מישהו לדבר איתו

אני חייל (תומך לחימה) בן 19, שרק לאחרונה התחיל להתמודד עם העובדה שאני כנראה הומו - וזאת בעקבות תחושת המיאוס שבלשקר לעצמי ולאחרים, וגם תחילת מפגשים עם פסיכולוג. עם זאת, אני עדיין מרגיש תקוע מבחינת יציאה מהארון - דבר שנראה בלתי אפשרי, הן בגלל עצם השיתוף עם הקרובים אליי, והן בגלל שאני בעצמי לא סגור על מי שאני, מה שאני רוצה להיות וכו'. אני חושב שהדבר נובע בעיקר משמירה של כל הרגשות והמחשבות בפנים מבלי להפוך אותם ל"אמיתיים", ועל כן הייתי מעוניין לדבר עם מישהו (חוץ מהפסיכולוג שלי) - שבמצב דומה לשלי. אני חושב שזה יעזור לי להפוך את כל הסיפור ליותר ממשי, ויהיה אפשר להתקדם גתוצאה מכך. זאת לפחות התקווה. למרות כל זאת, אני עדיין לא מרגיש מוכן באמת להיפגש עם אנשים שעוברים דבר דומה - בשלב זה, אני מעדיף להישאר אנונימי, כי "להתגלות", במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל, מפחידה אותי יותר מדי. אני חושב שפיתרון הביניים הכי מוצלח כרגע הוא התכתבות באי-מייל - האם אתה יכול לעזור לי בזה? להפנות אותי למישהו במצב דומה, שירגיש בנוח לדבר איתי? והאם אתה חושב שזה הפיתרון כרגע, או שיש לך הצעה אחרת בשבילי? תודה מראש, עזר לי מאוד לקרוא חלק מהתכנים באתר שלך (כמו שהפחיד אותי מאוד לקרוא חלק אחר של התכנים). אם עוד מישהו קורא את ההודעה הזאת, ורוצה להתכתב איתי בנושא, אני אשמח.

שלום שם בדוי, יש בחורים רבים במצבך. אתה יכול, כמובן, להיעזר בפורום הזה ואם תשאיר כתובת מייל שלך ייתכן שאנשים במצב דומה יפנו אליך. כמו כן, באתר של www.igy.co.il אתה יכול למצוא מענה הולם, אם בצורת מתנדב אנונימי, אם בצורת אדם במצב דומה ובכלל אני ממליץ להתקשר לגוף הזה ולהקשיב למשאבים שיש לו להציע. הם רבים ויצירתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

אם אתה מפחד להיות הומו,ואינך מעונין להיות כזה,אז מדוע שלא תפנה לאתר של "עצת נפש" יש להם גם קו סיוע אנונימי והם יסיעו לך בכל פניה.יש לציין שיש להם ניסיון עצום והם בעלי מקצוע מעולים מהשורה הראשונה. נכון שהגישה שלהם שונה באופן קוטבי מהגישה של "איגי" וכן מהשקפת עולמו של ד"ר רובינשטיין הנכבד,שהם מעודדים את האדם להשלים עם מה שהוא וללמוד לאהוב את עצמו ולחיות עם זה,ואילו בעצת נפש גורסים דוקא כן להילחם וכן להתמודד וכן לצאת מהמצב הזה. אולי זה תלוי במחלוקת האם הומוסקסואליות היא דבר מולד(מה שאומר שכך נולדים ואין מה לעשות),או נרכש-כתוצאה ממשקעים נפשיים בילדות וכאשר פותרים את שלל הבעיות-דבר שתורם לחיים יפים בכל מצב...-ממילא גם הנטיה ההפוכה מסתדרת) יתכן גם שזה תלוי גם בזה שבעצת נפש מעודדים להתמודד,להאבק,להילחם ואף לנצח,מה שבמקומות אחרים לא רואים בהיתמודדות ובמאבק ערך עליון,כשהשלמה עם בעיה והתחברות אליה,או החלטה שזו לא בעיה פוטרת את הצורך להילחם ואז החיים ממילא יותר קלים...עכשיו רק נותר לך לבחור