פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14647 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

25/10/2014 | 19:40 | מאת: נימונית

שלום, אנחנו בהתחלה של ההתחלה של כל העסק והופנינו לד"ר יחזקאל מנשה במרפאת פוריות של מכבי. מישהי מכירה? תודה.

25/10/2014 | 21:09 | מאת: מטופל"שית

בכל מקרה מאחלת לך בהצלחה. ואנחנו כאן לכל שאלה או סתם ככה :)

רמה בין-אישית אני לא יודעת, אבל אוכל לברר לך אולי), אז לדעתי הוא דיי בסדר. בסופו של דבר גיסתי ואחי הצליחו להיכנס להריון ב"ה, אחרי טיפולים ממושכים בקופה, ועם כל מיני תוספי מזון על הדרך שהיא ואחי לקחו (בעיקר מזון מלכות) שהיא טוענת שמשפר את הפוריות. לא יודעת מה בסוף יותר עזר, אבל בסוף נכנסו להיריון וזה מה שחשוב!

26/10/2014 | 14:17 | מאת: נימונית

ראיתי תגובות מעורבות כלפיו בפורומים- אבל חלקן היו ישנות מאד ( שנת 2004, 2008 ). הוא מאד זמין ביחס לרופאים אחרים בתחום מבחינת תורים. היחס מאד חשוב בעיני בעניין הזה. אני כל כך בהתחלה כך שיש גם מימד של לחץ שנמצא בעניין. אם יש אפשרות לברר על הרמה הבין אישית- כמובן שאשמח. שוב- המון תודה. מאד עזרתן.

20/10/2014 | 05:48 | מאת: איר

שלום רב... אחרי הרבה ניסיונות ivf התבשרנו ב15.10 בבטא 170 לאחר מכן ב17.10 בטא 405 וב24.10 יש לי אולטראסאונד . עכשיו יש לי פחדים למרות הכל כל מיני חששות ... אני מודה שאני קוראת הרבה באינטרנט ..לגבי זה ששקי ההריון לא יהיו ריקים או משהו זה מלחיץ אני אמנם אופטמית אבל עדיין נכנסים לי לראש כל מיני מחשבות ... זה נורמלי או שזה בעייתי.

21/10/2014 | 07:41 | מאת: קרן

היי איר, אני לא בטוחה שאני מבינה לגבי מה את שואלת אם זה "נורמלי", אבל אם את שואלת לגבי תחושותייך, זה נורמלי מאוד. בכלל, מניסיוני, כמעט כל מה שאנחנו מרגישות בטיפולים האלה זה נורמלי, וגם לא כל כך מיוחד.... אנחנו עוברות טיפולים קשים בשביל משהו שאנחנו כל כך רוצות, וחלקנו למודות אכזבות וכשלונות, שרמת החרדות עולה פלאים. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לנסות לשלוט בחרדות האלה, לזכור שברוב המקרים זה נגמר טוב, להתפלל אם את מאמינה בזה, ולחפש אוזן קשבת ותמיכה חמה לרגעים הקשים. ואם התייחסת לתוצאות הבדיקות, הן נשמעות מצוין. מחכות לעדכונים משמחים!

22/10/2014 | 05:46 | מאת: איר

כן אני כל הזמן בפחדים שהכל יהיה תקין ... ואני גם מקווה שיהיה בסדר כמובן אכתוב ואעדכן :) תודה רבה לך.

22/10/2014 | 15:17 | מאת: מטופל"שית

נורמאלי לחלוטין!!! עד שלא רואים את הפצפונים בידיים עוברות בראש מלא מחשבות... ויש לי סוד - גם אחכ זה לא נעלם ;-) קחי נשימה ארוכה. קבלי דברים בפרופורציה הנכונה ובעיקר תעבדי על עצמך שהכל יהיה בסדר!

19/10/2014 | 22:23 | מאת: מטופל"שית

היי בנות, חזרתי! תיכף מסתיימת לה חופשת הלידה ואיתה מתחילים לתרגל שגרה. החגים והתינוקת הקטנה די סחפו אותי למערבולת עייפות...אבל די! באתי כדי להישאר! אז למי שעוד לא ממש מכירה אותי...אני בפורום כבר כמעט 4 שנים עם 2 ניצחונות פרטיים (הראשון יחגוג 3 בקרוב) אני חובקת בן ובת מקסימים משני סבבים של טיפולי IVF. אני מה'לא מוסברים' עברתי הריון של שלישייה שדולל לתאומים שנפלו בשבוע 14 ואני באה עם מסר מאד ברור - באנו לכאן כדי לנצח! ואנחנו לא נוותר עד שזה יקרה ... אז קדימה - תחלקו, תשתפו, תפתחו ...ביחד נעבור את המסע המדהים / ארור (תלוי בנקודת המבט) הזה לנצחון הפרטי שלכן. אני כאן בשבילכן. שיהיה אחלה שבוע

21/10/2014 | 17:59 | מאת: הריונית

הי מטופלש"ת מלא זמן רציתי לשאול ולא היה לי נעים ועכשיו נתת לי כייף לעשות זאת. הצילו ! מה זה ההקאות והבחילות האלה? שבוע 7 אחרי 4 ivf בע"ה מקווה שיהיה בסדר הכל מתי ההקאות נגמרות? זה נורמלי? זה מריבוי ההורמונים שקיבלתי? אני ממש סובלת בוקר וערב ובקושי מכניסה משהו בשביל לא להקיא אותו אח"כ תודה :)

21/10/2014 | 18:42 | מאת: קרן

זה מאוד אינדיבידואלי, מאפס בחילות לאורך ההיריון עד בחילות קשות לכל אורכו (חס וחלילה, ונדיר מאוד). אבל בדרך כלל הבחילות חופשות בסוף השליש הראשון, סביב שבוע 13-14. בהיריון הראשון שלי היו לי בחילות קלות והן באמת חלפו סביב השבועות האלה. בהיריון השני היו לי בחילות קשות בהרבה מלוות בהקאות יומיומיות (איכס....), והן נמשכו עד שבוע 15-16. אבל אז לפחות עברו לגמרי. תחזיקי מעמד!

22/10/2014 | 15:15 | מאת: מטופל"שית

קודם כל ברוכה הבאה! איזה בשורות מדהימות לפתוח איתם את המחשב!!!! לצערי או לשמחתי כל נושא הבחילות הקאות הוא אינדיבידואלי... ואינו קשור לטיפולים. אמור לעבור עד שבוע 13 אבל גם כאן אין הבטחה. יכול לעבור לפני יכול להישאר גם אחרי... מה שבטוח שזה יסתיים אחרי 9 חודשים :/) ואחרי מה שעברנו - מה איכפת לנו להקיא קצת ;-)

11/11/2014 | 13:57 | מאת: נטלי

העלית לי חיוך אני אחרי החזרת אוברים ומחר צריכה לעשות בדיקה אני בלחץ נוראי תודה לך על העידוד

מישהי יודעת איך דר צפריר? האם יש לו הצלחות?? ואיך דר גל?? נא עזרתכן.

19/10/2014 | 21:01 | מאת: מטופל"שית

אנחנו לא נוהגים להמליץ על רופא כזה או אחר...בעיקר מכיוון ששביעות הרצון מהרופאים היא סובייקטיבית. לפעמים יש מישהי שלא מתחברת לרופא מסויים בגלל סיבה שאחרת ממש מתחברת אליה :) הכי חשוב בבחירת רופא היא הכימיה שלך איתו והאמונה והביטחון שהוא יוביל אותך יד ביד להצלחה! לגבי סיכויים כאלה ואחרים - זה כבר סטטיסטיקה ואנחנו למדנו פה הדרך הקשה שאין חוקים :) נשמח לעמוד פה לרשותך בכל שאלה / תמיכה שתצטרכי.

15/10/2014 | 10:59 | מאת: somsom

שלום, עשיתי 4 הפריות, האחרון היה ב 4/2014 הרגשתי חולשה לאחר ההפרייה האחרונה, עשיתי בדיקות דם וגיליתי שיש לי CMV חיובי, הרופא המטפל מסר לי להמשיך והפריות, למרות ה CMV , אני פחדתי ועד היום אני בהפסקה (כמעט חצי שנה), עשיתי לפני שבוע בדיקות דם ולהלן התוצאות, ההייתי שמחה לדעת מה זה אומר? ומה צריך להיות הערך כדי לחזור שוב לטיפולים? CMV IgG 138.5 CMV IgM (Screen) חיובי חלש CMV IgM additional assay - חיובי CMV IgG Avidity התוצאה היא: high avidity= 65% גדול או שווה probably past infection .אינדיקציה להדבקה מעל 3 חודשים :אינטרפרטצית התוצאות low avidity = 40% קטן או שווה recent primary infection high avidity= 65% גדול או שווה .אינדיקציה להדבקה מעל 3 חודשים תודה

19/10/2014 | 21:03 | מאת: מטופל"שית

לצערי במינוח המקצועי אני פחות מבינה... יחד עם זאת חייבת לשאול - אם הרופא הפרטי שלך אמר שתוכלי להמשיך בהפריות מה הסיבה שבחרת לחכות חצי שנה? את לא סומכת עליו? יש לך היסטוריה בעייתית?

14/10/2014 | 08:28 | מאת: מיטל

אתמול היה התור האחרון שלי באיכילוב במרפאה לסוכרת הריון והרופא אמר לי שהערכים תקינים וסוף כל סוף נתן לי אישור להפסיק למדוד. את הסוכר אני כרגע בחודש שמיני קצת עייפה אבל חוץ מזה הכל בסדר

19/10/2014 | 21:43 | מאת: מטופל"שית

איזה כיף לשמוע. את ממש במשוכה האחרונה :) מחזיקים לך אצבעות ומחכים לעדכונים. בע"ה לידה של תרנגולת בידיים מלאות.

11/10/2014 | 15:32 | מאת: רומי

מחר בדיקת בטא טיפול רביעי הוחזרו 3 עוברים מדרגה 8 . אני לא מרגישה שום תופעה . מודאגת מזה שאין שום תחושה גם בחזה בשבוע שעבר היו קצת כאבי מחזור. מישהי לא הרגישה כלום והייתה לה בטא חיובית?

14/10/2014 | 08:28 | מאת: כן

הי רומי מאוד מקווה שהבטא שלך חיובית, כבר עברו 3 ימים ומאחלת לך שאת בדרך לבדיקה הבאה, אענה בשביל שאר המשתתפות התשובה היא כן ברוך השם

19/10/2014 | 21:44 | מאת: מטופל"שית

מחכים לעדכון :)

07/10/2014 | 21:11 | מאת: hatalya

לפני כשלושה ימים החזירו לי עובר אחרי טיפול IVF ראשון. הייתי שמחה לשמוע המלצות מה מומלץ לעשות עד הבדיקת הריון כדי לעזור להריון? מה מומלץ לאכול? מה מומלץ לא לעשות? ובכלל, האם אני ארגיש תחושות משונות עד הבדיקה?

19/10/2014 | 21:47 | מאת: מטופל"שית

אני לא כ"כ טובה בתרופות סבתא יחד עם זאת זוכרת שדיברו איתי הרבה על סלק, שתיה מרובה של מים ובעיקר לעשות דברים שאת אוהבת כדי לתת לנפש מנוחה. לגבי תחושות - אין חוקים :) יש כאלה שלא הרגישו כלום ונקלטו ויש כאלה שהרגישו כאבי מחזור ונקלטו. אצלי לדוגמא היה שוני בתגובה בין ההריונות...בבכור שלי הרגשתי כאילו אני במחזור ובקטנה שלי לא הרגשתי כלום... קחי נשימה ארוכה ובואי נחכה לתוצאות. מחכים לעדכונים :)

05/10/2014 | 18:55 | מאת: דנה

זקוקה למונופור להזרקה עוד היום

13/11/2014 | 17:42 | מאת: שרית

יש קבוצה של נשים שמוסרות תרופות כאלה, תחפשי בפייסבוק...

05/10/2014 | 17:34 | מאת: מיר מיר

היי בנות יקרות מה שלומכן? מדי פעם יצא לי לכתוב לכן פה במהלך תהליך טיפולי הפוריות אותו אני חווה, עודדתן ותמכתן ועל כך אני רוצה לומר לכן תודה. אז בקצרה...אני בת 27 נשואה שנתיים וחצי מזה כשנה נמצאת בטיפולי פוריות, עד כה עברתי 6 הזרעות (עם זריקות של גונאל F ומנופור). הבעיה פוריות לפי דברי הרופא אינה ידוע, משמע שהכל תקין גם אצלי וגם אצל בעלי, אין שום בעיה. האמת שאני כבר לקראת ייאוש ולא יודעת מה לעשות. ביקשתי מהרופא המטפל שיפנה אותי לIVF היות וביצעתי לדעתי מספיק הזרעות שלא תפסו, הרופא מסרב ואומר שעדיין מוקדם....אני לא חושבת, אני כבר לא יודעת מה לעשות, האם להחליף רופא אחר למרות שאצל הרופא הנוכחי אני מטופלת כב מגיל 17 והוא מכיר אותי היטב, האם להפסיק את הטיפולים לחודשיים שלושה בכדי להירגע ולהבין מה לעשות עם עצמי, אני כבר לא יודעת מה לעשות...אומנם אני די חדשה בתהליך.. שנה של טיפולים זה לא כזה הרבה, אבל מקריאה בפורומים הבנתי שכבר אם לא מצליחים בהזרעה ה3-4 מפנים ל IVF...דבר נוסף הוא שקצת מפחיד אותי הוא שיש אצלי במשפחה היסטוריה של סרטן הרחם (סבתי ואחותה) ולי יש בדיקות גנטיות בחודש הבא לבדוק אם אני נשאית הגן (הרופא שלי מודע לכך) לכן אני גם לחוצה מהעניין שלא נדע כמובן אבל אין לדעת.... אשמח מאוד לתמיכתכן ודעתכן בנושא ואולי אפילו להמליץ על רופא שאולי אתן מכירות שמתמחה גם בפוריות בהמרכז או מהדרום.

19/10/2014 | 21:57 | מאת: מטופל"שית

סורי שלקח לי קצת זמן לענות ... גם אני מה'לא מוסברים' - לא הצליחו למצוא אצלי או אצל בעלי איזה שהיא בעיה ובכל זאת לא הצלחנו להיכנס להריון טבעי. האם יש סיבה טובה שהוא רוצה להמשיך איתך את ההזרעות? אני מבינה שאת כבר שנה בתהליך של טיפול פוריות אולם עשית רק 6 הזרעות - הבנתי נכון? אשמח לדעת מה היה עד היום מבחינת התגובה של הגוף שלך.. תראי - לכל רופא יש את ה'אני מאמין' שלו וכל התחום הזה של הטיפולים הוא סוג של ניסוי ותהייה. אני חושבת שאת צריכה לנסות להבין ממנו מה הסיבה שהוא לא מפנה אותך לIVF ...ואז להחליט אם לקחת את המלצתו או ללכת לייעוץ נוסף. והכי חשוב - אל תתביישי! זו זכות לברר ולחקור לגבי הטיפולים גם אם הוא מכיר אותך מגיל 17...

20/10/2014 | 14:22 | מאת: מירה

הכן עשיתי 6 הזרעות, עם הזרקות של גונאל ופמנול והייתה תגובה טובה של 4 זקיקים בכל מחזור, אפילו 6 בחודש אחד, אני כבר החלטתי ופניתי לרופא פרטי להתחלה של ivf, בעה חודש הבא אני מתחילה את התהליך, הרופא שלי לא נתן לי שום סיבה בזה שהוא לא מפנה אותי יזום רק אמר שאני צעירה עדיין ולא צריכה לוותר ( לא שהתלוננתי בפניו אבל שיהיה ) ואילו הרופא הפרטי ל ivf אמר שהוא ממש מסיר בפני את הכובע על זה שעברתי תהליך של 6 הזרעות ומבין מדוע פניתי אליו, אך יחד עם זאת הבין מדוע הרופא שלי לא הפנה לivf כי אין סיבה ברורה כי הכל תקין, אבל הוא חושב שזה התהליך הבא.... אעדכן בהמשך מקווה שאעבור את התהליך בשלום שיתחיל חודש הבא, ויהיו תוצאות בעה:)))))

22/10/2014 | 17:54 | מאת: מטופל"שית

היי מתוקה, אני מודה שקצת מוזר לי. בדרכ בהזרעה מנסים להגיע ל 2-3 זקיקים גדולים מקסימום... 6 נראה לי מוזר. בכל מקרה שמחה בשבילך שאת ממשיכה הלאה. מחזיקים אצבעות ומחכות לעדכונים

05/11/2014 | 10:52 | מאת: מיר מיר

היי מטופלשית יקרה מה שלומך? שמתי לב שהתגובה שלי לא נקלטה פה, הכוונה הייתה שבכל טיפול היו לי 2-3 זקיקים טובים והשאר קטנים, לא ניסחתי כמו שצריך מצטערת:) החלתי את ההליך לקראת שאיבת הביציות, רציתי לשאול האם ידוע לך אם אני יכולה לבחור את מספר העוברים המוחדרים לרחם? או שזוהי החלטת הרופא בלבד ( אני רוצה 2 עוברים) הרופא אמר שאנו זקוקים לעובר אחד בריא ( צודקת העיקר שיהיה כבר), אני פוחדת שבעתיד ( אני יודעת שאני מתקדמת מהר מידי אך יש חששות לעתיד) שתהיה בעיה לילד שני כמו שיש עכשיו להיכנס להריון עם ילד ראשון ( מחשבות שליליות אני יודעת) אך עדיין, האם יש לי צעד בעניין החלטת כמות העוברים להחזרה? ובאמת תודה על התמיכה!!! מירי

היי לכולן, הביוץ כנראה היה לפני 8-10 ימים, אתמול התחיל לי דימום חום ועדיין לא הפסיק. בנוסף היום לראשונה אי פעם הרגשתי בחילות רוב היום ואני מאוד עצבנית. המחזור צריך להגיע עוד 8-9 ימים (הוא סדיר מאוד), האם לדעתכם אני מגזימה עם הסימנים המקדימים? ובכל מקרה, מתי להשתין על מקל/ לבקש בדיקת דם? תודה וחתימה טובה לכולנו :)

את יכולה כבר לבצע בדיקת דם

30/09/2014 | 21:06 | מאת: א

שלום לבנות המקסימות האחראיות על הפורום כתבתי לפני מספר ימים לגבי מסירת זריקות למטופלות המעוניינות. התפלאתי שההודעה הושמטה.האם אפשר להבין מה הסיבה. יש לי הרבה זריקות ופתילות וכדורים שקניתי לטיפול אך לא השתמשתי בהם מאחר שנכנסתי להיריון ספונטני לפני תחילת הטיפול. הם שמורים טוב ובתוקף. אנא הסבר ותודה רבה מראש!

01/10/2014 | 10:57 | מאת: גלית

הי, אני לא אחראית על הפורום , אך גם פירסמתי על תרופה למסירה ומחקו את התגובה, ביקשו להעביר לפורום שנמצא כאן "חברים לרפואה" ושם אפשר לפרסם חופשי יישר כח ובהצלחה לכולנו

01/10/2014 | 12:34 | מאת: א

תודה על ההתיחסות שלך בהצלחה לכולנו!

26/09/2014 | 08:21 | מאת: גליה

שלום לחברות הפורום המקסים הזה. אני אמא לשלושה ילדים מקסימים ואחרי שנים קשות של משבר גירושין, לשמחתי אני בפרק ב' עם בחור מקסים ורווק בן 40+ מרגישה שמצאתי את התיקון שלי ממש!!! כמובן שאנו מעוניינים בילד משותף. אני עומדת לחגוג 39 בחודש הקרוב. מנסים כ 4 חודשים... תוהה עד כמה לחכות ולנסות או לפנות למומחה.. מה דעתכן? ובכלל מה אתן חושבות על הסיכוי שלי להצליח לבד?

30/09/2014 | 01:21 | מאת: מישי

בשעה טובה! מהידע שלי ומנסיוני - טוסי למומחה לפוריות, ותפסי את השנים הפוריות שלך עכשיו כדי ללדת ילד נוסף. אין דקה לבזבז. אחרי גיל 40, כמה שזה נשמע מופרך וכמה שמה זה לא בא לנו לשמוע, יש נסיקה למטה של מצב הביציות. לא רק כמות אלא גם איכות, כלומר , סיכויים יותר ויותר קטנים להריונות שבסופם תינוק בריא. לצערי, כמעט אף אחת לא מעוניינת במידע הזה, והרבה נשים חוות שברונות לב בגיל יותר מאוחר מכיוון שלא היו מודעות להתפתחויות הטבעיות של הגוף. ואחרון אבל ממש חשוב - מה שטוב אצלך, שילדת בעבר, זה אומר שהסיכויים שלך טובים הרבה יותר מסיכוייה של אישה בגילך שלא ילדה. יש הבדל גדול ואת ביתרון. בהצלחה!

19/10/2014 | 22:00 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה לפורום - בתקווה לשהות קצרה אצלנו :) אני חושבת שנכון יהיה לפנות לרופא שלך ולהתחיל את הבדיקות המתאימות להבין איפה את עומדת ...מבחינת רזרבה שחלתית וטיב הזרע., כשיהיו לך את כל הנתונים בידיים תוכלי להחליט אם ללכת על זה פול גז או לחכות קצת .,.,. בהצלחה!

02/12/2014 | 11:28 | מאת: מיכל

חייבת לקרא "הריון שהוא נס " היא ילדה טבעי פעם ראשונה בגיל 43 מבלי שנתנו לה סיכוי קלוש..

22/09/2014 | 11:54 | מאת: דנה

היי בנות, ושאפו על הפורום. שמי דנה, בת 39. בהריון שבוע חמישי פלוס 1. לפני שלושה חודשים הייתי בהריון (ניסינו טבעי, פעם ראשונה נקלט) ואז נפל טבעי בשבוע 7. לאחר מכן, ביקשתי מהרופאה הורמונים והיא נתנה מעט גונל אפ וזה נקלט שוב ישר בהזרעה. עוד שבועיים יש לי אולטרה סאונד לדופק. אני כמעט ללא תופעות לוואי בהריון הזה, לעומת הקודם שהיה רווי בתופעות. זה מעט מלחיץ אותי (ממש מלבד מעט רגישות בחזה שלי, שנותר רך הכל אותו הדבר, לא כאבי מחזור, לא כהות בפטמות כמה שהיה קודם)... החל מאתמול נתקפתי בהלה קטנה, בגלל ההפלה הספונטנית הראשונה שחווינו, אני טיפוס אופטימי מטבעי, תמיד הייתי, אבל פתאום מוצאת עצמי מגגלת באתרים באנגלית ונחרדת לדעת על סיכויים להפלה בגילאים קרובים ל-40 (מה גם שבן זוגי בן 46 זה גם מוסיף). אני יודעת שזה יוביל לכלום המחשבות האלו אבל בכל זאת הן מדיי פעם מתגנבות. מישהי היתה בסיטואציה דומה?

19/10/2014 | 22:08 | מאת: מטופל"שית

מה שאת מתארת הוא טבעי לחלוטין. לצערי עברתי הפלה של תאומים בשבוע 13 ולכן כשהתבשרתי על ההריון שאחריו היה מאד קשה לי להתחבר. פחדתי להתאכזב שוב... זה לא נגמר עד שזה נגמר :) וגם אז מתחילות דאגות אחרות. תנסי לעבוד על עצמך, לחזק את האמונה, להבין שיש דברים שהם בשליטתך ויש שלא... ופשוט לקחת נשימה עמוקה ולעבור יום ביומו. מחזיקה לך אצבעות

20/09/2014 | 17:50 | מאת: שרית

שלום לכולם... לפני כמעט 5 שנים הייתי פה לפני ההפרייה שעברתי, אני מכירה רק את נועה... מתחילה לזרום לכיוון סבב נוסף של החזרת ביציות מופרות מוקפאות, אשמח לשמוע מבנות שעברו את התהליך. המון הצלחה לכל הבנות ושנה טובה ומוצלחת :) שרית

19/10/2014 | 22:05 | מאת: מטופל"שית

אני פה כבר כמעט 4 שנים :) וכבר עברתי 2 לידות ברוך השם מIVF אצלי לא הגענו למצב של מוקפאים אז קשה לי לענות לך אולם מניסיון של חברות התהליך קצת יותר ידידותי מבחינת הורמונים יחד עם זאת עם סיכויים נמוכים יותר בגלל איכות הביציות. אז כל מה שנשאר זה להפשיר, לראות מה שרד ולהחזיק אצבעות :)

19/10/2014 | 22:36 | מאת: שרית

תודה על התגובה, נחזיק אצבעות :)

20/09/2014 | 11:50 | מאת: עזרה

החזרתי עוברים מוקפאים אבל לא יכולתי להימנע מלעשן סיגריה בלילה האם זה מכשיל את התהליך ... והאם העישון מזיק אם זה 1או 2 סיגריות ביום??

19/10/2014 | 22:02 | מאת: מטופל"שית

אכן סיגריות לא בריאות והן מפחיתות את הסיכויים בכלליותם להיכנס להריון בין אם את מטופלת פריון ובין אם לא... יחד עם זאת אל לנו להיכנס להיסטריה. אני מכירה נשים שמעשנות קופסא ויותר ונכנסו להריון. סיגריה אחת זה לא מה שיפגע בתהליך! מחזיקה לך אצבעות :)

18/09/2014 | 02:16 | מאת: מישי!

קרן אור, נועה, מטופלשית, נורית, שיר ומי שהייתה כאן לצידי... וואו, הייתי צריכה לאגור כוחות כדי להגיע לכאן ולספר ממעמקי הלב, אך הנה אני כאן... יודעת שקראתן לי מספר פעמים ובטח תבינו למה כל כך קשה לפעמים לדבר, להפתח. הייתי נשואה ומאושרת שהגיעה לרופא לאחר שאחרי נסיונות טבעיים לא הריתי. לא קלטתי אז, עם כל הידע והחכמה שלי, שמעל לגיל 40 שאותו כבר עברתי, ישנם סיכויים רבים יותר ל"הכל לא בסדר". לאט לאט התחוורה התמונה. ה FSH נסק, וההורמונים היו כולם מבולבלים. רופא אחד, כמה אחיות ולאחר מכן עוד רופא התחילו לרמוז, שמביציותיי, לא יצא ילד. ואם יצא, לא בטוח איך יצא, ואם יקרה נס ויצא אחד, ולא ידוע כמה שנים זה יקח, אז באמת, זהו זה. לא רציתי הפלות. לא רציתי ילד פגוע חס וחלילה. לא רציתי ילד אחד. אבל לא הייתי מוכנה לוותר. הייתי בהלם הכי גדול שידעתי מחיי. פשוט נגמרתי. עולמי חשך ושום דבר לא הצליח להאיר אותו. את כל ההתחלה זה, עברתי כאן בשידור חי, בפורום המקסים הזה, ועם הבנות התומכות והאהובות. הבדידות הייתה קשה.שקעתי בדכאון שהשפיע על גופי בצורה קשה. קיבלתי תרופות נגד דכאון. התנתקתי מחברים וחברות. כעסתי על כולם. הפסקתי לעבוד. הפסקתי לאכול. הנישואים שלי התחילו לסבול. בן זוגי האהוב, החם והתומך- גם הוא נשבר יותר מפעם אחת. הקשבתי טוב טוב לבנות כאן בפורום שאמרו לי שוב ושוב לשמור על מה שיש!!! להזהר על הנישואין!!! התמונה התחילה להתבהר - אם אני רוצה להיות אמא, אם אנחנו רוצים משפחה, הפתרון הוא תרומה. כן, יכלתי להפוך שולחנות. יכלתי לעבור קופה, לווסת את ההורמונים על ידי גלולות ולהשיג הפריות. אולי. יכלתי גם לעשות פרטי. אבל בגילי, שעבר את הארבעים, והרופאים שבישרו בצער על גיל מעבר מוקדם - למרות שאני נראית צעירה מגילי, הוי האירוניה - ידעתי שאני מבזבזת את הזמן. ידעתי שהזמן יעבור והגוף ישתנה ועוד אתגעגע לגוף הזה שנושא איתו הבטחה אדירה לשאת הריון ולהיות אמא. אבל הכי הכי הרבה מזה - הדחף הלא שפוי, החייתי והמטורף להיות בהריון ולחבוק ילד. הדחף העביר אותי על דעתי. הידיעה שאולי לעולם לא אהיה אמא, כל הפחדים והחששות בעולם... כל העולם ישב עליי. זו הייתה, ללא ספק, התקופה הקשה בחיי. הבדידות הרגה אותי לאט. כי לא משנה מי מסביבך וכמה הוא יהיה אוהב, את לבד. עם הזמן, מצאתי בנות במצבי. בנות בדרך...ובנות שכבר עשו את הצעד והן חובקות ילד, והאושר מציף את ליבן. תוך חודשים מהיום שרופא הפוריות השני שהייתי אצלו, פשוט נטש אותי באמצע טיפול - הגעתי לייעוץ אצל רופא מומחה וידעתי - מה שיפסוק, אסכים. שעות של שיחות עם בן זוגי, שנשבר לרסיסים מהמחשבה. דיונים של לילות עם בנות שעברו מה שאני עברתי. ימים של בהיה, שבועות רצופים של בכי מרורים. אי יכולת לקום בבוקר. חוסר יכולת להתפרנס. הגענו לפרופסור ומהר מאוד הוא פסק את מה שרמזו עליו קודמיו... יש כאן מקרה ברור...אבל.... אתם יכולים להיות הורים... ליותר מילד אחד... ולא לחכות שיקרה נס... הילד יהיה שלכם ושלכם בלבד...אשתך תישא אותו ותגדל אותו ברחמה... בסוף אותה פגישה קבענו תחילת טיפול. דברים החלו לרוץ. סדרת בדיקות. ריצות. שעות של בכי וכאב. אבל המשכנו. המשכנו כי רציתי כבר להיות אמא. לא רציתי שהזמן יעבור במאבקים. לא רציתי לאטום את אוזניי ולכסות את עיניי בפני המציאות. הכתובת הייתה על הקיר ואני החלטתי לקרוא אותה. ההרגשה שאני משאירה מאחור אבק ושועטת קדימה, אל סיכויים יפים כל כך, הייתה נעימה, זאת אודה בפה מלא. בנות שעברו תרומה העידו שאם יש דבר אחד שהן מצטערות עליו, הוא בזבוז השנים שבהן יכלו לחבוק ילד ואולי עוד אחד. לשחק בגן השעשועים במקום לשבת במסדרונות בתי החולים. לאחר סך הכל שלוש שנים של נסיונות ולאחר מכן טיפולים שלא צלחו (ההזרעות, זריקות, כדורים ועוד) עברנו את הטיפול. בנות. אני בהריון. האושר הגיע לחיי, השלווה הגיעה אל חיי. אין דבר שיכול לערער על האושר הזה. כל המחשבות והדאגות והפחדים - ויש הרבה הרבה הרבה כאלה - מתגמדים לעומת ההרגשה, לעומת הצחוק שאני נתקפת מרוב אושר, כשאני מסתכלת במראה ומחפשת את הבטן שלי, יצאה או לא? ואומרים שזו רק ההתחלה. באותם רגעים ממש לא מעניין אותי מהכין הגיעה הביצית, ושאני אגיד את זה- מי היה מאמין! אני שכאבתי, בכיתי ימים ואוקיאנוסים, נשברתי לרסיסים. אני מודה כל יום לאל הטוב על שזיכה אותי. על המתנה. על כל מה שיש לי בחיים. אני כיום מרגישה כל כך גאה, שבאמצע גיל הארבעים, אני בהריון צעיר. ניצחתי. ויש לי עוד זמן להביא עוד ילדים לעולם. ותהיה לי משפחה.   הכאב, החרטה, האבל העמוק והכבד ששקעתי בו, החרטות שכרסמו לי את הנשמה ואת החיים... הן פינו דרך לתחושות טובות. אני עצמי מלאת פליאה על השלווה הזו. כן , יש ניסים- לי קרה נס. אז בנות יקרות, הנה באתי לספר. מקווה שתקבלו באהבה. רוצה להודות לכן על הבית שהייתן לי והנה אני עוד כאן. יודעת שקרן ילדה - יש!!!! מזלטובמזלטובמזלטוב!!!!!! - אבל לא מודעת לשאר ההתפתחויות, אשמח אם תעדכנו אותי יקרות. שלכן מישי.

18/09/2014 | 09:15 | מאת: מישי

בעלי ברקיע השביעי. מתמוגג מכל רגע ומאושר כל כך. ועוד אגב, הייתי רוצה לדייק עוד בפרטים ולרדת לפרטים, אך עם כל האנונימיות, מרגישה קצת חשופה... אז קבלו בהבנה :)

18/09/2014 | 14:08 | מאת: נורית

שיהיה לך הריון קל לידה קלה בשורות טובות וכן יירבו!!! איך שאני שמחה לשמוע עלייך ווואאאייי מישמוש סוף סוף!!! אני ילדתי יש לי תינוק מתוק בבית. כל הצער והכאב והכמיההה והקושי מאחורי!! וזה יקרה גם אצלך. ברוך ברוך ברוך השם!!! כן יירבו בשורות טובות. הריון קל ומוצלח :-) אני מבינה שזו מתרומה נכון?

18/09/2014 | 14:16 | מאת: קרן

אין לך מושג כמה שימחת אותי עכשיו! אני כל הזמן קיוויתי שתחזרי לעדכן, וגם קצת חששתי שחלילה החדשות יהיו לא טובות. איזה כיף לשמוע על ההיריון, ובעיקר על האושר הגדול שלכם ממנו. אני הייתי בטוחה שיהיה לך טוב ברגע שתחבקי את הילד בזרועותייך, אבל איזה כיף שזה קורה כבר בשלב ההיריון! לא כולן מצליחות להתחבר בשלב מוקדם כל כך, בלי קשר למקור הביצית. אם בא לך לפרט עוד קצת, אשמח לשמוע באיזה שבוע את, איך את מרגישה וכו'. שתהיה שנה מצוינת (ואני בטוחה שעכשיו תהיה...), כתיבה וחתימה טובה

18/09/2014 | 15:39 | מאת: מישי

מזל טוב יקירה !! :-) כן, זה מתרומה. אני כל כך שמחה בשבילך, תודה על ההתרגשות והשמחה!! :-)

28/09/2014 | 21:34 | מאת: שיר

מישי, שתדעי שנכנסתי לכאן כל שבוע, רק!!!!!! כדי לשמוע ממך!!! בשורות טובות. קודם כל- תודה רבה!!!!!!!!!! ריגשת אותי עד דמעות!!!! שנית, רק מי שחווה את התהליך שלך יכול להתרגש באופן שאני מתרגשת אז שיהיה לך בע"ה הריון הכי תקין והכי קל בעולם, ומבטיחה לך שיהיה לך את הילד הכי מהממם בעולם ותרווי רק נחת ושימחה

28/09/2014 | 23:54 | מאת: מישי

וואו זכיתי. מדהים איך בכל הדרך הזו אנו מצאנו יהלומים בצורת אנשים... איזו מקסימה את... אני ממש מתרגשת מזה שחיפשת את ההודעות שלי כל שבוע... אין לך מושג כמה זה מרגש. ... תודה רבה יקרה שלי!!! אמן ואמן אני כבר כל כך סקרנית איך יצא :)

05/10/2014 | 09:35 | מאת: מתלבטת!!!

וואו!!! אין לך מושג כמה מרגש לקרוא את הפוסט שלך ושל הבנות האחרות עד לפני חג רה"ש לא ידעתי על קיומו של פורום זה! אני כבר אוטוטו שנתיים בטיפולי פוריות עכב בעיות גנטיות. אני בת 37.5 למזלי יש לי ילדה אחת מהריון ספונטי (נשאית של אותן בעיות גנטיות) אך בריאה כמוני (התגלו לאחר שנולדה ובנס נולדה לי ילדה בריאה). לפניה עברתי הריון ולידה שקטה אחריה עברתי עוד 2 הריונות עם סיומי הריון ולידה שקטה. אוי כמה אני מבינה מה עבר עליך ועובר כעת. אני כבק 9 שנים בתוך הקלחת הזו של הצלחת הבאת 2 ילדים לעולם זה מה שאני כמהה לו. כרגע מתחילה שוב טיפולים והתתלבטות אם טיפול זה לא יצליח האם ללכת על אופציה של "תרומת ביצית". הלב אומר לעיתים "כן" והראש אומר לעיתים "לא" וההיפך. הלב רוצה כבר ילד/ה אח/ות לבתי בת ה-7 והראש אומר יש לך זמן תנסי אל תוותרי אל תתייאשי אל תלכי לדרך כביכול ה"קלה יותר" למרות שאף אחד לא מבטיח לי עבתרומת ביצית אשיג הריון מהר. משתפת אותך ואת הבנות במה שעובר בראשי ובליבי, בטח את מבינה מה אני עוברת. אחרי כמה טיפולים החלטת ללכת על תרומת ביצית והיכן עשית זו?? אשמח לשמוע עוד פרטים ממך ומאחרות. אני נרגשת ממה שכתבת הלוואי תוהה מה היא ההחלטה הנכונה בשבילי. ...

02/12/2014 | 03:11 | מאת: מישי

אני לא עברתי המון טיפולים כי המצב היה די ברור, גם אני הייתי חצויה אבל תאנ=מיני או לא הראש ניצח כי ידעתי שהמלחמה הזו היא לשווא ואני הולכת לשלם מחיר ולא להרוויח. יש מצב שבו צריך לקרוא את הכתובת על הקיר ודווקא כן להקשיב לרופאים ואני קלטתי שזהו המצב שלי. ממליצה לך להכנס לפורומים מיוחדים לתרומת ביצית. ומאחלת לך מעומק ליבי הצלחה!!!

19/10/2014 | 22:18 | מאת: מטופל"שית

אוי מתוקה שלי איזה כיף לשמוע! אני דומעת מהתרגשות - הנה ניצחת במלחמה הקטנה/גדולה שלך! איזה כיף. מאחלת לך הריון קל ומשעמם, ולידה קלה בע"ה בידיים מלאות. כפי שקרן עדכנה ילדתי בת מקסימה לפני 3 חודשים...אושר צרוף...היא דומה לי בטירוף ככה שזה הניצחון הקטן שלי. אני חייבת להרגיע אותך לגבי הקיסרי - את שני ההריונות שלי סיימתי בקיסרי שהאחרון היה מתוכנן - זה היה לי פחות דרמטי ממה שזה נשמע. ובאמת שאחרי ההפלה של התאומים כל מה שרציתי זה לסיים את ההריון עם תינוקת קטנה ומדהימה. אני בטוחה שלא משנה מה תחליטי חווית הלידה תהיה מדהימה עבורך. זכית אהובה! מגיע לך!

03/11/2014 | 21:07 | מאת: שושי

היי משי חייבת להגיד לך שנכנסתי היום אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן . היום עבר עלי יום קשה שאיבה של זקיק . שהתברר שהוא ציסטה דמית . אחרי הפול האחרון שלי מהקופה וההמשך הפנו אותי לתרומת ביצית למרות שאני לא בקרטריונים לא בגיל ולא מצב ההורמונים . אבל נמאס לי מהטיפולים ואני רוצה להיות אמא .... אז בדיוק היום החלטתי בצער שעוברת לתרומה . מאוד הזדהתי עם מה שכתבת . מאוד מפחדת שזה גם לא יקרה עם תרומה ושלא יהיה אמא :( רציתי להודות לך על השיתוף כי זה מאוד מעודד

02/12/2014 | 00:18 | מאת: מישי

מי כמוני מבינה. ממליצה לך להכנס לפורום תרומת ביצית בתפוז. בהצלחה יקירה, את תההי אמא ובגדול, והרבה יותר מהר ממה שחלמת.

15/09/2014 | 17:56 | מאת: גלית

אז ככה: מרוב שאני פוחדת מההרדמה ומהנזקים שלה, יום אחד הגעתי לשאיבה מצוננת (זה קורה הרבה) ואיך אומרים בגסות: פחדתי חלילה לא לקום. המשגיחה מטעם מכון פו"עה קרצה לי ואמרה לי מה זה משנה דקירה פה ? (דקרה אותי ביד) או דקירה שם? הפקידת קבלה אמרה לי שזה עושה נזק לטווח הארוך כל ההרדמות האלה אז החלטתי בספונטניות ללכת על זה בלי הרדמה, הרופא זרם, המרדים נעלב ואמר :"מי שלא מקבלת זריקה עכשיו גם לא תקבל אפידורל" חצי בצחוק, אמרתי לו מצויין ! זה בדיוק התכנון שלי ! שאבו לי וזה היה בסדר גמור חיכיתי למשאית של מדליות, ציפיתי שבעלי שיחי' ימחא לי כפיים אבל זו היתה רק ביצית אחת (חכו לסוף) בפעם שעברה שאבו לי 11 ביציות !!!! תקשיבו לי טוב בנות חמסה חמסה וכו' כל הצוות יצא מגדרו כולם היו המומים במיוחד הבנות במעבדה כששמעו שהתרגשתי ממספר הביציות ולא האמינו שיש שם מישהי לא מורדמת בפנים , זה כבר היה בקטע של טוב חלאס תירגעו בלי עין רעה :) חחח מה התלבשתם עליי? אבל מה שנבע מפחד בסוף גרם לי להרגיש גיבורה. פשוט לבוא עם החלטה מודעת שזה מה שיהיה ולשדר ביטחון. האמת?? הקטע ה"כואב" הוא הניקיון שהרופא עושה לפני וזהו ! זה ממש לא כואב דקירה קלה וזה הכל- פספוס ענק לקחת סמי הרדמה בשביל הליך של 5 דקות! אני לא בקטע של כדורים וכל השיט הזה, מספיק ההורמונים אז למה להזיק לגוף? סליחה שחפרתי כי לא סיפרתי על זה לאף אחד והיה כייף להוציא ואם אפשר לגרום לעוד נשים לעבור את זה ללא חומרי הרדמה מזיקים אז למה לא? אם הרופא חמוד הוא גם מראה לך בדיוק מה הוא עושה וזו ממש חוויה לשמוע אותם צועקים :" יש לנו ביצית @!!!!!" בקשר למי שלא מפרגן לך: למה זה קורה? את עוברת את זה כהורה יחידנית או מה? בטוח שתמצאי מי שכן תפרגן ואם לא- אני כאן :)

15/09/2014 | 17:59 | מאת: גלית

סליחה התכוונתי להוסיף כתגובה על הפוסט הקודם של ירדן

13/09/2014 | 18:46 | מאת: ירדן

אני לא יודעת איך ומאיפה לאסוף כוחות לסבב שני של טיפול ivf... נכנסתי לדכאון מהכשלון של הסבב הראשון.. זה יראה אולי מוזר,אבל לסבב הראשון הגעתי חדורת מוטיבציה, אפילו היו רגעים שנהנתי, נהנתי מכך שהרגשתי שליטה עצמית ואפילו לא היו לי מצבי רוח מההורמונים, רק מהשאיבה מאד פחדתי ומההרדמה,ואיכשהו שרדתי גם את זה. מקשה עלי שאני לא יכולה לשתף אף אחד מהמשפחה שלי בתהליך,ושעליי למצוא תרוצים להעדרויות.. יש לי תור לעו"ס,אבל עד אז אני ממש שבורה וקשה לי להסתכל קדימה. פתאום כל התהליך מרגיש לי כבד,מלחיץ,מפחיד ואיטי.. בבקשה תנו לי זריקת עידוד.. שלכן/ם ירדן.

14/09/2014 | 10:07 | מאת: גלית

ירדן יקרה, אני אמנם לא מהצוות של הבנות שמנהלות את הפורום אבל בשביל שלא תמתיני לתשובה אני כותבת לך מאוד מרגש בהתחלה להיכנס לסבב הראשון עם מוטיבציה והכל (גם בסבבים אחרים המוטיבציה לא בורחת) ה"כישלון" הראשון הוא ממש קשה כולנו היינו שם אפילו השמחות שבינינו.... אני גם פוחדת מההרדמות ולכן לא מבצעת אותם, אני פשוט עוברת שאיבה בלי הרדמה וזה ממש בסדר ומומלץ ברוך השם למה את לא משתפת את המשפחה שלך? (ז"א לפני לא כי כל הסמוי מן העין יש בו מן הברכה וכו') אבל למה לא אחרי? שתפי ממליצה לך בהצלחה לך ולכולנו, בסוף זה יקרה :) חג שמח שנה טובה ומתוקה עם הרבה ילדים

14/09/2014 | 15:25 | מאת: ירדן

תודה קודם כל שהגבת לי. אינני יכולה לשתף אותם כי הם לא תומכים,מאד מזיקים לי נפשית. הלוואי ויכלתי לשתף. אני ממש אשמח לדעת איך את עוברת את זה ללא הרדמה, הרופא ממש הפחיד אותי שזה יגרום לי סבל. פעם אחת שאבו לי ביצית אחת במחזור טבעי,וזה לא היה נורא,אך בטח כשמדובר במס רב יותר של ביציות זה מאד קשה. אשמח מאד אם תספרי לי על החוויה שלך ללא הרדמה, כמה ביציות נשאבו ממך? (אם את כמובן מעוניינת לפרט). ותודה על העידוד,זה ממש מחמם את הלב!

15/09/2014 | 18:04 | מאת: גלית

אני נחשבת די פחדנית ויש לי כל מיני קטעים עם הקטע של רופא השיניים, (אומרים שזה קשור) ואני אפילו לא יודעת לבלוע כדורים כי אני חוששת מחניקה! זה באמת כלום ושום דבר וזה נותן כוחות ותעצומות נפש אדירים אחר כך !

14/09/2014 | 21:26 | מאת: קרן

ההתרגשות לקראת הטיפול הראשון מובנת, וגם גודל האכזבה. אבל הרבה פעמים, גם במקרים הקלים, נדרשים כמה סבבים עד להצלחה, ואולי את יכולה להתנחם בכך שעכשיו את יודעת בדיוק למה לצפות - ומשתמע מדברייך שהשד לא היה כל כך נורא. צר לי מאוד שאת מרגישה שאת לא יכולה לשתף אף אחד במשפחתך ואני מאמינה שההסתרה באמת מקשה עלייך. את כמובן מכירה את הנפשות הפועלות טוב מכולם, ובכל זאת ארשה לעצמי לשאול אם אין אף אחד במשפחתך שנראה לך שיכול לתמוך בך (אם לא אמא אולי אחות? גיסה?), ואם לא אולי חברה קרובה? למרות שאני בן אדם סגור מאוד מטבעי, האנשים הקרובים מאוד ששיתפתי בסבב הראשון מאוד עזרו לי לעבור את התקופה, ובסבב השני כבר הייתי יותר פתוחה באופן כללי. ולבסוף לגבי שאיבה בלי הרדמה: אם עברת כבר שאיבה אחת כזאת את יודעת בערך מה עוצמת הכאב ואיך את מסוגלת להתמודד איתו. בגדול לא מקובל לשאוב הרבה ביציות בלי הרדמה כי זה באמת נהיה קשה מדי, אבל השאלה היא כמה ביציות את מפיקה בכל סבב. אני עברתי כמה שאיבות בלי הרדמה, כשבמקסימום שאבו לי 3 או 4 ביציות (כבר לא זוכרת) בלי הרדמה. בפעמים שהיו 5 ומעלה הרופאה לא המליצה על זה, ואני הלכתי עם המלצתה

15/09/2014 | 17:58 | מאת: גלית

אז ככה: מרוב שאני פוחדת מההרדמה ומהנזקים שלה, יום אחד הגעתי לשאיבה מצוננת (זה קורה הרבה) ואיך אומרים בגסות: פחדתי חלילה לא לקום. המשגיחה מטעם מכון פו"עה קרצה לי ואמרה לי מה זה משנה דקירה פה ? (דקרה אותי ביד) או דקירה שם? הפקידת קבלה אמרה לי שזה עושה נזק לטווח הארוך כל ההרדמות האלה אז החלטתי בספונטניות ללכת על זה בלי הרדמה, הרופא זרם, המרדים נעלב ואמר :"מי שלא מקבלת זריקה עכשיו גם לא תקבל אפידורל" חצי בצחוק, אמרתי לו מצויין ! זה בדיוק התכנון שלי ! שאבו לי וזה היה בסדר גמור חיכיתי למשאית של מדליות, ציפיתי שבעלי שיחי' ימחא לי כפיים אבל זו היתה רק ביצית אחת (חכו לסוף) בפעם שעברה שאבו לי 11 ביציות !!!! תקשיבו לי טוב בנות חמסה חמסה וכו' כל הצוות יצא מגדרו כולם היו המומים במיוחד הבנות במעבדה כששמעו שהתרגשתי ממספר הביציות ולא האמינו שיש שם מישהי לא מורדמת בפנים , זה כבר היה בקטע של טוב חלאס תירגעו בלי עין רעה :) חחח מה התלבשתם עליי? אבל מה שנבע מפחד בסוף גרם לי להרגיש גיבורה. פשוט לבוא עם החלטה מודעת שזה מה שיהיה ולשדר ביטחון. האמת?? הקטע ה"כואב" הוא הניקיון שהרופא עושה לפני וזהו ! זה ממש לא כואב דקירה קלה וזה הכל- פספוס ענק לקחת סמי הרדמה בשביל הליך של 5 דקות! אני לא בקטע של כדורים וכל השיט הזה, מספיק ההורמונים אז למה להזיק לגוף? סליחה שחפרתי כי לא סיפרתי על זה לאף אחד והיה כייף להוציא ואם אפשר לגרום לעוד נשים לעבור את זה ללא חומרי הרדמה מזיקים אז למה לא? אם הרופא חמוד הוא גם מראה לך בדיוק מה הוא עושה וזו ממש חוויה לשמוע אותם צועקים :" יש לנו ביצית @!!!!!" בקשר למי שלא מפרגן לך: למה זה קורה? את עוברת את זה כהורה יחידנית או מה? בטוח שתמצאי מי שכן תפרגן ואם לא- אני כאן :)

13/09/2014 | 18:24 | מאת: הגר

שלום לכולן, כמו שאומרים, "הסיפור שלי הוא קצת מוזר" :-) (ואולי לא שגרתי). אני בת 34, רווקה ומעולם לא הריתי ולא ניסיתי להיכנס להריון. השעון הביולוגי "מתקתק" ואני חושבת כבר כמה שנים על הורות יחידנית (כלומר- מתורם זרע). החלטתי שאני רוצה לבצע הקפאת ביציות כדי לאפשר לעצמי ארכת זמן נוספת ולא להיות לחוצה להחליט כרגע. לאחר שפניתי לרופא הנשים וקראתי חומר רב על הקפאת ביציות, שנינו (הרופא ואני) הגענו למסקנה שמבחינת אחוזי ההצלחה של השגת הריון מביציות מופשרות שהם נמוכים יחסית לעומת עוברים מופשרים, עדיף להקפיא גם ביציות וגם עוברים (מתרומת זרע). כך יהיה לי "גיבוי" למקרה שהביציות המופשרות לא ישיגו הריון בבוא היום. לכאורה פשוט (??) אבל פה מתחילה הבעיה: אני נוטלת מזה שנים רבות תרופות נוגדות דכאון בשל התקפי דכאון שארעו לי בשנות ה20 לחיי. ב4 השנים האחרונות אני יציבה לגמרי, בעלת עסק משגשג, מתפקדת היטב, לאחר טיפול פסיכולוגי מוצלח. הפסיכיאטר שלי חושב שהגיע הזמן להפסיק את התרופות נוגדות הדכאון ושאני לא זקוקה להן יותר. אותו פסיכיאטר (שאני מעריכה מאד את דעתו) חושש ומאד לא מרוצה מהרעיון של להמטיר אותי בהורמונים לצורך IVF. הוא טוען שאם לכל אשה מתן הורמונים במינון גבוה עלול להשפיע על מצב הרוח, הרי שעבורי זה יכול להיות פשוט הרסני ולהחזיר אותי שנות אור אחורה. הוא עודד אותי לבחון אפשרות לIVF טבעי. רציתי לשאול אתכן האם למישהי מכן יש ניסיון בIVF טבעי שלא לצורך הריון, אלא לצורך הקפאת ביציות? הבנתי מרופא הנשים שבהקפאת ביציות לצורך שימור פוריות נהוג לשאוב 20 ביציות ואני מניחה שבIVF טבעי זה אומר כמעט שנתיים של שאיבות! (כאן, בניגוד לIVF רגיל לצורך הריון, לא נדע אם ההריון "תפס" או לא בזמן אמת, אחרי כל מחזור טיפול, מכיוון שאנחנו לא מחזירים אותן כרגע לרחם). מה דעתכן? מישהי מכן עברה סיפור דומה? יש לכן רעיונות מה כדאי לי לעשות? אשמח לקבל המלצה על רופא פוריות בעל "ראש פתוח" שמוכן לבחון אלטרנטיבות לIVF הרגיל עם ההורמונים. (חשוב לי להדגיש שוב: אני לא מעוניינת בהשגת הריון כרגע, היות שאני ממש לא מרגישה בשלה לכך עדיין. אבל מכיוון שאני כבר בת 34 והפוריות רק הולכת ויורדת עם הזמן כידוע, חשוב לי לשמור לעצמי אפשרות להריון בעתיד). תודה שקראתן עד לכאן :-)

14/09/2014 | 21:31 | מאת: קרן

היי הגר, ברוכה הבאה, הדילמה שאת מספרת עליה לא פשוטה. קודם כל חשוב לדעת שלא אצל כל הנשים ההורמונים משפיעים כל כך על מצב הרוח, אבל אני מבינה מאוד את החשש במקרה שלך. האם הפסיכיאטר שלך יכול אולי להתייעץ עם רופא פוריות? האם כדאי אולי לנסות הורמונים במינון נמוך (נניח בשאיפה להשיג 3-4 ביציות בסבב, לא המון), ולראות איך זה משפיע עלייך? אני חוששת שתהיה לך בעיה לעשות טיפולים כאלה בסבבים טבעיים בעיקר כי לא יהיה שום גורם שיממן לך אותם וזה צפוי לעלות המון כסף. אבל טוב מאוד שאת שוקלת את צעדייך בקפידה ומתייעצת, ולא הייתי לוקחת את הסיכון של ההורמונים אם הפסיכיאטר שלך מתנגד נחרצות -- או לפחות הייתי מתייעצת עם עוד פסיכיאטר. זה באמת לא נושא שכדאי לשחק איתו. כך או כך, אני מאחלת לך מכל הלב הצלחה גדולה בטיפולים, וגם בזוגיות, אי"ה

שאלה דחופה מאוד. היום ב22 אני מזריקה דקופפטיל. ולפי הוראות ב15 אני צריכה להזריק צטרוטייד או מונופור. ואני לא זוכרת איזה מהם להזריק. יכול להיות שאני מזריקה שתיהם? בבקשה דחוף!!!

היי. אני מקווה שהכל היסתדר. נראה לי שאני הולכת לעשות תהליך דומה לשלך... רציתי לדעת אם נשאר לך דקפפטיל או צטרוטייד. אני תושבת חוזרת מארהב והביטח לא מכסה את התרופות הללו בישבילי. אני אשמח לשלם את המחיר המסובסד אך ללא ביטוח זה בילתי אפשרי בשבילי לממן את זה. נדמה לי שעם ביטוח הן עולות בסביבות ה-250 שח. אם נשארו לך תרופות או מרשם שאת יכולה להשתמש בו כדי לקנות עוד מהתרופות הנל אני אשמח לשלם לך עליהן ולהוסיף אקטרה על השירות :) אני צריכה מנופור, צטרוטייד ודיקפפטיל תודה anivani@outlook.com

11/09/2014 | 12:32 | מאת: דידה

היייי המחזור שלי סדיר ומדוייק אך החודש עשיתי צילום רחם ולא קיבלתי מחזור. האם מישהי יודעת על איחור במחזור בעקבות צילום רחם? האם הצילום גורם לנזק כלשהו? תודה..

14/09/2014 | 21:33 | מאת: קרן

לא רוצה לטעת תקוות שווא, אבל האם יכול להיות שאת בהיריון? ידוע שצילומי רחם עצמם מעלים את הסיכוי לקליטה להיריון באותו חודש, משום שהצילום עצמו "מנקה" ופותח את החצוצרות. אם התשובה שלילית אז רוב הסיכויים שזה מקרי, או שהלחץ עצמו מכל הטיפולים גרם לך לאיחור. אין ככל הידוע לי שום דבר בצילום הרחם עצמו שיכול לגרום לאיחור בקבלת מחזור. נשמח לעדכונים ושיהיה המון בהצלחה

10/09/2014 | 13:13 | מאת: ליאת פ.

היי נועה וכל הבנות היקרות מה שלומך? זאת ליאת פריינטה, לא הייתי כאן הרבה זמן אבל רציתי לעדכו כמו שהבטחתי שהילדה בת חצי שנה כבר (איך שהזמן טס) אני מאוהבת בה חבל על הזמן זה הדבר הכי טוב שיש בעולם כרגע לא צריכה שום דבר ולכן בנות יקרות הכל יהיה בסדר מנסיון בזכות ראש השנה שבא עלינו לטובה אני מאחלת לכן מכל הלב לקבל את המתנה שלכן עוד השנה ותמיד להמשיך להאמין כי רק האמונה מנצחת מנסיון אחרי 9 שנים הגיעה הנסיכה והיום היא בת חצי שנה אז גם אני הייתי בסרט הזה אבל הסרט הזה בסוף נגמר ועם סוף טוב כי בגלל שהאמנתי ורציתי את זה כל כך ותמיד התפללתי לזה וידעתי זה יגיע בסוף אבל זה לקח זמן אבל הכל לטובה אז בנות יקרות שנה טובה ומתוקה ואמן וכל משאלות ליבן תתגשמנה לטובה מבינה כל אחת ואחת מכן הכי טוב שרק אפשר ביי שנה טובה אוהבת ליאת

10/09/2014 | 15:03 | מאת: אני

ליאת, איזה כייף לשמוע, צדיקה ברוך השם ושתזכו לראות ממנה דברים טובים תעודדי אותי קצת בבקשה שאבו לי 11 ביציות, הופרו 8 והחזירו לי 2, עכשיו גיליתי שלא הוקפאו שום עוברים :( הבדיקה שלי בעוד כשבוע אוף מה זה אומר על מה שיש לי כרגע ברחם?

אם אסור אז אתגידו לא צריך להתנהג בבריונות חבל שזה ייזרק לפח

פרסום הודעות על תרופות למסירה יש להפנות לפורום פורום תרומת תרופות לנזקקים - בשיתוף עם עמותת "חברים לרפואה" http://www.doctors.co.il/forum-2498 צוות האתר
08/09/2014 | 10:49 | מאת: גלית (שם בדוי)

הי! ברצוני לדעת אם יש לכן המלצה על קבוצת תמיכה ואם כדאי לתת לזה צ'אנס...אני מטופלת במכבי ומתחילה סבב ivf ראשון באסותא רמת החייל (לאחר שתי הזרעות כושלות ושנה של נסיונות טבעיים שהסתיימו בהפלה), הבנתי שאולי יש במכבי או באסותא אבל אולי הכי כדאי לחפש משהוא פרטי .. תודה:)

23/09/2014 | 20:52 | מאת: שני

03/09/2014 | 13:00 | מאת: יובל

שלום אתמול עברתי הזרעה בפעם החמישית יש לי שחלות פוליצסטיות ומנסים כבר יותר משנה וחצי להיכנס להריון. אני משתפת אתכן כי אני באמת לא יודעת איך להעביר את השבועיים הקרובים עד לבדיקת הדם. מצד אחד מנסה להיות חיובית ולהאמין ומצד שני אני פוחדת מאוד מאיד להתאכזב אז אולי עדיף לא לפתח ציפיות. בעלי אומר שאני מתעסקת בזה יותר מידי וחושבת באופן שלילי אבל אני לא מצליחה לא לחשוב על זה.. בבקשה תנו לי עצה איך להעביר את הזמן הזה.. איך להתכונן למקרה ששוב זה לא יצליח? כולללללןןן סביבי בהריון גם בבית וגם בעבודה.. אני פשוט לא יכולה לא לחשוב על זה גם אם אני רוצה לשכוח זה מול העניים שלי כל היום

08/09/2014 | 10:20 | מאת: גלית (שם בדוי)

הי יובל! אני בדיוק במצב שלך אחרי הזרעה שניה לפני שבוע וחצי (ושנה של נסיונות שנגמרו בהפלה וגרידה)... ובכן היה לי ברור כל התהליך שהחלק של הדקירות זריקות הוא החלק הפשוט בתהליך והוא החלק מעורר התקווה כי אתה באמת מרגיש שאתה עובד בצורה האופטימלית ביותר וכל הזמן הכי שבעולם חששתי מהשבועיים של ההמתנה מורטת העצבים הזו שגם בעלי לא מבין למה אני לא יכולה להפסיק ולהתנתק מזה וכשאני מסבירה לו שאני פעם בשבוע באיכילוב מבקרת חברה קרובת משפחה שילדה זה לא עוזר ואין לי כל כך הרבה חברים ומשפחה אם זה משתמע מכך אבל פשוט כולם בהריון. ובכן אני חושבת שמה שגיליתי שלי עוזר זה התכנון קדימה ומה זה אומר,,, איכשהוא יצא שכל פעם שאני אצל הרופאה שלי היא מסבירה לי שחודש הבא אנחנו נהיה יותר אגרסיביים ומרגיעה אותי הידיעה שיש תוכנית פעולה ואני יודעת שאני לא עומדת במקום (שזו ההרגשה הדומיננטית כשלכולם יוצאת הבטן ולך לא)..אז חודש הבא אני מתחילה ivf ואני פשוט משתדלת להלהיב את עצמי לגבי כך אז יש ימים יותר טובים ויש פחות ובניגוד לחודשים שהייתי בטוחה שעכשיו אני בהריון אני פשוט אומרת לעצמי שכל תופעה קטנה שמדליקה ניצוץ של תקווה שזה הריון שזה תופעת לוואי של האוביטרל (אבל אני כן ממעטת בשתייה ולא אוכלת מזונות נאים) ...בלי שום קשר אני מחפשת קבוצת תמיכה כי נראה לי שזה רעיון טוב כי מי שלא עוברת את זה מאוד קשה לה להבין ...אז נסי להבין מה הגישה שתעשה לך הכי טוב בתהליך הלא פשוט הזה .....ושיהיה בהצלחה לכולן פה!

10/02/2015 | 08:42 | מאת: נירית

אני גם עם שחלות פוליצסטיות אחרי 4 סבבי איקקלומין ואסטרופם ואחרי שתי טיפולי הזרעות. ומחפשת מישהי שעוברת את זה. אם כבר נקלטת מאז שרשמת אז קודם כל המון מזל טוב, אני אשמח לעצות מאיפה שאבת את הכוחות הנפשיים כדי להתעודד תודה

31/08/2014 | 21:02 | מאת: דנדן

הייתי חברה ותיקה פה, לפני כארבע שנים, לפני שבני הבכור (והיחיד נולד), עברתי טיפולים ואחרי שנה וחצי של נסיונות נקלטתי בהיריון טבעי, נס. בשנה האחרונה התגרשתי. אני חושבת רבות על הבנות שהיו פה, בטח רובן ככולן, לפחות אלו מלפני 4 שנים - כבר אמהות אולי בהיריון שני. וכואב לי. כואב לי על זה שיש לי רק ילד אחד, על זה שהייתי צריכה להיות היום אמא לשניים ובסוף התפרקה לי המשפחה מול עיניי, הלוואי והיום הייתי בסשן המפרך והמתיש של טיפולי פוריות, שבסופם, הייתי יודעת שלפחות יהיה לי ילד, התחלתי לכתוב כמה פעמים פה וכל פעם מחקתי ויצאתי, כי הפורום הזה לא מתאים למה שאני כותבת, אני יודעת, זה לא פורום של גרושות, זה לא פורום של משפחות שהתפרקו, זה פורום שבסופו של דבר יש בו, עם כל הכאב , גם תקווה. ולי אין אותה, מבינות ? שלא תבינו, שלא תטעו, יש לי ילד מקסים, מהמם, אבל כבר בגיל שהיה צריך להיות אח בכור לתינוקת מתוקה או תינוק, אח קטן והוא כבר מדבר ומבקש ואני לבד, לא רואה את עצמי מכירה מישהו חדש להביא איתו ילד, לא יוצאת, והגיל שלי כבר מתקרב לגיל שבו כבר קשה (34 והרי מלכתחילה היה לי קשה להיקלט ועברתי טיפולים) והלוואי והייתי יכולה לפחות לגשת לבנק הזרע ולהביא לבד ילד אבל איך אגדל אותו ממשכורת כזו נמוכה לבד? אני לא סוגרת חודש היום, עצוב לי מאוד ונכנסתי לפה כדי לפרוק, שוב, יודעת שזה לא הפורום המתאים אבל הרגשתי נוח לעשות את זה פה, כי אני יודעת כמה חום ותמיכה יש בפורום הזה. שלכן, דנדן

31/08/2014 | 23:04 | מאת: נועה

מחר אני הולכת לברך את ילדי כיתה א' בשם ההורים. ורוב מה שאני אומרת להם זה: כשדלת אחת נסגרת - דלת אחרת נפתחת. האמיני בכך בכל ליבך, שאם משהו היה צריך להגמר, היקום מזמן עבורך דברים חדשים ונפלאים. צריך לפתוח את הלב והנשמה, והם יגיעו אלייך. מאחלת לך במהרה!!!

01/09/2014 | 21:43 | מאת: דנדן

מנסה להאמין בזאת כל יום מחדש.

27/08/2014 | 13:46 | מאת: בלה

היי זקוקה לעזרה.. לפני כחודש גילנו שיש לי בעיה בחצוצרות (סתומות) ולכן נצטרך לעבור טיפולי ivf אני אחרי לידה בניתוח קיסרי (לפני כשלוש שנים) יש למישו המלצה לרופא טוב דרך הכללית באיזור תל אביב והמרכז. שמעתי ביקורות טובות למרפאת קטוביץ בתל אביב אז נראב לי שאלך לשם אבל אין ל מושג לאיזה רופא ללכת?

28/08/2014 | 14:38 | מאת: נועה

שלום בלה, אנחנו נמנעות מלהמליץ או לשלול רופאים עקב מדיניות האתר. נסי אולי בפורום פוריות תפוז? בהצלחה גדולה!!

24/08/2014 | 20:24 | מאת: דנית

הי! רציתי לדעת האם אתן ממליצות על משחה מאלחשת כל שהיא שהיא ע"י מרשם רופא או לרכוש משהוא ללא מרשם (וגם לזה אשמח להמלצה) אני מזריקה כעת גונאל אף 12 יום ולפעמים זה כואב ולפעמים זה לא יש לי פחד קשה מאוד ממחטים שזה לא עוזר בכלל וזה נהיה כבר סוג של סבל יום יומי בלי סוף...

25/08/2014 | 11:20 | מאת: נועה

יש משחה שנקראת אמלה והיא מאלחשת. נדמה לי שצריך מרשם רופא אבל לא בטוחה. בהצלחה ושיעבור בקלות!

25/08/2014 | 20:20 | מאת: קרן

אלא אם היה שינוי בשנתיים האחרונות, אבל השימוש בו קצת מייגע (צריך לשים כשעה לפני הזריקה לפי ההוראות, וכו'). גם אני חשבתי בהתחלה שאשתמש ובסוף התגברתי בלי זה. ניסית להקפיא את האזור לפני הזריקה? לי זה מאוד עזר, ועל זה הקפדתי מאוד תמיד, כולל בזריקות יומיות של קלקסן לאורך ההיריון השני

22/08/2014 | 09:57 | מאת: נורית

עשיתי הזרעה אם אקקולמין ואחרי כמה זמן מההזרעה יכולה לבדוק הריון?יש כאלה שאומרים רק 14 יום ויש כאלה שאומרים שגם מהיום ה9 ניתן לעשות בדיקת דם

22/08/2014 | 15:51 | מאת: נועה

הי נורית, מקובל לבדוק 14 יום לאחר ההזרעה. 9 ימים זה מוקדם מדי לכל הדעות אם אינני טועה. בהצלחה גדולה ושבת שלום!

21/08/2014 | 12:49 | מאת: אייל של נורית

שלום לכן, מבררים אם יש מידע או ניסיון - כחלק מהמאמצים לשמור על השפיות ולתת לבננו המתוק (נבו, בן שנתיים ושלוש, נולד בהפרייה בהחזרה השניה ותודה לאל ולפרופ' נרי לאופר מירושלים!) תחושה של חופש ומשפחה: נבקש לברר איפה ניתן לקבל זריקות לקראת הפריה (מתארגנים לשני, ב"ה!) באיזור עין גב? נהיה בשלב הדקפפטיל + מנפור, 2 זריקות לאשתי הגיבורה והנפלאה!! - אשתי בקופ"ח מאוחדת ונהיה באיזור עין גב/צמח בסופ"ש הבא. המון תודה!! - בטבריה, קצרין או משהו קרוב יותר בקיבוצים??

22/08/2014 | 08:35 | מאת: מטופל"שית

איזה כיף לראות פה גבר תומך ומעורב כמוך בתהליך! אז קודם כל שיהיה בהצלחה ובעה בשורות טובות! אני לא מכירה מרכזים של מאוחדת אבל בטוחה שתוכל לברר דרך המוקד שלהם על מרכזי בריאות האשה באזור. אם לא... תמיד תוכל להזריק לה. אני חייבת לציין שזה שהזרקתי לעצמי נתן לי המון כח

22/08/2014 | 15:50 | מאת: נועה

מיום ההזרעה. 9 ימים זה מוקדם מדי לכל הדעות אם אינני טועה. בהצלחה גדולה ושבת שלום!

22/08/2014 | 15:48 | מאת: נועה

בהצלחה גדולה וחופשה נעימה!!

20/08/2014 | 22:12 | מאת: מטופל"שית

אהלן, התגעגעתי! אני מצטערת שקצת נעלמתי :) ב-15/7 נולדה לי נסיכה קטנה (הצטרפה למלך שלי בן ה-2.9 )בלונדינית עם עיניים כחולות ממכרות בניתוח קיסרי. אין מאושרת ממני. פשוט חלום שהתגשם. אז מעבר לעייפות ולחוסר שעות השינה אני חייבת להגיד לכן - ניצחתי!!!! ברוך השם יש לי בן ובת כתוצאה מטיפולי IVF (תאמינו לי יש לי חשק לחזור לילד שלישי) - ושום דבר לא יעצור אותי. מקווה שכל אחת מכן תזכה בקרוב בניצחון הקטן (ענק) שלה ובתקווה לבשורות טובות :) חוזרת לכינוי שלי מטופל"שית (מטופלת פריון לשעבר) לעת עתה. נשיקות

20/08/2014 | 23:30 | מאת: בלינקי

מזל טוב מטופל"שית!!! תודה על האופטימיות ועל העידוד...בהחלט מקור להשראה...:-) שיהיה לך המון נחת ואושר מגידול הנס שלך..מגיע לך! בלינקי.

21/08/2014 | 12:56 | מאת: אייל של נורית

יישר כח, ההודעה שלך ממלאת השראה והתרגשות גדולה תהני, תהנו - כמה שיותר, איזה יופי

22/08/2014 | 15:46 | מאת: נועה

כל כך שמחה שהגשמת את חלומך :-) When you are ready - we are ready לשלישי :-) שבת שלום ונשיקות גדולות

17/08/2014 | 09:23 | מאת: אורטל א

שלום רב אני בהריון ורוצה לדעת עם הבטא שלי תקינה ב10.8 יצא 453 לאחר יומיים בתאריך 12.8 יצא 1208 ועכשיו אני הולכת לעשות בטא שוב בתאריך 18.8 כמה הערך של הבטא צריך להיות עכשיו והאם הבטא הקודמת נראית טוב ? תודה רבה

20/08/2014 | 21:57 | מאת: מטופל"שית

הבטא נראית מצויין! הציפייה בד",כ היא שהבטא תכפיל את עצמה כל 48 שעות... שיהיה המון המון מזל טוב ובע"ה ידיים מלאות בעוד 9 חודשים :)

15/08/2014 | 18:43 | מאת: ירדן

שלום חברות/ים הפורום... רציתי לשתף אתכן בתחושה מוזרה שיש לי.. אני אחרי החזרת עובר.. (פעם ראשונה הייתה אחרי השאיבה, בפעם השניה הוחזרו 2 מוקפאים, והפעם עובר מוקפא אחד...ואחרון שנותר לי מהסבב הנוכחי והראשון שלי) בכל הפעמים הללו התלוותה אלי תחושה שלילית, כאילו מראש זה נידון לכישלון,רציתי לשאול אתכן, האם גם אתן הייתן כה נגטיביות? בהצלחה לכולכן ושבת שלום.

20/08/2014 | 21:59 | מאת: מטופל"שית

נשמע לי מוכר...כנראה זה סוג של מגננה או פחד מכישלון שבא לנו בצורה טבעית יותר מתחושת ההצלחה. בכל המקום הזה של טיפולי פוריות מאד קשה (אך הכרחי) לשמור על אופטימיות. ואני אומרת לך מניסיון...יש נצחונות קטנים וגדולים! תנסי לשמור על אופטימיות ולתת לנפש שלך להתחבר לגוף על מנת שהטיפול יצליח. מחזיקות לך אצבעות :)

27/08/2014 | 16:24 | מאת: ירדן

איזה באסה.. עכשיו לחזור לסבב נוסף.

12/08/2014 | 11:05 | מאת: גלית

הי בנות! שמי גלית (שם בדוי) שאלה לי אלכן חודש שעבר היינו בהזרעה ראשונה אני ובעלי אצל הרופאה שלי כשהיא ראתה את ספירת הזרע היא הייתה קצת בהלם ואמרה שזה לא משהוא... היה לה אפילו מבט כזה שעוד רגע מבטלים את ההזרעה הזו כי אין טעם ויכול להיות שזה גם היה בראש שלי, אבל ה ספירת זרע שלו היא באמת לא משהוא ואת זה לא דמינתי, אז היא אמרה שחודש הבא נהיה יותר אגרסיביים, והנה אני רגע לפני ההזרקות (חודש שעבר זה היה רק אוביטרל החודש יתווסף גונאל אף) ואני רוצה להבין למה לא מנסים לשפר גם את איכות/כמות הזרע אפילו המלצה על תזונה או תוסף ויטמינים לא קבלנו... האם כך פועלים כל הרופאים? בנוסף מה העניין עם בדיקת הבטא אם היא לא הביאה לי זה אומר שהיא ממש לא חשבה שזה יתפוס או שזה בעיקר למטופלות ivf ואני ממש לא צריכה להיפגע? (מלבד זה אני מאוד אוהבת את הרופאה שלי)

13/08/2014 | 09:32 | מאת: קרן

כן, זה מקובל, ויש על זה ביקורת. אבל חשוב לדעת שמעבר לסיבה הפרוזאית שהרופאים רגילים ויודעים לטפל בעיקר בנשים בהקשר הפוריות, במקרים רבים (אולי רובם, אבל לא כולם) אי אפשר לשפר את איכות הזרע באופן דרמטי, והפריה חוץ גופית היא הדרך המהירה ביותר להשגת היריון. יש מקרים שבהם ניתוח וריקוצלה של הגבר יכול לעזור, אבל זה רק במקרים שבהם זאת הבעיה שלו, וגם אז זה לוקח בערך שנה עד שיודעים אם הצליח או לא. שינויי תזונה ודברים כאלה יכולים לעזור לפעמים, אבל נכון שרופאים "קונבנציונאליים" פחות מאמינים ומתמצאים בזה, ושוב התוצאות ברוב המקרים לא יהיו מרשימות. ובאופן כללי, השאלה היא כמה סבלנות יש לך לעומת כמה את פוחדת מהפריה חוץ גופית. אם את צעירה ובלי בעיות משלך והבעיה היא "רק" בעיית זרע, הסיכוי גבוה מאוד שהפריה תעזור לך מהר. אין ביטחונות אבל זאת הסטטיסטיקה, ולכן אני אישית הייתי הולכת על האופציה הזאת, אבל אני ממש לא סבלנית באופן כללי ובתחום הזה השתגעתי מכל ההמתנה הרבה יותר מאשר מהזריקות והפרודצדורות. לא כולן יסכימו איתי (גם בין מנהלות הפורום כאן, אם אני לא טועה), ואת צריכה לדון באופציות עם הרופאה שלך ואז לקבל החלטה בעצמך. והעיקר תאמיני בגוף שלך שההיריון הנכון יבוא בזמן הנכון :-)

20/08/2014 | 22:07 | מאת: מטופל"שית

קודם כל ברוכה הבאה לפורום בברכת שהות קצרה :) אני ממשיכה את מה שקרן התחילה... בכל הנושא הזה של טיפולי פוריות יש מרחב פעולה רחב מאד ולכל רופא יש אמונה / דרך משלו. אולם בהחלט יש הנחה רווחת כשיש בעיית זרע קשה אין טעם בהזרעות אלא ללכת ישר להפריות כי סיכויי ההצלחה גדולים יותר. אני בטוחה אולם שזו לא הסיבה שהיא לא נתנה לך את טופס ההפניה לבטא :) כנראה ברח לה מהראש ... אני יכולה להגיד לך שיש לי חברה שלבעלה היתה בעיית זרע קשה והם ניסו להיכנס להריון כמעט 3 שנים והנה שנה וחצי אחרי הולדת התאומות הם נקלטו באופן טבעי ולעומתה יש לי חברה שלבעלה היתה בעיית זרע קטסטרופלית ברמה של ניתוח והוצאת זרע ישירות מהצינורית - והיא נקלטה בהזרעה ראשונה. אז אין חוקים! לגבי רפואת הגבר יש מס' רופאים שמתמחים בה ושווה ללכת להתייעץ איתם על אופציות טיפול נוספות. בכל מקרה - בהצלחה!!! מחזיקות לך אצבעות ומחכות לעדכונים משמחים

12/08/2014 | 09:01 | מאת: גלית

אני יודעת שאני רק בהתחלה הזרעה שניה לפניי אבל קשה לי להיות אופטימית או שפשוט נמאס לי כבר ואני מכינה את עצמי לדרך ארוכה.כולם מסביבי בהריון כולם מסביבי נכנסו להריון בחודש הראשון אפילו בלי הבדיקות ביוץ אני קוראת לזה נכנסו להריון מאפצ' אני ובעלי ניסינו שנה נכנסנו להריון וחווינו הפלה וגרידה בחודש שלישי באמת שלרגע לא חשבתי שזה יקרה לא הייתה אופטימית וחיובית ממני, עוד כמה שעות אני הולכת לברית של אחיין חדש וראשון ואח שני שלי ילד עוד חודשיים, יחד עם שתי החברות הכי טובות שילדו גם בחודשיים הקרובים, זה פשוט בלתי נתפס החברה היחידה שמצאתי שעברה טיפולי פוריות בהריון מתקדם שני (שניהם בניסיון ראשון, אז גם היא לא בדיוק מבינה אותי היא לא חוותה את האכזבה של הכישלון) די בודדתי את עצמי מאנשים ואת כל העצבים אני מוציאה על בעלי שכמובן גם לא מבין אותי, ולא זה ממש לא עוזר להגיד לי שאני צריכה להירגע כי שום דבר לא יכול לשכנע אותי שזה ממש שיעור לחיים כל החוויה הזו זה פשוט מבאס, נהייתי בן אדם מגעיל שכל מה שמעניין אותו זה זה והעיניין הוא שאני רק בתחילת התהליך ואני ככה...

10/08/2014 | 10:36 | מאת: נטע

הי בנות, האם מישהי יודעת אם אפשר לקנות זרע מחו"ל לא דרך סופרם או קריובנק? יש לי הרגשה שמתגלגל שם המון כסף על חשבונינו, והייתי שמחה לעקוף את זה איכשהו... ואם לא- אשמח לשמוע על המלצות, באיזה בנק כן (: כרגע אנחנו (בת זוגי ואני) נוטות יותר לכיוון של קריובנק, בעיקר מתוך תחושבת בטן... המון תודה, נטע

13/08/2014 | 09:58 | מאת: קרן

אבל אני מניחה שאפשר גם להרים טלפון לכל בנקי הזרע ולשאול

05/08/2014 | 22:28 | מאת: מיטל

היום חגגתי יום הולדת וכשחיפשתי מקום עם עיסקית שאפשר לאכול בו גם בהריון גיליתי את מסעדת בית תיאלנדי ברחוב בן יהודה פינת בוגרשוב בתל אביב אצלם הקרש חיתוך הוא סטרילי ויש קרש חיתוך נפרד לדגים נפרד לבשר ונפרד לירקות ושוטפים את הווק אחריכם מנה שמכינים פשוט מסעדה שמתחשבת גם בנשים בהריון מומלץ ביותר

13/08/2014 | 10:04 | מאת: קרן

05/08/2014 | 16:47 | מאת: שיר

18/09/2014 | 02:33 | מאת: מישי

כזאת מותק את, לא יאומן... יש הודעה ארוכה למעלה... ממש מרגש שדאת זוכרת... חיבוקגדול!!!!

05/08/2014 | 00:49 | מאת: דנה

שלום לכולן אשמח להצטרף אליכן... בת 44. ילדתי ילד חמוד בגיל 43 מהריון ספונטאני וכעת מעוניינת בילד נוסף. יש לי fsh שנע בין 12 ל 16. משתנה מחודש לחודש. אתן מכירות בנות בגילי שהצליחו? אני רוצה לפנות לרפואה משלימה ומתלבטת בין דיקור וצמחי מרפא לבין נטורופתיה בשילוב רפלקסולוגיה. מה כדאי? דנה

13/08/2014 | 09:56 | מאת: קרן

יש הצלחות בגיל הזה, אבל הן מעטות. העובדה שילדת בגיל 43 ומהיריון ספונטאני מעודדת כמובן. את רוצה ללכת רק על רפואה משלימה? כלומר בלי טיפולים? אני אישית לא כל כך מתמצאת בזה אבל יש מי שמאמינות שזה מאוד עוזר. אולי נועה תיכנס ותוכל לייעץ לך.

18/08/2014 | 16:47 | מאת: דנה 407

היי קרן תודה על התשובה. אני ממשיכה עם הטיפולים. אני בסבבים טבעיים, כלומר, בלי הורמונים. למרות כל ההורמונים שניתנו לי בעבר, יש לי תמיד רק זקיק אחד, לכן החלטנו בלי הורמונים. מקווה שהרפואה המשלימה תעזור. חשבתי שאולי יש כאן בנות שמטופלות ברפואה משלימה ויכולות לייעץ לי דנה

31/07/2014 | 18:36 | מאת: מיטל

מה נשמע אני בסדר אני כבר בחודש שישי מנסה להעביר את ההריון בכיף עד כמה שניתן מיטל

31/07/2014 | 22:21 | מאת: נועה

בימים שכאלו מיטל אלו חדשות הכי טובות שאפשר לספר!! שמחה מאד לשמוע, שמרי על עצמך והמשך הריון מוצלח תקין ומשעמם!!! בתקווה לימים שקטים!

27/07/2014 | 14:34 | מאת: ליאת

היי חייבת להתייעץ, מנסה להיכנס להריון שנה וחצי אני לפני בדיקת בטא וכמו בחודשים הקודמים אין שום סימנים או הרגשה שזה הולך לקרות עכשיו. בכל פעם שטיפול ההזרעה לא מצליח הרופא שלי נותן לי גלולות למשך שבועיים וחצי בערך ורק אחר כל מתחילים שוב. יוצא שאני מטופלת אחת לחודשיים בערך זה מאוד מאוד מתסכל אותי והרופא שלי שנחשב טוב ואני הולכת אליו באופן פרטי ומשלמת ממיטב כספי טוען שיש לי ציסטות בעיקבות הטיפול, מדובר בציסטה של 2-3 סמ. האם גם אצלכן יש הפסקה לגללות האם ציסטות באמת יפגעו בסיכויים שלי להרות.. אין לי עוד פעם סבלנות לחכות..

27/07/2014 | 20:41 | מאת: קרן

עם ציסטות כאלה באמת אי אפשר להתחיל טיפול, כי זה מבלבל את כל המערכת והרופא יכול גם לפספס את הביוץ (קשה להבדיל בין ציסטה לזקיק). השיטה ה"מהירה", שגם אצלי נקטו בה כמעט תמיד, היא טיפול בגלולות. השיטה השמרנית יותר היא לחכות עד שהגוף מעלים את הציסטות בעצמו, וזה יכול לקחת חודש-חודשיים. אגב, אם את במכבי הם גם לא מאשרים שאיבות בהפרש של פחות מ-45 יום אחת מהשנייה, כך שבכל מקרה היית צריכה לחכות. קשה לגייס את הסבלנות, מי כמוני זוכרת, אבל כשאין ברירה, אין ברירה. וגם טיפול כל חודש וחצי-חודשיים זה די הרבה לגוף. מאחלת לך שכל זה יסתבר כתיאורטי ותתבשרי בקרוב בבטא מהממת. בהצלחה!

26/07/2014 | 22:50 | מאת: הדס

היי אני ובעלי מנסים להרות בערך שנה וחצי, אני בת 32, עכשיו אחרי טיפול נוסף עומדת 5 ימים לפני ביצוע בדיקת בטא, נוטלת אנדומטרין וכמו בחודשים הקודמים אין לי שום תחושה של הריון. יש לציין שיש לי שחלות פוליצסטיות ויש לי ילד בן שלוש שבו ההריון היה ספונטני. השאלה שלי היא האם זה הגיוני שבהריון הקודם היו לי סימנים כמו כאב חזק בחזה פצעים בפנים, כאבי בטן ועייפות ועכשיו אין לי שום סימן ועדיין אהיה בהריון? אני יודעת שכולן יגידו לי להמתין בסבלנות עד יום חמישי אבל די איבדתי תקווה והייתי שמחה לשמוע אם זה משהו שמישהי חוותה ( הריון אחד עם סימנים ואחר ללא). יכול להיות שבגלל איקוקלומין או אוביטרל או אנדומטרין זה משבש סימנים?

28/07/2014 | 11:35 | מאת: נועה

הי הדס, כן, לשאלתך - הכל יכול להיות. בהחלט יתכן הריון ללא "תסמינים" למרות שכבר חווית סימנים ברורים בהריון הראשון. כל הריון יכול להתנהג אחרת. כן, ההורמנים והתמיכה שניתנת לך גם יכולים לשבש את התחושות והסימנים, ולכן - המלצתנו החד משמעית, לא להסתמך על סימנים כאישור או שלילת הריון. מאחלת לך בטא חיובית והריון תקין בריא עם ילד על הידיים בסופו!

28/07/2014 | 12:16 | מאת: הדס

תודה רבה, זה ממש מעודד מקווה שיום חמישי יגיע מהר ואני אתבשר בבשורות טובות

21/07/2014 | 22:56 | מאת: סתם אחת

שלום רב, אציתי לשאול אם מישהי מכם יודעת מה גורל עוברים מוקפאים לאחר מספר שנים ? לפני כ-10 שנים עברנו טיפולי פוריות ב-2 בתי חולים שונים. בכל אחד מהם, נשארו מספר עוברים מוקפאים (2-3). כעת, בגילי המופלג (44) אני שוקלת להחזירם. האם לדעתכם יש סיכוי שהם הושמדו בלא ידיעתנו ?? מה דעתכם על החזרת עוברים ביל כה מופלג ? אני מתה מפחד...

21/07/2014 | 23:03 | מאת: נועה

האמת אני ממש לא יודעת ומאד אשמח אם תאירי את עיננו. לדעתי אסור להם לעשות כל דבר ללא הודעה רשמית ותאום איתך... נשמח לשמוע! אני לא מפחדת מגיל 44. השאלה היא איך את מרגישה עם זה. הריון בסיכון גבוה יותר, אמא מבוגרת יותר, וכו'. אם את סבבה עם הכל - GO FOR IT

19/07/2014 | 18:03 | מאת: בלינקי

היי בנות, מזה מס' ימים, מאז יום שני האחרון אני מסתובבת עם מועקה בבטן (וחושבת על זה כל הזמן, בין יתר מיליון המטלות שיש לי על הראש בימים אלה) ומכיוון שאני יודעת שרק כאן יבינו אותי הכי טוב, רציתי לשתף אתכן. כמה מלים עליי (מכיוון שלא כתבתי פה הרבה זמן) - אני בת 43 (בעוד שבוע), אמא יחידנית לילדה מתוקה בת 3 שמשתוקקת להביא לה אח/ות לעולם אך בינתיים זה לא מצליח לי...אני בטיפולים כבר שנה וקצת, עברתי עד כה 8 סבבי IVF.לפני כ-4 חודשים עברתי רופא למישהו תותח ומקסים ביותר כך שמהבחינה המקצועית אני יודעת שאני בידיים טובות...קיבלתי על כך אפילו את ברכת הדרך של הרופא הקודם שלי:-) (אני מאמינה בשקיפות משום שהעולם שלנו מאוד קטן...). האכזבה שלי מהכישלון של הטיפול האחרון היתה מאוד גדולה מכיוון שבאופן חריג, בטיפול הזה הרופא הצליח לשאוב 6 ביציות, כאשר מתוכן 5 הופרו, ו-4 חזרו לרחם שלי!! לכן, קיווויתי שרק עובר אחד ירצה להישאר...רק אחד, איכותי כמובן! (אני לא רוצה תאומים משום שזה לא ריאלי בשבילי כרגע לגדל תאומים + את בתי..מה גם שזה הריון מאוד מסוכן לאמא ולילדים). אבל אף אחד מהם לא רצה להישאר...:-( עצוב ומבאס לי עד מאוד...אני מוצאת שאין לי כוחות כבר לשתף אנשים בחיי (למרות שהם גם ככה מצומצמים מאוד..אלו שיודעים שאני בטיפולים) משום שהם פשוט לא יודעים איך להגיב ואיך לעודד וזה סתם מביך לכולם. אני מאוד בלחץ גם בגלל הגיל שלי וגם בגלל מס' המנות המאוד הקטן (של התורם שבעזרתו הריתי את בתי) שנשאר לי בשלב הזה. בבנק הזרע אמרו לי שינסו להשיג לי עוד מנות אבל אני לא רוצה לבנות על זה כרגע. אני יודעת שהסיבה היחידה שבגללה אני לא נקלטת היא רק איכות הביציות הירודה שלי שהיא פונקציה של הגיל שלי...למרות שבנובמבר האחרון כן נקלטתי אבל קצת לפני שבוע 9, הפסיק הדופק:-( יש לי נקודת אור קטנה והיא שרופא הנשים ה"רגיל" שלי שהוא במקרה חבר טוב מאוד של רופא הפריון המטפל בי כרגע, אמר לי שאם רופא הפריון לא היה חושב שיש סיכוי ולו הקטן להיקלט, הוא לא היה מסכים לטפל בי...הלוואי! אני מוצאת את עצמי משתבללת המון בגלל זה..מתקרבנת...(למה זה מגיע לי וכו'?...)...ומקנאה בלי סוף בנשים בהריון (במיוחד אלו שלא יודעות בכלל מה זה ביוץ, מה זה טיפולי פוריות וכו'...)..משום שיש לי כל כך הרבה אהבה לתת ויהיה לי מאוד קשה אם בסופו של דבר לא אצליח להגשים את החלום הזה, גם בשביל הבת שלי אבל גם עבורי, כאישה שבסופו של דבר לא תצליח להביא לעולם יותר מילד אחד. תודה על הקריאה:-) מאחלת לכולכן שהות קצרה כאן!

20/07/2014 | 00:01 | מאת: נועה

בלינקי יקירה, ממה שאני קוראת בין השורות, את עשויה מחומר חזק במיוחד שלא כל כך מהר יוותר על חלום הילד/ה השני/ה. נכון, הדרך לא קלה, וזכית ברופא שמאמין בך וביכולתך להרות, וכבר הוכחת שאת יכולה פעם וקצת. כן כן, גם להגיע לשבוע 9 זה לא רע בכלל! זה אומר שהילדון הנכון צריך להגיע לזרועות רחמך. והכל יהיה בסדר. הלחץ של הימים האחרונים בטח לא מוסיף לרוגע הנפשי, אבל נסי לשנס מתניים ולהמשיך להאמין שאת יכולה להביא אח/ות לילדה שלך! אנחנו פה תמיד בשבילך.

20/07/2014 | 23:26 | מאת: נורית

אם נכנסת להריון ממש לא מזמן זה בהחלט יותר מסמן טוב כי זה רק מראה שאת עכולה להכנס להריון ושאיכות הביציות שלך טובה. זה שהצלחת פלוס זרע שקיבלת מבנק הזרע זה מראה שיש לך יכולת גופנחת מצוינת להקלט וממש אי טפשר להתעלם מזה. תנסי לעוף עם הדימיון למחוזות הרצויים לך תדמייני את בתך האהובה משחקת כבר עם הילד/ה שיגיעו לנם בקרוב תכנסי ותפליגי על כנפי הדציון הזה תדמייני עצמך פוסעת אתפ יחדיו בגינה... ותמשיכי לדמיין. בהצלחה!!!

18/07/2014 | 14:41 | מאת: מירי

היי לכולן:) קודם כל רציתי להגיד תודה על המענה בכל פעם שצצה לי שאלה, הפורום הזה בהחלט מחזק:) אני נמצאת כבר 8 חודשים בטיפולי פוריות אחרי שהחלו לאחר שבע חודשי ניסיון להרות טבעי. (סה"כ שנה ושלושה חודשים של נסיון להרות) התחלתי עם איקוקלמין (3 סבבי טיפול) לאחר מכן ביצעתי צילום רחם אשר יצא תקין, בעלי ביצע בדירת זרע שיצאה תקינה, לאחר מכן חזרתי לעוד 2 סבבי טיפול באיקוקלמין ואסטרופן (פעמיים ביום) תוך כדי 2 הזרעות וזריקה של אוביטרל ותמיכה באוטרוגסטן, לאחר מכן היה חודש שרציתי הפוגה גם בגלל שהרגשתי הרבה מתחים ולחץ בעבודה שלא עשו לי טוב ולא רציתי לעשות טיפול כי הרגשתי שלא יצא ממנו כלום מהלחץ שהייתי נתונה בו. חודש שעבר קיבלתי טיפול בגונאל אף 900 במינון של 150 , עם אוביטרל והזרעה, הטיפול לא צלח שוב:( היום הייתי אצל הרופא ושאלתי אותו שאולי הגיע הזמן שאעשה ivf, באותו רגע הוא ממש כעס עליי ואמר שהוא מוכן לטפל בנשים שמאמינות בעצמן ולא מתחילות לבכות לו כמה קשה להן (מיותר לציין שלא בכיתי כלל ורק חשבתי על פיתרון נוסף) אך התגובה שלו ממש עצבנה אותי, מי הוא שיגיד לי דבר כזה, הוא לא עובר את כל הטיפולים והצפייה לכך שאולי החודש זה כן יקרה.... החודש אני מקבלת טיפול באיקוקלמין ואסטרופן כיוון שאני טסה שבוע הבא ולא תהיה לרופא אפשרות למעקב, כשאחזור אגיע בדיוק להזרעה הרביעית. אני שואלת האם לדעתכן באמת מוקדם עבורי לחשוב על ivf? האם זאת לא זכותי לבקש? או שיש הליך מסוים שהרופא אמור לעבוד על פיו ויש שלבים מסוימים? אוף אני כבר לא יודעת האם הכל בסדר איתי או לא, הרופא אומר שכל הבדיקות שלי תקינות ושלא לי ולא לבעלי אין שום בעיה, כמו כן הוא אמר שאולי אם נצטרך להגיע ל ivf, רק אחרי 6 חודשי טיפול בגונאל אף אז יכול להיות שיתגלו בעיות שלא רואים עכשיו, אני לא מבינה למה צריך לחכות חצי שנה בתקווה שלא, בכדי לבדוק אם יש בעיות שלא רואים עכשיו. אשמח לדעתכן.... מאחלת לכולנו ימים שקטים יותר ושבת שלום

19/07/2014 | 23:57 | מאת: נועה

הי מירי, למה לא לקפוץ ישר ל IVF? כי ב IVF ישנם סיכונים שלא קיימים בהזרעות. בכל זאת כמות ההורמונים גדולה יותר, שאיבה נעשית תחת הרדמה מלאה - הליך שאינו נחשב קליל בעיני הרפואה, ולכן אם יש אפשרות לא לרוץ ל IVF - עדיף. אני לא יודעת מה גילך ומה תוצאות הפרופיל ההורמונלי שלך, אבל בד"כ מתחילים IVF מוקדם יותר כשיש בעיית גיל מתקדם או רזרבה שחלתית נמוכה. מאחלת לך שתקצר דרכך!!

20/07/2014 | 12:20 | מאת: מירי

אני בת 27, הבדיקות ההורמונליות על פי דברי הרופא תקינות לכן הוא לא ממהר כלל ל ifv, אני פשוט חשבתי על קיצוריי דרך, אני מאוד מודה לך על העידוד, כל ההמתנה פשוט מעיקה, מקווה שבעה זה יקרה בקרוב. תודה שוב מירי

21/07/2014 | 22:59 | מאת: נועה

סבלנות... אני יודעת שקשה, אבל צריך. בהצלחה!

17/07/2014 | 12:03 | מאת: דובי

ביום ה13 למחזור הרופא ראה זקיק בגודל 12 ממ מנסה להכנס להריון ספונטאני בינתיים מתי לדעתכן יתרחש הביוץ מתי הכי נכון לנסות האם יתכן שהביוץ היה כבר?

19/07/2014 | 23:54 | מאת: נועה

הי דובי, קשה להעריך מתי יהיה ביוץ בשלב מוקדם שכזה. בד"כ ביוץ מתרחש כשהזקיק המוביל מגיע לסביב 22 מ"מ. קצב גדילה של כ 2מ"מ ביומיים, אבל קצת קשה לחשב כשהוא עדיין רק 12מ"מ. ממליצה לבקש עוד אולטרא סאונד קצת יותר קרוב לביוץ ואם יש צורך גם לבקש תוספת בדיקות דם על מנת לדייק. בהצלחה גדולה

16/07/2014 | 22:41 | מאת: נורית

בנות יקרות אלו שכבר בהריון ובעיקר אלו שבדרך... להזכירכן הייתי כותבת כאן המון בזמן טיפולי הפוריות והיום אני אחרי ובידיים מלאות ברוך השם! ברוך השם! חשבתי עליכן על אותן אלו שמנסות בימים טרופים אלו שיש כביכול עוד ממה להלחץ כאילו שחסר לנו גם ככה ממה... את תדעו שאני חושבת עליכן ושתדענה שלמרות הקושי הרב שגם ככה אתן חובות ולמרות שיש עוד ממה לדאוג כרגע אז יש לכן מטרה ואתן תגעו אליה תאמינו תאמינו תאמינו רק כך זה מצליח. באחד הפעמים בזמנו כאשר נכנסתי לטיפול שיניים במהלך טיפולי פוריות אמרה לי רופאת השיניים שמי שרוצה אז היא מקבלת. בחיי האמנתי לה אמרתי הינה אישה טובה וחכמה והיא גם צודקת!!! יהיה לי וזה רק עיניין של זמן. ככה כל פעם שמשהוא שידע שאני בטיפולים ואמר לי משהו חיובי אז הודתי לי ואמרתי הנה עוד משהוא שיכול עכשיו להתפלל בשבילי שאבתי כוחות ככה ושוב האמנתי!!! בהצלחה לכולן ונשיקות

17/07/2014 | 12:09 | מאת: דובי

מחזקת את נה שכתבת חשיבה חיובין ואמונה בהצלחה לכולן!!!

14/07/2014 | 16:19 | מאת: אפרת

יש לי מחזורים קצרים (סביב 25 יום) וביוץ לרוב בין יום 8 ליום 11. חודש שעבר אובחנה ציסטה. פרופיל הורמונלי ביו"מ 6 יצא כך: אסטרדיול 820 פרוגסטרון 1.8 LH יצא 7.5 הרופאה אמרה שזה נראה לקראת ביוץ וביו"מ 9 נקבע לי מעקב זקיקים ובדיקת דם. במעקב הרופא אמר שיש רק זקיקים קטנים ורירית 10 מ"מ, ולא ראה ציסטה. ולדבריו או שכבר היה ממש עכשיו ביוץ או שיש עוד זמן והזקיקים יגדלו. באותו יום היה לי פרוגסטרון 4.4, אסטרדיול 470 (ירד משמעותית) ו-LH היה בערך 20. ביו"מ 10 נשלחתי שוב לבדיקת דם ואלה התוצאות: פרוגסטרון 9 אסטרדיול 460 LH - ירד ל-10 מה זה אומר? היה ביוץ? מתי? מדוע האסטרדיול ירד בצורה כזו? תודה רבה!!!

15/07/2014 | 08:42 | מאת: נועה

שלום אפרת, קודם כל תזכרי שאנחנו ממש ממש לא רופאות, וקשה לנו לנתח תוצאות בדיקות דם והשלכותיהן על ההליך של הביוץ. אם את שואלת אותי מתוך תחושת בטן, ושוב, אני ממש ממש לא רופאה, נשמע שאכן היה ביוץ, אבל יתכן, אולי, לא יודעת, שיש בעיה גם ביצירת 'גופיף צהוב' ?(מה שקורה לזקיק שמכיל את הביצית לאחר הביוץ הוא הופך לגופיף צהוב שמפריש פרוגסטרון לתמיכה בהריון לכשיקרה) יתכן שאת צריכה תמיכה גדולה של פרוגסטרון לאחר ביוץ. אבל את כל אלו רופא מומחה פריון צריך לנתח ולהסיק מסקנות. האם את מטופלת אצל רופא שאת סומכת עליו? מאד חשוב רופא טוב שידע מה לעשות עם תוצאות הבדיקות. בהצלחה גדולה!!!

15/07/2014 | 09:28 | מאת: אפרת

קודם כל תודה רבה לך! יש לי 2 שאלות נוספות: 1) האם תוכלי להסביר לי ממה הסקת את המסקנה לגבי הגופיף הצהוב? 2) אם את יודעת מה הטיפול הנפוץ / מקובל במצב כזה? והאם זה אומר שמבחינת החודש הנוכחי - אין כבר סיכוי להריון? אתן מעט רקע: אני בת 37, אחרי מספר חודשים של ניסיון להרות פניתי החודש למרפאת פוריות. התחלנו בבדיקות דם + מעקב זקיקים. צילום רחם כבר עשיתי לפני 3 חודשים היה תקין. גם בדיקת זרע. לפני כן עקבתי חום השחר ומקלוני ביוץ, זיהיתי תמיד ביוץ ואני לא פוליצסטית. מה שכן - תמיד מתחילות לי הכתמות 5 ימים לפני מחזור וחום השחר שלי יחסית נמוך אחרי ביוץ (לפני ביוץ הוא עוד יותר נמוך). לאחר שהגיעו תשובות בדיקת הדם האחרונות שציינתי בשאלתי הראשונה, צלצלה אלי האחות ואמרה לי ש"משהו במחזור החודש לא תקין, התוצאות לא טובות, לכן החודש הזה אבוד ונמתין למחזור ונתחיל שוב בחודש הבא". כמובן אני עדיין לא מקבלת כל הורמונים או טיפול. האחות לא הסבירה לי מה לא תקין בתוצאות ודי התקשיתי להבין, הרי היה ביוץ, והרירית 10 מ"מ - אז למה זה אומר שהחודש אבוד? אשמח לקבל כל הארה בנושא. אני יודעת שאת / אתן לא רופאות, אך בתחום הזה ניסיונן של הנשים שווה ומוכיח עצמו פי כמה מהפידבקים שמקבלים מהרופאים... תודה רבה.

13/07/2014 | 10:42 | מאת: מירי

שלום רב! אני אחרי הזרעה שלישית, הזרעה אחרונה ב 29/6 הייתה אחרי גונאל ואוביטרל, יומיים לאחר מכן התחלתי בתמיכה של אוטרוגסטן, מהיכרות עם התרופה אני יודעת שהיא דוחה במספר ימים מחזור, אתמול 13 ימים לאחר ההזרעה, היו לי הפרשות חומות בהירות ולאחר מכן לא היה, שאלתי היא האם ייתכן שהמחזור קרב כשיש לי עוד 3 כדורי אוטרוגסטן? או שאולי ואלו בשורות טובות שיכולות להיות השרשה? תודה מירי

13/07/2014 | 18:01 | מאת: נועה

הי מירי, קשה לדעת ממה נובעות הכתמות חומות. הלוואי ויכולתי להגיד בבירור מאיפה. לפעמים גם תמיכה וגינלית גורמת להכתמות, אבל באמת באמת אין לדעת. מאחלת לך בטא חיובית יפה והריון מלא בעקבותיה. מתי הבטא?

13/07/2014 | 21:25 | מאת: מירי

לא לקחתי הפנייה לבטא, לא יודעת למה אבל אני חסרת אמונה וזה כל כך מעצבן, כל פעם שיש שביב תקווה, אם זה בסימפטומים של כאב בחזה ( סביר להניח בגלל ההורמונים שנוטלים) או במספר זקיקים שיש במעקב, תמיד אני מתאכזבת, לכן החודש לא לקחתי הפנייה לבטא, פתאום היו את ההכתמות אתמול וזה קצת האיר את תקוותי למרות קהיזה כלל לא כואב, אך אולי אני באמת משלה את עצמי, אני אחכה עד סיום התמיכה, ואם בעה הכן יהיה איחור אבצע את הבטא אם לא אז עד לפעם הבאה... מקווה שאתבשר כבר החודש:) אם לא נמשיך בגל הכח..:)

14/07/2014 | 17:04 | מאת: קרן

מחזיקה לך אצבעות להצלחה בטיפול הזה אבל בכל מקרה את חייבת לעשות בטא בסוף כל טיפול. הרופא שלך לא דורש את זה? זה נחשב תנאי בסיסי כי עד לבטא שלילית אף פעם אי אפשר להיות בטוחים שאין היריון (תחושות לא אומרות כלום, וגם דימומים כמו מחזור לא בהכרח) בהצלחה!