דיכאון ותרופות

שלום, מזה זמן מסויים אני מרגישה תשישות, עייפות, אפטיות, וסימפטומים נוספים שאני והקרובים אלי יכולים לזהות כדיכאון. חברים ביקשו ממני לקבל עזרה אבל אני מרגישה חוסר אמון מסוים בפסיכולוגים למרות (ואולי בגלל) העובדה שאני לומדת ועובדת בתחום. בנוסף, אני נוטלת דולוקסטין (סימבלטה) לצרכים רפואיים ותוהה האם הפעולות של התרופה במינון הזה (60 מג) לא צריכות לטפל גם בדיכאון ואם כן למה אני מרגישה כמו שאני מרגישה? אני מתחילה לתהות אם יש משהו שיכול לעזור לי בכלל. אשמח לקבל את דעתך בעניין.

שלום רב, לסימבאלטה אכן יעילות בטיפול בדיכאון, אבל כמו כל נוגדי הדיכאון יעילותה נעה סביב 60-70% מהמטופלים, כך שזה בהחלט סביר שהיא לא תעזור לך. אפשר לנסות לשלב טיפול אחר לדיכאון, מקבוצה אחרת. כמו כן כדאי לבצע בדיקות גופניות כלליות, בדגש על ספירת דם (לגילוי אנמיה) ורמות הורמון בלוטת התריס (תת תריסיות) שהן בעיות גופניות שכיחות היכולות לגרום לסימפטומים דומים למה שתארת.

לפני 3 חודשים החלו אצל בני בן ה30 מחשבות רדיפה סביב ארוע במקום העבודה.בהמשך גדל המעגל. הוא קיבל רספירדל 3 מג.על דעת עצמו ירד במינון ל1.5 מג ואז חזרו המחשבות. בנוסף החל לסבול מדכאון למרות שעזב את מקום העבודה ומיד מצא מקום טוב יותר. כרגע ההרגשה שלו שאין לו חשק לכלום. החל לקבל גם סימבלטה ולחזר למינון 3 מג רספירדל.אנו מודאגים מאד שכן עד כה סיים תואר ועומד בפני סיום תואר שני. מה הסיכוי לצאת ממעגל תרופתי רק באמצעות שיחות והאם זה סביר לקחת את 2 הסוגים במקביל ועד כמה משפיעים אלו על היכולת להתרכז ולעבד.

יפית שלום, קצת קשה להעריך את מצבו של בנך לפי התאור שנתת. העובדה שמצבו היה חמור לפני תחילת הטיפול בריספרדל, השתפר עם הטיפול והתדרדר עם הורדת המינון מורה באופן ברור כי לתרופה השפעה מיטיבה על בנך. בד"כ מומלץ להמשיך בטיפול לפחות חצי שנה לפני הורדת מינון או הפסקה, כך שכעת מוקדם לדון בהפסקת הטיפול. לתרופות השפעה קלה על הריכוז, אבל בד"כ עיקר הבעיה בהשפעה על הריכוז והיכולת לתפקד קשורה להפרעה הבסיסית (הנפשית) בגללה הוחל הטיפול התרופתי. בשלב זה הייתי ממליץ לו להמשיך את הטיפול המשולב, ועוד כחצי שנה לדון עם המטפל על ההמשך.