פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

פורום זה סגור לשליחת הודעות חדשות.
2300 הודעות
2240 תשובות מומחה

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

שלל מאמרים בנושאי הפורום: https://www.Shrink-Friendly.co.il
25/09/2008 | 00:13 | מאת: דוד

שלום, רציתי לדעת מה יחס הפסיכולוגיה כלפי פדופיליה (המשיכה, לא המעשה). אני נמשך לילדים (בנים) בגילאי 10-13 (ואני לא אנס!!!! וגם לא פושע...) אגב, אני אשמח גם לקבל תגובות מאנשים שחושבים שיש להם מה להגיד.... דוד (שם בדוי)

25/09/2008 | 00:51 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דוד, פדופיליה היא אחת הפאראפיליות, כלומר, משיכה מינית לאובייקטים לא מקובלים. בשפה עממית יותר, זו נחשבת סטייה מינית שהיא הפרעה נפשית. קיימות צורות טיפול שונות בבעיה, כאשר הדגש הוא על פיתוח מיומנויות לשליטה עצמית, בין אם אלו מיומנויות התנהגותיות ובין אם מדובר בעידון היצר המיני כך שיוכל להתממש עם בחורים שעברו את גיל ההסכמה ונראים נעריים מספיק. במילים אחרות, שתוכל למצוא פשרה מציאותית שתאפשר לך ולסביבה לחיות בשלום. ניתן גם לחשוב על עידון המשיכה לילדים דווקא לחיבה אפלטונית כלפיהם במסגרת עבודה טיפולית כלשהי איתם - כל זאת, כמובן, בצד רכישת שליטה עצמית ביצר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

05/10/2008 | 10:55 | מאת: דוד

כמה שאלות לי אליך בקשר לדברים הנ"ל: כתבת ש"פדופיליה היא משיכה מינית לאובייקטים לא מקובלים",האם המושג "מקובלים" זה הוא עניין של מוסכמה חברתית? כי פעם הומוסקסואליות היתה משהו לא מקובל ואם כן אולי זה שאלה של זמן עד שגם משיכה לילדים תהייה מקובלת? שאלתי השניה,מדוע הומוסקסואליות לא נחשבת להפרעה נפשית?מקובל לאמר שהמשיכה לגברים היא כתוצאה של גן מסויים המשפיע על המשיכה,אז מדוע להגיד שמי שנמשך לגבר בגיל 13 הוא בעל בעיה נפשית ואם הוא נמשך לגבר מבוגר בשנתיים או שלש כבר זה משהו פיזי-גנטי? על פניו זה נשמע קצת אבסורדי.עד היכן הן משפיע ומהיכן זה רק הנפש??? במיוחד שאתה כותב שניתן לעשות שינוי בענין הגיל ואז הבעיה הנפשית נפתרת אולם אז מה?מה מתרחש אז בנושא הגנטי? פתאום נהפכים להומואים? ועוד שאלה,אם פדופיליה היא רק עניין של הפרעה נפשית,מדוע אי אפשר לפתור אותה לגמרי בטיפול פסיכולוגי ולהפוך לסטרייט? והשאלה הכי קשה מהכל,מדוע לא לעודד את הפנטזיות והאוננות על ילדים כמו שמעודדים הומוסקסואליות,ולהילחם בניצול של קטינים כיוון שאינם ברי הסכמה? אולי שהפדופיל יעבור טיפול שיעזור לו להתגבר על הניצול ועל השימוש לרעה בכוחו ועליונותו(-כמו כל גבר שצריך לשמור על עצמו לא לאנוס או להטריד בנות שהם לעיתים יותר חלשות) אולם מאידך נעודד את עצם הנטיה?? אודה לך מאוד על תשובות כנות כיוון שאני מאוד מבולבל עם עצמי ואינני יודע כיצד להנחות את עצמי מבחינה מוסרית אנושית,יש לי יותר מידי סתירות בהבנת ההבדלים.

24/09/2008 | 07:36 | מאת: רונן

שלום, רציתי לשאול - האם זה שלא אוננתי אף פעם על גבר או על אישה, אומר ששאני לא הומו? אני נמשך לגברים, אני יכול לדמיין את עצמי מקיים יחסי מין איתם וזה גורם לי לזקפה. לנשים אני לא נמשך כלל וכלל. *אני בן 16. תודה.

24/09/2008 | 09:30 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רונן, הפנטזיות שלך חשובות יותר מהתנהגותך בפועל לצורך הבנת נטייתך המינית. אם פנטזיה על יחסי מין עם גברים גורמת לך לזקפה ואין לך כל משיכה לנשים, אין ספק שאתה הומוסקסואל. ייתכן שהעובדה שלא אוננת על גברים מקורה בעכבות שיש לטפל בהן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

24/09/2008 | 16:05 | מאת: רונן

כשאתה אומר 'לטפל', למה אתה מתכוון? כנראה יש משהו שעוצר אותי מלאונן באופן ככלי. זה מאוד מטריד אותי ורציתי לדעת אם יש לך רעיון ממה זה נובע...

היי לפני כמה חודשים הכרתי בחור זהב,אבל ממש.... פעם ראשונה שזוגיות מצליחה להחזיק מעמד והבחור בוגר,איכותי ונהדר.... בהתחלה הייתה משיכה עזה ומפעם לפעם אני מרגיש את המיצוי,חוסר הגיוון בין גברים חסר לי עד מאוד,למרות שהסקס בינינו טוב ואיכותי עדיין חסרות לי המון פנטזיות שאיתו לא אוכל להגשים. אני כנראה אוהב את הגברים עם האגו "המניאקים", שאוהבים לשחק ברגשות שלא קל להגיע אליהם ומנסיון שלי עד היום היו לי את הגברים האלה ,אבל שורה תחתונה גרמו לי סבל רב בסופו של דבר.ודווקא הבחור המקסים האוהב והתומך לא גורם לי לריגושים כאילו הכל זורם וטוב ואין את החיספוס(אולי אתה מבין את כוונתי) חסר לי לדוגמא. הסקס המלוכלך והסקסי שהיה לי בעבר(סקס חזק על הקיר וכו':)) איתו הכל מתוק וחמוד בעדינות ,חסרה לי האגרסיביות,הגבריות,החיזור האובססיבי שלו אלי גורם לי שחיקה וחוסר עניין,כאילו שהכל טוב מידי זה גם לא טוב כי חסרים המון אתגרים שאליהם הייתי רוצה להגיע. מה אתה אומר?.....

20/09/2008 | 08:48 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עידו, הדילמה שאתה מעלה היא דילמה אוניברסאלית בין חיפוש אחר ריגושים וגיוון ובין חיפוש אחר יציבות וביטחון שקשר זוגי אמור לספק. אין פתרון יחיד וחד-משמעי לדילמה זו. ברור, שלא היית רוצה להפוך את אחד הגברים האגו-מניאקים לבן זוגך ויתר על כן, גם אם היית מצליח בכך, הוא היה מאבד מ"קסמו" מהר מאוד. כאשר בוחרים בין שתי אלטרנטיבות, תמיד אנו מחמיצים את האלטרנטיבה שלא בחרנו בה. אם כן, אפשרות אחת היא פשוט להזכיר לעצמך שיציבות בקשר היא הרבה יותר קשה להשגה ולא שווה לסכן אותה. אילן גבוה מאוד שאני אוהב להיאחז בו במקרים כאלה הוא פרויד, שאמר שסובלימציה (עידון) היא מנגנון ההגנה הנעלה והמפותח ביותר. אם כן, במידה ותמצא דרך לעדן את התשוקה לגבר אגרסיבי (אולי אפילו לא לעדן אלא לאונן מול סרט כחול בעל תכנים כאלה), גם כך אתה עשוי להרוויח את החבר המיטיב שלך. דרך אחרונה, שנויה במחלוקת, היא להעניק לעצמך צ'ופארים קטנים בכיוון שחסר לך. יש הקופצים לסאונה פעם ב... כדי לממש את הדחף החייתי יותר... יש המשלבים זאת עם נסיעה לחו"ל מפעם לפעם... אינני רוצה להתייחס לפתרון זה דרך הפריזמה המוסרית, אך אם נוקטים בפתרון זה במידה סבירה שאינה פוגעת בקשר, היא עשויה להרגיע את הבעירה הפנימית לזמן-מה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

היי לכאורה, מדובר בעניין של בחירה: יציבות וטוב לעומת תשוקה אך...? לא ברור לי אם היה לך רע שם בעולם בו היה סקס על הקיר (פרט לרע שעשו לך, כנראה כשהם עזבו). אני חושב שכדאי מאוד שבתחילת הקשר תהיה תשוקה ומשיכה. אני חושש מצד אחר, שניסיון חיים עשיר בכיוון מסוים (סקס מזדמן וכו') יכול להקהות את החושים ולגרום לנו שלא לשפוט נכון את המציאות. איני מסכים עם פתרונות של סאונה, או נסיעה לחו"ל. אולי בגלל שקשה לי לנתק את העניין הלויאלי-מוסרי מהם. אני חושב שאתה צריך להשקיע במלוא העוצמה בקשר הזה, או להגיע למסקנה שאולי סגנון החיים שהיה לך עד כה לא היה כל כך רע. מה אתה אומר?

מה עם לדבר עם החבר הנוכחי שלך? תקשורת היא הבסיס ליחסים בינאישיים. יש לך שתי אפשרויות : 1. החבר שלך ינסה לגלם את דמות המניאק בזמן שאתם מקיימים יחסי מין. 2. הוא יגעל ממך לחלוטין ויזרוק אותך לאשפתות. אבל, מהתיאור שלך אותו, לא נראה לי ש2 סביר במיוחד :-) אתה יכול לנסות בלהציע קצת יותר אגרסיביות במהלך האקט ( ולהט הרגע ). אם אתה מפחד להעלות את הנושא ישירות, אז תציע ללכת לאחד ממועדוני הBDSM בארץ (בתור סתם חוויה חד פעמית או משהו) אם הוא יסכים , אז תדע שהוא לפחות פתוח לנושא של אגרסיביות ( אתם לא חייבים מן הסתם לעסוק בBDSM). אם הוא לא יסכים, אז וויולה! פתחת את הדלת לשיחה בנושא... ככה את תוכל לחפור לו בראש מבלי שהוא ידע את כל הפנטזיות האפלות שלך.. :-) מקווה שעזרת ולו בקצת.

20/09/2008 | 00:03 | מאת: מיקוש

שלום, אני בחורה כבת 30. מעולם לא היתה לי מערכת יחסים רצינית עם מישהו, אבל יצאתי עם גברים וקיימתי מגע מיני ו/או יחסי מין מלאים עם די הרבה גברים ועם רובם נהניתי מאד ונמשכתי אליהם, לחלק יותר לחלק פחות אבל בגדול אני חשה משיכה מאד חזקה לגברים ולחלק מאלו שהייתי איתם ממש חשתי משיכה עזה. כל חיי הרגשתי כסטרייטית ותמיד פינטזתי על גברים אך קרה פעם ב.. שראיתי בחורה שחשתי אליה משיכה מסוימת אבל זה חלף ולא הקדשתי לזה יותר מדי מחשבה. רק בחודשים האחרונים התחלתי להתלבט לגבי הזהות המינית שלי(טוב, לסבית כמו שראית ברור שאני לא) אך כשהייתי באיזה טיול בחו"ל לא מזמן, כל פעם שהשתכרתי קצת הרגשתי רצון להיות עם בחורה והתחלתי קצת עם בחורות ואפילו היתה לי נשיקה עם בחורה, קשה לי להגיד ממש איך הרגשתי כי הייתי שתוייה אז אני לא ממש זוכרת את התחושה, מה שבטוח ממש לא סבלתי ולא נגעלתי מזה. לאחרונה גם יש איזו בחורה שאני רואה שהיתה תקופה שממש פינטזתי אליה אבל לפי מה שראיתי היא לא ממש בקטע. בקיצור אני מרגישה בזמן האחרון משיכה ורצון להיות (לאו דווקא "לשכב" סתם, אפילו ללטף לנשק) עם בחורה. אך מצד שני, נראה כי משיכתי לגברים עולה עשרות מונים על משיכתי לנשים. אם יעמידו מולי גבר מושך ואשה מושכת לטעמי, אני אעדיף את הגבר. לגבי יחסים רומנטיים ומערכת יחסים קבועה והתאהבות- את זה אני רוצה רק עם גבר, ולא נראה לי שזה מהדחקה, פשוט אני חשה כמיהה עזה לאהבת גבר. אך עדיין אי אפשר להתעלם מזה שאני גם נמשכת לבחורות האם זה נחשב בכל זאת שאני בי סקסואלית? אפילו שבמערכת יחסים רומנטית אני רואה את עצמי עם גבר? כי פעם חשבתי שלפי ההגדרה של דו מיניות זה אנשים שנמשכים לשני בני המין במידה שווה ומסוגלים לנהל מערכות יחסים עם שני המינים, לכן הבילבול... תודה על תשובתך מראש.

20/09/2008 | 08:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מתלבטת, בי-סקסואלים אינם נמשכים לשני המינים במידה שווה אלא בעוצמות שונות. לפי תיאורייך, לפחות נכון לשלב זה, את נמשכת יותר לגברים ובעיקר קל לך יותר לשלב את המין איתם יחד עם רגש. ייתכן שבעתיד עצמת המשיכה לכל אחד מהמינים תשתנה וכך גם היחס הרגשי: http://www.shrink-friendly.co.il/a11.html. אני מציע לך לקרוא את המאמר הנ"ל ולמצוא דרך ליהנות משני העולמות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

17/09/2008 | 22:37 | מאת: בחור מהצפון

אני גר באזור כרמיאל, בצפון הארץ, ומבקש לדעת אם יש יועץ או קבוצת תמיכה לגיי'ז ולהורים שלהם.

18/09/2008 | 10:30 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

14/10/2008 | 20:52 | מאת: בחור מהצפון

לא הייתי כאן זמן מה, ואני כותב שוב. אני מאזור כרמיאל בן 25 וחצי. אני הומו. גיליתי להורי עובדה זו, והם במשבר קשה ואינם מוכנים לקבל עובדה זו. אני מחפש קבוצת תמיכה באזור כרמיאל או הקריות. האם תוכל להפנות אותי לקבוצה כזו?

17/09/2008 | 08:23 | מאת: אליהו

אני בן 26.לפני כ-שנתיים גיליתי איזשהי משיכה מינית לגברים.מאז אנ לא ידע מה לעשות עם עצמי. הבילבול הגדול שאני חווה כבר שנתיים אינו מועיל כלכך לחיי.הייתי בטיפול פסיכותרפסיסתי לפני שנה(לא עזר במיוחד), וכרגע אני מנסה להמשיך בחיים שהיו לי לפני שנתיים ,הבעיה שאני לא כלכך מצליח.אני כרגע לא אותו בנאדם. מה עושים? ואיך בדר"כ חיים אנשים עם משיכה מינית הן לנשים והן לגברים? (אבל משיכה רגשית נשארה בעינה רק לנשים)? נ.ב האם כדאי לספר לחברים משפחה, או שמה כפי שזה הופיע פתאום זה יכול להעלם? תודה מראש

17/09/2008 | 10:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אליהו, אנשים הנמשכים מינית לבני שני המינים יכולים ליהנות משני העולמות ולחיות טוב מאוד: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html בדרך-כלל משיכה מינית אינה נעלמת וההחלטה אם לצאת מהארון בפני הסביבה צריכה להתקבל על סמך שיקולים אחרים (למשל, איזו נטייה דומיננטית יותר והאם תקיים בסופו של דבר קשר זוגי אם גבר או עם אישה). נראה לי שטיפול פסיכולוגי אצל מטפל גיי/בי-פרנדלי יכול לעזור לך להגמיש את הרגשתך וחשיבתך, כך שבמקום גישה של "או-או" תפתח גישה של "גם וגם". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

14/09/2008 | 10:43 | מאת: דור

גידי שלום, אני בן 31 אני מנהל מערכת יחסים זוגית כבר 3 שנים עם חבר טוב שבמשך הזמן הפכנו לבני זוג, אני בארון חלקי -משפחה וחברים קרובים לא יודעים, אמנם חושדים, מעבר לכך יש מספר חברים פחות קרובים שיודעים ,בן זוגי גם בארון חלקי -גם בן 31 -הוא סיפר לפני שנה להוריו החיים בחו"ל , הם קיבלו את זה קשה וכרגע לא ממש מדברים על כך , חלק מחבריו יודעים וחלק לא . אנחנו גרים ביחד במסווה של שותפים לדירה , אגב לפני מספר שנים, הוא היה בארון עמוק , ואני עזרתי לו להתמודד עם נטיותיו באמצעות כך שסיפרתי לו על עצמי- והוא החל להתמודד עם עצמו טוב יותר ממני. אני מודע לכך שאני הומו , מאוד קשה לי להתמודד עם עובדה זו - הורי לא ליברלים ולא יצליחו להתמודד עם כך, מאוד אכפת להם וגם לי, מהסביבה המשפחה המורחבת הענפה והחברים שלהם , שאגב חלק מהילדים של החברים שלהם גם חברים שלי וכמובן לא יודעים. קשה לי גם להתמודד עם החברים הקרובים שלי (שברור לי שחלקם חושדים ). בן זוגי, גם לו קשה להתמודד , אבל בהחלט יותר קל לו ממני והוא מצליח לעבוד על עצמו בלקבל את עצמו , מה שלי מאוד קשה עם עצמי . הבעיה איתה אנחנו מתמודדים , שבן זוגי רוצה מאוד מאוד ילדים- והוא חשב על כל האופציות , הן בשיתוף עם אשה והן פונדקאות, הוא מאוד רוצה בפונדקאות כך שהילד יגדל איתנו ולא נצטרך להתמודד עם הקשיים של לגדל ילד בשני בתים . אני גם אוהב ורוצה ילדים ואם הייתי סטרייט , אני מאמין שהיום כבר היו לי ילדים, אך כל פעם שהוא מנסה לדבר על העניין , אני מתקשה מאוד להתמודד עם המחשבה לגדל ילד כהומו עם שני אבות או בכלל כהומו - אני תמיד מנסה להתחמק מהשיחה לפעם אחרת וכך זה נמשך כבר שנה- נוח לי שאנשים מסביבי לא יודעים עלי , ופתאום ברגע שיהיה ילד אני לא אהיה מסוגל עוד לחיות באותה צורה, ברור שאני רוצה ילדים , אבל אני ממש לא מצליח להתמודד , בינתיים בן זוגי לוקח את העניין מבחינה נפשית מאוד קשה - ונכנס למצבי רוח קודרים ומתקשה לישון -והוא כל הזמן במחשבות . אני במצב מאוד בעייתי, ואינני יודע מה לעשות , קשה לי לקבל החלטה כזו, מצד שני הזמן עובר ואני מתבגר ובן זוגי מאוד סובל שהוא לא יכול לשתף אותי בקשיים שלו הללוושהוא לא מתקדם בעניין. מה היית ממליץ לנו ?

14/09/2008 | 23:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דור, קראתי בעיון את פנייתך והתלבטתי כיצד להגיב. לפי ההקדמה הארוכה (יותר ממחצית ההודעה), חשבתי שהבעיה היא היציאה מהארון. לפתע, חלה תפנית בסיפור ונוצר הרושם כאילו עם הארון אתם בסדר והוא מתחיל להוות בעיה רק בהקשר של גידול ילד. בעבר נהגתי לחשוב שילד זקוק אך ורק לאהבה והזהות המינית של הוריו אינה צריכה לעניין אותו. היום אני נוטה יותר לחשוב שאהבה היא הדבר החשוב ביותר, אך לא היחיד, כיוון שילד חי בסביבה וצריך להתמודד עם תגובותיה. לכן, אני נאלץ להסכים עם מה שמשתמע מהאופן בו היצגת את הבעיה, דהיינו, שיציאה מהארון היא תנאי הכרחי לגידול הילד. במילים אחרות, אתם הולכים ומתבגרים ויגיע שלב שבו יהיה זה מגוחך ולא מציאותי להציג את עצמכם כשותפים לדירה. יתר על כן, ילד שהוריו מסתתרים מפני הסביבה ירגיש שאין לו על מי לסמוך ועל מי להישען. במילים אחרות, אם הוריי מפחדים כל כך, הרי הם משענת קנה רצוץ, או במילים אחרות, אין לי ממש הורים. לכן, המלצתי לכם, לפני הבאת ילד לעולם, להתחיל לצאת מהארון. הדבר אינו צריך להיעשות בפני כולם ובבת אחת. לכל אדם יש מעגלי חשיפה משלו. במשפחות שלכם יש אנשים שבפניהם יותר קל לצאת מהארון ואנשים שבפניהם יותר קשה. התחילו, איש איש ומשפחתו, מהקל אל הכבד. העובדה שלכל אחד מכם יש בן זוג מקלה על העניין מאוד, מכיוון שבמקום שבני משפחתכם יחששו שתהיו בודדים, הם מייד יודעים שיש לכם זה את זה ויתר על כן, שהקשר כה רציני שאתם חושבים לגדל ילד יחד. אשמח אם תשתפו אותנו בתהליך. בהצלחה רבה, ד"ר גידי רובינשטיין www.shrink-friendly.co.il

12/09/2008 | 17:00 | מאת: א

שלום, אני יודע שאני הומו כבר הרבה זמן, כבר 4 שנים לדעתי, בהכחשה הייתי משהו כמו 3 שנים מתוך הזמן הזה, או יותר. ככה שקיבלתי את עצמי כהומו לפני פחות משנה. סתם לרקע כללי. תמיד חשבתי שהגוף הגברי הוא הנאה יותר, היפה יותר. זה גורם לי לזקפה. עכשיו הבעיה שלי היא שאני נמשך לגברים, לגוף, לשרירים, לפנים... אבל הדבר היחידי שאני לא נמשך אליו הוא איבר המין. אפשר להגיד שזה יותר דוחה אותי ממושך. תמיד כשיוצא לי לחשוב על העתיד, כשאני ארצה לעשות את זה בפעם הראשונה עם גבר, אני לא יודע איך אעשה את זה, מחשבות על סקס עם גבר מושך שראיתי יכולות לגרום לי לזקפה אבל זה כשנאי לא חושב על איבר מינו. בכמה מילים - אני הומו, אבל אני נרתע מאיבר המין הגברי. מה לעשות? זה יכול לעבור? האם זה ישפיע עליי בעתיד?

13/09/2008 | 15:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום א', להערכתי, ייתכן שהמשיכה לאיבר המין הגברי היא החותם הסופי בהומוסקסואליות שלך, שאותה עדיין לא מימשת וספק אם אתה מקבל אותה עד הסוף. לדעתי, התנסויות מיניות ורגשיות עם גברים יכולות לגרום לך להתרגל לאיבר המין הגברי. עד אז ישנן דרכים שונות ליהנות ממין, גם בלי לערב את איבר המין של הצד השני. אני מכיר, למשל, מטופלים שלי שנהנים רק לקבל מין אוראלי והם מצאו פרטנרים לכך. כך שאני מניח שקיימת אפשרות להימנע מאיבר המין הגברי של הצד השני עד שתתרגל אליו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

09/09/2008 | 23:54 | מאת: קרן

שלום רב שמי קרן בת 24 בקרוב, היחסים הראשונים בחיי התחילו בגיל 14 יצאתי עםו בחור קרוב ל-6 שנים באופן רצוף, אהבתי אותו מאד הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית. אוסיף ואומר שאני מייחלת לעצמי קשר כזה מבחינת העוצמות שהרגשתי, העיניין שמבחינה אנטלקטואלית הרגשתי שאני מובילה והחלטתי החלטה אמיצה לסיים את הקשר. באותה תקופה הרגשתי במקביל צורך עז להתנסות בקשר מיני עם בנות, ואף היו לי מס' מגעים מיניים בלבד, יש לציין שמעולם לא הצלחתי להתאהב באישה. מכמה סיבות החלטתי בזמנו לפנות לטיפול פסיכולוגי, שנמשך שנתיים. ובין היתר שוחחתי בפתיחות מלאה ובכנות על הנושא הזה, הגעתי להחלטה שלסבית אני בטוח לא...מה שכן לעצת המומחית החלטנו יחד שאין צורך "להגדיר" ושבני אדם מסוגלים להימשך/ לפנטז/ להרגיש/ לחשוב במקרה שלי על בנות מידי פעם, ואין זה אומר דבר, ההפך העיניין לגיטימי ואני צריכה להרגיש בנוח עם הרבגוניות שזכיתי לה. מאז...עברו כמה שנים וכל קשרי היו עם בנים, יש לציין שאני רואה את "המימוש העצמי" שלי לצד גבר, יחד עם זאת כשאני בחברת נשים לסביות, אני נבוכה, ומשהו בתוכי גורם לי לנסות למצוא חן בעיניהן, או לרצות לפלרטט, כמו כן איו לי רצון ברמה היומיומית לשכב עם אישה, אני מסתפקת בפנטזיות לפעמים, ברמה הטכנית אין לי בעיה לבצע זאת, אך קשה לי לפתח רגשות. שאלתי היא מה זה אומר עלי? האם זה נכון לומר שאני בי עם משיכה חזקה לגברים? חשוב לי לציין שהמחשבות הללו עולות כאשר אני נקלעת לתקופות של אי וודאות בחיי, כמו מצב של החלפת מקום עבודה או כל שינוי שהוא משמעותי. תודה מראש

10/09/2008 | 07:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום קרן, אדם (גבר או אישה) יכול בהחלט להימשך ברמות שונות לבני שני המינים, לפעמים הקשר הרגשי שמור לבני מינו, לפעמים לבני המין השני ולפעמים הוא מסוגל לקיים קשר רגשי עם בני שני המינים. יש שיאמרו שאת מדחיקה חלק ממשיכתך לנשים בגלל הומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) ולכן אינך מרשה לעצמך לפתח רגשות כלפי נשים לסביות. הדחקה היא מנגנון הגנה חשוב מאוד שלא הייתי מציע להילחם בו בכל מחיר. הואיל ובחברתנו קל יותר למסד קשר עם בן המין השני, נשמע שהיגעת להסדר טוב עם עצמך בשלב זה. עוד על ביסקסואליות תוכלי לקרוא במאמר הבא: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/09/2008 | 15:24 | מאת: סיסיל

שלום רב! אני נשואה 8 שנים ויש לנו ילדה בת 4.5 לאחרונה בעלי גילה לי שהוא חש דחפים הומוסקבואליים ושיש לו תשוקות מיניות כלפי הגברים אני אוהבת אותו מאוד וגם הוא אוהב אותי חיי המין שלנו - לתפארת אני ידעתי תמיד שהוא עדין נפש ושונה מגברים אחרים, אבל בגלל זה אהבתי אותה מהתחלה! הוא אומר שהוא לא רוצה להיות הומו, שהוא רוצה להישאר במשפחה ושהוא סיפר לי את זה כי כבר לא יכול להחזיק את הסוד הזה בפנים אני אישית עודדתי אותה על כך שסיפר ואני בהחלט מנסה להבין אותו אנחנו חברים טובים מאז ומתמיד ובסיס החברות הזו לא ישנו עובדות של הזהות המינית אבל אני "קצת" בהלם לגבי המשך חיינו המשותפים כבני זוג, כמשפחה... האם יתכן שמישהו בעל זהות חצויה נשית/גברית יתמקד רק בחלק אחד של הזהות שלו ויזניח את השני? האם זה לא יגרום לפיצול האישיות? כיצד אני אמורה להתנגד? מה לעשות? אודה על עצותיכם!

09/09/2008 | 08:25 | מאת: סיסיל

אחרי שהודעה שלי התפרסמה, ראיתי שקשה מאוד לקרוא אותה. גם בגלל שחסרים שם פסיקים ונקודות - דבר שלא בלט לי לעין כשהדפסתי אותה. (היה עוזר מאוד אם יכולתי לראות את ההודעה כפי שתתפרסם לפני השליחה הסופית.) וגם בגלל שפעמים כתבתי על בעלי "אותה" - ממש בלי שום כוונה, מרוב התרגשות. אז קבלו את זה בהבנה. באותה הזדמנות רציתי להוסיף, שלבעלי לא היו מגעים מיניים עם גברים. כך הוא אמר לי - ואני מאמינה לו.יותר מזה אני היחידה שהוא שכב איתה אי פעם (הוא יצא ממשפחה דתית, ומין הראשון שלנו היה רק אחרי חתונה). הוא "לא רוצה" את החלק הזה של אישיות שלו. אבל מודע לכך שאי אפשר להיפרד ממנו. הוא ניסה להבין מאיפה זה בא לו והגיע למסקנות מעניינות, אותם שיתף איתי. בן אדם שפח לפני את כל הדרמה שלו - ואני מאוד הערכתי את זה!!! אבל מצד שני לא ממש ידעת איך להגיב... יש צורך להגיב? בנוסף להבנה וקבלה? יש משהו שאני יכולה לעזור בו?

09/09/2008 | 11:14 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ססיל, זה בסדר, הבנתי לגמרי את הודעתך עוד בפעם הראשונה. אני מבין את ההלם, אך מניסיון רב שרכשתי כמטפל בזוגות שבהם הבעל הוא ביסקסואל, וכמובן גם מקריאת תיאור היחסים שלך עם בעלך, דווקא יש לך סיבה להיות אופטימית בקשר לעתיד היחסים ביניכם. כל הנשים של גברים הומוסקסואלים שהיו בטיפולי לא היו מוכנות להיפרד מבעליהן וגם רוב הבעלים ההומוסקסואלים לא היו מוכנים להיפרד מנשותיהם. נקודה חשובה שאת מציינת היא שהמין עם בעלך הוא "לתפארת". במילים אחרות, המשיכה לגברים לא באה על חשבון משיכתו אלייך. ייתכן, אמנם, באופן תיאורטי שכאשר בעלך יתחיל לקיים יחסי מין עם גברים, הדבר ישתנה, אך גם כשהבעל סטרייט באופן מוחלט, ייתכן שהוא יקיים יחסים מחוץ לנישואין וייתכן שהוא יתאהב באישה אחרת. תרשי לי להזמין אותך לקרוא את המאמר הקצר הבא שכתבתי בזמנו: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a31.html כדי שתראי עד כמה הסדרים בין גברים נשואים או ביסקסואלים ונשותיהם הם שכיחים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

27/12/2008 | 07:43 | מאת: סיגל

סיסל דברי איתי אני חייבת להחליף חוויות לקבל כוחות

08/09/2008 | 01:44 | מאת: גילי (בת)

זאת אומרת מהי התגובה הגופנית, פיזיולוגית?

08/09/2008 | 09:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גילי, יש עוררות שמתבטאת גם בהתרגשות נפשית וגם באיזה שהם ביטויים פיזיולוגיים (אצל גברים זיקפה ואצל נשים זה יכול להגיע עד כדי הפרשת נוזלים מהפות). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/09/2008 | 00:41 | מאת: אני

יש לי את המשיכה למין שלי . אני בארון , ובמשבר, לא יודע איך לצאת ,לא מוכן לחשוב אפילו לספר למישהו בסביבה שלי ,רק איך אני יוצא מהמקום בו אני נמצא כמה שיותר רחוק בלי שאף אחד קרוב ישאל איפה אני ,אני חייב תמיכה מיידית ואם לא פשוט תטרף עלי דעתי ,אני ממש חסר אונים ,אני לא יודע אבל בזמן האחרון אני מפתח חרדה חברתית גבוהה אין לי חברים אני בורח ממקומות מלאי אדם וכך אני נהיה יותר ויותר בודד ,ומדוכא .

08/09/2008 | 09:30 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, נשמע שנושא הארון מהווה רק טריגר להתפרצות הפרעות נפשיות אחרות כגון חרדה חברתית ואגורפוביה. המלצתי, על כן, היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי שיעזור לך לצאת מהארון בשלבים, ומהקונכייה באופן כללי, ויפה שעה אחת קודם. לפי תיאוריך, אם לא תפנה לטיפול מייד, התהליכים שאתה מציין יתפסו תאוצה ויהיה הרבה יותר קשה לטפל בהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/09/2008 | 17:43 | מאת: ימית

חבר שלי הטרי מדבר מדי פעם על הומואים מהרגע שהכרנו וכל סממן / סרט/ אדם הומוסקסואלי הוא מיד קופץ מצחקק ומתרגש. הוא אדם בוגר ולכן אני מאמינה שאכן יש לו את הקטע של משיכה לגברים. הוא גם רמז בצורה כלשהי שהומוסקסואליות זה משהו שאפשר לבטל ולשנות. (כלומר, מי שיש לו משיכה לבני מינו מתעלם/מוחק את זה ואז הכל בסדר). השאלה היא איך אני אוכלת את זה ומה אני אומרת/שואלת אותו. אנו לא חיים ביחד ולא נפגשים כל יום ולכן זה גורם לי לחשש בנוגע לאיידס ובכלל לתחושה קצת לא נוחה. משום כך אין לי אפשרות לדעת אם אכן הוא מממש את המשיכה שלו. מה לעשות?

08/09/2008 | 00:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ימית, חסרים לי דבריו של חברך כשהוא "קופץ מצחקק ומתרגש" למראה הומוסקסואלים, אך על פניו הרושם הוא שחברך הוא יותר הומוסקסואל לטנטי (סמוי) והומופובי מאשר הומוסקסואל המודע לנטיותיו ומממש אותן. התגובה היא תגובה הומופובית קלאסית, אם כי כאמור חסר לי תוכן הערותיו. יתר על כן, הרגשתי היא שאילו הוא היה מקיים יחסים עם גברים בחשאי, הוא היה טורח להסתיר את רגשותיו כלפי הומוסקסואלים מפנייך. לכן, לא נראה לי שיש מקום לחשדותייך שהוא בוגד בך עם גברים כשאינו פוגש אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/09/2008 | 14:45 | מאת: דניאל

שלום אני בת 33 , לא מנוסה בהרבה מערכות יחסים, היה לי חבר שנה וקיימנו יחסים חלקיים, נמשכתי אליו פיזית אבל לא אהבתי אותו.אבל המגע איתו היה מהנה. ומאז היו לי דייטים לא מוצלחים עם כאלה שהרגשתי שאני נמשכת אליהם ונדלקת עליהם אבל זה לא המשיך. לא הייתה לי אף פעם אהבה רגשית כלפי מישהו, תמיד משיכה, ולפעמים בדייטים ראשוניים זה היה נראה שזה קיים, אבל זה לא המשיך הלאה. אחר כך הייתה לי חברה טובה שאהבתי מאוד, והייתה לי תחושה שאני נמשכת אליה אבל בפועל לא קרה כלום, אז אני לא יודעם אם זה רק אהבה רגשית. ואחר כך עוד חברה שאהבתי מאוד, רגשית, והיה נראה שיש איזו משיכה באוויר ששתינו החלטנו לנסות לבחון ולכן התנשקנו נשיקה צרפתית לא הרגשתי כלום, הגוף שלי לא הגיב ולא התגרה, גם כשליטפתי אותה, ויש לציין שאפילו מריקוד סלואו עם מישהו הגוף שלי כן מגיב ומתעורר מינית, ואני יכולה מיחסים יבשים כאלה גם מישהו, עם בגדים אפילו לגמור. בפנטזיות שלי יש לרוב גברים ואני רואה בדמיוני גבר שוכב עם אישה, אבל החברה הזו שלי הופיעה לי גם בפנטזיות לפני שהייתה הנשיקה בינינו ויכולתי לאונן ולגמור מהפנטזיה הזו. אבל בפועל כשהייתה הנשיקה איתה זה הרגיש לי מוזר והגוף שלה והמגע איתה לא גירה אותי, אפילו הנשיקה הזו טיפה דחתה אותי. רציתי לשאול מה אני? סטרייטית? בי? לסבית? דניאל

06/09/2008 | 19:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דניאל, לפי תיאורייך (ובהסתייגות הנובעת מכך שאינני מכיר אותך אישית), את אכן ביסקסואלית: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html וזאת, משום שאת מרגישה משיכה מינית ורגשית גם לגברים וגם לנשים. אמנם בשני המקרים ישנן גם עכבות, בצד המשיכה, ומשהו עוצר אותך מלהמשיך הלאה, אך אלו דברים שיש להתגבר עליהם (אולי בעזרת טיפול מתאים?) . כאשר המעצורים קיימים מבחוץ - למשל, כאשר את לבושה בזמן ריקוד - את אפילו מסוגלת להגיע לאורגזמה. להערכתי, מטרת הטיפול בך צריכה להיות מתן לגטימציה ליהנות משני העולמות מבחינה מינית, כאשר את הבחירה של בן או בת זוג תערכי לפי הרגש שלך אליו או אליה, כמו שנוהגים סטרייטים או חד-מיניים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/09/2008 | 00:32 | מאת: דניאל

שלום שוב אני מניחה שאתה צודק לגבי עניין של עכבות, ומעצורים, אבל יחד עם זאת אני עדיין לא בטוחה לגבי הנושא של נשים כי משיכה רגשית נפשית אכן יש לי כלפיהן, עובדה שהיה לי כלפי שתי חברות שלי, ומשיכה פיזית נראה לי שלכאורה קיימת, אבל הנה כשניסיתי הלכה למעשה לבחון את העניין, וניסיתי להתנשק עם החברה הזו שלי, לגעת בה, לא הרגשתי גירוי כמו שאני מרגישה עם בחור, זה כאילו שהייתה קצת משיכה בגוף וזה קורה בעיקר כשאני מחבקת אותה, אבל המשיכה לטעמי מאוד חלשה, כי בסיטואציה כזו למשל אם בחור הייתי מרגישה אחרת מאוד ומגורה מאוד. אז איך אתה מסביר את זה..?

07/09/2008 | 16:53 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דניאל, להערכתי, העכבות קיימות בצד המשיכה, משום שייתכן שנבהלת ממשיכה זו ולא יכולת לממש אותה (ובמקביל, לא נבהלת מהמשיכה לגבר שהיא לגיטימית יותר). זוהי כנראה פאניקה הומוסקסואלית (או הומופוביה), שנלווית לגילוי משיכתך לבנות מינך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/09/2008 | 14:05 | מאת: אמיר

שלום ד"ר רובינשטיין אתמול בלילה הזמנתי בחור,היה נחמד אמרתי לו שבא לי על אורגיה,בינתיים הוא צוטט והזמין גברים,ואני שתיתי הייתי מחוק לדעתי הם היו 3 אין לי מושג מה עשו לי קמתי הג'ינס היה רטוב על הריצפה קמתי מהמיטה עם חולצה כל הגוף כאבי שרירים גם באגן מה עושים במקרה כזה תרגיע אותי טיפה,זאת הייתה פנטזייה של אונס ועכשיו אני מצטער על זה.

06/09/2008 | 19:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמיר, את הנעשה אין להשיב וכעת נותר לטפל בנזקים אפשריים צעד אחר צעד ובצורה רציונאלית ככל האפשר. אתה לא יודע מה קרה שם וכמובן, גם אני לא. מבחינה טכנית, אני מציע לך להיבדק בעוד 3 חודשים ושוב בעוד 6 חודשים כדי לשלול הידבקות באיידס (אני מניח שאם אינך זוכר דבר, אינך יכול להיות בטוח שהם השתמשו בקונדומים). כאבי השרירים יחלפו תוך יומיים-שלושה לכל היותר. מעל לכול, אתה נשמע בפאניקה והמלצתי לך היא לפנות למטפל גיי-פרנדלי שירגיע אותך בטווח הקצר, מצד אחד, ויעבד אתך את הפנטזיה על אונס שהביאה למצב הזה, מצד שני, כך שתוכל למצוא דרכים מזיקות פחות לממש אותה (אולי במשחקי תפקידים, אולי בהבנה מעמיקה יותר של הפנטזיה ואולי בעידון הפנטזיה לקשר זוגי עם בחור מאוד גברי?) בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/09/2008 | 00:12 | מאת: בחורה

בזמן האחרון אני חשה רגש מסוים שאני רואה בחורה והחזה שלה חשוף וכדומה.. או תמונות של בחורות חצי ערומות, סרטים של בנות ביחד. כל חיי ואני בת 23 נמשכתי רגשית לבחורים אך אף פעם לא הייתי לי שום היתנסות עם גבר וכמובן לא עם אישה. אני חשה בילבול רב!! הבעיה שלי שאף פעם לא הייתה לי קירבה לגבר כי אני נלחצת ברמות מאינטימיות.. יכול להיות שבגלל שאני חשה יותר נוח בחברתן של נשים פיתחתי רגש מסוים?

06/09/2008 | 19:00 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בחורה, לא הייתי מנסח את הסיבתיות כמו שאת ניסחת אותו, כלומר, כאילו הלחץ שלך מאינטימיות עם גברים הוא שהוביל לפיתוח רגש כלפי נשים. את חשה את ה"רגש" כלפי בחורות חצי עירומות ובסרטים לסביים. זה אינו "רגש" - זו משיכה מינית. אינני אומר שאינך חשה משיכה מינית ואף רגש כלפי גברים והמשיכה והרגש יכולים להתקיים אלה בצד אלה כלפי שני המינים: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html , אך הדבר דורש בירור אישי פנים אל פנים. על כל פנים, אני נוטה לראות את יחסך לגברים ולנשים כשני דברים בלתי-תלויים. המלצתי - פני למטפל גיי-פרנדלי ללבן את הדברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

31/08/2008 | 22:41 | מאת: אין לי שם

מחבר: שאלה טובה תאריך: 30.8.2008 שעה: 22:49 היי, הכרתי וירטואלית לפני שבועיים מישהי שלדעתי מגדירה את עצמה כסטרייטית שנמשכת גם לבנות. היא טוענת שהיא לא יכולה להתאהב באישה או לנהל מערכת יחסים עם אחת. בעבר היו לה קטעים מיניים ספורים עם נשים, אך רוב קשריה המיניים היו עם גברים. היא מאוד נמשכת לגברים ומתאהבת בהם. אני לסבית גמורה, ואני מנסה להבין מה היא מרגישה ( עד כמה שזה אפשרי ) אני לא נמשכת לגברים בכלל ובטח שלא מתאהבת בהם. אצלי לפחות רגש ומשיכה באים ביחד, אני לא חוויתי מעולם משיכה למישהי מבלי שיהיה לי סוג של רגש אליה וכשאני כותבת רגש אני מתכוונת במובן שהיא תרצה אותי, תימשך אליי, תחשוב עליי ותתגעגע.. אני מנסה להבין איך המנגנון הזה של משיכה בלבד עובד? החיבור של רגש ומשיכה נראים לי בלתי נפרדים... מה אמורים להרגיש כשרק נמשכים? גם אם אראה בחורה ברחוב ואחשוב שהיא מושכת זה נראה לי בא יחד עם סוג של רגש... נורא קשה לי להסביר למה אני מתכוונת.. מעולם לא חוויתי רק משיכה.. או שכן? אולי לנסות להסביר לי מהי משיכה נטו זה כמו להסביר לעיוור מהו צבע.. אתה חושב שתוכל להבהיר לי מהי רק משיכה? מה היא מרגישה כשהיא אומרת שהיא "רק" נמשכת לבנות אך לא מפתחת כלפיהן רגש? אגב, ממש לא מזמן הכרתי מישהי שאמנם הגדירה עצמה כדו-מינית אך גם היא טענה שלא חושבת שיכולה להתאהב בבנות.. אבל אז היא הכירה אותי.. יכול להיות שנטייה כזאת יכולה להשתנות?

31/08/2008 | 23:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

יקירתי, את פשוט יותר מפותחת מבחינה רגשית מאשר הנשים שאת מתארת! המיזוג בין מין ורגש הוא מותר האדם על הבהמה ואין לך אלא להעריך את עצמך על כך. לגבי חברותייך - אנשים (נשים וגברים) דו-מיניים מוצאים לעצמם הסדרים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים שונים כדי לחיות עם עצמם בשלום (או, בשפה מקצועית, להימנע מדיסוננס קוגניטיבי). יש כאלה שמסוגלים למזג מין ורגש עם שני האובייקטים בתקופות שונות בחייהם, יש כאלה שמייעדים את בני מינם רק ליחסי מין ומדחיקים את הרגש כלפיו ויש כאלה שמייעדים את בני המין השני רק ליחסי מין ומסוגלים לשלב מין ורגש רק עם בני מינם: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

01/09/2008 | 00:04 | מאת: לא חשוב

התשובה של גידי הייתה נבונה וחכמה רק הבעיה שהמציאות הרבה יותר שונה מהשפה המקצועית ברגע שאת נמשכת הרגש אצלך עובד חזק מאוד ואת מפתחת יחד עם המשיכה סוג של רגש לכאן לכאן עם את יוצאת עם מישהי והיא אומרת לך שהיא מאוד נמשכת אלייך אך אין לה שום רגש מעבר קחי בחשבון שהיא משקרת והיא פשוט לא רוצה שיקרה משהו בקשר הזה כי אצל בנות המשיכה נעשית כמו כלים שלובים יחד עם הרגש אני לא מכירה את הסיפור ויכולה פשוט להעיד שברגע שאותה גברת נמשכת אלייך יש לה רגש כזה או אחר חזק או חלש אלייך כמו שאמרתי בהתחלה המציאות העגומה לא נותנת לאנשים לעשות מה שהם מרגישים ושמים תוית כזו שהם נמשכים ותו לאו ברחי מזה ומסוג של אנשם כאלה כמו מאש או שפשוט תזרמי ....

30/08/2008 | 19:46 | מאת: ד.נ

ערב טוב, אני רוצה לדעת מזה פופרס ומה מטרותיו והיכן ניתן להשיגו

30/08/2008 | 21:56 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ד.נ., פופרס הוא סם פופולרי מאוד ממשפחת הסמים הנדיפים, הנמצא בשימוש שנים רבות ונפוץ בשימוש אצל הומוסקסואלים בישראל ובעולם. הוא החל את דרכו כתרופה לטיפול במחלות של הלב וכלי הדם, ובהן לחץ דם מוגבר, ומשם הגיע לשימוש נרחב כסם. הפופרס מכיל בתוכו נגזרות של כימיקלים ממשפחת הניטריטים, כשהנפוץ ביותר הוא בוטיל-ניטרט ואיזובוטיל ניטרט. הוא משווק לרוב כנוזל בבקבוקונים אטומים או באמפולות. השימוש הוא באמצעות שבירת האמפולה או פתיחת הבקבוקון ושאיפת האדים דרך האף. בפתיחת הבקבוק נשמע קול ניפוץ, ומכאן הכינוי "פופרס". ההשפעה היא מיידית: לחץ הדם יורד והדופק עולה בתוך שניות, ומתחילה תחושת סחרור עקב הקטנת נפח הדם המוזרם אל המוח. חלק מהמשתמשים בפופרס מדווחים על התגברות הדחף המיני, ולעתים גם על הופעת זיקפה חזקה. חשוב לציין ששימוש בו-זמני בוויאגרה ופופרס מסוכן ועלול להיות קטלני! פופרס ניתן להשיג בחנות סקסישופ: www.sexyshop.co.il (ראה "מוצרים"). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין היקר בעבר דיברנו וסיפרתי לך על כך שהורדתי קרוב ל60 קילו ממשקלי ושאני נראה נהדר ומצליח עם בחורים,הבעיה היחידה שנשארה זה הסימני מתיחה שפה מידי פעם אני מקבל סטירות פוגעות ומעליבות וגברים פשוט אומרים לי שלא מתאים להם יש לי מעט בבטן סימני מתיחה(לא קריטי אבל ההומואים יודעים טוב לפגוע בגלל זה),כיום אין טיפול ידוע לטפל בזה,אני מודע לזה ולכן מעדיף תמיד לקיים יחסים בלילה או למצוא זויות שזה לא יהיה בולט,ידוע לך עד כמה הם מחפשים את המושלם ומה לעשות לא כולם מושלמים,אבל זה מאוד פוגע מאוד........,השאלה איך לקבל זאת,כל פעם לפני שאני נכנס למיטה אני חושב פעמיים איך לא יראו,אני נורא בלחץ בגלל זה,וגם יוצא פגוע כל כך שאחרי מאמצים כל כל קשים עדיין יש בעיה ולא ממש ניתנת לטיפול.למרות שעיצבתי את כל גופי והוא נראה נהדר עדיין הסימנים האלה נשארו...

28/08/2008 | 15:28 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמיר, יש מספיק גברים הומוסקסואליים שלא מחפשים את המושלם, אם כי ניתן יותר למצוא אותם בקרב אלה שמחפשים קשר (ומתכוונים לכך). נדמה לי, ואינני מומחה לנושא, שקיימות דרכים כירורגיות להיפטר מעור עודף וייתכן ששווה לך להתייעץ עם פלסטיקאי טוב. עם זאת, אינני חושב שזה הכיוון הנכון מבחינה פסיכולוגית. לכולנו יש פגמים כאלה ואחרים ואני סבור שיש לקבל אותם. כמו שאתה כותב, יש לך מספיק הצלחות עם בנים וההצלחות עלו במידה ניכרת לאחר הירידה הדרמאטית במשקל. למצוא חן בעיני כולם לא תוכל אף פעם וזו לא מטרה שיש לשאוף אליה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

שלום ד"ר רובינשטיין היקר אתמול בלילה נפגשתי עם בחור בוגר מעבר לגיל ה40 היכרנו באתר היכרויות ראינו תמונות אחד של השני הגעתי אליו הייתה כמיה נעימה דיברנו נתנו ידיים ראיתי שהבחור מאוד מוקסם ממני לטובה לאחר חצי שעה זה הוביל למיטה,הוא כל כך היה בלהט ואני טיפוס מאוד אקטיבי במיטה מאוד דומיננטי ופעיל,גם הוא כל כך נישק בלהט והכל. פתאום הוא נעצר ואמר זה לא ילך בינינו ,אז שאלתי אותו מה קרה? אז הוא אמר"אנחנו פועלים על קצב אחר כל אחד מאיתנו" "דימיינתי אותך אחרת" בקיצור הוא אמר שהוא לא יודע בדיוק להגיד את הסיבה אבל איך זה יתכן שהיה כזה להט כזאת כימיה נעימה ופתאום בום הכל מתרסק. זה מעליב אותי ושוב מוריד לי את הבטחון לאפס אחרי 2 דחיות השבוע בא לי למות. אני ישר מקשר שאולי זה קשור גם במקרה השני לסימני המתיחה,או לגוף לא הכי מושלם שיש לי,די כבר אני בדיכאון.....,זה פוגע תחשוב על 2 מקרים בשבוע והשני לא ידוע למה שזה עוד יותר מלחיץ. לא בא לי להיפגש יותר עם גברים אני נאכל מזה נפגע ימים שלמים לאחר מכן ולא מתפקד,כבר הייתי תקופה אצל מטפל תקופה מאוד ארוכה,המטפל אולי יכול לתת לי כלים להתמודד עם ההשפלות האלה,אבל זה שהומואים זה עם מעוות לא צפויים,זה אף אחד מאיתנו לא יוכל לשנות,נמאס לי כבר להיות קורבן ותאמין לי שאני לא מחפש את זה. זה פשוט קורה פעם אחר פעם.

30/08/2008 | 13:35 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמיר, בהחלט קיימת אפשרות שהבחור אמר את האמת, אם אתה מתאר את עצמך כאקטיבי ודומיננטי. דברים כאלה לא יכולים להתגלות לפני שנכנסים למיטה. מעבר לכך, לפי תיאוריך, אתה מאוד אובססיבי בעניין המין והרגש. החיפושים שלך מאוד אינטנסיביים. המפגשים רבים מאוד. אתה שם את עצמך בעמדה פגיעה מראש, למעשה רץ מאודישן אחד לשני. אני תוהה מה אתה עושה בחייך מעבר לכך. האם אתה מסופק מחייך? האם יש לך תחביבים? תחומי עניין? מעמדה כל כך אובססיבית קשה מאוד לקרוא את המציאות נכון, להיות ער לסימנים של דחייה שעלולה לבוא, להנמיך ציפיות - כל אלה נושאים לדיון עם המטפל שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

28/08/2008 | 10:33 | מאת: אנונימית

היי אני נשואה + ולאחרונה היכרתי מישהי מאוד נחמדה שהפכנו להיות מין סוג של חברות אני נמשכת אליה ברמות כאלה מטורפות שאין יום שאני לא מפסיקה לחשוב עליה, היו לי נסינוות עם בחורות לפני הנישואין וזו הפעם הראשונה אחרי הנישואין שאני נמשכת למישהי, המשיכה היא הדדית ואפילו היה ביננו סוג של קטע מסויים שהוחלט שלא ימשיך מבחינתה אני לא מפסיקה לחשוב עליה ואנחנו עדיין בקשר ותמיד יש מתח מיני ביננו והיא מצליחה להתגבר עליו ואני ממש לא ! שאלתי אם אני מאוהבת בה או שאני פשוט נמשכת אליה ויכולה להתמודד עם זה ללא בעיה כי מאוד קשה לי שאני נפגשת איתה הבטן שלי מתכווצת ואני רואה את עצמי בדימיון מנשקת אותה ושוכבת איתה האם הקשר הזה בריא ? או שפשוט צריך לנתק אותו כי הוא מכאיב לי ומכאיב לי מאוד

28/08/2008 | 15:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אנונימית, נשמע לי שחברתך שומרת על עצמה בתבונה והואיל ואת נשואה, היא הציבה לקשר איתך גבולות שבתוכם הקשר אפשרי מבחינתה. גבולות אלו מתבטאים בהימנעות מיחסי מין, הואיל והיא יודעת שחלק זה שמור אצלך לבעלך ואילו קשר אפלטוני, ללא יחסי מין, הוא לגיטימי במקביל לנישואין. את, לעומת זאת (בצדק מבחינתך) רוצה ליהנות משני העולמות ואי-מימוש החלק המיני של הקשר גורם לך תסכול וייסורים. הרושם שלי הוא שהיה יותר הרסני כן לקיים יחסי מין איתה בגלל הסכנת להיסחפות. אבל, אם קשה לך בקשר במתכונתו הנוכחית, ואני מבין לגמרי את התסכול, עדיף לנתקו. השאלה הגדולה, שאולי דורשת עיבוד בייעוץ פנים אל פנים, היא מה יהיה בעתיד כשתיתקלי באפשרויות לקשרים דומים עם נשים במקביל לנישואייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

29/08/2008 | 12:14 | מאת: אנונימית

אני חושבת עליה המון היא נמצאת כל הזמן בראש שלי האם אני מאוהבת בה האם היא מאוהבת בי במידה וכן איך היא יכולה למנוע מהלב שלה לעשות מה שהוא מרגיש ? ללכת עפ"י המוסכמות זה דבר שגורם לי להבין שהחיים נורא אפורים ובמידה ואני ינתק את הקשר הזה יש מצב להמינע מהימשכות כזו או אחרת?

26/08/2008 | 11:35 | מאת: בדוי

אני בן 13 ואני זוכר שעוד מהגן הייתי נמשך לבנות. תמיד נמשכתי רק לבנות עד לפני כשנה. לפני שנה התחלתי להתעניין מאוד בגוף הגברי ולעיתים אף לאונן במחשבה עליו. יש לי גם חבר טוב שהגוף שלו מושך אותי. אבל מעולם לא נמשכתי לגברים בקטע רגשי. מעולם!! ולנשים נמשכתי תמיד גם בקטע רגשי וגם בקטע מיני, למרות שבזמן האחרון יכול להיות שגברים מושכים אותי מינית קצת יותר מנשים. גם הייתה לי חברה שממש ממש אהבתי וגם התנשקנו ונמשכתי אליה מינית. מה קורה לי?! אני ממש ממש פוחד להיות הומו!!! אם אני דו מיני זה לא כל כך נורא בשבילי. רק לא הומו!! עזרה בבקשה!!!! העניין מאוד מעיק עליי! יכול להיות שזהו רק משבר זהות מינית של גיל ההתבגרות?

26/08/2008 | 12:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בדוי, אכן הרבה יותר מדיי מוקדם לדבר על זהות מינית בגיל 13. לפי תיאוריך, קיים בהחלט פוטנציאל להיות דו-מיני: http://www.giditherapy.com/shrink-friendly/a11.html אך גם אצל אנשים הרבה יותר מבוגרים ממך עצמת המשיכה לכל אחד מהמינים משתנה, קל וחומר אצלך, כשאתה עוד ממש ילד. הייתי מציע לך לאמץ נקודת מבט שאתה יכול ליהנות משני העולמות, אך עוד חזון למועד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

26/08/2008 | 14:04 | מאת: בדוי

תודה רבה! שיפרת פלאים את ואני אחד שבאמת לוקח את עניין הביסקסואליים ככאלה שיכולים להנות משני העולמות. ולא לסבול משניהם. כך שזה לא נורא בשבילי.

24/08/2008 | 21:55 | מאת: משה פ.

ד"ר גידי רובינשטיין, בנוסף לשאלתי בשרשור הקודם שטרם ענית עליה, יש לי שאלה נוספת: האם נערכו מחקרים נוספים דומים לזה שציינת, שממצאיהם הצביעו על קשר בין דעות שליליות כלפי הומוסקסואלים ובין הומוסקסואליות לטנטית? בכבוד רב, משה

25/08/2008 | 08:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום משה, לא ידוע לי על מחקרים נוספים בנושא. משה, אני חייב לציין את מה שציינתי בפניך בעבר. פורום זה אינו פורום עיוני או מחקרי. אם מדי פעם עולות שאלות כאלו, אני עונה ברצון, בעיקר כאשר הן מבטאות חרדה של השואל מנטייתו המינית. עם זאת, במקרה שלך כל תשובה מולידה שאלה נוספת והכול נשאר בתחום העיוני. הפורום מיועד לעזור להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים במצוקותיהם האישיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

19/08/2008 | 14:05 | מאת: דרור

שלום אני בן 26. בעקרון אני יותר נמשך להיות פסיבי (מבחינת פנטזיה ונסיון) אבל בזמן האחרון מצאתי את עצמי חושב גם על להיות אקטיבי.אבל קיימת בעיה (שהיתה לי גם עם נשים בעבר שהיתי יותר צעיר -שבה היתי עם אישה אחת ) שברגע שזין שלי מגיע לכיוון החדירה עצמה הוא נופל. דוגמא טובה לזה מהזמן האחרון:נפגשתי עם מישהו שממש משך אותי להיות איתו אקטיבי ובראש רצו לי סנריומים של זה ובאמת נגעתי בו בישבן ואוננתי במחשבה על זה אבל ברגע שהתקדמתי עם הזין לכיוון החדירה הזין נפל. ככה היה לי גם עם אישה (והצחלתי לחדור רק אחרי שלקחתי ויאגרה ולא נהניתי). זה לא קשור לזה שאני לא נמשך כי כי כן נמשכתי מאוד לחדור פשוט הזין מסרב לעמוד ברגע הכניסה מה עושים????????

20/08/2008 | 23:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דרור, קודם כל, ברור שהבעיה אינה פיזיולוגית, משום שמדובר בסיטואציה ספציפית מאוד שבה אתה מאבד זיקפה. להערכתי (שאינה מבוססת, כמובן, על הכרות אישית), אתה אמביוולנטי לגבי מה שחדירה מסמלת והנפש שלך "מוחה" דרך הגוף נגד תפקיד המין הגברי המתבטא בחדירה, אם זה לאיבר מין של אישה ואם זה לפי הטבעת של גבר. ה"מחאה" הזו אינה מודעת ובמודע אתה מרגיש רק את המשיכה לחדור. אפשרות נוספת היא שקשה לך להיות ורסטילי, כלומר, לשלב בהתנהגותך את התפקיד האקטיבי החודרני עם התפקיד הפאסיבי שנהנית ממנו, ואתה עדיין נהנה ממנו כעת. אם הדבר מספיק חשוב לך, הייתי ממליץ על טיפול פסיכודינאמי, שבו אחד הנושאים העיקריים יהיו הזהות הגברית שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

16/08/2008 | 12:50 | מאת: יוסי

לא יודע למה ולא רוצה להכשיב לאף אחד,אני אדם ללא שמחת חיים.וכל הזמן שאני שומעה על טאונות דרכים או מוות.אני שואל את עצמי למה זה לא אני.וכפי שכבר אמרתי אני אדם ללא שמחת חיים

18/08/2008 | 09:32 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוסי, פורום זה נועד להומוסקסואלים, ביסקסואלים ומתלבטים באשר לנטייתם המינית. אנא הצב את פנייתך בפורום פסיכותרפיה: http://www.doctors.co.il/xFF-List,xFI-402,m-Doctors,a-Forums.html ואשמח להשיב לך. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

10/08/2008 | 13:26 | מאת: משה פ.

שלום לך ד"ר גידי רובינשטיין, יש לי מספר שאלות בנושא הומופוביה: הרבה אנשים טוענים שאינם פוחדים מהומואים ואינם שונאים אותם. לחלקם אפילו אין בעיה שילחמו למען שיוויון זכויות. הם מדברים רק על גועל מאקט בין גברים. שאלותיי הן: 1.מדוע הרבה אנשים נגעלים מאקט כזה (בעיקר גברים)? 2. האם המתואר לעיל (לא פחד או שנאה, אלא אברסיה וגועל בלבד) מצביע על הומופוביה? 3.מה מראים המחקרים בעניין תחושת הגועל של סטרייטים מהנושא - האם תחושה זו היא טבעית או שהיא נלמדת ע"י סוציאליזציה? 4. האם הוכח כי במדינות ליברליות שבהן הומואים נהנים משיוויון זכויות מלא (למשל קנדה, הולנד וכו') סטרייטים פחות נגעלים מהנושא? אודה לך מאד על תשובותיך לשאלותיי. משה פ.

12/08/2008 | 05:29 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום משה, 1.מדוע הרבה אנשים נגעלים מאקט כזה (בעיקר גברים)? הומופוביה הוא פחד אי-רציונאלי ובלתי-מודע מהומוסקסואלים המתבטא בתחושת גועל ובעוינות כלפי הומוסקסואלים. גם אנשים ליבראליים מאוד באופן כללי יכולים להיות הומופובים וידוע מקרה של אב להומוסקסואל, שהיה פעיל בתנועה לזכויות האזרח, וכאשר בנו יצא בפניו מהארון הוא לא היה יכול לשאת את המחשבה ובסופו של דבר, הנער אומץ ע"י זוג הומוסקסואלים. הגועל אכן מבטא הומופוביה, אך יש לזכור שהגועל מופיע גם בכיוון ההפוך, דהיינו, הומוסקסואלים רבים חשים גועל למראה משגל בין גבר לאישה ועוד יותר, בין אישה לאישה. 2. האם המתואר לעיל (לא פחד או שנאה, אלא אברסיה וגועל בלבד) מצביע על הומופוביה? ברוב המקרים כן. לעיתים קרובות, בחורים הומוסקסואלים שאינם מקבלים את נטייתם המינית, בעיקר בתחילת הדרך, אף מרגישים גועל וסלידה מהמגע עם גבר, בצד המשיכה אליו. 3.מה מראים המחקרים בעניין תחושת הגועל של סטרייטים מהנושא - האם תחושה זו היא טבעית או שהיא נלמדת ע"י סוציאליזציה? מדובר, ככל הנראה, בגועל/הומופוביה שמתפתחת על רקע סוציאליזציה לתפקיד המגדר הסטרייטי, עליו כולנו גדלים אוטומאטית. 4. האם הוכח כי במדינות ליברליות שבהן הומואים נהנים משיוויון זכויות מלא (למשל קנדה, הולנד וכו') סטרייטים פחות נגעלים מהנושא? ככל הידוע לי, במחקרים אלה לא דובר בפירוש על גועל כי אם השתמשו בסולמות הומופוביה שונים, אשר בחלקם יש פריטים המבטאים סלידה, רתיעה וגועל. במדינות שציינת (ועוד יותר בסן-פרנציסקו) רמת ההומופוביה נמוכה יותר ועימה גם הגועל. הומופוביה וגועל אינן אותה תופעה עצמה אך שתי התופעות קשורות זו לזו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

12/08/2008 | 13:13 | מאת: ישראל

בקשר לנושא ההומופוביה. משום מה ישנם אנשים הרואים בהומופוביה איזו הפרעה כלשהיא או בעיה,והייתי מעוניין לדעת האם מבחינה מקצועית הומופוביה נחשבת לבעיה/מחלה/הפרעה נפשית? האם התופעה מעוגנת באיגוד המטפלים/הפסיכולוגים/פסיכיאטרים/רופאים של ישראל או מדינה מערבית כלשהי? ושאלה נוספת מדוע יש הבדל,ומהו החילוק בין אדם שיורק/מקיא/או מחטט באפו בציבור(וסליחה על הדוגמאות-הן פשוט לצורך העניין), שאלו הם אקטיים היוצרים תחושת גועל ללא ספק,בכל שכבות הציבור, ולא מקובל להחשיבם כפחד וכדו'.ויותר מכך,ישנם אנשים שנגעלים אף מההפרשות של עצמם-רובם,לדעתי. ומדוע כאשר אדם מדמיין לעצמו הפרשות של גברים ועוד כל מיני סצינות שעדיף לא לכתוב אותם פה מפני כבוד משתתפי הפורום הנכבד,מיד מחשיבים זאת כפחד??? למה לא גועל גרידא? למה אדם בוגר,שקול,שפוי בדעתו,שמרגיש תחושת גועל ממראה/מחשבה/או אפילו ריח,יחשב פתאום פחדן??? לא יותר טוב איסטניס??? רגיש?? עדין?? למה מיד לתת תוית של פחדן?? תודה מראש. מצפה לתשובה מקצועית.כרגיל!!!

19/08/2008 | 22:58 | מאת: משה פ.

ד"ר גידי רובינשטיין היקר - רב תודות על תשובותיך המפורטות והמעניינות מאד. מדבריך אני מסיק כי הומופוביה היא תכונה נרכשת ומתפתחת ככל הנראה כתוצאה מסוציאליזציה. יש לי שאלות נוספות: 1.האם הוכח מחקרית כי הומופוביה מבטאת פחד אי רציונלי? אם כן, כיצד זה הוכח?והאם יש אמת בטענה כי הומופוביה מצביעה לעיתים על רצון ביחסים חד מיניים? 2 .האם, לאור הפתיחות ההולכת וגדלה שמגלה העולם המערבי לנושא, אתה צופה בעתיד ירידה ברמת ההומופוביה, ובאופן ספציפי - ירידה בתחושת הגועל והרתיעה שחשים גברים כלפי הנושא? בכבוד רב, משה פ.

10/08/2008 | 00:55 | מאת: חסוי

דבר ראשון אני ממש לא פוחד מ ההומוסקסואליות אבל האם יש משהו לעשות עם זה טיפול פסיכולוגי.או משהו דומה או שזה באת רק גיל ההיתבגרות דרך הגב יש לי חברה וגם יא דתייה הסקס לא מענין אף אחד מאיתנו יכול להיות שזה פשוט אישיות לא חרמנית.... או גיל התבגרות יש טיפול???????.

10/08/2008 | 10:17 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, לא ניתן להכחיד את המשיכה לבני אותו מין. אם יש משיכה מינית (לא רק רגשית) לנשים, ניתן לנתב את ההתנהגות לנשים. במילים אחרות, לא ניתן לחסל את מה שיש ולא ניתן ליצור "יש מאין". אמנם חלק גדול מהרבנים מושפע ע"י עמדתו הקיצונית והבלתי מקצועית של הרב אבינר, לפיה הכול עניין של רצון, אך זה פשוט לא נכון ולא אחראי. ניסיונות רבים שנערכו במהלך ההיסטורי לשנות את הנטייה המינית באמצעים פסיכולוגיים לא זו בלבד שנכשלו אלא אף גרמו נזק (בעיקר דיכאון) כי האדם נותר קרח מכאן ומכאן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

09/08/2008 | 16:43 | מאת: אמיר

שלום ד"ר רובינשטיין היקר:) אנחנו מדברים כאן לעיתים תכופות שיניתי את אורך חיי רזיתי הפכתי להיות הבחור הכי חתיך בעיר:) ,אני מצליח לראות לאיזה חתיכים אני מצליח להגיע שבעבר רק חלמתי עליהם. אבל הבעיה היא לא שאני לא מצליח למצוא בחורים,אלא למצוא עומק וקשרים רציניים אז נכון בהתחלה הכל נראה יפה,הבחור חתיך וגם מעוניין בקשר,עד שניפגשים אצלו בבית והמיטה קורצת כל כך קורצת,אז בטח ידוע לך שבמהלך הסקס יש להט תשוקה מגע אינטנסיבי וברגע שמגיעים לסוף אפשר לראות את הריחוק,פחות מגע פחות יחס בכלל לא משתמשים בשמות הפרטיים שלנו,הסקס מאוד לא אמיתי רק לצורך היצר המיני. אז מה ניתן לעשות ד"ר רובינשטיין? היה לי סופ"ש עם בחור שאנחנו בקשר כמה שבועות באטרף,ניפגשנו הייתה משיכה מטורפת תוך 5 דקות כבר היינו במיטה מהלילה עד לצהריים שאחרי,ברגע שאני מתחיל לדבר או לרמוז על קשר כיוון רציני,רואים את ההתחמקות,שאלתי אותו "אתה לא מחפש קשרים רציניים"? אז הוא אמר בגדול כן אבל אני מאוד בררן בקשרים מסקנה(אין מצב איתו לקשר רציני).מקרים כאלה חוזרים וחוזרים על עצמם,הבעיה בטוח בי שאני נכנס מיד למיטה,אבל שמעתי על הרבה קטעים שהתחילו במיטה,וכמובן אתה יודע איזה משקל יש לחיבור המיני בקטע של הקשר.מה ניתן לעשות האמת אני פחות מאוכזב מהעבר כי אני לא מצפה למשהו מעבר לערב סוער,אבל מאוד בא לי לממש פעם אחת קשר נורמלי של אהבה טהורה ולא רק על בסיס סיפוק היצר המיני...

09/08/2008 | 20:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אמיר, קודם כל, ברכותיי לרגל ירידתך במשקל ועוד יותר לרגל התוצאות שהיא הניבה בתחום המיני. חלק ניכר, אם לא רוב, הקשרים הזוגיים בין גברים מתחילים ממפגש מיני, אך רק חלק קטן מהקשרים המיניים מובילים לקשר זוגי. לכן, בהרזייתך ובהפיכתך לאטרקטיבי יותר מבחינה חיצונית, הגדלת בצורה משמעותית את סיכוייך קודם כל ליחסי מין ובטווח הרחוק יותר גם לקשר זוגי. עם זאת, לא הייתי מציע לך להציע זוגיות לכל אדם שאתה שוכב איתו, כי זה משדר נואשות ובדידות. עדיף, אולי, להשאיר חלק מהיוזמה (אולי את רובה) בידי הצד השני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/08/2008 | 21:36 | מאת: אופיר

ד"ר שלום רב, אני בן 28 הומוסקסואל, ויש לי חבר במשך כמה שנים. לפני חמישה חודשים אחיו של בן זוגי התחתן, ולא הוזמנתי לחתונתו על ידי משפחתו, כיוון שהם מתנגדים ליחסים הומוסקסואליים, ואף השפילו אותי בדרכים שונות, ובן זוגי הגיע לחתונה לבד. לפני מס' ימים הוזמן בן זוגי לאירוע משפחתי נוסף של אותו אח, והפעם הוא אמר לי שכיוון שהשפילו אותי פעם קודמת, הפעם הוא ילך לשם ויהיה עד שעה וילך. אולם בפועל הוא הלך והיה שם שעתיים וחצי. חשתי שוב מושפל הפעם על ידו, ותחושות העלבון חזרו מחדש. האם הרגשתי נורמלית ומובנת? תודה

09/08/2008 | 11:10 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אופיר, הרגשתי נורמאלית ומובנת בהחלט! לצערנו, לא תמיד בן הזוג מתקבל בזרועות פתוחות במשפחת החבר. אני בטוח שחברך סובל לא פחות מהסיטואציה הזו. יש לי אמנם מטופל אמיץ מאוד, שניהל מלחמת חורמה בתוך משפחתו כדי שתקבל את בן זוגו והתנה את השתתפותו בחתונת אחיו בכך שבן זוגו יוזמן וזה עבד. אינני יודע דבר על היחס של משפחתך שלך. במקרים מסוימים, כאשר קיימים קשיים בתוך המשפחה, יש איזו פנטזיה להשתלב במשפחת בן הזוג. יכול להיות שזה המקרה ויכול להיות שלא. איך באמת משפחתך מקבלת את חברך? האם אתה יכול להביא אותו לאירועים משפחתיים שלך? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/08/2008 | 08:22 | מאת: חסוי

שמי חסוי ואני בן 15 עוד חודש יש לי משיכה מינית לבנים ווזה מגעיל אותי מאוד....!!!!!! אני רוצה חיים נורמלים יש לי חברה ואני מת עליה אבל אני לא נמשך אליה בצורה מינית כלל ומזל כי שנינו דתיים למרות שאנחנו מאוד אוהבים אחד את השני למרות אני ילד אני רוצה שאהייה גדול בית ילדים לאהו אישה ממש בלב שלם אומר את זה בשיעור חינוך ביני בבית הספ ר היועצת אמרה לנו זה גל מבולבל ואתם לא מבינים עדיין לא גלדתי עם אבא אידאלי אמרו לי שנירא אני תמיד יחפש מישהו שיחליף אותו האם יש דרך לעזור לי???

09/08/2008 | 11:04 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חסוי, גיל ההתבגרות הוא אכן גיל מבלבל מאוד, אך אם אין לך כל משיכה מינית כלפי נשים ויש לך משיכה מינית כלפי בנים, הרי שבטווח הארוך יהיה עליך להתארגן, נפשית וגם חברתית במקרה שלך, בגלל הסביבה הדתית, להסתגל לרעיון שאתה הומוסקסואל. אני יודע שאתה בוודאי בהלם מכך ושזה לא מה שפיללת לו, אך כרגע אתה לא צריך לעשות שום דבר. כמו שאתה אומר "מזל שאתה דתי" והלחץ לשכב עם בנות ירד ממך. העזרה שאתה זקוק לה היא בקבלת נטייתך המינית. כמובן, שאתה מוזמן להשתמש בפורום הזה כ"בית וירטואלי" תומך, אך אני רוצה להפנות אותך לשני אתרים נוספים שמתמחים יותר בנושאים הרלוונטיים למצבך: האחד הוא האתר של ארגון הנוער הגאה www.igy.co.il והאחר הוא אתר המתמחה בעזרה להומוסקסואלים דתיים www.hod.org.il - וכאמור, אתה מוזמן להמשיך ולהיעזר כאן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/08/2008 | 15:34 | מאת: מתעניין

שלום גידי אני מחפש מידע על הורות של הורים הומוסקסואלים, בעיקר ביחס לשאלות של דיבור על מיניות ההורים עם ילדיהם והתלבטויות הנילוות לכך. במידה ואתה מכיר חומר קריאה רלוונטי אשמח להפנייה. תודה.

08/08/2008 | 00:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מתעניין, הקישור הבא יוביל אותך לרשימת אתרים העוסקים בנושא ברמות שונות של מקצועיות: http://www.gayparentingpage.com/gay_specific_sites.htm בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אני בן שלושים בקרוב ואני גם עומד לסיים תואר, וזה הזמן לעשות את המהלך של חיי, אני צריך להתחיל לחיות. החלטתי לעזוב את הבית שלי ולעבור צפונה לבד (אני גרתי כל חיי במרכז), ככה, כמו לזרוק הכל, להתרחק מכולם. אני רוצה לבנות את חיי איך שנוח לי , אבל, אני ממש מפחד מהבדידות, קראתי פה לא מעט על בעיות בדידות של הומואים. ואני לא רוצה את זה. 10 שנים שאני לא ממש חי, וזהו, די! סבלתי מספיק - זה הזמן שלי. רציתי לקבל *עיצות פרקטיות מהדוק' ומכולם*: אז איך מתחילים להכיר אנשים, אני לא מאילו שמסתובבים, ולא מתחבר לקטע של המצעדים והפיק אפ.. איפה אפשר להכיר אנשים כמוני? (בעיקר באזור חיפה) ואיך שוברים ת'שתיקה והופכים להיות יותר פתוחים. תודה רבה לכולם. נ.ב. אל תפנו אותי לטיפול פסיכולוגי רגיל, אני אדם פרקטי, קשה לי מאוד עם זה. ולא ממש עזר לי. אני יושב אצל פסיכולוג ולא ממש מדבר..

03/08/2008 | 10:16 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דיןדין, נשמע שאתה גם מכניס את עצמך לתנאים אובייקטיביים שבהם קשה יותר לפרוץ את מעגל הבדידות (המעבר לצפון) וגם שולל כל אמצעי שעשוי לעזור לך. עמדה נגטיביסטית (שוללנית) זו מקשה, ללא ספק, גם על ייעוץ במסגרת הפורום. הרושם הוא שמצד אחד אתה לכאורה מחפש עזרה, אך מצד שני, עושה הכול כדי להחמיר את המצב. אמנם יש הומואים גם בצפון הרחוק, אך הרבה יותר קשה להגיע אליהם. אינך חייב לצעוד במצעדי גאווה (ואגב, מטיפול באלה שצועדים לא ידוע לי שנוצרים שם קשרים והכרויות) ואינך חייב ללכת לבארים של פיק-אפ. אתה יכול להשתמש באתרי הכרויות (שגם עליהם בוודאי יש לך ביקורת קשה) והייתרון באזור המרכז הוא שאתה יכול להכיר הומואים גם בסביבות טבעיות כמו לימודים, עבודה, חוגים שונים או סתם ברחוב. אמנם ביקשת לא להפנות אותך לטיפול פסיכולוגי, אך טיפול פסיכולוגי הוא מושג רחב מאוד וכולל בתוכו גישות ושיטות רבות. לדעתי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, למשל, הוא טיפול פראקטי מאוד. גישה אחרת היא גישת האימון האישי (coaching) שגם היא יותר "מעשית". כמו כן, אתה יכול להפיק מכל סדנא קצרת טווח ליחסים בין-אישיים, אך יש להקפיד שהיא תהייה מונחית ע"י איש מקצוע מוסמך כי יש בשוק שרלטנים רבים העוסקים בכך. לשם כך תוכל להיעזר באתר הבא: www.igroups.co.il בו תמצא קבוצות וסדנאות המונחות ע"י מנחים מוסמכים במחיר שווה לכל נפש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ראשית, תודה על התשובה, הסיבה שאני רוצה לעזוב את המרכז היא שאני רוצה לפתוח דף חדש, אני מרגיש תקוע בחיי, אני חנוק, אני גר באותה שכונה בה גדלתי, בית ליד בית הורי, כולם פה מכירים אותי, והאזור פה מלחיץ אותי. אני גם יותר רואה הבדלים בהתנהגות בין אנשים שגרים במרכז לבין אנשים שגרים בפריפריות , מחוץ לערים הגדולות, אליהם אני מתחבר... ברור לי שיהיה לי לא קל ואני אהיה בהתחלה בודד, המשפחה שלי פה, החברים...,אבל, אני רוצה להתרחק בתקווה שכך אולי אני אוכל להשתחרר, להירגע, לקבל את ההחלטות שלי והכי חשוב: להתחיל לחיות. מנסיונך, אתה לא חושב שזה פיתרון מתאים, יעיל ? ברור לי שכשאתחיל לעבוד אצטרך לחפש לעצמי מסגרת טיפולית מתאימה בתקוה לראות תוצאות. דווקא אין לי "ביקורת קשה" על כלום, אני מכבד את דרכי החיים של כולם, ואני בטוח שגם יצא לך להכיר אנשים, כמוני, יותר מופנמים שלא מתחברים לכל "הבלגאן" וזאת גם אחת הסיבות שקשה לי. תודה

26/07/2008 | 13:31 | מאת: יפעת

אני בת 29 , בתקופת השירות הצבאי הייתה לי חברה, שלא יודעת להגדיר את הקשר איתה, אהבתי אותה מאוד,אבל לא הייתה לי שום התנסות מינית איתה, אני לא חושבת שהייתי מסוגלת, אבל כן היו לי רגשות אהבה חזקים אליה, הקשר בינינו היה רגשי, יצאתי עם כל מיני בחורים גם בתקופה איתה וגם אחרי, אבל תמיד הרגשתי שזה לא זה, היה לי חבר שנתיים, בהתחלה היא לי נחמד איתו ואחר כך כוחו של הרגל, לא קיימתי יחסים מלאים אף פעם גם לא איתו, אבל המגע הלא מלא איתם היה לי נחמד ומהנה... לא מזמן היכרתי מישהי, שגם איתה יש לי רגשות כמו שהיו לי בעבר בתקופת השירות הצבאי שלי, אני אוהבת אותה מאוד, הקשר הרגשי שלי איתה הוא חזק, ושוב אין לי התנסות מינית איתה, אני לא בטוחה שזה מה שמתאים לי, מה שכן, כאשני מחבקת אותה אני כן מרגישה איזה גירוי לא ברור... ואני מאוד מבולבלת לא יודעת מה אני....יש לי נטייה לנשים? לגברים? לשניהם? מה שכן אף פעם לא הייתה לי התנסות מלאה עם אף צד...ובכלל האם יכולה להיות מערכת יחסים רגשית חזקה כלפי מישהי לאהוב אותה מאוד, מבלי להיות מוגדרת לסבית? אשמח לקבל הארה...

27/07/2008 | 09:35 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יפעת, התשובה טמונה, לדעתי, במשיכה הוויזואלית ובפנטזיות שלך: 1. כשאת הולכת ברחוב, או נמצאת בבריכה, או בים או בכל מקום אחר על מי את מסתכלת יותר - גברים או נשים? 2. על מי את מפנטזת כשאת מאוננת? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

27/07/2008 | 09:41 | מאת: יפעת

שלום שוב שבוע טוב לך...:-)... לגבי התשובה לשאלה 1 זה לרוב גברים... לגבי התשובה לשאלה שנייה זה גם וגם.... אבל זה תמיד מישהו או מישהי שאני מכירה...לגבי גברים לא חייב שיהיו לי רגשות של אהבה כלפיהם...לפעמים אני מרגישה משיכה פיזית חזקה ואז הם יכולים להופיע בפנטזיות שלי..ולגבי נשים במקרה הזה זה רק אם יש לי רגשות כלפיהן...לא סתם ככה כי הם מושכים אותי וויזואלית..

22/07/2008 | 12:54 | מאת: עצוב

שלום רב, שאלה: האם לפסיכולוגיה בכלל ובדרך של פסיכותרפיה בפרט יש מזור או הקלה על דחפים פדופליים? תודה

23/07/2008 | 10:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עצוב, אם קיימת סכנה של מימוש הדחף הפדופילי, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי יכול לעזור בלמידת טכניקות של שליטה עצמית. אין לפסיכותרפיה ולפסיכולוגיה אמצעים להפחית את הדחף עצמו. במידה ואין סכנה שהדחף ימומש, טיפול יכול להקל על תחושת האשמה סביב הדחפים הללו. כל הפאראפיליות נחשבות לחוסר בשלות פסיכוסקסואלית ולכן בטיפול פסיכודינאמי ארוך-טווח ניתן עקרונית להביא אותך לבשלות מינית שבאופן תיאורטי אמורה לשנות את אובייקט המשיכה לבוגר יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

07/08/2008 | 18:59 | מאת: שמואל

לד"ר גידי הנכבד! מדוע את אותה שיטה בדיוק אי אפשר להעתיק לגבי שינוי מהומו לסטירייט? מדוע אפשר לשנות את המשיכה לבוגר יותר ולא מאיש לאישה??? מדוע מה שהצעת כאן אינו נחשב טיפול המרה? לדעתך,יש מקום לאמר שהומוסקסואליות זה גנטי,ופדופיליה לא??????????? והכי חשוב!!! לא עלול להיות נזקים כתוצאה מהטיפולים הללו? אולי שישאר קירח מכאן ומכאן??

22/07/2008 | 12:49 | מאת: יעל

אני בת 28.אף פעם לא היה לי חבר/ה. רק פעמיים יצאתי לדייט מתוך סקרנות וזה היה לפני מספר שנים. התנשקתי פעם אחת עם הדייט ההוא שוב מתוך סקרנות ולא נהניתי. זה מגעיל אותי לחשוב עלי בקשר מיני. לפעמים אני מאוננת ואח"כ אני מרגישה ממש חרא לגבי עצמי. האם אני א-מינית?

22/07/2008 | 22:25 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעל, אני לא בטוח שהמונח "א-מיני" מתאר היטב את מצבך. לעומת זאת, נשמע שאת מאוד לא שלמה עם מיניותך, תהא נטייתך המינית אשר תהא. יש המון אשמה לגבי המיניות שלך והמלצתי לך היא לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית (רוב המטפלים בארץ מטפלים לפי גישה זו). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

20/07/2008 | 18:52 | מאת: נירה

אני אמא לנער בן 15. לפני מספר חודשים גיליתי משהו שזיעזע אותי: בני כנראה מתגרה מינית מצפיה בכפות רגליים של נשים ונערות. במחשב שלו יש מאגר תמונות כזה. ונורא יותר סרטונים של נערות , בעיקר ערומות , לעיתים קשורות כשהן מתגלגות מצחוק כשמדגדגים את כפות רגליהן עד כדי טירוף. ראיתי שהוא גם צילם 2-3 תמונות של כפות רגליים של נערות. אני מוטרדת מאוד מאוד! הנער הוא נער חברותי, פעיל ונחמד אך גם מופנם ועצור. אני בלחץ רב מזה. מה עושים??? מה זה?? זה עובר ? זו סטייה? מבקשת תשובה מהירה ועצה. תודה רבה

21/07/2008 | 10:15 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נירה, אמנם הפורום הזה מיועד להומוסקסואלים ולסביות, אך אנהג לפנים משורת הדין ואנסה להגיב. לפי קריטריונים אבחוניים פורמאליים, אכן מדובר בפאראפיליה, כלומר, במשיכה מינית לאובייקט לא מקובל ולכן זו אכן סטייה. פראפיליות נחשבות מיניות לא בשלה. ואולם, מבחינה מעשית, לא יקרה לבנך שום דבר רע מכך. עקרונית, יכולה להיות לו חברה ומאוחר יותר אישה, שהוא פשוט יקדיש תשומת-לב יתרה לכפות הרגליים שלה ושניהם ייהנו מכך (בסה"כ זהו אזור רגיש מבחינה מינית). כלומר, ה"פוט פטיש" עצמו לא צריך להדאיג, במידה ובנך ייצור קשר בשל עם אישה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

21/07/2008 | 10:26 | מאת: נירה

ד"ר רובינשטיין, קודם כל תודה על ההתייחסות והעצה. קצת נרגעתי. ובכל זאת האם לדעתך עלי לשוחח עימו על כך או להתייעץ עם פסיכולוג, כדי שהעניין לא ילך לכיוונים לא טובים? אם זה סתם ריגוש מכפות רגליים- ניחא, אך אם יש בעיה בבשלות מינית או ביחס לנשים או ביצירת קשר מאוחר יותר - אולי עלי לעשות משהו לגיבוש המחשבות שלו על כך כבר מעכשיו, בלי לפגוע בו או להביך אותו כמובן.... אולי יש פורום ליעוץ לדברים כאלה? הוא פשוט יושב הרבה מול המחשב וכנראה מול תמונות וסרטונים ואפילו פורומים של מכורים אחרים לעניין.... סליחה ותודה.

21/12/2008 | 00:37 | מאת: דוד כהן

אני ילד בן 14, ואני מבין את הבן שלך לגמרי. גם לי יש את זה. את לא צריכה לדאוג, לא אני ולא הוא לא עברנו איזושהיא התעללות או טראומה או משהו, פשוט נולדנו ככה. זה חיים כמעט רגילים לגמרי רק במקום להימשך לציצי אנחנו נמשכים לכפות רגליים. השלב הבעייתי כבר מאחורינו. שאני מדבר על השלב שבו אתה מגלה את זה. כנראה בגיל 10-11-12, שאתה מתחיל לחוש יצר מיני אז אני והוא שמנו לב שכשכל החברים שלנו מדברים על ציצי ותחת, אצלנו זה כפות רגליים. לא הבנו, נבהלנו, ואני אישית אפילו פחדתי. לא סיפרתי את זה לאף אחד, ואני כמעט בטוח שגם הבן שלך לא. זה קטע מביך, אין מה לעשות. אבל עם הזמן גלשנו באינטרנט וגילנו שאנחנו לא חולי נפש, שיש עוד מיליוני אנשים כאלה בעולם, ועם הזמן למדנו להשלים עם עצמנו ולהינות מזה(את זה אני אומר כי את אומרת שיש לו פורנו על המחשב, שזה אומר שהוא כנראה בהחלט השלים עם זה והוא נהנה מזה). מקווה מאוד שעזרתי לך. נ.ב. לפי דעתי אל תדברי איתו על זה. אם אמא שלי הייתה מגלה את זה עליי הדבר האחרון בעולם שהייתי רוצה שהיא תעשה זה שהיא תדבר איתי על זה. זה מסוג הנושאים האלה שאמא ובן לא צריכים לדבר עליהם. וגם אין לך מה לומר לו, אם הוא השלים עם עצמו אז גם את צריכה לעשות את זה...

19/07/2008 | 12:09 | מאת: טל

שלום רב, אני בן 31, ביישן ומופנם, ומעולם לא יצא לי להיות עם בחורה, לעומת זאת באופן אקראי הכרתי בחור בגילי, גם ביישן ומופנם כמוני, התאהבנו, והבנתי שזה מה שאני רוצה. הבעייה שלי היא הוריי, שיודעים שמעולם לא יצאתי עם בחורה, אבל בכל זאת לוחצים עליי להתחתן. אני יודע שהם יודעים שאני הומו, אבל עושים הכל כדי להילחם בזה, החל מביטויים כמו "תתחתן עם בחורה ותהיה כבר בן אדם", וכלה בזה שאמא שלי מנסה לנהל לי את החיים וקובעת שיהיו לי 2-3 ילדים ואני צריך למצוא בחורה כזו או אחרת. ההורים שלי באופן מוחלט מתעלמים מכל הנושא ההומוסקסואלי, ולי אין אומץ לדבר איתם על זה, ואני מרגיש שאם אני אגיד להם הם פשוט יתנתקו ממני. אגב אין לי מושג מאיזה סיבה הוריי לא מקבלים את זה, הם חילוניים, משכילים וליברלים. מה לדעתך עליי לעשות? תודה

19/07/2008 | 23:39 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום טל, גם אנשים חילוניים, משכילים וליבראליים הופכים לעיתים קרובות להיות הומופוביים כשמדובר בבן שלהם. יכול להיות שהוריך אינם הומופוביים ממש, אך מתוך הכרה בעובדה שחייהם של הומוסקסואלים עלולים להיות קשים יותר בגלל תגובות החברה, הם רוצים עבורך חיים פשוטים וקלים יותר. כך או כך, אם אתה עדיין גר בבית הוריך, נראה לי שהגיע הזמן לעזוב את הבית וליצור קודם כל הפרדה פיזית. ככל שתהייה עצמאי יותר ותחיה חיים נפרדים יותר מהוריך (ואינני מדבר על נתק), יהיה לך קל יותר לשאת את התנהגותם. פרט לכך, ישנן דרכים מדרכים שונות להבהיר להוריך שאתה הומוסקסואל ואינך יכול להשתנות. אתה יכול להשאיר להם מכתב, למשל, ולכלול בו גם הפניה לעמותת תהל"ה להורי הומוסקסואלים, כך שתהייה להם כתובת מיידית להיעזר. אתה יכול להיעזר במטפל גיי-פרנדלי שידריך אותך ואולי גם יקבל אותך ואת הוריך לשיחה או לכמה שיחות משותפות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

19/07/2008 | 01:10 | מאת: גילי

ד"ר רובינשטיין שלום אני בת 30 וסובלת כבר למעלה מעשר שנים מדיכאון, חרדה, הפרעת אכילה וככל הנראה גם הפרעת אישיות. היתי בשלושה טיפולים פסיכולוגיים ארוכים ושלושתם כשלו, חלקם היו דינמיים וחלקם קוגניטיביים התנהגותיים. מקבלת טיפול תרופתי שעוזר להקל על הסימפטומים. ומעבר לכל התמונה הקשה הזו אני ממשיכה לתפקד לכל אורך השנים בפיצול מוחלט שאף אחד שרואה אותי בקצה החולה לא יכול היה לדמיין אותי בקצה הבריא וגם להפך. אני שמחה שאני מתפקדת ויודעת שזה עוזר להרגשה שלי- תחושת המסוגלות, אך בכל זאת כל הזמן סובלת נורא. אני מתלבטת מה לעשות, מרגישה יאוש אחרי שכל כך הרבה דברים כשלו, שואלת את עצמי האם עלי לעשות צעד דרסטי כמו אישפוז והאם באינטנסיביות של הטיפול שם אולי יקרה משהו שלא קרה עד עכשיו... ומצד שני שואלת את עצמי האם זה נכון לוותר על כל החלקים המתפקדים ולהתמסר לחולי . והאם הפיתרון הוא להמשיך אצל עוד ועוד פסיכולוגים עד שאצל אחד מהם ביום אחד באחרית הימים יקרה משהו אחר מכל מה שקרה עד עכשיו. או אולי יש לך הצעה אחרת שלא חשבתי עליה. יש כמובן הרבה פרטים נוספים, אם אתה חש שיש שאלות נוספות שיעזרו על מנת לתת לי תשובה, אשמח לפרט.

19/07/2008 | 23:33 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גלי, פורום זה עוסק בייעוץ להומוסקסואלים ולסביות. הואיל ופנייתך אינה עוסקת בנטייה מינית, היא הועברה לפורום פסיכותרפיה הסמוך ונענתה שם: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-402,xPG-258,xFT-154119,xFP-154127,m-Doctors,a-Forums.html בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

18/07/2008 | 19:56 | מאת: מיכל

היי ד"ר רובינשטיין. אני בת 26 דיי שמרנית מטבעי אך מאז שאני מכירה את עצמי הייתה לי אהבה, משיכה ותשוקה חזקה לנשים. המשיכה היא ליופי החיצוני (פרצוף), ההתנהגות, האופי וכו', אך לא לגוף הנשי כאובייקט. התאהבתי קשות כמה פעמים אך תמיד הסתרתי וחשתי מאוד לא נעים שמא אולי אותה אחת אולי תחשוב שאני מעוניינת בה. יתרה מכך, מגע מיני בין נשים דוחה אותי ולא עושה לי את זה בכלל, ואינני רואה את עצמי נהנית ממגע כזה בכלל, הוא נראה לי מטופש. לעומת זאת, בעוד שתמיד חשתי סלידה מגברים, ועודני חשה, ואף פעם לא התאהבתי במישהו, ואני גם ממש לא רואה את זה קורה - סקס איתם עושה לי את זה (מאוד), למרות שגם את זה לא מימשתי מפאת כל הבלבול בזהות וחוסר מוכנות רגשית להכנס לתוך מערכות יחסים איתם. וכאן כל זה הולך ומסתבך אף יותר - בילדותי האמנתי שאני יותר בן מבת ובחלומות בלילה לרוב אני גבר ושם מממשת כל מיני פנטזיות על נשים ומאוד נהנית. רק לעיתים רחוקות אני אישה בחלום/פנטזיה. אז מה כל זה אומר עליי? מה אני עושה עם זה? מאוד אשמח ואודה לפענוח ותשובה מעמיקה.

19/07/2008 | 00:44 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיכל, לא אחדש לך אם אומר שאת שרויה בקונפליקט עמוק באשר לזהותך המינית. מצד אחד, את נמשכת מאוד לנשים ומצד שני, נרתעת ממגע פיזי איתן וההפך קורה לך עם גברים. העניין הוא שכל זה מתרחש אצלך בפנטזיה ונדמה לי שאת התשובה תקבלי מתוך המציאות. תלוי מאוד באיזה גברים ובאיזה נשים תיתקלי במציאות, כאשר תרשי לעצמך להתנסות איתם מבחינה מינית. המלצתי לך היא לפעול בשני מישורים: (א) לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית כדי להביא לליבראליזציה של מערכת הערכים השמרנית שלך ו-(ב) להתנסות בקשרים עם גברים ונשים. אל תצפי מהמטפל שיכוון אותך במה לבחור. תפקיד הטיפול, כפי שאני תופס אותו, הוא להביא לגישה ליבראלית יותר, שתאפשר לך להתנסות ותפקיד ההתנסות לעזור לך לבחור. לפנייך, אפוא, תהליך ארוך ולא פשוט. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

08/08/2008 | 00:37 | מאת: מיכל

שוב שלום ותודה רבה על התשובה! אז ככה, בזמן האחרון אכן שוטטתי המון באתרי היכרויות בחיפוש אחר שני המינים, כמו שהמלצת. אני יותר ויותר מבינה שהאמת שלי תמיד היתה שאני אוהבת נשים וברמות ולא הייתי רוצה לוותר על זה בעד שום גבר. רק המחשבה שאולי ויכול להיות שיהיה פעם איזה גבר שיצליח להשכיח ממני את זה מדכאת אותי עד עמקי נשמתי, כי מה שאני חשה הוא מאוד יפה וזה אני ואני לא מוכנה לשנות את בעד שום גבר בעולם. ככה נולדתי, זוהי זכותי ואני לא אוותר על להגשים את עצמי בעד אף אחד אחר. עכשיו יש לי עוד כמה שאלות: 1- אתה עדיין ממליץ לי להתנסות עם שתי המינים או שעכשיו ברור שאני נוטה לכיוון הנשים? 2- זה טוב בכלל עבורי להתחיל בהתנסות, תוך כדי שאני כרגע עם לב שבור על מישהי שאני מאוד אוהבת ולהמשיך הלאה למרות שזה נראה לי כמעט בלתי אפשרי ורק השוטטות בלבד באתרים האלו גורמת לי פשוט לבכות על זה שהחמצתי את אהבתי האמיתית? 3- אני ביישנית ולא בקטע של לצאת למקומות בילוי מיוחדים על מנת להכיר, מה גם שאני מאזור ירושלים וכאן זה לא בדיוק ת"א ומהשיטוט באינטרנט אני רואה שמאוד קשה למצוא אהבה דרך הרשת, ובמיוחד נשים, ולאוו דווקא מירושלים, שלרוב לא שמות תמונה. אז מה אפשר לעשות? איך אפשר להכיר ככה בכלל? 4- האם אני צריכה לידע את אותם אלו שאני מתנסה איתם שזה מה שאני עושה בעצם? כלומר להיות גלויה איתם על מה שהולך איתי או לזרום? 5- האם ישנו טיפול פסיכו-דינאמי/פסיכלוגי ראוי אך חינמי (או לסטודנטים) באיזורי? אשמח מאוד ואודה לתשובה, מיכל

09/08/2008 | 22:35 | מאת: מיכל

תודה רבה על התשובה. אז ככה, בזמן האחרון אכן שוטטתי המון באתרי היכרויות בחיפוש אחר שני המינים, כמו שהמלצת. יותר ויותר אני מבינה שהאמת שלי תמיד היתה ותהיה שאני אוהבת נשים וברמות ואני לא רוצה לוותר על זה בעד אף אחד. רק המחשבה שאולי ויכול להיות שיהיה פעם איזה גבר שיצליח להשכיח ממני את זה מדכאת אותי כי מה שאני חשה הוא מאוד יפה וזה אני ולא אשנה את זה בעד שום גבר בעולם. אודה מאוד אם תוכל לענות על: 1. אתה עדיין ממליץ לי להתנסות עם שתי המינים או שעכשיו ברור שאני נוטה לכיוון הנשים? 2. כרגע אני עם לב שבור ודי טרי על מישהי שאני מאוד אוהבת אז זה טוב בכלל עבורי להתחיל בהתנסות ולהמשיך הלאה למרות שזה נראה לי כמעט בלתי אפשרי ורק עצם השוטטות באתרים האלו גורמת לי לעיתים פשוט להזיל דמעות מהתחושה שהחמצתי את אהבתי האמיתית? 3. אני לא בקטע של לצאת למקומות בילוי מיוחדים על מנת להכיר ומאידך רואה שמאוד קשה למצוא אהבה דרך הרשת ובמיוחד נשים שלרוב לא שמות אפילו תמונה. אז מה אפשר לעשות ואיך אפשר להכיר ככה בכלל בעולם הזה? אודה לך מאוד לתשובה, מיכל

15/07/2008 | 12:58 | מאת: דני דין

ד"ר גידי רובינשטיין שלום, אני פונה אליך לאחר שקראתי את מה שכתבת על זוגיות ומונוגמיה בקרב גברים גאים. שמי דני ואני בן 24 אני בזוגיות מזה שלוש שנים. בן זוגי בן 46. אנחנו חיים יחד אצלו בבית. אני נמצאים בפני דילמה קשה האם לפרק את הזוגיות ואיך אפשר להמשיך הלאה... יש לנו זוגיות נפלאה, וסקס טוב, רק שזה לא מספיק לי. אני מוצא את עצמי לא פעם מייחל לאיזשהו גיוון, אם זה להכניס מישהו אלינו או "לשחרר קיטור" בחוץ. הוא לא מוכן לשמוע, ואף מעדיף לסיים את הקשר במצב כזה... לאחרונה בגדתי בו והייתי עם מישהו אחר, זה היה חסר משמעות כמו שקיוויתי, ענה על איזשהו צורך ותו לא. ראיתי בזה כמעשה שעוזר לי לשמור על הזוגיות שלי, זה נתן לי כוח להמשיך הלאה, ואפילו אפשר לומר שהרגשתי שזה רק קרב ביננו, זה מנע ממני לפתח מרמור על משהו שאני רוצה ולא מקבל. הוא מצידו רואה בזה משבר אמון חמור, הוא לא מצליח לנתק את הזוגיות והאינטימיות שלנו והאהבה מסקס שהוא גופני בלבד. אני לא יודע מה לעשות, אני לא מצליח להתגבר על הדחף הזה, הדבר שהכי כואב לי זה שאנחנו אוהבים אחד את השני מאד מאד, וטוב לנו יחד. בנינו והשגנו כל כך הרבה ולראות את הכל מתמוסס מול העיניים בגלל סקס, זה הורס אותי. אני תופס את הסקס כל כך אחרת ממנו... ואני לא רוצה לכפות את דעותיי עליו, לא רוצה ששום החלטה תהייה פשרה של מישהו מאיתנו. מה עושים? יש מה לעשות? אפשר לתקן? אתה חושב שכדאי לי לנסות ולשכנע אותו ללכת לייעוץ? חשוב לציין שהוא מאד אוהב אותי, אבל הוא טיפוס כזה שלא כל כך פתוח לשינויים ומאד סמוך בדעותיו וצדקתו באופן כללי. אני כן רוצה להלחם על הקשר שלנו. אני אבוד... אני מאד אודה לך אם תוכל לענות לי, ולשפוך קצת אור כי כרגע הכל שחור. המון תודה. ד.ד

15/07/2008 | 18:43 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דני דין, אתחיל דווקא מהסיפא של פנייתך: לפי תיאוריך, אינני חושב שבן-זוגך הוא מועמד לייעוץ, גם לא לייעוץ זוגי. מה אתה יכול לעשות בעצמך? לא אייעץ לך אם לקיים או לא לקיים יחסי מין מחוץ לקשר. גם לא אתייחס לנושא דרך הפריזמה המוסרית. ואולם, אם אתה "מועד" או נכנע ליצר לפעמים, השאר זאת בינך לבין עצמך. להיות גלוי עם חבר שלך בנושא הזה פירושו של דבר להתעלל בו ולסרס אותו, מה גם שהוא המבוגר והפחות אטרקטיבי מבחינה מינית ואתה הצעיר. כמובן, אתה לא חייב להיכנע ליצר, אתה יכול לעדן אותו, להתגבר עליו לטובת היחסים, לעשות את המאזן ולשים על כפות המאזניים את הקשר מצד אחד ואת הצורך בגיוון מצד שני. כל זה עניין של עלות-תועלת, של רווח מול הפסד, הקשר יכול לצאת מורווח מכך, כפי שציינת, או מופסד מכך, אם קשר מיני מסוים יתפתח לקשר רגשי. ואולם, מבחינה פסיכולוגית, חשוב מאוד לא להשתמש באידיאל של להיות גלוי בקשר כדי לנגח את חברך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

13/07/2008 | 22:52 | מאת: יוני

אני בן 24. מה ניתן ללמוד על אישיותם של ההורים שלי, מכך שהם מתעלמים מהעובדה שאני הומו (אני יודע שהם יודעים) ומכך שהם אינם מדברים איתי על זה. תודה מראש

14/07/2008 | 11:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יוני, התעלמות היא תופעה נפוצה מאוד, שמבטאת נטייה להכחיש אינפורמציה לא נעימה. אינני יודע איך אתה יודע שהוריך יודעים, אך נתקלתי במקרים לא מעטים שזעקו הומוסקסואליות מכל בחינה אפשרית וההורים התעלמו מכל הסימנים כי לא רצו לדעת. אם תכתוב יותר מאיפה הם יודעים, מה היחסים במשפחה, אולי אוכל לעזור יותר בכיוון של התמודדות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

14/07/2008 | 17:56 | מאת: יוני

שלום, לצורך עזרה בהתמודדות עם הוריי, להלן ההרחבה. אני יודע שהוריי יודעים שאני הומו, כיוון שראיתי את אמא שלי קוראת מכתב שהוציאה מהמגירה שלי, שנכתב על ידי חבר שלי. מיד לאחר מכן היא, אבא שלי ואחותי, שינו את התנהגותם כלפי. לדוגמא, כשהייתי מגיע הביתה הם כמעט ולא התייחסו אלי, החלו לדבר נגד הומואים באופן כללי והכפישו את חבר שלי- אמרו לי שהוא מכוער (למרות שהוא דגמן בעבר וברור שזה שקר), אמא שלי התקשרה אלי בזמן שידעה שיצאתי איתו וביקשה שאגיד לו שיש לה מישהי להכיר לו. בנוסף, כשפגשה אימי את חבר שלי במקרה ברחוב, לא ענתה לו כשאמר לה שלום. הכל כאמור בלי שידברו איתי על כך שאני הומו, ותוך נסיון מתמשך להכיר גם לי בחורות. תודה

10/07/2008 | 23:35 | מאת: בן 18

שלום מילדות נמשכתי לנשים. עברתי התעללות מינית שכללה חדירה מלאה, ע"י אחותי הגדולה שנמשכה בסביבות גיל 8. כמובן שהדבר התחבר לערעור הזהות שלי. אני בן 18 כיום, אני חושב שמחשבה הומוסקסואלית ראשונה הופיעה בערך בגיל 14. הייתי לא מפותח, הסתקרנתי לגבי גוף של גבר מפותח, לא ידעתי שכאשר אצפה בו באינטרנט תתפתח עוררות מינית בשלב מסוים. בגיל 15-16 חוויתי את תקופת הרדיפה הקשה ביותר, בה עלה הנושא של HOCD. קיימתי לאחרונה מערכת יחסים עם אישה (נערה בגילי). היא נמשכה זמן רב (שנה וחצי באופן פיסי) וכללה יחסי מין, אין לי ספק שנמשכתי אליה, יזמתי את הסקס וחשתי דחף מיני כלפיה. הרבה בגלל הפחדים והבעיות שלי, שקשורות להתעללות ולחוסר הביטחון בזהות המינית שלי, לא הייתי מסוגל לקיים איתה "קשר רשמי" של זוגיות והדבר הוביל לסופו של הקשר. אין לי ספק ולא אוכל להתכחש לעובדה שאני נמשך גם לגברים. רוב הפעילות ההומוסקסואלית שלי (התנסתי פעם אחת) התרחשה בשיטוט אינסופי בפורנו באינטרנט, שנבע פעמים רבות מנסיון כושל למצוא בו תשובות. אין ספק שבעקבות הצפייה המשיכה שלי לגברים "התעצבה" וניתן להגיד שהתעצמה. הפורנו הפך למעין מנגנון הרס עצמי - ידעתי שיהיה לי רע אחרי שאסיים להסתכל בו, ובכל זאת הצלחתי לזהות שבמצבי חולשה מסוימים אני מביא את עצמי אליו. מעיון בהודעות קודמות, אני כן מזהה אצלי שוב דברים שהגדרת כאובססיביים ושבהחלט לא קשורים לעיצוב זהות מינית גרידא: "מבחנים" ובדיקה אין סופית אם אני הומו או סטרייט, חוסר יכולת להשלים בצורה מוחלטת עם אף אחת מהאופציות, מחשבות על "אם אני נראה הומו" או "מדבר כמו הומו". אנליזות פסיכולוגיסטיות אינסופיות וללא מוצא שאני עושה לעצמי. ניסיונות ניבוי אינסופיים. אין ספק שהעניין חוזר להפריע בשגרת החיים ופוגם באושר שלי בכל פעם שאני לא מוצף בלימודים או בפרוייקטים אחרים. טופלתי בעבר, לתקופה של שנה, בגילאים 15-16 אצל פסיכולוג. אני חלוק לגבי הטיפול. אני יודע שדיכאון וחשד לOCD ובכלל בלבול שכשזה דורשים טיפול אך כרגע אני מועמד למסלול מובחר בצבא שמאד חשוב לי ואני יודע שטיפול אצל פסיכולוג יכול להוות בעייה (המסלול קשר בסיווג בטחוני ולכן חסיון והזכות לפרטיות לא מהווים פקטור). עוד 4 חודשים אתגייס ואז מן הסתם לא אוכל להתמיד בטיפול. כך אני מונע מעצמי פגישות אצל פסיכולוג. מאסתי בלבזבז את החיים שלי תוך העיסוק הפנימי האינסופי הזה. מה אתה אומר?

10/07/2008 | 23:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, אני מזהה אצלך נטייה חזקה מאוד לחיטוט עצמי שעלול להתגבר בטיפול פסיכולוגי. לכן המלצתי לך היא לפנות לפסיכיאטר ולנסות טיפול תרופתי שיפחית את הדאגנות ואת הנטייה האובססיבית החזקה שלך. במצב זה תהייה גם יותר קומוניקטיבי לטיפול פסיכולוגי. הואיל ואני רואה את הבריאות הנפשית שלך כחשובה יותר משירות צבאי במסלול מובחר, אני גם מעודד אותך לוותר על המסלול המובחר לטובת טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי. את הצורך שלך להצטיין תוכל לשמור ללימודים אקדמיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

11/07/2008 | 20:31 | מאת: בן 18

אמנם אני באמת נתון מאד לעצמי, מגיל צעיר אגב, אך אני שואב גם הרבה כח ועצמה מהדבר. אני בהחלט מצליח לתפקד ואני לא מרגיש שהתערבות כימיקלית בהוויה שלי היא מה שאני באמת צריך. אני בהחלט מודע לקיומם של טיפולים תרופתיים ומעולם לא הרגשתי שזה מה שאני צריך. אני גם בהחלט כשיר לקומוניקציה ומודע לעצמי. המחשבה על לוותר על המסלול בצבא לטובת טיפול לא עלתה על דעתי. אני לא בטוח שהחלטתה שכזאת תסב לי יותר אושר. בכל מקרה, אבסורדי שמההודעה שלי השתמע לך מצב נפשי הדורש טיפול בעוד שהמסלול הצבאי דורש פרופיל פסיכולוגי "מובחר" שכנראה שהצלחתי לספק. אשמח אם תסביר יותר למה אתה חושב שדרוש לי טיפול פסיכיאטרי ואיזו "תסמונת" לדעתך אני חווה.

09/07/2008 | 23:09 | מאת: Salos

דו מיני או קצת הורמונים? שלום אני בן 16 ו10 חודשים. יש לי חברה כבר חצי שנה אני מקבל זקפה מלגעת בה,לנשק אותה,וכ'ו. אני עוסק בקטע של אולי דו מיני כבר ארבעה חודשים! ארבעה חודשים של קושי.. אני יודע שיש לי OCD(פחד להיות הומו) בעבר בכתה ה' אני וחבר ניסינו לעשות את זה ואינני זוכר איך זה הרגיש אני רק יודע שלא רציתי עוד. תמיד נדלקתי על בנות ואני גם מאוהב בילדה שאיתה אני עכשיו.. המחשבות האובססיביות האלה פשוט מטריפות אותי בכל התחומים וגם איתה.. קורה שאין לי חשק מיני איתה כשאני מתוסכל. אני למען האמת מרגיש סטרייט כיוון שניסיתי לראות סרטים של גייז וניסיתי לעורר את איבר מיני בצורה פיזיולוגית והוא התעורר פעם אחת מתוך200 אולי ואני יודע שהוא התעורר כי זה היה דבר מיני והייתי קצת חרמן אח"כ אוננתי על הסרט וגמרתי במהירות אני יודע שיש בי משהו שקצת גורם לחשד שאולי אני דו אבל אני ממש לא מרגיש דו אני מרגיש סטרייט יש לי מן תחושה בבטן שאומרת לי שאני סטרייט אבל כל הקטע שאני יכול לגמור על גבר לפעמים(זה בא לי בתקופות,יש תקופות שאני יכול לגמור ואולי להמשך ויש שלא,) אני לא יודע אויל זו בעיה בדימוי הגופני שלי? כיוון שאני מפנטז שאני גבר חתיך עם איבר מין גדול ואני עושה את זה עם בחורה זה נראה לי הרבה יותר מחרמן ואני גומר במהירות בעיקרון אני מאונן על בנות 97% ועל בנים השאר... אולי זה בגלל שאני בגיל ההתבגרות? אין לי שום משיכה מינית רגשית לגבר ואני גם לא מרגיש משיכה לאנשים שאני לא מפחד מהם ז"א אם אני אראה מישהו שאני נמשך אליו ואז נגיד אני אדבר איתו או משהו או אתן לו סתם חיבוק אז אני אפסיק להמשך אליו כשחברים מתפשטים לידי או משהו אין לי עוררות מינית ואין לי חשק לגעת בהם מה שכן יש לי מן דגדוג כזה הייתי רוצה לקבל הגדרה אולי אני 96% סטרייט אולי אני בעצם דו מיני? למרות שזה לא מה שאני מרגיש אולי אני מופע הורמונלית? או שאויל פשוט יש לי OCD אני לא רואה את עצמי שוכב עם גברים או מתאהב בגבר אולי אני סתם ממש ממש מיני?(אני ממש ממש מיני) אבל למען האמת הגוף הגברי די מגעיל אותי זה לא שאני אגע בגבר ואלך לשטוף ידיים לא יודע פשוט חסר לי המגע של האישה הרבה יותר כיף לי לחבק בחורה או ללכת איתה יד ביד או שהיא נוגעת בי מאשר גבר האם יש לי סיבה לדאוג? האם הגיוני שאני אהפוך להומוסקסואל? מוחלט? תודה=] אגב ניסיתי לראות סרטים של לסביות והעוררות המינית מגיעה במהירות ויש לי גירוי מיני מנגיעה בבנות

10/07/2008 | 00:24 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום Salos, אני חייב לציין שהצלחת לבלבל גם אותי. קודם כל, אתה אכן בגיל ההתבגרות וכל הניסיון להתנבא לאיזה כיוון יתפתחו הנטיות שלך בעתיד הוא ניסיון סרק שאינו תורם דבר ורק מחזק נטיות אובססיביות שיש לך. אתה נמשך לבחורות, יש לך זיקפה למראה בחורות, תעצור כאן בשלב זה! לא ברור לי האם נעשתה אבחנה רישמית של OCD. במידה וכן, חשש שמא אתה הומוסקסואל בהחלט עשויה להיות אובססיה, כאשר יש לך משיכה חזקה כל כך לבחורות ואז יש לטפל ב-OCD ולא בנטייה המינית. בקיצור, אם יש חשד ל-OCD יש לטפל ב-OCD. מעבר לכך, נסה להיות פאסיבי ולחכות למה שהחיים יזמנו לך. אתה נער צעיר, בשלב זה נראה שאתה אכן סטרייט ועל יתר הדברים אין לך השפעה (דבר שמן הסתם קשה לך לקבל). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

10/07/2008 | 00:40 | מאת: Stalos

הגיוני שבעתיד לא אמשך לבחורות כלל? או שנטיה מינית אינה ניתנת לשינוי?

09/07/2008 | 15:51 | מאת: גיל

אלן גידי ! שאלתי אליך היא, נניח-באופן תאורטי לגמרי- שימצאו תרופה או טיפול שיעזור להומוסקסואלים להפוך לסטרייטים,ונדע בוודאות שזה לא עושה נזקים וכו' ורק מועיל, היית ממליץ אותה למי שמעוניין להשתנות? כמו נניח הסרת שיער שאפשר לשכנע אדם שעיר שיאהב את מראהו,אולם אם הוא ממש סגור להסיר אותו,עוזרים לו,אותו דבר כאן,הייתה עוזר וממליץ עליה למעונינים באמת?

09/07/2008 | 19:05 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גיל, שאלת שאלה קשה, אך גם סיפקת לי דוגמא טובה שתעזור לי להשיב עליה. אם יגיע אליי לטיפול בחור שעיר השוקל הסרת שיער לעומת טיפול פסיכולוגי (לאו דווקא אצלי) שיעזור לו לקבל את עצמו כשעיר, בהחלט אטה לצדד בטיפול פסיכולוגי. כמובן, שאם הוא התחיל בדרך של הסרת שיער ויהיה מטופל שלי, אלך איתו בדרך שבחר. הוא הדין לגבי תרופת הפלא שתשנה את הנטייה המינית. אם המטופל החליט, אלך איתו בדרך זו ואם הוא מתלבט, אעודד אותו לקבל את עצמו כמו שהוא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

06/07/2008 | 13:12 | מאת: השואל

אני רזה מאוד מה גורם לאדם להמשך לגברים בעלי עודף משקל?ואים יש קשר בין משקל נמוך למשקל קיצוני כי לפי בדיקה שאני עשיתי גיליתי הרבה שאוהב שמנים מאוד הם רזים מאוד וגם שמנים מאוד בעל עודף משקל גבוה נמשכים לרזים מאוד מה דעתך ואם יש לזה מחקר או קשר

08/07/2008 | 00:02 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לשואל, אין כל עדות מחקרית לכך ששמנים נמשכים לרזים ולהפך. התופעה שאתה מתאר מוכרת דווקא בשל היותה היוצא מן הכלל ולא הכלל. הכלל הוא שרזים נמשכים לרזים (או חטובים או שריריים) ושמנים גם הם נמשכים לרזים. יש "ז'אנר" של אוהבי "דובים", אך הוא מיעוט בתוך מיעוט. מה שכן ידוע ומבוסס מחקרית הוא שקיימת תופעה של משיכה של ניגודים באופן כללי (בהתייחס למראה חיצוני ולתכונות פסיכולוגיות) בשלב הראשוני להכרות, אך בהמשך המחקר מצביע על כך שדווקא דימיון בתכונות הפסיכולוגיות מנבא הצלחה של הקשר לאורך זמן. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

01/07/2008 | 01:19 | מאת: לי-אור

שלום ד"ר רובינשטיין אנורקסיה כתוצאה מדיכאון,חוסר חברים,חוסר שמחת חיים,חוסר אהבה כל הדברים האלה אני חווה יום יום,ואני לא רואה דרך שאצליח לצאת מזה מיום ליום הדברים נראים יותר בלתי מושגים ואני חי בשיגרה נוראית,בלי תמיכה מקצועית הבעיה היא לא לא ללכת לטיפול כלשהו ,הבעיה הכספית זה הדבר שתמיד גרם לי להפסיק טיפול או בכלל לא להתחיל. בקופ"ח יש מטפלים במחיר יותר מוזל גם בזה קשה לעמוד. בתחנה לבריאות הנפש מקבלים רק מקרים דחופים,התור,איכות האנשים,ורמת הטיפול לא טובה מנסיון העבר. מה לדעתך ניתן לעשות באמת המצב קשה ואין על מי להישען.

01/07/2008 | 04:09 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לי-אור, לפי תיאוריך, אתה זקוק, קודם כל, לטיפול תרופתי. אחרת, גם הטיפול הפסיכולוגי לא יהיה יעיל. לצורך קבלת טיפול תרופתי די בפסיכיאטר של קופ"ח ולעיתים קרובות אפילו ברופא המשפחה. המתן מספר שבועות מתחילת הטיפול התרופתי ואז הדברים כבר ייראו לך אחרת. במרפאה לדיכאון בבי"ח שיבא, למשל, אפשר להתקבל לטיפול בלי טופס 17 והטיפול מקצועי מאוד. השילוב בין טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוכח כיעיל מאוד נגד דיכאון. אשמח להתעדכן בהתקדמות במצבך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

30/06/2008 | 11:24 | מאת: ספיר

שלום, אני סטודנט לעו"ס הכותב עבודה בנושא הקהילה ההומוסקסואלית. יש לי מספר שאלות. אם את/ה עוסק/ת במתן סיוע טיפולי בקרב הקהילה אבקש להשיב על שאלותי: 1.באיזה אופן את/ה מסייע/מטפל (פסיכותרפיה,ייעוץ וכו') ובאיזו מסגרת? 2.מהי עמדתך בנושא פרקטיקה רגישת להבדלי תרבות ביחס לטיפול? 3.האם את/ה פועל/ת ובאיזה אופןעל מנת לבחון את האפקטיביות של עבודתך ביחס לזה? תודה רבה!

30/06/2008 | 12:27 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ספיר, אני עוסק בפסיכותרפיה בהומוסקסואלים במסגרת קליניקה פרטית. הטיפול שאני עורך רגיש להבדלי תרבות, בהתאם לקווים המנחים של APA. אינני משתמש בהערכה כמותית של תוצאות הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

26/06/2008 | 17:08 | מאת: שאול

שלום כיצד אפשר למצוא מטפל פסיכולוג דתי? תודה

27/06/2008 | 10:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום שאול, שאלה קשה. אין הרבה, אבל יש. מצד שני, דתיות אינה התמחות בפסיכולוגיה וכל מה שאפשר הוא לשאול את המטפל בטלפון אם הוא דתי. אולי כדאי לחפש לפי אזור המגורים של הפסיכולוג - למשל, בירושלים מרוכזים הרבה יותר פסיכולוגים דתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

09/07/2008 | 15:45 | מאת: שאול

אני שובר לעצמי את המוח בנסיון להבין מה פשר האימרה שלך "דתיות אינה התמחות בפסיכולוגיה. מה היא קשורה לשאלה? איך זה קשור לתשובה? ומה זאת אומרת:"מצד שני"? המסר הוא שדתי הוא פסיכולוג פחות טוב? או שהוא פסיכולוג טוב למרות שהוא דתי? או אולי המסר הוא שהדת לא משפיעה על ההבנה בפסיכולוגיה-מה שמעלה שאלה מדוע זה כל כך חשוב להדגיש זאת למרות שלא נשאלת,ולמרות שבהחלט ניתן להבין שמטופל דתי עלול להעדיף מטפל דתי כי כך ירגיש יותר נוח...

25/06/2008 | 14:53 | מאת: אור

שלום ד"ר אני לא יודעת מה עשיתי רע....הגיע קרוב משפחתי מחול בן 33 הומו. משפחתו כמובן מנסה להסתיר זאת ולהכחיש ולא מדברים על כך. הוא יודע שאני יודעת ואף סיפר לי שגר בארץ עם חברו ושנפרדו חזר לארה"ב הולדתו. כעת שבא לביקור שידכתי לו ידיד שלי. סיפרתי זאת לאימי ואחותי והם נכנסו לסרטים. אל תעשי זאת....כבר עשיתי...מה את עושה הוריו וסבתו שבארץ יכעסו עלינו...לא ידברו איתנו...כעסתי על אימי כי היא מגעילה ופרימיטיבית. אחותי רבה גם איתי. ואמרתי לה אם הייתי משדכת גבר ואישה זה בסדר? אמרה כן. אז טענתי: מה ההבדל? הם כועסים. אני אמרתי לאימי כי אני לא רוצה יותר לדבר איתה. אולי היתי צריכה להגיד לה בסדר ולהמשיך בדרכי... איך פותרים זאת?

27/06/2008 | 10:52 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אור, עם כל הרצון היפה לעזור לאותו קרוב משפחה, אינך יכולה לצפות שהדור הקודם, ולמעשה שני הדורות הקודמים, יקבלו זאת בעין יפה. הבעיה אינה בעצם השידוך, אבל את פועלת בתוך מערכת רחבה והיית יכולה לעשות את השידוך מבלי לספר על כך לבני המשפחה. אבל, כמו שאת אומרת, גם השידוך וגם הדיווח כבר נעשו וכעת לא נותר לך אלא לעשות את מה שלא עשית קודם - לשתוק. במילים אחרות, להקשיב להתנגדות, להכיל אותה ולא להגיב. כל תגובה מילולית או מעשית תהייה במצב הנוכחי בגדר תנועה מיותרת שתסלים את המצב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

23/06/2008 | 21:10 | מאת: מבולבלת

גידי שלום, אני כרגע בהגדרה העצמית שלי דו-מינית. בעבר עברתי הטרדות מיניות, תקיפה מינית ואונס. מאחר ואיני יודעת אם המקור למשיכתי לנשים או לחוסר משיכתי המינית לגברים הוא בעיקר נסיבות תורשתיות או בעיקר סביבתיות, איני יודעת האם עלי להילחם על זהות מינית סטרייטית או לוותר מראש. אני יכולה 'להידלק' על בחורים (הכוונה היא בעיקר לראות מישהו, לחשוב שהוא חמוד ולרצות להכיר אותו בצורה רומנטית) ולראות את עצמי בזוגיות איתם, אבל ברגע שזה מגיע למגע כלשהו, או לדיבורים על מגע, אני חותכת את הקשר. אני רואה את עצמי חיה עם גבר, ומבחינתי זה עדיף, אך לאחר מספר טיפולים אני עדיין מסתייגת ממגע איתם ונגעלת מהם. לגבי בנות, אני חושבת שהמשיכה היא מינית ורגשית, אבל אני מתחילה לחשוב שהמשיכה המינית נובעת משכנוע עצמי של שנים שנשים מושכות אותי. אני כבר יותר מ-10 שנים מתחבטת בנושא הזה, ולא מגיעה למסקנות. לא חבל לוותר על זוגיות הטרוסקסואלית שפשוטה יותר מהיבטים רבים של החיים? אנא עזור לי (ובטח לעוד הרבה בנות) בהתלבטות האינסופית... תודה, זאת שלא סגורה על עצמה וכנראה לעולם לא תהיה...

25/06/2008 | 19:16 | מאת: לא רופא ולא מטפל

אני לא רופא ולא מטפל אבל אכן יש לי דיעה בעיניין. האי משיכה לגבר אכן בגלל האונס שחווית והפחד מגברים. את צריכה להבין שגברים הם לא אנשים רעים ואינם רוצים לעשות לך רע ובטח בנאדם שתהיי עימו בקשר.טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור. בעניין המשיכה לנשים:אני לא יכול להגיד לך בוודעות אם זה מולד אצלך או לא אבל משהו אני יכול להגיד לך. את נמשכת לנשים מינית בגלל שאת מפחדת מגברים ואת לי אי מינית אז את חייבת להמשך למשהו...עצם הפחד מגברים את נמשכת לנשים.. וכמובן שכשגדלים עם פחד ממשיכה כלשהי אז המשיכה השניה מדוכעת(לא נעלמת) היא לא יכולה להעלם. אני בתור סטרייט לא נגעל מגוף של גבר אבל זה גם לא בדיוק עושה לי את זה.. ות'אמת משיכה זה קודם כל רגשי!.. אומר לך משהו? אם תפסיקי להגעל מגברים ותעברי את הטראומה שהקשה שעברת:( את תתחילי להמשך אליהם וזה בדוק...הרי את בעצמך אמרת שאת נמשכת אליהם ונדלקת עליהם! אם זו לא משיכה אני לא יודע מה זה... פשוט הקטע של הסקס מפחיד אותך וזה נורמלי עקב האונס... את לא הראשונה ולא האחרונה שנאנסה וחיה את חיה כלסבית וכשהטראומה פסקה חזרה להיות סטרייטית.. מנקודת המבט שלי את בחורה מבולבלת שלא יודעת מה קורה ואני מבין אותך.. אני מכיר בחור שהפך לדו מיני עקב אונס בילדות וזהו נקראת "רכישת משיכה" עקב סיבות סביבתיות.. תעשי הכול בהדרגה.. תראי עם מי היית רוצה ללכת יד ביד עם מי היית רוצה להתנשק ועם מי היית רוצה לשכב(את תפלי בקטע של הלשכב כנראה)... אונס יכול לגרום למשיכה מינית כלפי משהו וגם לדכות משיכה... במקרה שלך הוא דיכא... תחכי לתגובה מהד"ר אני מקווה שהוא יעזור יותר ממני.. מה שאגב אני אספר לך יש לי חברה כבר שלוש שנים ופעם העלנו את הנושא הזה והיא אמרה לי שלדעתה כל הבנות דו מיניות במקום כלשהו! עכשיו אצלך הלסביות שולטת כיוון שיש לך טראומה מגברים אז המשיכה מדוכאת.. אני מקווה שהבנת את מה שאמרתי בהצלחה לך!!

27/06/2008 | 10:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מבולבלת, לפי תיאורייך, אין ספק שמשיכתך לנשים גדולה הרבה יותר ממשיכתך לגברים. יתר על כן, היא גם משיכה רגשית. לא משנה כרגע מה הגורמים לכך, התוצאה היא שכדי לקיים מגע מיני עם גבר תצטרכי לעבור מסע ארוך וקשה והתוצאות לא ידועות. גם המוטיבציה שאת מציינת למגע עם גבר היא יותר חברתית מאשר אישית, משום שכך קל יותר בחברה. עם זאת, במידה ואת מאוד מעוניינת בכך, ניתן לנסות להתגבר על רתיעתך מגברים ע"י טיפול סקסולוגי בעזרת סרוגייט (בן-זוג חלופי), אך זו השקעה עצומה של כסף וזמן וכאמור התוצאה לא ידועה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

22/06/2008 | 02:12 | מאת: פיטר

אני גם דו בערך אבל בלי שום קשר , היה לי חויה דומה של אובדן זקפה עם החברה שלי , וחשבתי על הפתרון של ויאגרה אני בן 23 , האם רופא משפחה יהיה מוכן לרשום לי ויאגרה על רקע של חרדת ביצוע שכזאת ?

22/06/2008 | 10:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום פיטר, רוב רופאי המשפחה רושמים ויאגרה ללא שאלות מיותרות. זו גם ההזדמנות להזהיר אתכם מהוויאגרה הנמכרת דרך האינטרנט ו/או העיתון ללא מרשם רופא. ויאגרה זו מיוצרת בשטחים, במינונים לא מדויקים, ואף על פי שהיא משווקת בקופסא המקורית של היצרן, מדובר בזיוף והיו כבר מקרי מוות כתוצאה מהשימוש בה. קנו אך ורק בבתי מרקחת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly