פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה
אני בת 45, גובהי 170 ושוקלת 100 ק"ג, לאחרונה הוצא לי להתחיל טיפול בשילוב של ציפרלקס וטופמקס. האם זהו טיפול מקובל? מהם המינונים המקובלים?
משי שלום, לגבי שתי התרופות ישנן עדויות על ירידה באימפולסיביות, ואולי מתוך כך ירידה בדחף לאכול. בציפרלקס לפעמים רואים דוקא עליה בתיאבון. בכל מקרה, שתי התרופות לא מאושרות בישראל לשימוש להורדה במשקל, כך שלא אוכל להתייחס מעבר לכך.
שלום, אם מישהו מזדהה עם מצבי ויודע על מישהו שפתר אותו בצורה כלשהי - אנא השאירו כאן הודעה. אני מרגיש מת. לפני שנתיים עברתי התקף חרדה לראשונה בחיי. אובחנתי בצורה מסודרת כסובל מחרדה, OCD והיפוכונדריה (איידספוביה). עברתי סדרת טיפולים מקיפה בתרופות (סרוקסאט 20 מ"ג ביום + לוריבאן לפי הצורך), בשיחות ובמפגשים קבוצתיים. כל אלה עשו את שלהם ואני כיום אדם אחר. האובססיביות שבי פחתה ב 90% וכך גם ההיפוכונדריה שבי. דבר אחד כמעט ולא השתנה - ואלה הכאבים העמומים שאני חש כל הזמן בידיים, בירכיים ובתוך הגולגולת. הם התחילו בצורה קיצונית וקשה עם התקף החרדה, נחלשו מעט, אך לצערי לא נעלמו בד בבד עם השיפור המבורך והנפלא במצבי הנפשי תודות לפסיכולוגית נהדרת שעבדה עימי ונבירה עמוקה בתוך נפשי. עברתי בדיקות אצל ראומטולוג ונוירולוג שמצאו אותי "תקין" מבחינתם. הגעתי אף למרפאת כאב וגם שם בפגישה אחת הבהירו לי שאין להם מזור לכאביי. אם כך, אני חוזר לנסות את הפסיכיאטרייה על תרופותיה ומה שיש לה להציע. שתייה מרובה מפחיתה אצלי את הכאב, וכך גם אוכל מתוק. לכן פירות מתוקים הם מושלמים עבורי. לוריבאן עוזר להפחתת הכאב והוא המוצא שלי בעתות מצוקה קשות. אבל אינני יכול לאכול פירות כל יום או להיות תמיד עייף מהלוריבאן, או להרשות לעצמי לתת להשפעתו להחלש עקב שימוש תדיר (קרה לי בעבר). היש תרופות אחרות שאוכל לנסות? אשמח אם תשתפו אותי בדעותיכם. כואב לי ואינני יכול לשאת בכך.
יואב שלום, חלק ניכר מהתרופות נוגדות הדיכאון הן בעלות פוטנציאל נוגד כאב. מדובר בעיקר בתרופות כמו סרוקסאט, סימבאלטה ואלטרול. התופעה שאתה מתאר לא מוכרת לי, אבל שווה לנסות אחת מהאפשרויות שהעלתי.
תודה על תגובתך, ד"ר שמגר. ניסיתי סימבאלטה למשך חודש אחד בו לא חל שיפור, והפסקתי עקב העלות הגבוהה. האם אלטרול נמצאת בסל? תודה! יואב.
זוהי שיטה ייחודית של דיקור סיני שמתמקדת בהפחתת כאבים וגירויים עצביים לא נעים אבל יעיל ביותר, מניסיוני אין הרבה מטפלים בשיטה הזאת בארץ, לי ידוע רק על מרכז אחד שבו מטפלים ומלמדים דיקור גולגולת וזה בית הספר לרפואה סינית "אילימה" בגליל העליון. אם זה רחוק לך אולי תוכל יצור איתם קשר ולבקש הפניות
אני אבדוק זאת! תודה לך, וגם לד"ר שמגר... יואב.
ד"ר שלום אני בן 41 בחור יוצא מגדר הרגיל אב לשלושה 16 13 9 הבעייה היא ביחסים ביני ובין אישתי היא בת38 אגואיסיתית בת יחידה אשר הוריה התגרשו כשהיתה בת שלוש אנו אוהבים בצורה בלתי רגילה אהבת אמת אנו נמצאים יחד מאז גיל 17 הבעייה העיקרית היא הצערות וחוסר הבושה שלה בנוכחות אנשים ואפילו בבינין בו אנו גרים עברנו כבר ארבע דירות ובכולן היא הייתה נחשבת לצעקנית יש לציין כי ליפני כשנה התחלתי עקב בעיות היפוכונדריה לשתות ציפרלקס שמאוד עזר ולאחר חצי שנה אישתי גם החלה גם אני חשבתי שאולי כדאי ואולי יעזור לה אך ללא הועיל יש מקום להוסיף כי הילדים הקטנים בחרדות מהמריבות וחשש גדול כי אנו נתגרש וקיימות השלכות לעיניין רציתי לדעת באיזה אופן ואם הבעייה היא פסיכולוגית או פתולוגית?? אודה מאוד אישתי מעונינת כרגע להוסיףכשאינוצעירים במשך שנים הוא היה מאיים עלי שנעזוב והייתי צריך להתחנך שישאר שנים על גבי שנים של התנסות כלפי ירידות על האופי על הגב על ההתנהגות שלי ומרגע שאני שותה את הציפרלקס התהפכו היוצרות לא מזיז לי שילך להיפך אני רוצה בזה ושהוא יורד עלי אני עונה בחוצפה לא נעים לי יותר בחברתו ואני מעויננת אפילו בגירושי יש לנו אופי מאוד שונה ואנשים מרבע מזה כבר מזמן לא היו ביחדתמיד צעקותאין אלה אני עונה לא בקול רם ובביטחון על ההערות שלו וזה מה שמפריע לו הודה לתשובתך
שלום רב, נשמע כי למרות הקשר הבסיסי הממושך והעמוק יש לא מעט כעסים שיוצאים מדי פעם בינכם. עוצמת התגובה מפריעה לך, אבל נדמה לי שגם לאישתך מפריעים דברים מסויימים בהתנהגותך. אתה יודע- "צריך שנים לטנגו". בכל מקרה- הדבר הנכון ביותר לעשותו הוא להגיע לטיפול זוגי, בו תוכלו לקחת חלק ביחד בבחינת הקשר שלכם ובהחלטה איך לעשותו טוב יותר. אין בזה שום מטרה למצוא מי אשם, אלא לראות איך אפשר להגיע למצב טוב יותר בשביל שניכם. בהצלחה.
שלום, מזה זמן מסויים אני מרגישה תשישות, עייפות, אפטיות, וסימפטומים נוספים שאני והקרובים אלי יכולים לזהות כדיכאון. חברים ביקשו ממני לקבל עזרה אבל אני מרגישה חוסר אמון מסוים בפסיכולוגים למרות (ואולי בגלל) העובדה שאני לומדת ועובדת בתחום. בנוסף, אני נוטלת דולוקסטין (סימבלטה) לצרכים רפואיים ותוהה האם הפעולות של התרופה במינון הזה (60 מג) לא צריכות לטפל גם בדיכאון ואם כן למה אני מרגישה כמו שאני מרגישה? אני מתחילה לתהות אם יש משהו שיכול לעזור לי בכלל. אשמח לקבל את דעתך בעניין.
שלום רב, לסימבאלטה אכן יעילות בטיפול בדיכאון, אבל כמו כל נוגדי הדיכאון יעילותה נעה סביב 60-70% מהמטופלים, כך שזה בהחלט סביר שהיא לא תעזור לך. אפשר לנסות לשלב טיפול אחר לדיכאון, מקבוצה אחרת. כמו כן כדאי לבצע בדיקות גופניות כלליות, בדגש על ספירת דם (לגילוי אנמיה) ורמות הורמון בלוטת התריס (תת תריסיות) שהן בעיות גופניות שכיחות היכולות לגרום לסימפטומים דומים למה שתארת.
לפני 3 חודשים החלו אצל בני בן ה30 מחשבות רדיפה סביב ארוע במקום העבודה.בהמשך גדל המעגל. הוא קיבל רספירדל 3 מג.על דעת עצמו ירד במינון ל1.5 מג ואז חזרו המחשבות. בנוסף החל לסבול מדכאון למרות שעזב את מקום העבודה ומיד מצא מקום טוב יותר. כרגע ההרגשה שלו שאין לו חשק לכלום. החל לקבל גם סימבלטה ולחזר למינון 3 מג רספירדל.אנו מודאגים מאד שכן עד כה סיים תואר ועומד בפני סיום תואר שני. מה הסיכוי לצאת ממעגל תרופתי רק באמצעות שיחות והאם זה סביר לקחת את 2 הסוגים במקביל ועד כמה משפיעים אלו על היכולת להתרכז ולעבד.
יפית שלום, קצת קשה להעריך את מצבו של בנך לפי התאור שנתת. העובדה שמצבו היה חמור לפני תחילת הטיפול בריספרדל, השתפר עם הטיפול והתדרדר עם הורדת המינון מורה באופן ברור כי לתרופה השפעה מיטיבה על בנך. בד"כ מומלץ להמשיך בטיפול לפחות חצי שנה לפני הורדת מינון או הפסקה, כך שכעת מוקדם לדון בהפסקת הטיפול. לתרופות השפעה קלה על הריכוז, אבל בד"כ עיקר הבעיה בהשפעה על הריכוז והיכולת לתפקד קשורה להפרעה הבסיסית (הנפשית) בגללה הוחל הטיפול התרופתי. בשלב זה הייתי ממליץ לו להמשיך את הטיפול המשולב, ועוד כחצי שנה לדון עם המטפל על ההמשך.
שלום דוקטור יש לי שאלה אני נוטל סרוקסט 30 מ"ג ומרגיש מצוין אני לוקח כל יום בשעה 7:00 בערב למה בבוקר זה מעייף אותי אם אני אשנה את זמן הלקיחה נגיד ל5:00 אחה"צ האם יקרה משהו מיוחד יחזרו לי חרדות או משהו אני אתעייף או משהו? או זה ממש לא משנה
שלום שרון, שעת הנטילה של התרופה חסרת חשיבות כל עוד זה פחות או יותר בשעה קבועה (למשל בערב- ולא קריטי אם זה בשש בערב או שמונה בערב, או בבוקר, ואז זה לא משנה אם זה בשש בבוקר או בשמונה בבוקר). אפשר גם לנסות לקחת את החצי כדור בנפרד מהכדור השלם.
שגבר בן 24 רואה בנערות בנות 16 ומעלה דבר מושך?
שלום רב, נורמליות היא מושג רחב מאד. אז כן, יש גברים שנערות צעירות יחסית הן מושא לתשוקתם. השאלה היא עד כמה זה הדבר היחידי שמושך או שאולי זה רק הדבר העיקרי שמושך ואותו גבר יכול להמשך ולהנות גם עם בחורות מבוגרות מעט יותר. חשוב גם לזכור כי גיל ההסכמה החוקי לקיום קשר מיני הוא 17.
שלום לקחתי פאקסט במשך כשנתיים בגלל חרדות והכדור עזר מאוד. לפני כשבוע וחצי (ולאחר 3 חודשי הפסקה מהכדור) חזרתי לקחת אותו בגלל החרדות שחזרו ומאז יש לי המון תופעות לוואי כגון סחרחורת, בחילה וכו'. כמה שאלות - 1. תוך כמה זמן תופעות הלוואי המעצבנות צפויות להפסיק ומתי הכדור אמור להשפיע? 2. החרדה התגברה לי מאוד מהרגע שחזרתי לקחת את הכדור, האם המצב ישאר כך או שאני "אחזור לעצמי" לאחר תקופת ההסתגלות לכדור? 3. מה הסיכוי שהכדור לא ישפיע עליי בגלל שזאת פעם שנייה שאני לוקחת אותו? האם זה משהו שקורה? מחכה לתשובה... תודה:)
שלום רב, תופעות הלואי חולפות בד"כ תוך כשבועיים, כך שאם תוך ימים אחדים הן אינן חולפות (או לפחות נחלשות) יש לשקול החלפת טיפול. באחוז לא מבוטל טיפול שעזר בעבר והופסק לא עוזר כאשר חוזרים ליטול אותו, כך שאין בטחון מלא שהטיפול יעזור. עדיין יש יותר סיכוי שכן יעזור מאשר שלא יעזור. בהצלחה.
אני סטודנט בן 25, עכב הפרעות קשב וריכוז אני מטופל כבר יותר משנה בריטאלין שאכן מאוד משפר את הריכוז ומאפשר לי להיות מרוכז לאורך שעות רבות. הבעיה היא תופעת הלוואי: חרדה ועצבנות. אני מטבעי מאז ומתמיד אדם מאוד לחוץ וסובל מחרדה קלה (אם כי מעולם לא הייתי מטופל נגד החרדה) והריטאלין מאוד מגביל את תחושת המתח , העצבנות והחרדה שאני מרגיש. ייתכן שהחרדה והלחץ היא לא בהכרח תוצר של הריטאלין אבל כניראה הוא הגביר אותו.. אני לא מעוניין לשתף את רופא המשפחה בקופת החולים בבעיה משום שהוא עלול להפסיק לחדש לי את המרשמים לריטאלין. ולרופא מומחה (נוירולוג או פסיכיאטר) מטעם קופת החולים אני לא רוצה ללכת מחשש להכתמת התיק הרפואי שלי בבעיה פסיכיאטרית. אני שוקל לחזור לייעוץ פרטי אצל אותו נוירולוג שבעקבות ההמלצה שלו התחלתי את הטיפול התרופתי בבעיית הקשב והריכוז (ממילא קופת החולים בביטוח המשלים משתתפת באופן ניכר בעלות הייעוץ ותמיד רפואה פרטית היא עדיפה מהניסיון האישי שלי). שאלתי: האם נוירולוג מוסמך להמליץ לי על תרופות פסיכיאטריות נוגדות חרדה או תרופות הרגעה, והאם זה דבר שיש סבירות כלשהוא שיקרה? ניסיתי כבר כל מיני תרופות/תוספות מזון ללא מרשם (רגיעון,אומגה 3, פרחי בך) הם לא הועילו לי בכלל). אם בהתייעצות הפרטית הנוירולוג יאמר לי שעליי לפנות לפסיכיאטר והוא לא יכול לעזור לי אז בעצם אין כל טעם לפנות אליו. אם נוירולוג לא מוסמך לרשום תרופות פסיכיאטריות או שהדבר לא נהוג אז אני אפנה מלכתחילה לייעוץ פרטי אצל פסיכיאטר (אני מאוד מעדיף להימנע מכך אבל אם אין ברירה כך אעשה). לד"ר שמגר: אשמח להתייחסותך ולשמוע את דעתך. חבל שאתה לא מקבל לייעוץ באופן פרטי, אני זוכר את שימך מאוד לטובה עוד מתקופת השירות הצבאי. יובל
יובל שלום, הנוירולוגים מתחלקים על טווח מאד גדול, בין אלו הדבקים רק בתרופות נוירולוגיות קלאסיות, ועד אלו שגאים בכך שחלק ניכר ממטופליהם הם בעצם בעלי קשיים נפשיים והם מטפלים בהם. אני מכיר לא מעט נוירולוגים מהזן השני, שמטפלים בקשת רחבה של הפרעות נפשיות. אינני נוהג להמליץ כאן על שמות, אבל אם תציין את אזור מגוריך, יתכן ומי מהקוראים יוכל להמליץ לך על נוירולוג מתאים. ולגבי "הכתמת התיק"- אני לא משוכנע שתרופה נוגדת חרדה שהומלצה ע"י פסיכיאטר "גרועה יותר" מריטלין - אבל לך תדע.... כך או כך, המון הצלחה בבריאות ובלימודים!
תודה רבה, אם למישהו ממשתתפי הפורום יש המלצה על נוירולוג באיזור חיפה מהזן השני שד"ר שמגר דיבר עליו (כלומר עוזר להתמודד עם קשיים נפשיים בנוסף לנורולוגים). האם ההשפעה של כדורי ההרגעה "הפשוטים" (אלו שמשפיעים מיידית ולכמה שעות בלבד) דומה להשפעה של הכדורים נוגדי החרדה שהשפעתם מתחילה לאחר מס' שבועות של שימוש? אני מתכוון לאותם כדורים פשוטים שלוקחים אותם גם כאלה שהם לא ממש צרכנים קבועים של שירותי בריאות נפשית. כי אני יכול לבקש מרופא המשפחה מספר מצומצם של כדורי הרגעה, לומר לו שאני כעת עובר באופן זמני תקופה מאוד לחוצה וכך לא אסגיר קשיים נפשיים קבועיים, ואם אני אראה שיש לכדורי ההרגעה השפעה של ממש אמשיך את הטיפול אצל ייעוץ אצל נוירולוג. לגביי הרטאלין : גם לגביו הייתי מאוד סקפטי ופחדתי מ"הכתמת התיק הרפואי" ואת המרשם הראשון קיבלתי מנוירולוג באופן פרטי וקניתי בבית מרקחת פרטי (על אף שזה זה למיטב ידעתי מתועד ונשמר במשרד הבריאות כך שגם זה לא ממש דיסקרטי לגמריי) ורק לאחר שראיתי השפעה של ממש המשכתי לקבל את המרשם התרופה דרך רופא המשפחה בקופת החולים.גם הסטיגמה על ריטאלין שונה מעל מקבלי תרופות פסיכיאטריות.
שלום רב, אני נוטלת ציפרלקס 10 מ"ג ביום מזה שבועיים לטיפול בדיכאון. כרגע אני מיואשת מאוד ממשקל הגוף שלי מאחר והעלתי הרבה במשקל במהלך החודשים האחרונים - טרם נטילת הכדור. מהרגע בו ניתנו לי הכדורים (לפני שלושה שבועות)ושמעתי על אפשרות של עלייה במשקל - אני בהיסטריה שמא אפשרות זו תתממש ("זה מה שחסר לי עכשיו..להעלות עוד יותר במשקל ממה שכבר העלתי").. לקח לי שבוע שלם להתגבר על כל הפחדים הקשורים בנטילת הכדורים, כאשר במהלך שבוע זה התחלתי דיאטה קפדנית וירדתי קילו וחצי. מאז שהתחלתי בסופו של דבר ליטול את הכדורים (כאמור, לפני שבועיים) החרפתי את הדיאטה ואני מקפידה על פעילות גופנית למרות העייפות. למרות כל זאת, לא ירדתי גרם וחצי גרם בשבועיים האחרונים ואני לא מוצאת סיבה הגיונית לכך מלבד הכדור עצמו (התחלתי את הדיאטה סך הכל שבוע קודם לכן כך שלא מדובר על "התקעות" במשקל שלאחר תקופה ממושכת של דיאטה). אני מאוד מתוסכלת שכן אני מרגישה רע מאוד לגבי משקל הגוף שלי ולא רואה תוצאות. אמנם לא העלתי במשקל - אבל גם לא ירדתי. החשש שלי הוא שאם אמשיך בדיאטה- אולי לא אעלה במשקל, אך גם לא אצליח לרדת, ולהישאר במשקל הנוכחי זו אפשרות בלתי נסבלת מבחינתי. שאלתי היא - בהנחה שהשמנה (או במקרה שלי - חוסר יכולת לרדת במשקל למרות הקפדה על דיאטת הרזייה) היא תופעת לוואי של הכדור, האם התופעה חולפת בתום תקופת ההסתגלות לכדור (עם חלוף שאר תופעות הלוואי - בחילות וכו') או שכאשר מדברים על השמנה, מדברים על תופעת לוואי מתמשכת שלא נעצרת כל עוד ממשיכים ליטול את הכדורים? (אני יודעת שיש הטוענים שהעלייה במשקל היא אך ורק תוצאה של אכילת יתר עקב רעב מוגבר, ושהציפרלקס עצמו לא גורם לעלייה, אך הפסיכיאטר שלי אמר שיש גם חלק מזערי בעלייה במשקל לכדור עצמו ללא כל קשר למידת האכילה. בנוסף, אני מרגישה שאני "ההוכחה החיה" לכך מכיוון שאין לי כל ספק שהקפדתי על מכסת קלוריות נמוכה ופעילות גופנית).
שלום רב, משקל לא נוצר יש מאין. בפיזיקה קיים חוק שימור המסה. מה שנכנס פחות מה שיוצא זה מה שנשאר.... כלומר- אם את מוציאה יותר קלוריות ממה שאת מכניסה אז תרדי במשקל. לפעמים לא רואים תוצאות בזמן קצר, ובחלק גדול מהדיאטות הירידה הראשונית במשקל (בשבוע הראשון) היא בכלל ירידה של נפח נוזלים ולא שומן, כך שיכול להיות שהסיבה ש"הפסקת" לרדת למרות אותה דיאטה היא שמעבר לנוזלים שירדו את מאוזנת מבחינה קלורית- כלומר מה שיוצא זה מה שנכנס. יתכן שעם השיפור במצב הרוח תוכלי לשלוט יותר טוב בתזונה ותרדי עוד. אז עוד קצת סבלנות, ואני מאמין שהמצב ישתפר. בהצלחה.
ראשית, תודה על המענה אבל..לא קיימות תרופות האחראיות לעלייה במשקל ללא כל קשר לחוק שימור המסה(בגלל פגיעה בחילוף החומרים/ אגירת נוזלים וכו')? למשל סטרואידים..
שלום רב, אני בת 42 וכל חיי סובלת מחרדות גבוהות ודכאון. לפני שש שנים התחלתי טיפול תרופתי, מספר שנים באפקסור ובשנה וחצי האחרונות - סימבלטה (90 מ"ג). נדמה היה שיש שיפור בחרדות ובדכאון אבל כמו שקורה לי עם כל תרופה, מתחילים גלי דכאון חריפים לפני מחזור ובמהלכו. עתה כבר זמן רב שהדכאון לא נעלם ומשתלטת עלי תחושת עצבות גדולה וחוסר תקווה. אין לי משפחה משלי, ומעט חברים אם בכלל. אני עובדת וזה מה ששומר בינתיים על שפיותי אולם נעשה לי קשה מאוד ל"זייף" נורמליות ואופטימיות ובסוף יום עבודה אני ממוטטת מחוסר אנרגיות שמושקעות בהעמדת פנים ובהדיפת חרדות. אין לי רצון להתאבד אבל איני מוצאת טעם בחיים שוממים כל כך. ניסיתי מספר טיפולים פסיכולוגיים, וחשתי תסכול רב מכולם לנוכח בזבוז הכסף וחוסר התועלת בשיחות. ברצוני לציין שאני שמנה מאוד (120 ק"ג) ולכן תהיתי האם הגדלה נוספת של מינון התרופה ל-120 מ"ג תועיל לי, או אולי שילוב של תרופה נוספת. אני מיואשת מאוד ולצערי לא מוצאת נחמה בכלום. אודה לך על עזרתך
שלום רב, אינני רואה טעם בהעלאת המינון. יש טעם לשקול שינוי טיפולי. מה שמאד חשוב הוא לנסות להגיע בהקדם לקבוצת תמיכה. את יודעת, איך שקראתי את דבריך, עוד לפני שסיפרת שהיית בטיפול פסיכולוגי, חשבתי שהכי מתאים לך טיפול קבוצתי. מי שחי חיים בודדים טיפול אישי יכול לעזור לו, אבל לקבוצה יש כוח שאין לטיפול האישי. אז הנה, שני כיוונים: החלפת טיפול וטיפול קבוצתי. אל תוותרי על אף אחד מהם, כי רק השילוב יוכל לטמון בחובו שינוי של ממש. בהצלחה.
אני כבר לא יודעת מה יש לי.אני בטיפול+תרופות.מקבלת מינון מקסימלי של אפקסור קודם לכן ניסיתי גם ציפרלקס ופרוזק שלא היו טובים לי. שלוש שנים של עליות וירידות.עכשיו כואב לי מאד וכבר לא מאמינה שיהיה לי אחרת.עכשיו כואב לי בתוך הגוף ואני כבר לא יכולה.אני מדמיינת את עצמי מתאבדת.חותכת את הורידים במים,בולעת את כדורי השינה שיש לי,ואפילו גורמת לעצמי להתקע עם האוטו בעץ.לפעמים המחשבה הזו מנחמת אותי, וקוסם לי לנוח, אבל הרבה פעמים אני מדמיינת את זה כך שאני לא מצליחה למות ומישהו מציל אותי.אני ממש מדמיינת את הרגע שבו אשכב על אלונקה ואוכל לנוח ולהפקיר את עצמי בידיים אחרות.ושיעזבו אותי.אבל אני יודעת שבמציאות זה לא עובד ככה..מי שמנסה ולא מצליח תמיד יישאר פסיכי, ולעולם לא יחזור לחיים הנורמליים.ומי שמנסה ומצליח גורם עוול לאנשים שאוהבים אותו ולחלק מהם אפילו הורס את החיים שלהם עצמם.אז אני רוצה להינצל קודם לכל זה..ביקשתי.היא אמרה שאינה יכולה לשמור על חיי ושאלה אם אני רוצה שישמרו עליי.אמרה שאולי אני צריכה לנוח.והתכוונה לאשפוז בביה"ח.אבל גם זה פתרון "ממלכד".הרי לדרוך במקום הזה זה אומר להצמיח קרניים, ואף פעם לא לחזור באמת.אז מה הפתרון בשבילי? אני לא רק מרחמת על עצמי, אני גם יורקת דם ובעיקר מדממת את עצמי לתוכי כדי לשמור על העבודה שלי, על הזוגיות שלי,על התדמית שלי,על העבודה שלי,ויותר מהכל על השמחה והבריאות של הבת שלי.אני עושה את כל זה.אבל אני עייפה עייפה עייפה ורוצהלהרגיש טוב
שלום רב, מאד קשה לך, נשמע שאת סוחבת וסוחבת, וכבר אין לך כוח. אני חושב שההצעה שהועלתה בפנייך (אישפוז) אינה דריכה במקום. גם דוד המלך ירד למדבר בכדי לצבור כוח ואז חזר בסערה וכבש את המלוכה. לפעמים צריך לדעת לקחת צעד אחורה בכדי לזנק קדימה. הבעיה שבמצב בו את נמצאת נראה לך שכבר אין לאן לרדת, אין יותר נמוך. אישפוז זה לא בהכרח נמוך יותר, אבל זה "אחר". זו התנסות שונה ממה שהיה לך, ומנסיוני בהרבה מקרים היא מגדלת ומצמיחה (ולא קרניים....). מעל 95% מהמטופלים שאושפזו במחלקה בה עבדתי ברמב"ם ציינו עם צאתם כי לו היו מבינים במה זה כרוך הם היו מגיעים לאישפוז הרבה קודם, וכי הם מצטערים שבגלל פחדים ודעה קדומה לא טיפול בעצמם כמו שצריך קודם לכן. מגיע לך, למשפחתך, לבתך- לכולם מגיע יותר. אל תדרכי במקום. זה אפשרי!
שלום דוקטור יקר! שמי רונן ויש לי חרדות רבות שאני במצב בו אין לי שליטה לדוגמא: קשה לי ללכת למקומות ולפגוש אנשים אם אינני יודע אם יאהבו אותי שם או לא. קשה לי לאכול כי אני מפחד לאבד שליטה על הבטן השטוחה שלי , אני מפחד להשמין פתאום ואני כבר מאוד מאוד רזה עם 5% שומן אבל עדיין מפחד. אני מפחד לא להירדם בלילה כי על השינה אין לי שליטה. (מה שמקשה על השינה מן הסתם..) רוב היום אני עסוק ללא הפסקה במחשבות , שבהם אני מנסה לפתור בעיות ולהוכיח לעצמי שהכל בשליטה והכל בסדר...אני כל הזמן בונה תאוריות אינטלקטואליות על הכל... וכמעט שלא קשור לרגשותיי... כמובן שאני מאוד דואג לבריאות שלי , כי להיות חולה זה לא מצב שבו אתה הכי שולט במה שקורה.. מיותר לציין שאין לי מצב טוב כמעט כי אי אפשר להיות כל הזמן בשליטה וזה מפריעה לי בכל הספקט בחיים... למה נובע הרצון העז הזה לשליטה? מה הטיפול במצב כזה?
רונן שלום, נדמה לי שלא סתם פנית לכאן, כי באיזשהו מקום אתה מבין שמה שקורה לך יצא קצת מפרופורציות. אתה נורא רוצה להיות בשליטה- אבל בעצם איבדת שליטה על חייך. אתה לא באמת יכול להחליט מה לאכול- כי אתה חייב לאכול מעט ודיאטטי. אתה לא באמת יכול להחליט לאן ללכת, כי אתה חושש מהמפגש עם האנשים החדשים. ואתה לא יכול לשלוט במחשבות שכל הזמן רצות לך בראש. איבדת שליטה.... אבל אתה יכול לחזור להיות בשליטה אמיתית. זה דורש השקעה מסויימת, אבל זה שווה. ישנן שתי דרכים עיקריות לשינוי. האחת היא טיפול קוגנטיבי-התנהגותי. בטיפול כזה אתה בוחן יחד עם המטפל את דפוס המחשבות שלך ולומד דרכים לשנות אותן ולחזור לשליטה, דרך הרבה שיעורי בית ועבודה עצמית. בטיפול הזה לא נכנסים לעבר, ולא למערכות היחסים עם ההורים, אלא מתמקדים במה שמפריע לך עכשיו. חשוב ללכת למטפל שמתמחה בטיפול קוגניבי התנהגותי, ולא למטפל שעוסק "גם בטיפול כזה". אפשרות שניה היא טיפול תרופתי. התרופות, כמו תרופות ממשפחת ה- SSRI, מורידות חרדה ועוזרות לך לשלוט במחשבות, במקום שהמחשבות ישתקו אותך. התרופה יכולה לשמש כלי נשק בידך מול התופעה הלא רצויה ששולטת כעת בחייך. כשאתה לוקח טיפול תרופתי אתה בעצם מחזיר לעצמך את השליטה כי אתה בוחר, כן בוחר, לקחת את הטיפול, ואתה מחליט איך יראו חייך. שני סוגי הטיפול יעילים מאד, והשילוב בין טיפול קוגנטיבי לטיפול תרופתי הוא הכי יעיל. תבחר מה מתאים לך, ותתחיל לשלוט באמת על חייך. המון הצלחה!
נטלתיריסטל מזה כשנתיים 2 כדורים ליום ובהתחלה היה לויי של קלונקס אט אט הקלונקס ירד ונשארתי עם הריסטל , גם שנטלתי את הריסטל המשיכו לי מחשבות טורדניות, והיו פעמים שהייתי מרגישה טוב אבל בלילה לא היה הולך לי לשון את זה אני זוכרת טוב.לאחר זמן מה הרגשתי טוב יותר ואף הגעתי למצב שהפסקתי את הרסיטח על דעת עצמי ל4 חודשים , כיום חזרתי לריסטל 2 ביום וכמעט ללא קלונקס\ אבל אחת לשבועם תוקפת אותי חרדה שמלווה אותי יום יומים וכמובן מבלי יכול לשון בלילה, נסיתי בעצת הרופא קלונקס לפעמים זה עוזר ולפעמים לא, קיבלת בונדורמין ונסיתי פעם שלא יכולתי להירדם וזה עבד,ובפעם אחרת זה גם לא עבד, עצם זה שאני לא מצליחה לשון,וצריכה לקום לעבודה זה קשה. רציתי לשאול האם לריסטל שכיום אני נוטלת תהיה השפעה חזקה יותר בעתיד או שהוא פחות אפקטיבי למרות שבפעם הראשונה הוא אכן עזר. ויש לי דבר נוסף שכל הזמן עולה במוחי בתור מחשבה טורדנית על חלילה אישפוז והאם תהיה לי הרעה מה יקרה(אני בתוך תוכי יודעת שאני מתפקדת ואני אמא אך יש לי חשש בלאבד את השליטה ושיקרה לי האיפוז) אני משתפת אותך במחשבה זו וגם שאני לא מצליחה להירדם אז אני נכנסת לפאניקה ,דופק,הזעה,כאבים בידים,ולא תמיד זה חולף מיד זה יכול לקחת יום או יומים ואז אני חוזרת לעצמי. האם להחליף כדורים או שזה יסתדר עם הזמן, נאמר לי מהרופאה המטפלת כי כדור שיה אפקטיבי בפעם הראשונה אין סיבה שלא ימשיל להיות אפקטיבי ולכן היא בקשה שהמשיך.
סיגל שלום, ראשית אפשר להעלות מינון בעוד חצי כדור רסיטל (ל- 2.5 כדורים ליום). זה עדיין מינון מקובל. שנית, למרות שלרוב מה שעזר בעבר יעזור בעתיד - בחלק מהמקרים לאחר הפסקה הגוף כבר לא מגיב לטיפול, ויש צורך לשנות טיפול. זה בכלל לא נדיר. כמו שאת רואה יש פתרונות סבירים. ובסוף-בסוף - אישפוז. אני ממש לא חושב שיש כעת צורך בזה, אבל לא כל מי שמתאשפז משתגע. נהפוך הוא. במחלקה בה עבדתי כ- 90% מהמטופלים היו עם הפרעות חרדה או דיכאון. היו מאושפזות גם אמהות לילדים שהאישפוז חיזק אותן ואיפשר להן לחזור לתפקוד טוב יותר עם ילדיהן. ולמרות כל זאת- אינני רואה מקום לרוץ לאישפוז. יש עוד הרבה מה לעשות איתך לפני אישפוז. המון הצלחה!
שנה וחצי הרגשתי בשמיים פשוט בשמיים, היה לי טוב מכל הבחינות. אבל אחרי שהחלפתי את הפרפנאן והרסיטל הכל הפך לסיוט פשוט לסיוט לא מאחל לאף אחד את הסיוט הזה באמת שלא נמאס כבר פשוט נמאס לדעתי כל העניין של כדורים זה סתם אשליה סתם שטויות זה אפילו מחמיר את המצב
חביב שלום, אתה כל כך סובל, ובאמת שלא מגיע לך. אני לא מניח שמישהו ידע בודאות שיהיה לך כל כך קשה. עובדה שתחת הטיפול הקודם הרגשת טוב שנה וחצי, אז זה אפשרי. צריך סבלנות וללכת צעד-צעד עם הרופא המטפל עד שתמצאו את השילוב שיעזור לך. קח נשימה ארוכה, כי אין בענין הזה פתרונות פלא, אבל תזכור כל הזמן שהעיקר הוא להתאזן בסוף, גם אם בדרך זה קשה ולפעמים נדמה שבלתי אפשרי. אני משוכנע שבסוף ימצא הטיפול שאיתו תחוש טוב. מחזיק לך אצבעות.
תודה גבר באמת תודה..מקווה שיהיה טוב
התחלתי לקחת ציפרלקס לפני שבוע ואני חולה קרוהן. לצערי אני סובל מאז מתופעות לוואי של חום, כאבי ראש, עצבים, דיכאון ולפעמים סחרחורות שלא היו לי עד היום כי אני לא ממש בדיכאון קליני קשה ועם הכדור כן חוויתי את זה(שלא נדבר שגם הבטן חוגגת). האם זה נורמאלי? האם זה אמור לעבור כל תופעות הלוואי המזעזעות האלו? תודה לעונים, אורן
יוסי שלום, התופעות שאתה מתאר קורות לפעמים (לא תמיד) ובחלק גדול מהמקרים הן נעלמות תוך כשבועיים מתחילת הטיפול. במידה והן לא נעלמות אחרי תקופה זו והן מפריעות לך, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי החלפת טיפול.
מחבר: REUVEN (לשליחת דואר אלקטרוני) תאריך: 1.11.2007 שעה: 19:05 חייתי שנתיים בתאילנד , השתמשתי ב MDMA כפעם בשבוע באופן קבוע , לאחרונה פניתי לפסיכיאטר לצורך טיפול בבעיית OCD ולחץ נוראיי , עצבים, חוסר שקט ,שנוי מצב רוח קיצוניים , איי לי טיפת רוגע זה גם האישיות שלי תמיד הייתי כך אבל גם עובדת קשה עם לחצים כלכליים קשים. הרופא המליץ על התחלת רסיטל 20 מ"ג. 1. האם רסיטל אכן התרופה המתאימה? אני לא בחרדות ולא בדיכאון וכתוב בעלון כי זו הפעולה של הכדור , האם בכל זאת זה יתאים ויטפל בבעייה.אני רוצה באלנס , שלווה במוח אני אדם מתפקד ב 100% עובד עם אנשים אבל עצבני !!!!!!! ובעיית ניקיון OCD לא קריטית 2. כבר חודש שאני "נקי" לא לקחתי MDMA האם העובדה שלקחתי MDMA תשפיע לרעה על התחלת הטיפול ברסיטל , זו הסיבה שעדיין לט נטלתי הכדורים.כתוב בעלון שמי שהשתמש בסמים זו בעיה . לתשובתך אודה - עדיף תשובת רופא מוסמך . תודה
שלום רב, שימוש בעבר יכול לפעמים להקטין את הסיכוי לתגובה לתרופות פסיכיאטריות. הבעיה בעיקר תוך כדי שימוש, ופחות בשימוש בעבר. לגבי רסיטל ו- OCD, זוהי בחירה מצויינת ומאד נכונה ומקובלת. יש לשים לב שבד"כ כדור אחד לא מספיק וצריך לפחות שני כדורים או יותר לשיפור במצב. יש להתייעץ עם הרופא לגבי עליה במינון.
מה ההבדל בין ריספרדל לבין invega, והאם תופעות הלוואי שונות? תודה.
מירב שלום, INVEGA היא תרופה יחסית חדשה המשמשת להפרעות דומות כמו ריספרדל, בהבדל עיקרי שאין להשתמש בה בקשישים עם דמנציה, כמו שמשתמשים בריספרדל. תופעת לואי שאופיינית לתרופה זו ולא לריספרדל היא רגישות לטמפרטורות קיצוניות בסביבה, ביחוד לחום גבוה וסכנת התייבשות.
לד"ר שלום! אני עוד מעט בן 25 לומד תואר ראשון שנה אחרונה. בגיל 20 התחיל המשבר הראשון שלי שבו אושפזתי חודש וחצי, ואז אמרו שזו סכיזופרניה .כמובן שבמשבר איבדתי קצת את הקשר עם המציאות אבל די מהר חזרתי לעצמי .שכחתי לציין שלפני המשבר למדתי 12 שנות לימוד ובגרות מלאה ותיפקוד תקין לחלוטין במאה אחוז (למרות שלא הייתי בנאדם חזק או טוב מי יודע מה בכושר גופני אבל לא הייתי חייב לנוח באמצע היום). . בזמן המשבר הייתי במסגרת לימודית תורנית ומה שאפיין את המצב לפני המשבר היה לחץ מאוד גדול בלימוד ולא הרבה שינה... . לאחר המשבר קיבלתי כדור שאני נוטל עד היום והוא ריספרדל 2 מ"ג. הבעיה היא שלאחר המשבר ישנו מצב שאני חייב (אבל חייב! לישון באמצע היום שעה-שעה וחצי) ואני מרגיש נניח אחרי ארבע עד שמונה שעות על הרגליים שאני צריך לשכב אפילו בלי לישון אלא לשים את הראש איפה שהוא על מיטה כמה דקות וזה חייב להיות בתנוחת שכיבה כדי שאני יוכל להחליף כוחות. . אין לי בעיה עם העירנות( אני יכול לישון 8-9 שעות ביממה וזה בדרך כלל מספיק אבל גם לא תמיד) אלא הרגשה שאם נשווה את זה למחשב אז כמו מחשב ישן שמתחמם מהר כך יש לי "הרגשה" ש"המוח" מתחמם מהר והגוף כאילו לא יכול לעמוד בעומס עוד. כמו כן ישנו שלב שאתה מרגיש שהגוף עומד לרעוד (כמובן שבפועל אין רעידות) ואם נניח לא ישנתי במשך היום אז אחרי זה קשה לי לתפקד טוב(בוא נגיד שאני יכול לראות טלוויזיה אבל יהיה קשה לי לעבוד). לאחר ארבע שנים אושפזתי שוב תוך כדי לימודיי באוניברסיטה . והגעתי לבית חולים במצב קטטוני ולאחר מספר חודשים מועט הייתי כבר על ספסל הלימודים מתפקד כאחד האדם עם כדור אחד ריספרדל שני מיליגרם(לפני המשבר השני הורידו לי את הכדור לחצי מליגרם עקב תיפקודי הטוב) אבל עדיין גם כשהורידו לא היה הבדל משמעותי מבחינת שינה ומ"בעיית המנוחה" .צריך לציין שאני מבחינה קוגנטיבית-מנטלית מתפקד מצויין בין מבחינת ריכוז, הצלחה במבחנים וכדומה. וכן עשיתי בדיקת c.t מוח והכל תקין וכן בדיקות דם שאלתי היא ממה לדעתך נובעת בעיית השינה?כיצד ניתן לפתור אותה?(אם בכלל) והאם יכול להיות שזוהי בעיה גופנית?(ואני לא מאמין כי לא היו לי שום בעיות לפני כן) אני חייב לציין שאני לא נוטל שום כדורים מלבד ריספרדל 2 מ"ג שאלה זו חשובה להמשך חיי בין מבחינת עבודה בין מבחינת נישואים וכו'
שלום רב, התופעה שאתה מתאר יכולה להיות שייכת למחלה או לטיפול. לאור הנסיון המר בהפסקת הטיפול, לא הייתי ממליץ לנסות להוריד במינון. יחסית לתרופות אחרות ריספרדל לא נחשב מרדים, כך שיתכן שזה קשור למחלה. אז מה עושים? אפשרות אחת היא לנסות להחליף טיפול זה עלול להיות מסוכן, אבל אולי הכדור החדש יוכל להעלים את הסימפטום הזה. אפשר גם לנסות ללמוד לחיות עם זה. אהוד מנור ז"ל היה ידוע כמי שמקפיד על שנת צהריים של שעתיים בכל יום ובכל מצב. גם בטיולים לחו"ל, גם בסיטואציות אחרות. הוא טען שהוא לא זוכר שארע אי פעם שהפסיד שנת צהרים. אז כנראה זה אפשרי. כך או אחרת, מאחל לך הצלחה.
ד"ר שלום. מזה כמה חודשים שבני בן התשע לובש מדי פעם חיתול. לאחר כמה שעות (כך נדמה לי) הוא מוריד אותו. הוא גם מחפש בעיתון תמונות של פרסומות לחיתולים. הדבר קורה מדי פעם, לא כל הזמן (אין חיתולים בבית בדרך כלל, רק כשבאים אורחים או "שאריות" מאחיו שנגמל לפני כמה חודשים). התחיל סביב גיל 8, פחות או יותר. פרט לכך מדובר בילד מקסים, חכם, נחמד, חברותי, אין בעיות שונות או משבר כלשהו ברקע. פעם אחת שוחחתי עמו על חיפוש התמונות, כי היה נדמה לי שיהיה לו יותר קל לדבר על זה ולא על עצם הלבישה של החיתול, שיחה בלי אשמה, כדי לנסות לברר אם יש רקע כלשהו להתחלת התופעה. היה ברור שהוא מתבייש ואמר לי ש"זה כבר עבר לו" והוא לא רוצה יותר לחפש תמונות של חיתולים בעיתון. אני אינני חושבת שקרה משהו בעולם הקונקרטי, אלא במציאות הפנימית שלו. מה עושים עם פטיש כזה? האם לדבר עמו על הדבר? האם כדאי ואפשר לטפל? זה מדיר שינה מעיניי. בתודה, מבוהלת.
שלום רב, אינני מתמחה בטיפול בילדים. כדאי להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר שמתמחה בטיפול בילדים.
יקירתי , קיים בעולם כולו פטיש של אהבה ורצון ללבוש חיתולים. את צריכה לדבר עם הבן שלך ולהבין למה הוא עושה זאת. יכול להיות שזה רק כדי למשוך תשומת לב ( אולי הוא מרגיש קנאי כלפי אחיו הקטן ) או שהוא באמת נהנה מזה ופה זה כבר נתון לשיקולך אם לאשר לו להמשיך בזה או לא . המשך יום נעים
שלום וברכה רציתי לשאול בן אדם שמאושפז בבית חולים בגין דיכאון או חרדה אני מדגישה שלא מסוכן לחברה או לעצמו אלא הולך מרצונו בהוראת רופא ללא התנגדות והוא שפוי לגמרי בדעתו לאחר ניסיונות כושלים של טיפול הרופא בא ואמר לו תשמע צריך אשפוז האם הוא מאושפז בבית חולים רגיל או פסיכיאטרי? ומה אחר כך האם חייו יהיו רגילים לגמרי ובגלל האשפוז הוא לא יוכל ללמוד ולעבוד בעבודה רגילה ולקנות בית תוכל לספר לי על הנושא ולהרגיע אותי?
שלום רב, ההחלטה על מקום האישפוז מרצון נעשית בשיתוף פעולה בין האדם ובין הרופא. זכותו של המטופל לדרוש אישפוז במקום ספציפי. לא בטוח שהרופא יתמוך בזה, אבל במקרה זה תמיד יש אפשרות שלא להתאפז. אין בעיה לנהל חיים רגילים אחרי אישפוז. עבדתי שנים רבות במחלקה פסיכיאטרית וראיתי אינספור מטופלים שאושפזו וחזרו לחיים רגילים לחלוטין, עבדו, התחתנו וכו'. עצם האישפוז לא מהווה כל מגבלה בעתיד. אולי הוא רק יעזור לעתיד הטוב להגיע יותר מהר.....
שלום דוקטור יש לי שאלה אני בן 27 בן אדם שיש לו חרדה קשה מאוד של לא בהתקפים אלא כמצב חרדתי קבוע ניסיתי סרוקסט ללא הצלחה ניסיתי אפקסור ללא הצלחה ניסיתי נוגדי דיכאון טריצקליים היה לי המון תופעות לוואי מה שאיכשהו עוזר לי זה מודל וובן ואני יושן הרבה ביום כל אחד מהם ניסיתי חודשיים אני לא עובד אני לא יכול לעבוד קשה לי אני מרגיש שאני מאמלל להורים שלי את החיים שגם ככה קשה להם אם אני אלך לאשפוז בבית חולים רגיל או פסיכיאטרי יגמרו לי החיים אני אוכר בביטוח לאומי לא אוכל לעבוד בעבודה נורמלית אלא רק בעבודות של נכי נפש לא אוכל להתקיים בכבוד ובסוף אגמור כהומלס ברחוב לא יהיו לי חברים לא אוכל להתחתן אני מרגיש שאני לבד בעולם ללא חברים שאין לי בכלל אני נטל משפחתי שיצאתי דפוק כזה מה שאנ ייודע לעשות רק לקחת כדורי הרגעה ולקוות לטוב
רועי היקר, דבריך נכנסים ללב, ונוגעים מאד. אני שומע כמה קשה לך. כמה אתה לבד. אז ראשית כדאי למצוא קבוצת תמיכה שם לא תחוש כל כך חריג, ותראה איך אחרים במצבך מתמודדים עם המצב. ברוב המרפאות הציבוריות קיימות קבוצות תמיכה כאלו. יש גם פורומי תמיכה ברשת האינטרנט. לגבי בית חולים- אני לא חושב שאתה זקוק לאישפוז, אבל בכל מקרה לא כל מי שמתאשפז הופך נכה של ביטוח לאומי. הנכות היא תהליך שמחייב הגשת בקשה ע"י האדם עצמו, ומי שלא מעוניין לא מגיש בקשה. גם מי שמוכר כנכה יכול לעבוד עבודות רגילות. אין עם זה שום בעיה. הביטוח הלאומי מאד שמח שנכים עובדים כי אז במקום לשלם לנכה הוא גובה ממנו דמי ביטוח דרך העבודה- הגיוני, לא? אני מכיר את המיתוס שלנכים אסור לעבוד- אבל אין לזה שום בסיס מציאותי. ולבסוף- ישנן עוד אפשרויות לטיפול, החל מטיפול תרופתי אחר (נרדיל, למשל) דרך טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי-התנהגותי. מגיע לך חיים טובים יותר, וזה אפשרי. אל תתקע בבית. אם צריך- גש למרפאה ציבורית. מה יש לך להפסיד? חיים רק פעם אחת, ואולי תגלה שמה שנראה מפחיד מרחוק הוא בעצם נעים וטוב (ככה לפחות אני מכיר את המציאות....).
רועי היקר במקרה נכנסתי לפורום היות וחברה שלי שאלה בנוגע לד"ר שמגר וראיתי את ההודעה ולכן אני מעונינת להגיב או קיי אתה לא חולה בנפשך ולא שום דבר שקרוב היות וסגנון כתיבתך אינו דומה אפילו הבעייה שלך היא ה................בוואן הכדור הנ"ל אינו טוב כלל וכלל היות והוא שגורם לתופעות של התמכרות דיכאון וחרדה אתה חייב להיגמל ממנו עם כל הקושי אך בצורה הדרגתית שבוע 3/4 כדור עוד שבועיםם חצי עוד שבועיים רבע ולאחר מכן רבע יום רבע בלי ולאס לאחר מכן צא להליכות במשך 45 דקות רצוי בגן או בפארק כל יום ואם בא לך אז פעמיים ביום לא מוזיקה ולא כלום רק ציפורים ועצים יחד עם התהליך הזה אכול לפחות ארבע עד חמש ביצים בשבוע ואתה על דרך הצלך שמע לי ובסוף מבלי להתבלבל לך צא להכיר באינטרנט בחורה או אפילו מפגש מיני
תיהיה בריא
שלום לך דוקטור שמגר רציתי לספר לך את הסיפור שלי למרות שאני מתנצל מראש על האורך שלו אבקש שתקרא בעיון ולפי דעתך הממחית מה אני צריך לעשות? הכל התחיל בשנת 2000 המצב בבית היה מתוח היינו על סף התמוטטות היינו חייבים כסף לשוק האפור לי ולאבי פתחו תיקים בהוצאה לפועל המצב החברתי שלי חוץ מחבר הכי טוב אחד שהיה לי שהוא עדיין עד היום לא היו לי חברים התחיל להופיע לי מצב חרדתי קבוע ולא בהתקפים המלווה בבחילות והקאות וקיבה עצבנית כאבי ראש עייפות רעד יובש בפה ומחשבות של אני צריך ביטוח לאומי אני לא יכול לתפקד ובקיצור הכל התחלתי ללכת לרופא פסיכיאטר וקיבלתי סרוקסט כדור אחד ביום והיה בסדר גמור הכל נרפא והיה בסדר גמור חוץ מעייפות לאחר שנה ניסיתי להפסיק את התרופה והרופא אמר לי פשוט תפסיק לקחת ולי שלא היה ניסיון פעלתי ע"פ הוראות הרופא וחזרו לי כאבי הראש והבחילות וחזרתי לקחת את הסרוקסט אחרי שבוע הכל הסתדר בתגייסתי לצבא והמשכתי לקחת סרוקסט אחד ביום חוץ מעייפות וחוסר ריכוזז פה ושם מבחינת מצ רוח ותופעות פיזיות הכל היה בסדר עם מעט נפילות פה ושם אבל לא משהו רציני השתחררתי מהצבא הלכתי לרופא אחר פסיכיאטר כי ההוא שהיה לי לפני הצבא לא עובד יותר עם מכבי נתן לי סרוקסט ואמר לי לקחת אותו 4 פעמים בשבוע ובימים שלא הייתי לוקח הייתי קצת חלש אבל בסדר במהלך הצבא הייתה לי חברה ונפרדנו כבר אנחנו בשנת 2004 נפרדנו והמצב הידרדר התחלתי לקחת סרוקסט כל יום ללא שיפור במצב ניסיתי להחליף את הסרוקסט לציפרלקס במשך חודש איום ונורא כל התופעות שתיארתי מקודם היו ברמה פי 10 אחר כך חזרתי לסרוקסט לקחת שני כדורים ביום ולקחתי אותם במשך 9 חודשים הגענו כבר ל-2005 בחודש הראשון היה מעולה ואח"כ שתי הכדורים של הסרוקסט השפיעו רק ב-60% ולא טוב אח"כ בעצת הרוםא המטפל ניסיתי לחזור לכדור אחד ביום השפעה הרבה יותר טובה אבל לא מספיק ועכשיו הגענו כבר לשנת 2006 והרופא אמר לי תיקח יום אחד כדור אחד ויום למחרת אחד וחצי והמצב השתפר פלאים עם פה ושם חרדות אבל יותר טוב תיפקדתי יחד עם החרדות ועכשיו בחודשיים האחרונים התייעצתי עם הרופא לגבי זה שיש לי עצירות קשה כאבי בטן ובחילות(עשיתי בדיקות נשיפה וגסטרו ובדיקות דם והכל יצא תקין) ועליה של החרדה הוא אמר לי אין משהו שצריך להוסיף או לשנות וכרגע אני סובל תראה דוקטור זוהי ההיסטוריה הרפואית שלי מה אתה אומר מה אפשר לעושת? האם החרדה תעבור אי פעם או שאני צריך לסמוך על המזל ועל תקופות? מה אני יכול לעשות כדי להקל על הבחילות וכאבי הבטן? מחכה לתשובה ותודה על הסבלנות
אורן שלום, מצטער מאד על העיכוב בתשובה, משום מה ההודעה "התחמקה לי" בין כל שאר ההודעות. נשמע שאתה סובל מבעיה כרונית של חרדה. מצבים כאלו בד"כ לא עוברים מעצמם. הדרך היעילה ביותר לטיפול יסודי שיוכל אולי (לא בטוח) להעלים או לפחות להקטין במידה ניכרת את הסימפטומים הוא טיפול פסיכולוגי מסוג קוגנטיבי-התנהגותי. זו השקעה כספית, אבל זה יוכל לתת לך רווחים לטווח ארוך. בענין הבחילות וכאבי הבטן- האפשרות הסבירה היחידה היא החלפת טיפול עם התחלה הדרגתית של תרופה חדשה והפסקה הדרגתית ואיטית מאד של הסרוקסאט. אינני יודע איך עשית את המעבר לציפרלקס בזמנו, אבל את הפסקת הסרוקסאט צריך למתוח על פני חודשיים לפחות, עם הפחתה מאד איטית של המינון, כל זאת בזמן שאתה כבר מתחיל טיפול חליפי. המון הצלחה!
אני מטופלת בכדורי רסיטל 20 מ"ג מזה כשנתיים בעקבות התקפי חרדה . אני כרגע בהריון בחודש תשיעי, לאורך כל ההריון המשכתי להשתמש בכדורים מאחר והרופא והמרכז הטרטולוגי אמרו שזה אפשרי ואינו פוגע בעובר ללא תלות במינון. בתקופה האחרונה התקפי החרדה החלו שוב . חשוב לציין כי עליתי בהריון כ15 קילו והייתי רוצה לשאול האם לאור העלייה במשקל כדי לעלות את המינון ?! אני תכף יולדת ואני גם כך נמצאת בלחץ וחרדה אני לא רוצה שהתקפי החרדה ישתלטו על חיי שוב . האם כדאי לעלות את המינון? תודה
ליטל שלום, העליה במשקל לא מצדיקה עליה במינון. אבל נשמע שמצבך הנפשי כן מצריך טיפול יותר טוב, ואולי עליה במינון. כדאי להתייעץ עם רופא שמכיר אותך.
שלום, אני לוקה בהפרעת חרדה חבר שנים. התחלתי לראשונה לקחת ציפרלקס לפני 3 חודשים. כבר חודש וחצי יש לי שוב ושוב סינוסיטיס. כתוב בעלון הייצרן שזו תופעת לוואי ידועה. אני לוקחת כבר סבב שלישי של אנטיביוטיקה. מה לעשות? להפסיק עם הציפרלקס? יש תרופה מומלצת אחרת לבעיית חרדה? תודה
שלום רב, אכן מצויין כי סינוסיטיס יכולה להיות קשורה לציפרלקס. לפיכך רצוי לשקול החלפת טיפול. ישנן הרבה מאד אפשרויות אבל כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בקשר לטיפול המועדף.
האם הפרעה כזו מתבטאת בד"כ מכל דבר הקשור לאירוע הטראומטי או דווקא בחזרה לאירועים דומים, למשל מקרה כאוב מאוד של אשה שנאנסת ומתחילה לנהל חיי מין לא מבוקרים? תודה
טלי שלום, בד"כ הפרעה פוסט טראומטית מאופיינת בהמנעות, אבל לעיתים יש התנהגות הפוכה, כמו שתארת. זהו מנגנון הגנתי לא מוצלח, וגם כאן כדאי להגיע לטיפול.
שלום! רציתי לשאול לגבי התרופה "רמוטיב" נגד דיכאון. אני בת 29 ואפשר לומר שהכל בסדר אבל יש לי המון מצבי רוח, יש תקופות של מס' שבועות שיש לי מצב רוח ירוד מאוד. האם התרופה מומלצת למצב כזה? האם חייבים מרשם רופא? האם רק פסיכיאטר יכול לספק מרשם לזה?
שלום רב, יתכן ורמוטיב יוכל לעזור לך. צריך לבצע הערכה יותר רצינית מאשר כמה מילים בפורום בכדי שאוכל לומר זאת באופן יותר ברור. כל רופא יכול לרשום רמוטיב, ולא רק פסיכיאטר.
שלום ד"ר שמגר, האם קיימת דרך תרופתית כלשהי ע"מ לעזור לגבר כבן 60 אשר מזה כעשר שנים סובל מעצבנות וכעס פנימי, ומודה בכך? מדובר באבי: הוא כעוס מאד והדבר משתדר לסביבותיו ומשרה אי נחת גדולה. לרוב, אין התפרצויות זעם, אך כשהן מופיעות, הן קשות, מעליבות, משפילות, והוא חש שהן נעדרות שליטה. כואב לי עליו - הוא סובל מאד, ואף גורם סבל לאמי. לאחרונה הוא אף מודה בסבל ובכעס (קודם לכן היתה הכחשה גמורה והאשמת הסביבה). לדידי, הדבר הטוב ביותר לעשותו הוא לפנות לטיפול שיחתי וללמוד את מקורות הכעס ודרכים לתעל אותו באופנים בונים (כמו בדיבור אודותיו). אך הוא אינו מוכן לטיפול מעין זה. לטיפול תרופתי הוא כן מוכן, ובחודש האחרון אף מביע רצון לכך. לשמחתי. האם קיים טיפול תרופתי כזה, שאינו מערב כדורי הרגעה? האם אתה מכיר פסיכיאטר גבר (לא צעיר) באזור תל אביב אשר יוכל ^לדבר^ אתו על כך (חשוב לדבר!) ולהעביר לו בה בעת תחושה של סמכות והחזקה, כך שאבי לא יזלזל בו ויפנה לו עורף? בתודה מראש, ליאת
ליאת שלום, אני חושב שהכיוונים שאת מעלה נכונים וטובים. אני לא נוהג להמליץ בעצמי על פסיכיאטרים, אבל אם מישהו מחברי הפורום מכיר ויכול להמליץ- אשמח לפרסם זאת.
תודה ד"ר שמגר האם ישנה אפשרות שתוכל לשלוח לי המלצה למייל האישי העונה לקריטריונים עליהם דיברתי למעלה (פסיכיאטר גבר, מבוגר למדי, אולי גם כזה המתמחה בפסיכותרפיה, משדר סמכותיות)? אין לי למי לפנות לבקשת המלצה מפני שאינני מעורה בקהילה הטיפולית ואינני חיה בתל-אביב מזה שנים רבות, וחשוב לי שלאבי תהיה התנסות ראשונית טובה אשר לא תרפה את ידיו בכל הנוגע להתנסויות המשך אצל מטפלים. (אבי איננו מן האנשים הנוטים לתמוך באפשרות לגשת לטיפול נפשי). תוד מראש, ליאת
שלום , עקב אבחון של OCD , אני התחלתי טיפול בפבוקסיל . עד שהפבוקסיל יתחיל להשפיע , אני לוקח כדור קלונקס (0.5mg) אחד בבוקר ואחד בערב. אני כבר לוקח שבוע את הקלונקס , אבל ככל שאני קורא יותר עליו אני חושש מתופעת ההתמכרות שלו . האם ממינון כזה ניתן להתמכר ? ואם אני יקח רק חצי כדור ביום וחצי בערב במקום כדור אחד זה יהיה פחות ממכר ? אנא הסבר קצת על גובה מינון ואורך תקופה שיכול להיות ממכר. תודה.
שלום רב, אין קשר בין מינון להתמכרות, רק בין משך הטיפול להתמכרות. ככלל, טיפול פחות משבועיים הוא בעל סיכון נמוך להתמכרות. כמו כן, יש אנשים עם נטיה התמכרותית (סיגריות ועוד....) והם נוטים יותר להתמכר. אחרים לא מתמכרים בקלות. לא ניתקלתי כמעט במקרי התמכרות אצל מי שלא היו לו התמכרויות בעבר לאלכוהול, סמים ועוד. המיקרים הנדירים שכן מתמכרים בהחלט ניתים לגמילה הדרגתית בליווי הרופא, וזה לא נורא קשה (יותר קל מאשר להגמל מעישון, למשל....).
אני לוקח האלידול עם כמידרין במשך חודש.. ויש לי מספר בעיות: א. בחילות בבקרים כשאני בא לאכול או לשתות ב. עייפות רבה וקושי בתפקוד היום יומי כאשר אני לוקח ארבעה כדורי האלידול ביום.. האם ניתן לעשות משהו כדי להקל על תסמינים אלה?
שלום רב, יש לשקול את החלפת הטיפול, כי נראה שתופעות הלואי קשות מידיי.
האם שילוב של 10 מ"ג רסיטל עם 1 וחצי ריספרדל יכול לכך שהרסיטל לא יעבוד ואף יחמיר? האם שילוב של כדור אחד עם השני יכול לגרום לכדור השני לא להיות יעיל או להחמיר את המצב כי נטלתי פעם חצי רסיטל עם אחד וחצי ריספרדל ולא היה לי טוב ולפני כן נטלתי רסיטל ופרפנאן והיה לי מעולה חשוב לדעת שהפסקתי את תרופת הרסיטל וכמה חודשים ואז חזרתי בתוספת ריספרדל? האם יכול להיות שהתוספת של הריספרדל הפריעה?
חביב שלום, אין קשר בין התרופות, אבל כמו שציינתי קודם, עצם העובדה שהפסקת ואח"כ התחלת טיפול יכולה לגרום לזה שהטיפול (רסיטל) יפסיק לעזור.
כיצד הוא ניקבע? האם זה מינון שמעבר לו עלולים להיגרם נזקים, או לחילופין, זה מינון שמעבר לו אין כבר לתרופה השפעה על ה ocd? לילה טוב.
שלום רב, האפשרות השניה נכונה- כלומר זהו מינון שמעבר לו אין תועלת.
שלום אני נוטל סרוקסט +אדרונקס+בונדרומין לשינה יש לי כאבים בבטן עם נפיחות וגזים ותופעות המעי הרגיז, עשיתי כל הבדיקות ולא העלו דבר, הרופא גסטרו אמר שזה מהנוגדי דיכאון כנראה מהסרוקסט א"כ רציתי לשאול האם יש איזו תרופה נוגדת דיכאון וחרדה שאינה מפריעה לבטן בניגוד לתרופות SSRI. בתודה
שלום רב, לרוב נוגדי הדיכאון פוטנציאל לגרום לכאבי בטן, אבל לא תמיד הם עושים זאת. אפשר להחליף טיפול לתרופה מקבוצת ה- SNRI. יתכן שעם טיפול כזה יהיו פחות כאבים.
בני בן 28 נוטל לפונקס 350 מ"ג מזה 3 שנים.נראה לי שיש פגיעה בחשק המיני או בתפקוד. האם יש קשר בין הכדור לפגיעה במיניות? אם כן, מה ניתן לעשות?
שלום עמליה, לפונקס לא ידוע כפוגע בחשק או בתפקוד המיני. מאידך הרבה פעמים המחלה עצמה יכולה לגרום לירידה בעניין הכללי וגם בענין המיני.
לד"ר עופר שמגר שלום! לפני כחודשיים לערך אובחנתי כסובלת מדיכאון חרדתי,יש לציין כי מעולם לא חוויתי דיכאון. אני נוטלת ציפרלקס קרוב לחודשיים 5 שבועות 10 מ"ג שלא ניכר שיפור , 5 ימים 15 מ"ג, ושבועיים וחצי נוטלת 20 מ"ג. נכון לעכשיו מרגישה שיפור במצב הרוח, התקפי החרדה פחתו והגוף רגוע יותר. ישנו סיפטום גופני עיקרי מאוד שבו אני לא חשה שינוי לצערי והוא הרגליים, אני אנסה לתאר בצורה ברורה מאוד את התחושה שאני מרגישה בשתי הרגליים באופן זהה מאוד: תחושה של "רגליים כבדות" "ועייפות" , בקושי סוחבות את הגוף, שרירים מתוחים מאוד ותפוסים ברגליים ( תחושה המורגשת בד"כ אחרי אימון בחדר כושר), שרירים לא רפויים, לעיתים גם קפיצות לא רצוניות של השרירים ברגליים, לעיתים כאבים ודקירות חדות ברגליים ותחושה של נימול וזרמים ברגליים. אני רוצה לציין שתחושות אלו אני מרגישה לאורך כל היום ללא שיפור במהלך היום והלילה. הליכה של רבע שעה בחוץ או על הליכון מעייפת אותי פתאום :( בעוד שלפני כל הסיפור הזה הייתי מתאמנת קבוע בחדר כושר מספר שנים ורצה שעה על ההליכון מספר פעמים בשבוע ולא הרגשתי עייפות כזאת :( תחושות אלו ברגליים מעיקות עליי מאוד וקצת הורסות את האופטימיות שלי לעתיד טוב יותר:( ביצעתי בדיקת mri גב מותני ונשללה בעיה אורטופדית, מיפוי עצמות תקין, emg תקין, בדיקת ויטמינים תקינה , בלוטת התריס וכו' גם תקינות. בדיקת הנוירולוג תקינה, פרט לריפלקסים ערים מידי באיזור הפיקות. מספר שאלות לי אליך : 1. מהו בכלל המושג דיכאון חרדתי והאם נחשב הוא בסיפרות המקצועית לקל? בינוני? קשה? 2. האם מוכרות לך מניסיונך המקצועי התחושות שאני מרגישה בשתי הרגליים? ובאמת אפשר לשייך אותם למצב החרדתי דיכאוני שבו אני נמצאת? ( יש לציין כי התחושות ברגליים היו התחושות הראשונות שהרגשתי בגוף , חשבתי שזה מהחדר כושר והחלטתי לנוח מספר ימים אבל זה רק החמיר לצערי :( האם קודם מופיעים הסיפטומים הגופניים ואחר כך הרגשיים? 3. האם הטיפול בציפרלקס יעלים לי את הסיפטומים ברגליים? או שהוא רק משפר את המצב הרוח ולא את הסימנים הגופניים הנילווים אליו? ואם כן כמה זמן צריך להמתין? אני פשוט כל כך מתגעגעת לתחושה של לעמוד על רגליים "רגילות" , "אנרגטיות" וקלות יותר כמו שהיו לי לפני חודשיים :( מצטערת על ההודעה הארוכה, מקווה שתבין את חששותיי תודה על ההבנה והמשך ערב נעים מיכל
מיכל שלום, לא סתם שלחו אןתך לכל כך הרבה בדיקות גופניות. אכן התחושות שאת מתארת אינן אופייניות למצבי דיכאון ו/או חרדה, בודאי לא כסימפטום ראשון. לפיכך אינני בטוח שהסימפטומים הללו הם ממקור נפשי ואינני בטוח שהציפרלקס יעזור להם. בענין הדיכאון החרדתי- בהרבה מיקרים דיכאון מעורב בחרדה. אין בהגדרה זו שום דבר שמעיד בהכרח על חומרת המצב, אבל בד"כ אילו מצבי דיכאון קלים יחסית. ובחזרה לעניין הרגליים- אני הייתי מציע שתפני לקבלת חוות דעת נוירולוג נוסף. אם לא יועיל- לא יזיק. מקווה שהבעיה תעלם כפי שבאה.... רק בריאות!
למיכל שלום, אני מקווה ש עכשו לאחר יותר משנה שהתחלת להרגיש את הסימפטומים שתיארת את מרגישה כבר בטוב. גם אני מרגישה מזה חדשיים בידיוק את אותם הסימפומים ונשלחת לכל הבדיקות אליהן נישלחת. בינתיים אין שום מימצא. אודה לך מאד אם תכתבי מה מצאו בסופו של דבר ומה עזר לך לחזור לחיים נורמלים כמקדם. תודה והרבה ובריאות, דבי
שלום ד"ר שמגר רציתי להגיד משהו חשוב שלשום התחיל להיות לי מצב רוח מעולה, המון אנרגיה, קמתי מוקדם, לא ישנתי המון שעות התאמנתי במכון כושר, לא הייתי עייף, לא היה לי סחרחורת ולא היה לי כלום פשוט כלום היו לי שלוש ימים פשוט מעולים. היום שוב התחילו לי העייפות והטשישות והדיכאון. אני פשוט תשוש ואין לי כוח לכלום פשוט נמאס לי מהכל למה זה ככה? היו לי 3 ימים נפלאים, אני פוחד שאם אחזור לרסיטל הרסיטל לא יהיה אפקטיבי כמו פעם כי אמרת שאם מפסיקים כדורים וחוזרים אליו הוא כבר לא אפקטיבי אני כבר לא יודע מה לעשות אני משתגע אני כל הזמן אבל פשוט כל הזמן עייף
חביב שלום, לא הייתי מתרגש מיום אחד או יומיים רעים. מה שחשוב הוא המצב הממוצע לאורך זמן. מקווה שהמצב הטוב יחזור במהרה.
שלום , קראתי את השאלה הזאת, ורציתי לשאול משהו קטן. האם זה נכון שאם עושים הפסקה בלקיחת הכדורים הם כבר לא אפקטיביים אחר כך ? במידה וזה נכון האם כדורים אחרים כן יהיו אפקטיביים?
שלום. אני בן 25 1. האם אתה יכול לתאר לי מה בעצם משתנה במוח במצבים שבהם ניתן להפסיק לקיחת כדורים אחרי כמה חודשים כי הרי כשלא לוקחים המצב אמור לחזור לקדמותו כי עד כמה שאני יודע הכדורים יותר דומים לאוקמול מאשר לאנטיביוטיקה כלומר כל עוד משתמשים לא מרגישים אתה הכאב כמו באוקמול וזה לא משהו שמרפא כמו באנטיביוטיקה. לסיכום איך אפשר אחרי כמה חודשים או שנים לחיות בלי כדורים? 2. האם אתה יכול לפרט לי לאילו מטרות מיועדת התרופה רסיטל , לחולים באילו מצבים היית נותן אותה? וגם מהן התרופות שהן ממש אותו דבר כמו רסיטל? תודה רבה.
רוני שלום, ראשית אינני יודע לאיזו הפרעה ניתנו הכדורים, ואיזה כדורים ניתנו בדיוק, כך שאוכל להתייחס לשאלה הראשונה באופן כללי בלבד. אמנם ככלל התרופות הפסיכיאטריות לא מרפאות הפרעות נפשיות אלא רק מאזנות את המצב, אבל חלק מההפרעות נעלמות מעצמן לאחר מספר חודשים. אם להשתמש בדוגמה שלך- גם דלקת גרון עוברת מעצמה תוך מספר ימים, והאקמול עוזר לעבור את התקופה הזו עם פחות סבל. אחרי מספר ימים כבר לא צריך אקמול כי הדלקת חולפת. מאידך- חלק מההפרעות הפסיכיאטריות הן באמת כרוניות, כך שלא כדאי להפסיק בהפרעות אלו את הטיפול. לגבי רסיטל- מדובר בתרופה השייכת למשפחת ה- SSRI, שהן תרופות המעלות את רמת הסרוטונין במוח. השימוש העיקרי בתרופה הוא למצבי דיכאון וחרדה, כולל הפרעות כמו OCD, GAD, פוביות ועוד. לפעמים משתמשים בה גם לטיפול בכאב כרוני, ולאנורקסיה. התרופה הזהה לחלוטין לרסיטל היא ציפרמיל. ישנן תרופות דומות (מאותה משפחה) כמו פאקסט, פרוזאק, ציפרלקס ולוסטראל.
שלום, ותודה על התשובה. אני רוצה לשאול עוד כמה דברים תיאורטיים לגבי הרסיטל. 1) האם באופן כללי קיימת תופעה של רמת סרוטונין גבוהה מידי ואם כן מה היא עושה? 2) בהמשך לכך אני מניח שכשהרסיטל מעלה את רמת הסרוטונין, זה נותן סוג של highביחס למצב הדיכאון שלפני. אני שואל מחוסר ידע לחלוטין כך שיכול להיות שאין שום קשר אך האם סמים למיניהם פועלים על אותו עיקרון רק ברמות גבוהות מאוד?
שלום יש לי שאלה קצת מפגרת לפני חודשיים קניתי פרפנאן 8 מ"ג וממצאתי אותם בארון באותו יום שקניתי אותם שמתי אותם בכיס והיה מאוד חם וכולי הזעתי, עכשיו אני רוצהלשאול האם הכדורים מרוב החום בכיס של הגינס שלי נהיו לא טובים? הייתי איתם שעתיים האם זה יתכן?
שלום רב, אם הכדורים ארוזים ולא בתפזורת, רוב הסיכויים שהם לא נפגמו באופן משמעותי. אם הם בתפזורת (בשקית נייר) יש סכנה שהלחות פגעה בהם.
רציתי לדעת מהם תופעות לוואי של התרופות הנ"ל? עבור מה הם מיועדות בעיקר ובמה הם יכולות לעזור לי ????אני לוקחת כבר קלונקס כל לילה -חצי מ"ג, וכל בוקר-פאקסט 50 מ"ג כך כבר שנה וחצי במטרה למנוע התקפי חרדה ,ובכלל כטיפול לחרדה ,דיכאון,ו-OCD.בנוסף אני במצב של בעיות שינה-עד חוסר שינה מוחלט ולמרות שעייפה מאוד וזקוקה לשינה ,לא מצליחה לישון בלילות וערה לחלוטין ורק בשעות שבע או שמונה בבוקר מצליחה לישון מעט עד 11-וחצי 12-וגם אז שינה לא רצופע ומלאת התעוררויות רבות כל כמה רגעים ובד"כ עם חלומות נורא מבהילים וסיוטים שגורמים לי לעיתים אףלדבר מתוך שינה או לצעוק...כך אחרי שאני קמה סוף סוף מהעינויי הקבוע הזה כל לילה אני כבר ממש מותשת ולא מצליחה לעשות כלום במשך שאר היום .אני סתם בבית ,עייפה,משועממת וגם לא מצליחה להעסיק עצמי במשהו כמו יצירה או קריאה אפילו לא הקשבה לטלויזיה מרוב עייפות וחולשה-לא בא לי כלום .אני רק רוצה לישון כבר:אם אני מתאפקת כל היום כדי לשמור את השינה ללילה -אז אני עולה לישון מותשת ועם כל זה לא נרדמת ונשארת ערה עד הבוקר ואז מעט יושנת כמו שסיפרתי קודם. ואם אני לא יכולה לחכות ללילה-אז אני לפעמים (רחוקות)נשכבת מרוב תששישות רבה במיטה וסתם מנסה רק לנוח כי אין לי כח לזוז ואפילו שהעיינים כמעט נעצמות לי אני בסופו של דבר נשארת ערה עם כמויות מטורפות של עייפות מצטברת שלא נית ן לממש!!! דבר זה גורם לי לעצבנות ולמתח,לתיסכול ולחוסר אונים. הפסיכיאטר שלי רוצה שאני יתחיל להשתמש בנוסף בתופה בשם מודל במינון של 100מ"ג ליום-לטענתו זה ירגיע את המתח הכללי וירגיע סחרחורות ואף יעזור לי בעניין השינה. האם גם אתה ד"ר חושב שאכן כדאי לי להתחיל עם המודל?? (ובמינון כזה??) זה מפחיד אותי כי ממה שהבנתי וקראתי מעט על המודל אז היא עלולה בעצמה ליגרום לסחרחורות ולחוסר שינה,אז למה הפסיכיאטר שלי ממליץ לי לוסיף אותה?? זה לא עלול להחמיר את המצב? ודבר אחר:בקשר ללוסטרל-לא ידוע לי על התרופה הזו כלום ,הפסיכאטר שלי רק הזכיר את השם הזה לרגע ונשמע מתלבט אך לא הסביר לי עלייה כלום עדיין ,אך זה נראה כאילושהוא חושב גם לוסטראל כאופצייה בתוך הטיפול(ולא ברור לי בשביל מה).האם יש לך איזה השערה למה הוא חושב על לוסטראל? במה הלוסטרל יכול לעזור לי? ומהם תופעות לוואי שלו ? ובכלל אשמח לשמוע מהי חוות דעתך האישית- על כל זה,ומה אתה היית ממליץ לי לעשות???? ד"ר אם תוכל לעזור לי בבקשה בבלגאן הזה...בכבוד רב, ובתודה רבה מראש,תמי!!!
תמי שלום, את באמת נשמעת מוצפת מכל מה שקורה לך. אז אנסה לעשות מעט סדר: מודאל היא תרופת הרגעה שיכולה להוריד מתח וגם לעזר בשינה. מינון של 100 מ"ג הוא ממש לא גבוה ואולי אפילו נמוך, כך שאינני רואה סיבה לחששות. לוסטראל היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה ממשפחת ה- SSRI, כמו סרוקסאט (פאקסט), פרוזאק וציפרמיל (רסיטל). מעבר לכך- יש אולי מקום להגדיל את מינון הקלונקס שאת נוטלת. מינון של חצי מ"ג הוא מאד מינימלי, בודאי למצב כל-כך מתוח כמו שלך. ניתן להעלות מינון קלונקס בהדרגה (עם יעוץ פסיכיאטרי) ללא חשש עד 6 מ"ג ליום, כך שאת עדיין בטווח מאד נמוך של הטיפול. אם 50 מ"ג פאקסט לא עוזרים במידה משמעותית, כדאי לשקול החלפת הטיפול, ולוסטראל היא בהחלט אחת האופציות האפשריות וההגיוניות. נשמע שסה"כ הרופא שלך פועל בכיוונים סבירים והגיוניים, ואני מקווה שכל זה גם יניב תועלת בהקדם. המון הצלחה!
להתחיל טיפול גמילה מתרופות פסיכיאטריות מה יזיק לנסות?? גם כך את סובלת, למה לשלול אשפרות שאת סובלת עכשיו בעיקר מתופעות לוואי של טיפול תרופתי ארוך המערכת שלך בטח רוצה כבר לנוח אחרי כל כך הרבה התערבויות.ייתכן שזוהי הסיבה לסיוטים. חלומות קשים הם לרוב סימן שאנחנו מנסים להתנקות ממשהו מאד מעיק. למה לא לשלול את האפשרות הסבירה שהמוח מאותת לך שהוא בעומס יתר, ושהוא רוצה סוף סוף לשקם את עצמו?? מציעה לך למצוא מטפל הוליסטי טוב שילווה את הגמילה (בהשגחת פסיכיאטר מבין) עם צומות, כשצריך, ותזונה באירה (רצוי ירקות אורגניים, זאת הוצאה כספית אבל הירקות היום מאד מרוססים והשפעות הדדיות של חומרים כימיים בדם מנועות ניקוי טוב של הרעלים), את יכולה ללוות את זה בדיקור סיני, פרחי באך, רפלקסולוגיה שיאצו, וכל מה שהשוק מתברך בו היום בעולם ה"אלטרנטיבי" יש חיים גם אחרי הפסיכיאטריה, חזקי ואמצי!!
לדבריי. עוד לא קיבלתי הסבר כזה מעניין לגבי הסיוטים האלה...אך יש לי בעייה להפסיק עם התרופות כי אני מוכנה לזה אבל הפסכיאטר מסרב ואומר שזה ממש לא כדאי בכלל כי אז המצב שלי שוב יתדרדר ויחמיר ...לדעתו הטיפול חייב להימשך עדיין ועוד לא ידוע מתי אפשר יהיה להפסיק. אני מפחדת להיתעקש על הפסקה בתרופות כי לא רוצה לחזור למצב הגרוע שהייתי בו עד לא ממזמן...אבל אני בהחלט כבר עייפה מכל החוסר שינה המתמשך הזה..וגם מהסיווטים האלה! ושוב-אני חוזרת לבעיה נוספת שהיא הגמילה מתרופות האלו גם אמורה לעשות לי תופעות לוואי מסויימות שאני עעפה מידי מכדי לסבול אותם עכשיו(או בכלל מתישהו)... בכלל עייפה מלהמשיך לכתוב.... עייפה מהכל!!!
תודה על השהתשובות הקודמות. ומה האקויולנט של פבוקסיל ל 80 מ"ג פרוזק?
בד"כ לא נותנים יותר מ- 450 מ"ג פאבוקסיל. זה בערך כמו 80 מ"ג פרוזאק.
אני חיה עם סיפור החרדות כבר המון שנים וכנראה שאצתרך לקבל את זה שאני אדם "חרדתי" שנים נתלתי פריזמה וקלונקס ולפני שבוע החלטנו לנסות ציפרלקס-בהתחלה 5 מ"ג ועכשיו 10מ"ג. יחד עם זאת אני נוטלת 0.5 מ"ג קלונקס. בינתיים אין חרדות (תודה לאל) אבל יש עייפות מאד חזקה ופתאום החשק המיני ירד. אני לא מצליחה להגיע לפורקן ולא מפרישה נוזלים וגינליים. זה מאד מטריד אותי שאולי נהייתי אימפוטנטית. האם זה תהליך הסתגלות? הפסיכיאטר שלי אומר שצריך סבלנות אבל רציתי לשמוע עוד אנשים. בסך הכל אני מרגישה שהכדור יושב עליי דיי טוב. אשמח לתשובה בברכת יום נעים... עוד שאלה אחת...האם ישנם אנשים כמוני שפשוט יחיו עם חרדה מסויימת כל חייהם?
שלום רב, חלק ניכר מהתופעות יכול להשתפר תוך 3-4 שבועות מתחילת הטיפול. אם לא- תצטרכי להחליט מה עולה על מה: התועלת או הנזק.
האם יש תופעות לואי שהן שונות מאד בין פרוזק לסרוקסט?
מאד שונות- לא. זה פשוט משתנה מאדם לאדם. לפרוזאק קצת יותר נטיה לאי-שקט ולהפרעות בתפקוד המיני. לסרוקסאט קצת יותר נטיה לעליה להגברת תיאבון ולעליה במשקל.
כמה מ" ג סרוקסט אקויולנטיים ל 80 מ"ג פרוזק. מדובר ב o.c.d . תודה.
שלום רב, עקרונית בערך כל מ"ג של סרוקסאט זה כמו מ"ג של פרוזאק. אבל בד"כ לא נהוג לעבור מינון של 60 מ"ג סרוקסאט גם ל- OCD.
ד"ר שמגר שלום רב, היפוכונדרית בת 28, טופלתי בעבר הלא רחוק בכדורים למשך מס' שנים. הפסקתי בגלל הריון, כרגע ללא טיפול. לאחרונה שמעתי שקפיצות בשרירים יכולות להעיד על מחלת הALS (שאני נורא פוחדת ממנה) ומאז שמתי לב שקופצים לי שרירים (בעת מנוחה) בכל מני מקומות בגוף ע"ב יומיומי. (גם לפני היה לי את זה במינון כלשהו, אך לא ייחסתי חשיבות) שאלתי היא- האם ייתכן שכל זה פסיכוסומטי? בתודה מראש
גילה שלום, קפיצות בשרירים יכולות לנבוע מסיבות שונות, גופניות ונפשיות. ALS היא סיבה נדירה לכך. כדאי לפנות לנוירולוג לשם אבחנת הגוף והרגעת הנפש :-)
שלום אני כותב שאלה זו עבור אימי. לאימי נטייה לדכאונות ולאחרי הפעם האחרונות (לפני כשנתיים) מטופלת בציפרומיל במינון של כדור וחצי ליום. לפני מספר ימים "נפל" על אימי ובעצם על כולנו פרטי מידע חדשים לגבי אבי. הוא ניהל ומנהל רומן מזה 15 שנה הכולל גידול ילדה מחוץ למסגרת הנישואים. אימי אישה חלשה בלשון המעטה ללחצים הנפשיים השפעות פסיכוסומטיות אשר מתבטאים בכאבי גב עזים וכן בכאבי ראש בבחילות ובחוסר תאבון. ברצוני לדעת האם מומלץ לבצע שינוי במינון הכדורים? עד עתה אבי סיפק לה את הכדורים, הוא רופא משפחה במקצועו, אולם איננו סומכים על שיקול דעתו. דבר נוסף שחשוב לי מאוד לדעת, האם כדאי לבקש ממנו לאמר לה את הדברים בצורה אחרת מהדרך הקשה שבה הוא עושה את זה? האם כדאי להתערב ולהיות איתה כאשר הוא מספר לה פרטים נוספים? האם מומלץ לארגן פורום משפחתי מסווים ולבקש מאבי לאמר את הדברים רק שם? אנחנו עוברים משבר קשה מנשוא, נעריך מאוד מענה במהירות האפשרית. תודה מראש והערכה רבה
עודי שלום, ממש לא כדאי שהוא ימשיך לטפל בה. בעניין ה"פורום המשפחתי"- זה יכול להיות פתרון טוב, אבל לא תמיד. תלוי במערכת היחסים המדוייקת במשפחה. הכי טוב שהוריך יפנו ליעוץ זוגי בכדי שיהיה גורם ניטרלי שיוכל לתווך בינהם בשלב הרגיש הזה, ובהמשך יעזור להם לבחון באופן מדוד את מערכת היחסים בינהם ולהחליט מתוך שיקול דעת האם ממשיכים יחד, ואם כן איך עושים זאת ואיך מתגברים על כל המטענים הכבדים הללו. ללא עזרה חיצונית זה הולך להיות ממש לא פשוט. הרבה הצלחה.
שלום דר' שמגר בהמלצת הרופאה שלי ולאחר ששאלתי אותך וגם אתה חיזקת את המלצת הרופאה שלי לקחת את התרופה אפיקסור .קבלתי את ויפאקס 75XR .כשבועיים לקחתי והפסקתי כי התרופה גרמה לי לעצירות קשה אכלתי שזיפים מיובשים שתתי מיי שזיפים שום דבר לא עוזר לעצירות בנוסף כל הזמן פיהקתי ורציתי לישון . בלילה באמת ישנתי. אבל בבוקר לקום לעבודה הרגשתי חולשה שנמשכה לאורך כל היום הרגלים לא נשאו אותי בקיצור רציתי איכות לחיי לצאת ממצב של דכאון ונהיה לי יותר גרוע . האם הכדור תוצרת הארץ ויפאקס הגורם? איזה כדורים לידעתך יש מהדור החדש שיש פחות תופעות לווי,מודה לך ומחכה לתשובה
טלי שלום, קשה מאד לדעת מה יעזור לך. לפעמים כשמחליפים אותה תרופה אבל מייצרנים שונים נעלמות חלק מתופעות הלואי. אבל לא תמיד. אין כדורים עם "פחות תופעות לואי". עקרונית שכיחות תופעות הלואי בכל התרופות דומה, אבל זה נתון סטטיסטי. אצל המטופל הבודד יש תרופות שעושות תופעות לואי ויש כאלו שפחות, או שבכלל לא. לצערי עדיין איננו יודעים כיצד לנבא האם יופיעו אצל אדם ספציפי תופעות לואי ואיזה תופעות יופיעו (אם בכלל). כל העסק מבחינה זו דורש ניסוי עד למציאת הטיפול המתאים. קצת סבלנות ובסוף תמצאי את הטיפול הנכון לך.
שלום דר' שמגר מתשובתך אני מבינה שאין טעם לקחת כדורים אם תופעות הלואי בלתי נסבלות. אני חושבת שאי אפשר להפוך לניסוי עד מציאת הכדור המתאים. בינתיים צריך להתמודד עם התופעות החדשות כמו השמנה, עצירות, חולשה בנוסף למצב רוח הדכאוני. וזה לדעתי יותר מידי. אתה כותב שאין כדורים עם "פחות תופעות לואי" .אם המצב כזה מה דעתך על ואבן. האם הכדור ואבן מספיק יעיל להרגיע דיכאון? האם ואבן ממכר? . מחכה לתשובתך בתודה מראש.
שלום, יש לי אח קטן בן 18 שלפני 4 שנים נפל על ראשו במהלך משחק ילדים. הוא נשלח לפנימיה לשיקום עבריינים בהרצליה עקב בעיות האלימות שלו ונראה היה שהוא חוזר למוטב. לאחר שחזר משם הביתה המצב רק הידרדר. הוא מכלה את זעמו באימי ומכה אותה מכות כואבות. בנוסף הוא מתעמר באחיו הקטנים ואף מכה גם אותם. הוא עצבני מאוד והפתיל שלו מאוד קצר. המצב הוא בלתי נסבל כרגע. הוא במעצר בית כיוון שהוא וחבריו חשודים בתקיפת קטין. האם אישפוז כפוי יכול לעזור לו כיוון שהוא לא מוכן לפנות לפסכיאטר לבד.
לידור שלום, אישפוז כפוי ניתן רק למי שאובחן כחולה נפש. שינויי התנהגות לאחר חבלת ראש אינם מוגדרים לפי החוק כמחלת נפש. אם הוא מתפרע בבית, האפשרות החוקית היחידה היא להזמין משטרה.
אני בת 18,אני לא אמורה להתמודד עם התאבדות של חברה. אני בת 18,אני לא אמורה להתמודד עם עוד ילדה שרוצה להתאבד,והיא רצינית לגמרי. אני מנסה לעזור בכל דרך שאפשר,פניתי לכל מי שרק אפשר,היא מפחידה אותי,אני מדברת איתה והיא מפחידה אותי. היא מספרת לי על כמה היא חושבת שכל מי שמתאבד גיבור,מלך. שהיא תומכת בכל מי שרק מעיז,שהיא גאה בהם שהיה להם את האומץ..שאלתי מה יש לילדה בת 18 למות,היא שאלה מה יש לה לחיות. ופניתי,ועשיתי,וכלום לא עוזר. אם היא תתאבד,זו תהיה רק אשמתי.רק אשמתי.
שלום רב, למי פנית? אל תקחי את זה על עצמך. תערבי את משפחתה, חברים אחרים, ואם צריך- את המשטרה. אל תקחי את זה על עצמך. אם יקרה משהו- לא תסלחי לעצמך לעולם. היי חזקה!
אני כן הכנסתי את הוריהה בתמונה , אבל ולצערי הם זלזלו בכך ואמרו שהיא אומרת את זה רק מתוך חולשה ואיבוד חברתכן ... אבל היום בבוקר שמעתי מאחותה ( של החברה ) שהיא כן נסתה להתאבד בלילה - קפצה מחלון ביתם שבקומה 3- והיא עכשיו במצב בינוני סובלת משברים בשתי רגליה , ידה ועדיין לא כל כך ערה ולא יודעת מה עוד , בנתיים היא מאושפזת אבל אני עד עכשיו מפחדת לבקר אותה או אפילו לשוחח איתה , זה ממש קשה לי , לא יודעת מה לעשות ?! הוריה אמרו שהיא נפלה מהחלון בזמן שהייתה מנקה אותו , אבל האמת לא נראה לי כך ! ולכן אני מפחדת שתעיז עוד פעם ותנסה להתאבד , אז מה אני יכולה לעשות ? זאת החבירה היחידה שנשארה לי אחרי שהשנייה התאבדה ...
שלום! אני מטופל החל מ 2/4/2007 בציטלופרם , התחלתי עם מינון של 10 מ"ג ועליתי כל פעם בעשרה מיליגרם עפ"י המלצת פסיכיאטר . החל מאמצע חודש יולי ועד היום אני מטופל בציפראמיל 40 מ"ג ליום. ומרגיש בשבוע האחרון סוג של "נסיגה" , כל מיני תסמינים שהופיעו בתחילת הדכאון מתחילים לחזור אבל צורה מאוד מאוד קטנה. דיברתי עם פסיכיאטר בטלפון והוא אמר שיכול להיות שהציפראמיל מחזיק אותי על הקצה ואולי אני צריך לעבור ל viepax 150 מ"ג ביום. אין לי מושג מה לעשות.... מה שחשוב לי לדעת האם יכול לקרות לי משהו? אני תמיד מפחד שיתפרץ אצלי איזה בעיה פסיכותית..... אני אשמח לקבל תשובה בהקדם תודה ושבוע טוב.
יובל שלום, אינני יודע בשל מה אתה נוטל את הציפרמיל, אבל אני מניח שזה בגלל מצב דיכאוני כזה או אחר. בהפסקת הטיפול או החלפתו לא קורים מצבים פסיכוטיים. מאידך הפסקה מהירה מידי של הציפרמיל עלולה להיות מלווה בתופעות לואי לא נוחות כגון רעד, מתח וכאבי ראש. זה ממש לא מסוכן, אבל יכול להיות מאד לא נעים. אז חשוב לעשות את זה בהדרגה, לפי המלצות הרופא, ורוב הסיכויים שגם התופעות הללו, הקשורות להחלפה, לא יופיעו.
שלום ד"ר שמגר זה חביב כרגע אני על 8 מ"ג פרפנאן ו10 מ"ג ציפרלקס כעיקרון אני לא מרגיש שינוי אין לי את החשק לצאת ולהנות, ואני טיפה מדוכא, אני פחות עייף ממה שהייתי אבל עדיין אני יושן המון המון שעות ומאוד קשה לי לקום. אם אני אקח 20 מ"ג רסיטל כמו שלקחתי שהיה לי טוב תמיד אני יודע שאני לא אסבול מעייפות אבל מצב רוח יהיה לי?
חביב שלום, אני לא יכול לתת לך הנחיות והמלצות רצופות לגבי הטיפול בך. אינני מכיר אותך מספיק ואין אפשרות להכיר מספיק דרך הפורום. זהו תפקידו של הפסיכיאטר שלך. אני יכול לתת רק הכוונה כללית, כמו שעשיתי איתך בעבר. לגבי המלצות ספציפיות עליך לפנות לרופא המטפל.
שלום הרופא שלי אמר לי ליטול שתי טבליות של קסנקס xr 0.5 מיליגרם ביום רציתי לשאול האם אני יכולה ליטול את שתי הטבליות בבוקר ביחד או שאני צריכה לחלק את המנה לבוקר וערב
מרי שלום, אפשר ליטול את שתי הטבליות ביחד, זה רק מגביר את הסיכון לטשטוש ועייפות. אם זה לא מטשטש אותך, אז אין שום בעיה.
