לסביות

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

29/09/2007 | 11:22 | מאת: גל חבקין

מאז ומתמיד נמשכתי לנשים, אני לסבית בכל רמ"ח אברי. כל השנים הדחקתי זאת על מנת לרצות את הסביבה, (משפחתי בעיקר). כעת אני בת 31, נשואה ואמא לילד בן 6. יש לי מאהבת כבר שנה שלמה, אני אוהבת אותה ונהנית לקיים אתה יחסי מין. ניסיתי לחזור לבעלי, אולם ללא הצלחה. אני לא מצליחה בשום אופן להנות מסקס אתו. קרוב לחצי שנה שאיננו מקיימים יחסים משום שאני מסרבת. העליתי בפניו את עניין הגירושים, אולם הוא מסרב בכל תוקף וטוען שלא יניח לי. האמת היא שגם אני לא ממש רוצה להתגרש, בעיקר משום שאני מרחמת עליו. הוא אדם טוב ואינו אשם בנטייה המינית שלי. מה עושים?

לקריאה נוספת והעמקה
29/09/2007 | 11:40 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום גל, באיזה שהוא מקום את מתייחסת אל הגירושין כמו אל עונש שתטילי על בעלך, בו בזמן שזו יכולה להיות גאולה לשניכם. אינני אומר שאת חייבת להתגרש אם יש בך חלק שרוצה להמשיך בחיי הנישואין עם בעלך, כחברים טובים וללא יחסי מין (אם כי שניכם קצת צעירים בשביל זה). איך בעלך מגיב להפסקת יחסי המין איתו? האם ההסדר עם המאהבת בצד הנישואין מספק אותך? כל אלה שאלות שיש לתת עליהן את הדעת בינך לבין עצמך או במסגרת טיפול זוגי. טיפולים זוגיים בהחלט נועדו גם להקל על הפרידה במידת הצורך. אגב, דווקא במקרה זה לא הייתי ממליץ על טיפול זוגי אצל מטפלת לסבית כדי שבעלך לא ירגיש שהמטפלת מגוייסת "לצד שלך". אולי אפילו כדאי לחשוב על מטפל זוגי סטרייט, שיגרום לבעלך להרגיש מה שיותר שהטיפול נייטראלי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים