צרחות וחוסר בושה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה

03/11/2007 | 19:39 | מאת: דני

ד"ר שלום אני בן 41 בחור יוצא מגדר הרגיל אב לשלושה 16 13 9 הבעייה היא ביחסים ביני ובין אישתי היא בת38 אגואיסיתית בת יחידה אשר הוריה התגרשו כשהיתה בת שלוש אנו אוהבים בצורה בלתי רגילה אהבת אמת אנו נמצאים יחד מאז גיל 17 הבעייה העיקרית היא הצערות וחוסר הבושה שלה בנוכחות אנשים ואפילו בבינין בו אנו גרים עברנו כבר ארבע דירות ובכולן היא הייתה נחשבת לצעקנית יש לציין כי ליפני כשנה התחלתי עקב בעיות היפוכונדריה לשתות ציפרלקס שמאוד עזר ולאחר חצי שנה אישתי גם החלה גם אני חשבתי שאולי כדאי ואולי יעזור לה אך ללא הועיל יש מקום להוסיף כי הילדים הקטנים בחרדות מהמריבות וחשש גדול כי אנו נתגרש וקיימות השלכות לעיניין רציתי לדעת באיזה אופן ואם הבעייה היא פסיכולוגית או פתולוגית?? אודה מאוד אישתי מעונינת כרגע להוסיףכשאינוצעירים במשך שנים הוא היה מאיים עלי שנעזוב והייתי צריך להתחנך שישאר שנים על גבי שנים של התנסות כלפי ירידות על האופי על הגב על ההתנהגות שלי ומרגע שאני שותה את הציפרלקס התהפכו היוצרות לא מזיז לי שילך להיפך אני רוצה בזה ושהוא יורד עלי אני עונה בחוצפה לא נעים לי יותר בחברתו ואני מעויננת אפילו בגירושי יש לנו אופי מאוד שונה ואנשים מרבע מזה כבר מזמן לא היו ביחדתמיד צעקותאין אלה אני עונה לא בקול רם ובביטחון על ההערות שלו וזה מה שמפריע לו הודה לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה
04/11/2007 | 00:03 | מאת: ד"ר עופר שמגר

שלום רב, נשמע כי למרות הקשר הבסיסי הממושך והעמוק יש לא מעט כעסים שיוצאים מדי פעם בינכם. עוצמת התגובה מפריעה לך, אבל נדמה לי שגם לאישתך מפריעים דברים מסויימים בהתנהגותך. אתה יודע- "צריך שנים לטנגו". בכל מקרה- הדבר הנכון ביותר לעשותו הוא להגיע לטיפול זוגי, בו תוכלו לקחת חלק ביחד בבחינת הקשר שלכם ובהחלטה איך לעשותו טוב יותר. אין בזה שום מטרה למצוא מי אשם, אלא לראות איך אפשר להגיע למצב טוב יותר בשביל שניכם. בהצלחה.

מנהל פורום פסיכיאטריה - ייעוץ והכוונה