פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14647 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

28/10/2013 | 11:04 | מאת: ענת

שלום לכולם, אני חדשה כאן... מרגישה צורך לפרוק קצת... אני ובעלי מנסים להרות מזה כשנה +. התחלנו לנסות בלי שתיארנו לעצמנו בכלל שניתקל בקשיים. זה התחיל בבדיקות זרע שחזרו לא תקינות במדד המורפולוגיה (2% בלבד), אח"כ המשיך בצילום רחם שבפענוח נכתב בו שיש לי נוזל בחצוצרה ימין, ממצא שחזר על עצמו בבדיקת אולטראסאונד לאחרונה וכן קיימת ציסטה קטנה מסוג אנדומטריומה בשחלה שמאל. אני מרגישה משופעת בבעיות ועצובה :( ומעבר לזה גם מבולבלת.כי הרופא שלנו, ד"ר ברקוביץ' עדיין עומד על טיפול בהזרעה בשלב זה, למרות הנוזל שנצפה בחצוצרה ימין בעוד שפרופ' לברן, איתו התייצענו באופן פרטי, טוען שאין לנו שום סיכוי אלא בהפריה, וכריתת החצוצרה קודם לכן. איך הדעות כל כך שונות?? ומאיפה נחת עלי הנוזל הזה בחצוצרה? האם באמת אפשר להתחיל במצב כזה בהזרעה בכלל או שאני צריכה להשלים עם זה שאני צריכה לעבור הפריה? בעלי בעד לנסות קודם הזרעות... למישהו יש מקרה דומה? אשמח לדעתכם...

28/10/2013 | 20:52 | מאת: מטופל"שית

היי יקירה, ברוכה הבאה! כאן תוכלי למצוא בית חם, אוזן קשבת ובעיקר בנות שנמצאות בצורה כזו או אחרת במצב שלך. לצערי כל נושא הטיפולים הוא עיניין של ניסוי ותהיה ולכל רופא יש את הגישה / שיטה שלו. יש כאלה שהלכים ישר להפריות ויש כאלה שמתחילים עם הזרעות. יש כאלה שמתחילים עם פרוטוקול קצר ויש כאלה עם פרוטוקול ארוך. מה שהכי חשוב בכל התהליך הזה זה למצוא רופא מומלץ שמתחברים אליו ומאמינים בו.אני יכולה להרגיע אותך ולומר לך שדר' ברקוביץ ומולץ מאד והכניס פה הרבה בנות להריון :) בני כמה אתם אם אפשר לשאול?

28/10/2013 | 22:07 | מאת: בלינקי

היי, אני מאוד מסיכמה עם רוב מה שכתבתה לך מטופל"שית...אבל חייבת לסייג את זה שיש הרבה רופאים ש"הצליחו" להכניס נשים להריון...:-) כמו שהיא כתבה לך, הכי חשוב בעיניי זו הכימיה שיש לך עם הרופא ושאת מרגישה שהוא שותף שלך, קשוב לך וזורם איתך - אך כמובן פעול בהתאם למקצועיות שלו.אנושיות של רופאים (במיוחד בתחום הזה) היא מ-א-ו-ד חשובה וממש אין את זה אצל כל הרופאים. כל אחת תגיד לך משהו אחר על אותו רופא...תקשיבי לבטן שלך.

29/10/2013 | 00:20 | מאת: עינת

אנחנו בני 30. כן, אני יודעת שדר ברקוביץ מומלץ בגלל זה הייתי בשוק שפרפ לברן סתר אותו בצורה כל כך מוחלטת (הוא כמובן לא התייחס אל דר ברקוביץ בכלל, הכוונה היא רק לסתירה בין העצות). אני מנסה לשמור על אופטימיות ולומר לעצמי שיש סיכוי גם בהזרעה אבל לאור כל המידע שקראתי, קצת מתקשהלהאמין בזה וזה לא עושה לי טוב פסיכולוגית...

29/10/2013 | 12:36 | מאת: קרן

ראשית, מבינה את הבלבול והתסכול שלך. אני חושבת שהוא משותף לכל "מאותגרת פריון" בשלבים הראשונים. הלם, עצב, בהלה, כעס -- אלה השלבים הראשונים. אבל כולנו עברנו אותם, ולחלקנו כבר יש ילדים כדי להוכיח עד כמה זה אפשרי ושווה הכל! לעצם העניין, כמו שמטופלשית כתבה לך, קיבלת שתי דעות שכנראה בעלות סבירות מבחינה רפואית כי שניהם נחשבים לרופאים מצוינים, ועכשיו את צריכה לשקול אם איזו גישה ללכת. ברור שבהפריה הסיכויים שלך יותר גבוהים. זה דבר שנכון כמעט בכל מצב, וודאי כשיש בעיה בחצוצרות, אבל זה לא אומר שהזרעות הן חסרות סיכוי. הפריה אחרי כריתת החצוצרה היא, למיטב הבנתי (ואני לא רופאה), הדרך ה"בטוחה" ביותר להשגת היריון, אבל מאחר שכנראה שיש נשים שנכנסות להיריון גם עם חצוצרה שמפרישה נוזלים, אני מניחה שברקוביץ' רוצה לנסות למנוע ממך את ההליך הכירורגי של כריתת החצוצרה ולנסות קודם הזרעות, בהנחה שתמיד יש זמן לעלות מדרגה ואתם עוד צעירים. במה לבחור? זה תלוי לדעתי בעיקר באופי שלך. אני העדפתי לרוץ קדימה עם כל הטיפולים, אבל אני מבוגרת ממך בעשור, וגם עברתי את ההפריות מאוד בקלות, ב"ה. וגם לא נזקקתי להליך "מפחיד" יותר כמו ניתוח להוצאת חצוצרה. מה אני הייתי עושה? לדעתי חוזרת לברקוביץ', אומרת לו שקיבלתם גם חוות דעת כזאת ומה דעתו. לפי תגובתו, הייתי מחליטה מה לעשות. אם התחושה תהיה שהוא רק רוצה לסמן "וי" על הזרעות אבל גם חושב שהסיכוי מאוד נמוך, הייתי מדלגת על השלב הזה. אם הוא יגיד לך שיש סיכויים טובים גם בהזרעות, הייתי לפחות מנסה כמה סבבים. אבל בסופו של דבר, ההחלטה שלכם כמובן. ואני באמת מכירה די הרבה סיפורי הצלחה מיד אחרי הוצאת חצוצרה "חולה", אחרי לא מעט כשלונות קודמים.

26/10/2013 | 16:24 | מאת: מטופל"שית

אז חזרתי בשיא הכוח לסבב השני והמטרה די ברורה. ביום שישי הלכתי למעקב זקיקים ראשון לפרוטוקול ואז זה היכה בי ... זה לא הכאב של הזריקות, זה לא ההתשה של התהליך, זה לא הבדיקות האין סופיות בשבע בבוקר... זה העצבות שהיתה לי כשגיליתי שהייתי צריכה להיות במקום אחר עשיו-הייתי צריכה להיות בחודש שישי עם התאומים שלי :( האחיות היו אמפתיות, מצטערות על האובדן, מנחמות לגבי מה שצופן העתיד. יהיה בסדר אני בטוחה! יהיה עוד הריון ובע"ה ידיים מלאות רק קצת עצוב שנזכרים בזה לפעמים :( שיהיה לנו אחלה שבוע, מלא באופטימיות ובבשורות טובות!

26/10/2013 | 18:36 | מאת: שיר

הלוואי, הלוואי ובע"ה תתבשרי החודש בבשורות טובות

26/10/2013 | 21:18 | מאת: נועה

המקום הזה שכל כך ריק עכשיו יתמלא מהר מאד במישהו/י חדשים.... נכון, זה לא יפצה על האובדן, אבל זה יגרום לו קצת לדהות. מבטיחה.... או משתדלת להבטיח. ונחזור לנמק באצבעות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&&& בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!

27/10/2013 | 14:44 | מאת: קרן

שולחת לך חיבוק חזק חזק! בסבב הטיפולים האחרון הייתי אחרי שתי הפלות, אמנם שתיהן מוקדמות מאוד ולכן פחות טראומטיות משלך, ועדיין זה היה מאוד קשה. זה הזכיר לי את משחק ה"סולמות ונחשים" כשנופלים חזרה למשבצת ההתחלה.... אבל שתינו יודעות שאין ברירה ושבסוף זה מצליח, ורק בזה את צריכה להתרכז עכשיו. לנסות לא לחשוב על מה שהיה (בלתי אפשרי לגמרי, אבל אפשר לנסות), ולהסתכל קדימה. מחזיקה לך את כל האצבעות להצלחה מהירה כבר הפעם &&& את בפרוטוקול ארוך? קצר?

25/10/2013 | 14:30 | מאת: נונו

שנה מנסים ללא הצלחה בת 35 עשיתי בדיקות הורמונליות ביום השני למחזור :אסטרדיול170 ,פרוגסטרון 2, FSH 4.8,LH 5.4 במכבי ויש לי תור לצילום רחם ביום חמישי אני מאוד בלחץ לגבי מה הבדיקות האלו אומרות קראתי קצת באינטרנט אבל לא ממש גיבשתי מסקנה אולי מישהו יכול לתרום איזה מענה תודה ושבוע טוב

26/10/2013 | 21:16 | מאת: נועה

על פניו תוצאות הבדיקות שלך נראות מצויין, אבל זכרי, אנחנו לא רופאות אלא רק באות לתמוך מהנסיון האישי שלנו. בהצלחה בצילום הרחם, זה יכול לתת תמונה טובה על מה מצב החצוצרות שלך ומבנה הרחם. האם בן זוגך עשה בדיקות זרע? בהצלחה גדולה ושבוע נפלא!

24/10/2013 | 20:06 | מאת: מטופל"שית

לפני כמעט 4 שנים כשנכנסתי לפורום זו היתה הפעם הראשונה שהייתי מוכנה להודות שאני מטופלת פריון. ההודאה לא היתה פשוטה, לוותה אליה תחושת תסכול, כישלון, בושה ובעיקר חוסר אונים. איך אני המצחיקה, חכמה, מוצלחת נכשלה במשימה של החיים - להביא ילד. לי זה היה ברור שאני יוצאת למלחמה שבסופה יהיה רק ניצחון אחד. בפורום קיבלתי תמיכה ואהבה ללא תנאי, ללא גבול וללא מרחק. למדתי מושגים, פרוטוקולים, התאכזבתי, נדקרתי, נבדקתי אך הכי משמח להגיד שהצלחתי. הניצחון הקטן שלי חוגג שנתיים בקרוב וקורא לי אמא :) ,לפני כשנה חזרתי לסבב נוסף של טיפולים שהסתיים בהריון תאומים שלא שרד את השליש הראשון ועכשיו אני חוזרת למלחמה שלי להרחיב את המשפחה. בימים האחרונים זכיתי לכבוד גדול לסייע לנועה וקרן לנהל את הפורום. אני כ"כ שמחה להיות פה בשבילכן כמו שאתן הייתן בשבילי! אנסה לעזור, לתמוך להבין ובעיקר להיות פה עבור כל אחת ואחת מכן בדרך למטרה הגדולה שלנו. ואני בטוחה, ללא שום צל של ספק שכולנו נצא מנצחות!!! אני מקדישה לכן את השיר של ריטה - "זה יבוא" (מומלץ לעצום עיניים, להפעיל בעוצמה גדולה ולהקשיב למילים) נועה/קרן - תודה על מתנה נפלאה!

25/10/2013 | 07:51 | מאת: קרן

איזה כיף שאת מצטרפת לעזור לנו! ואני החלטתי שהצטרפות להנהלת הפורום היא סגולה לילד שני :-) אולי צריך להעביר את התפקיד ברוטציה לפי זה בהמשך.....

25/10/2013 | 14:28 | מאת: שיר

רק להגיד תודה על עבודת הקודש. . .

26/10/2013 | 08:15 | מאת: נטע

26/10/2013 | 21:12 | מאת: נועה

כל כך מאושרת שהצטרפת לירוקות :-) מאחלת לך מסע מוצלח הפעם, קליל ומדוייק כמו הפעם הראשונה ואף יותר!!! (ולא "מלחמה"...!) זה אכן יבוא ומי כמוך יודעת. תודה תודה תודה גדולה שאמרת לי כן :-) שבוע נפלא כולן

21/10/2013 | 19:44 | מאת: neta

היי בנות, שלום לכולם, אני חדשה פה.. אני ובעלי היינו היום אצל רופא פוריות והוא המליץ לנו להתחיל טיפולי הפריית מבחנה זאת בגלל שאיכות הזרע של בעלי חלשה. אצלי אין כל בעיה ב"ה. הפחד הגדול שלי זה התרופות. הבנתי שיכול להיות שיזריקו לי הורמונים – מה זה אומר? מישהי גם עברה את זה? הייתי שמחה לשמוע על תופעות הלוואי – האם יהיו בחילות, השמנה, נפיחות בפנים?? אני בלחץ. אשמח לשמוע מכן...

24/10/2013 | 18:23 | מאת: מטופל'שית

יש מספר סוגים של פרוטוקולי טיפול בכל מה שקשור לפוריות. בדרכ בהפריות חוץ גופיות גם אם אין בעיה אצל האישה נותנים לה טיפול הורמונאלי בשביל לעודד את הגוף ליותר זקיקים שיהיה יותר מה לשאוב, יותר הפריות ובכך להגדיל את הסיכוי לביציות איכותיות יותר שיקלטו להריון בעה. רוב העידוד הורמונאלי מתבצע עי זריקות ומפה זה כבר די אינדבדואלי בתחושות שכן עבור אחת זה סביל ועבור אחרת זה כואב. וגם המינון משתנה . חשוב להבין מה סוג הפרוטוקול שהרופא ממליץ עליו ולקרוא קצת באינטרנט מהו תהליך של הפריית מבחנה כדי להפיג את אי הוודאות. תהיי חזקה המתנה בסוף הדרך בהחלט שווה את זה :-) ואנחנו כאן בשבילך לכל שאלה ....

25/10/2013 | 14:27 | מאת: שיר

רק להגיד תודה על עבודת הקודש . . .

26/10/2013 | 08:13 | מאת: נטע

21/10/2013 | 16:47 | מאת: נטע

היי בנות, שלום לכולם, אני חדשה פה.. אני ובעלי היינו היום אצל רופא פוריות והוא המליץ לנו להתחיל טיפולי הפריית מבחנה זאת בגלל שאיכות הזרע של בעלי חלשה. אצלי אין כל בעיה ב"ה. הפחד הגדול שלי זה התרופות. הבנתי שיכול להיות שיזריקו לי הורמונים – מה זה אומר? מישהי גם עברה את זה? הייתי שמחה לשמוע על תופעות הלוואי – האם יהיו בחילות, השמנה, נפיחות בפנים?? אני בלחץ. אשמח לשמוע מכן...

22/10/2013 | 22:34 | מאת: נועה

את לא לבד... כמעט כל מי שנמצאת פה עברה את שלב הזרקת ההורמונים. בהתחלה זה נשמע מאד מלחיץ, אבל אחרי הסבב הראשון מבינים שהשד לא כזה נורא. עניין השפעת ההורמונים עלייך מאד אישית. כל אישה מושפעת אחרת. אני יכולה להגיד לך שיש דרכים לעזור לגוף להתמודד עם ההורומנים וחוסר האיזון, כמו תזונה נכונה, פעילות גופנית, דיקור/צמחים/הומאופטיה ועוד. עלי באופן אישי ההורמונים לא השפיעו מאד לרעה, כמובן שלא הייתי בשיא פריחתי, אבל זה עבר בקלות יחסית. מה שהיה קשה לי יותר זה הצד הרגשי וה"לונה פארק" שנסעתי דרכו בזמן הטיפולים... אבל בשביל זה יש לך אותנו פה. תוכלי לפרוק הכל! בהצלחה גדולה ואנחנו פה לכל שאלה!

23/10/2013 | 14:51 | מאת: neta

איזו מקסימה את!! תודה רבה =]

21/10/2013 | 08:00 | מאת: קרני

אני מחפשת לשנות את התזונה שלי אשמח להמלצה עם מישהי מכירה נטרופתית טובה .

21/10/2013 | 14:57 | מאת: שרית

הי קרני, מאיזה אזור את? יש לי תזונאית מעולה שהיא מאוד בגישה נטורופתית והוליסטית (הדגש הוא על בריאות והזנה ומה שעושה לך טוב לגוף ולא על ספירת קלוריות) שמה לימור עמרני ואני ממליצה עליה בחום רב- עברתי איתה תהליך של ניקוי רעלים והליווי שלה לאורך כל הדרך היה מדהים: 054-4736436

22/10/2013 | 22:30 | מאת: נועה

כתבי לי למייל שלי ואענה לך עם פרטים. מהיכן את? noamond@hotmail.com

18/10/2013 | 15:57 | מאת: אורלי

היי בנות... אשמח לדעתכן ואולי לנסיונכן... יש לי את כל הסימנים לדיכאון, בעקבות ההכרה שיש לי בעיות פריון קשות. גם לי וגם לבעלי :( זה נמשך כבר כמה חודשים. כמה חברות כבר הפצירו בי לקחת תרופה (ציפרלקס?) שכבר המליצה לי רופאת המשפחה מזמן... ואני מסרבת בתוקף. פוחדת מהתמכרות, תופעות לוואי קשות. התמכרות אני מתכוונת שיהיה טוב ולמה להפסיק? פתאום להיות מכורה למשהו... עד כה חייתי את החיים לא עזרה כימית, ללא ניקוטין וללא אלכוהול ואני מנהלת אורח חיים בריא. כלומר כל הכימיקלים האלו למוח זה לא קשור לעולמי... אבל ההרגשות הן קשות... ופוגעות בקשרים שלי עם חברים, משפחה, קולגות... דעתכן? אני יודעת שיש כאן בנות נבונות מאוד על פי תשובות שראיתי בעבר... תודה לכן על הארוח, הצלחה רבה לכולכן אורלי

19/10/2013 | 20:18 | מאת: קרני

אני גם חשבתי שזה יכול לקצר סבל . ורופא משפחה נתן לי ולקחתי רק לא מספרים שב 3 ימים הראשונים זה מחמיר את המצב ורק אחרי 3 שבועות זה משפיע אותי זה הביא למקום ממש לא טוב אני 3 שבועות אחרי (בסך הכל לקחתי 1/2 כדור ) ועדיין לא חזרתי לעצמי לי היה התקף חרדה לא ממליצה לך לגעת בזה תעשי ספורט זה מאוד עוזר !!!!!

19/10/2013 | 20:36 | מאת: אורלי

תודה רבה לך!!!! אני בשוק ממה שאת אומרת!! תשמעי.... לאחר חודשים של חפירות והתלבטויות , קניתי את מול עם המרשם היחיד שעוד היה בתוקף. לקחתי חצי כדור. אין לי מילים להסביר כמה מוזר זה היה..... מה לי ולזה? זה היה בערב. היום הייתי גמורה!!!! הרגשתי כמו לפני כמו בימים הכי רעים שלי וחשבתי רגע, יכול להיות שזה כמו חיסון נגד התקררות? מעלה את כל הסימפטומים? אני לא יודעת מה לעשות. בארוחת ערב הרגשתי די לא טוב עם עצמי, כי גם לא סיפרתי. הרגשתי שונה מכולם. אני פוחדת לייצר בעיות חדשות. הבעיה עם ספורט שאין לי כח לקום בבוקר... רוצה לצאת מהמעגל הזה... אני חוששת מהלא נודע ושהתרופה הזו תזיק לטיפולים. זה הפחד הכי גדול! אבל השאלה מה יותר מזיק, מתח ודכאון או תרופה?....

20/10/2013 | 06:08 | מאת: שיר

וגם אני אמרתי מה לי וזה. בכל זאת לקחתי, השישה שבועות הראשונים היו סיוטטטטטטטטטטט, אבל הרופא עודד אותי בשום אופן לא להפסיק, כי אם אפסיק- גם חוויתי את התופעות ההסתגלות הקשה וגם לא נהנתי. אחרי 6 שבועות היה מדהים, והרגשתי שפשוט טוב לי. לקחת במשך 6 חודשים ואח"כ הפסקתי בהדרגה. זה היה מעולה ואני לרגע לא מתחרטת. הרופא אמר לי שדכאון קל שלא מטופל הופך לקשה, לכרוני ומביא לחוסר תפקוד שהרבה יותר קשה לצאת מזה. אגב, בהתחלה לא קלטתי שאני בדכאון, חשבתי שאני סתם חלשה ועייפה מהמתח. . . מאוד מסוכן לא לקחת כשצריך. היום ב"ה אני בלי כדורים ולא מתחרטת לרגע שלקחתי. חברה טובה שלי שחששה לקחת סחבה את זה שנים והיום היא מבינה שהיא צריכה אבל התהליך ההחלמה אצלה ארוך יותר כיהיא סחבה את זה יותר מדי (כך הסביר לה הפסיכיאטר)

אורלי יקרה, זו באמת דילמה לא פשוטה כי שתי האופציות מזיקות בעצם לגוף, אם כי האופציה הדיכאונית לדעתי מזיקה יותר ואף מקטינה את הסיכוי לקליטת הריון. העניין הוא שיש עוד אופציות שהן טובות ולא חייבים להתחבט בין שתי אופציות גרועות. למשל, מישהי הציעה כאן ספורט שזה מעולה קודם כל בזכות ההרגשה הנפלאה שזה נותן לגוף והאנדומורפינים שאחרי (שעלולים להיות ממכרים בעצמם...:-)העניין הוא שכדי להתחיל בכלל ולהתמיד בספורט את חייבת משהו שתהני ממנו- רגוע (עיצוב, יוגה, פילאטיס) או קצבי (ריקוד (שמעת על "ריקוד החיים" של לינה מהפייסבוק? אין מישהי שלא חזרה נלהבת משם...), ארובי,משחקי כדור),תבחרי לעצמך מסגרת שתאהבי -אם בקבוצה או ביחיד- אולי אפילו עם מאמנת אישית (יש לי מישהי מעולה אם תרצי). בכל אופן, ספורט זה רק דוגמא אחת. חשוב שגם התזונה שלך תתמוך בך ותשאיר אותך אנרגטית ולא כבדה ועייפה. חוץ מזה איזה עוד דברים כיפים את אוהבת לעשות? האם את אוהבת אומנות? מסעדות? להתמקד כמה שיותר בדברים אהובים ולהשאיר כמה שפחות זמן ,פוקוס ואנרגיה מיותרת לבעיות הפיריון. ואם בכל זאת עדיין קשה לך יש שלל מטפלים שיכולים לסייע לך בתמיכה רגשית ובהעלאת המוטיבציה- אם מבחינה פיזית (רפלקסולוגיה, דיקור, בואן) או רגשית (יש אינספור שיטות). אם את מהאזור שלי אשמח לעזור לך בשמחה ללא עלות וגם אם לא ותרצי,אחפש לך מטפלים טובים מהאזור שלך. בכל מקרה, לדעתי כן כדאי לטפל בדיכאון בדרך כלשהי ולא להשאיר את המצב כמו שהוא. שולחת חיזוקים :-) שרית

כדורים זה לא האופציה היחידה. מלבד כל מה שקרן כתבה לך, יש עוד המון המון דרכים לנסות לצאת מהתחושות הקשות והמקום אליו שקעת. נתחיל מכך שאת רוצה לעזור לעצמך מספיק והגעת אלינו. עשית צעד ראשון גדול מאד מבחינתי לכך שאת מסוגלת להוציא דברים ולספר. שיתוף הוא צעד ראשון להכלה של המצב, ולנסיון לקום ולצאת ממנו. כמו ששרית כתבה לך, תזונה תזונה תזונה, ליווי קבוצתי או פרטני של מאמנים או פסיכולוגים או כל אדם אחר שאת מרגישה שתוכלי לתת בו אמון ויוכל ללוות אותך. יוגה. ולא כל יוגה. יוגה טיפולית ויש דבר כזה. בדגש על טיפול רגשי דרך טיפול גופני של היוגה. (איינגר זה סוג שמתמחה בעניין). ספורט ספורט ועוד פעם ספורט. אפילו הליכה. אפילו להתחיל מ 10 דקות כל ערב. ואז 15, ואז 20 וכל יום עוד טיפה'לה. ממש ממש להכריח לצאת וללכת. עדיף במקום פתוח ולא ברחובות... בתור בת לאמא שתלויה מאד בכדורים, אנא ממך, נסי כל שיטה אלטרנטיבית אחרת לפני שאת פונה למוצא הכדורים. וכמו שקרן כתבה לך, אם כדורים, אז שיהיה במרשם של פסיכיאטר ולא רופא משפחה. שיהיה מי שילווה אותך מקצועית לעניין. ואנחנו פה בשבילך!

21/10/2013 | 07:59 | מאת: קרני

היי שרית במה את מטפלת ?

17/10/2013 | 22:37 | מאת: מישי

וואו בנות התגעגעתי אליכן.... הייתי המון זמן באלם ולא כתבתי בכלל בשום מקום.... אתן מאמינות שאני כבר מסיימת מסלול דמה לקראת תרומה? אחרי הפגישות והייעוצים, אחרי קריאות של שעות על גבי שעות בפורומים המתאימים, שיחות עם בנות, אחיות, מדקרות ורופאים, לילות רבים ללא שינה, המון בכי, מחלה מדומה שהשתלטה עליי (כנראה קוראים לה דכאוןן).... אחרי כל זה , הלכנו על זה. בזכות בעלי הייתי אומרת. בזכות הכח שלו להחזיק את הפירורים שלי, לעמוד בהתפרצויות שלי, בבכי שלי, בדכדוך ובעייפות... ולהזכיר לי שהולכים רק קדימה ולא אחורה... וגם בזכות האומץ שלו לקחת את ההלוואה הכי גדולה שלקח עד כה... בלי להגיד לי מראש אפילו, רק כי לילה לפני כן כמעט קרסתי כי הגיע יום התשלום וכסף איין.... בקשר למחלה המדומה רציתי לספר שהיו לי (ועדיין יש אך הרבה פחות) חולשה, זרמים ועקצוצים בכל הגוף, עייפות בלתי נסבלת וכבדות. לא יכלתי להרים את הגוף שלי מהמיטה, לא יכלתי לסדר את השיער הידיים היו צונחות לי. הייתי אצל חמישה מומחים שונים, אצל אנדוקרינולוג שמצא דלקת בבלוטת התריס ולקינוח אצל הנוירולוגית שפסקה שאני בדכאון. הרבה חשבתי וחקרתי וחפרתי, ובסוף את התרופה שרשמה לא לקחתי.... כיום בחודש אחר כך, יש שיפור... והדלקת בבלוטה עברה. עדיין מאוד מאוד עייפה, יש כבדות וחולשה אך לא אותו דבר כמו קודם. אני גם אוכלת יפה, שרה, צוחקת. יש שיפור. ובקשר לדבר החשוב ביותר- לקחנו הלוואה מפלצתית מהבנק שמוקדשת לטיפול שלנו.... הטיפול כולל הנסיעות יעלה לנו בערך 50000 שח. אפשר להתעלף עכשיו. בכל מקרה. כרגיל הלוך ושוב לבדיקות, הרבה טלפונים, הרבה כאבי בטן, כרגיל. בסופו של דבר אנו ניסע יחד בעוד כחודש, שנינו. היום סוף סוף בחרתי מסלול (תורמת מלאה) זה נותן לי בטחון שיהיו עוד מוקפאים אם חס וחלילה נחזור רק שנינו.... אני חיה ברכבת הרים רגשית. בוכה מלא אם כי לא כמו קודם, מדברת בסטקטו עצבני (אולי בגלל ההורמונים?), לפעמים אופטימית, לפעמים באבל, לפעמים אומרת תודה, לפעמים מרחמת על עצמי עד כאב... מקווה שיגיע אושר שישכיח את כל זה. פפפפפפפפפ........... קשה. נתקלתי באנשים מדהימים שמושיטים לי יד, כמוכן כאן, שנותנים מידע חיוני כל כך לגבי הנסיעה המלחיצה, שמספקים תמיכה רגשית ללא כל תמורה. אני נדהמת מהמלאכים האלו. יש לי בעיה קשה של שליטה ו"מה אם, מה אם ומה אם?" וזה קשה!!! "לבחור" תורמת?!?! מלאה, מסלול רגיל, מסלול עם פיצוי? מה קורה? היה כל כך קשה לבחור בכל שלב ושלב... אבל לאט לאט עם המון עזרה הדרך מתבהרת... לפעמים עדיין מופיע הכאב על טיפולי הפוריות שמעולם לא ניתן לי לעשות, אבל אין לי לאן לקחת את זה. הנה אנו כאן וזה מה שיש. כמעט הרוב המוחלט של הבנות בתכנית תרומת ביצית טוענות שהן מאוד מתחרטות על הזמן שהן לא החליטו מה לעשות, התאבלו, או לא לקחו את עצת הרופאים. אנחנו בעצם, בדיוק שנה לאחר הביקור הראשון אצל מומחה פוריות, נעלה על המטוס לעבר עתידנו... זהו.... התרגשתי מאוד שחיפשתן אותי. אפשר איזה שרשור היי ועדכונים קלים פה? אוהבת מישי

17/10/2013 | 23:09 | מאת: מישי

להתנחם במשהו אז הגוף שלי מגיב יפה מאוד לטיפולים טפו טפו ופיתח רירית יפיפייה תלת שכבתית סטייל מלון חמישה כוכבים. וחוץ מזה הכל תקין, בריא ויפה.

19/10/2013 | 18:33 | מאת: שיר

מישי יקרה, אין לך מושג כמה דאגתי לך. נכנסתי כל יום! מס פעמים ביום! רק כדי לבדוק מה איתך. הבוקר נכנסתי וכבר לא האמנתי שאראה תגובה שלך. . . לגבי המחלה המדומה, לצערי, גם אני חוויתי לפני מס שנים בדיוק את אותן התופעות שתארת בעקבות מחלה קשה של האדם הכי יקר לי. לגבי הכסף, בבקשה אל תצטערי, לפעמים (מנסיון) מוצאים סכומי כסף אדירים (יותר מהסכום שנקבת) על הוצאות בריאותיות. ב"ה ב"ה שההוצאה היא על הדבר הכי שמח שקיים בעולם ולא על בעיות בריאות. זה שווה כל שקל (ואני כ"כ יכולה להזדהות ולחוות את תחושותיך אבל נסיון של פחד מוות- הוא גם נוראי).בנוסף- בורא העולם זיכה אותך בבעל הכי מדהיםםםםםםםםם שקיים בעולם וזה ממש לא ברור מאליו.מתפללת שבעזרת ה' תעברי את התהליך הכי בקלות, בשמחה, ברוגע ועם ידיים מלאות, והעיקר- בבריאות. בהערכה רבה רבה,ובתפילות. . . שיר

18/10/2013 | 09:43 | מאת: מישי

דמעות וחיוך... תודה רבה יקרה אחת... צודקת בהחלט לגבי ההוצאה ומטרתה... חשבתי הרבה על הפחד האדיר שאחז בי כשאיבחנתי את עצמי באינטרנט ( ממש יופי של רעיון אגב) יחסית למה שחרדתי שיש לי, טיפולים ותרומה הם פיקניק ומותרות והחלטתי שזה נשלח לי משמיים כדי שאבין שלא קרה לי שום דבר נורא... חיממת לי כל כך את הלב באהבה מישי

20/10/2013 | 13:11 | מאת: קרן

כל כך שמחה שאת שוב פה איתנו! ממש התגעגעתי! ודאגתי... בטוחה בטוחה בטוחה שקיבלתם את הצעד הנכון. החרטה הכי נפוצה אצל נשים שנמצאות במסלול לתרומת ביצית היא על הזמן הרב שהן ביזבזו לפני כן, ומכל מה שהצלחתי להבין נראה שאצלך המצב חד-משמעי. לצערנו, אבל גם יש בזה הקלה מסוימת כשמכירים בכך. ואני לא חושבת שמוצדק לומר שלא ניסית טיפולים, כי הרי ניסית הורמונים פעם-פעמיים והגוף לא הגיב בכלל, לא? זאת בדיוק התגובה הבעייתית הצפויה מבעלות FSH גבוה כל כך. אם בא לך, ורק אם בא לך, רוצה לשתף אותנו בהבדלים בין "מסלול תרומה מלאה", חלקי, וכו'? אני לא מבינה בזה. מחזיקה לכם אצבעות להצלחה על הפעם הראשונה, ועוד אחד או שניים לעתיד. אמן &&&

20/10/2013 | 21:33 | מאת: נועה

בהצלחה גדולה גדולה גדולה!!! עשית צעדי ענק, גוליית! לא יאומן איפה את עכשיו ואיפה היית כשהצטרפת אלינו! כל כך שמחה שהגעת עד הלום, מאחלת לך מכל ליבי הצלחה א-ד-י-ר-ה!!!! ובבקשה, אל תעלמי לנו לכל כך הרבה זמן פעם הבאה?? אצבעות במחץ מעוכות &&&&&&&&&&&&&&&&&&&

20/10/2013 | 12:51 | מאת: מאמינה בטבעי

כאחת שרצתה לנסות טיפול פוריות אבל ממש ממש פחדה, חיפשתי את כל האלטרנטיבות שיש כדי לא לעשות טיפול פוריות רגיל. בסוף מצאתי בבית מרקחת רינה-פארם בירושלים טיפול טבעי לפוריות (אחרי המלצה של חברה) לא להאמין אבל אחרי 3 חודשים ויש תוצאות! מאוד הייתי ממליצה למי שרוצה טיפול פוריות ויודעת שהיא תוציא המון כסף, לנסות קודם את הטיפול שאני ניסיתי ובעזרת ה' שתיעזר כמוני. יש להם אתר באינטרנט ואפשר להתייעץ בחינם במייל או בטלפון.

20/10/2013 | 14:02 | מאת: שרית

מישי יקרה, אז קודם כל כל הכבוד לך שידעת לבחור לעצמך בעל מדהים כל כך שיהיה חבר אמיתי ופרטנר שאפשר לסמוך עליו שתמיד יהיה שם בשבילך. ושנית ממש שמחה לשמוע שיש שיפור במצב הרוח וממש מרגישים את ההתרגשות שלכם לקראת הנסיעה וכל התהליך... :-) אני מאחלת לך שההלוואה הזו היא כסף של ברכה שיניב לכם כל כך הרבה אושר בקלות ולכן גם ההלוואה הזו תסגר בקלות. ואני גם מאחלת לך להיות שלמה עם עצמך ומאושרת כבר עכשיו (גם בעל כזה וגם 50 אלף שקל ביד- את ממש מליינית!!!) תודה לך על השיתוף המרגש ושיהיה לך הכי בהצלחה בעולם שרית

17/10/2013 | 20:57 | מאת: עדי

זקוקה בדחיפות לצטרוטייד, גונל f ןאוביטרל אשמח לתגובה מהירה

17/10/2013 | 22:19 | מאת: מישי

אנא שלחי לי את כתובת המייל? או טלפון?

18/10/2013 | 07:15 | מאת: עדי

תודה על התגובה שמי עדי, מייל idovadia@gmail.com טל. 052-3453817

18/10/2013 | 21:44 | מאת: בלינקי

יש לי צטרוטייד לתת לך אם את צריכה דחוף..אני מרחובות. עדכני אם מתאים לך.

20/10/2013 | 07:28 | מאת: עדי

תודה רבה הסתדרתי בזכות נשים עם כוונות טובות כמוך , אך לאור התגובות הרבות והמרגשות החלטתי לנסות להקים גמ"ח לתרופות פוריות, אם תרצי להעביר אדאג לקחת

15/10/2013 | 08:24 | מאת: שמרית

לקחתי פרוברה חודש שעבר וקיבלתי ב14 החודש עוד לא קיבלתי יכול להיות שזה עושה עיכובים במחזור ?

20/10/2013 | 21:18 | מאת: נועה

קשה להבין מהשאלה שלך מה הבעיה ואיזה טיפול את עוברת. נסי לפרט קצת יותר כדי שנוכל לעזור.

מישהי השתמשה בתמצית "מסטיק תימני" או "רדאוף" להסדרת המחזור החודשי ולהגברת הפוריות? אני אשמח לקבל המלצות.

14/10/2013 | 21:54 | מאת: נועה

ממליצה לך מאד מאד לקחת תמציות צמחים או כל "תכשיר" אחר רק בליווי מקצועי של נטורופת או רופא סיני מומחה בתחום. לקיחת צמחים ותמציות למיניהן על דעת עצמך וללא התאמה מדוייקת לך, עלולה גם לגרום נזק. בהצלחה גדולה!

היי, IVF ראשון שלי. שאבו לי 24 (!) ביציות לפני 5 ימים, מתוכם הופרו 18, ו-13 שרדו עד היום. עד עכשיו, לא נשמע רע בכלל, נכון..? הבעיה היא שרק 2 הגיעו להיות בלסטוציסטיים היום, וגם הם באיכות בינונית. הם אלה שהוחזרו היום. את ה-11 הנותרים הם ינסו לגדל עד מחר, אבל אמרו שסיכוי קלוש שהם יחזיקו מעמד ויהיו מספיק טובים להקפאה. מבאס לאללה... רציתי לשמוע סיפורי עידוד :-) יש מישהי בגיל שלי (עוד שניה 40) עם סיפור דומה (בלסטוטוציסטים בינוניים) שהצליח למרות הכל?

07/10/2013 | 21:30 | מאת: נועה

תחילתו בבלסטוציסט אחד ויחיד שנשאר מ 33 ביציות/28 הפריות והוא יחיד הסגולה שעכשיו ישן לו בשלווה במיטתנו... יקירה, צריך רק אחד, אחת, שידעו לעשות את העבודה. אני יודעת שלפעמים זה מאכזב כשיש כל כך הרבה ביציות והפריות וכמעט כלום לא נשאר. אבל מנסיון שלי, עם הרבה גירויי יתר, זה קורה הרבה פעמים, כי הביציות לא מספיקות להבשיל בכמות כזו ולכן העוברים לא תמיד שורדים. זה שהצליחו לגדל אצלך את העוברים לשלב הבלסטוציסט - זה נפלא, ושבגילך הפקת כל כך הרבה תוצרת - עוד יותר מעולה. מחזיקה לך אצבעות שהפעם יהיה בינגו וגמרנו. לילה טוב!

08/10/2013 | 07:59 | מאת: tara

איזה מלכה את, נועה, תודה על העידוד! מקווה שלפחות אחד מהשניים יעשה את העבודה...

21/10/2013 | 18:06 | מאת: tara

טוב, זה ממש ממש ממש מוקדם, אבל חשבתי לעדכן, כי נראה לי שתמיד כיף לשמוע סיפורים אופטימיים :-) אז יום חמישי שעבר (לפני 4 ימים), 10 ימים אחרי החזרת שני בלסטוציסטים "בינוניים" שבמעבדה די ליכלכו עליהם ;-/ לא התאפקתי ועשיתי בטא במרפאה שלי למרות שביחידת IVF אמרו לי לבדוק רק ביום ה-14 (כלומר, היום). יצאה לי בטא 250!!! ואז בשבת בבוקר פתאום היה לי דימום קטן, אבל מלחיץ, שאמנם נפסק ממש מהר אבל בכל זאת... אז אתמול, יום ראשון על הבוקר, התייצבתי ביחידה לעוד בדיקת בטא. חיכיתי (בקושי רב מאוד!) עד שתיים בצהריים, שאז הם מחזירים תשובות, ואז קיבלתי... 900!!! אז זהו, אין להם יותר כוח אליי, אז הם לקחו לעצמם חופש של שבועיים וחצי, שאז אמרו לי לחזור בשביל אולטראסאונד ראשון :-)))

23/10/2013 | 10:28 | מאת: קרן

מזל טוב! איזה כיף שהספקתי לראות את המסר שלך לפני שאני יוצאת מהבית! מחכים לעוד עדכונים &&&&

06/10/2013 | 16:43 | מאת: קרן

אני מקווה שהכל בסדר, יחסית לפחות, ושאת מתקדמת במסלול תרומת הביצית, שעליו נדמה לי שהחלטת כבר. נשמח לעדכונים, אם וכאשר יתאים לך

05/10/2013 | 22:30 | מאת: נועה

סתם רוצה לשמוע עוד עדכון שהכל בסדר איתכם! לילה טוב :-)

07/10/2013 | 08:33 | מאת: ליאת פ.

היי נועה יקריתי ולכל הבנות היקרות לי מאוד אצלי הכל בסדר אני מתחילה תכף חודש חמישי הזמן טס אני ובעלי ממש בחלום ומאחלת לכל אחת ואחת לחוות את החוויה המדהימה הזאת אנחנו כל יום קמים עם חיוך ומבחינתנו אין יותר בעיות בעולם ממש כיף, (לא נעים לי כל כך לדבר על זה כאן אבל אני בהתרגשות שיא וממש בחלום ושמחה כל בוקר שאני קמה) היינו בסקירה ראשונה ויש לנו בת יפה יפה בנות המסר שלי לא להתייאש בסוף זה יגיע לכל אחת ואחת כל יום שישי אני מברכת אתכן בנות יקרות בנרות שבת ומאחלת לכל אשה בישראל לקבל את המגיע לה במהרה אני בטוחה שלכל אחת מגיע ויגיע לא להתייאש זה המסר הכי חשוב תמיד להמשיך ולדעת שתמיד יש מה לעשות מי כמוני יודעת אז שיהיה לכן המשך יום מקסים שלכן ליאת מבטיחה לעדכן למרות כל התופעות שיש בהריון וכמה פעמים שהייתי בבית חולים מרוב הקאות אני מקבלת את הכל באהבה ולא מתלוננת אפילו לרגע מודה לאלוהים כל בוקר על הדבר המדהים הזה כי זה דבר שכל חיי חלמתי על זה ועל כל הדמעות שהורדתי במשך חיי אחרי כל טיפול וטיפול שאני נזכרת בזה אז איך יהיה לי את האומץ להתלונן בכלל נראה לי הזוי בקיצור אוהבת אוהבת אוהבת ואתן בליבי תמיד יום דבש ליאת פ.

07/10/2013 | 21:27 | מאת: נועה

כל כך כל כך שמחה לקרוא את העדכונים המשמחים שלך! טפוווווווווווווווווו טפוווווווווווווו טפוווווווווווווווווו שרק ימשיך בריא ותקין ויסתיים במועדו בידיים מלאות. נשיקות ותבואי מדי פעם לבקר!

17/10/2013 | 22:40 | מאת: מישי

אני מתמוגגת מהאושר שלך, מהכרת הטוב שלך ומהמתנה הענקית והכל כך ראויה שקיבלת, וכמובן מהברכות היפות! תודה ושתמשיכי לחייך!!!

05/10/2013 | 22:14 | מאת: נועה

אי אפשר להסתמך רק על חום השחר. ממליצה בחום לבדוק ביחד עם ערכות ביוץ. ואם לוקח יותר מדי זמן לבקש מעקב ביוץ מרופא נשים שכולל אולטרא סאונד ובדיקת דם. הכי מדוייק. בהצלחה ושבוע נפלא

04/10/2013 | 15:26 | מאת: יעל

שלום רב מכל בדיקות הקרשיות הרבות שעשיתי היחידה שהצביעה על בעיה היא MTHFR, ממה שנאמר לי היא הכי פחות קשורה לקרשיות. אחרי שתי הפלות בשבועות הראשונים, אחרי שני טיפולי UVF הוחלט על שימוש בקלקסאן אמפירי- 40 מ"ג כמו כן באספרין 100 מ"ג (בגלל טרומבוציטוזיס ידועה כבר 13 שנה- עד היום ללא טיפול). בבדיקות האחרונות נראו תוצאות משובשות בויטמין K- ממש על הגבול העליון (ערך 5 כאשר הגבול העליון הוא 5.1). כמו כן בילירובין גבוה. האם ישנו קשר בין הדברים? כמו כן אני מטופלת בדיקור, ועם צמחים לעידוד פעילות מחזור הדם עם דגש על הכליות, היתכן והצמחים משפיעים לרעה על פעילות הכליה? ואחרון- מאז ההפלה האחרונה כאבים בזמן התאפקות לשתן, גם אם לזמן ממש קצר, בבדיקות אין שום סימנים לדלקת...רעיונות? תודה

04/10/2013 | 15:56 | מאת: קרן

יעל יקרה, אנחנו לא רופאות ולכן לא ממש יכולות לענות על שאלותייך. אני יכולה רק לאחל לך הרבה הצלחה, ולקוות שאת מטופלת לא רק אצל רופא מומחה לפוריות אלא כזה שמומחה בבעיות היריון בסיכון גבוה וקרישיות. יש כמה מוכרים ובכירים, אבל מדיניות הפורום הזה היא לא להמליץ על רופאים ספציפיים.

03/10/2013 | 21:37 | מאת: שלי

מה עושים? ישנה כמו דוב באמצע החורף, והבית מסביב קורס. היום עברתי על שיעורי הבית של הילדה פעם ראשונה השבוע(סיוט מה ששם הלך), טיפלתי ב"הר" הכביסה וניסיתי להשליט קצת סדר בבית. בעלי מנסה לעזור אבל... (אין צורך להשלים את המשפט, נכון?:) מניסיון, נותנים לבית לאבד קצת פרופורציות או שפשוט מתפקדים עם עיניים סגורות? לא היתה לי עייפות בכלל בהריון של הגדולה כך שכל הנושא תפס אותי די לא מוכנה. אני חושבת שזה גם בגלל גמילה מכדורי שינה שעשיתי ממש לפני ההחזרה, והשינה שלי עדיין לא הסתדרה מאז.

05/10/2013 | 22:16 | מאת: נועה

זה לא בדיוק הפורום הנכון לשפוך את ליבך על עייפות של הריון... כשכל הבנות כאן רוצות מאד מאד להגיע למצבך. אני בטוחה שיש פורומים לענייני הריון נפלאים שתוכלי להעזר בהם. שיהיה לך הריון נפלא, תקין ויסתיים במועדו בידיים מלאות!

05/10/2013 | 22:25 | מאת: נועה

לא קלטתי שאת שלי שלנו..... חשבתי לרגע קל מישהי שטעתה בפורום.... קבלי התנצלות גדולה ממני!!!!!!!!! עייפות בתחילת הריון היא לגמרי לגמרי תופעה נורמלית. אני לא חושבת שזה קשור בכלל לגמילה מכדורי שינה. לילה טוב ושוב סליחה... אני ממש ממש לא רוצה שתעלמי לנו מפה. כל אחת שנכנסת להריון פה כל כך מבורכת להשאר ולספר את סיפורה.

אני בת 24 ומנסה כבר שנה... עדיין לא התחלנו שום טיפול... יש משמעות לתוצאות? FSH יצא 6 (6-150 POSTMENOPAUSAL) LH יצא 3.80 (FOLLICULAR PHASE 1.8-11.80) PROLACTIN יצא 352.09 (59.00- 619.00) (....*....) TESTOSTERONE יצא 1.09 (0.50-2.60) (..*......) TSH יצא 2.94 (0.35-4.94) VITAMIN B12 יצא 1098.00 (157.00-1060.00) (.........)* WBC יצא 6.70 (4.00-10.00) NEUTROPHILS יצא 4.5 (1.80-6.60) (....*....) NEUTROPHILS % יצא 66.30 % (46.00-68.00) LYMPHOCYTES יצא 1.70 (1.10-3.50) LYMPHOCYTES % יצא 25.10 % MONOCYTES יצא 0.50 MONOCYTES % 7.70 % EOSINOPHILS יצא 0.00 EOSINOPHILS % 0.60 BASOPHILS יצא 0.00 BASOPHILS % יצא 0.00 RBC יצא 3.76 (3.90-5.40) HEMOGLOBIN יצא 12.20 (12.00-16.00) HEMATOCRIT יצא 35.10 % (35.00-45.00) MCV יצא 93.3 (80.00-98.00) MCH יצא 32.50 (27.00-33.00) MCHC יצא 34.80 G/DL (32.00-35.50) PLATELETS יצא 209.00 150.00-400.00) MPV יצא 8.90 (6.50-11.50) RDW יצא 11.80 % (11.00-16.00)

היי רוני, נדמה לי שהבדיקות תקינות (חסרה אולי בדיקת אסטרוגן? E2?), אבל אנחנו פה לא רופאים, ואני מאוד מקווה שאת נבדקת על ידי רופא פוריות (ולא סתם רופא נשים). אם אני צודקת שהבדיקה תקינה, אני ממליצה לך בחום לא להתקדם בשום בדיקה/טיפול עד שבן זוגך יעבור בדיקת זרע. לפעמים רופאים דוחים את השלב הזה, ואין לכך כל סיבה. מאחלת לכם המון המון בהצלחה, ובקרוב. את מאוד צעירה כך שאני בטוחה שעוד יהיו לך כמה ילדים שאת רק רוצה :-) שבת שלום

02/10/2013 | 17:36 | מאת: אמונה

היי כבר שכחתי מה הערכים האלה אומרים. היום השלישי למחזור, בבוקר עשיתי בדיקה ואלה התוצאות: FSH 12.6 PROGES 1.3 E-2 268 האם הערכים ממש גבוהים?

02/10/2013 | 17:41 | מאת: אמונה

LH 5.2

04/10/2013 | 14:33 | מאת: קרן

מעט גבוהים אבל לא באופן שאמור למנוע ממך היריון, לעניות דעתי. ואם את סביב גיל 40, הן גם תוצאות צפויות בהחלט. רוצה לספר לנו עוד קצת פרטים?

04/10/2013 | 14:59 | מאת: אמונה

אני בת 34 לפני שלוש שנים fsh היה 19.5 עברתי הפריה אחת שלא הצליחה וחודשיים אחרי ונקלטתי להריון טבעי. שלושה חודשים לאחר הלידה שוב נקלטתי אבל נפל לי ואז fsh היה 7.7 היום התחלתי טיפול איקאקלומין הרופא ביקש שלוש פעמים ביום וביום שישי הבא א.ס. דרך אגב את יודעת על תופעות לוואי בכדורים האלה?

02/10/2013 | 12:35 | מאת: מטופל"שית

מתגעגעת לתאומים שהיו אמורים להיות לי... מתגעגעת לתחושת ההריון... לסיבה טובה שיש לי בטן ... מתגעגעת לתכנונים על איך נעצב את החדר ולמחשבות האם זה בנים / בנות / בן בת ... מתגעגעת לחלום על משפחה גדולה ומאושרת בחגים. בימים האחרונים יצא לי לארח הרבה חברים ומשפחה עם ילדים קטנים וכולם התפעלו איך ילדים מרגישים אצלי נוח בבית ואמרו ",זה בית שצריך להיות בו מלא ילדים" - לכו תסבירו להם שרק לפני חודשיים החלום היפה הזה הושלך כפסולת רפואית בבית החולים. אני כבר רוצה להיות שוב בהריון!!! אני חודשיים וחצי אחרי ההפלה,שבועיים אחרי המחזור מחכה כבר בקוצר רוח למחזור הקרוב (בתקווה שאלוהים ישמע צעקותיי ויתן לו סיבה טובה וטבעית למה לא להגיע) ובמידה וכן לחזור לטיפולים כמה שיותר מהר ולראות תוצאות כמה שיותר קרוב...כי זה בוער בי! ועצוב לי כאחד :(

02/10/2013 | 13:54 | מאת: שיר

עצוב וכואב:( מתחברת לתחושות בע"ה בשורות טובות כבר החודש ושתכחי מהסיוט

05/10/2013 | 20:42 | מאת: סיגל

הצטערתי לשמוע, מתי ילדת? באיזה חודש היית? הכל יעבור בשלום השם ברא את השכחה אם תרצי או לא, ובעזרת השם תצאי מביהח בידיים מלאות, עברתי לידה שקטה בסוף תשיעי הייתה לי תינוקת מדהימה, בריא ונכון לחשוב שהם במקום טוב יותר אם תרצי לדבר אני אשמח

08/10/2013 | 13:48 | מאת: מטופל"שית

אני עברתי הפלה בשבוע 14 אומנם הרבה יותר מוקדם ממה שאת חווית ויחד עם זאת זה השאיר חלל עצום שקשה לי להסביר. מה שקרה לי היה די נדיר ואני עברתי גם סוג של לידה עם ירידת מים וצירים ואף אחד העוברים נפלט מהגוף החוצה. בהחלט לא סיטואציה פשוטה. מחזיקה אצבעות שהמקום בבטן יתמלא במהרה אצל שתינו בדברים טובים :)

05/10/2013 | 22:20 | מאת: נועה

חשבתי עלייך השבוע כמה פעמים. לא יודעת למה. רציתי לכתוב לך מייל ולא מצאתי אותו... רוצה לכתוב אלי שוב? (אני מאמינה ששמרת את שלי...) (((((((((((((((((((((חיבוק ענק ענק ענק)))))))))))))))))))))

06/10/2013 | 16:42 | מאת: קרן

חייבת להתנצל ש"דילגתי" במשך כמה ימים על הודעתך, אבל האמת שאני לא מצליחה למצוא את המלים הנכונות. מה שעברת קשה מנשוא, ואני כל כך מבינה את הגעגוע, הכאב, וההשתוקקות. הנחמה היחידה שיש לי היא שאני יודעת שעוד יהיו לך כל הילדים שאת רוצה, ורק יכולה לאחל שזה יבוא מהר ובקלות. שולחת לך בינתיים הרבה חיבוקים ונשיקות

30/09/2013 | 09:54 | מאת: שלי

שבוע מלחיץ היה לנו אבל ב"ה, גודל העובר תקין 1.5 ואפשר לעבור סוף סוף למעקב רגיל. שיהיה בהצלחה לכולן נשתמע

30/09/2013 | 13:43 | מאת: קרן

שיהיה בשעה טובה, וימשיך רק קל ותקין.

30/09/2013 | 06:54 | מאת: רוני

רכשתי תרופות בסך של 1400 ש"ח להפריה ולא השתמשתי בהן, אוכל למכור אותן ממש בזול 0544267079

05/10/2013 | 22:28 | מאת: נועה

אסור למכור תרופות אם אינך רוקחת. את מוזמנת למסור אותן למי שזקוקה, יש נשים רבות שצריכות עזרה וזו תהיה מצווה גדולה. ואם נקלטת להריון - מזל טוב גדול ושיהיה בשעה טובה!

מחקר חדש מצא שבטיפולי פוריות נולדו יותר בנים מבנות - 57% לעומת 50% הסיבה נעוצה בעובדה שהזרעים "הגברים" זריזים יותר מ"הנשיים" וממהרים להיכנס לביצית. אולם ביצית שעוברת ICSI (מיקרומניפולציה) סבירה יותר לבת מאחר שלמרות ש"הגברים" זריזים יותר, הנשים שורדות יותר ולכן 24 שעות אחרי שהפשירו את הזרע יש יותר סיכוי לבת (52-3%) אולם השלב המכריע הוא שלב ההחזרה עוברים שהוחזרו 5-6 אחרי ההפריה מעלים את הסיכוי לבן וזאת מכיון שבשלב הזה העוברים הזכרים ממהרים לגדול ולכן הרופאים נוטים לבחור בהם יותר להחזרה. כמובן, המספרים לא גדולים ובשום אופן לא כדאי לשנות, לקצר או להאריך ממה שפוסקים לנו הרופאים. שיהיה בהצלחה לכולן ולמתעניינות ניתן למצוא את הכתבה המלאה בקישור המצורף: http://www.telegraph.co.uk/health/healthnews/8029969/Fertility-treatment-can-lead-to-more-boys.html

28/09/2013 | 08:30 | מאת: נועה

מעניין, אבל לדעתי האישית הטיפולים כרוכים בכל כך הרבה משתנים, מה גם שלא לקחו בחשבון מן הסתם עוד הרבה מאד גורמים שלדעתי מאד מכריעים על איזה הריון ואיזה עובר נקלטים, כמו רגש, מוכנות נפשית, ועוד.... כך שהייתי לוקחת את התוצאות בערבון מוגבל בדיוק כמו שאמרת :-) שבת שלום!

23/09/2013 | 14:08 | מאת: טלי

שלום לכולן, כיף למצוא פורום כזה , בהרגשת הקלולסיות הזאת שאנחנו חווים עכשיו. אני בת 40.5 נשואה פעם שנייה, עם שתי בנות גדולות מנישואין ראשונים. בעלי ואני החלטנו לנסות להביא ילד משותף (אין לבעלי ילדים קודמים), עד עכשיו ניסינו את שיטת היום כן יום לא, והמרדף אחר ערכות הביוץ, לצערי זה בינתיים לא הלך, רופא נשים שלח אותי אמש לעשות בדיקות הורמונליות, וראיתי ש ה FSH שלי גבוה (9.95), מה עושים עכשיו? לאן הולכים מכאן? אילו הליכים עומדים בפנינו, האם להילחץ מהתוצאה? כמו שאמרתי..קלולס לחלוטין אשמח לשמוע על ניסונכן, וחוויותיכן בתחום, תודה מראש וחג שמח

24/09/2013 | 20:12 | מאת: אני

הערך שלך לא מאוד גבוה בהנחה שבוצע בימים הראשונים של המחזור ואם ערך האסטרדיול הוא מתחת ל 200, אפשר להמשיך לנסות או לפנות למומחה פוריות שיחל במעקב זקיקים עם us ובדיקות דם. בהצלחה

25/09/2013 | 07:54 | מאת: קרן

בטח בגיל שלך. חוץ מזה שאני ממש לא מאמינה גדולה בבדיקות FSH, מניסיון שלי ושל הרבה מאוד בנות כאן בפורום, לטוב ולרע. זאת בדיקה עם הרבה פספוסים, ובכל מקרה היא מעידה רק על הרזרבה השחלתית שלך (שכולנו יודעות שהיא לא נפלאה בגיל 40+ גם בלי אף בדיקה) אבל זה לא אומר שאת לא מבייצת כל חודש בחודשו כרגע, ושעם טיפול הורמונלי אם תגיעי לזה לא תפיקי מספר יפה של ביציות. לי היו תוצאות יפות עם FSH גבוה בהרבה, והיו כאן נשים בגילנו עם FSH נמוך שלא הצליחו. אם חשוב לך מאוד לדעת את הרזרבה השחלתית שלך יש בדיקות מדויקות יותר (בדיקת דם בשם AMH ואולטרה סאונד זקיקים משוכלל בתחילת המחזור. את שתיהן נדמה לי שאפשר לעשות רק פרטי), אבל אני אישית פשוט בעד להיכנס לטיפולים ולראות. התוצאות בשטח יעידו אלף מונים יותר מאשר כל בדיקה כזאת. אם תפרטי קצת מה עשיתם עד עכשיו, כמה זמן אתם מנסים טבעי וכו', אשמח לפרט לך עוד על התהליכים האפשריים העומדים בפנייך. ונקודה אחת חשובה כבר עכשיו, שהרבה פעמים "מתפספסת": שבעלך יילך כבר עכשיו לבצע בדיקת זרע. את ה"חשודה" העיקרית בגלל הגיל, אבל זה לא אומר שאין אצלו בעיה (אין לו ילדים קודמים, ובכל מקרה חצי מבעיות הפוריות הן גבריות), ובגלל הגיל שלך ממש חבל על הזמן שלכם.

23/09/2013 | 09:29 | מאת: שלי

הבוקר הלכתי לבצע את האולטראסאונד האחרון לפני שאני עוברת לקופה. אלא שהדברים לא עובדים לפי התוכנית. הרופא הקבוע שלי היה צריך לצאת ותקעו לי אחד שכבר היו לי חששות לגביו. שעה עד שהוא הסתדר עם המכשיר ומצא את העובר. ב"ה יש דופק והעובר גדל אבל אז הוא טען שהוא קטן ב2 מ"מ ממה שרצוי ושזה אולי בגלל שהוא דבוק לדופן ושאני אבוא עוד שבוע. לשאלותי החרדתיות הוא השיב בקוצר רוח שתבואי נראה והלך (מיהר - לא אהב שהרופא הבכיר הל ך וותקע אותו עם האולטראסאונד) קיצר עצבנית ברמות. מישהי פה בעלת ניסיון בנושא עוברים קטנים בתחילת הריון?

23/09/2013 | 13:03 | מאת: שלי

העובר בתחילת שבוע 7 דופק תקין גודל 6.9 מ"מ שזה תקין לעובר בגילו אבל... לפני שבוע היה אולטראסאונד ראשון שם הגודל שלו היה 4.2 מ"מ שמתאים לשבוע 6+3 ועכשיו הוא צריך להיות בגודל שבין 7 ל7.3 מ"מ מה שאומר שחסר לו מ"מ או שניים לקצב גדילה תקין הוא רשם שהוא בשבוע 6+6 (שלושה ימים מפעם קודמת ולא שבוע) הוא אמר שזה יכול להיות שהוא פיספס מילימטר בגלל ההצמדות של העובר לדופן הרחם השאלות שלי: 1. יש מישהי שחוותה "סטיית תקן" של מ"מ לפה או לשם בתחילת ההריונות, זה קורה? כפי שציינתי, לרופא לא היתה סבלנות להסביר 2. עובר צמוד לדופן הרחם - זה בעייתי?

23/09/2013 | 18:07 | מאת: שיר

מאוד קשה לדייק במילימטר, גם לי זה קרה וב"ה הכל בדר, העיקר שיש דופק

22/09/2013 | 14:16 | מאת: אופטימית

שלום, אני בת 27 - ivf3 icsi. ביום 18.9.13 הוחזרו 3 עוברים כאשר 2 בדרגה 1 ( 8 תאים / 9 תאים) . לתמיכה קיבלתי 2 אנדומטרין וחצי אוביטרל יומיים לאחר ההחזרה. הבוקר ( יום חמישי להחזרה) עשיתי בדיקות דם: e2 4351 פרוגרסטרון מעל 190 ו-lh מתחת ל-0.5. האם הערכים תקינים ליום 5 והאם ניתן להסיק מהערכים שיש סיכוי טוב לקליטת הריון תקין? האם יש צורך בתמיכה נוספת? האם יש מניעה מלעשות יוגה פילאטיס טאי צי השבוע?

28/09/2013 | 08:34 | מאת: נועה

אנחנו לא רופאות, אבל נראה לי שהערכים לגמרי תקינים ליום שאת נמצאת בו. אי אפשר להסיק מכך שום דבר לגבי הסיכוי לקלוט הריון, תמשיכי להיות אופטימית כמו שאת :-) לגבי יוגה ופילטיס, רק בעדינות, אפשר, אבל לא לאמץ בטן. פילאטיס קצת בעייתי בתחום, אלא אם כן יש לך מדריכה מאד מאד מנוסה שיודעת על מצבך ותדע להדריך אותך מה ואיך לעשות. בהצלחה!

21/09/2013 | 09:59 | מאת: חני

שלום אני נשואה ויש לי ילד בין 4 עכשיו אני רוצה עוד ילד מנסה כבר 9 חודשיים ההריון הראשון ואחר כך היה לי עוד הריון אבל זה נפל טבעי באו ממש מהר בעיות ועכשיו שאני רוצה ממש זה לוקח את כול הקושי אכזבה לחץ מה אפשר לעשות ??????? אשמח לתגובה

22/09/2013 | 08:08 | מאת: קרן

תחושת ה"נמאס" מוכרת היטב. צריך ללמוד להתמודד איתה בדרך למטרה המיוחלת. ומברכת אותך בברכה המסורתית שלנו, שתשהי איתנו שהות קצרצרה, מהסיבות הנכונות כמובן. כדי שנוכל לעזור, בין אם בעצות מעשיות ובין אם בתמיכה רגשית, אני צריכה להבין קצת יותר את הסיפור שלך. את יכולה בבקשה לפרט: בת כמה את, כמה היריונות היו לך ומתי, כמה הפלות, כמה זמן אתם מנסים עכשיו, האם עשיתם איזשהם בירורים רפואיים? ובינתיים שיהיה חג שמח למרות הקושי הזה :-)

22/09/2013 | 16:51 | מאת: חני

כן אני בת 27 בנובמבר היה לי הפלה 1 טבעית ליפני שלוש וחצי שנים יש לי ילד בין ארבע בכור ואז היתה לי המלה אני מאוד מודעת לזה זה הכול לחץ כי שאני שבוע ליפני מחזור ממש מחשבון ולחץ ומנסה כבר 9 חודשים מינואר בשמנו ממש בקלות נכנס להריון פעמיים ולא מבינה למה ככה קשה לי ורע לי כי מה שמנים רוצים שכבר יד לי ילד והיצי בהריון בסהכ פעמיים !!! ואני מאוד רוצה עוד 1

22/09/2013 | 17:13 | מאת: קרן

1. מה קרה בשלוש וחצי השנים מאז ההפלה הטבעית עד עכשיו? השתמשתם באמצעי מניעה? 2. אתם ממש מנסים עכשיו תשעה חודשים (כלומר עוקבת סביב ימי הביוץ ומקפידים לקיים אז יחסים?), או רק לא מונעים הריון? יש לך מחזורים קבועים?

19/09/2013 | 21:32 | מאת: שיר

22/09/2013 | 08:18 | מאת: קרן

18/09/2013 | 14:10 | מאת: עדן

יש לי פטריה בנרתיק ככה זה ניראה לפי התסמינים אדום מגרד נפוח יש מצב שזה אולי הריון ?? עשיתי בדיקת הריון אני שבוע ליפני המחזור הראה שלילי מה יכול להיות פה

20/09/2013 | 07:42 | מאת: קרן

עדן יקרה, לא ברור לי הקשר שאת חושבת עליו בין פטריה בנרתיק לתחילת היריון, וגם אי אפשר לדעת שמה שאת מתארת זאת פטרייה וכדאי לבדוק את זה. בכל מקרה, שבוע לפני איחור במחזורים סדירים, וודאי במחזור טיפול, אין שום דרך בעולם לדעת אם את בהיריון. זה סך הכל שבוע אחרי ההפריה אם היתה, בע"ה.אין ברירה אלא להתאזר בסבלנות, עם כל הקושי.... בהצלחה &&&&

20/09/2013 | 08:19 | מאת: עדן

תודה לך ובאמת אולי אני יחכה בסבלנות מה שען אתמול היה לי ממש שני כתמים חומים אבל גם אומרים שלימני מחזור זה ככה ויד לי עוד שבוע עד למחזור מה מעכשיו הסימנים אומרים לי על המחזור ?????

20/09/2013 | 08:45 | מאת: קרן

והאמת שפשוט אין לך ברירה אלא להמתין בסבלנות. כל הסימנים בעולם לא יגידו לך באמת אם את בהיריון או לא. מעצבן, אבל זאת האמת. את אחרי טיפול?

16/09/2013 | 17:53 | מאת: קרן

יש לי די הרבה זריקות הורמונים שנותרו מהטיפולים, שאשמח להעביר למי שזקוקה להן וזה יכול לעזור לה לחסוך כסף יקר (והלוואי שגם יש בהן איזה מזל שיעבור הלאה....). כמובן שבראש וראשונה אשמח להעביר אותן לבנות הפורום הזה. לצטרוטייד ולגונאל שנותרו לי יש תאריך תפוגה די קרוב (אני יכולה לבדוק בדיוק, אבל נדמה לי שנובמבר 2013), המנופור דווקא עם תאריך די רחוק, וגם הדקא 0.1 למיטב זכרוני. אבדוק במדויק למי שזה חשוב לה (זה כרגע עמוק במקרר מאחור....). יש לי גם כמה קופסאות של פרוגינובה למסירה. אני גרה במרכז תל אביב ועובדת בצפון העיר, כך שאפשר לתאם מסירה באחד המקומות האלה. מי שרוצה שתשאיר לי כאן מייל ואענה לה.

16/09/2013 | 19:56 | מאת: קרני

היי קרן אשמח לקבל אני משתמשת בגונל ומונופור וציטוטריד .

16/09/2013 | 21:38 | מאת: קרן

רוצה לשלוח לי מייל ל-ruth132639@yahoo.com, ונתאם?

18/09/2013 | 02:34 | מאת: ארן

קרן שלום, אשמח לקבל את הדקפפטיל והגונל. תודה מראש

18/09/2013 | 08:04 | מאת: קרן

יכולה לכתוב לי ל- ruth132639@yahoo.com ?

16/09/2013 | 09:11 | מאת: שלי

יש! יש! יש דופק! (וחזק) שבוע הבא בדיקה נוספת ואז מעקב למישהי יש המלצה לרופא פרטי טוב באזור בני ברק רמת גן?

16/09/2013 | 17:36 | מאת: קרן

מזל טוב על הדופק! איזה כיף זה!!! מדיניות האתר של דוקטורס היא לא לחוות דעות אישיות על רופאים, לטובה או לרעה, והאמת שאני גם לא מכירה כל כך רופאים מחוץ לתל אביב. יכולה להמליץ לך להיכנס לפורומים של תפוז (יש אחד ספציפי של היריון לאחר טיפולים, וגם של היריון רגיל אני מניחה), ולבקש שם המלצות. יש רשימות "שמורות" שבנות המליצו על רופאים.

15/09/2013 | 14:41 | מאת: קרן

אז ברוח ימי הסליחות, אני מרגישה צורך להתנצל שלא הייתי כאן הרבה בזמן האחרון, ומבטיחה לנסות להשתפר. תקופה עמוסה עוברת עליי, רובה מסיבות טובות (אחותי ילדה בשבוע שעבר!), וחלקה מסיבות קצת פחות משמחות, של חרדות "קטנות" שקשורות להיריון (או לפחות אני מקווה שהן קטנות...) -- דימום לא צפוי, וכו'. מקווה שהכל ימשיך תקין, אבל זה לא פשוט לנסות להירגע ככה. מבטיחה לנסות :-)

16/09/2013 | 15:52 | מאת: שיר

קרן יקרה מאוד, בטוחה שהגעת לראש השנה עם הרבה זכויות על החסד חינם שאת מסייעת כאן, מאמינה שזכויות אלו יעמדו לך ובע"ה הכל יהיה בסדר. בהערכה רבה

16/09/2013 | 17:34 | מאת: קרן

ועכשיו אני מסמיקה כאן :-) וברצינות, אני רק מנסה להשיב טובה על כל העזרה שקיבלתי כאן בזמנו מנועה ומדורה, ומשאר בנות הפורום.

12/09/2013 | 22:01 | מאת: לי האחת והיחידה

וואהו יקירתי אילו בשורות משמחות. שימשיך תקין אמן ואמן!!! מתרגשת מאוד. מאחלת לך שתסיימי בידיים מלאות. חתימה טובה.

15/09/2013 | 15:11 | מאת: קרן

היי לי, תודה על האיחולים! אכן מאוד מרגש, וגם די מלחיץ הרבה מהזמן , לצערי :-( מקווה שייגמר רק בטוב. הבן שלי בדיוק חגג שנתיים. מרגש שהבת שלך בכיתה א'! נשמח לעדכונים בכל פעם שיתחשק לך.

12/09/2013 | 21:39 | מאת: לי האחת והיחידה

מה שלומכן בנות יקרות, התגעגעתי כל כך אליכן. שמחה לשמוע על היריונות חדשים ומאידך מצטערת לשמוע על האכזבות אבל ככה זה החיים שלנו מלאים בשמחות לצד עצב. לא יאומן אבל הבת שלי כבר בת 6 ונכנסה לכיתה א' והקטן כבר שנתיים ושבע. לצד השמחה בגידול הילדים גם ישנם לא מעט קשיים ואתגרים. אני מאחלת לכן חתימה טובה ושתהיה לכן שנה מאושרת ומתוקה, שנה של הצלחות והרבה אהבה. שולחת לכן חיבוקים ואנרגיות טובות אוהבתכן!!!

13/09/2013 | 15:20 | מאת: נועה

את משהו מיוחד את! תודה שאת תמיד זוכרת אותנו. שתהיה לך שנה נפלאה, שתזכי בבריאות אושר שמחה והמון אור ונחת מהמשפחה :-) נשיקות, הרבה אהבה!

11/09/2013 | 19:30 | מאת: שלי

גם לי יש כאבים בבטן התחתונה ואני לא רוצה להיתאכזב ובכלל אין לי כאבים רק מחזור או ביוץ תפסתי תהיות הכבאים יכולים להעיד להריון אולי סימן קטן אני שבוע וחצי ליפני מזור

13/09/2013 | 15:09 | מאת: נועה

אנחנו נוהגות לומר שאי אפשר להתייחס ל"סימנים", מיחושים או חוסר כאבים כמשהו שמעיד על המצאות או שלילה של הריון... רק בדיקת דם בתאריך המיועד תוכל להגיד אם אכן יש הריון או לא. בהצלחה גדולה, שנה טובה וחתימה נהדרת!

14/09/2013 | 22:17 | מאת: שלי

נכון אין ספק צודקת ברמת היכן ובעה מקווה לבשורות טובות גמר חתימה טובה

19/09/2013 | 07:49 | מאת: שלי

מועה יקרה עכשיו אחרי הכבאים שהיו לי ודברנו יש לי פוריה בנרתיק זה לקרת הסוף כבר עובד ועכשיו יש לי שני כתמים ברורים חומים מה יכול להיות יש מצב להריון

11/09/2013 | 15:09 | מאת: שלום בנות!

האם יתכן שרופא באחד הפורומים פשוט מוחק הודעה של מישהי? כתבתי הודעה עם מספר שאלות, אמנם קצת ארוכה אבל לא יותר משל הרבה אחרות.. לא ציינתי שמות, אבל תיארתי מצב שבו קיבלתי הורמונים כמעט חודש ולבסוף פספסו לי את הביוץ ולא עברתי טיפול. והיו לי מספר שאלות לגבי הביוץ.. האם הגיוני שהרופא פשוט מחק רק את ההודעה שלי? אני יודעת איפה כתבתי אותה בדיוק כי עקבתי כל יום בציפייה לתשובה. והיום כשסוף סוף ראיתי תשובות לשאלות שנכתבו לפניי ואחריי, את שלי לא ראיתי בכלל. נמחקה. יש למישהי אולי הסבר מדוע? נראה לי קצת מוזר פשוט למחוק הודעה שבה בחורה מביעה מצוקה מסויימת.. הרי לא בשביל זה קיים האתר הזה?

13/09/2013 | 15:12 | מאת: נועה

אם הזכרת שמו של רופא מסויים שלא היית מרוצה מהתנהלותו, יכול מאד להיות שההודעה נמחקה. מדיניות האתר של דוקטורס אינה מאפשרת העברת ביקורת על רופאים. נסי אולי להעלות את השאלה שוב מבלי להזכיר סוג של ביקורת? שנה טובה, גמר חתימה טובה!

16/09/2013 | 10:04 | מאת: מטופלת

האמת שלא הזכרתי אף שם של רופא או של כל אדם אחר, או שם של מקום.. רק הבעתי צער על שפספסו לי את הביוץ.. כנראה שישנם רופאים שממש לא בטוחים בעצמם אם הודעה כזו מרתיעה אותם עד כדי כך. כנראה שאפילו יש להם מה להסתיר.. אולי זה כן היה ביג דיל שפיספסו לי את הביוץ בסופו של דבר.. בכל מקרה תודה על התגובה שלך לפחות :)

11/09/2013 | 10:30 | מאת: א

שלום בנות יש לי שני עטי גונאל אף 900 בתוקף עד 12/2013 שמור במקרר מאז שקניתי. אשמח למסור למי שמעוניינת. אני באיזור המרכז: 0528500980

סליחה שלא עדכנתי קודם. מאחלת הצלחה לכן.

10/09/2013 | 22:36 | מאת: ילילי

12/09/2013 | 21:19 | מאת: לי האחת והיחידה

ביחד עם נועה. עברה תלאות רבות להשיג את ההריון השני אך הצליחה לבסוף ואני אישית מתגעגעת אליה מאוד. יש בה המון אופטימיות ושנינות וחוש הומור. וזו הזדמנות לשלוח לה ד"ש חם.

13/09/2013 | 15:13 | מאת: נועה

דורה ניהלה את הפורום איתי מספר שנים. אבד לי הקשר איתה, אולי היא תופיע שוב ואולי לא. בכל מקרה לי היא חסרה תמיד :-)

08/09/2013 | 21:39 | מאת: מיטל

מה נשמע אצלי ככה ככה יש לנו דירה שאנחנו משכירים והדייר עושה בעיות שלחו לו זימון לבית משפט מטעם העורך דין של בעלי והוריי עזרו ונתנו 15 אלך שקל כי לנו אין סכומים כאלה ועכשיו אני רוצה לעבור מזיידמן לשי אליצור אבל הוא לקח 1300 שקל לא כולל 600 שקל לאסותא לא יודעת מה לעשות כמובן שגם בזה הוריי יעזרו אבל לא נעים לבקש מהם סכום כזה בגלל זה אני מתלבטת עם להתחיל טיפול אצלו או לבדוק רופא אחר בעלי דיי לוחץ בעניין ואני ממש לא יודעת מה לעשות

09/09/2013 | 08:08 | מאת: ענת

הי מיטל, באיזה קופת חולים את? אם את בקופת חולים מאוחדת אז יש את פרופ' פרידלר, אני מטופלת אצלו וכעת נמצאת בתחילת הריון שני בעקבות ivf. ממליצה עליו בחום!!! הוא עובד עם אסותא ואם יש ביטוח "שיא" של מאוחדת זה לא עולה כלום!!!

13/09/2013 | 15:19 | מאת: נועה

אם את רוצה לנסות את צוריאל, למה שלא תנסי להגיע אליו לא באופן פרטי אלא להרשם לטיפול באסותא רמת החי"ל? הוא אחד מצוות הרופאים המנהלים שם, ויש אפשרות לבחור אותו כרופא מטפל. נכון שהוא לא תמיד יהיה זה שילווה, אבל הוא יכול לבנות לך את הפרוטוקול וכך לא יעלה לך בעלות מטורפת. בהצלחה גדולה, שנה טובה, גמר חתימה טובה. שהשנה תגיעי סוף סוף ליעדך יקירה. מכל ליבי מאחלת לך!

08/09/2013 | 20:14 | מאת: לא מזהה את עצמי

שלום לכן בנות, אני מקווה שהגעתי למקום הנכון. אני חייבת מקום לפרוק את שעל ליבי ומתנצלת מראש על האורך.... אני בת 29 אמא לילדה בת שלוש שהגיעה באופן ספונטני לחלוטין בלי שום בעיה. כשהיא הייתה בת פחות משנה הפסקתי את הגלולות ואחרי 10 חודשים ללא הצלחה הפנו אותי לבדיקות- הכל תקין אצלי ואצל בעלי אבל גילו שהביוץ בזמן הנידה (אנחנו דתיים ושומרים נידה). לצערי גם כדורים שלקחתי וגם זריקות לא הזיזו את זה. עשינו הזרעות באישור רב בימי הנידה שגם לא עזרו. כיום אני לפני בדיקת דם של הפריה 4. כן כן הגעתי לסיוט ממנו כל כך פחדתי!! הפריות!!!! לא דימיינתי שאגיע לזה בעיקר אחרי הריון טבעי. בהפריה ראשונה נכשלנו, בהפריה שניה היה הריון כימי, בהפריה שלישית החזירו לי שני מוקפאים וכיום אני לפני בדיקה של טיפול 4 של החזרת 2 מוקפאים אחרונים שנשארו לי מהטיפול השני. אני במצב לא טוב בכלל. השבוע הזה הוא שבוע טעון כי בנוסף לעצבים שלפני הבדיקה אני מוזמנת כל יום לבריתות, שומעת על לידות ועל הריונות חדשים ורע לי. והכי גרוע זה שרע לי עם זה שרע לי- אני לא בן אדם כזה!!!! אני ממש לא מזהה את עצמי. הבת שלי רק רואה אותי בוכה בכל פעם שיש בדיקה שלילית והיא בעצמה אומרת שהיא רוצה תינוק. מה עושים??? מה עושים עם כל העצב הזה??? מה עושים עם התחושה המגעילה הזו? אני פשוט נגעלת מעצמי. מאכזבת את עצמי כל פעם מחדש. בנוסף אין לי עוד כוח לשלילי נוסף שאמור להגיע השבוע שוב פעם- אני לא יכולה כבר לשמוע את האחיות מאסותא אומרות שהן מצטערות כי אני הכי מצטערת!!!!! מצטערת על מי שהפכתי להיות ומצטערת שאני לא מצליחה לעשות את המצווה הגדולה הזו ולהגדיל את משפחתי. בברכת שנה טובה לכולן....

אוי, יקרה. זה הדבר שבעלי תמיד יורד עלי עליו - שרע לי כי רע לי. אבל זה הדבר הכי טבעי בעולם עבורנו. כמה שלא נעים לשמוע מותר שיהיה רע, ולא צריך להרגיש רע בגלל זה. מזדהה כל כך. גם אני דתיה עם אחת מטבעי. הבת שלי עכשיו בת שמונה, לאחותי שהתחתנה אחרי - שלושה ילדים. לבת דודה שלי שהתחתנה איתי - שישה! אחיינית שלי שקטנה ממני בשבע שנים בהריון ראשון, וכן הלאה השנה האחרונה היתה הסיוט של החיים אחרי שנה שלמה של עיכובים שונים: הפריה אחת - גרמה להריון חוץ רחמי, אישפוזים חוזרים ונשנים ולדימום של ארבעה חודשים! הפריה שנייה - נעצרה באמצע בגלל גירוי יתר שחלתי הפריה שלישית - אני עכשיו בשבוע שישי להריון אל תתייאשי! קחי את מה שיש לך בשתי הידיים, בת מקסימה ותקוה גדולה, את התחושה המגעילה והמקנאה חבקי! (כן, כן - אם תאמצי אותה אל ליבך ולא תנסי לדחוק אותה היא תוקל ותתמוסס מעצמה) זה בסדר, זה טבעי כמו להקיא בהריון

08/09/2013 | 21:47 | מאת: שלי

נאמתי לך הרבה אבל איזה יום מדכא משאלה התגשמה - אני בהריון, אבל התשובות של הסיטי של בעלי הגיעו היום ומצב הסרטן לא כל כך טוב (כלומר לסרטן שלום - לנו לא כל כך) יש עוד מישהי שם בחוץ שמתמודדת עם עוד "תיק" תוך כדי הטיפולים? איך אפשר? אנא שתפו זקוקה לכל מנת עידוד

13/09/2013 | 15:32 | מאת: נועה

מפאת כניסת הצום בקרוב, אין לי מספיק זמן לכתוב, אבל רק רוצה להגיד לך שאת נורמלית לגמרי, ואם לא היית חשה כמו שאת חשה - יכול להיות שהיית מוזרה... זה לא קל. לא קל בכלל לעבור את הסיפור הזה בעיקר כשאת בחברה שלחוצה על ילדים וכמה שיותר מהר. מבינה לליבך מאד מאד. אבלללללל. את עושה המון, את מקדמת את עצמך לקראת עוד ילדים, ואני בטוחה שאת עושה באמת את המקסימום. מעבר לכך - ואת יודעת לפחות כמוני, הכל בידי שמיים או היקום או איך שתרצי לקרוא לזה. נסי לעטוף את עצמך באנשים שאת אוהבת, עשי דברים שעושים לך טוב, צאי אולי לפעילות ספורטיבית שתאמץ אותך וקצת תוציא לך את המיץ. זה עוזר בלהסיט את המחשבות לכיוון אחר... מאחלת לך שנה נפלאה, גמר חתימה טובה, ושמשאלתך תתגשם כבר בשנה הזו!

10/09/2013 | 15:28 | מאת: לא מזהה את עצמי

שלי אני מצטערת לשמוע על מה שעברת, לא קל בכלל. עם זאת שמחה בשבילך על ההריון הנוכחי שיעבור בקלות ובשעמום

08/09/2013 | 17:10 | מאת: קרני

כמובן אני כנראה צריכה לעבור הכל בטיפולים אז בשאיבה אחרונה עברתי זיהום חום גבוה וכאבים יום אחרי החזרה . אני חוששת מהזיהום אף אחד לא יודע איפה זה היה ומה נפגע . אין לי כוח לטיפולים האלה !!!!!!!!!!!!!! מחכה עכשיו עוד יומיים לבטא . קשה לי ללהאמין שמשהו נקלט אחרי מה שהגוף שלי עבר בלי לצעוק למה זה צריך ללכת כזה קשה .....מישהי עברה משהו דומה ?

13/09/2013 | 15:36 | מאת: נועה

קרני אוייייי אוי אוי אוייייייייייייייייייי מה קורה??? מה איתך ומה עם הבטא? לא יודעת אם לפרש את זה שלא סיפרת לנו בכך שקיבלת שלילי?... הלוואי שלא.... מקווה שאת חוזרת לכוחותייך והחלמת מהזיהום. שתהיה שנה טובה יותר, קלה יותר, מלאת בריאות, אושר שמחה והתגשמות כל חלומותייך. גמר חתימה טובה!

08/09/2013 | 09:49 | מאת: שלי

שלום לכולן טוב, הבטא הכפילה את עצמה כנדרש והודיעו לי שאין צורך לבוא לבדיקות נוספות אלא לאולטראסאונד בעוד שבועיים - לא צריך עוד בטא? בכל מקרה עשיתי בשביל הכיף את הבדיקה הביתית כעבור שבוע ויצא שני פסים חזקים ויפים - כמה שנים חיכינו לפסים האלו! ולקרן ולכל המשתתפות הנפלאות, תודה רבה שאתן כאן בשבילנו. הסיפור שלי בקטנה - אם פעם אחת, מתמודדת עם טיפולים ועם בן זוג חולה במחלה. למרות שיש לי משפחה נהדרת ותומכת לא תמיד קל לשתף ובנושא הטיפולים אין לי בכלל עם מי להתייעץ. אז שוב תודה לכן שאתן כאן עוזרות ותומכות מקווה לבשר רק בשורות טובות

08/09/2013 | 11:37 | מאת: קרן

היי שלי, אני שמחה מאוד לשמוע שהבטא הכפילה את עצמה יפה. האם צריך לבדוק שוב? רוב הרופאים מבקשים לפחות שתי הכפלות, אבל יש כאלה שמסתפקים באחת, ואני לא חושבת שזה באמת משנה. מה שחשוב עכשיו זה האולטרה סאונד, ומהניסיון שלי הקושי היחיד הוא להחזיק מעמד נפשית עד אז... מצטערת לשמוע על כל ההתמודדויות שלך. אני בטוחה שזה לא פשוט, ושמחה אם אנחנו יכולות לעזור, ולו במעט. שנה טובה

08/09/2013 | 12:23 | מאת: שלי

עזרתן לי המון בחודשים האחרונים, עם כל המידע ברשת, יש כל כך הרבה תופעות לוואי ודברים שלא מוסברים בטיפולי IVF ואין את מי לשאול. הפורום שלכן הרגיע וענה לי על כל כך הרבה שאלות (וגם חסך לרופא שלי ולבעלי הרבה כאב ראש...)

הי בנות עוד לא מצליחה להגיע ל ivf ראשון כל פעם מעיכוב אחר, צריכה להוציא פוליפ קטן מהרחם כדי שלא יפריע להשרשה, ופשוט לא מצליחה למצוא רופא טוב ופנוי. המליצו לי פה על גולדשמיט אבל הוא יעלה לי אלפי שקלים והכי מוזר לי שהמזכירה שלו אמרה לי שהוא לא נפגש לייעוץ לפני, כל האחרים כמובן. אז אשמח לקבל המלצות ממי שעשתה היסטרוסקופיה ניתוחית אצל , פיינשטיין יצחק, דסקלו , חסון, גורבים, סופיה. עכשי הדילמה היא האם במקום לבזבז עוד שני מחזורים, לעשות ivf אחד עם הפוליפ, הוא רק 9 ממ, ואני חושבת לנסות בביוץ טבעי רק עם אוביטרל, מה דעתכן ומהניסיון שלכן ? א. כי לא הספקתי להתחיל הורמונים בזמן. חשבנו שאעשה היסטרו. ב. כדי לראות את איכות הביציות שלי בטבעי. ג. להימנע מהורמונים עוד קצת זמן. ד. בעיקר הפחיד אותי לשמוע שהורמונים לרוב מבטלים את הביוץ הטבעי אח,,כ עד כ שלושה חודשים ! ממש מזועזעת מזה. איך התמודדותן עם זה ? אז להתחיל לפני שמדכאים את המערכת כנגד הטבע. השאלה היא האם זה לא יהיה בזבוז של ivf אחד, ייחשב לכל דבר,ושל כסף כי התרומות מחו,,ל יקרות מאוד וגם הטיפול יעלה לי כמעט אלפיים שח באסותא. וכל זה בשביל ביצית אחת בלבד שאין לדעת מראש מה איכותה, במיוחד לאור גילי המופלג 42. או האם זה יהיה יותר חכם להתחיל דווקא עם הורמונים בפרוטוקול קצר של מעט מדכא פלוס הורמון ולראות איך הגוף שלי מגיב בכלל (רזרבה נמוכה) ולפי זה אחכ להחליט אם ללכת על טבעי או חצי טבעי, אם הגוף יוכל בכלל לחזור למצב טבעי אורי המדכא וההורמונים ? סליחה שיצא ארוך, ממש אובדת עצות והרופאה משאירה אל זה בידיי, כך שאשמח לשמוע מנסיונכן, תודה

08/09/2013 | 11:32 | מאת: קרן

ראשית לעניין ההיסטרסקופיה: אני עברתי היסטרסקופיה אצל ד"ר דוד שטוקהיים, שהומלץ לי על ידי פרופ' שיף שאצלו הייתי מטופלת בסוף ההיריון הקודם ואחרי הלידה. הניתוח באסותא מומן על ידי מכבי מגן זהב, ועלה לי 400 שקל השתתפות עצמית למיטב זכרוני. גם הוא לא עשה ייעוץ לפני, אגב. לא בטוחה שזה נחוץ/מקובל. זה הליך פשוט. לא מכירה אישית אף אחד מהרופאים שציינת, אבל השמות דסקלו ופיינשטיין מוכרים לי. אני מניחה שכולם טובים, וכאמור אני לא חושבת שזה ניתוח מסובך. ה"חשש" - מוצדק או לא - לעשות ניתוחים כאלה במערכת הציבורית לגמרי היא שאולי מתמחה ינתח אותך (אם כי, בפיקוח מומחה בכיר), אבל ברגע שמדובר במנתח מנוסה שאת בוחרת, אני מאמינה שכולם טובים. לשאר שאלותייך: קשה מאוד לענות בלי הרבה מידע נוסף, ואנחנו גם לא רופאות ולא היינו רוצות לקחת עלינו אחריות גדולה מדי, אבל אומר רק את מה שאני אומרת לכולן, והוא שבגיל 42 (הגיל שלי גם, אגב), המצרך הכי יקר שאסור לך לבזבז הוא זמן. לכן הייתי רצה קדימה בכל אופציה שפתוחה לך במהירות, ופחות חוששת לבזבוז טיפולים, כי בגיל הזה מותר לך 6 בשנה, ופשוט כדאי להתחיל כבר (ולא רוצה להפחיד אותך, אבל יש דיבורים על קיצוץ/ביטול טיפולים בגילאים מבוגרים, אז עוד יותר חבל על כל חודש מבוזבז). אישית אני לא מהמתנגדות לטיפולים הורמונליים בכלל (אצלי הם גם עבדו טוב אז זאת כנראה לא חוכמה), ומאמינה שהכי נכון ללכת ב"בדרך המלך", כלומר להתחיל עם הורמונים ובמינון די גבוה ל-IVF בגילנו, ורק אם חלילה הגוף לא מגיב טוב (קרה לאחותי לדוגמה), לעבור לאופציות של IVF טבעי. כאמור הזמן לא משחק לטובתך, ואם הגוף שלך יגיב כמצופה להורמונים, זה מגדיל את הסיכויים. רק אם הוא לא יגיב טוב כדאי לעבור לאופציה הטבעית, שיש בה תוצאות יפות במקרים האלה, אבל סטטיסטית היא לוקחת יותר זמן. ואגב, הגוף שלי חזר לעצמו תמיד מהר מאוד אחרי כל טיפול. את אומרת שהרופאה שלך משאירה את זה בידייך, שזה מצוין שהיא מקשיבה לך, אבל בכל זאת היא הרופאה וחייבת להיות לה המלצה מה עדיף. לא? אני בעד להסתמך על הניסיון המקצועי שלה (ואם את לא סומכת עליה חלילה, אז להחליף רופא....) מה שלא תחליטי, אנחנו כאן לשמוע/לייעץ/להכיל. מאחלת לך המון המון בהצלחה, ודרך קצרצרה........ שנה טובה

08/09/2013 | 21:51 | מאת: בלינקי

היי נטע, אני מסכימה עם קרן - מילה במילה! כמישהי בת 42 שמנסה כיום להיכנס להריון שני (תוכלי לקרוא בהמשך מה שאני כתבתי לפני כשבוע), אני יודעת היום יותר מאי פעם ויותר מכל סיפור/תיאוריה שהיא - שהמצרך הכי יקר לי כיום הוא הזמן!! ולכן, כמו שקרן אמרה לך וכך בדיוק הייתי פועלת במקומך - יורה לכל הכיוונים במקביל!! ממש כך. אני למשל מאוד מתבאסת כיום כשאני צריכה להמתין מחזור אחד בין טיפול לטיפול...מאוד מתבאסת!! כי אני חושבת שזה מאוד טיפשי לתת לגוף ולנפש "לנוח"...נהפוך הוא, אני חושבת שיש יותר נזק פיזיולוגי ונפשי בהמתנות האלה...הגוף כבר התרגל להורמונים, אז למה לשגע אותו עם ההפסקות שוב?!...והנפש? שונאת את ההפסקות וחוסר עשייה הזו מבחינתי (בתחום הזה כמובן..לא שחלילה משעמם לי בחיים...:-)).גם אני לא נבהלת מהורמונים וחבל שיש להם כזו "סטיגמה" נוראית באוכלוסייה... הם בסה"כ שם כדי לעזור לנו להגשים את החלום שלנו..אז מה אם לפעמים יש קצת תופעות לוואי?!...זה שווה את ה-כ-ל, האמיני לי! לגבי הבדיקה שאת צריכה לעבור - אני לא יודעת מה זה פרוצדורה ניתוחית שלה אבל גם את זה עברתי לפני כחודש בקופ"ח וזה ממש כלום!! קישקוש...לבסוף, גם בעיניי נראה תמוה שהרופאה שלך די "זרקה" אותך למים להחליט או שאת באמת לא סומכת עליה, אבל אני למשל מ-א-ו-ד סומכת על הרופא שלי ועל שיקולי הדעת שלו ורואה בו שותף שלי להגשמת החלום שלי:-) אם את לא מרגישה כך עם הרופאה שלך, אז זה באמת הזמן להחליף רופאה. בהצלחה!!

05/09/2013 | 20:36 | מאת: לימור

מישהי יודעת איך החישוב הולך מבחינת אחרי מוקפאים? אם קיבלתי מחזור ב 25 ליוני וההחזרה הייתה ב 12 ליולי .איזה שבוע אני ? 10 ... 11 ? תודה

07/09/2013 | 15:19 | מאת: נועה

את עכשיו בשבוע 10+4 שזה בעצם שבוע 11. מזל טוב, שנה טובה ומאחלת לך הריון שקט, משעמם שיסתיים במועדו בידיים מלאות!

אולם פתאום הרופא השבוע רשם ש אומר לחשב מ 29 ליוני (כאילו זה המחזור ) ולא מ 25 לא הבנתי למה.. תודה לך:-)

04/09/2013 | 15:43 | מאת: רונית

שנה טובה לכולן, שאלה לי - אני אחרי החזרת מוקפאים (יום 2) ב - 23.8, היום ביום ה- 12 הבטא הייתה 43, האם נמוך???? יש תקווה? תודה

07/09/2013 | 15:33 | מאת: נועה

לפעמים בטא לאחר החזרת מוקפאים יכולה להיות קצת יותר נמוכה, סיכוי - תמיד יש! יש לנו פה ילדים בריאים ושלמים שהתחילו מבטא הרבה יותר נמוכה. מאחלת לך הכפלות נפלאות, ושתיפתח הריון תקין, בריא נפלא ויסתיים במועדו בידיים מלאות. שנה טובה, שבוע טוב!

04/09/2013 | 08:27 | מאת: קרן

בנות יקרות, לא אציין כאן שמות כי אני פוחדת מאוד לשכוח מישהי, למרות שכל אחת ואחת מכן בלב שלי כל הזמן, אבל בבוקרו של יום משמעותי זה אני רק רוצה לוודא שלא אשכח לאחל לכולן שנה טובה, מתוקה, ובעיקר פורייה. שנה עם כמה שפחות מחטים וכמה שיותר בטן מתעגלת, וצהלות ילדים בסופה! בכל זאת, יש לנו 12 חודשים עד לראש השנה הבאה והיריון לוקח רק 9 אז יאללה ;-) חישבתי אתמול שזה כבר ראש השנה השלישי או הרביעי שאני מציינת כאן בפורום, וזה מאוד ריגש אותי משום מה, שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה קרן

07/09/2013 | 15:24 | מאת: נועה

מצטרפת לברכות של קרן, וואו קרן, אם זה רה"ש השלישי או רביעי... אז וואי וואי אני מנסה לספור אחורה את שלי :-) לפעמים עומס החיים קורא לי לעצור, ואולי להעביר את השרביט אליך, אליכן, אבל כל פעם מחדש אני נזכרת כמה כח קיבלתי פה מכולן כשאני עברתי את המסע שלי לילדים, ואני לא מוכנה עדיין להגיד שלום... אז שבאמת תהיה שנה ברוכה, מלאה בצחקוקים של אושר, ושיתגשמו לכולנו כל חלומותינו! אמן. אוהבת את כולכן מאד מאד. נועה

08/09/2013 | 12:40 | מאת: נעה וקרן- אין עליכם!

04/09/2013 | 08:27 | מאת: מיטל

שנה טובה שנת בריאות שנה של פוריות והצלחה לכל בנות הפורום

07/09/2013 | 15:25 | מאת: נועה

שתהיה גם לך שנה נפלאה, באמת מלאת בריאות, הצלחות והגשמת משאלות!!!

03/09/2013 | 10:49 | מאת: טל

האם חייבים לקחת את הכדור על קיבה מלאה? האם כדאי להפריד בין כדור לחומצה פולית לבין כדור ברזל?

07/09/2013 | 15:26 | מאת: נועה

שחייבים לקחת על קיבה מלא, ולמיטב זכרוני לקחתי כדור ברזל שהכיל בתוכו גם חומצה פולית, אז בטח שאין בעיה לערבב את שניהם. בהצלחה, שנה טובה!

01/09/2013 | 13:01 | מאת: איילת

החזרה של 2 עוברים ביום 13 להפריה בטא 519 ביום 15 להפריה בטא 922 ביום 18 להפריה בטא 927 מה זה אומר לא מתפתח??

01/09/2013 | 22:48 | מאת: נועה

לנשום עמוק, ולעשות עוד בטא אחת. מודה שנשמע קצת מפחיד, אבל לכי תדעי, אולי היתה איזו טעות מעבדה... או שעוד שניה הבטא תטפס בקפיצה גבוהה. הכל עוד יכול להיות, הכל פתוח. מקווה שהכל ימשיך תקין נפלא משעמם ויסתיים במועדו בידים מלאות. שנה טובה ובשורות מעולות!