השפעת התרופות על ה"אישיות"

כיוון שאף-אחד לא ענה על השאלה שאני וד"ר הידש שאלנו,אני מצרפת שוב את הקישור אליה ומבקשת את התייחסותכם. היא נמצאת בתשובה שענה לי ד"ר הידש. רצ"ב הקישור: http://www.doctors.co.il/xFF-Read,xFI-385,xPG-856,xFT-612597,xFP-612589,m-Doctors,a-Forums.html בתודה מראש, מישהי1

למישהי1 דקטור הידש שאל את השאלה כמה פעמים בעבר בפורום אבל איך אנחנו יכולים לדעת ? אף אחד לא ניסה להיות שפן ניסיונות של תרופה בלי להזדקק לה. דר' הידש מה המטרה שלך בשאתה הזאת ולמה זה מעניין אותך כל כך? אתה רומז שיכול להיות שאם נתנו לנו את התרופות ואנחנו לא באמת צריכים אותם אז יכול להיות לנו נזק? נועה

אני יכול להגיד לך באופן וודאי שישנה השפעה מסויימת. לעיתים אפילו המטרה הראשונית היא להשפיע על האישיות. למשל- אדם עם אישיות כפייתית (לא הפרעה כפייתית). ויש עוד הרבה דוגמאות אחרות. תקראי את הספר "פרוזק- התרופה של שנות ה-90" ותביני יותר.

למשהי ונועה כמובן שאין מחקרים בשאלה של שינויים באישיות או בהתנהגות אצל אנשים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון. לכן השאלה כל כך מעניינת אותי. יש לי את הניסיון שלי בטיפול עם אנשים אבל אני רוצה לדעת גם מה דעתכם בפורום. השאלה נידונה באריכות בספר "פרוזק, התרופה של שנות התשעים" והתשובה בספר היא חיובית, כלומר פרוזק עלול לגרום לשינויים. לדעתי ישנם אנשים רבים הנוטלים את התרופות ללא אבחון חד משמעי של דיכאון מג'ורי והרי רוב המחקרים בוצעו על אנשים הסובלים מדיכאון. בנוסף, אדם שהיה בדיכאון, טופל בנוגדי דיכאון, ואחרי שלושה ארבעה חודשים הוא בריא וכמובן ממשיך ליטול את נוגד הדיכאון למניעה. האין מדובר כאן על אדם בריא הנוטל נוגד דיכאון? כיצד התרופה משפיעה עליו בשלב הזה של הטיפול? אשמח לתגובות חג שמח דר' גיורא הידש