סימבלטה

שלום רב, אני בת 42 וכל חיי סובלת מחרדות גבוהות ודכאון. לפני שש שנים התחלתי טיפול תרופתי, מספר שנים באפקסור ובשנה וחצי האחרונות - סימבלטה (90 מ"ג). נדמה היה שיש שיפור בחרדות ובדכאון אבל כמו שקורה לי עם כל תרופה, מתחילים גלי דכאון חריפים לפני מחזור ובמהלכו. עתה כבר זמן רב שהדכאון לא נעלם ומשתלטת עלי תחושת עצבות גדולה וחוסר תקווה. אין לי משפחה משלי, ומעט חברים אם בכלל. אני עובדת וזה מה ששומר בינתיים על שפיותי אולם נעשה לי קשה מאוד ל"זייף" נורמליות ואופטימיות ובסוף יום עבודה אני ממוטטת מחוסר אנרגיות שמושקעות בהעמדת פנים ובהדיפת חרדות. אין לי רצון להתאבד אבל איני מוצאת טעם בחיים שוממים כל כך. ניסיתי מספר טיפולים פסיכולוגיים, וחשתי תסכול רב מכולם לנוכח בזבוז הכסף וחוסר התועלת בשיחות. ברצוני לציין שאני שמנה מאוד (120 ק"ג) ולכן תהיתי האם הגדלה נוספת של מינון התרופה ל-120 מ"ג תועיל לי, או אולי שילוב של תרופה נוספת. אני מיואשת מאוד ולצערי לא מוצאת נחמה בכלום. אודה לך על עזרתך

שלום רב, אינני רואה טעם בהעלאת המינון. יש טעם לשקול שינוי טיפולי. מה שמאד חשוב הוא לנסות להגיע בהקדם לקבוצת תמיכה. את יודעת, איך שקראתי את דבריך, עוד לפני שסיפרת שהיית בטיפול פסיכולוגי, חשבתי שהכי מתאים לך טיפול קבוצתי. מי שחי חיים בודדים טיפול אישי יכול לעזור לו, אבל לקבוצה יש כוח שאין לטיפול האישי. אז הנה, שני כיוונים: החלפת טיפול וטיפול קבוצתי. אל תוותרי על אף אחד מהם, כי רק השילוב יוכל לטמון בחובו שינוי של ממש. בהצלחה.