבתי בו נואשות..זה התחיל מפנטזיות מיניות וכו' וכו'..וכל הזמן היה בינינו מגע. כזה סמוי בקטנה..אפילו פעם אחת חיבקתי אותו וליטפתי אותו. אבל עכשיו אחרי די הרבה זמן..שכבר ניתקתי איתו את הקשר.אחרי שהוא התחיל להירתע ממני והתרחק ממני...אני עדיין מת לדעת, למרות שאני כבר לא חשוב עליו כמעט כבר..אם יש מצב שהוא התעניין בגברים או שיתנסה בעתיד..למרות שלכאורה הוא סטרייט והוא היה עם בנות כבר.

21/11/2007 | 19:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידן, אני מציע לך לברך על העובדה שחברך הסטרייט שמקיים קשרים עם בנות הפסיק להעסיק אותך. התאהבות בסטרייטים היא מקור לצרות בעיקר בגיל הרגיש בו שניכם נמצאים והייתה מסבכת אותך לשווא. עשה לעצמך טובה והפסק לעסוק בנספח של האם אולי הוא בכל זאת לא סטרייט, למרות שהעובדות מצביעות על כך שהוא כן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

20/11/2007 | 16:28 | מאת: רותם

אני חייבת לציין שעד לפני כחודש לא ידעתי ולא הכרתי אף הומו. כן קצת הזוי לא ? כל העולם הזה חדש לי ,ואני צריכה להסתגל גם במישור האישי וגם לקבל ולהבין יותר את העולם ההומסקסואלי. אני קוראת המון חומר , מאמרים, וזה עוזר לי עם הבורות שהיתה לי לפני כן. מה שקשה לי להבין זו העובדהשהוא התאהב בי , כשהוא יודע שהוא הומו מאז שהוא זוכר את עצמו. איך אפשר שהומו יתאהב באישה ??? איך בכלל אפשר להגדיר את בעלי ? הומו ? דו ? גם העובדה שהוא מאוד נהנה מיחסי מין איתי , אין לו בעיה לגמור, אין לו שום קושי בזיקפה , ממש לא !!! משהו לא מסתדר לי עם זה . למה הוא לא נימשך לאף אישה אחרת , ואלי הוא נימשך מאוד. קשה לי לקבל את זה שהוא חי איתי 20 שנה , הוא הסתיר את זה 20 שנה !!! יש לי עוד ים של שאלות שמציקות לי . אני יודעת שאני צריכה להודות על כך שהגילו הזה הביא לפתיחות ביחסי מין, לסקס מדהים . יותר מפעם ביום !!! האם האהבה הענקית שלנו תגבור על הקשיים. אנחנו בטיפול זוגי עם מטפלת שאנחנו מרגישים מאוד בנוח איתה , כולי תקווה שנצליח. לגבי הוגנות אני "מקנאה" בריגושים שיש לו בחיפוש אחר סקס, נכון שאני לא בסדר , אבל אני מקנאה בזה שהוא מתרענן לו בקשרים אחרים, בעוד לי אסור. כשהצעתי נישואים פתוחים הוא כמעט קיבל שבץ. לא יודעת , נראה לי לא "פייר". אני יודעת שאני עכשיו ילדותית, אבל ככה אני מרגישה. אשמח לקבל עצה שתוציא לי את הג'וק הזה מהראש. יש לי סקס מטריף ובעל אוהב , אז למה אני לא רגועה , ומחפשת לגרום לו לקנא, אנחנו זוג מאוד יפה , ככה שאני מחוזרת והוא מודע לזה. אני מתה לדבר עם מישהי במצב שלי, אני רוצה לדעת אם זה אפשרי לחיות ככה . אני אוהבת אותו מאוד !!!! עכשיו אפילו יותר !!!!

21/11/2007 | 19:09 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רותם, סביר להניח שבעלך הוא ביסקסואל, שנמשך לגברים ולנשים כאחד. במקרה שלך הוא גם התאהב בך. ביסקסואלים יכולים להתאהב בגברים ובנשים ובמקרה שלכם הוא התאהב בך ואשרייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

כן בחיי. תגיד לי אתה איך זה ייתכן ???? האם זו תוצאה של הטראומה שחויינו. של התחושה של השבר הגדול. המפץ !!! חשבתי שחיי תמו. והנה אנחנו חווים סקס שלא ידעתי שקיים בכלל !!! הפתיחות שיש לנו , השיחות על פנטזיות, האהבה , הגעגוע בשעת שאנחנו לא יחד. איך זה ייתכן ??? אני מאושרת עתה . למרות הגילו י הקשה.

20/11/2007 | 15:45 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רותם, חיי המין שלכם הם אינדיקטור אותנטי לאיכות היחסים ולכן לא כדאי להיכנס לחישובים קטנוניים שבגלל שיש לו קשרים מיניים מזדמנים עם גברים חובה עלייך לקיים יחסי מין מהצד רק לשם ה"הוגנות". אצלך מאוד לא סביר שאלה יהיו קשרים חסרי מעורבות רגשית ואת סתם תשחקי באש ותסכני את מה שיש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

20/11/2007 | 12:53 | מאת: רותם

כן . השמיים נפלו באותו רגע. חשבתי שהנה סוף העולם הגיע . אבל הפלא ופלא האהבה שלי אליו רק התעצמה , גדלה ופרחה... התשוקה שלי ושלו המריאה לשחקים. ועכשיו לשאלה הגדולה שלי ??? איך אפשר עם כל האהבה הגדולהשלנו לחיות כך ? הוא אותי ואת בנותינו מאוד. בכך אני בטוחה. איך אני יכולה לחיות עם הידיעה שהוא יוצא ושוכב עם גברים אחרים ??? למרות שאני מקבלת את העובדה הזו כמוגמרת. זה צורך שלו , צורך גופני ונפשי. הוא רואה בכך אך ורק אקט מיני נטו. הייתכן שהוא יתאהב באחד הגברים ??? אני פוחדת מהעתיד לבוא. איני רוצה להתגרש, יש לנו זוגיות טובה וחזקה. איך אני יכולה לגרום לעצמי להשלים עם זה , האם הזמן הוא התשובה ??? אנחנו בטיפול זוגי , אני מקווה שזה יעזור לנו. חשבתי על נישואים פתוחים , הוא לא מוכן שמישהו אחר יגע בי !!!! אני רוצה הוגנות ביחסים ? זה אפשרי ???

20/11/2007 | 13:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רותם, ישנם זוגות רבים, בהם הגבר הוא הומוסקסואל או ביסקסואל, האישה יודעת והנישואין נמשכים בצורה די משביעת רצון: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . מסתבר שנשים רבות מעדיפות זאת על פני המצב המאוד שכיח שהגבר שלהן גם בוגד בהן וגם מסתיר זאת ובכל מקרה הפסיק לקיים עימן יחסי מין ועושה זאת עם נשים אחרות. עם גברים אחרים לפעמים הסכנה למעורבות רגשית הרבה יותר גדולה. טוב מאוד שאתם נמצאים בטיפול זוגי אשר אני מקווה שיעזור לכם למצוא הסדר חיים סביר. לא ברור לי משאלתך האם הפסקתם לקיים יחסי מין ביניכם ואשמח אם תוכלי לשתף אותנו בהיבט הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

17/11/2007 | 23:19 | מאת: יוני

זהו משהו מאוד מוזר, אני לא יודע איך אנשים הסתכלו על זה או יחשבו שזה בכלל אמיתי. אני בן 15, ואני חושב שאני פדופיל. אני מאוד מפותח לגילי ואני הרבה פעמים מפנטז על ילדות מתחת לגיל 8. זה לא קורה עם בנים, רק עם בנות. אני נורא מפחד שזה יתפתח. מה אני אמור לעשות? התייעצות מחוץ למחשב לא מתקבלת על הדעת בשום אופן!!!!! אני מקווה שלא יחשבו על זה בתור משהו מגעיל, זאתי באמת לא אשמתי. בזמן האחרון אני מנסה להתעלם מזה. אני מפסיק לפנטז על ילדות. אני לא מסתכל עליהן ברחוב. כשבת דודה שלי הקטנה באה אלי כדי לשבת עלי אני לא מתייחס אליה ולא חושב על שום דבר מיני. לפעמים קרו מצבים שחשבתי שאני מעדיף ילדות קטנות מאשר ילדות בגיל שלי. אני נמשך לתמימות ולבנות חמודות. אני עדיין נמשך לבנות בגיל שלי ויותר מבוגרות. אני רוצה לדעת מה אני יכול לעשות, אני לא מוכן להתייעץ עם אף אחד, לקחת תרופות או משהו!!!! רק פסיכולוגי.... איך אני יכול להעביר את זה בדרך פסיכולוגית .

20/11/2007 | 13:38 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוני, פורום זה עוסק בקשיים העומדים בפני בחורים ובחורות הנמשכים לבני ובנות מינם. עם כל ההבנה לקשייך, זה אינו הפורום המתאים ואני ממליץ לך להתייעץ בפורום פסיכולוגיה כללי יותר. טיפול התנהגותי המיועד לשליטה עצמית יכול לעזור לך אך זה דבר שחייב להיערך פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

14/11/2007 | 01:19 | מאת: יונתן

שלום, הייתי רוצה לתאר את המצב שאני נמצא בו ולשמוע את חוות דעתך. אני בן 24 עם משיכה לגברים מבחינת מראה האל היווני כשלרוב זה הדבר היחידי שמושך אותי. יש לי קצת נסיון עם גברים אבל הבעיה היא שאני לא מוצא את עצמי בזמן מגע עם גבר מגורה כמעט בכלל. אין לי שום הנאה מכל פעילות שקשורה למין עם גברים והדבר היחידי שכן נעים לי הוא כשאני חושב על טיפוס מסויים ומאונן. מהצד השני עם בחורות אין לי בכלל נסיון ואומנם יש קצת משיכה אבל אני לא רואה את עצמי מתחיל עם בחורה, כשנראה לי שחלק מזה קשור גם בביטחון עצמי נמוך. השאלה שלי היא איך אני בכלל צריך להסתכל על הזהות המינית שלי, והאם בחירה בניסיון עם בנות המין השני היא דבר שגוי מיסודו? בנוסף הייתי רוצה לדעת אם יכול להיות שגורמים שונים בילדות (שהייתי בגן רק עם בנות) והעובדה שאני רוב החיים שלי סובל מביטחון עצמ ירוד יכולים להביא אותי להתנסות עםם גברים גם אם מהצד השני אני לא נהנה במגע איתם ואני גם לא רואה את עצמי במערכת יחסים עם גבר. תודה על ההתייחסות בכל מקרה.

14/11/2007 | 08:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יונתן, "אף אחד לא מודה לאלוהים על זה שהוא הומו", אמרה דנה אינטרנשיונל ואכן החיים כמיעוט מדוכא עלולים לגרום לדימוי עצמי נמוך, בעיקר אצל מי שיש לו נטייה מוקדמת לכך. ואולם, דימוי עצמי נמוך אינו גורם למשיכה מינית כלפי בני אותו מין. גיל 24 הוא גיל צעיר מאוד (אפילו במושגים של הקהילה ההומו-לסבית) ולא הייתי מסיק עדיין מסקנות לגבי הגברים שאיתם תקיים יחסי מין. משיכתך ל"אל יווני" מוכרת בקרב רבים מאוכלוסיית הגייז (ולמקבילה, גם בקרב אוכלוסיית הסטרייטים). ייתכן מאוד שבגלל הדימוי העצמי הנמוך אתה חש צורך להגן על עצמך בפני קשר, שבו כולנו נמצאים בעמדה פגיעה של תלות בחסדי הזולת, ואז הגדרת את אובייקט המשיכה שלך כמשהו בלתי אפשרי ובלתי מושג. בסופו של דבר, עשית משהו שמבטיח כמעט לחלוטין שיחסיך המיניים יהיו רק בינך לבין עצמך ואת הקושי הזה לקיים יחסים עם אובייקט (ולא משנה מי האובייקט) יש ללבן בטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

18/11/2007 | 11:20 | מאת: יוסי

שלום יונתן. יש הטוענים שיש קשר בין תחושות מיניות מסוגים שונים לדברים מן העבר. בלי קשר לעמדתי בנידון, אני יכול לקשר אותך, אם זה אתה מעונין בכך, לקישורים שדנים בכך. תפנה לכתובת שלי.

11/11/2007 | 13:27 | מאת: רוני

תודה על תשובתך, אני בן 34 וחבר שלי בן 36. אני יודע שלאחר יציאה מקשר ארוך ישנה תופעה של דיכאון וחוסר חשק מיני, אולי זה המקרה? בהתחלה הקשר זרם במהירות כנראה בגלל רצון שלו לברוח מהעבר אבל כרגע הוא רוצה שנלך עם זה לאט למרות שאנו כבר גרים ביחד. אני יודע שיש אהבה ופוטנציאל לקשר שיכלול כמובן גם סקס, אבל אולי באמת אני צריך להניח לו להתמודד עם השינויים שעוברים עליו עכשיו?הפרידה שלו היתה לפני 4 חודשים לערך והוא יצא פגוע מהקשר אני יודע והאקס שלו המשיך הלאה. כדאי לתת לו צא'נס? הוא מאוד בעניין של זוגיות ואני מאוד נהנה מזה. אשמח לתשובתך.

11/11/2007 | 14:58 | מאת: רועי

היי רוני כיוון ששניכם בוגרים ואינכם מחפשים רק סקס, וכיוון שנשמע שישנה אינטימיות בעלת משמעות ביניכם (למרות הספקות), הייתי מציע לך לתת לזה צ'אנס ולהמשיך. זו תהיה הזדמנות גם עבורך לברר מה אתה מחפש בקשר וכמה אתה נכון לו. בהצלחה. עדכן אותי.

11/11/2007 | 18:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רוני, כאמור, הייתי ממליץ לשניכם לפנות לטיפול זוגי אצל מטפל גיי-פרנדלי כדי ללבן דברים. התדירות הנמוכה של יחסי המין אינה נשמעת מעודדת, גם אם הפוטנציאל של הקשר טוב. שוב, לא בגלל עצם חשיבות המין, אלא בגלל היותו אינדיקטור אותנטי לאיכות הקשר. לדעתי, הצעה לפנות לטיפול זוגי תבהיר גם את העובדה שהקשר חשוב גם לך וגם תבהיר את המסר שאינך מוכן לקבל כל דבר ובכל מחיר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

11/11/2007 | 00:44 | מאת: משהו

אהלן תראו.. אני בן 16. מעולם לא התנסיתי עם נשים או גברים, נשים לא היו מעורבות בחיי כל כך, אפילו בכלל. מגיל 12 התחלתי לאונןעל נשים, עד גיל וחצי בערך. פתאום הגיעה פנטזיה על המין שלי, שנמשכת עד עכשיו. כשאני רואה אישה חשופת שדיים או עירומה יותר נכון לומר זה עושה לי את זה. אפילו התאהבתי בילדה ונמשכתי אליה מינית. ראיתי סירטון של גבר מאונן ושל אשה מאוננת. לחלק התחתון של הגבר אני לא נמשך בכלל, ולאשה אני נמשך מהראש עד לרגליים. קרה לי מקרה מוזר, אפשר לומר חלום, שאילולא היה קורה לא הייתי מתלבט בכלל, לא חשבתי על גברים לעולם על כאופציה מינית. אני בדיכאון מתמשך,קשה לי לקום כל בוקר ולחשוב אני פוחד להיות הומו. הומו גם אסור להיות ע"פ התנ"ך, וממש אני לא רוצה להיות הכיבשה השחורה של המשפחה, אני רוצה להיות מה שהייתי לפני הגיל המקולל הזה. אני פוחד שהמשיכה לנשים אצלי תיעלם. יש לי דוגמא נוספת. הלכתי לילדה מהכיתה וכל הדרך התרגשתי, לא כי אני אוהב אותה, אלא מהמחשבה שאני הולך להיות ליד בת, מפותחת, לבד. לדעתכם אני סטרייט? בבקשה, תענו לי. אנונימי

11/11/2007 | 08:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהו, מדובר בגיל צעיר מאוד ולפי תיאוריך, אתה נמשך לשני המינים, בעצם לבנות יותר מאשר לבנים. אין כל חובה לממש את כל הפנטזיות שלנו ותוכל לממש רק את משיכתך לנשים. בינתיים, תן לזמן לעשות את שלו. שום דבר לא בוער. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

04/11/2007 | 17:27 | מאת: נטע

שלום, אני עומדת על סף גירושים אני בת 28 נשואה כ-5-שנים לאיש מקסים מכל הבחינות ואנחנו אוהבים מאוד. הבעיה היא שקיימת אצלי משיכה מינית גם לבנות, שמעולם לא הגיע לידי מימוש. עד עכשיו לא הרגשתי צורך בכך, ובכלל, במשך כל השנים עם בן זוגי ,האהבה הגדולה שלי אליו השכיחה ממני לגמרי את הנושא. אבל בתקופה האחרונה אני מרגישה צורך עז במימושם של יחסים לסביים.(זה התחיל מבחורה ספציפית שאני לא יכולה להפסיק לחשוב עליה)... בעלי מבחינתו, ובצדק, טוען שאיננו מוכן שאקיים קשר עם מישהי בזמן שאנחנו יחד ומכאן הפיתרון היחיד שאנו יכולים לחשוב עליו ,הוא פרידה. עם כל הקושישבכך,כי אנחנו באמת מאוד אוהבים. ובדקה התשעים שאלתי היא- האם יש עוד משהו שאפשר לעשות? האם יש דברים שלא חשבתי עליהם? כל עיצה תתקבל בברכה

08/11/2007 | 15:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נטע, יש ביסקסואלים המצליחים להגיע עם בני או בנות זוגם להסדרים המאפשרים ליהנות משני העולמות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . נשמע שבן זוגך אינו שותף מתאים להסדר כזה. בדקה התשעים אולי כדאי לפנות לייעוץ זוגי מתוך הבנה שכל הכרעה בין אפשרויות טומנת בחובה החמצה של האפשרות הבלתי ממומשת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

03/11/2007 | 03:02 | מאת: צ

יש לי בעיה קשה בנושא של זוגיות מול סקס:מחד אני אוהבלחשוב על הקטע הזוגי ,של לבלות וחוויות משותפות וכו', מאידך ישר אחרי שאני מגיע לפורקן בסטוצים למשל, אין לי חשק לסקס נוסף באותו יום,וודאי לא עם אותו בן אדם, למרות שמאוד נהניתי למשל. אני לא מצליח לדמיין את עצמי בקשר "אונס" את עצמי לקיים יחסי מין עם בן זוג יום אחרי יום-זה פשוט משעמם ולא ימשוך אותי . דנה ספקטור אמרה שיש עם הדבר הזה בעיה -שזוגיות ואירוטיקה זה שני דברים שונים ושזוגיות הורסת אירוטיקה בשלב מסוים. מה עושים

08/11/2007 | 15:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום צ', לאנשים שונים יש צרכים שונים. מתיאוריך אני מתקשה להבחין בצורך אמיתי בזוגיות. ניכר שאתה נהנה מיחסי מין, ובתוך ההנאה הזו גיוון עושה לך את זה. עד כאן אינני רואה כל בעיה. זוגיות נועדה לענות על צורך אחר לחלוטין, צורך באינטימיות ובביטחון, ויש לי ספק אם תמורת ביטחון מסוים בקשר אתה מוכן להשתעמם מבחינה מינית והאם זה מציאותי בכלל במקרה שלך. הייתי ממליץ לך, במקום להיסחף אחרי הכללות של אנשי תקשורת, לבדוק את צרכיך האישיים האינדיבידואליים במסגרת ייעוץ מקצועי פנים אל פנים. לפעמים אנחנו נוטים להתבלבל בין הצרכים האינדיבידואליים שלנו לבין נורמות חברתיות של מה שמקובל ורצוי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

01/11/2007 | 16:42 | מאת: רוני

היי, יש לי חבר קרוב ל-4 חודשים. הקשר החל באהבה גדולה והתלהבות. לאחר כשבועיים עברנו לגור ביחד ועם הזמן תדירות הסקס ירדה מ-3-4 פעמים בשבוע לפעם בשבועיים שלושה. לחבר שלי יש אקס טרי לאחר 5 שנים של קשר בו הוא יצא פגוע, כמו כן הוא אומר שאני קצת לוחץ בעניין הסקס וזה יכול להיות כי ישנה ירידה. מלבד זאת, לדעתו יש לו לחצים בגלל השינוי המהיר והפרידה מהאקס ואני צריך להתאזר בסבלנות. חוץ מזה יש לנו אינטימיות מאוד נעימה, אך בגלל בעיית הסקס אני קצת מיואש וחושב על זה כל הזמן ואז מדבר איתו ושוב לחץ ואז רגיעה וחוזר חלילה. הוא אומר שזו בעיה שלו עם מה שעובר עליו וזה לא קשור אליי, הוא אוהב אותי ונמשך אליי ואין בעיה. מה דעתכם? אשמח לתשובה.

07/11/2007 | 16:10 | מאת: רועי

היי לא ממש כתבת איך אתה מפרש את הירידה בסקס. האם אתה רואה בזה ירידה במשיכה שלו אליכם. נקודותנוספות שיכולות להיות רלבנטיות: כמה זמן עבר מאז נפרד מהאקס, האם הוא נמצא באיזשהו קשר איתו עדיין? האם אתה חושב שהוא מעורב רגשית? כמי שנמצא בקשר זוגי זמן ממושך, אני יכול לומר שודאי קשה לו לעבור להיות עם מישהו אחר אחרי תקופה כה ארוכה ולהתרגל לגוף, ריח, רציות ועוד ועוד של אדם שודאי שונה ממי שהיה לו קודם. אם אתה אוהב אותו ורוצה לתת לזה סיכוי, תמתין. אתה יכול לאונן אם נורא בא לך או בהדרגה לנסות להעלות את התדירות אבל לא הייתי לוחץ עליו יותר מדי. בהצלחה!

08/11/2007 | 14:56 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רוני, אמנם לא כתבת בני כמה אתם, אך תדירות יחסי המין שלכם נשמעת נמוכה מאוד בהתחשב בגיל הצעיר של הקשר. עם הזמן צפויה אמנם שחיקה ביחסי המין בכל קשר זוגי, אך שחיקה זו ותדירות נמוכה כזו אופייניות לקשר הרבה יותר ותיק. ירידה בתדירות של יחסי המין ממספר פעמים בשבוע לפעם בשבועיים-שלושה, תוך 3-4 חודשים, אינה נשמעת מבשרת טובות. ייתכן שלחברך יש עניינים בלתי גמורים עם האקס הטרי שלו, ייתכן שבאיזה שהוא רובד ההחלטה לסיים את הקשר ההוא אינה סופית. אני הייתי ממליץ על בירור זוגי. גם הקריאה לך להתאזר בסבלנות נשמעת אנוכית למדיי. הדבר מדאיג לא רק בשל המין עצמו, אלא משום שיחסי מין, איכותם ותדירותם הם אינדיקטור אותנטי לטיב הקשר. לחילופין, הייתי מציע לך לפנות לייעוץ כדי לבדוק עם עצמך מדוע אתה מוכן להסתפק בכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/10/2007 | 23:36 | מאת: דותן

אני בן 16 ויש לי חברה כבר שנה אני מאוד מאוד מאוד מאוהב בה ונמשך עליה מאוד! קיימנו כבר יחסי מין ואני זה שיוזם אותם תמיד! עומד לי ממנה בקלות אפילו מסתם נשיקה! למרות זאת כאשר אני בבית אני נכנס לרב לאתרי פורנו של גברים הומואים נהנה וגם פה עומד בקלות ויש סיפוק (נכנס גם לעיתים לפורנו של נשים) מה אני בעצם דו? הומו? סטרייט מבולבול שמנסה?נער בגיל ההתבגרות?

08/11/2007 | 13:15 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דותן, לפי תיאוריך, נכון לעכשיו לפחות, אתה ביסקסואל הנמשך לשני המינים במידה דומה פחות או יותר. אני מציע לך לראות זאת כאפשרות ליהנות משני העולמות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html וכמובן, אתה אכן מאוד צעיר ובמשך הזמן תלוי את מי תפגוש, איזה קשר תיצור עם גבר זה או אחר או עם אישה זו או אחרת והדבר יקבע עם מי תקיים זוגיות ועם מי "רק" תיהנה מינית. בכל מקרה, אתה מוזמן לראות את עולמך כעשיר ומגוון יותר ולברך על כך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

21/10/2007 | 16:39 | מאת: דניאל

אני דתי, בן 50 אב וסבא לנכדים, בעל מעמד חברתי גבוה, מה שקורה שלפני שנתיים גילתי בעצם שאני נמשך לגברים, יצרתי קשר עם גבר ואהבתי אותו מאוד קיימנו יחסים מלאים, המשפחה גילתה את זה, יש לי 2 שאלות, 1 האם יש כזה דבר שבגילי זיהתי זהות מיני חדש שאני בעצם הומו, והאם יש מצב שאדם משנה את זהוהתו המינית? 2 איך אני יכול לצאת מזה? תודה

23/10/2007 | 11:38 | מאת: דודי

איך המשפחה הגיבה? האם אשתך סלחה לך והמשיכה הלאה? האם חשבתם להתגרש בעיקבות זה? האם בעיקבות הגילוי הפסקת ביחסים ההומוסוקסאליים או שמא אינך יכול להפסיק זאת?

24/10/2007 | 14:53 | מאת: דניאל

זה נשמע שאתה מזדהה איתי. האם גם אתה עברת/עובר זאת ? ולמה אתה שואל ?

07/11/2007 | 12:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דניאל, בהחלט נתקלתי בגברים בני גילך שבגיל המתקדם שלך גילו את משיכתם לבני מינם. בעיקר אצל גברים שמרניים, ועוד יותר דתיים, איפה שהומוסקסואליות אסורה באיסורים חמורים כל כך, ייתכן מצב שהאדם ידחיק רוב חייו הבוגרים את משיכתו לגברים, בעיקר אם בינתיים הוא יכול לתפקד עם נשים מבחינה מינית. לעומת זאת, מרגע שהמשיכה מומשה לא ניתן להכחידה. במילים אחרות, ניתן לקבל החלטה רציונאלית ומושכלת לא לממשה, על כל המשתמע מכך מבחינת תסכולים וכדומה, אך לא ניתן להפסיק להימשך לגברים. אתה נמצא בבעיה אמיתית משום שלפי תיאוריך הקשר עם הגבר היה גם רגשי. מצד אחד, הדבר מעיד על יכולת רגשית מפותחת מאוד שלך ומצד שני, קשר כזה עלול להציב איום ממשי על נישואיך. המלצתי לך לדבר על כך עם איש מקצוע גיי-פרנדלי שיעזור לך למצוא את שביל הזהב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

21/10/2007 | 12:39 | מאת: g.g

אינני יודעת איך להגיד לבעלי שאני חושדת בו שהוא בוגד בי עם גבר. אנו נשואים כ-30 שנה והגילוי הוא עבורי הלם מוחלט אפילו אינני יודעת איך לגשת לנושא ישנם סימנים ברורים שהוא לא חולם שיש לי נגישות אליהם אודה לך על יעוץ

07/11/2007 | 11:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום g.g., לדעתי, שיחה פתוחה עם בעלך יכולה לשפר את הזוגיות שלכם. שתפי אותו במחשבותייך ואם קשה לך, כתבי לו מכתב, כך שלא תצטרכי לראות את תגובתו או להלחיצו ולגרום לו להתפתל ולשקר לך. מכתב כזה יכול לתת לו זמן התארגנות מולך ומול האמת שגילית. מאוחר יותר ניתן לפנות למטפל זוגי כדי להגיע להסדר שיהיה מקובל על שניכם באשר לעתיד יחסיכם עם או בלי גבר ברקע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

17/10/2007 | 08:48 | מאת: שרית

שלום, אני ובן זוגי ביחד כבר 4 שנים. הוא בן 31 ואני מעט יותר צעירה. לאחרונה גיליתי שבמהלך כל שנות חברותנו הוא היה רשום באתר הכרויות לגברים, דיבר שם עם בחורים, ולאחר מכן אונן במחשבה עליהם. באתר היו תמונות גוף שלו וגם תמונת פנים שהוא הראה לחלק מהבחורים (הוא הראה לי וסיפר לי לאחר שגיליתי). הוא טוען שהוא עשה זאת במהלך כל העשור האחרון וזה היה כבר הרגל ואיזה סוד גדול שהוא לא סיפר לאף אחד. בגיל 22 היתה לו התנסות מינית עם בחור מהאינטרנט (לא שכבו רק נגעו) ומאז הוא לא ניסה. היו לו חברות לפני. הוא תמיד התאהב בבנות ומעולם לא בגברים. הוא טוען שבאתר הזה הוא פרק את הצורך הזה שלו, ודיבר עם אנשים על הקשיים שלו. ועכשיו כשאני יודעת על זה, הוא לא צריך את האתר הזה יותר. בינתיים מאז שגיליתי הוא סיפר לי על שני מקרים שהוא ראה בחורים ברחוב ו"הסתכל" עליהם... הוא אומר שהוא כנראה ביסקסואל, נמשך אלי מאוד ובוחר בי, ורוצה לבלות את כל החיים שלו איתי, הוא יודע שיש לו משיכה לגברים אבל לא רוצה לממש אותה. היחסים שלנו היו מאוד טובים לפני הגילוי: אנחנו מבלים הרבה ביחד, צוחקים, דואגים אחד לשני, הסקס טוב- ורוב הזמן הוא יוזם אותו (3-4 פעמים בשבוע). יש לציין שגם אבא שלו ביסקסואל... והוא עדיין עם אמא שלו (למרות שהיחסים בינהם לא הכי טובים על רקע הביסקסואליות). ניסיתי להציע לו הפסקה כדי שיבחן את נטיותיו והוא אמר שהוא לא רוצה לשכב עם גברים. אני מנסה להבין איך הנטיה הזאת תשפיע על המשך חיינו. באיזה אופן היא תתממש? והאם זה יפגע בזוגיות. לפני הגילוי דיברנו על חתונה. אני אוהבת אותו מאוד, אבל לא רוצה לעשות את טעות חיי וחושבת עכשיו שאולי אני צריכה לעזוב על אף אהבתי הרבה והבטחותיו. האם בגידה שלו עם גבר היא עניין של זמן, או שאולי הוא באמת יכול להיות מונוגמי כפי שהוא אומר?

24/10/2007 | 16:58 | מאת: אחד שמבין

את יכולה להיות רגועה. לפי איך שאת נשמעת לא נראה לי שהוא יבגוד בך... הרי הוא נמשך אלייך והוא לרוב יוזם את הסקס. לדעתי את יכולה לסמוך עליו, הרי את גם נהנית מהקשר...

07/11/2007 | 11:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שרית, את שואלת שאלה מעניינת מאוד, משום שהיא באה ממך ולא מחברך. באופן כללי, ייתכן מאוד שחברך ביסקסואל, כלומר, נמשך לבני שני המינים וכרגע, מסיבות רציונאליות, בחר לממש רק את משיכתו לגברים. הטיפול בביסקסואלים נועד לרוב לאפשר להם ליהנות משני העולמות http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html וכמובן שאז מדובר בהפרת המונוגמיה. כאישה של ביסקסואל, כדאי לשכוח לרגע מהביסקסואליות ולהיזכר דווקא בסטטיסטיקה על בגידות של גברים סטרייטים ועל אחוז הגירושין הנמצא בעלייה מתמדת (50% בארה"ב ולמעלה משליש בישראל). במילים אחרות, מה שאני מציע לך הוא לבחון את הקשר עם חברך לא לאור איזה שהוא אידיאל של מונוגמיה אלא באופן יחסי והשוואתי לקשר עם גבר סטרייט שהבגידה שלו בך הייתה הרבה יותר כואבת. עם גברים ייתכן שגם אם הוא יבגוד היחסים יצטמצמו ליחסי מין מזדמנים ואילו עם נשים הדבר יהווה סכנה ממשית לנישואין. אם את עומדת על מונוגמיה מוחלטת, לא הייתי מציע לך לבנות על הבטחותיו בהווה וכן, אני חושב שזו רק שאלה של זמן עד שהוא יתחיל איזה שהוא מגע עם בני מינו. עם זאת, זה לא יותר בטוח בעיניי מקשר עם גבר סטרייט ואני בטוח שהוא יהיה רגיש יותר לצרכייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/11/2007 | 16:16 | מאת: רועי

שרית היי, כהומו שלא היה מעולם ביסקסואל (למרות שקיים יחסים עם נשים) אני יכול ליעץ לך לרדת ממנו. מדוע הוא איבד עניין באתר לאחר ש"גילית"? האם אין לו צורך או משיכה יותר? האם אלה תלויים וקשורים באי-ידיעתך? כפי שאומר גידי, אכן, קשר סטרייטי לא פחות חשוף לחשש בגידות. אך לא זו השאלה. משום שגם אם הוא לא יבגוד הלכה למעשה (ומהי בגידה - האם אוננות באתר היא בגידה בעינייך?) הוא עדיין יוכל לתת דעתו לגברים אחרים ולמה שנמצא מחוץ למה שאיפשר לעצמו. ולכן בסופו של דבר, ולדעתי האישית בלבד, תשומת הלב ותשומות הרגש לא יהיו מופנות אלייך, כפי שראוי שיהיו. בהצלחה.

17/10/2007 | 03:16 | מאת: א.א

אני בחור בן 23 לעולם לא חוויתי חוויה מינית. לפי הרגשתי כיום נראה שאני נמשך לשני המינים. המצב כיום הוא שבמשפחה יודעים על כך אבלו החברים לא. אני מסתיר זאת מזה שלוש שנים מפחד שאנשי התנערו ממני ואשאר לבד, פחד שאני לא יודע עד כמה הוא רציונלי אבל קיים. בנוסף אני משתקם ממשבר נפשי שעברתי לפני ארבע שנים לאחר איישפוז פסיכיאטרי. כיום אני תלמיד מכינה במכללת רעננה. בהתייחס לנתונים שהצגתי אני פוחד ליצור קשרים למטרה רומנטית בעיקר כי אין לי מושג איך להציג את עצמי ואיך להציג סיפור חיים כל כך מורכב. הציפיה של ההורים היא כמובן לממש את המשיכה לנשים אבל הפחד מדחייה הוא כל כך גדול שאני לא יודע מאיפה לטפל בבבעיה ולאיזה מטפל לפנות.

07/11/2007 | 11:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום א.א., רצוי שתפנה למטפל שהוא גיי/בי-פרנדלי. חשוב מאוד, קודם כל, לא להזיק, בעיקר על רקע המשבר שעברת ודרש אשפוז. אין כל דחיפות לצאת מהארון. צריך חוסן נפשי עצום לשם כך וכרגע אתה זקוק לכוחות שלך למשימות התפתחותיות נורמטיביות כמו הלימודים שיעזרו לך לשקם את הדימוי העצמי שלך. כביסקסואל אתה יכול ליהנות משני העולמות http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ומטפל גיי/בי-פרנדלי יכול לעזור לך בכך. הפחד לדחייה בהחלט ראוי לליבון עדין במסגרת טיפול פסיכולוגי תמיכתי. אתה מוזמן לספר קצת יותר על המשבר שבגינו אושפזת ואז נהייה חכמים יותר מה לייעץ לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

10/11/2007 | 09:18 | מאת: א.א

אושפזתי לפני 4 שנים עקב דיכאון ומצב של אובדן תחושה גם חברתית וגם מצב אפטיה כלפי הסביבה. אובחנתי בסיכזופרניה ברמה קלה מאד. אני במצב טוב היום יחסית, לומד ומצוי בקשרים חברתיים ,כבר מספר שנים עם אותם כדורים וללא אישפוז חוזר. למרות שלאחרונה מצב הבלבול בקשר לזהות המינית יוצר מצוקה וחוסר שקט נפשי. אם אפנה אלייך במייל תוכל לתת לי שם של מטפל או אולי אפילו אתה עצמך? בברכה א.א

10/11/2007 | 09:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

16/10/2007 | 18:00 | מאת: דור

אני במשבר זהות כבר חודשיים וזה קורע אותי.... אני מדוכא, יש לי חוסר תיאבון מידי פעם, אני משלשל לרוב (אני לא חולה), אין לי חשק לאנשים... כשהייתי קטן התאהבתי בבנות, וכיום אני נמשך אליהם מינית (אני חושב), עם חברה שלי אני מצליח בשניות להגיע לזקפה ולהעלים את המחשבות ההם.... אבל כשאני בלעדיה אני לא... יש בי מחשבות של "אולי אתה הומו באמת?" וישר אני דוחה את המחשבה הזאתי וחושב על איך יכולתי לחשוב עליה בכלל. יש כול מיני מחשבות גם שמנסות לקריין את עצמם, או לפעמים מחשבות כמו " הייתי עושה אותו.. או אותו" שזה לא מלווה בתמונות בראש אלא רק המילים... לפעמים זה אפילחו מצחיק אותי לגבי אנשים מסויימים אבל לרוב זה מפחיד. כשאני חושב על כול מיני מחשבות עם בנים סתם ככה אין לי זקפה אבל כשאני חושב על חברה שלי למשל, יש לי.... כשהייתי קצת יותר צעיר התנסיתי בפורנו גייז פעמיים 3, והיו לי כמה פנטזיות שכוללות את חברים שלי ואותי, אך לא דאגתי מזה, ולא חשבתי על זה בכלל (אם אני הומו או לא).. ניסיתי גם לדחוף עצמים דקיקים לפי הטבעת כי שמעתי שזה אמור לענג... אבל ישר בכניסה זה לא התאים לי אז הוצאתי ישר (במילימטר הראשון)... אני קרוע כבר כמה זמן, אף פעם לא הסתכלתי על חברים שלי בצורה מינית סתם כך...(וגם היום לא). עזרה!

07/11/2007 | 11:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דור, לפי תיאוריך, בשלב זה לפחות אתה מוטרד לחינם. יש לך זיקפה עם חברה שלך ואתה צריך להאמין לזיקפה הזו. זיקפה היא המדד האמין ביותר למשיכה מינית ופירושו של דבר במקרה שלך שאתה נמשך לבנות ואף יש לך מזל שיש לך בת זוג קבועה. אתה נורא-נורא צעיר, כמעט ילד, וצריך לתת לזמן לעשות את שלו ולראות מה קורה למשיכה שלך לבנים. שום דבר לא בוער. מה שכן קצת מדאיג אותי הוא המחשבות ש"מקריינות" את עצמן. ייתכן שמדובר באובססיה וכדאי לבדוק זאת עם איש מקצוע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

16/10/2007 | 16:54 | מאת: תקועה

שלום ד"ר, אני בזוגיות עם אישה מזה מספר שנים, הייתי עד לא מזמן בטיפול פרטני בעניין של זהות מינית, עד לפני הקשר הנוכחי, הייתי מספר שנים עם גבר, עד היום ישנה משיכה מינית לגברים, אך בתוך תוכי אני יודעת כי הקשר עימם מסתכם אך ורק במיטה (אולי לא ניסיתי מספיק?), בת הזוג רוצה לקחת את הקשר קדימה, אך אני לא מסוגלת (יש לציין שאני בתוך הארון, פרט למספר חברים), הזוגיות כעת בעיה חמורה, צריכות לקבל החלטה האם להישאר יחד או להיפרד, האם ייתכן מצב כזה? לדעת שזה המקום שלך, אך עדיין לא מסוגל לקחת אותה קדימה? האם התלבטות נשארת לתמיד? האם יש משהו לעשות בנוגע לזה? בטיפול לא הגענו למשהו ספציפי, דיברנו על זה המון

07/11/2007 | 11:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תקועה, בוודאי שייתכן מצב כזה. הרי את בתוך הארון וכל קידום של הקשר כרוך בחשיפה. קצת חבל לי שאינך מסוגלת ליהנות משני העולמות, לאור העובדה שאת נהנית ממין עם גברים. נראה לי שמיהרת להסיק מסקנות (לא כתבת בת כמה את). קראי את המאמר על ביסקסואליות: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . קל יותר לפתח קשר זוגי-משפחתי עם גבר, בעיקר כשמבחינה הומוסקסואלית את בארון. האם לא התייעצת על כך ועל נושא הארון בטיפול שהיית בו? אולי שווה לחזור לעוד כמה שיחות? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/11/2007 | 11:34 | מאת: תקועה

שלום ד"ר, מקווה שאתה מרגיש טוב יותר. תודה על התשובה, אני בסביבות גיל ה-30, אני יכולה להנות משני המינים, הבעיה היא כשאני בתוך קשר, כשהצד השני כל כך טוטאלי ויודע מה הוא רוצה, קצת בעייתי, אני חייבת איפשהו לותר על משהו אחד, אולי בפנטזיות ובחלומות כן. האם ישנה דרך להגיע לשלמות? האם אני אהיה חייבת לחיות את החיים "הנורמליים" בכדי להגיע לתובנות? האם קפיצה למים העמוקים (לצאת מהארון) יועילו? תודה רבה

08/11/2007 | 13:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום תקועה, את שואלת שאלות חשובות מאוד, אך למעשה כולן לא בתחום הפסיכולוגיה אלא בתחום שיקולי הרווח וההפסד שכולנו עושים כאשר אנחנו מקבלים החלטה בכל תחום. למעשה, בכל תהליך קבלת החלטות יש החמצה של האפשרות שעליה ויתרנו. נראה לי יותר קל חברתית לחיות עם גבר שאת נמשכת אליו מינית ורגשית ולהשאיר את הקשר עם הנשים כ"תחביב", אך רק את יודעת במה כרוכה יציאה מהארון מצידך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

15/10/2007 | 21:43 | מאת: מודאגת

בני בן 7 רגיש ביותר משחק רק עם בנות לא מוצא עניין במשחקי בנים לחלוטין מתעניין בכל הקשור בבנות אני מאוד מודאגת . מבקשת סיוע בדרך להתנהג עימו כמו כן האם יתכן כי הוא עתיד להיות הומו?

18/10/2007 | 00:28 | מאת: דניאל

ארצה רק להזכיר לך 2 דברים למקרה שברחו ממודעותך: 1. ההומוסקסואליים כבני אדם שווים לגמרי להטרוסקסואלים ושני אלו אנשים נורמליים לגמרי לכל עניין ודבר. 2. יוכל לומר לך הד"ר כאן שנטייה מינית אינה פרי בחירה. בכל אופן אני ארצה לומר לך שבעקבות עובדות אלו דווקא לא נראה שישנן סיבות כלל כי תדאגי, אך שוב, זוהי רק בחירה שלך. בהצלחה.

24/10/2007 | 16:54 | מאת: אחד שמבין

מותק, הוא כבר הומו. האם האב מעורב רגשית בחיי בנו? מציג אליו יחס חם ואוהב? האם יש בחייו דמות גברית? או שכל הדמויות בחייו נשיות? אם ענית על הכל לא, אז את כבר יכולה להיות בטוחה...

30/10/2007 | 23:42 | מאת: דותן

אמא מודאגת שלום,אני אומנם צעיר ורק בן 16 וחצי אבל אני בדילמה עצמית לגבי המיניות שלי.. מה שגרם לי לברר בעצם על הנושא בכלל.. ולכן אני יכול להרגיע אותך ששום דבר לא בטוח לפי מה שהבנתי בספרים שבהם עיינתי כולנו אבל כולנו נולדים דו מיניים,ועד גיל מסויים לפחות 15 כל אחד בשלו אנו בודקים את זהותנו המינית יכול להיות שהוא עדיין בשלבי בדיקה עצמית אני נמשך גם לגברים ובכל זאת חולה על כדורגל ויש לי חברים בנים אני לא חושב שזה קשור.. מה שכן, לא משנה מה תעמדי לצידו בכל דבר תמשיכי לבדוק, אם זה מפריע לך אבל בחיים אל תתני לו הערות כמו למה אתה לא משחק עם בנים או דברים כאלה כי זה רק יחמיר את הדילמה שנאלץ ילד בן 7 להתמודד איתה ואפילו לא במודע חבל! =) יום טוב

14/10/2007 | 00:42 | מאת: אדיר

אני בן 34 בארבע שנים האחרונות אני נמשך לטראסקסואלים, אני נראה טוב מאוד ונמשך לשני המינים, טראנסקסואל זה גבר שהפך בזהותו לאישה, ולא בהכרח בשינוי אורלוגי. לומר את האמת אני מאוד אוהב את שני המינים, אני אוהב מאוד נשים, ניסיתי להיות עם גברים אבל זה ממש דוחה אותי ואני לא מסוגל, ועם טראנסקסואל אני נהנה מאוד ועם אשה ממש באותה מידה. מצד אחד זה מתסכל מאוד כי אם אני במערכת זוגית עם אישה שאני מאוד אוהב להיות איתה ואוהב אותה, אני לפעמים מרגיש צורך להיות עם טראנס בגלל שאני מאוד נהנה מהריגוש ואם אני לא נפגש עם טראנס אני ממש תצורך הזה. אז מצד אחד אני נהנה מאוד ומסופק מאוד ומצד שני אני מתוסכל מזה. עד אז אני משתדל להנות.

14/10/2007 | 10:47 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אדיר, למעשה, הקושי שלך אינו שונה עקרונית מקשייהם של ביסקסואלים, אשר לדעתי מסוגלים ליהנות משני העולמות, בהתייחסות נכונה: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html נדמה לי, אפילו, שעם טראנסקסואלים הסכנה להתאהבות פחותה מזו שקיימת עם גברים, כך שקיימת גם פחות סכנה שמגעיך המיניים איתם יסכנו את הקשר הזוגי שתיצור עם אישה. קשר זה לא יהיה מונוגמי במובן המיני של המילה, אך בלאו הכי מונוגמיה הופכת להיות יותר ויותר בעייתית גם עבור גברים סטרייטים המקיימים קשרים מיניים (ואף יותר מכך) בצד הקשרים עם נשותיהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

12/10/2007 | 10:20 | מאת: אורח

מה פרוש המילים שירנק פרנדלי,ומה המשמעות שלהם ומה הם מסמלות?

12/10/2007 | 11:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אורח, הפירוש המילולי של המילה shrink הוא "כיווץ". במילה זו נעשה שימוש בשפה האנגלית (בעיקר בארה"ב) כסלנג לתיאור מטפלים נפשיים כ"מכווצי ראשים". "אני הולך לשרינק שלי" הוא משפט שניתן לשמוע הרבה בקרב מטופלים. המילה friendly פירושה "ידידותי" ובהקשר של הפורום הנוכחי - הכוונה למטפל שהוא gay friendly , כלומר, אינו רואה בהומוסקסואליות הפרעה נפשית ואינו סבור שיש לשנות נטייה מינית בטיפול פסיכולוגי. "שרינק פרנדלי" הוא שמו של טור שכתבתי בירחון "הזמן הוורוד" במשך 3 שנים ועניינו נושאים העולים מתוך הטיפול הפסיכולוגי בגייז. בגלל התהודה הגדולה של מדור זה החלטתי לאמצו ככותרת לפורום זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-frinedly

09/10/2007 | 14:26 | מאת: אסי

אוי. נסעתי לי לתומי באוטובוס (רמת גן לצומת רעננה), זה היה מהאוטובוסים הארוכים (יענו 2 אוטובוסים ביחד), התיישבתי לי במושב, לידי התיישב גבר (גיל הארבעים חמישים), למרות שתכלס היו עוד מקומות ריקים באוטובוס. פתאום אני אשכרה מתחיל להרגיש אותו. מחכך בי את היד שלו, את הרגל, וזה נהיה יותר ויותר.. ואני כולי נבוך. פאק!!! יש עוד אנשים באוטובוס!!!!!! מה נסגר איתך?? פתאום אני שם לב שהבנאדם אשכרה "מענג את עצמו". ועמדו שם 2 חיילים בדיוק לי המושב, הם אשכרה רואים את זה ומשחקים אותה כאילו לא רואים. אין, רציתי לקבור ת'עצמי. פשוט קמתי והלכתי לעבר הדלת עד שהאוטובוס הגיע ליעד. לא מבין מה נסגר עם אנשים, באמת שלא. קצת טאקט. עכשיו אני מבין מה בנות מרגישות. זהו.

09/10/2007 | 15:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אסי, האיש, ללא ספק, חולה ואינו מסוגל לשלוט בדחפיו. אני מבין את השיתוק שאחז בך, אך אולי תוכל לשתף אותנו מדוע לא קמת קודם? מדוע לא הערת לו? בעצם, שיתפת איתו פעולה, בזמן שיכולת (או אולי לא?) להפסיק את המעשה, אפילו בלי להביך את האיש בפומבי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

09/10/2007 | 19:42 | מאת: אסי

כי אולי התרגשתי קצת מזה שמישהו מתחכך בי, שמישהו חושב ששווה להתחכך בי. אבל בטח לא רציתי שזה ייגרר למצב שקרה. נפגשתי עם מישהו היום שאמר לי "אתה נראה לא משהו". מה זה אומר עליי? עד כדי כך הדימוי העצמי שלי נמוך?

08/10/2007 | 12:30 | מאת: אייל

שלום רב ד"ר. אני בן 29 ,הנטייה שלי הינה ביסקסואלית, ובזמן האחרון אני מגלה יותר ויותר את התסמינים והסימפטומים הקימים אצלי לחרדות נטישה . אני אשמח מאד אם תתן לי קישורים או תרחיב בנושא הקשר בין הומוסקסואליים וחרדות נטישה, כמדומני לא ראיתי לאחר חיפושים קצרים שמישהו אכן הרחיב בנושא מחקרים אלו. ולדעתי זהו נושא חשוב מאד ליידיעת הומוסקסואליים. אשמח למיידע ברשותך.

08/10/2007 | 16:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אייל, המונח "חרדת נטישה" (separation anxiety) נטבע במסגרת תיאוריות יחסי אובייקט. הוא מופיע הן כמאפיין של שלב התפתחותי (למשל, אצל מאהלר) והן אצל בוגרים שהתקשו להגיעו לקביעות אובייקט (השלב האחרון בתיאוריה של מאהלר. הואיל והומוסקסואליות אינה נחשבת עוד הפרעה נפשית, קשה לי להאמין שישנם תיאורטיקנים שיכתבו על הזיקה בין שתי התופעות בגלוי, אך יש להניח שאם תחפש בספרות העוסקת ביחסי אובייקט חומר הדן בהומוסקסואליות תוכל למצוא, אולי, התייחסות המצליבה בין שני הנושאים. גם זו תהייה ספרות פסיכואנאליטית שעדיין החשיבה הומוסקסואליות כהפרעה נפשית ועיקר טענתה בהקשר של חרדת נטישה וקביעות אובייקט תהייה שקשרים בין פרטים בני אותו מגדר יהיו קשרים לא בשלים, לא בוגרים, רוויי-תלות וחרדת נטישה. טענה מסוג זה, יש לציין, היא טענה פחות ליבראלית מזו של פרויד שקשר הומוסקסואליות לשלב האדיפאלי בהתפתחות בעוד תיאוריות אלו קשרו אותה לשלבים פרה-אדיפאליים ומכך משתמע שמדובר בהפרעה חמורה יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

09/10/2007 | 09:34 | מאת: חבר

לד"ר גידי! אתה משתמש עם מילים "גבוהות" מדי לאדם הפשוט שאינו מבין ברפואה או אינו איש אקדמיה.אשמח מאוד אם תוכל לפשט ולתרגם את המונחים לעברית פשוטה כדי שגם אנחנו נוכל להבין את התשובות היפות שאתה כותב.

07/10/2007 | 20:10 | מאת: משי

עכשיו השאלה שלי היא כזאת אם היא עובדת רק בשעות היום והיא בחיים לא מביאה גברים הביתה והיא עובדת בעיר אחרת.. ולא לוקחת סמים וכל זה אם מישהו ידווח לרווחה על העיסוק שלה עללולים לקחת לה את הילדים?

07/10/2007 | 23:13 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום משי, אמנם הפורום הזה עוסק בקשייהם של חד-מיניים, אך התשובה היא בהחלט כן. זנות אינה רק עבירה על החוק אלא גם נתפסת ע"י רשויות הרווחה כפוגעת בכשירות להורות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/10/2007 | 05:50 | מאת: בין בן לבת

היי כתבתי פה הודעה בו שאלתי לגבי זוגיות עם גבר לעומת זוגיות עם אישה ועיניין הבחירה לפני כמה ימים. ההודעה לא פורסמה והודעות בתאריכים מאוחרים יותר פורסמו . למה הודעתי לא פורסמה ? :-(

07/10/2007 | 11:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, כנראה מדובר בתקלה טכנית. שגר את ההודעה שנית והיא תפורסם ותיענה. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

05/10/2007 | 23:13 | מאת: גלי

אני נשואה שלושים וחמש שנים וחושדת כי בעלי הומוסקסואל,אמרתי לו זאת ופירטתי לו את כל הסיבות והוא מכחיש,איך אני יכולה לדעת האם הוא באמת הומוסקסואל?

06/10/2007 | 11:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גלי, האינדיקציה המהימנה היחידה לנטייה מינית הומוסקסואלית היא המשיכה המינית של האדם לבני מינו. משיכה זו, אגב, אינה חייבת להיות ממומשת. מכיוון שכך, רק האדם עצמו יודע זאת בוודאות על עצמו וכל הסממנים החיצוניים יכולים להתקיים או לא להתקיים. יתר על כן, לפעמים חלק מהסממנים החיצוניים מופיעים על גברים סטרייטים. המלצתי לך, במקום לתחקר את בעלך באשר לנטיותיו המיניות, לטפל ישירות במה שמפריע לך בחיי הזוגיות איתו במסגרת ייעוץ זוגי (אם אם יסרב ללכת, לכי את ראשונה - חלק גדול מהבעלים מצטרף מאוחר יותר). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/09/2007 | 04:49 | מאת: מישהו

תראה דוקטור יש לי אלף ואחת שאלות אליך. אני פשוט לא יודע מאיפה להתחיל. אני כרגע בן 18 הכל התחיל אצלי לפני כ-4 חודשים בערך שגיליתי שאני נמשך לגברים מאז הופיעו כל מיני דיכאונות וחרדות אבל תודה לאל זה עבר אני יכול לישון טוב בלילה והכל ,אבל האובססיה שלי להחליט אם אני נמשך גם לנשים לא נפסק אפעם. תראה יש לי כמה שאלות אליך,שאני רואה גברים ברחוב אני יכול מדי פעם להגיע לזיקפה אבל כשאני רואה נשים ברחוב אני לא מגיע לזיקפה וזה מוזר כי כבר פעמים רבות שלחתי הודעות בפורום הזה והזדהיתי כ-מ' וסיפרתי לך שהייתי במסיבה וכשרקדתי עם מישהי עמד לי כאשר רקדתי איתה ואני מוצא את עצמי פעמים רבות מאונן על נשים מול תמונות במחשב רק כדי לעשות לעצמי "טסט" ואני גומר מהתמונות אבל ממה שאני מודאג זה שלא עומד לי באופן טבעי מהתמונות אבל כשאני מאונן אני מסוגל לגמור מזה האם גם הומואים יכולים להסתכל על תמונה של נשים במחשב ואחרי כמה זמן לגמור ממנה אולי זה רק עניין של חיכוך? דבר שני שיש לי לבטים ממנו זה שגם נגיד ואני מתחרמן עם בחורה אני מגיע לזיקפה אבל אז אני שואל את עצמי יכול להיות שגם הומואים יכולים להגיע לזיקפה כשהם באים במגע עם נשים אחרת איך רבים מההומואים מתחתנים ועושים ילדים עם נשים, האם הם צריכים לחשוב על משהו של הומואים בראש כדי שהם יגיעו לזיקפה או שזה פשוט תהליך פיזי שפשוט קורה? ועוד כמה דברים אחרונים , מאז שגיליתי שאני נמשך לגברים אני כל הזמן מריץ את ה"טסטים" הקטנים האלה בראש כדי לראות למה אני נמשך אז נגיד כשאני חושב על בחורה בראש אני לא תמיד ישר מצליח לאונן ולגמור אבל יוצא לי אז לחשוב גם על סצינות אירוטיות של שתי נשים בראש נגיד בחורה שיורדת לבחורה השנייה ועוד כל מיני דברים ואני גומר מזה האם זה בכלל מעיד שאני נמשך לנשים כי פשוט יצא לי לדבר עם איזה חבר שלא יודע מהעניין שאני נמשך לגברים והוא אמר שנגיד בסרט פורנו גם אם זה גבר ואישה אתה לא מגיע לאורגזמה בגלל המשיכה לאחד מהצדדים אלא בגלל האקט עצמו ככה שזה לא מעיד דווקא על משיכה ומאז לקחתי את זה מאוד ברצינות. שני דברים אחרונים, אני גם מדי פעם בראש חושב על בחרוה שמזיינים אותה ובראש אני חושב רק על הבחורה שגונחת והגבר בכלל לא בתמונה שלי בראש אלא רק את האישה גונחת ו"מקבלת" האם זה בכלל מעיד על דווקא על משיכה לנשים או שזה גם כמו שאמרתי רק בגלל האקט המיני. ושאלה אחת אחרונה אחרי שכבר גיליתי את המשיכה שלי לגברים ונגיד ואני נמשך גם לנשים האם גם אחרי זה יכול לקרות ויקרה יום אחד שאני אהיה רק הומו או שאחרי שגילית שאתה נמשך לגברים ואתה רואה שאתה נמשך גם לנשים הזהות המינית למעשה כבר התגבשה? בתודה דוקטור! וממש חשוב לי שתענה על לי בבקשה על כל השאלות שציינתי כי כל אחת מהן היא למעשה התלבטות מאוד גדולה שלי.

30/09/2007 | 09:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מישהו, קראתי בעיון את פנייתך ואני סבור שדווקא לא כדאי לענות לך על כל השאלות. בגלל מבנה האישיות האובססיבי שלך להתמודדות עם חרדות, אתה מנסה לפרוט את השאלה הבסיסית לשאלות קטנות רבות, שלכאורה כל אחת מהן קלה יותר להתמודדות, אך המנגנון האובססיבי כולו מכביד עליך יותר. למעשה, אתה נמשך לבני שני המינים, יותר לגברים ופחות לנשים, או במילים אחרות: אתה זקוק לגירויים חזקים יותר מנשים כדי להגיע לסיפוק, בעוד שעם גברים מספיקים לך גירויים חלשים יותר. אנשים כאלה הנמשכים לשני המינים נקראים "ביסקסואלים" http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html ועקרונית הם יכולים ליהנות משני העולמות, גם מגברים וגם מנשים, בעוד נקודת המוצא שלך היא שיכולים להיות או הומוסקסואלים הנמשכים רק לגברים או הטרוסקסואלים הנמשכים רק לנשים. לכן אתה בודק האם כל ביטוי של משיכה לנשים אצלך נמצא גם אצל הומוסקסואלים אחרים. אני מציע לך לקרוא את המאמר הנ"ל על ביסקסואליות ובעיקר לחכות בסבלנות, כי אתה עוד מאוד-מאוד צעיר. התפתחותך המינית תלויה בגורמים רבים שאינך תלויים בך אלא בנסיבות, באנשים ובנשים שתכיר, בשאלה עם מי מהמינים תרצה זוגיות - ולכל אלה עוד חזון למועד. בינתיים אולי כדאי לטפל בנטייתך האובססיבית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/09/2007 | 19:37 | מאת: מישהו

אוקיי אז כנראה אני נמשך לשני המינים, אבל אצלי יש בעיה כזו שאני חושב שאם המשיכה שלי לנשים היא קטנה יותר מה שגם אני די מרגיש , אז לא שווה בכלל לממש את המשיכה הזו כי זה לא אמיתי ,כאילו אני צריך לחיות ולממש אך ורק את הצד שאליו אני נמשך יותר כי זה כאילו פחות מאולץ או משהו כזה. דבר נוסף בלי קשר לנטייה המינית שלי שאותה כבר ממזמן למדתי לקבל בצורה טובה, אך האם חשק מיני מגיע למעשה מהאשכים ואם אני מסיר אותם אני למעשה מסיים את החשק המיני לחלוטין כי זה משהו שרציתי תמיד גם עוד לפני שגיליתי שאני נמשך גם לגברים- תמיד חשבתי שהחיים טובים יותר ללא מין וללא חשק מיני ולכן תמיד רציתי לנטרל אותו, האם יש ניתוח להסרת האשכים?

29/09/2007 | 11:22 | מאת: גל חבקין

מאז ומתמיד נמשכתי לנשים, אני לסבית בכל רמ"ח אברי. כל השנים הדחקתי זאת על מנת לרצות את הסביבה, (משפחתי בעיקר). כעת אני בת 31, נשואה ואמא לילד בן 6. יש לי מאהבת כבר שנה שלמה, אני אוהבת אותה ונהנית לקיים אתה יחסי מין. ניסיתי לחזור לבעלי, אולם ללא הצלחה. אני לא מצליחה בשום אופן להנות מסקס אתו. קרוב לחצי שנה שאיננו מקיימים יחסים משום שאני מסרבת. העליתי בפניו את עניין הגירושים, אולם הוא מסרב בכל תוקף וטוען שלא יניח לי. האמת היא שגם אני לא ממש רוצה להתגרש, בעיקר משום שאני מרחמת עליו. הוא אדם טוב ואינו אשם בנטייה המינית שלי. מה עושים?

29/09/2007 | 11:40 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גל, באיזה שהוא מקום את מתייחסת אל הגירושין כמו אל עונש שתטילי על בעלך, בו בזמן שזו יכולה להיות גאולה לשניכם. אינני אומר שאת חייבת להתגרש אם יש בך חלק שרוצה להמשיך בחיי הנישואין עם בעלך, כחברים טובים וללא יחסי מין (אם כי שניכם קצת צעירים בשביל זה). איך בעלך מגיב להפסקת יחסי המין איתו? האם ההסדר עם המאהבת בצד הנישואין מספק אותך? כל אלה שאלות שיש לתת עליהן את הדעת בינך לבין עצמך או במסגרת טיפול זוגי. טיפולים זוגיים בהחלט נועדו גם להקל על הפרידה במידת הצורך. אגב, דווקא במקרה זה לא הייתי ממליץ על טיפול זוגי אצל מטפלת לסבית כדי שבעלך לא ירגיש שהמטפלת מגוייסת "לצד שלך". אולי אפילו כדאי לחשוב על מטפל זוגי סטרייט, שיגרום לבעלך להרגיש מה שיותר שהטיפול נייטראלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

24/09/2007 | 21:06 | מאת: חוקר תופעת ההומוסקסואליות

מימות עולם ועד היום,הזוגיות הרגילה של גברים ונשים הוכיחה את עצמה.מאות מיליארדים(ומסתבר שאפילו יותר)של זוגות במשך אלפי שנה,בכל העולם,הקדום והמתקדם,חיו באושר ואושר עד יום מותם,בזוגיות מושלמת ויחסי אהבה עד יומם האחרון, ברצוני לשאול,מה ידוע לנו כיום על זוגות הומוסקסואלים שחיו כבני זוג במשך תקופות חיים ארוכות,שחיו באושר ועושר באהבה וחיבה עד יומם האחרון,שהזדקנו זה לצד זה מתוך קשר זוגי תומך,בונה ומשגשג? אשמח לדעת מה ידוע בענין הזה,האם קימים רישומים,מחקרים או מידע רציני בנושא.

25/09/2007 | 12:45 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חוקר, קודם שאתייחס לזוגיות הומוסקסואלית, אני רוצה רק לסייג את דבריך לגבי זוגיות הטרוסקסואלית ולהזכיר לך ששיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת, הוא עומד כיום בישראל על יותר משליש ובארה"ב מגיע ל-50% ואפילו יותר. על כך יש להוסיף זוגות רבים שרחוקים מלחיות באושר ועושר ולא מעיזים להיפרד מסיבות שונות. לגבי זוגיות הומוסקסואליות רב הנסתר על הגלוי. מדובר עדיין במיעוט מסתתר, לפחות במובן המחקרי של המילה ובניגוד לבדיקת המצב המשפחתי של האוכלוסין (אפילו במשרד הפנים), אין רישומים דומים על הומוסקסואלים ולסביות. המחקרים הרבים שנעשים הם לרוב איכותניים, כלומר, בודקים מספר קטן של זוגות לעומק - אך הם חסרי משמעות במובן של סקר סטטיסטי. אפשר להצביע, עם זאת, על מספר מגמות המסתמנות מתחום הפסיכולוגיה של הבדלים בין המינים. אנו יודעים שגברים הרבה יותר מנשים שואפים לגיוון ונשים ליציבות. מכך ניתן להסיק שהצירוף של שני גברים בזוגיות מועד יותר לזעזועים לעומת הצירוף של שתי נשים לסביות. לפי מחקרים עדכניים שונים אכן קיימת בעיה במונוגמיה בקשרים זוגיים בין גברים. בהחלט יש זוגות גברים שהזדקנו יחד, אך שוב, ממחקרים איכותניים, ידוע מעדויותיהם שחלקם הגיע להסדר של קשר פתוח מבחינה מינית. אל כל הממצאים הללו יש להתייחס בהסתייגות רבה הואיל ואין כל רישומים מסודרים, כמו באוכלוסיית סטרייטים, ומדובר בממצאים התרשמותיים בלבד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

24/09/2007 | 18:28 | מאת: אייל

שלום, אני בן 17 וחצי, בארון. בחודשיים האחרונים עברתי תהליך של השלמה עם עצם היותי הומו. רק בחודשיים האחרונים העזתי "להתמודד" עם המשיכה שלי במקום להדחיק אותה, להילחם בה, להעמיד פנים שהיא לא קיימת. ההתמודדות לא כללה קשר מיני עם מישהו\מישהי(עוד לא חוויתי מגע מיני לא עם גבר ולא עם אישה), אלא מעין השלמה כזאת עם המצב וראייתו כ 100% נורמלי. הדבר המוזר, שקרה בדרך, זה ככל שהשלמתי יותר ויותר עם היותי הומו, מצאתי את עצמי נמשך פחות ופחות לגברים. לפתע, סקס עם נשים נראה לי טבעי הרבה יותר ומושך ומסקרן לא פחות. היום, שאני כבר די שלם עם עצמי(החברה הסובבת אותי לא יודעת, אבל כשהיא תדע אני מאמין שגם לה לא יהיו בעיות - כולל משפחה), אני נמשך לנשים הרבה הרבה יותר מפעם. לא אשקר ואומר שההעדפה המינית שלי כיום היא לנשים, אבל חל שינוי כלשהו במשך החודשיים האלה. מעולם לא מצאתי את עצמי לפני כן מפנטז לעצמי סיטואציה מינית עם בחורה, וכיום לעיתים די קרובות. האם זו תופעה מוכרת? האם לפני שאני יוצא מהארון כדאי לי לראות לאן בדיוק הולכת המשיכה שלי?

25/09/2007 | 12:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אייל, קראתי בעיון את פנייתך הנבונה ואני חושב שלא הייתי יכול לענות לך יותר טוב מאשר אתה עונה לעצמך בסופה. יש הרבה יותר מדרך אחת לרומא, גם בדרך למשיכה לגברים וגם בדרך למשיכה לנשים. אתה בעיצומו של גיל ההתבגרות. שום דבר אינו סוף פסוק. לא משנה מה קרה בדרך למשיכה לנשים - כרגע היא ישנה ואין כל סיבה לא לממשה (לא למותר לציין שהייתי אומר אותו דבר בדיוק לגבי משיכה לגברים). נסה, התנסה (אם אתה רוצה, נשמח אם תשתף אותנו) ותן לחיים להוביל אותך. לא הכול ניתן לתכנון מראש, ואולי טוב שכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

29/09/2007 | 21:01 | מאת: עומר

ככל שאני יותר מקבל את ההומואיות שלי, אני מוצא עצמי יותר נמשך לנשים... זה מוזר. אבל אולי אני חושב שזה בגלל שאני הומו , לא כי אני הומו אלא בגלל סיבות אחרות שנעלמות ברגע שמקבלים אותי ואני מקבל עצמי בתור הומו...

24/09/2007 | 14:15 | מאת: מיקי

שלום שמי מיקי ואני חדשה כאן. אני בת 31 לסבית ונמצאת בזוגיות מזה חודשיים. אני סובלת מהפרעת אישיות גבולית ואיתה מגיעות תנודות חריפות במצב הרוח ובשאלה מה אני מרגישה. יש ימים שאני מאוד אוהבת אותה וימים שפשוט לא... השאלה שלי היא יותר לכיוון המיני. אין לי חשק מיני. (זה המקום לספר כי אני נוטלת ציפרלקס כדור ליום) וזה לא רק איתה. גם לפניה.. הייתי פעם בנאדם עם המון חשק מיני עם רצון לסקס וקרבה. וכיום זה פשוט הופך לטורח. מה עושים?

25/09/2007 | 12:21 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיקי, ברוכה הבאה לפורום. אני מקווה שתמצאי בו מקום בטוח. הירידה בחשק המיני יכולה להיות בהחלט תופעת לוואי של הציפרלקס. אם יש לך שינויים תכופים במצב הרוח, ייתכן שניתן לשלוט בהם טוב יותר ע"י תרופה מייצבת (למשל, למיקטל) שגם עשויה לעזור יותר וגם מאופיינת פחות ע"י ירידה בליבידו. שווה להתייעץ עם הפסיכיאטר שרושם לך את הציפרלקס (אם את מקבלת אותו מרופא המשפחה, יש לעבור לצורך כך לפסיכיאטר). הירידה בחשק המיני יכולה להיות נלווית הן להפרעת מצב הרוח והן להפרעת האישיות ולכך יש להתייחס בטיפול פסיכולוגי. הייתרון שלך, לעומתנו הגברים, הוא שאת יכולה ליהנות בינתיים מביטויי החיבה הפיזיים, גם ללא חשק מיני. אשמח להתעדכן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

23/09/2007 | 11:18 | מאת: מיכאל

שלום נתבקשתי לכתוב בפורום הזה רק בכפוף לתנאים מסויימים, שכרגע אינני מעוניין לעמוד בהם, לפיכך אני מפסיק לכתוב כאן, וגם לא אכתוב תחת שום כינוי אחר. אני מתנצל אם בשוגג פגעתי במישהו או מישהי שכתבו כאן בפורום. בברכה מ.

23/09/2007 | 11:32 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום למיכאל ולכולם, מיכאל הוא מוותיקי המשתתפים בפורום זה והוא עדיין אורח רצוי כאן. בעבר הוא ראה בפורום מקום בטוח, שיתף אותנו בקשייו והתייחס לקשייהם של גולשים אחרים. מזה זמן רב בחר מיכאל למלא את מקומי במובן מסוים והוא מגיב לכל הודעה והודעה. למרות שפורום זה הוא פורום מומחה, המיועד להתייעצות איתי, אני מקדם בברכה כל ביטוי של תמיכה הדדית. ואולם, תגובותיו של מיכאל עוררו את כעסם של חלק מהמשתתפים האחרים בגלל היותן חד-סיטריות ויומרניות. חלק מהן השמיץ את מקצועות בריאות הנפש, שאני נמנה עליהם ובתור שכזה, מנהל את הפורום בהתנדבות. תגובות אלו התבטאו בהודעות קשות שלא העליתי לפורום כדי לא להפוך אותו לזירת התגוששות. מיכאל ושאר הגולשים עדיין מוזמנים להגיב זה לדברי זה ממקום אמפאטי של עזרה הדדית. בהצלחה לכולנו, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

22/09/2007 | 14:38 | מאת: אחת

האם יש ערך טיפולי למישפט של מטפל: מתחשק לי לכלוא אותך אותך כמו שאביך כלא אותך...? ולמישפט אני לא נוטש אותך כדי שלא תחווי שוב חווית נטישה...

22/09/2007 | 21:39 | מאת: מיכאל

הי אחת נראה לי שהוא צריך בעצמו ללכת לטיפול. ממש לא נשמע לי תקין שהוא אומר לך דברים כאלה, נשמע משונה מאוד. לגבי המשפט השני, מה זה אמור להיות? סוג של איום, שהוא מציין שהוא יכול לנטוש אותך? והוא כאילו מרחם עליך ולא מממש את האיום... תעשי לעצמך טובה ותנטשי אותו, ותמצאי לך פסיכולוג נורמלי, או אפילו תהיי בלי פסיכולוג בכלל- תאמיני לי שאפשר לחיות מצוין גם בלי פסיכולוגים.

23/09/2007 | 10:41 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אחת, לא ניתן לענות לשאלתך מבלי להבין את ההקשר הספציפי שבו נאמרו הדברים. אני מבין שעברת ילדות קשה ועל כן הטיפול גם הוא תהליך מורכב ורב-ממדי. בהקשרים מסוימים, בהנחה שניתנת התמיכה לה את זקוקה, יכול להיות מאחורי משפטים כאלה רציונאל טיפולי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

20/09/2007 | 12:50 | מאת: אסף

מוכרת התופעה הזו של פידבק? אחרי סטוצים, תמיד יש לי הדחף לקבל "משוב" מהפרטנרים.. במסנג'ר, סמס. חשוב לי לוודא שהם נמשכים אליי, שהם היו רוצים להיפגש איתי שוב, שאני לא דוחה בעיניהם וכו'. אני יודע שזה מעיד על דימוי עצמי מאוד נמוך.

20/09/2007 | 13:17 | מאת: מיכאל

הי אסי הדחף הזה הוא מאוד טבעי, ולהערכתי מאפיין את רוב רובם של האנשים. ההתנהגות שלך נשמעת לי ממש טבעית והגיונית... חשבתי פעם כשהייתי צעיר יותר, שלא איכפת לי מה אנשים אחרים חושבים עלי, כי הגעתי למסקנה שהם לא חושבים עלי. אבל, עם הזמן התפכחתי, האמת היא שחושבים עלי, וכן איכפת לי מה הם חושבים עלי. תרגיש טוב מ.

21/09/2007 | 11:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אסף, אומרים שמודעות למצב היא חצי מהטיפול בו. אני מסכים עם ההשערה שהתנהגות זו עשויה להעיד על דימוי עצמי נמוך. האם בתחומים אחרים אתה גם מחפש אישור מהזולת למעשיך ברמה כזו? אם כן, אני מעודד אותך לפנות לטיפול אצל מטפל גיי-פרנדלי שיבין את ההקשר החברתי-תרבותי של ההתרחשות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

17/09/2007 | 19:00 | מאת: רני

שמעתי ממישהו שאפשר לחטוף קונדילומה גם מיחסים הומוסקסואליים. לא ידעתי בכלל שזה מחלה של גברים!

17/09/2007 | 19:55 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רני, קונדילומה היא גידול מוגבה דמוי-יבלת, שמופיע על איברי המין או באזור פי הטבעת. הגבשושית מדבקת ומועברת במגע מיני. בתור שכזו, היא בהחלט יכולה להיות מועברת ע"י מגע מיני אנאלי בין גברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly