שלום רב

שלום ד"ר שמגר, האם קיימת דרך תרופתית כלשהי ע"מ לעזור לגבר כבן 60 אשר מזה כעשר שנים סובל מעצבנות וכעס פנימי, ומודה בכך? מדובר באבי: הוא כעוס מאד והדבר משתדר לסביבותיו ומשרה אי נחת גדולה. לרוב, אין התפרצויות זעם, אך כשהן מופיעות, הן קשות, מעליבות, משפילות, והוא חש שהן נעדרות שליטה. כואב לי עליו - הוא סובל מאד, ואף גורם סבל לאמי. לאחרונה הוא אף מודה בסבל ובכעס (קודם לכן היתה הכחשה גמורה והאשמת הסביבה). לדידי, הדבר הטוב ביותר לעשותו הוא לפנות לטיפול שיחתי וללמוד את מקורות הכעס ודרכים לתעל אותו באופנים בונים (כמו בדיבור אודותיו). אך הוא אינו מוכן לטיפול מעין זה. לטיפול תרופתי הוא כן מוכן, ובחודש האחרון אף מביע רצון לכך. לשמחתי. האם קיים טיפול תרופתי כזה, שאינו מערב כדורי הרגעה? האם אתה מכיר פסיכיאטר גבר (לא צעיר) באזור תל אביב אשר יוכל ^לדבר^ אתו על כך (חשוב לדבר!) ולהעביר לו בה בעת תחושה של סמכות והחזקה, כך שאבי לא יזלזל בו ויפנה לו עורף? בתודה מראש, ליאת

ליאת שלום, אני חושב שהכיוונים שאת מעלה נכונים וטובים. אני לא נוהג להמליץ בעצמי על פסיכיאטרים, אבל אם מישהו מחברי הפורום מכיר ויכול להמליץ- אשמח לפרסם זאת.

תודה ד"ר שמגר האם ישנה אפשרות שתוכל לשלוח לי המלצה למייל האישי העונה לקריטריונים עליהם דיברתי למעלה (פסיכיאטר גבר, מבוגר למדי, אולי גם כזה המתמחה בפסיכותרפיה, משדר סמכותיות)? אין לי למי לפנות לבקשת המלצה מפני שאינני מעורה בקהילה הטיפולית ואינני חיה בתל-אביב מזה שנים רבות, וחשוב לי שלאבי תהיה התנסות ראשונית טובה אשר לא תרפה את ידיו בכל הנוגע להתנסויות המשך אצל מטפלים. (אבי איננו מן האנשים הנוטים לתמוך באפשרות לגשת לטיפול נפשי). תוד מראש, ליאת