פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14647 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

08/07/2014 | 22:33 | מאת: מיטל

כולכם בסדר עם האזעקות

09/07/2014 | 08:17 | מאת: קרן

היי מיטל, איזה כיף שקפצת לבקר, גם אם בנסיבות האלה. מה שלומך? לא יכולה לדבר בשם כולן, כמובן, אבל אנחנו בסדר גמור, וסך הכל באזור המרכז לא היה שום דבר רציני בינתיים, טפו טפו, ב"ה. אתם בדרום, לא? איך אתם מחזיקים מעמד? ואיך מתקדם ההיריון?

11/07/2014 | 12:26 | מאת: מיטל

אצלי הכל בסדר אני גרה במרכז הארץ בבת ים ככה שאין שום דבר רציני בנתיים ההריון מתקדם כמו שצריך את רוב הבדיקות כבר ביצעתי נשאר לי לעשות העמסת סוכר אני כבר בחודש חמישי בנתיים הכל עבר מצוין מקווה שזה ומשך ככה

11/07/2014 | 16:36 | מאת: קרן

טפו טפו, ונזכרתי עכשיו אם מי בלבלתי אותך בפורום לגבי מגורים בדרום. סליחה

07/07/2014 | 13:53 | מאת: ליאת

היי לכולן, שמי ליאת (שם בדוי) בת 32,כשנתיים מנסה להכנס להריון, מתוכן מתוכם כחצי שנה בהפריות. אני זמן מה תרה בין פורום לפורום, קוראת את מה שנשים וזוגות עוברים, מנסה להבין את מה שאני לא מבינה ולחפש את התשובות שאני רוצה לשמוע למיליון שאלות הזויות.. היום, עלה בי צורך לשתף ולדבר עם נשים שעברו חוויות דומות, להתמך, לתמוך אם אפשר ובעיקר לקבל אמפתיה :) אז מה קורה אצלנו? אני - שחלות פוליציסטיות בן זוגי - זרע עם נתונים גבוליים להריון טבעי. אחרי כמה זמן שניסינו להכנס להריון בצורה טבעית, ללא טיפול, התחלנו לאט לאט להבין שנצטרך יותר עזרה מהמדע. בהתחלה - רק מעקב זקיקים כדי לנסות לקלוע לימים של הביוץ + דיקור. אחרי כמה חודשים טובים שלא היתה תזוזה - הבנו שצריך לעלות הילוך - פנינו למומחה פוריות שהפנה אותנו ישירות להפריות. נבהלנו אבל הלכנו על זה. הזרקנו, בדקנו, שאבנו, החזרנו עובר איכותי ויפה - ניסיון ראשון - איזה יופי! תוצאה ביתית חיובית - בטא חיובית! נסעתי לחול לכמה ימים מהעבודה, הרגשתי שמשהו לא טוב, בדיקות ביתיות פתאום שליליות... חזרתי לארץ - הבטא הבאה כבר היתה שלילית :-( זה היה רגע שברון. תחושת האשמה על הנסיעה - לא משנה כמה אמרו לי מהמרפאה שזה לא בעייתי - היתה לי תחושה שהרסתי. ניסיון שני - החזרת מוקפא איכותי ומוצלח - שבועיים מורטי עצבים של חוסר נשימה וחפירה אינטנסיבית בכל פורום אפשרי. תוצאה שלילית והמון רגשות אשם על כל הדברים שהייתי יכולה להמנע מהם במהלך השבועיים האלה. עכשיו אני בסיומו של הניסיון השלישי. ניסיון זה היה מלווה לכל אורכו בדיקור אצל מומחה פוריות. החזרנו בלוסטוציסט גם כן איכותי ויפה. הפעם הייתי ממש חיובית! החלטתי להיות רגועה, לנסות להמנע מסטרס במהלך ההמתנה, חשבתי חיובי, הרגשתי חיובי, לא עשיתי כמעט טעויות, לא פספסתי אף נר אנדומטרין, לא שתיתי טיפה אחת של אלכוהול, לא סיגריה לא כלום. אפילו ביטלתי נסיעת עבודה שהיתה אמורה להיות מיד אחרי ההחזרה. לצערי שבוע לאחר מכן היתה נסיעה קצרה לסופש אותה לא יכולתי לבטל. היום, 11 יום אחרי ההחזרה, עשיתי בדיקה ביתית שאמורה לזהות הריון 4 ימים לפני האיחור. שלילית... עשיתי בדיקת ביטא בבוקר ואני עכשיו ממתינה לתוצאות. אני די משוכנעת שלא תהיינה שם הפתעות לצערי. כמה דמעות... כמה יאוש, כמה תחשות אשמה. אני יודעת שעוד כמה ימים זה יעבור ואני אחזור ברעל לטיפול הבא. אני יודעת ש-3 החזרות זה עוד לא נחשב הרבה ולא אמור לייאש. מצד שני - זו תחושה כאילו משהו בי לא בסדר. כאילו זה פשוט לא הולך. מנסה לשמור על חיוביות, להמנע מלהפוך לממורמרת - להמנע משונאת הריוניות :-) ובכל זאת... קשה.... כל אחת לידי שפשוט נכנסה להריון - סתם ככה - נשמע לי בלתי נתפס! כמו חלום או פלא. אז אחרי שגללתי בפניכן את כל תולדותיי :-) למי שהחזיקה מעמד וקראה הכל - אני אשמח לשמוע מנשים שעברו דברים דומים - בעיקר על הדברים הבאים: 1) האם יש פה כאלה שטסו במהלך הימים שאחרי ההחזרה? מה דעתו של הרופא שלכן על כך? (הרופא שלי אומר שאין עם זה שום בעיה אבל זה פשוט מרגיש לי לא נכון) 2) אני שומעת המון תיאוריות לגבי קיום יחסים אחרי ההחזרה - מותר, אסור, אפשר אחרי 3 ימים, אפשר אחרי שבוע, עדיף לחכות עד אחרי הבטא - מישהי יודעת איפה אפשר למצוא מידע מהימן בתחום? 3) מישהי מצאה פטנט לעבור את הימים שאחרי ההחזרה ברוגע? אלו ימים כל כך מלחיצים ויחד עם זאת הימים שהכי מצריכים רוגע מבחינת הקליטה של העובר. הלוואי והייתי מסוגלת להרגע! 4) טיפולים אלטרנטיביים - יש משהו בטיפולים של ההפריות שמרגיש מנותק לחלוטין. ראיתי מישהי שכתבה פה - שואבים ממך, מזריקים לך, מחדירים לך, מחזירים לך... כאילו את איזה מכונית במוסך :-) אני מרגישה שנכון מבחינת ההשתרשות שיהיה משהו יותר הוליסטי. זו הסיבה שהלכתי לדיקור. למישהי יש רעיונות נוספים? אני יודעת שזה היה ארוך, הרגשתי צורך להשתפך.. מקווה לשמוע מכן. בהצלחה לכל הבנות שנמצאות כרגע בטיפולים - ושהפורום הדה יהיה עמוס בבשורות טובות! יום טוב, ליאת

07/07/2014 | 14:08 | מאת: נועה

מאיפה מתחילים.... אולי בלענות לפי הסדר שעולה לי בראש: 1. אני יודעת שקשה, נשים מסביב פתאום כולן בהריון. פתאום נראה שכולן נכנסות להריון מאפצ'י. אבל גם ה"אפצ'י" שלך יגיע... סבלנות זה המצרך הכי פחות מצוי בסטטוס הזה. אבל צריך אותו. 2. נכון. 3 החזרות יכולות להיות רק ההתחלה, אבל תשאבי כח מהעובדה שכבר נכנסת להריון פעם אחת, גם אם זה היה הריון כימי, עדיין זה אומר שהגוף שלך יודע להרות וזה רק עניין של זמן עד שהילדון הנכון ישתרש שם בשבילך. 3. טסתי בלי הכרה בתוך טיפולים, אחרי טיפולים, לפני שאיבות, יום אחרי שאיבות, הקפאתי, הפשרתי, הייתי במוסך, חזרתי למוסך, ויש לי היום ילד בן 7 וילדה בת 3 מהממים, זה הצליח. גם לך יצליח! 4. נסי לעשות מה שיתן לך להרגיש הכי בטוח וטוב בשבילך. מחקרים אפשר להביא בלי סוף. בסופו של יום מה שחשוב הוא איך את מרגישה. ואם מרגיש לך נכון לנוח אחרי טיפול - נוחי. 5. מצויין להוסיף טיפולים אלטרנטיבים, שיאצו, דיקור, ובמקרה שלך אני מאד מאד מאד מאד ממליצה על שינוי תזונתי. הוכח ולא פעם אחת הקשר התזונתי לשחלות פוליציסטיות. אפשר לעזור למצב מאד. מצאי לך נטורופת מומחה בפריון שימליץ מה לאכול ומה לא. 6. חיובי בחשיבה - כלל מפתח. למרות הקושי, כל הזמן כל יום לחפש מה טוב. מה עשה לך טוב. מה יכול לגרום לך לצחוק. חברות,סרטים, קפה, בגדים. לא משנה. העיקר לפרוק, לצחוק ולנסות להנות! ספורט ספורט ספורט. (לי עזר מאד) וב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!!!! סיכוייך להריון וילד - מעולים!!

06/07/2014 | 10:23 | מאת: מיטל

הי, אני ביום השישי להחזרת 3 מוקפאים. כבר מהיום השני כאבי בטן. כמו כאבי מחזור שהלכו והתחזקו. שכללו כאבי בטן גב ושדיים. ביום השלישי והרביעי אף הפרשה חלבית מועטה מהשד בלחיצה שפסקה. הלילה החל לי הרגשה כמו של וירוס בטן. הקאתי פעם אחת וכאבי בטן, חולשה בחילות וחוסר תאבון. (מה שלא אופפיני לי...) האם יש איזה הסבר לכל זה? מה הסיכויים להשתרשות אחרי כל ההרגשה הזו? אני לוקחת לתמיכה 3 אסטרופן ליום ו4 נרות אנדומטרין. ממש ממש חוששת בגלל כל ההרגשה הזו. תודה רבה.

07/07/2014 | 08:34 | מאת: קרן

התחושות לא אומרות כלום על הצלחה/אי-הצלחה של טיפול. קשה לנו לקבל את זה, אבל זה נכון. בעיקר כי הרבה פעמים התחלה של היריון מרגישה בדיוק כמו מחזור, אבל גם כי זה שונה מאשה לאשה, שונה מהיריון להיריון וכו'. במקרה שלך התחושות האלה יכולות בסבירות גבוהה להיות מכל התמיכה שאת לוקחת, וכמובן שזה גם יכול להיות וירוס בטן. לי היה כזה לפני כשבועיים, הקאות והכל, בלי שום טיפולים, שום היריון וכיו"ב. בהצלחה

01/07/2014 | 13:00 | מאת: דניאלה

ארבעה ימים אחרי החזרה של שני בלסטוציסטים "יפים", התחיל הבוקר דימום. בהתחלה דימום קל שחשבתי שאולי הוא של השתרשות (אם כי יותר שמעתי על זה מאחרות ומעולם לא חוויתי אחד כזה). אבל הדימום רק הולך ומתגבר. הרופא שלי בחו"ל אז אני אמשיך לקחת את התמיכה בכל אופן אבל אני לא כ"כ מבינה מה זה יכול להיות. קרה לכן שכ"כ מהר אחרי ההחזרה דיממתן? זה ממש נראה כמו מחזור. יש מצב שאחד העוברים נופל והשני נשאר ומכאן הדימום? גם זו נשמעת לי כמו איזו אגדה... ושאלה אחרונה, אתמול קיימנו יחסי מין בלילה ובבוקר החל הדימום. יש מצב שזה קשור? אני יודעת שהשאלות שלי הכי פרנואידיות :) אבל אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני מבינה ויודעת שלא כל טיפול מצליח פשוט לא מבינה מה זה דימום ממש באמצע התהליך. המחזור הקדים עד כדי כך?? אין לי כח!!

01/07/2014 | 18:49 | מאת: קרן

קודם כל, אני מצטערת מאוד לשמוע על מה שאת עוברת. כל דימום בהיריון/ בהמתנה לבטא מלחיץ מאוד, אם כי לא כל דימום מבשר רעות. זה יכול להיות דימום השתרשות, דימום שקשור ליחסי המין (זה קורה לא מעט, אם כי בדרך כלל לא דימום חזק), או אפילו דימום ממקור שהרופאים לא מבינים. ארבעה ימים אחרי החזרת בלסטוציסטים זה איזה יום מהשאיבה? אם זה כתשעה ימים אחרי השאיבה זה גם יכול להיות מחזור מוקדם, חו"ח, אבל זה אומר שהתמיכה שלך לא מספיקה וחשוב מאוד לדעת את זה לפעם הבאה. אז גם אם הרופא שלך בחו"ל הייתי ניגשת לבדיקה. מקווה מאוד שתחזרי לשמח אותנו עם בשורות מצוינות עוד כמה ימים. וזה בהחלט בהחלט עוד יכול להיות

02/07/2014 | 00:00 | מאת: דניאלה

הי קרן, אני 10 ימים אחרי השאיבה. זה לגמרי דימום של וסת. אמרו לי במרפאה להמשיך את התמיכה אבל זה נראה לי חסר תכלית. לאיזו בדיקה את מתכוונת מבחינת קבלת התמיכה? בדיקת דם שבודקת פרוגרסטרון? אולי אברר מחר ואלך לעשות... תודה רבה

01/07/2014 | 11:09 | מאת: מטופל"שית

נכנסתי לחודש תשיעי וכבר יש תאריך לקיסרי 15/07 מתרגשת ועוד לא ככ מעכלת ...עדין ממש מפחדת להתעורר ולגלות שחלמתי :) תודה על התמיכה שלכן. אוהבת עד כלות...

01/07/2014 | 12:56 | מאת: קרן

ואו, שיהיה בשעה טובה! מהצד זה עבר מהר... ואני חושבת שהגיע הזמן שתתחילי להאמין שזה אמיתי :-) אגב, למה קיסרי? גם הראשון שלך היה קיסרי? אני לא זוכרת

04/07/2014 | 18:41 | מאת: מטופל"שית

איך הפיצפיצי שלך? כן גם איתמר היה קיסרי. הפעם אין ברירה כי היא עכוז... :-) עוד שבוע וקצת :-) מתחילה להתרגש

07/07/2014 | 08:26 | מאת: קרן

07/07/2014 | 14:11 | מאת: נועה

מאחלת לך שהכל יעבור בשלום, בהצלחה גדולה בניתוח, כשתבואי ותודיעי שאת אחרי תקבלי את המזל טוב!!! אוהבת!!!!!!!!!!

29/06/2014 | 17:03 | מאת: שירן

אני 14 יום מהשאיבה 11 יום מההחזרה.... הרופא הורה לי לעשות בדיקה ב2/7 דהיינו 14 יום מההחזרה, מחר יהיה היום ה12 להחזרה מניחה שאוכל לעשות בדיקה ביתית אבל ככ אבל ככ פוחדת .... וגם לא נראה לי שאוכל אחכ להתמודד במקרה של כישלון בעבודה ומחר יום קשה יחסית ... אז לדחות למחר אחרי העבודה ולא היום נכון? אוף מה אפשר לעשות חוץ מלהתפלל....

01/07/2014 | 11:06 | מאת: מטופל"שית

אני לא ממליצה לך לעשות בדיקה ביתית ולחכות לבדיקת הדם :) אני יכולה להגיד לך שאחרי ההפריה האחרונה שלי היינו בסופ"ש באילת בזמן של בדיקת הבטא...הייתי ככ סקרנית שקניתי בדיקה ביתית. התאכזבתי מאד לראות תשובה שלילית וכמובן שזה הרס לי את כל הסופ"ש :( כשלא קיבלתי עד ראשון הלכתי לעשות בדיקת דם כמתחייב כדי לסיים את התמיכה והפרוטוקול....נחשי מה - גיליתי שאני בהריון והיום אני כבר בשבוע 37 מחכה ומצפה ללידה הקרבה :) אז אני יודעת שזה קשה...בבקשה חכי עוד קצת ועשי בדיקת דם! זה הכי נכון והכי כדאי...ונתמודד עם התוצאות לכשיגיעו. מחזיקה לך אצבעות ומחכה בקוצר רוח לעדכון :)

28/06/2014 | 19:58 | מאת: hey2014

מישהי שמעה על הג'ל הזה? קראתי עליו והוא נשמע מדהים אבל בסופר פארם לא מוכרים אותו יותר.. יודעות איפה אפשר להשיג אותו? ולמה לא משווקים אותו יותר בארץ?

01/07/2014 | 11:07 | מאת: מטופל"שית

25/06/2014 | 10:55 | מאת: תמי

פרופסור פרידלר הוא רופא מעולה,מומלץ בחום. אני לאחר חצי שנה של ניסיונות הגעתי אליו ותוך חודשיים נכנסתי להיריון. הוא תמיד זמין ואו חוזר בזמן סביר ותמיד מסביר פנים. נכון הוא מאוד נחמד אבל לא מתנהג כאילו אמפתי לרגשות אבל דווקא זה לפעמים עוזר להסתכל על דברים בפרופרוציה

25/06/2014 | 18:56 | מאת: מטופל"שית

24/06/2014 | 10:26 | מאת: תמי

בוקר טוב בנות יקרות אני בתחילתו של טיפול חדש אחרי טיפול שהצליח והניב פרי מיוחד במינו שנולד ב11/11/11 מנסה שנית בתקווה שם הטיפול הזה יצליח תחזיקו לי אצבעות :)

25/06/2014 | 09:23 | מאת: נועה

בהצלחה גדולה תמי יקרה!!! כל האצבעות מוחזקות בשבילך &&&&&&&&&&&&&&&&&&

25/06/2014 | 18:55 | מאת: מטופל"שית

ועכשיו אני כבר בסיומו של הסבב השני - שבוע 36 ;-) בהצלחה מחזיקה לך אצבעות

22/06/2014 | 13:21 | מאת: קרין

שלום, אני בת 39. הריון ראשון בגיל 33.5 בצ'יק. הריון שני בגיל 36 עם איקקלומין בלבד בפעם הראשונה אחרי שלא הצלחנו 10 חד'. לבעלי יש מורפולוגיה נמוכה. עכשיו רוצים את השלישי ובערך חצי שנה לא הולך. הרופא הציע הזרעות. אני מאוד מתלבטת. חוששת מתאומים ומסיכון למומים כי "כל טיפול הוא התערבות בטבע". יש עוד סיכוי באופן טבעי? אני גם כועסת על עצמי שלא התחלנו לנסות מוקדם יותר- עכשיו הקטנה בת שנתיים. פשוט לא הרגשתי מוכנה לזה אבל אולי איחרנו את המועד?? אשמח לדעתכן. תודה !

22/06/2014 | 14:13 | מאת: מטופל"שית

קודם כל ברוכה הבאה :) תמצאי כאן בית חם אוהב ותומך לכל התלבטות שלא תעלה על הדרך. מס' שאלות / הבהרות :) אני מבינה שהרופא המליץ על הזרעות - האם עם גירוי הורמונאלי או על בסיס טבעי? מכיווו שהבעיה היא אצל בעלך אני מבינה ממך שנושא הביוץ והביציות שלך בסדר - ולכן ניתן לעשות את ההזרעה על בסיס טבעי וככה להוריד את הסיכוי לתאומים. מה גם שבגירוי איקוקלמין יש סיכוי לתאומים. לגבי המומים - אני מכירה את הסטיגמה אולם לא הוכח מחקרית עדין שטיפולי פוריות מעלים את הסיכוי למום וברוך השם אני מוקפת בחברות מטופלות שילדו ילדים מקסימים ללא שום בעיה רפואית! לגבי הסיכוי הטבעי - תמיד הוא קיים! אני שומעת ניסים ונפלאות על כאלה שהאחוזים ממש לא היו לטובתם והטבע עשה את שלו - השאלה היא כמה בא לכם לחכות ואם בכלל...או האם תוכלו לקבל את עובדת שני הילדים ולא יותר. אין ספק שהגיל מתחיל להיות פונקציה בשלב הזה... מאחלת בהצלחה! מחכים לעדכונים

20/06/2014 | 14:50 | מאת: hey2014

הי א. אני מחפשת רופא להפרייה חוץ גופית.. לא איכפת לי אם הוא דרך קופת חולים או פרטי מה שחשוב לי זה שתיהיה לו נקודת מבט הוליסטית, מישהו שרואה את כל התמונה, שמתסכל עליי ולא על הסטטיסטקיה, ומנסה לבחון מה קורה אצלי? יש המלצות למישהו כזה? ב. אחרי כמעט שנתיים שאנחנו מנסים להכנס להריון גילנו שכשבוע לאחר הביוץ יש לי צניחה של הפרוגסטרון... האם זו בעיה מוכרת? יש לה שם? אני מקבלת קרינון אבל לפי הבדיקות דם הפרוגסטרון שלי עדיין נמוך, מישהי מכירה את זה? תודה :)

20/06/2014 | 18:37 | מאת: נועה

הי לגבי המלצה על רופא, מדיניות הפורום פה לא מאפשרת להמליץ או לא על רופאים, את יכולה לנסות בפורום תפוז. לגבי הפרוגסטרון, כן, היו פה נשים שחוו את מה שאת חווה, הן בד"כ טופלו בזריקות חזקות יותר מקרינון, שכחתי את שמן, אבל רופא מטפל מומחה פריון צריך לדעת מה לעשות כשיש בידיו את הנתונים. בהצלחה גדולה!

18/06/2014 | 10:09 | מאת: הילה

שלום לכולן, אני קוראת פורומים כדי להתחזק כל חודש מחדש וכותבת בפעם הראשונה. אני יושבת במשרד עם כאבי בטן ויודעת מהתחושה המוכרת שכל רגע עכשיו יגיע המחזור. אני מציינת שנתיים של טיפולי פוריות ותוהה אם ההגדרה של משוגע זה לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות אם אני כבר אכן משוגעת. מרגישה דיי מיואשת מכל הסיפור. מרגישה בעיקר שכווולם בהריון סביבי וכולם נכנסים בפעם הראשונה שניסו, אחותי התחילה באותו הזמן בערך לנסות והיא עם 2 ילדים (השנייה הייתה הפתעה). ניתקתי קשר עם כל החברים שיש להם ילדים, לא בא לי לראות אף אחד. מקווה שהתחושה תעבור ותחזור הציפייה לסבב חדש אבל הציפייה יורדת מטיפול לטיפול. בהצלחה לכולן!

18/06/2014 | 20:51 | מאת: שירן

כל מה שאת מרגישה מבחינה רגשית וחברתית משותף לרוב הנשים שנמצאות בתהליך ואני יכולה לומר לך שאפילו כשיש לי כבר שני ילדים ואני בטיפולים לשלישי צובט לי בלב שאחותי בחודש שלישי לא מתוך צרות עין אבל כן מקנאת שלי זה תהליך ולאחרים בא בקלות .... יש לי חברה שכבר שנים בטיפולים ללא הצלחה וקשה לה במיוחד שהאחיות של בעלה היו בהריון ביחד ואחת עכשיו בהריון ואני אומרת לגיטימי לקנא, טבעי להתרחק מחברים עם ילדים אבל לא מתוך תחושת כשלון אלא מתוך תחושת בנייה .... אם זה שובר אותך קחי מרחק אבל לא להתנתק כי בקרוב בה תצטרכי טיפים מההורים המנוסים. לגבי הטיפולים את לא עושה את אותו הדבר אני מניחה שמשנים לך מטיפול לטיפול את המינונים ואת הפרוצדורות.... אבל לא להשבר !!!! בסוף יהיה ילד וזה שווה את כל המאמץ את יודעת שהכינוי של הריון ivf זה הריון יקר אני אומרת להכנס לטייס אוטומטי בנוגע לטיפולים אחד הפסקה לפי הוראת הרופא ולחזור לבא אחריו.....וכן אצלי גם תקופת האבל היתה מוגבלת לפי תוכנית העבודה שנתיים זה הרבה זמן זה שובר ומדכא אבל כשתשמעו סיפור של משהי שניסתה 7 שנים ונקלטה ואוחזת בילד משגע תגידי קטן עליי שיהיה בהצלחה חמודה

20/06/2014 | 18:34 | מאת: נועה

את יודעת משהו? היום אומרים שכל עוד יש לך רחם, רוב הסיכויים שתוכלי ללדת. בזכות הרפואה של ימינו באמת שאפשר להשיג את מה שנחשב עד לפני 15-20 שנה חלום בלתי מושג. יש לנו פה הרבה בוגרות של הפורום שצלחו את הדרך גם אחרי הרבה יותר משנתיים. לא שזה מעודד, אבל הדרך אפשרית, והיעד יכול להיות מושג. אל תאשימי את עצמך באשמות מיותרות, לקנא זה אנושי, זה הגיוני. יבוא יומך וגם את תהרי ותלדי ילד/ה בריאים ושלמים. מאחלת לך שתתקצר הדרך!

22/06/2014 | 09:17 | מאת: הילה

תודה בנות על העידוד, ימי המחזור הם קשים במיוחד. התחושה היא שכוווולן בהריון! לא משנה איפה אני נמצאת כולן סביבי בהריון, הייתי בטיול רגלי מאמצע שומקום בגולן ומולי אישה בהריון מה ניסגר? ועכשיו גם נינט נו בחייכם. :)

22/06/2014 | 14:19 | מאת: מטופל"שית

אני זוכרת שכשהתחלתי את הטיפולים לפני כ-4 שנים הייתי הרוסה! כולם מסביבי נקלטו כאילו ב'טעות' ורק אני הייתי עסוקה כל היום בלספור ימים, ובדיקות...כשאחותי נקלטה להריון היתה נק' השבירה שלי - בעיקר הנפשית כי לא הפסקתי לבכות והלקיתי את עצמי על זה שאני מקנאה באושר של אחותי - בשר מבשרי. והיום יש לי ילד מקסים בין 2.8 בבית ואני בהריון (שוב מטיפולים) בחודש תשיעי אני יודעת שהמלחמה הזו היתה נכונה בשבילי! אני מסתכלת במראה ויודעת שניצחתי. אני מסתכל על תקופת הטיפולים כמהמורה קטנה בדרך ולא יותר... אז נכון שקשה לראות את זה עכשיו. וקשה שלא להישאב למקום האפור הזה - אבל יקירה יש בסוף מתנה מדהימה! עוד קצת והיא תהיה שלך... אני אשמח אם תשתפי אותנו קצת מה הסיבה שאתם מטופלים, מה עברתם בשנתיים האלה מבחינת פרוטוקול ....

17/06/2014 | 02:19 | מאת: שירן

אני מרגישה שמאבדת שפיות .... ביום א עשיתי שאיבת ביציות היום התקשרתי התברר כי מתוך 6 ביציות יש 5 הפריות והעוברים שלי יושבים בביה"ח, מתפתחים שהכל כביכול צריך לשמח .... אבל אני יושבת בבית ולא מצליחה להרדם .... אכולה באותה ההרגשה הקשה שהרגשתי כשהתינוקת שלי שנולדה פג נשארה בביה"ח ואני הגעתי הביתה, וכך גם הרגשתי כשלפני כמה חודשים גידלו את הקפואים שלי וכל יום הודיעו לי שאחד מהם לא התפתח ומפשירים אחרים.... ואני לא יכולה לתאר לכם את מידת הכאב כשאלו שכן שרדו לא נקלטו. איך מכניסים את הכל לפרופורציות נכונות ..... שצריך לזכור שסיכויי ההצלחה הם רק 30% ?

20/06/2014 | 18:31 | מאת: נועה

הי שירן, מאד מאד קשה להרפות כשנמצאים בסחרחורת הטיפולים, ועוד יותר אחרי שכבר ילדת ועברת תקופה לא פשוטה עם פג. איך מקבלים פרופורציות זו שאלת השאלות. לי אישית הכי עזר לעסוק בספורט, יוגה, שחיה, הליכה, חברות טובות, והרבה דברים שידעתי שיכולים להסיח את דעתי. אי אפשר לשלוט במצב אחרי שהשאיבה נעשית, זה זמן של להרפות, להגיד לעצמך - עשיתי הכי טוב שאני יכולה, ולהחזיק אצבעות שהכל יהיה בסדר. מאחלת לך הצלחה גדולה!!!

22/06/2014 | 14:25 | מאת: מטופל"שית

כשקראתי הבנתי את המקום שאת נמצאת בו אולם לא זכרתי שאני הייתי שם אי פעם. אני זוכרת שאיבות של 11 ו-9 ביציות עם 6-8 עוברים באיכות נמוכה וללא סיכויים לשרוד הקפאה. כשהחזירו לי 2-3 עוברים ידעתי שהשאר ילכו למה שנקרא 'פסולת רפואית' ותמיד הייתי מרוכזת באלה שיכולים לשרוד... אני לא בטוחה שיש לי תשובה טובה ל'איך נכנסים לפרופורציות' אני חושבת שבאיזה שהוא מקום אתה הופך למכונה של סטטיסטיקות ותפילות ומתחנן בינך לבין עצמך לאחד הזה שיצליח להמשיך איתך את הדרך. אני חושבת שמעטפת ההורמונאלית והנפשית שאנחנו נמצאים בתוך הטיפולים קצת קשה להכניס פרופורציות - תנסי לבדוק עם עצמך מה יכול לנתק אותך קצת - אולי ספורט, אולי כתיבה...

16/06/2014 | 14:34 | מאת: שלי

לא יודעת אם אתן זוכרות אותי... לא נעים, אבל כמעט שכחתי להודיע. חודשים מטורפים עברו עלי. במזל טוב נולדה לי בת! אחרי שמונה שנים מהראשונה, ושלוש שנים של ניסיונות סוף סוף זכיתי! על הצד העצוב - בעלי לא זכה לראות אותה. הוא נפטר מהסרטן חודש בדיוק לפני הלידה. היום היא כבר בת חודש וחצי, מתנה נפלאה בים של עצב והתמודדות. רציתי להודות לכולכן. הפורום שלכן נתן לי תמיכה אדירה בחודשים קשים במיוחד בעצות, ביעוץ, ובעידוד תמשיכו לעשות חיל ולעזור לעוד אמהות בדרך מאחלת בהצלחה לכולן

17/06/2014 | 10:41 | מאת: קרן

ואו, שלי, אני לא יודעת מה לכתוב. כמובן מזל טוב ענקי, אבל איזו הודעה מתוקה-מרירה.... כל כך עצוב לשמוע על בעלך,ואני יכולה רק לדמיין את הקושי שעובר עלייך ועל הבת הגדולה יותר. מצד שני, איזו נקודת אור ענקית בשבילכן בתוך כל העצב והאבל, וסוג של אושר שהיה לו ברגעיו האחרונים, אני מניחה, לדעת שיש לו המשכיות בעולם הזה. אם יש לו משפחה קרובה (אחים, הורים), אני בטוחה שגם בשבילם זו נקודת אור. תהיי חזקה יקירתי. גדלי את הבנות באושר, ואל תשכחי לתת לעצמך לבכות ולהתפרק כשצריך, ולהיעזר בכל מי שאפשר. ואם יבוא לך, נשמח שתבואי להמשיך לעדכן מדי פעם, ברגעי משבר או אושר, כרצונך.

22/06/2014 | 14:27 | מאת: מטופל"שית

שלא תדעי עוד צער! שתדעי רק ימים של אושר ונחת מהקטנה. מחבקים מרחוק (((())))

25/06/2014 | 09:22 | מאת: נועה

כמה שהחיים יכולים להיות מערבולת של תחושות ורגשות. תודה תודה תודה שחזרת אלינו לשמח אותנו עם הולדת ביתך, מאחלת לך אושר גדול שירפא ויחזיק את השברים של האבל. יש לי חברה שעברה לפני חצי שנה בערך מה שאת עוברת עכשיו. אמנם בעלה נהרג בתאונת דרכים, חדשיים אחרי שילדה את הילדה השלישית שלהם, והיא בחרה בחיים. היא בחרה להתרכז בכל הטוב שנותר בידיה. לשאת את זכרו של אהובה בתוך ילדיה, לגדל אותם לאושר ושמחה ולא לעצבות וקושי. היא הדהימה אותי עם הכוחות שלה, אבל זו היתה ממש בחירה. מאחלת לך שתוכלי למצוא את הכוחות למצוא את האושר והטוב שבכל רגע נתון. שלא תדעי עוד צער, ושתדעי הרבה אושר ושמחה עם ילדתך!!

16/06/2014 | 11:34 | מאת: מיטל

מה נשמע ? אצלי הכל בסדר צריכה לחפש רופא לסקירה מאוחרת אבל לא יודעת למי ללכת אולי את מכירה רופא שעושה סקירה מאוחרת

17/06/2014 | 10:45 | מאת: קרן

מיטל יקירתי, אמנם מדיניות הפורום היא לא להמליץ על רופאים, אבל עברת כל כך הרבה עד לרגע הזה שנשמח לעזור לך גם כאן. מקסימום תכתבי כאן את המייל שלך ונכתוב לך בפרטי. קצת הכוונה: את מחפשת רופא פרטי (סקירה פרטית עולה כ-2000 שקל) או אחד שעובד עם קופות החולים? ואם כן, באיזו קופה את? יש סיבה לבדיקה מדוקדקת במיוחד מאחד המומחים הגדולים (משהו לא ברור בבדיקה קודמת חלילה), או שהכל נראה תקין בע"ה? באיזה שבוע את? אצל מי עשית את הסקירה המוקדמת? ואצל מי את עושה את כל מעקב ההיריון?

17/06/2014 | 16:09 | מאת: מיטל

אני מחפשת רופא פרטי שעושה סקירה מאוחרת אני בקופת חולים כללית והסקירה שהם עושים ממש בסיסית כוללת רק חמישה איברים עדיף שהרופא יהיה מאיזור ת"א והמרכז ולא יקרן

18/06/2014 | 08:24 | מאת: קרן

אין לכללית רופאים בהסדר לבדיקות האלה כמו שיש למכבי? במכבי יש רשימת רופאים חיצוניים שעושים את הבדיקות במרפאות שלהם והמטופלת משלמת רק כמה מאות שקלים. אלה לא השמות הכי הכי גדולים בשוק אבל בהחלט רופאים בכירים ומנוסים. אם אין לך אופציה כזאת ואת הולכת באופן פרטי אני הייתי ממליצה לך על פרופ' צלאל. הוא אחד הכי גדולים בתחום, ואיש מקסים. עשיתי אצלו את שתי הסקירות, ובהיריון הקודם גם מי שפיר (הפעם ויתרתי על מי השפיר). הבדיקה אצלו עולה 2,000 ומשהו שקל, אבל ממה שאני ראיתי ההבדל בין המחירים לא גדול, ואם כבר פרטי אני בעד ללכת לאחד השמות הכי גדולים. שיהיה בהצלחה

15/06/2014 | 05:17 | מאת: שרית

הי לכוולן, חדשה בפורום אך לא בטיפולים...:( 3 שנים מנסים להיכנס להיריון. אחרי 5 הזרעות החלטנו לפנות ל-IVF, אחרי החזרת עובר עם ציפיות עד השמיים להיריון בדיקת בטא היתה שלילית וקיבלתי מחזור. חייבת להודות שאני שבורה ומוצפת מאד!!! הרופא ממליץ על החזרת מוקפא... האם כדאי להמתין או להמשיך להחזרה נוספת??? אשמח לתגובתכן

20/06/2014 | 18:26 | מאת: נועה

שלום שרית, קודם כל מצטערת מאד מאד לשמוע על השלילי. 3 שנות נסיונות זה לא פשוט בכלל. אני תמיד בעד החזרת עוברים קפואים, בעיקר בחודש בו צריך להמתין בכל מקרה לפני טיפול אקטיבי נוסף. שיהיה בהצלחה גדולה!

22/06/2014 | 14:30 | מאת: מטופל"שית

מקווים שהשהות שלך איתנו בדרך להצלחה תהיה קצרה ככל שניתן. אני אשמח לשמוע ממך קצת פרטים על הסיבה שבגינה אתם מטופלים ומה הפרוטוקול שעשיתם עד כה ... בהחזרה מוקפאים יש יתרונות וחסרונות השאלה היא כמובן יחסית לכל התהליך שאת עוברת. מסכימה עם נועה שזה עדיף על כלום בחודש שבו צריך להמתין ...השאלה מה הכיוון של הרופא שלך - מה הוא ממליץ לך לעשות ומה הסיבה?

22/06/2014 | 18:28 | מאת: שרית

הי, תודה על התיחסותך...:) אי פוריות בשל וריקוצל של בעלי, ספירת זרע נמוכה... לפני חודשיים עבר ניתוח לתיקון וריקוצל. כמו שכתבתי עשינו 5 הזרעות, שאיבה שבסופה היו 8 עוברים. החזרה של עובר אחד שלא נקלט... והרופא ממליץ על החזרה נוספת. האמת היא שאני ממש נישברתי כשקיבלתי את התשובה השלילית האחרונה... קשה לי וגם כל הסביבה שלי והמשפחה בהיריון... וכמובן שהזריקות והכדורים גרמו לנפיחות בבטן ויש שאלות האם אני בהיריון וכו'....מה שמקשה עוד יותר את ההתמודדות... מקווה לטוב לכוולנו.

11/06/2014 | 13:06 | מאת: luka

הי לכולם, אני קוראת את כל מה שכולכן כותבות כאן ומזדהה עם הרגשות שלכן, אני עברתי 11 טיפולי IVF כולם בשאיבה ללא מוקפאים. כן, זה אכן לא פשוט בכלל .... במהלך 3 השנים האלה אפשר להגיד שהייתי מאד אופטימית וחיובית, ואחרי כל כשלון הסתכלתי קדימה לטיפול הבא, ברוב המקרים היו לי הפריות טובות, עוברים טובים אבל מסיבה לא ברורה לא הייתה לי השתרשות, ב - 2 הטיפולים האחרונים הרגשתי אכזבה והיה לי ממש עצוב, אפילו קצת מייאש, למרות שאני לא רוצה לחשוב שלילי, זה פשוט השתלט עליי, אתן יודעות כל ההורמונים והרגשות שצפים, הכל מטורף ..... היום אני במצב מאד מבולבל, מתחילים לדבר איתי על פונדקאות אולי ולשקול אופציות נוספות, לא האמנתי שאגיע למצב כזה , זה נראה לי הזוי ולא קשור אליי , אני מרגישה חסרת אנרגיות ולא יודעת מה לעשות, יש מישהי שעברה מס' רב של טיפולים כושלים ? אני יודעת בראש שזה מקובל היום וזה ממש לא סוף העולם, אבל מבחינה רגשית ומנטלית מאד קשה לי עם זה , לא יודעת מה לעשות ... איך להמשיך מכאן , עוד לא התייעצתי עם הרופא שלי אבל רציתי לכתוב ולשמוע דעות נוספות .

22/06/2014 | 14:33 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה אלינו! בברכת שהות קצרה... 11 טיפולים כושלים זה בהחלט לא פשוט!!! ואני יכולה להבין מה הסיבה שהשתלט עליך העצב. שולחת חיבוק חם מרחוק ((())) ולו להקל במעט את מה שעובר עליך... גם לי היו שאיבות ללא מוקפאים כי האיכות היתה נמוכה - מה הסיבה שהמליצו לך על פונדקאות? אם בא לך לשתף אשמח לדעת בת כמה את? מה הסיבה שאת בטיפולים? האם היו הריונות בדרך במהלך השלוש שנים האלה...

01/07/2014 | 13:17 | מאת: לוקה

תודה על התגובה, מחמם את הלב מה שרשמת, בשיחה אחרונה שהייתה לי עם הרופא, הוא אמר שאפשר להמשיך בטיפולים וזה רק תלוי בי, הוא גם ציין שנשים במצבי פונות לתרומת ביצית, ולא לפונדקאות כמו שרשמתי בטעות. לא תיארתי לעצמי שאצטרך לחשוב על האופציה הזו, זה מאד קשה ואני עדיין לא יודעת מה לעשות, מצד אחד אני מרגישה שאני מסוגלת להמשיך ולנסות טיפולים , מצד שני זה לא ברימאג כ"כ הרבה טיפולים, כל ההורמונים וכל השאר ..... בקיצור, אני די מרגישה שאני הולכת לאיבוד ולא יודעת מה לעשות. לשאלתך, אני בת 40 והתחלתי IVF כי יש לי חצוצרות סתומות. לא היו לי הריונות בעבר, חוץ מטיפול אחד שהייתה בטה מאד נמוכה, אז זה לא נחשב..... האם את מכירה מקרים דומים לשלי, ומה איתך ? לא הבנתי, הצלחת בסוף ???

29/06/2014 | 17:10 | מאת: שירן

אבל במקביל תמשיכי לנסות.... מה שמפחיד זה לנסות עד כלות ולהוותר עם כלום. תלכי לעוד חוות דעת של רופא אחר ובנתיים תמשיכי לנסות ובמקביל לברר על התהליך ....תזכרי שכמו שכולנו רוצות את ההריון הכי קרוב לטבעי מה שחשוב זה שיהיה לך ילד בסופו של דבר חברה אומרת שזה שבחרה לקבל את עצת הרופאים ולאמץ לא אומר שהתייאשה רק שהיא מבטחת את האימהות שלה מקווה שהכל יתבדא וכרסך תתמלא.... דיהיה לך רק טוב.. לכולנו

11/06/2014 | 12:49 | מאת: רעות

שאלתי היא אם הרופא ראה במעקב זקיקים 2 ביציות שיבויצו, חודש ראשון בטיפול איקקלומין, מה הסיכוי להריון תאומים או בכלל להיקלט להריון?

12/06/2014 | 11:44 | מאת: קרן

רעות יקרה, שאלת את שאלת מיליון הדולר. יש כמובן סטטיסטיקות, שאינן זמינות לי כרגע ותלויות בהמון המון גורמים (בראש וראשונה הגיל שלך, הסיבה לטיפולים, מצב הזרע, החצוצרות, עובי הרירית, היריונות קודמים,וכו' וכו'), אבל כמו שיעידו כל הזוגות ה"לא מוסברים", בתחום הזה רב לפעמים הנסתר על הגלוי. מאחלת לך שזה היה הטיפול הקולע, אבל אם לא קחי נשימה עמוקה ותדעי שבסוף זה מצליח כמעט-כמעט לכולן. בהצלחה יקירתי!

12/06/2014 | 13:18 | מאת: רעות

אני קוראת על המון בנות שבטיפול ראשון באיקקלומין נכנסות להריון, אצלי ברוך ה לא הבעיה להיכנס אם כי הבעיה שהעובר לא מתפתח והדופק מפסיק בשבוע קטן, הייתי בהריון בינואר והדופק הפסיק בשבוע 8 ועברתי גרידה, כרגע הרופא רוצה להשיג הריון ואז לטפל בתמיכה בעובר, הרופא נתן לי סרופם (תחליף של איקקלומין) חודש שעבר וראה זקיק אחד גדול ואחד קטן אבל לא ניקלטתי, אז החודש הוא נתן לי איקקלומין והוא אמר שיש סיכוי לתאומים, אם יש לי שתי זקיקים גדולים שלדבריו שתיהם יבוייצו השאלה שלי מה הסטטיסטיקה שיהיה הריון כי אם יש שתיים זה לא סיכוי של 100% להיקלט להריון?? בנוסף אני לוקחת מסטיק תימני שאני יודעת שמגדיל מאוד סיכויים להיכנס להריון, פעם שעברה ניקלטתי באותו חודש שנטלתי מסטיק תימני.

14/06/2014 | 21:43 | מאת: קרן

כזכור, אנחנו לא פורום רפואי אלא פורום של תמיכה חברתית. יכולה רק לומר משנים של התעסקות בתחום הפוריות שככל שאת צעירה יותר והבעיה שלך קלה יותר (ובמקרה הזה אם אני מבינה נכון אין לך בעיית פוריות בכלל), הסיכויים להיריון מרובה עוברים כשיש כמה זקיקים גבוה יותר. ואגב, לא ברור לי אם את שואלת כי את רוצה היריון תאומים, אבל רק שתדעי שזאת לא התוצאה הרצויה של טיפולי פוריות, ואם את צעירה אני מציעה לך להסתפק בילד אחד בכל פעם ;-). לפחות עד כמה שזה בשליטה שלנו

10/06/2014 | 19:38 | מאת: טל

היי, עברתי בחודש שעבר IVF ראשון שלא צלח, וכשביקשתי לקבל התחייבות לטיפול נוסף, מאחר ואני אוטוטו בת 45, הסתבר שעליי להמתין לפחות 45 ימים לטיפול הבא, והונפק לי טופס 17 בתוקף ליום אחר לפני יום הולדת 45 . יש למישהי ידע האם ניתן לבקשת חריגות ? וממי בדיוק ? אני בסה"כ רוצה לממש רק עוד פעם אחת את הזכות שלי...

12/06/2014 | 11:42 | מאת: קרן

היי טל, מצטערת על העיכוב בתשובה. ההמתנה של 45 יום בין טיפול לטיפול במכבי אינה קשורה לגילך, אלא מגבלה שהם החליטו לאכוף לפני כשנה וחצי (בדיוק הייתי אז בטיפולים גם). זה מרגיז, אבל במקרה הספציפי שלך זה נראה לי לא מאוד משנה, כי בכל מקרה מגיע לך רק עוד טיפול אחד, ובשבילו הם הוציאו לך טופס 17. או שהבנתי לא נכון? בכל מקרה, שיהיה המון בהצלחה

10/06/2014 | 12:09 | מאת: מיטל

מחר יש לי חלבון עוברי אני ממד מפחדת מהבדיקה הזאת מקווה שהיא תעבור בשלום מיטל

11/06/2014 | 09:02 | מאת: נועה

בוקר טוב מיטל, מקווה שהתוצאות תהיינה משובחות... עברת כל כך הרבה עד עכשיו, הבדיקה הזו קטנה עלייך. בהצלחה גדולה! &&&&&&&&&&

שלום לכולן שמי רחל ואני חווה אי-פריון במשך 5 שנים. מתוך כך ומתוך הותי סטודנטית לפסיכולוגיה בחרתי בנושא:"צמיחה אישית בעקבות אי-פריון" כנושא המחקר לקראת קבלת תואר בוגר. מטרת המחקר היא להדגיש את ההיבטים החיוביים שבהתמודדות עם אי-פריון וכן משתנים נוספים העשויים להעצים את יכולת ההתמודדות בקרב נשים יהודיות ישראליות החוות כעת אי-פוריות ראשונית/משנית במשך לפחות שנתיים, כאשר משך השמן שחלף מאז קבלת האבחנה הרפואית הראשונית הינו שנה לפחות ממועד זה. המחקר אנונימי לחלוטין וערוך לצורך כך בתוכנת ה-google docs כמו כן עבר המחקר את אישורה של וועדת האתיקה של האוניברסיטה הפתוחה. חסרות לי משתתפות אחרונותף אשמח אם כל אחת נוספת! להלן קישור למחקר: https://docs.google.com/forms/d/1gxKzq73NT-UTy0Qh6YcXSeOaloZEhxw3OcZl1QgiZIw/viewform ניתן גם למצוא את הקישור בפיסבוק תחת שם דף" מחקר התמודדות עם אי פריון". תודה מראש ובשורות טובות לכולנו, רחל

09/06/2014 | 21:47 | מאת: מטופל"שית

03/06/2014 | 07:24 | מאת: דליה

מה סתומרת הכמות של בדיקת בטא 720 האם יש סכוי להריון עם תאומים

05/06/2014 | 18:56 | מאת: מטופל"שית

שיהיה הריון קל ומשעמם. לגבי הערכים של הבטא יש אין ככ חוקים. יש באמת הנחה שאם הבטא גבוהה אז זה הריון מרובה עוברים... באיזה יום נערכה הבדיקה? אצלי אני יכולה להגיד לך שהיתה בטא 460 וגיליתי אחרי שבוע הריון שלישייה ;-)

01/06/2014 | 14:31 | מאת: סנדי

מישהי מכירה רופא פוריות מומלץ שעושה הזרעות אני ובעלי הלכנו לאריה ברקוביץ דרך קופת חולים לאומית בהתחלה הוא היה בסדר עכשיו הוא אומר שהוא לא עושה הזרעות אחרי שכבר עשינו אצלו אם אתם מכירים דרך קופת חולים לאומית רופא בתחום הזה או פרטי אשמח לקבל מידע תודה ושבוע טוב

08/06/2014 | 21:53 | מאת: נורית

שלום לך. אחרי באמות טלאות רבות ובירורים אינספור וחוסר הצלחה ושאלות החלטתי לטםל באופן פרטי. עשיתי ביטוח פרטי וקיבלתי את מרבית ההחזרים דרך ביטוח דקלה. סלחה על כל הבלבלה שלי אבל קחי בחשבון שרופא פרטי גם נותן יחס חם יותר, אבל שלא תחשבי שאת קונה אותו רק לעצמך אבל רופא פרטמ בהחלט מקדיש לך יותר. אני הייתי אצל זיידמן שהיה מדהים מקצוען רגיש וטוב לב. אני יודעת שהמדיניוות של האתר היא לא להמליץ על רופא זה או אחר אבל אני ממש מעריצה שלו! גם כאישיות וגם כרופא מקצוען. לסיכום חשוב מאוד שיהיה לך חיבור ובטחון ברופא שלך.

15/06/2014 | 05:01 | מאת: שרי

ד"ר מיכה באום- מומלץ בחום!!!!! מקצועי עם נשמה טובה!!!! אני מטופלת אצלו תקופה ארוכה ומאד מרוצה!!!

29/05/2014 | 17:04 | מאת: קרני

מישהי יודעת מה הנחיות אחרי החזרה כמה ימים אסור להרים ולהתאמץ

29/05/2014 | 18:35 | מאת: קרן

אבל רוב הרופאים כיום טוענים שאין שום יתרון במנוחה אחרי החזרה מבחינת שיעורי הקליטה. הרופאה שלי מהמיעוט שדוגל במנוחה "כמה שיותר" לדבריה, ביומיים-שלושה שאחרי. יכולה להגיד לך שהיו מחזורים שבהם נחתי ממש, כאלה שבהם קצת נחתי וכאלה שבכלל בכלל לא (והתרוצצתי אחרי ילד בן שנה וחצי), ולא ראיתי הבדל מבחינת הקליטה. אני מבינה מהשאלה שאת אחרי החזרה? שיהיה המון בהצלחה! מחזיקה לך אצבעות

05/06/2014 | 19:00 | מאת: מטופל"שית

איך הרופא שלי אמר זכה לא הזמן לנקות לפסח ;-) קצת תרופות סבתא - מלא מים, לאכול סלק ולהתנהג כאילו את בהריון ;-) בהצלחה! מחכות לעדכונים

15/06/2014 | 05:03 | מאת: שרי

לי אמר שבוע.... בהצלחה ובשורות טובות

27/05/2014 | 16:22 | מאת: אחת

היי בנות, חדשה כאן, חדשה גם בעניין הטיפולים. אני אחרי הזרעה ראשונה (שבוע), מרגישה מיליון ואחד תחושות - פיזיות ונפשיות כאחד. אני קצת מרגישה תחושות של היריון (לפי מה שחברות מספרות, כמובן לא מניסיון אישי) - נפיחות בבטן (כאילו השמנתי 3 קילו! ונראה כאילו רואים בטן גם כלפי חוץ), כאבים בבטן תחתונה, חולשה וקצת בחילות. נורמלי? תודה לכן שאתן פה. זה עוזר...

05/06/2014 | 19:04 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה לסירה שלנו... כאן נעים וחמים. מאחלת לך שהייה קצרה במחוזות טיפולי הפריון. מה שאת מרגישה נורמאלי לחלוטין... אומנם כל אחת מקבלת את זה אחרת אבל התופעות שאת מתארת בהחלט נורמאליות. כל מה שיש זה לקחת נשימה עמוקה! לא להניח הנחות! לא להישאב למחשבות של אם כן ואם לא ופשוט לנסות לקבל ולהכיל כמה שיותר... בהצלחה! מחכים לעדכונים

07/06/2014 | 13:09 | מאת: אחת

היי מטופל"שית, אני חושבת שהעצה של "לא להישאב למחשבות של יום כן-יום לא" היא הכי חשובה, וגם הכי קשה לביצוע... אני במתח, אפילו לא יודעת מה רוצה שתהיה התוצאה כדי להתמודד עם התחושות שלי. מבטיחה לעדכן...

20/05/2014 | 10:57 | מאת: מיטל

מה נשמע ? הכל בסדר? אצלי הכל בסדר עשיתי שקיפות עורפית הבדיקה יצאה בסדר גמור אתמול עשיתי סקירה מוקדמת וראו את כל האיברים של העובר הכל מצוין אצלו והרופא היה ממש נחמד וסבלני ועבר איבר איבר אצל העובר היה ממש יסודי וגילה לנו שזה בן ולא בת שזה דיי שימח את בעלי ואני ויתרתי על הרעיון שזו בת אולי פעם הבאה זו תהייה בת ולמרות מה שאמרו לי בנתיים לא עליתי הרבה במשקל ולא הקאתי אפילו פעם אחת מה שכן יש לי מלא גלי חום חוץ מזה הכל בסדר

21/05/2014 | 09:08 | מאת: נועה

תודה על העדכונים, מאד מחמם את הלב, שמחה בשבילכם!! שיהיה המשך רגוע, נעים, בריא ויסתיים במועדו בידיים מלאות :-)

19/05/2014 | 11:07 | מאת: אפרת

היי בנות אני אמנם חדשה כאן אבל ותיקה בסבב הנסיונות שלי 5 שנים נסיונות ללא הצלחה הריון אחד טבעי שהסתיים בהפלה הריון ivf מחוץ לרחם כבר חצי שנה אני בהפסקה מכל הטיפולים מאוד רוצה לחזור אך חוששת מאוד בגלל ההריון מחוץ לרחם שעברתי(טראומה קלה)הייתי שמחה לשמוע את דעתכן ולקבל קצת תמיכה אין לי כבר אם מי להתייעץ

21/05/2014 | 09:13 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו, מאחלת לך שהדרך תתקצר במהרה! נשמח אם תפרטי לנו קצת מה הסיבה לקשיים בפריון ובת כמה את. זה יכול לתת קצת תמונה ורעיונות איך לעזור. יש לנו הרבה בנות בפורום שעבור הריון מחוץ לרחם והצליחו לאחר מכן להרות וללדת ילדים בריאים ונפלאים. 5 שנים זה לא פשוט בכלל... האם את מרוצה מהרופא שמלוה אותך? נשמח להיות לך כתף :-) יום מקסים

21/05/2014 | 10:09 | מאת: אפרת

אני בת 31 נשואה אנחנו נקראים אי פריון על רקע לא מוסבר .. כל הבדיקות תקינות גם שלי ושל בעלי אני מטופלת בבית חולים ציבורי(תל השומר) ואין רופא קבוע

21/05/2014 | 10:17 | מאת: מטופל"שית

אם הבנתי ממך נכון את 5 שנים מטופלת פריון בבי"ח ציבורי? האם יש רופא קבוע שמטפל בך או עובר על הנתונים שלך בין פרוטוקול לפרוטוקול? הסיבה שאני שואלת היא כי ישנה חשיבות מאד גבוהה לבחינת התהליך - מה גורם לך לגירוי טוב, מה הפרוטוקול שהכניס אותך להריון וכדומה... גם אני מה'לא מוסברים' ובאמת שבחילת הדרך הכל היה ניסוי ותהיה ועברתי קצת רופאים עד שהחלטתי לקחת את עצמי לרופא אחד שיוכל לתת ל'מקרה' שלי יחס אישי. זה לא חייב להיות רופא פרטי אבל כן חשוב שיהיה רופא מטפל. מעבר לכך - אני מכירה חברה מהפורום שלנו שהיה לה הריון מחוץ לרחם ואף עשו לה כריתה של אחת החצוצרות ולאחר מכן היא נקלטה להריון עם תאומות ב IVF וממש לאחרונה בפלאי הטבע היא אף נקלטה טבעי להריון נוסף :) אז קצת אמונה והכל בסוף יסתדר. נשמח שתישארי איתנו

17/05/2014 | 19:08 | מאת: תמר

שלום לכן בנות יקרות,אני מאוד עצובה היום.בדיוק לפני שנה דופק העובר היקר שלי פסק.עברתי הפלה קשה מאוד... אחר כך ניתוח.מגיל 41 אני בטיפולים. כבר שנתיים....אין חיים.גם כשבא האושר הוא נלקח.היום אני בת 43.אין לי בעיה לפנות לתרומת ביצית .גם אם זה השלמתי. הבעיה הגדולה שלי שאני צריכה תמיכה הורמונלית בשבועות הראשונים כדי שהעובר ישתרש.זה קרה בשנה האחרונה.אולי הגיל. ניסיתי הכל.פיתחתי תגובות אלרגיות קשות עד כדי קוצר נשימה והפרעות בלב. הייתי רגל אחת בעולם הבא. לא תפקדתי.ממש כך.הארוע הטרגי ששמענו עליו בחדשות לא זר לי .הרופאים והתיעצתי עם כמה הציעו לי תמיכה הורמונלית מסוג שונה בזריקות. בנות יקרות אני מפחדת,מפחדת מהתגובה של הגוף שהוא יקרוס שוב ויצא מאיזון.והכמיהה לילד-אוי הכמיהה לילד.לריח שלו לחיבוק שלו.כמה אני אוהבת ילדים.בחיים לא האמנתי שזה יהיה מצבי.אפילו חדר בדירתי הוקצה למטרה זו. והחדר שומם וריק.והלב שבור.וזר לא יבין זאת.גם לא משפחה. אולי רק אתן בנות יקרות שעוברות את המסע הכבד הזה. האם כדאי להפסיקו ולא לסכן את החיים עם עוד הורמונים. האם כדאי להכיר בן זוג ולפנות לפונדקאות-שמישהי חזקה ובריאה תהרה במקומי כמובן בצורה מסודרת בתשלום .צה עושים איך ממשיכים?מה שהחזיק אותי כל פעם זה טחפול חגש והתקוה שיצליח אבל עכשיו הגוף חולה מההרמונים שלקחתי ומפחיד אןתי לנסות שוב משהו מסוג אחר-עד כה ניסיתי כמעט הכל מזריקות כדורים נרות.האם כדאי להסתכן בעוד נסיון?גם הרופאים לא יודעים איך הגוף יגיב?ומאידך,ואיזה שמחת חיים יש עם החור הזה שאין לי ילד לחבוק משלי. יותר מאשמח לתגובה שלכם.

21/05/2014 | 09:18 | מאת: נועה

ברוכה הבאה אלינו. כואב לשמוע מה את עוברת ועברת. את שואלת שאלות מאד לא פשוטות, ועם כל הרצון לעזור, יש לי תחושה שרק את תוכלי לתת את התשובה עליהן. לא נוכל לומר לך אם כדאי לך לעשות עוד טיפול ולסכן את עצמך. האם לחכות למצוא בן זוג או לא, זו גם שאלה שאת צריכה לענות עליה... בעיני זה מצויין שאת מעלה את כל השאלות והקשיים על כתב. זו תחילת הדרך לניקוי הנפש והכאבים... ממליצה לך מאד לחפש תמיכה אם מקופת החולים, או רפואה אלטרנטיבית, אולי קבוצת תמיכה. הקשיים שאת מתמודדת איתם לא קלים בכלל. נשמח להיות לעזר בהקשבה, בחיבוק (גם אם וירטואלי) ובחשיבה משותפת. שולחת לך (((((((חיבוק))))))) להמשך הדרך!

21/05/2014 | 10:22 | מאת: מטופל"שית

שולחת לך חיבוק ענק (((()))) לצערי כמו שנועה אמרה - אין לי תשובה נחרצת. אני ככ מבינה את הרצון והכמיהה לחיבוק הזה, לילד הקטן הזה שיביא איתו ככ הרבה אור לעולם ומצד אחד בא לי לצעוק - תילחמי! ומצד שני - מה שווה כל המלחמה הזאת אם בסוף היא תפגע בך? לשמחתנו היום יש המון אופציות וצריך לראות אם יש משהו חלופי שיכול להוות פתרון - אולי לחבור להומו וביחד להביא עם אם פונדקאית, אולי מינון מוקפד יותר של גירוי ... תשמרי על עצמך! זה הכי חשוב.

21/05/2014 | 14:56 | מאת: תמר

תודה על המילות החמות שלכן.אי אפשר לתאר במילים את המאמץ הפיזי הנפשי אפילו הכספי,את הקלסרים מפוצצי הבדיקות את השנה וחצי האחרונות שבהן חייתי בקופח ובבית חולים וכמה היה קשה....וכמה ניסיתי....וכמה רציתי....ואיך כל פעם הלב שלי מתכווץ דמעות יוצאות מעיני על כל עגלה וחיוך של ילד.עכשיו שאני מבינה שעלי לעצור אז הכאב מנסר את הלב שבעתיים.כי מכל טיפול קמתי עם תקוה שהנה הטיפול הבא יצליח.ורק היום מישהו זרק לי הערה את רואה החיים נוסעים אלה כבר הקימ משפחה,ההיא ילדה להוא נולד בן.לכי תספרי מה שעברת,מה שנלחמתי עד הטיפה האחרונה עד שבקושי נשמתי פיזית מכל הטיפול ההורמונלי.ואיך הגוף הרוס עכשיו. ואני יודעת בנות יקרות על אופציה של אימוץ אך מדינות חבר העמים ורוסיה סגרו את שעריהן לא מזמן ליחידניות.ואופציה של ברזיל לא ראלית עבורי.. ואיך אני היתי רוצה פונדקאית.אבל החוק הארור טרם אושר ליחידניות בכנסת.ואין לי בעיה להביא עם גבר וגם עם הומו.אבל איזה גבר ירצה להשקיע יחד איתי כמאתים וחמישים אלף שח ואולי יותר לפונדקאות אם יש לו אופציה לקבל אשה צעירה ובריאה שתהרה בעצמה? האם נולדהגבר שיאהב כל כך ויסכים לצאת עימי למסע פונדקאות?אולי כן.טרם מצאתי אותו...כמה אתן מקסימות במילות עידוד.אני שולחת הצלחה לכל אחת ואחת מכן.ככ ניסיתי והגורל רצה אחרת.

01/06/2014 | 14:36 | מאת: סנדי

נסי טיפול IVM זה דומה ל IVF ללא הורמונים המטפלת שלי ברפואה אלטרנטיבית שהיא גם מטפלת בתחום הפוריות סיפרה לי על זה תוכלי לקרוא באינטרנט בקופת חולים לא יתנו לך מידע בקלות על זה מכיוון שה IVF יותר יקר שווה לנסות

17/05/2014 | 16:23 | מאת: שלומית

אני בת 36.5, מעונינת בהקפאת ביציות. האם למישהי יש נסיון עם התהליך ויכולה לחלוק מה חשוב לברר לפני, לגבי הרופא והמעבדה, ולגבי כל נושא אחר שעשוי להיות חשוב? קבעתי תור עם ד"ר זיידמן, האם מישהי יכולה להמליץ עליו או על רופא אחר (נתנו לי תור רק לעוד 3 חודשים!)?

21/05/2014 | 09:20 | מאת: נועה

בוקר טוב שלומית. ממה שאני יודעת, התהליך של הקפאת ביציות לא מפותח כמו טיפולי פריון אחרים. מדובר עדיין בהליך יחסית צעיר. אחוזי ההצלחה של הקפאת ביציות עדיין די נמוכים בהשוואה לטיפולים כמו IVF. בד"כ ממליצים על הליך כזה לנשים שעוברות טיפולים רפואיים שעלולים לסכן את השחלות שלהן. (כמו כימותרפיה...) להתייעץ עם פרופ' זיידמן זה מצויין, יהיו לו יותר תשובות בשבילך ממה שלנו יש. בהצלחה!

21/05/2014 | 10:25 | מאת: מטופל"שית

יש לי חברה שגם התחילה את התהליך להקפאת ביציות. ממה שהיה אצלה היא עברה בדיקת דם ואז הבינו שהרזרבה השחלתית נמוכה והמליצו על הקפאת עוברים ולא רק ביציות (שאחוזי ההישרדות שלהם גבוהים יותר )לאחר מכן כשהבינו שהגוף שלה לא ככ מגיב להורמונים כבר המליצו לה להיכנס להריון עכשיו ולא להמתין... נראה לי שיש הרבה שאלות שתצטרכי עוד לשאול :) בהצלחה!

שלום לכולן, שמי רחל ליברמן ואני חווה אי-פריון במשך כ-5 שנים. מתוך כך ומתוך היותי סטודנטית לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, בחרתי בנושא "צמיחה אישית" בעקבות אי-פריון כנושא המחקר במסגרת הדרישות למחקר אמפירי עם סיום הלימודים (המחקר נעשה עם סטודנטית נוספת). מטרת המחקר היא להדגיש את ההיבטים החיוביים שבהתמודדות אם אי-פריון וכן משתנים נוספים העשויים להעצים את יכולת ההתמודדות עם אי-פריון. המחקר מיועד לנשים יהודיות, ישראליות (או נשים החיות בישראל במשך כ-20 שנה) החוות כעת אי-פוריות ראשונית/משנית במשך שלוש שנים לפחות, כאשר משך הזמן שחלף מקבלת האבחנה הרפואית הראשונית על אי-פריון הנו שנה לפחות ממועד זה. המחקר הוכן בתוכנת ה-Google docs במטרה להבטיח אנונימיות מוחלטת, אין לחוקרות שום דרך לזהות את הנבדקת, השאלון חודרני במידה מעטה ביותר (כפי שתיווכחו) ומעבר לכך כמעט ולא מתייחס לאי-הפריון. כמו כן עבר המחקר את אישורה של וועדת האתיקה של האוניברסיטה הפתוחה. פרטים נוספים על המחקר וכן הנחיות מצויות בלינק המצורף. נודה לך מאוד באם תוכלי למלאות את השאלון וכן להפיצו הלאה. קישור לשאלון: https://docs.google.com/forms/d/1gxKzq73NT-UTy0Qh6YcXSeOaloZEhxw3OcZl1QgiZIw/viewform ניתן גם למצוא את הקישור בפייסבוק תחת שם דף" מחקר התמודדות עם אי פריון" תודה מראש ובשורות טובות לכולנו, רחל

19/05/2014 | 17:13 | מאת: קרן

אני יודעת שייתכן שכבר מאוחר לשנות את הגדרות המחקר, אבל אם זה אפשרי הייתי מציעה "להגמיש" את הקריטריונים. קבעת לעצמך משימה מאוד קשה למצוא כל כך הרבה נשים עם התנאים הספציפיים האלה. אני לא הייתי מתאימה לך בשום שלב, ולדעתי גם לא שתי מנהלות הפורום האחרות, לדוגמה. בכל מקרה, אני מקווה שאת מחפשת נשים גם בפורומים אחרים, ומאחלת לך הרבה הצלחה, גם במחקר ובעיקר בטיפולים

אבל היום כבר בהיריון / אמהות?

12/05/2014 | 22:41 | מאת: מירי

היי לכולן, חודש שעבר כתבתי פה שעשית בדיקת בטא אחרי הזרעה ראשונה והיא יצאה קטנה משבע, החודש ( לפני יומיים) ערכתי הזרעה שנייה ( לאחר אוביטרל ואיקוקלמין ביום ה 13 למחזור) צוואר הרחם היה סגור והרופא השתמש במכשור שעזר לגישה, הוא אמר שבעקבות כך יכול להיות דימום קל כיממה, אני כבר יומיים עם הפרשות חומות, האם שמעתם על מקרים כאלו, שכחתי לשאול האם זה לא פוגע בהזרעה עצמה ובביוץ היות ויש הפרשות וכן התרחש ביוץ בימין הללו בגלל הזריקה? תודה מראש ולילה טוב מירי

13/05/2014 | 07:02 | מאת: מטופל"שית

האמת שלא נתקלתי בזה המהלך הטיפולים שלי, יחד עם זאת אני משערת שאם זה היה משהו שפוגע הרופא היה מעדכן אותך. משהו חשוב שאני למדתי זה שאין חוקים! שמעתי על בנות שנקלטו פעם ראשונה עם אחוזי סבירות נמוכים ושמעתי על בנות שמנסות שנים ולא עולים על בעיה! תנסי להתמקד בחיובי... תאמיני... תקווי... זה כל מה שיש לנו ;-) בהצלחה!

13/05/2014 | 14:20 | מאת: מירי

12/05/2014 | 22:11 | מאת: סמדר

שמעתן על כאלה? אני אמורה לעבור ניתוח הסרת חצוצרות ותוהה אם יש בכלל טעם לנסות החזרות לפני הניתוח. תודה

12/05/2014 | 23:30 | מאת: דניאלה

לי יש נוזלים בחצוצרה אחת, היו לי הפלות שלא ברור אם יש קשר ביניהן לבין הנוזלים. חודש אחד לפני שהייתי אמורה לעבור ניתוח להסרת החצוצרה, עשיתי עוד Ivf ונכנסתי להריון. עקרונית העוברים מוחזרים לרחם אז לא אמיורה להיות השפעה של הנוזלים, אם כי יש מחקרים שטוענים שחלק מהנוזלים עלולים לדלוף לחלל הרחם ולכן זה משפיע. הייתי מנסה נותנת צאנס לפני הניתוח, מצד שני אם את סומכת על הרופא שלך, אני בטוחה שלא היו ממליצים לך על ניתוח שלא לצורך. בהצלחה

13/05/2014 | 07:04 | מאת: מטופל"שית

האם עברת החודש פרוטוקול עם תמיכה הורמונאלית? או שזה החזרה על בסיס טבעי?

12/05/2014 | 13:30 | מאת: מירב

הי בנות יש לי 2 בנים מושלמים אני מתכננת היריון נוסף ומאוד מאוד רוצה בת שמעתי על כל מיני שיטות חלקן הזויות וחלקן פחות אבל מה שתפס לי את העין זאת השיטה של מיכל נעים היא אומרת שהיא יכולה לקבוע את מין הילוד על פי מחזוריות בגוף האישה האם מישהי שמעה ? מכירה? ניסתה ? מצרפת לינק שתוכלו לראות ולתת לי חוות דעת ממש זקוקה להן :) http://www.girlorboy4u.com/

13/05/2014 | 07:06 | מאת: מטופל"שית

יקירה - אני חושבת שטעית בפורום :-) הפורום שלנו הוא פורום תמיכה לנשים עם בעיות פריון שמנסות להיכנס להריון וישמחו אם זה יהיה בן או בת. בכל מקרה שיהיה בהצלחה!

11/05/2014 | 18:58 | מאת: דניאלה

הי חברות חדשות וותיקות, חלקכן אולי זוכרות אותי מסבב הטיפולים הקודם שלי, שהסתיים בתינוקת חמודה אחרי 6 הפלות :) שנה וחצי אחרי, התחלתי שוב ללא הזרעות, מיד Ivf, עם אותו רופא שאני סומכת עליו מאוד, אבל משהו אחד השתנה ורציתי לשאול מה דעתכן. אני מרגישה שבגלל שהרופא יותר לחוץ עכשיו בזמן (הוא עבר לבית חולים אחר ויש לו בערך פי שתיים מטופלות) הוא מסדר את הלוז שלו ככה שיהיו כמה שיותר מטופלות ביחד. זה בולט לי במיוחד במועד החזרת העוברים. בטיפולים הקודמים, תמיד היו מודיעים לי כמה הפריות היו ורק לאחר יום-יומיים קובעים את מועד ההחזרה, בהתאם להתפתחות העוברים והחלטת הרופא, לחכות לבלסטוציסט, לעשות החזרה כפולה וכן הלאה. הפעם זה ממש שונה, מודיעים לי כמה הפריות היו וגם באיזה יום לבוא. זה מטריד אותי. האם זה אומר לדעכתן משהו על איכות העוברים? הרי איך אפשר לדעת מראש, פחות מ-24 שעות לאחר השאיבה, מה יהיה מצב העוברים? הפעם למשל אמרו לי לבוא ביום הרביעי, שזה קצת לא לכאן ולא לכאן... ברור לי שהרופא רוצה בטובתי, אין לי ספק בזה וברור לי שבכל מקרה העוברים מתפתחים ברחם (אם הם מתפתחים) וזה בכל זאת מטריד אותי קצת. מה דעתכן?

12/05/2014 | 22:01 | מאת: קרן

אני לא יודעת מה המשמעות של החזרה ביום הרביעי ומציעה לשאול את הרופא, אבל בגדול מועד ההחזרה תלוי מאוד גם במספר ההפריות, בגיל ובהיסטוריה שלך, האם העוברים בעבר שרדו לשלב הבלסטוציסטים, שרדו להקפאה וכו'. במקרה שלי, לדוגמה, בסבבים שבהם רצו להחזיר רק את העוברים הטובים ביותר ההחזרות נקבעו ליום השלישי שאחרי השאיבה, כדי לראות את ההתפתחות במעבדה ולהחליט את מי להחזיר, ואילו בשלב שבו הרופאה החליטה שנחזיר את כל מה שיש, ההחזרות עברו ליום השני אחרי השאיבה, בהנחה שהרחם הוא המקום הטוב ביותר בשביל העוברים. (לשלב הבלסטוציסטים לא חיכינו אף פעם ונדמה לי שזה לא מקובל בגילי). יש גם שיקול פרקטי שלא עושים החזרות בשבת, לפחות באסותא רמת החי"ל, אז כשהיו שאיבות ביום חמישי ההחזרות נקבעו לי מראש ליום ראשון. ואגב, במקרה אלה היו שני הסבבים המנצחים שלי :-) אבל תמיד תמיד כדאי לשאול את הרופא מה השיקולים שלו, כי כל מה שנאמר כאן יהיה רק בגדר ניחוש.

15/05/2014 | 09:59 | מאת: דניאלה

כמו שקרן כתבה, יש כל מיני שיקולים ואיכשהו הם נעלמים במקרה הזה ופשוט אומרים לי מתי לבוא, בלי להתייחס לטיפולים קודמים, איכות העוברים וכו. זה מה שמטריד בעיני. אבל החלטתי לשחרר את זה, אני סומכת על הרופא שלי ובסופו של דבר העוברים ברחם עכשיו, אז אני מתעסקת בלדמיין אותם נתפסים חזק חזק ולא מרפים, בלי לחשוב על באיזה יום הם הוכנסו ;) אגב, שאבו 4 ביציות והודיעו לי שהיו 3 הפריות וכשהגעתי להחזרה היו פתאום 4 עוברים. קרה לכן פעם?...

13/05/2014 | 07:10 | מאת: מטופל"שית

מסכימה עם קרן... סהכ ההחזרות מתבצעות בין יומיים ל 4 אחרי השאיבה. אולי הוא משריין מראש אולם אם היה משהו שונה בהתפתחות היה דוחה / מקדים... מה שאת צריכה לשאול את עצמך זה אם את סומכת עליו ומרגישה שהוא נותן לך ולפרוטוקול הטיפול שלך את מלוא תשומת הלב... אם התשובה היא כן. אז היי רגועה ;-) בהצלחה!!! מחכות לעדכונים

10/05/2014 | 19:03 | מאת: קרני

אני רוצה לעשות פרוטוקול ללא הורמונים והרופא המליץ על פרוטוקול חצי טבעי שנותנים לזקיק לגדול ואז מוסיפים הורמונים מישהי עשתה כזה דבר ?וכמה הורמונים קיבלה ומאיזה יום

10/05/2014 | 22:33 | מאת: בלינקי

היי קרני, אני עברתי פרוטוקול כזה אבל אני ממש לא חושבת שזה לעניין להגיד לך כמה הורמונים קיבלתי ומאיזה יום מכיוון שזה כל כך אישי..כל אחת והגוף שלה ואיך שהוא מגיב וכל רופא עם הדרך עבודה שלו..יכולה להגיד שזו עוד דרך/שיטה...בהצלחה רבה:-)

11/05/2014 | 20:58 | מאת: קרן

לא אני, אבל חברה טובה מאוד שלי, שהגוף שלה הגיב רע להורמונים עד כדי כך שהרופא רמז לה שאולי תזדקק לתרומת ביצית, עשתה כמה מחזורים כאלה, שבהם קיבלה מינון הורמונים נמוך יחסית (מנופור וצטרוטייד) במשך כמה ימים עד לביוץ. מהטיפול האחרון הזה יש לה היום - לא להאמין - תאומים מתוקים להפליא. שיהיה המון בהצלחה

09/05/2014 | 17:56 | מאת: עידית

ממליצה בחום על ג"ר מנור רון.רופא מקצועי ובעל אישיות אנושית ביותר.זמין תמיד בפלאפון ופשוט דוגמא לרופא שבאמת אנושי ומתייחס בכבוד למטופלות שלו. לעומת זאת לא ממליצה על ד"ר קלריס נהרי ברעננה. רופאה מזעזעת ומשפילה שמנתקת טלפונים,לא תומכת ואף משפילה את המטופלות.לי אישית צעקה שהסיכויים שלי להיכנס להריון הם אפסיים ופשוט עשתה לי אם היד אפס עגול ! בושה לרופאים שמייצגים אתיקה שכזאת.לא ללכת אלייה בשום אופן!!!

09/05/2014 | 17:57 | מאת: עידית

מי שרוצה להתייעץ איתי מוזמן אני כבר מומחית לפוריות): אשמח לעזור לנשים פה

09/05/2014 | 20:44 | מאת: מטופל"שית

אני מצטערת שזו היתה חוויה שלך. בתחום הזה לצערי לא כל הרופאים מספיק רגישים וחלקם רצים על אוטומט ושוכחים שיש נפש מאחורי התהליך. יחד עם זאת המדיניות שלנו היא לא לתת המלצה על רופא כזה או אחר, הרבה פעמים אנחנו מגלים שמה שאנחנו חיפשנו אצל רופא מסויים לא מתאים למישהי אחרת. יש את זאת שרוצה לשמוע ברמה מקצועית נתונים סטטיסטיים ויש את זאת שצריכה יד מלטפת... אני שמחה שמצאת את הרופא שמתאים לך ומאחלת לך המון הצלחה!

09/05/2014 | 17:05 | מאת: מיטל

היה לי ויכוח עם בעלי בנושא האם צריך רכב בהריון אני טוענת שזה ממש עוזר וממש אותה אוטו והוא ממש מתנגד מה אתם חושבות

09/05/2014 | 20:46 | מאת: מטופל"שית

אני משערת שרכב תמיד מקל, השאלה אם צריך... איפה העבודה, האם את מתניידת האוטובוסים הרבה, איפה יהיה בעה המסגרת של הילד/ה.... זה באמת תלוי בהרבה שאלות :-) ושאלה יהיה הוויכוחים שלכם :-)

שלום לכולן, שמי רחל ואני חווה אי-פרויות ראשונית במשך כ-5 שנים, עברנו תקופות לא קלות בכל המישורים, אך החלטתי לא להשבר ולהתמודד וכן לעזור לנשים אחרות להתמודד ולצמוח מחווית אי-הפריון וזאת באמצעות מחקר שאני עורכת עם סטודנטית נוספת במסגרת סיום לימודי לתואר ראשון בפסיכולוגיה. מטרת המחקר להדגיש את ההיבטים החיוביים שבהתמודדות אם אי-פריון וכן משתנים נוספים העשויים להעצים את יכולת ההתמודדות עם אי-פריון. המחקר מיועד לנשים ישראליות (או נשים החיות בישראל במשך כ-20 שנה) החוות כעת אי-פוריות ראשונית/משנית במשך שלוש שנים לפחות. המחקר הוכן בתוכנת ה-Google docs במטרה להבטיח אנונימיות מוחלטת, אין לחוקרות שום דרך לזהות את הנבדקת, השאלון חודרני במידה מעטה ביותר (כפי שתיווכחו) ומעבר לכך כמעט ולא מתייחס לאי-הפריון. כמו כן עבר המחקר אישור של וועדת האתיקה של האוניברסיטה הפתוחה. פרטים נוספים על המחקר וכן הנחיות מצויות בלינק המצורף. נודה לך מאוד באם תוכלי למלאות את השאלון וכן להפיצו הלאה. קישור לשאלון: https://docs.google.com/forms/d/1gxKzq73NT-UTy0Qh6YcXSeOaloZEhxw3OcZl1QgiZIw/viewform תודה מראש ובשורות טובות לכולנו, ברטה ורחל

06/05/2014 | 15:45 | מאת: נועה

וחג שמח

28/04/2014 | 13:06 | מאת: לחוצהr

שלום לכולם, אני עם סיפור של הפלו חוזרו עקב מחיצה ברח וקרישיות דם, כמה זמן הכי מוקדם מיום הביוץ ניתן לוודא הריון?

06/05/2014 | 15:46 | מאת: נועה

חג שמח בדיקת הריון שתתן תוצאות אמת צריך לעשות לפחות 14 יום מיום הביוץ (אם אכן את יודעת בוודאות את היום המדוייק), ועדיף ע"י בדיקת דם ולא בדיקה ביתית. בהצלחה!

26/04/2014 | 15:28 | מאת: שי לי

שלום לכולן אני בדרכי לעבור הזרעות ממש קרבה למטרה עשיתי את כל הבדיקות ודרכי לשם התקצרה ואני די קרובה להתחיל הזרעות ... אבל ישלי בעיה אני בותלה לא שכבתי עם גברים אני לסבית שאוהבת ונמשכת רק לנשים ועניין החדירה אצלי לא היה אהוד.בכלל אפשר.להגיד האם מישהי חוותה את אותו הדבר שהיתה אמורה לעשות הזרעות והיא בתולה ?? אני חייבת עזרה;( מה אוכל לעשות כדי לא להרגיש? האם יש חומר/זריקה/ משחה שיכולה להרדים לי את האזור כאשר אני עןברת את הטיפול?? אני אשמח לעזרה :( תודה רבה מאד לכולכן !!

27/04/2014 | 12:35 | מאת: מטופל"שית

אני מבינה לגמרי את החששות שלך, יחד עם זאת חייבת להרגיע אותך ולומר לך שהזרעה היא תהליך יחסית פשוט ולא מכאיב והאמת הוא די רחוק מלהידמות ל'חדירה'. מדובר על צינורית דקה (יותר דקה מקשית שתיה) שנכנסת לנרתיק (בקושי מרגישים אותה) ... האמיני לי שהבדיקה שעושים בדר"כ אצל רופא נשים עם המכשיר שפותח את השפתיים התחתונות פחות נעימה :) שיהיה המון המון בהצלחה!!!

27/04/2014 | 22:11 | מאת: שי לי

הצלחת לעודד אותי באמת ... :))

03/05/2014 | 19:20 | מאת: מטופל"שית

25/04/2014 | 16:03 | מאת: נורית

בסופו של דבר עברתי הפרייה חוץ.גופית.

25/04/2014 | 16:18 | מאת: דלית

מאוד משמח לשמוע!!

27/04/2014 | 12:37 | מאת: מטופל"שית

משמש לשמוע (אני מניחה) ...נו...ואיך היה? כמה ביציות? מחזיקה לך אצבעות!!! ומחכה לעדכונים ...

25/04/2014 | 11:00 | מאת: מיטל

מה נשמע הכל בסדר כבר כמה שיש לי הרגשה מוזרה יש לי עם הפיפי מין הפרשות צהובות נמתחות כאלו לא יודעת מה זה אתמול הלכתי לרופא כי אני צריכה להתחיל לקחת כדורי ברזל תוך כדי שאלתי אותו מה זה ההפרשות האלה והוא לא ידע לתת לי תשובה ברורה ואמר שכל עוד אין דימום הכל בסדר אני מקווה שזה אכן כך מיטל

06/05/2014 | 15:50 | מאת: נועה

מקווה שהכל בסדר וההריון מתקדם כמו שצריך! לא יודעת להגיד לך מה זה ההפרשות, אם הרופא אומר שזה שום דבר, אז רק תראי שזה לא משתנה או משפיע לרעה על התחושה שלך. המשך מוצלח!!!

24/04/2014 | 17:02 | מאת: מירי

היי לכולן? אני בטיפולי פוריות כבר חצי שנה, החודש עשיתי הזרעה אשונה לאחר שנטלתי איקוקלמין וביום ה12 של המחזור זריקת אוביטרל, ביום ה13 של המחזור ביצעתי הזרעה, היום 14 ימים אחרי עשיתי בדיקת הריון (אני עדיין לא באיחור של מחזר, אמור להגיע ביום שני הקרוב) התשובה יצאה 7> למה הכוונה?, כתוב באתר של הכללית שנמוך מחמש זה שלילי, אודה לתשובתכן:) מירי

25/04/2014 | 06:52 | מאת: שיר

27/04/2014 | 12:41 | מאת: מטופל"שית

אני יודעת שפחות מ-10 זה שלילי... בכל מקרה האם עשית בדיקת דם נוספת?

28/04/2014 | 10:38 | מאת: מירי

האמת שלא עשיתי, כי הבנתי שזה הכן שלישי, למרות שעדיין לא קיבלתי מחזור החודש, כי אני אחרי תמיכה של נרות אוטרוגסטן, סביר להניח שיום יומיים זה יגיע....מקווה לפעם הבאה בע"ה, תודה שוב מירי

20/04/2014 | 17:24 | מאת: פרח

שלום לכולן לאחר לבטים, החלטתי גם אני להצטרף. אני בת 37 לאחר הפלות מכל הסוגים שמתפרסים על פני שנים, כולל נסיון הפריה אחד שנכשל. התחושות הן קשות, המון כעס, מרמור, אשמה וקנאה ולעיתים רצון לברוח מהכל, להוסיף על כך שישנה הסביבה הלא רגישה בלשון המעטה. אני אישית, ניתקתי קשרים רבים והתרחקתי ומעדיפה להיות כמה שיותר רחוקה ממראות ודיבורים הקשורים בהריון ולידה. מנגד ישנן הפעמים בהן, אני חושבת גם על כל האופציות הנוספות ושואלת את עצמי אם ניתן להיות מאושרת גם בדרך אחרת... הייתי מאד רוצה לדעת אם ישנה קבוצת תמיכה במחיר הוגן, (כי לצערי, זה עוד מקום שנפתח לפריצות וניצול). איני מוצאת לנכון לשתף את סביבתי, איני רוצה שירחמו עליי, קצתי במשפטים ומילים צובטות (גם אם לא ממש התכוונו) ומהצעות ועצות. ואני מניחה כי רק מי שעוברת זאת מסוגלת להבין. מאד מעוניינת לשמוע ולהשמיע חג שמח!

25/04/2014 | 15:52 | מאת: דלית

אני מכירה קבוצת תמיכה בירושלים. יכול להתאים? ואגב, תחושותייך מאוד מוכרות ומאוד לגיטימיות... כולנו עוברות זאת. חיבוק!

25/04/2014 | 16:11 | מאת: פרח

לצערי לא מתאים. מקריאה בפורומים אני מבינה שתחושותיי אינן חריגות. בכל אופן לומדים להתמודד, כל אחת בדרכה. יש ימים קלים יותר ויש שממש לא..

25/04/2014 | 21:36 | מאת: דניאלה

נסי לפנות למרפאת חווה בתל השומר, יש שם טיפול ללא תשלום, פרטני וקבוצתי למטופלות פוריות ואובדני הריון. טופלתי שם לאחר 6 הפלות שעברתי, עזר לי המון. שולחת לך חיבוק גדול.

27/04/2014 | 12:45 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה לבית החם שלנו :) אנחנו בהחלט מבינות אותך! וכל אחת מאיתנו עברה דברים דומים / מקבילים לשלך ויכולה להבין את כל נבכי הנפש שלך... פה תוכלי למצוא תמיד אוזן קשבת וחיבוק וירטואלי הכי מחמם ואוהב שיש. אם בא לך לשתף קצת על הדרך שעברת נשמח להקשיב, אם בא לך לבכות קצת נשמח לך לכעוס אנחנו נבין...בקיצור אנחנו כאן בשבילך :) לגבי קבוצה ספציפית - לצערי אינני מכירה. אך בטוחה שיש המון דווקא ללא עלות או דרך קופות החולים או דרך מרפאות הפוריות. שיהיה המשך יום מקסים,

27/04/2014 | 20:32 | מאת: פרח

אבדוק עם העו"ס של המקום בו אני מטופלת. בשלב הזה אני לפני הזרקות. בכוונתי לבצע זאת על ידי אחות בלבד. מישהי יודעת להגיד לי בבירור מה בנוגע לאחסון התרופות והתניידות איתן. מדובר במנופור ודקפפטיל.. בהצלחה לכולן!

20/04/2014 | 10:56 | מאת: קרני

מישהי קיבלה גלולות לפני פרוטוקול ? ואם כן כמה זמן לפני הפרוטוקול 14 יום או 21 יום .

20/04/2014 | 11:17 | מאת: קרן

אני, בהרבה מהפרוטוקולים שלי, כולל "המנצחים" מביניהם. בגלל ציסטות -- ואפילו כדי לתזמן את מועד השאיבות. 14 יום היה המקסימום שלקחתי. פעמיים קיבלתי אפילו אישור מהרופאה להפסיק אחרי עשרה ימים, כשאולטרה סאונד הראה שהשחלות נקיות לגמרי מציסטות, ואני כהרגלי הייתי חסרת סבלנות להתחיל כבר בטיפול... שיהיה המון בהצלחה. אני יודעת כמה קשה לעבור את כל מה שאת עוברת עכשיו. בדרך לילד השני עברתי שתי הפלות ושבעה סבבי טיפולים (אחד בוטל כי ה"ביוץ" ברח לנו. כל השאר היו שאיבות). התוצאה שווה הכל

20/04/2014 | 11:26 | מאת: קרני

תודה שהיה לך חג שמח . ומאיזה של המחזור התחלת לקחת את הגלולות ?

19/04/2014 | 16:24 | מאת: קרן

אני די משוכנעת שיש קשר.. משהו כמו שעה וחצי אחרי הזרקה אני מתחילה להרגיש לחץ בחזה ודפיקות לב עם פחד נוראי שמשהו קורה לי . גם אני לא הכרתי משהו דומה לפני הטיפולים... חבל שרופאים לא מודעים לזה ולא מסבירים לנו שזה יכול לקרות כי אז היה יותר קל להתמודד עם זה .. באופן כללי אני ממש מזדהה עם מה שכתבתן ומרגישה שכל כולי יצאתי מאיזון פיזי וריגשי

וזה נכתב במקום הלא נכון חח

וזה נכתב במקום הלא נכון חח

20/04/2014 | 11:03 | מאת: קרני

בתור אחת שעברה התקף חרדה תדעי שלא קורה מזה שום דבר.זה סבבים של 20 דקות וזה עובר .אל תלחצי תנשמי עמוק .גם לי זה קרה מההורמונים .תעשי דיקור זה ממש עוזר !!!!! שהיה חג שמח

אחרי 11 ימים של הרגשות של זהו זה זה אני פתאום מדמיינת (בכוונה משתמשת במושג הזה) של כאבים מסוג אחר יותר מפחיד ללכת לעשות את הבדיקה מאשר שאיבה ללא הרדמה הציפייה הזו לטלפון מהאחיות, ופתאום נכנסים סרטים לראש, רגע שמעתי שאם זה כן אז הן מוודאות ת.ז לפני ואז כל המחשבות מציפות אווווווווףףףףף מה ? בבקשה תן לנו להיות אימהות

20/04/2014 | 15:17 | מאת: מטופל"שית

אני זוכרת את הפעם האחרונה שדיברתי איתן... זה היה כבר אחרי שעשיתי בדיקה בייתית שיצאה שלילית אבל המחזור לא הגיע אז חייב בשביל הפרוטוקול לעשות בדיקת דם. וחיכיתי ...וחיכיתי ואז התקשרתי אליהן ואמרתי להן "יאללה תגאלו אותי כבר מהטיפול הזה ותנו לי להמשיך הלאה..." ואז הן התקשרו אחרי חצי שעה ובישרו לי שהבטא חיובית :) :) :) אז לפעמים שווה לחכות! מקווה שגם אצלך יגיעו בשורות טובות במהרה.

בספטמבר ימלאו לי 41 שנים. אחרי הרבה כן ולא החלטנו אני ובעלי להוליד ילד/ה נוסף. היה זה מאבק עיקש מחשבה שלא הרפתה ואמונה חזקה שזה יצליח. התגלו אצל בעלי בעיות בזרע ואני הייתי על שעון מתקתק של סוף תקופת הפוריות בחיי. לא בחלתי בשום אמצעי: דתי בעיקר ו.... הפורום הזה!!!! שעזר לי מאוד. מדי לילה התפללתי הלכתי לרבנית של חבד לרב אזורי טבלתי במקווה והתפללתי כל הזמן התפללתי. אני לא דתיה ופניתי כל הזמן לקדוש ברוך הוא האמנתי שהוא עכשיו יעמוד לצידי. לא הייתי מכונה לוותר בשום פנים ואופן האמנתי שזה כתוב לי במסלול חיי שלי יהיה עוד ילד. היה לי הריון לאחרהשלוש הזרעות אך זה היה הריון מחוץ לרחם. עברתי גרידה וטיפול תרופתי בנוסף. הריון קשה וכואב נפשית ופיזית. ההריון נגמר הייתי בהפסקה של חצי שנה (הייתי חייבת עקב טיפול תרופתי שקיבלתי). לאחר מכן פניתי לזיידמן האליל עלי אדמות. שנתע בי בטחון ותקווה והיה עוד הריון אחרי חמש הזרעות שגם הוא היה כושל. טופלתי בציטוטק. ניסיתי לבצע עוד הזרעה כושלת לחלוטין עם ביציות שבכלל לא התפתחו. ואז עברתי להפריות. בקושי היתה לי ביצית אחת שהתפתחה ובקשוי הפרייה אחת. עברתי הריון מזעזע הייתי מרותקת לבית עקב צירים מוקדמים לא יכולתי לעשות כלום כל היום וכל הלילה שכבתי. אני בן אדם מאוד פעיל וזה היה קשה. לא עבדתי רק שכבתי והתפללתי. עברתי לידה מאוד קשה שאחרי עשר שעות נגמרה בניתוח. היום חברות יש לי תינוק. אחרי מסע ארוך ארוך. אני מקבלת כל ציוץ שלו באהבה גדולה כל בכי שלו. אני מאושרת! צריך להאמין חברות האמונה מולידה את התוצאה. בהצלחה כאןמלכל אמא שבדרך שרואה את המסע הזה ארוך ומייגע ותמיד צריכה לראות את התוצאה. אמהות אני בדרך! יקרות תודה על הפורום הזה לנועה לקרן המקסימה למטופלשית (שבכיתי מאוד על האובדן ששתפה אותנו עליו). כמעט כל אישה עוברת מה שאנו עוברות . האמינו זה יגיע בסוף האמונה מולידה תוצאה. שולחת חיבוק לכל האמהות שבדרך. חג חירות שמח.

היי נורית תודה ששיתפת אותנו . זה נותן הרבה תקוות . שברזרבה שחלתית נמוכה אפשר להיות בהריון ....שהיה חג שמח ותהני בגידול התינוק

20/04/2014 | 15:23 | מאת: מטופל"שית

אני כל כך מזדהה עם האמונה והמוטיבציה. אין לי ספק שב'מלחמה' הזאת אנחנו יוצאות מנצחות. וכמוני כמוך... לא דתייה אבל מוצאת את עצמי מדברת עם ההוא שם למעלה המון, על מה שהיה, על מה שאני רוצה, על מה שאני חושבת שמגיע לי... ועמוק בלב אני יודעת - אני אשיג את היעד שלי - תהיה לי משפחה. אז אני מסתכלת על פיצי שלי (בן 2.5 ) ובשבוע 27 (שהגיע לא הרבה זמן אחרי האובדן של התאומים ) ויודעת בתוך תוכי שניצחתי :) תודה על השיתוף! מקווה שתישארי איתנו להראות לכולן שיש פה ניצחונות גדולים ויש פה תקווה ענקית. חג חרות שמח.

24/04/2014 | 21:41 | מאת: נורית

חברות איך שלא יהיה אני כבר מכורה לאתר. אני כל הזמן מציצה ורואה חדשות כאן. תודה על ההזמנה מטופלש"ית חיממת את ליבי. אמשיך לכתוב ולעודד כל אחת שתבקש. קרני יקרה. האמיני את בדרך הנכונה. אין כאן ספק שאם תאמיני עמוק בלב בוא תבוא משאלתך

06/05/2014 | 15:52 | מאת: נועה

וואו!!! כל כך שימחת אותי עם הבשורות שלך :-)))) תהני מכל שניה, תודה שחזרת לספר ולחזק!! תמיד מוזמנת להיות אתנו בשביל כל הבנות!

06/05/2014 | 18:07 | מאת: נורית

נועה יקרה. תודה לך על הפורום הזה לכולכן שהייתן כאן בשבילי בשעות הקשות שהיו לי(והיו לי!). אני כבר מכורה לפורום ואמשיך לשוטט בו

25/04/2014 | 15:54 | מאת: דלית

האם לבסוף עברת תרומת ביצית?

13/04/2014 | 22:09 | מאת: נועה

אני רוצה לאחל לכל אחת ואחת מכן - חג שמח באמת. גם אם הדרך מתפתלת ואתן לא רואות את האור בסופה, גם אם כל מה שבא לכן זה להבלע באדמה בדיוק בדיוק בימים האלו של חג ומשפחתולוגיה, גם אם כולם שואלים - נו מתי תורך? ומתי תחליטי כבר לעשות ילדים? וגם אם כל מה שעושים זה לנעוץ בבטן שלך מבטים. נסו להשיל מעליכן את כל ה"רעש" מסביב, חפשו ואספו כל טוב שיש מסביבכן, ומאחלת לכן מכל ליבי שבקרוב קרוב תתגשמנה כל משאלות ליבכן. מי יתן ותצאנה מעבדות הטיפולים ל"חירות/עבדות" הילדים :-) חג שמח יקירות!

14/04/2014 | 10:51 | מאת: מיטל

חג פסח שמח וכשר לכולם

17/04/2014 | 13:53 | מאת: תודה על מילות העידוד

זה קטע אחר לגמרי פתאום לשמוע (יותר נכון לקרוא) שכולנו ממש באותה סירה אמן! שזה יהיה חג שיביא אותנו לגאולה הפרטית והכללית של כל אחת מאיתנו עם תינוקות מתוקים בריאים מתוך הריון תקין ושמח

20/04/2014 | 15:25 | מאת: מטופל"שית

חג חרות שמח! מי ייתן וכל אחת מאיתנו תזכה השנה ל'חרות' האישית שלה - המקצועית, הכלכלית, הזוגית, המשפחתית וכמובן שנזכה שנה הבאה לארח שולחן חג גדול יותר בתוספת כמה זעטוטים קטנים :)

13/04/2014 | 14:40 | מאת: זהבית

Lh 19.6 הורמון צהבה

13/04/2014 | 14:53 | מאת: זהבית

מה זה אומר משהו יכול לומר לי בבקשה

13/04/2014 | 22:05 | מאת: נועה

קודם כל אנחנו לא רופאות, ולא אמורות לקרוא תוצאות של בדיקות דם. וחוץ מזה, מתי נערכה הבדיקה? האם את באמצע טיפול? בהצלחה וחג שמח!