שאלה נוספת לגבי המאניה המתגברת

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

09/05/2007 | 11:01 | מאת: תותי

שלום שוב, תודה על התשובה הקודמת ואני רוצה להמשיך ולשאול - אתה אומר שמאניה הוא מצב פסיכוטי אך שזה לא שחור ולבן. האם לקיחת תרופות שמגבירה את העניין (SSRI למשל), וכניסה למצב מאני (שמתבטאת במחשבות גדלות עצומות, חוסר שינה, מחשבות מתרוצצות, עירנות יתר, דיבור מהיר, היפראקטיביות גבוהה) - האם אי הסכמה להפסיק את לקיחת התרופות מעידה על בעיה של שיפוט? של בעיה בתפיסה של המציאות? כי לא נשמע לי שכן מצד אחד, מצד שני - אם הבנאדם מפסיק את הטיפול הפסיכולוגי שלו בבת אחר, רק כי הוא לא רוצה להפסיק לקחת את התרופות שהרופא חושב שמזיקות לו - אך עדיין יש מודעות לעניין. הוא יודע שזה לא טוב אך זה לא משנה לו - כי הוא מעדיף להתענג על המאניה וזהו. אז האם מדובר בבעיה או לא? תודה

לתותי אכן השאלה תמיד מה הנימוק ומה ההגיון במעשה ולא המעשה עצמו. אם את חושבת שבמצב הרגיל שלך היית חושבת שעדיף להיות במאניה ואת רוצה להתענג על המאניה (כלשונך) גם אם יש לזה מחירים אז גם כאשר האדם במאניה השיפוט שלו תקין. מה שאני מנסה להסביר הוא שאין קריטריון אחיד ושיפוט מציאות "אובייקטיבי" שנכון לכל האנשים, רצוי וכדאי לשפוט כל אדם ביחס לעצמו, מה הוא היה חושב על עצמו כאשר הוא במצב מאוזן? כמובן שכל זה נכון לגבי רוב הדברים, ישנם דברים שכולנו מסכימים שהם לא בסדר, למשל כאשר פוגעים באחרים וכך הלאה. אני מקווה שהדברים ברורים ואם לאו אז אשמח להרחיב. שבת שלום דר' גיורא הידש