פורום פוריות חברתי - תמיכה

מה שלומך אצלי הכל מצוין קצת עייפה אבל חוץ מזה הכל בסדר ביום שלישי שעבר בבוקר לא הרגשתי טוב והיה לנו תור לביקורת יום לפני קיסרי באיכילוב הגענו לשם ועשו לי אולטראסאונד ראו שהיה דופק אבל מיעוט תנועות עובר ישר הראה בקשה גם מוניטור וראו שהעובר במצוקה ישר לקחו אותי לניתוח קיסרי דחוף ואחרי כמה דקות ילדתי בן מדהים שקט ונינוח כל כל מה שחיכיתי לו שבע שנים והאמת היה שווה לחכות

מיטלי!!! איך את מחביאה הודעה כזאת?! לא יפה ;-) אני כל כך שמחה בשבילך! מזל טוב!!!! אפילו מסע של שבע שנים נגמר בסוף.... שתזכי לגדל אותו באושר ובנחת. אני בטוחה שהיה שווה כל רגע, גם אם תוך כדי היו רגעי שבירה

התחלתי טיפול IVP ..מבקשת המלצה למטפלת הוליסטית\גוף נפש וכו' לתמיכה במהלך הטיפול

אבל אולי אחת הבנות... מאיזה איזור את?

אני מכירה במרכז הארץ, תא נשים במרכז, מרפאה משולבת לרפואת נשים ולפיריון

שלום בנות, אני מנסה להיכנס להריון מעל שנה, לפני חודשיים הזרעה אחרונה עם הורמונים שלא צלחה, אח"כ הפסקה. השבוע מאחר המחזור במספר ימים, חשבתי שסוף סוף הגיע ההריון המיוחל, אך בדיקת בטא יצאה שלילית. שאר המדדים מוזרים: אסטרדיול - 1,400 פרוגסטרון - 2.8 LH - 3.4 אפשר להסביר לי בבקשה מה אומרות תוצאות אלה? ביוץ איחר בשבועיים וחצי ועומד להתרחש בימים הקרובים? חודש ללא ביוץ כלל? המון תודה.

אשמח לקצת פרטים ... האם קיבלת תמיכה הורמונאלית כלשהי החודש? ואם כן מתי התחלת את הטיפול - מיד אחרי המחזור? פשוט מנסה להבין מה הפרוטוקול שמלווה אותך שבגינו יש איחור בביוץ - אלא אם כן אתם על ביוץ טבעי.

היי, אז ככה: בינתיים היתה התפתחות והמחזור הופיע, יממה אחרי בדיקות הדם הללו. החודש היה ללא כל טיפול הורמונלי או תמיכה. על פניו נראה שהיה חודש ללא ביוץ, אבל זה לא ממש הגיוני, כי זיהיתי ביוץ במקלונים, הפרשות פוריות, ואפילו חום השחר שנותר גבוה לאחר מועד הביוץ המשוער עד הצניחה שהחלה לפני איחור במחזור וכאמור לבסוף איחור של מספר ימים. מה עוד זה יכול להיות שיסביר אסטרדיול כזה גבוה? כאמור בחודש נקי מהורמונים או תמיכה כלשהי. תודה רבה

שלום, אם מישהי יכולה לספר לי מהנסיון האישי שלה או של חברה מאודדד אשמח לדעת: 1)כמה חודשים לאחר שהבטא התאפסה כתוצאה מהפלה של הריון מחוץ לרחם מותר לנסות שוב להרות? 2)כמה זמן בערך לוקח לקרישי הדם שנוצרו בחצוצרה כתוצאה מההפלה להתנקות? רקע קצר: נתגלה אצלי הריון מחוץ לרחם בחצוצרה ימין (אך לא ראו שק הריון). בשל כך קיבלתי זריקת מטוטרקסט לפני כ- 3 חודשים. בבדיקה כחודש לאחר קבלת המטוטרקסט נראו קרישי דם רבים בחצוצרה ומלאות דמית. תודה רבה!!!!

אני לא כ"כ מתמצאת בזה מבחינה רפואית. אבל יש לי חברה ש4 חודשים אחרי הריון מחוץ לרחם כבר נקלטה שוב... האם קיבלת כבר מחזור? השאלה היא מה הרופא המטפל שלך חושב מבחינת המשכי טיפול? אני יכולה להגיד לך שלי היתה הפלה בשבוע 13 של הריון תאומים...אחרי חודש וחצי קיבלתי מחזור ...חיכיתי מחזור אחד וחזרתי לטיפולים ונקלטתי. הקטנה שלי נולדה בדיוק שנה מההפלה :)

היום אני מוזמנת ל-2 בריתות ועוד ברית ביום חמישי, ואתמול בלילה שוב קיבלתי מחזור. מוותרת לעצמי ולא הולכת לבריתות (מאוד לא מתאים לי). אחרי הזרעה, מרגיש כמו מיליון ואני אפילו לא יודעת להגיד כבר כמה, פעם שניה עם גונאל ואחרי שנה וחצי של טיפולים. הרופאה שלי לא עושה לי בדיקות הריון אחרי שאני אומרת שקיבלתי מחזור ואני רואה שרופאים אחרים מחייבים, היא גם מעולם לא דיברה איתי על לקיחת משהו לחזק את הסיכוי להריון, בקיצור אני מרגישה שזה הזמן לעבור אבל גם חוששת להתחיל מ-0 עם רופא אחר. מישהי עברה אחרי הרבה זמן? ואיך היה המעבר?

היי יקירה, מאחלת לך שהות קצרה איתנו, מהסיבות הטובות בלבד, לשאלותייך: קודם כל, מאוד מקובל להחליף רופא אחרי רצף כישלונות, לאו דווקא כי הרופא הנוכחי לא טוב, אלא כי רופא חדש לפעמים רואה דברים אחרים, מנסה דברים אחרים, וכו'. אני לא החלפתי רופא אבל בטוחה שרבות כאן בפורום כן, וזה לא נורא בכלל. לא מתחילים מאפס עם הרופא החדש, ואחד הדברים הכי חשובים הוא שתאמיני ברופא המטפל שלך, ובין השורות נשמע שאת לא בדיוק סומכת על הרופאה הנוכחית. או שאני טועה? מצד שני, לא ברור לי כמה טיפולים באמת עברת, ואשמח אם תרצי לפרט: בת כמה את? האם יש בעיה שזוהתה אצלך או אצלך בן זוגך? איזה בדיקות עברתם? ואיזה טיפולים כבר עברת? את כותבת שאת כבר שנה וחצי בטיפולים, אבל רק פעם שנייה עם גונאל. עם מה היית קודם? איקקלומין? הזרעות על מחזור טבעי (שהיעילות שלהן בדרך כלל די מוגבלת במקרה של בעיות פוריות). יכול להיות שלמרות התחושה הסובייקטיבית הקשה של זמן ארוך, שאני מאוד מאוד מבינה, בעצם עוד כמעט שלא נתתם צ'אנס לפתרונות הרפואיים הרבים מאוד שיש כיום לרפואה להציע. נשמח לשמוע עוד

אני בת 32 ואנחנו מהלא מוסברים, בהתחלה מאוד האמנתי ברופאה והיא נתנה לי תחושה טובה אבל עם הזמן זה ירד, גם מכיוון שקראתי כל מיני תהליכים של בנות אחרות בפורומים ואני מרגישה שאני לא מקבלת את המקסימום (כמו העובדה שזה הטיפול השני שלי עם גונאל למרות שאני מטופלת כבר המון זמן) הייתי עד אז עם איקוקלומין ואני לא אומרת כמה טיפולים כי אני כבר באמת לא זוכרת. גם מעולם לא עשתה לי הזרעה כפולה שהבנתי שהרבה רופאים עושים וגם לא קיבלתי מעולם תמיכה. אני ממש לא הייתי אדם של רופאים והיום מרגישה כאילו אני חייה במרפאה. אני גם גרה בצפון ואין פה בכלל מבחר! אז אתמול מילאתי טופס לעבור קופה ויש לי פגישה בשבוע הבא עם הרופאה בנתיים אני אמשיך איתה עד שמעבר הקופה יתפוס.

שלום, אנחנו בהתחלה של ההתחלה של כל העסק והופנינו לד"ר יחזקאל מנשה במרפאת פוריות של מכבי. מישהי מכירה? תודה.

בכל מקרה מאחלת לך בהצלחה. ואנחנו כאן לכל שאלה או סתם ככה :)

רמה בין-אישית אני לא יודעת, אבל אוכל לברר לך אולי), אז לדעתי הוא דיי בסדר. בסופו של דבר גיסתי ואחי הצליחו להיכנס להריון ב"ה, אחרי טיפולים ממושכים בקופה, ועם כל מיני תוספי מזון על הדרך שהיא ואחי לקחו (בעיקר מזון מלכות) שהיא טוענת שמשפר את הפוריות. לא יודעת מה בסוף יותר עזר, אבל בסוף נכנסו להיריון וזה מה שחשוב!

ראיתי תגובות מעורבות כלפיו בפורומים- אבל חלקן היו ישנות מאד ( שנת 2004, 2008 ). הוא מאד זמין ביחס לרופאים אחרים בתחום מבחינת תורים. היחס מאד חשוב בעיני בעניין הזה. אני כל כך בהתחלה כך שיש גם מימד של לחץ שנמצא בעניין. אם יש אפשרות לברר על הרמה הבין אישית- כמובן שאשמח. שוב- המון תודה. מאד עזרתן.

שלום רב... אחרי הרבה ניסיונות ivf התבשרנו ב15.10 בבטא 170 לאחר מכן ב17.10 בטא 405 וב24.10 יש לי אולטראסאונד . עכשיו יש לי פחדים למרות הכל כל מיני חששות ... אני מודה שאני קוראת הרבה באינטרנט ..לגבי זה ששקי ההריון לא יהיו ריקים או משהו זה מלחיץ אני אמנם אופטמית אבל עדיין נכנסים לי לראש כל מיני מחשבות ... זה נורמלי או שזה בעייתי.

היי איר, אני לא בטוחה שאני מבינה לגבי מה את שואלת אם זה "נורמלי", אבל אם את שואלת לגבי תחושותייך, זה נורמלי מאוד. בכלל, מניסיוני, כמעט כל מה שאנחנו מרגישות בטיפולים האלה זה נורמלי, וגם לא כל כך מיוחד.... אנחנו עוברות טיפולים קשים בשביל משהו שאנחנו כל כך רוצות, וחלקנו למודות אכזבות וכשלונות, שרמת החרדות עולה פלאים. הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לנסות לשלוט בחרדות האלה, לזכור שברוב המקרים זה נגמר טוב, להתפלל אם את מאמינה בזה, ולחפש אוזן קשבת ותמיכה חמה לרגעים הקשים. ואם התייחסת לתוצאות הבדיקות, הן נשמעות מצוין. מחכות לעדכונים משמחים!

כן אני כל הזמן בפחדים שהכל יהיה תקין ... ואני גם מקווה שיהיה בסדר כמובן אכתוב ואעדכן :) תודה רבה לך.

נורמאלי לחלוטין!!! עד שלא רואים את הפצפונים בידיים עוברות בראש מלא מחשבות... ויש לי סוד - גם אחכ זה לא נעלם ;-) קחי נשימה ארוכה. קבלי דברים בפרופורציה הנכונה ובעיקר תעבדי על עצמך שהכל יהיה בסדר!

היי בנות, חזרתי! תיכף מסתיימת לה חופשת הלידה ואיתה מתחילים לתרגל שגרה. החגים והתינוקת הקטנה די סחפו אותי למערבולת עייפות...אבל די! באתי כדי להישאר! אז למי שעוד לא ממש מכירה אותי...אני בפורום כבר כמעט 4 שנים עם 2 ניצחונות פרטיים (הראשון יחגוג 3 בקרוב) אני חובקת בן ובת מקסימים משני סבבים של טיפולי IVF. אני מה'לא מוסברים' עברתי הריון של שלישייה שדולל לתאומים שנפלו בשבוע 14 ואני באה עם מסר מאד ברור - באנו לכאן כדי לנצח! ואנחנו לא נוותר עד שזה יקרה ... אז קדימה - תחלקו, תשתפו, תפתחו ...ביחד נעבור את המסע המדהים / ארור (תלוי בנקודת המבט) הזה לנצחון הפרטי שלכן. אני כאן בשבילכן. שיהיה אחלה שבוע

הי מטופלש"ת מלא זמן רציתי לשאול ולא היה לי נעים ועכשיו נתת לי כייף לעשות זאת. הצילו ! מה זה ההקאות והבחילות האלה? שבוע 7 אחרי 4 ivf בע"ה מקווה שיהיה בסדר הכל מתי ההקאות נגמרות? זה נורמלי? זה מריבוי ההורמונים שקיבלתי? אני ממש סובלת בוקר וערב ובקושי מכניסה משהו בשביל לא להקיא אותו אח"כ תודה :)

זה מאוד אינדיבידואלי, מאפס בחילות לאורך ההיריון עד בחילות קשות לכל אורכו (חס וחלילה, ונדיר מאוד). אבל בדרך כלל הבחילות חופשות בסוף השליש הראשון, סביב שבוע 13-14. בהיריון הראשון שלי היו לי בחילות קלות והן באמת חלפו סביב השבועות האלה. בהיריון השני היו לי בחילות קשות בהרבה מלוות בהקאות יומיומיות (איכס....), והן נמשכו עד שבוע 15-16. אבל אז לפחות עברו לגמרי. תחזיקי מעמד!

קודם כל ברוכה הבאה! איזה בשורות מדהימות לפתוח איתם את המחשב!!!! לצערי או לשמחתי כל נושא הבחילות הקאות הוא אינדיבידואלי... ואינו קשור לטיפולים. אמור לעבור עד שבוע 13 אבל גם כאן אין הבטחה. יכול לעבור לפני יכול להישאר גם אחרי... מה שבטוח שזה יסתיים אחרי 9 חודשים :/) ואחרי מה שעברנו - מה איכפת לנו להקיא קצת ;-)

העלית לי חיוך אני אחרי החזרת אוברים ומחר צריכה לעשות בדיקה אני בלחץ נוראי תודה לך על העידוד

מישהי יודעת איך דר צפריר? האם יש לו הצלחות?? ואיך דר גל?? נא עזרתכן.

אנחנו לא נוהגים להמליץ על רופא כזה או אחר...בעיקר מכיוון ששביעות הרצון מהרופאים היא סובייקטיבית. לפעמים יש מישהי שלא מתחברת לרופא מסויים בגלל סיבה שאחרת ממש מתחברת אליה :) הכי חשוב בבחירת רופא היא הכימיה שלך איתו והאמונה והביטחון שהוא יוביל אותך יד ביד להצלחה! לגבי סיכויים כאלה ואחרים - זה כבר סטטיסטיקה ואנחנו למדנו פה הדרך הקשה שאין חוקים :) נשמח לעמוד פה לרשותך בכל שאלה / תמיכה שתצטרכי.

שלום, עשיתי 4 הפריות, האחרון היה ב 4/2014 הרגשתי חולשה לאחר ההפרייה האחרונה, עשיתי בדיקות דם וגיליתי שיש לי CMV חיובי, הרופא המטפל מסר לי להמשיך והפריות, למרות ה CMV , אני פחדתי ועד היום אני בהפסקה (כמעט חצי שנה), עשיתי לפני שבוע בדיקות דם ולהלן התוצאות, ההייתי שמחה לדעת מה זה אומר? ומה צריך להיות הערך כדי לחזור שוב לטיפולים? CMV IgG 138.5 CMV IgM (Screen) חיובי חלש CMV IgM additional assay - חיובי CMV IgG Avidity התוצאה היא: high avidity= 65% גדול או שווה probably past infection .אינדיקציה להדבקה מעל 3 חודשים :אינטרפרטצית התוצאות low avidity = 40% קטן או שווה recent primary infection high avidity= 65% גדול או שווה .אינדיקציה להדבקה מעל 3 חודשים תודה

לצערי במינוח המקצועי אני פחות מבינה... יחד עם זאת חייבת לשאול - אם הרופא הפרטי שלך אמר שתוכלי להמשיך בהפריות מה הסיבה שבחרת לחכות חצי שנה? את לא סומכת עליו? יש לך היסטוריה בעייתית?

אתמול היה התור האחרון שלי באיכילוב במרפאה לסוכרת הריון והרופא אמר לי שהערכים תקינים וסוף כל סוף נתן לי אישור להפסיק למדוד. את הסוכר אני כרגע בחודש שמיני קצת עייפה אבל חוץ מזה הכל בסדר

איזה כיף לשמוע. את ממש במשוכה האחרונה :) מחזיקים לך אצבעות ומחכים לעדכונים. בע"ה לידה של תרנגולת בידיים מלאות.

מחר בדיקת בטא טיפול רביעי הוחזרו 3 עוברים מדרגה 8 . אני לא מרגישה שום תופעה . מודאגת מזה שאין שום תחושה גם בחזה בשבוע שעבר היו קצת כאבי מחזור. מישהי לא הרגישה כלום והייתה לה בטא חיובית?

הי רומי מאוד מקווה שהבטא שלך חיובית, כבר עברו 3 ימים ומאחלת לך שאת בדרך לבדיקה הבאה, אענה בשביל שאר המשתתפות התשובה היא כן ברוך השם

מחכים לעדכון :)

לפני כשלושה ימים החזירו לי עובר אחרי טיפול IVF ראשון. הייתי שמחה לשמוע המלצות מה מומלץ לעשות עד הבדיקת הריון כדי לעזור להריון? מה מומלץ לאכול? מה מומלץ לא לעשות? ובכלל, האם אני ארגיש תחושות משונות עד הבדיקה?

אני לא כ"כ טובה בתרופות סבתא יחד עם זאת זוכרת שדיברו איתי הרבה על סלק, שתיה מרובה של מים ובעיקר לעשות דברים שאת אוהבת כדי לתת לנפש מנוחה. לגבי תחושות - אין חוקים :) יש כאלה שלא הרגישו כלום ונקלטו ויש כאלה שהרגישו כאבי מחזור ונקלטו. אצלי לדוגמא היה שוני בתגובה בין ההריונות...בבכור שלי הרגשתי כאילו אני במחזור ובקטנה שלי לא הרגשתי כלום... קחי נשימה ארוכה ובואי נחכה לתוצאות. מחכים לעדכונים :)

זקוקה למונופור להזרקה עוד היום

יש קבוצה של נשים שמוסרות תרופות כאלה, תחפשי בפייסבוק...

היי בנות יקרות מה שלומכן? מדי פעם יצא לי לכתוב לכן פה במהלך תהליך טיפולי הפוריות אותו אני חווה, עודדתן ותמכתן ועל כך אני רוצה לומר לכן תודה. אז בקצרה...אני בת 27 נשואה שנתיים וחצי מזה כשנה נמצאת בטיפולי פוריות, עד כה עברתי 6 הזרעות (עם זריקות של גונאל F ומנופור). הבעיה פוריות לפי דברי הרופא אינה ידוע, משמע שהכל תקין גם אצלי וגם אצל בעלי, אין שום בעיה. האמת שאני כבר לקראת ייאוש ולא יודעת מה לעשות. ביקשתי מהרופא המטפל שיפנה אותי לIVF היות וביצעתי לדעתי מספיק הזרעות שלא תפסו, הרופא מסרב ואומר שעדיין מוקדם....אני לא חושבת, אני כבר לא יודעת מה לעשות, האם להחליף רופא אחר למרות שאצל הרופא הנוכחי אני מטופלת כב מגיל 17 והוא מכיר אותי היטב, האם להפסיק את הטיפולים לחודשיים שלושה בכדי להירגע ולהבין מה לעשות עם עצמי, אני כבר לא יודעת מה לעשות...אומנם אני די חדשה בתהליך.. שנה של טיפולים זה לא כזה הרבה, אבל מקריאה בפורומים הבנתי שכבר אם לא מצליחים בהזרעה ה3-4 מפנים ל IVF...דבר נוסף הוא שקצת מפחיד אותי הוא שיש אצלי במשפחה היסטוריה של סרטן הרחם (סבתי ואחותה) ולי יש בדיקות גנטיות בחודש הבא לבדוק אם אני נשאית הגן (הרופא שלי מודע לכך) לכן אני גם לחוצה מהעניין שלא נדע כמובן אבל אין לדעת.... אשמח מאוד לתמיכתכן ודעתכן בנושא ואולי אפילו להמליץ על רופא שאולי אתן מכירות שמתמחה גם בפוריות בהמרכז או מהדרום.

סורי שלקח לי קצת זמן לענות ... גם אני מה'לא מוסברים' - לא הצליחו למצוא אצלי או אצל בעלי איזה שהיא בעיה ובכל זאת לא הצלחנו להיכנס להריון טבעי. האם יש סיבה טובה שהוא רוצה להמשיך איתך את ההזרעות? אני מבינה שאת כבר שנה בתהליך של טיפול פוריות אולם עשית רק 6 הזרעות - הבנתי נכון? אשמח לדעת מה היה עד היום מבחינת התגובה של הגוף שלך.. תראי - לכל רופא יש את ה'אני מאמין' שלו וכל התחום הזה של הטיפולים הוא סוג של ניסוי ותהייה. אני חושבת שאת צריכה לנסות להבין ממנו מה הסיבה שהוא לא מפנה אותך לIVF ...ואז להחליט אם לקחת את המלצתו או ללכת לייעוץ נוסף. והכי חשוב - אל תתביישי! זו זכות לברר ולחקור לגבי הטיפולים גם אם הוא מכיר אותך מגיל 17...

הכן עשיתי 6 הזרעות, עם הזרקות של גונאל ופמנול והייתה תגובה טובה של 4 זקיקים בכל מחזור, אפילו 6 בחודש אחד, אני כבר החלטתי ופניתי לרופא פרטי להתחלה של ivf, בעה חודש הבא אני מתחילה את התהליך, הרופא שלי לא נתן לי שום סיבה בזה שהוא לא מפנה אותי יזום רק אמר שאני צעירה עדיין ולא צריכה לוותר ( לא שהתלוננתי בפניו אבל שיהיה ) ואילו הרופא הפרטי ל ivf אמר שהוא ממש מסיר בפני את הכובע על זה שעברתי תהליך של 6 הזרעות ומבין מדוע פניתי אליו, אך יחד עם זאת הבין מדוע הרופא שלי לא הפנה לivf כי אין סיבה ברורה כי הכל תקין, אבל הוא חושב שזה התהליך הבא.... אעדכן בהמשך מקווה שאעבור את התהליך בשלום שיתחיל חודש הבא, ויהיו תוצאות בעה:)))))

היי מתוקה, אני מודה שקצת מוזר לי. בדרכ בהזרעה מנסים להגיע ל 2-3 זקיקים גדולים מקסימום... 6 נראה לי מוזר. בכל מקרה שמחה בשבילך שאת ממשיכה הלאה. מחזיקים אצבעות ומחכות לעדכונים

היי מטופלשית יקרה מה שלומך? שמתי לב שהתגובה שלי לא נקלטה פה, הכוונה הייתה שבכל טיפול היו לי 2-3 זקיקים טובים והשאר קטנים, לא ניסחתי כמו שצריך מצטערת:) החלתי את ההליך לקראת שאיבת הביציות, רציתי לשאול האם ידוע לך אם אני יכולה לבחור את מספר העוברים המוחדרים לרחם? או שזוהי החלטת הרופא בלבד ( אני רוצה 2 עוברים) הרופא אמר שאנו זקוקים לעובר אחד בריא ( צודקת העיקר שיהיה כבר), אני פוחדת שבעתיד ( אני יודעת שאני מתקדמת מהר מידי אך יש חששות לעתיד) שתהיה בעיה לילד שני כמו שיש עכשיו להיכנס להריון עם ילד ראשון ( מחשבות שליליות אני יודעת) אך עדיין, האם יש לי צעד בעניין החלטת כמות העוברים להחזרה? ובאמת תודה על התמיכה!!! מירי

היי לכולן, הביוץ כנראה היה לפני 8-10 ימים, אתמול התחיל לי דימום חום ועדיין לא הפסיק. בנוסף היום לראשונה אי פעם הרגשתי בחילות רוב היום ואני מאוד עצבנית. המחזור צריך להגיע עוד 8-9 ימים (הוא סדיר מאוד), האם לדעתכם אני מגזימה עם הסימנים המקדימים? ובכל מקרה, מתי להשתין על מקל/ לבקש בדיקת דם? תודה וחתימה טובה לכולנו :)

את יכולה כבר לבצע בדיקת דם

שלום לבנות המקסימות האחראיות על הפורום כתבתי לפני מספר ימים לגבי מסירת זריקות למטופלות המעוניינות. התפלאתי שההודעה הושמטה.האם אפשר להבין מה הסיבה. יש לי הרבה זריקות ופתילות וכדורים שקניתי לטיפול אך לא השתמשתי בהם מאחר שנכנסתי להיריון ספונטני לפני תחילת הטיפול. הם שמורים טוב ובתוקף. אנא הסבר ותודה רבה מראש!

הי, אני לא אחראית על הפורום , אך גם פירסמתי על תרופה למסירה ומחקו את התגובה, ביקשו להעביר לפורום שנמצא כאן "חברים לרפואה" ושם אפשר לפרסם חופשי יישר כח ובהצלחה לכולנו

תודה על ההתיחסות שלך בהצלחה לכולנו!

שלום לחברות הפורום המקסים הזה. אני אמא לשלושה ילדים מקסימים ואחרי שנים קשות של משבר גירושין, לשמחתי אני בפרק ב' עם בחור מקסים ורווק בן 40+ מרגישה שמצאתי את התיקון שלי ממש!!! כמובן שאנו מעוניינים בילד משותף. אני עומדת לחגוג 39 בחודש הקרוב. מנסים כ 4 חודשים... תוהה עד כמה לחכות ולנסות או לפנות למומחה.. מה דעתכן? ובכלל מה אתן חושבות על הסיכוי שלי להצליח לבד?

בשעה טובה! מהידע שלי ומנסיוני - טוסי למומחה לפוריות, ותפסי את השנים הפוריות שלך עכשיו כדי ללדת ילד נוסף. אין דקה לבזבז. אחרי גיל 40, כמה שזה נשמע מופרך וכמה שמה זה לא בא לנו לשמוע, יש נסיקה למטה של מצב הביציות. לא רק כמות אלא גם איכות, כלומר , סיכויים יותר ויותר קטנים להריונות שבסופם תינוק בריא. לצערי, כמעט אף אחת לא מעוניינת במידע הזה, והרבה נשים חוות שברונות לב בגיל יותר מאוחר מכיוון שלא היו מודעות להתפתחויות הטבעיות של הגוף. ואחרון אבל ממש חשוב - מה שטוב אצלך, שילדת בעבר, זה אומר שהסיכויים שלך טובים הרבה יותר מסיכוייה של אישה בגילך שלא ילדה. יש הבדל גדול ואת ביתרון. בהצלחה!

ברוכה הבאה לפורום - בתקווה לשהות קצרה אצלנו :) אני חושבת שנכון יהיה לפנות לרופא שלך ולהתחיל את הבדיקות המתאימות להבין איפה את עומדת ...מבחינת רזרבה שחלתית וטיב הזרע., כשיהיו לך את כל הנתונים בידיים תוכלי להחליט אם ללכת על זה פול גז או לחכות קצת .,.,. בהצלחה!

חייבת לקרא "הריון שהוא נס " היא ילדה טבעי פעם ראשונה בגיל 43 מבלי שנתנו לה סיכוי קלוש..

היי בנות, ושאפו על הפורום. שמי דנה, בת 39. בהריון שבוע חמישי פלוס 1. לפני שלושה חודשים הייתי בהריון (ניסינו טבעי, פעם ראשונה נקלט) ואז נפל טבעי בשבוע 7. לאחר מכן, ביקשתי מהרופאה הורמונים והיא נתנה מעט גונל אפ וזה נקלט שוב ישר בהזרעה. עוד שבועיים יש לי אולטרה סאונד לדופק. אני כמעט ללא תופעות לוואי בהריון הזה, לעומת הקודם שהיה רווי בתופעות. זה מעט מלחיץ אותי (ממש מלבד מעט רגישות בחזה שלי, שנותר רך הכל אותו הדבר, לא כאבי מחזור, לא כהות בפטמות כמה שהיה קודם)... החל מאתמול נתקפתי בהלה קטנה, בגלל ההפלה הספונטנית הראשונה שחווינו, אני טיפוס אופטימי מטבעי, תמיד הייתי, אבל פתאום מוצאת עצמי מגגלת באתרים באנגלית ונחרדת לדעת על סיכויים להפלה בגילאים קרובים ל-40 (מה גם שבן זוגי בן 46 זה גם מוסיף). אני יודעת שזה יוביל לכלום המחשבות האלו אבל בכל זאת הן מדיי פעם מתגנבות. מישהי היתה בסיטואציה דומה?

מה שאת מתארת הוא טבעי לחלוטין. לצערי עברתי הפלה של תאומים בשבוע 13 ולכן כשהתבשרתי על ההריון שאחריו היה מאד קשה לי להתחבר. פחדתי להתאכזב שוב... זה לא נגמר עד שזה נגמר :) וגם אז מתחילות דאגות אחרות. תנסי לעבוד על עצמך, לחזק את האמונה, להבין שיש דברים שהם בשליטתך ויש שלא... ופשוט לקחת נשימה עמוקה ולעבור יום ביומו. מחזיקה לך אצבעות

שלום לכולם... לפני כמעט 5 שנים הייתי פה לפני ההפרייה שעברתי, אני מכירה רק את נועה... מתחילה לזרום לכיוון סבב נוסף של החזרת ביציות מופרות מוקפאות, אשמח לשמוע מבנות שעברו את התהליך. המון הצלחה לכל הבנות ושנה טובה ומוצלחת :) שרית

אני פה כבר כמעט 4 שנים :) וכבר עברתי 2 לידות ברוך השם מIVF אצלי לא הגענו למצב של מוקפאים אז קשה לי לענות לך אולם מניסיון של חברות התהליך קצת יותר ידידותי מבחינת הורמונים יחד עם זאת עם סיכויים נמוכים יותר בגלל איכות הביציות. אז כל מה שנשאר זה להפשיר, לראות מה שרד ולהחזיק אצבעות :)

תודה על התגובה, נחזיק אצבעות :)

החזרתי עוברים מוקפאים אבל לא יכולתי להימנע מלעשן סיגריה בלילה האם זה מכשיל את התהליך ... והאם העישון מזיק אם זה 1או 2 סיגריות ביום??

אכן סיגריות לא בריאות והן מפחיתות את הסיכויים בכלליותם להיכנס להריון בין אם את מטופלת פריון ובין אם לא... יחד עם זאת אל לנו להיכנס להיסטריה. אני מכירה נשים שמעשנות קופסא ויותר ונכנסו להריון. סיגריה אחת זה לא מה שיפגע בתהליך! מחזיקה לך אצבעות :)

קרן אור, נועה, מטופלשית, נורית, שיר ומי שהייתה כאן לצידי... וואו, הייתי צריכה לאגור כוחות כדי להגיע לכאן ולספר ממעמקי הלב, אך הנה אני כאן... יודעת שקראתן לי מספר פעמים ובטח תבינו למה כל כך קשה לפעמים לדבר, להפתח. הייתי נשואה ומאושרת שהגיעה לרופא לאחר שאחרי נסיונות טבעיים לא הריתי. לא קלטתי אז, עם כל הידע והחכמה שלי, שמעל לגיל 40 שאותו כבר עברתי, ישנם סיכויים רבים יותר ל"הכל לא בסדר". לאט לאט התחוורה התמונה. ה FSH נסק, וההורמונים היו כולם מבולבלים. רופא אחד, כמה אחיות ולאחר מכן עוד רופא התחילו לרמוז, שמביציותיי, לא יצא ילד. ואם יצא, לא בטוח איך יצא, ואם יקרה נס ויצא אחד, ולא ידוע כמה שנים זה יקח, אז באמת, זהו זה. לא רציתי הפלות. לא רציתי ילד פגוע חס וחלילה. לא רציתי ילד אחד. אבל לא הייתי מוכנה לוותר. הייתי בהלם הכי גדול שידעתי מחיי. פשוט נגמרתי. עולמי חשך ושום דבר לא הצליח להאיר אותו. את כל ההתחלה זה, עברתי כאן בשידור חי, בפורום המקסים הזה, ועם הבנות התומכות והאהובות. הבדידות הייתה קשה.שקעתי בדכאון שהשפיע על גופי בצורה קשה. קיבלתי תרופות נגד דכאון. התנתקתי מחברים וחברות. כעסתי על כולם. הפסקתי לעבוד. הפסקתי לאכול. הנישואים שלי התחילו לסבול. בן זוגי האהוב, החם והתומך- גם הוא נשבר יותר מפעם אחת. הקשבתי טוב טוב לבנות כאן בפורום שאמרו לי שוב ושוב לשמור על מה שיש!!! להזהר על הנישואין!!! התמונה התחילה להתבהר - אם אני רוצה להיות אמא, אם אנחנו רוצים משפחה, הפתרון הוא תרומה. כן, יכלתי להפוך שולחנות. יכלתי לעבור קופה, לווסת את ההורמונים על ידי גלולות ולהשיג הפריות. אולי. יכלתי גם לעשות פרטי. אבל בגילי, שעבר את הארבעים, והרופאים שבישרו בצער על גיל מעבר מוקדם - למרות שאני נראית צעירה מגילי, הוי האירוניה - ידעתי שאני מבזבזת את הזמן. ידעתי שהזמן יעבור והגוף ישתנה ועוד אתגעגע לגוף הזה שנושא איתו הבטחה אדירה לשאת הריון ולהיות אמא. אבל הכי הכי הרבה מזה - הדחף הלא שפוי, החייתי והמטורף להיות בהריון ולחבוק ילד. הדחף העביר אותי על דעתי. הידיעה שאולי לעולם לא אהיה אמא, כל הפחדים והחששות בעולם... כל העולם ישב עליי. זו הייתה, ללא ספק, התקופה הקשה בחיי. הבדידות הרגה אותי לאט. כי לא משנה מי מסביבך וכמה הוא יהיה אוהב, את לבד. עם הזמן, מצאתי בנות במצבי. בנות בדרך...ובנות שכבר עשו את הצעד והן חובקות ילד, והאושר מציף את ליבן. תוך חודשים מהיום שרופא הפוריות השני שהייתי אצלו, פשוט נטש אותי באמצע טיפול - הגעתי לייעוץ אצל רופא מומחה וידעתי - מה שיפסוק, אסכים. שעות של שיחות עם בן זוגי, שנשבר לרסיסים מהמחשבה. דיונים של לילות עם בנות שעברו מה שאני עברתי. ימים של בהיה, שבועות רצופים של בכי מרורים. אי יכולת לקום בבוקר. חוסר יכולת להתפרנס. הגענו לפרופסור ומהר מאוד הוא פסק את מה שרמזו עליו קודמיו... יש כאן מקרה ברור...אבל.... אתם יכולים להיות הורים... ליותר מילד אחד... ולא לחכות שיקרה נס... הילד יהיה שלכם ושלכם בלבד...אשתך תישא אותו ותגדל אותו ברחמה... בסוף אותה פגישה קבענו תחילת טיפול. דברים החלו לרוץ. סדרת בדיקות. ריצות. שעות של בכי וכאב. אבל המשכנו. המשכנו כי רציתי כבר להיות אמא. לא רציתי שהזמן יעבור במאבקים. לא רציתי לאטום את אוזניי ולכסות את עיניי בפני המציאות. הכתובת הייתה על הקיר ואני החלטתי לקרוא אותה. ההרגשה שאני משאירה מאחור אבק ושועטת קדימה, אל סיכויים יפים כל כך, הייתה נעימה, זאת אודה בפה מלא. בנות שעברו תרומה העידו שאם יש דבר אחד שהן מצטערות עליו, הוא בזבוז השנים שבהן יכלו לחבוק ילד ואולי עוד אחד. לשחק בגן השעשועים במקום לשבת במסדרונות בתי החולים. לאחר סך הכל שלוש שנים של נסיונות ולאחר מכן טיפולים שלא צלחו (ההזרעות, זריקות, כדורים ועוד) עברנו את הטיפול. בנות. אני בהריון. האושר הגיע לחיי, השלווה הגיעה אל חיי. אין דבר שיכול לערער על האושר הזה. כל המחשבות והדאגות והפחדים - ויש הרבה הרבה הרבה כאלה - מתגמדים לעומת ההרגשה, לעומת הצחוק שאני נתקפת מרוב אושר, כשאני מסתכלת במראה ומחפשת את הבטן שלי, יצאה או לא? ואומרים שזו רק ההתחלה. באותם רגעים ממש לא מעניין אותי מהכין הגיעה הביצית, ושאני אגיד את זה- מי היה מאמין! אני שכאבתי, בכיתי ימים ואוקיאנוסים, נשברתי לרסיסים. אני מודה כל יום לאל הטוב על שזיכה אותי. על המתנה. על כל מה שיש לי בחיים. אני כיום מרגישה כל כך גאה, שבאמצע גיל הארבעים, אני בהריון צעיר. ניצחתי. ויש לי עוד זמן להביא עוד ילדים לעולם. ותהיה לי משפחה.   הכאב, החרטה, האבל העמוק והכבד ששקעתי בו, החרטות שכרסמו לי את הנשמה ואת החיים... הן פינו דרך לתחושות טובות. אני עצמי מלאת פליאה על השלווה הזו. כן , יש ניסים- לי קרה נס. אז בנות יקרות, הנה באתי לספר. מקווה שתקבלו באהבה. רוצה להודות לכן על הבית שהייתן לי והנה אני עוד כאן. יודעת שקרן ילדה - יש!!!! מזלטובמזלטובמזלטוב!!!!!! - אבל לא מודעת לשאר ההתפתחויות, אשמח אם תעדכנו אותי יקרות. שלכן מישי.

בעלי ברקיע השביעי. מתמוגג מכל רגע ומאושר כל כך. ועוד אגב, הייתי רוצה לדייק עוד בפרטים ולרדת לפרטים, אך עם כל האנונימיות, מרגישה קצת חשופה... אז קבלו בהבנה :)

שיהיה לך הריון קל לידה קלה בשורות טובות וכן יירבו!!! איך שאני שמחה לשמוע עלייך ווואאאייי מישמוש סוף סוף!!! אני ילדתי יש לי תינוק מתוק בבית. כל הצער והכאב והכמיההה והקושי מאחורי!! וזה יקרה גם אצלך. ברוך ברוך ברוך השם!!! כן יירבו בשורות טובות. הריון קל ומוצלח :-) אני מבינה שזו מתרומה נכון?

אין לך מושג כמה שימחת אותי עכשיו! אני כל הזמן קיוויתי שתחזרי לעדכן, וגם קצת חששתי שחלילה החדשות יהיו לא טובות. איזה כיף לשמוע על ההיריון, ובעיקר על האושר הגדול שלכם ממנו. אני הייתי בטוחה שיהיה לך טוב ברגע שתחבקי את הילד בזרועותייך, אבל איזה כיף שזה קורה כבר בשלב ההיריון! לא כולן מצליחות להתחבר בשלב מוקדם כל כך, בלי קשר למקור הביצית. אם בא לך לפרט עוד קצת, אשמח לשמוע באיזה שבוע את, איך את מרגישה וכו'. שתהיה שנה מצוינת (ואני בטוחה שעכשיו תהיה...), כתיבה וחתימה טובה

מזל טוב יקירה !! :-) כן, זה מתרומה. אני כל כך שמחה בשבילך, תודה על ההתרגשות והשמחה!! :-)

מישי, שתדעי שנכנסתי לכאן כל שבוע, רק!!!!!! כדי לשמוע ממך!!! בשורות טובות. קודם כל- תודה רבה!!!!!!!!!! ריגשת אותי עד דמעות!!!! שנית, רק מי שחווה את התהליך שלך יכול להתרגש באופן שאני מתרגשת אז שיהיה לך בע"ה הריון הכי תקין והכי קל בעולם, ומבטיחה לך שיהיה לך את הילד הכי מהממם בעולם ותרווי רק נחת ושימחה

וואו זכיתי. מדהים איך בכל הדרך הזו אנו מצאנו יהלומים בצורת אנשים... איזו מקסימה את... אני ממש מתרגשת מזה שחיפשת את ההודעות שלי כל שבוע... אין לך מושג כמה זה מרגש. ... תודה רבה יקרה שלי!!! אמן ואמן אני כבר כל כך סקרנית איך יצא :)

וואו!!! אין לך מושג כמה מרגש לקרוא את הפוסט שלך ושל הבנות האחרות עד לפני חג רה"ש לא ידעתי על קיומו של פורום זה! אני כבר אוטוטו שנתיים בטיפולי פוריות עכב בעיות גנטיות. אני בת 37.5 למזלי יש לי ילדה אחת מהריון ספונטי (נשאית של אותן בעיות גנטיות) אך בריאה כמוני (התגלו לאחר שנולדה ובנס נולדה לי ילדה בריאה). לפניה עברתי הריון ולידה שקטה אחריה עברתי עוד 2 הריונות עם סיומי הריון ולידה שקטה. אוי כמה אני מבינה מה עבר עליך ועובר כעת. אני כבק 9 שנים בתוך הקלחת הזו של הצלחת הבאת 2 ילדים לעולם זה מה שאני כמהה לו. כרגע מתחילה שוב טיפולים והתתלבטות אם טיפול זה לא יצליח האם ללכת על אופציה של "תרומת ביצית". הלב אומר לעיתים "כן" והראש אומר לעיתים "לא" וההיפך. הלב רוצה כבר ילד/ה אח/ות לבתי בת ה-7 והראש אומר יש לך זמן תנסי אל תוותרי אל תתייאשי אל תלכי לדרך כביכול ה"קלה יותר" למרות שאף אחד לא מבטיח לי עבתרומת ביצית אשיג הריון מהר. משתפת אותך ואת הבנות במה שעובר בראשי ובליבי, בטח את מבינה מה אני עוברת. אחרי כמה טיפולים החלטת ללכת על תרומת ביצית והיכן עשית זו?? אשמח לשמוע עוד פרטים ממך ומאחרות. אני נרגשת ממה שכתבת הלוואי תוהה מה היא ההחלטה הנכונה בשבילי. ...

אני לא עברתי המון טיפולים כי המצב היה די ברור, גם אני הייתי חצויה אבל תאנ=מיני או לא הראש ניצח כי ידעתי שהמלחמה הזו היא לשווא ואני הולכת לשלם מחיר ולא להרוויח. יש מצב שבו צריך לקרוא את הכתובת על הקיר ודווקא כן להקשיב לרופאים ואני קלטתי שזהו המצב שלי. ממליצה לך להכנס לפורומים מיוחדים לתרומת ביצית. ומאחלת לך מעומק ליבי הצלחה!!!

אוי מתוקה שלי איזה כיף לשמוע! אני דומעת מהתרגשות - הנה ניצחת במלחמה הקטנה/גדולה שלך! איזה כיף. מאחלת לך הריון קל ומשעמם, ולידה קלה בע"ה בידיים מלאות. כפי שקרן עדכנה ילדתי בת מקסימה לפני 3 חודשים...אושר צרוף...היא דומה לי בטירוף ככה שזה הניצחון הקטן שלי. אני חייבת להרגיע אותך לגבי הקיסרי - את שני ההריונות שלי סיימתי בקיסרי שהאחרון היה מתוכנן - זה היה לי פחות דרמטי ממה שזה נשמע. ובאמת שאחרי ההפלה של התאומים כל מה שרציתי זה לסיים את ההריון עם תינוקת קטנה ומדהימה. אני בטוחה שלא משנה מה תחליטי חווית הלידה תהיה מדהימה עבורך. זכית אהובה! מגיע לך!

היי משי חייבת להגיד לך שנכנסתי היום אחרי הרבה זמן שלא הייתי כאן . היום עבר עלי יום קשה שאיבה של זקיק . שהתברר שהוא ציסטה דמית . אחרי הפול האחרון שלי מהקופה וההמשך הפנו אותי לתרומת ביצית למרות שאני לא בקרטריונים לא בגיל ולא מצב ההורמונים . אבל נמאס לי מהטיפולים ואני רוצה להיות אמא .... אז בדיוק היום החלטתי בצער שעוברת לתרומה . מאוד הזדהתי עם מה שכתבת . מאוד מפחדת שזה גם לא יקרה עם תרומה ושלא יהיה אמא :( רציתי להודות לך על השיתוף כי זה מאוד מעודד

מי כמוני מבינה. ממליצה לך להכנס לפורום תרומת ביצית בתפוז. בהצלחה יקירה, את תההי אמא ובגדול, והרבה יותר מהר ממה שחלמת.

אז ככה: מרוב שאני פוחדת מההרדמה ומהנזקים שלה, יום אחד הגעתי לשאיבה מצוננת (זה קורה הרבה) ואיך אומרים בגסות: פחדתי חלילה לא לקום. המשגיחה מטעם מכון פו"עה קרצה לי ואמרה לי מה זה משנה דקירה פה ? (דקרה אותי ביד) או דקירה שם? הפקידת קבלה אמרה לי שזה עושה נזק לטווח הארוך כל ההרדמות האלה אז החלטתי בספונטניות ללכת על זה בלי הרדמה, הרופא זרם, המרדים נעלב ואמר :"מי שלא מקבלת זריקה עכשיו גם לא תקבל אפידורל" חצי בצחוק, אמרתי לו מצויין ! זה בדיוק התכנון שלי ! שאבו לי וזה היה בסדר גמור חיכיתי למשאית של מדליות, ציפיתי שבעלי שיחי' ימחא לי כפיים אבל זו היתה רק ביצית אחת (חכו לסוף) בפעם שעברה שאבו לי 11 ביציות !!!! תקשיבו לי טוב בנות חמסה חמסה וכו' כל הצוות יצא מגדרו כולם היו המומים במיוחד הבנות במעבדה כששמעו שהתרגשתי ממספר הביציות ולא האמינו שיש שם מישהי לא מורדמת בפנים , זה כבר היה בקטע של טוב חלאס תירגעו בלי עין רעה :) חחח מה התלבשתם עליי? אבל מה שנבע מפחד בסוף גרם לי להרגיש גיבורה. פשוט לבוא עם החלטה מודעת שזה מה שיהיה ולשדר ביטחון. האמת?? הקטע ה"כואב" הוא הניקיון שהרופא עושה לפני וזהו ! זה ממש לא כואב דקירה קלה וזה הכל- פספוס ענק לקחת סמי הרדמה בשביל הליך של 5 דקות! אני לא בקטע של כדורים וכל השיט הזה, מספיק ההורמונים אז למה להזיק לגוף? סליחה שחפרתי כי לא סיפרתי על זה לאף אחד והיה כייף להוציא ואם אפשר לגרום לעוד נשים לעבור את זה ללא חומרי הרדמה מזיקים אז למה לא? אם הרופא חמוד הוא גם מראה לך בדיוק מה הוא עושה וזו ממש חוויה לשמוע אותם צועקים :" יש לנו ביצית @!!!!!" בקשר למי שלא מפרגן לך: למה זה קורה? את עוברת את זה כהורה יחידנית או מה? בטוח שתמצאי מי שכן תפרגן ואם לא- אני כאן :)

סליחה התכוונתי להוסיף כתגובה על הפוסט הקודם של ירדן

אני לא יודעת איך ומאיפה לאסוף כוחות לסבב שני של טיפול ivf... נכנסתי לדכאון מהכשלון של הסבב הראשון.. זה יראה אולי מוזר,אבל לסבב הראשון הגעתי חדורת מוטיבציה, אפילו היו רגעים שנהנתי, נהנתי מכך שהרגשתי שליטה עצמית ואפילו לא היו לי מצבי רוח מההורמונים, רק מהשאיבה מאד פחדתי ומההרדמה,ואיכשהו שרדתי גם את זה. מקשה עלי שאני לא יכולה לשתף אף אחד מהמשפחה שלי בתהליך,ושעליי למצוא תרוצים להעדרויות.. יש לי תור לעו"ס,אבל עד אז אני ממש שבורה וקשה לי להסתכל קדימה. פתאום כל התהליך מרגיש לי כבד,מלחיץ,מפחיד ואיטי.. בבקשה תנו לי זריקת עידוד.. שלכן/ם ירדן.

ירדן יקרה, אני אמנם לא מהצוות של הבנות שמנהלות את הפורום אבל בשביל שלא תמתיני לתשובה אני כותבת לך מאוד מרגש בהתחלה להיכנס לסבב הראשון עם מוטיבציה והכל (גם בסבבים אחרים המוטיבציה לא בורחת) ה"כישלון" הראשון הוא ממש קשה כולנו היינו שם אפילו השמחות שבינינו.... אני גם פוחדת מההרדמות ולכן לא מבצעת אותם, אני פשוט עוברת שאיבה בלי הרדמה וזה ממש בסדר ומומלץ ברוך השם למה את לא משתפת את המשפחה שלך? (ז"א לפני לא כי כל הסמוי מן העין יש בו מן הברכה וכו') אבל למה לא אחרי? שתפי ממליצה לך בהצלחה לך ולכולנו, בסוף זה יקרה :) חג שמח שנה טובה ומתוקה עם הרבה ילדים

תודה קודם כל שהגבת לי. אינני יכולה לשתף אותם כי הם לא תומכים,מאד מזיקים לי נפשית. הלוואי ויכלתי לשתף. אני ממש אשמח לדעת איך את עוברת את זה ללא הרדמה, הרופא ממש הפחיד אותי שזה יגרום לי סבל. פעם אחת שאבו לי ביצית אחת במחזור טבעי,וזה לא היה נורא,אך בטח כשמדובר במס רב יותר של ביציות זה מאד קשה. אשמח מאד אם תספרי לי על החוויה שלך ללא הרדמה, כמה ביציות נשאבו ממך? (אם את כמובן מעוניינת לפרט). ותודה על העידוד,זה ממש מחמם את הלב!

אני נחשבת די פחדנית ויש לי כל מיני קטעים עם הקטע של רופא השיניים, (אומרים שזה קשור) ואני אפילו לא יודעת לבלוע כדורים כי אני חוששת מחניקה! זה באמת כלום ושום דבר וזה נותן כוחות ותעצומות נפש אדירים אחר כך !

ההתרגשות לקראת הטיפול הראשון מובנת, וגם גודל האכזבה. אבל הרבה פעמים, גם במקרים הקלים, נדרשים כמה סבבים עד להצלחה, ואולי את יכולה להתנחם בכך שעכשיו את יודעת בדיוק למה לצפות - ומשתמע מדברייך שהשד לא היה כל כך נורא. צר לי מאוד שאת מרגישה שאת לא יכולה לשתף אף אחד במשפחתך ואני מאמינה שההסתרה באמת מקשה עלייך. את כמובן מכירה את הנפשות הפועלות טוב מכולם, ובכל זאת ארשה לעצמי לשאול אם אין אף אחד במשפחתך שנראה לך שיכול לתמוך בך (אם לא אמא אולי אחות? גיסה?), ואם לא אולי חברה קרובה? למרות שאני בן אדם סגור מאוד מטבעי, האנשים הקרובים מאוד ששיתפתי בסבב הראשון מאוד עזרו לי לעבור את התקופה, ובסבב השני כבר הייתי יותר פתוחה באופן כללי. ולבסוף לגבי שאיבה בלי הרדמה: אם עברת כבר שאיבה אחת כזאת את יודעת בערך מה עוצמת הכאב ואיך את מסוגלת להתמודד איתו. בגדול לא מקובל לשאוב הרבה ביציות בלי הרדמה כי זה באמת נהיה קשה מדי, אבל השאלה היא כמה ביציות את מפיקה בכל סבב. אני עברתי כמה שאיבות בלי הרדמה, כשבמקסימום שאבו לי 3 או 4 ביציות (כבר לא זוכרת) בלי הרדמה. בפעמים שהיו 5 ומעלה הרופאה לא המליצה על זה, ואני הלכתי עם המלצתה

אז ככה: מרוב שאני פוחדת מההרדמה ומהנזקים שלה, יום אחד הגעתי לשאיבה מצוננת (זה קורה הרבה) ואיך אומרים בגסות: פחדתי חלילה לא לקום. המשגיחה מטעם מכון פו"עה קרצה לי ואמרה לי מה זה משנה דקירה פה ? (דקרה אותי ביד) או דקירה שם? הפקידת קבלה אמרה לי שזה עושה נזק לטווח הארוך כל ההרדמות האלה אז החלטתי בספונטניות ללכת על זה בלי הרדמה, הרופא זרם, המרדים נעלב ואמר :"מי שלא מקבלת זריקה עכשיו גם לא תקבל אפידורל" חצי בצחוק, אמרתי לו מצויין ! זה בדיוק התכנון שלי ! שאבו לי וזה היה בסדר גמור חיכיתי למשאית של מדליות, ציפיתי שבעלי שיחי' ימחא לי כפיים אבל זו היתה רק ביצית אחת (חכו לסוף) בפעם שעברה שאבו לי 11 ביציות !!!! תקשיבו לי טוב בנות חמסה חמסה וכו' כל הצוות יצא מגדרו כולם היו המומים במיוחד הבנות במעבדה כששמעו שהתרגשתי ממספר הביציות ולא האמינו שיש שם מישהי לא מורדמת בפנים , זה כבר היה בקטע של טוב חלאס תירגעו בלי עין רעה :) חחח מה התלבשתם עליי? אבל מה שנבע מפחד בסוף גרם לי להרגיש גיבורה. פשוט לבוא עם החלטה מודעת שזה מה שיהיה ולשדר ביטחון. האמת?? הקטע ה"כואב" הוא הניקיון שהרופא עושה לפני וזהו ! זה ממש לא כואב דקירה קלה וזה הכל- פספוס ענק לקחת סמי הרדמה בשביל הליך של 5 דקות! אני לא בקטע של כדורים וכל השיט הזה, מספיק ההורמונים אז למה להזיק לגוף? סליחה שחפרתי כי לא סיפרתי על זה לאף אחד והיה כייף להוציא ואם אפשר לגרום לעוד נשים לעבור את זה ללא חומרי הרדמה מזיקים אז למה לא? אם הרופא חמוד הוא גם מראה לך בדיוק מה הוא עושה וזו ממש חוויה לשמוע אותם צועקים :" יש לנו ביצית @!!!!!" בקשר למי שלא מפרגן לך: למה זה קורה? את עוברת את זה כהורה יחידנית או מה? בטוח שתמצאי מי שכן תפרגן ואם לא- אני כאן :)

שלום לכולן, כמו שאומרים, "הסיפור שלי הוא קצת מוזר" :-) (ואולי לא שגרתי). אני בת 34, רווקה ומעולם לא הריתי ולא ניסיתי להיכנס להריון. השעון הביולוגי "מתקתק" ואני חושבת כבר כמה שנים על הורות יחידנית (כלומר- מתורם זרע). החלטתי שאני רוצה לבצע הקפאת ביציות כדי לאפשר לעצמי ארכת זמן נוספת ולא להיות לחוצה להחליט כרגע. לאחר שפניתי לרופא הנשים וקראתי חומר רב על הקפאת ביציות, שנינו (הרופא ואני) הגענו למסקנה שמבחינת אחוזי ההצלחה של השגת הריון מביציות מופשרות שהם נמוכים יחסית לעומת עוברים מופשרים, עדיף להקפיא גם ביציות וגם עוברים (מתרומת זרע). כך יהיה לי "גיבוי" למקרה שהביציות המופשרות לא ישיגו הריון בבוא היום. לכאורה פשוט (??) אבל פה מתחילה הבעיה: אני נוטלת מזה שנים רבות תרופות נוגדות דכאון בשל התקפי דכאון שארעו לי בשנות ה20 לחיי. ב4 השנים האחרונות אני יציבה לגמרי, בעלת עסק משגשג, מתפקדת היטב, לאחר טיפול פסיכולוגי מוצלח. הפסיכיאטר שלי חושב שהגיע הזמן להפסיק את התרופות נוגדות הדכאון ושאני לא זקוקה להן יותר. אותו פסיכיאטר (שאני מעריכה מאד את דעתו) חושש ומאד לא מרוצה מהרעיון של להמטיר אותי בהורמונים לצורך IVF. הוא טוען שאם לכל אשה מתן הורמונים במינון גבוה עלול להשפיע על מצב הרוח, הרי שעבורי זה יכול להיות פשוט הרסני ולהחזיר אותי שנות אור אחורה. הוא עודד אותי לבחון אפשרות לIVF טבעי. רציתי לשאול אתכן האם למישהי מכן יש ניסיון בIVF טבעי שלא לצורך הריון, אלא לצורך הקפאת ביציות? הבנתי מרופא הנשים שבהקפאת ביציות לצורך שימור פוריות נהוג לשאוב 20 ביציות ואני מניחה שבIVF טבעי זה אומר כמעט שנתיים של שאיבות! (כאן, בניגוד לIVF רגיל לצורך הריון, לא נדע אם ההריון "תפס" או לא בזמן אמת, אחרי כל מחזור טיפול, מכיוון שאנחנו לא מחזירים אותן כרגע לרחם). מה דעתכן? מישהי מכן עברה סיפור דומה? יש לכן רעיונות מה כדאי לי לעשות? אשמח לקבל המלצה על רופא פוריות בעל "ראש פתוח" שמוכן לבחון אלטרנטיבות לIVF הרגיל עם ההורמונים. (חשוב לי להדגיש שוב: אני לא מעוניינת בהשגת הריון כרגע, היות שאני ממש לא מרגישה בשלה לכך עדיין. אבל מכיוון שאני כבר בת 34 והפוריות רק הולכת ויורדת עם הזמן כידוע, חשוב לי לשמור לעצמי אפשרות להריון בעתיד). תודה שקראתן עד לכאן :-)

היי הגר, ברוכה הבאה, הדילמה שאת מספרת עליה לא פשוטה. קודם כל חשוב לדעת שלא אצל כל הנשים ההורמונים משפיעים כל כך על מצב הרוח, אבל אני מבינה מאוד את החשש במקרה שלך. האם הפסיכיאטר שלך יכול אולי להתייעץ עם רופא פוריות? האם כדאי אולי לנסות הורמונים במינון נמוך (נניח בשאיפה להשיג 3-4 ביציות בסבב, לא המון), ולראות איך זה משפיע עלייך? אני חוששת שתהיה לך בעיה לעשות טיפולים כאלה בסבבים טבעיים בעיקר כי לא יהיה שום גורם שיממן לך אותם וזה צפוי לעלות המון כסף. אבל טוב מאוד שאת שוקלת את צעדייך בקפידה ומתייעצת, ולא הייתי לוקחת את הסיכון של ההורמונים אם הפסיכיאטר שלך מתנגד נחרצות -- או לפחות הייתי מתייעצת עם עוד פסיכיאטר. זה באמת לא נושא שכדאי לשחק איתו. כך או כך, אני מאחלת לך מכל הלב הצלחה גדולה בטיפולים, וגם בזוגיות, אי"ה

שאלה דחופה מאוד. היום ב22 אני מזריקה דקופפטיל. ולפי הוראות ב15 אני צריכה להזריק צטרוטייד או מונופור. ואני לא זוכרת איזה מהם להזריק. יכול להיות שאני מזריקה שתיהם? בבקשה דחוף!!!

היי. אני מקווה שהכל היסתדר. נראה לי שאני הולכת לעשות תהליך דומה לשלך... רציתי לדעת אם נשאר לך דקפפטיל או צטרוטייד. אני תושבת חוזרת מארהב והביטח לא מכסה את התרופות הללו בישבילי. אני אשמח לשלם את המחיר המסובסד אך ללא ביטוח זה בילתי אפשרי בשבילי לממן את זה. נדמה לי שעם ביטוח הן עולות בסביבות ה-250 שח. אם נשארו לך תרופות או מרשם שאת יכולה להשתמש בו כדי לקנות עוד מהתרופות הנל אני אשמח לשלם לך עליהן ולהוסיף אקטרה על השירות :) אני צריכה מנופור, צטרוטייד ודיקפפטיל תודה [email protected]

היייי המחזור שלי סדיר ומדוייק אך החודש עשיתי צילום רחם ולא קיבלתי מחזור. האם מישהי יודעת על איחור במחזור בעקבות צילום רחם? האם הצילום גורם לנזק כלשהו? תודה..

לא רוצה לטעת תקוות שווא, אבל האם יכול להיות שאת בהיריון? ידוע שצילומי רחם עצמם מעלים את הסיכוי לקליטה להיריון באותו חודש, משום שהצילום עצמו "מנקה" ופותח את החצוצרות. אם התשובה שלילית אז רוב הסיכויים שזה מקרי, או שהלחץ עצמו מכל הטיפולים גרם לך לאיחור. אין ככל הידוע לי שום דבר בצילום הרחם עצמו שיכול לגרום לאיחור בקבלת מחזור. נשמח לעדכונים ושיהיה המון בהצלחה

היי נועה וכל הבנות היקרות מה שלומך? זאת ליאת פריינטה, לא הייתי כאן הרבה זמן אבל רציתי לעדכו כמו שהבטחתי שהילדה בת חצי שנה כבר (איך שהזמן טס) אני מאוהבת בה חבל על הזמן זה הדבר הכי טוב שיש בעולם כרגע לא צריכה שום דבר ולכן בנות יקרות הכל יהיה בסדר מנסיון בזכות ראש השנה שבא עלינו לטובה אני מאחלת לכן מכל הלב לקבל את המתנה שלכן עוד השנה ותמיד להמשיך להאמין כי רק האמונה מנצחת מנסיון אחרי 9 שנים הגיעה הנסיכה והיום היא בת חצי שנה אז גם אני הייתי בסרט הזה אבל הסרט הזה בסוף נגמר ועם סוף טוב כי בגלל שהאמנתי ורציתי את זה כל כך ותמיד התפללתי לזה וידעתי זה יגיע בסוף אבל זה לקח זמן אבל הכל לטובה אז בנות יקרות שנה טובה ומתוקה ואמן וכל משאלות ליבן תתגשמנה לטובה מבינה כל אחת ואחת מכן הכי טוב שרק אפשר ביי שנה טובה אוהבת ליאת

ליאת, איזה כייף לשמוע, צדיקה ברוך השם ושתזכו לראות ממנה דברים טובים תעודדי אותי קצת בבקשה שאבו לי 11 ביציות, הופרו 8 והחזירו לי 2, עכשיו גיליתי שלא הוקפאו שום עוברים :( הבדיקה שלי בעוד כשבוע אוף מה זה אומר על מה שיש לי כרגע ברחם?

אם אסור אז אתגידו לא צריך להתנהג בבריונות חבל שזה ייזרק לפח

הי! ברצוני לדעת אם יש לכן המלצה על קבוצת תמיכה ואם כדאי לתת לזה צ'אנס...אני מטופלת במכבי ומתחילה סבב ivf ראשון באסותא רמת החייל (לאחר שתי הזרעות כושלות ושנה של נסיונות טבעיים שהסתיימו בהפלה), הבנתי שאולי יש במכבי או באסותא אבל אולי הכי כדאי לחפש משהוא פרטי .. תודה:)

שלום אתמול עברתי הזרעה בפעם החמישית יש לי שחלות פוליצסטיות ומנסים כבר יותר משנה וחצי להיכנס להריון. אני משתפת אתכן כי אני באמת לא יודעת איך להעביר את השבועיים הקרובים עד לבדיקת הדם. מצד אחד מנסה להיות חיובית ולהאמין ומצד שני אני פוחדת מאוד מאיד להתאכזב אז אולי עדיף לא לפתח ציפיות. בעלי אומר שאני מתעסקת בזה יותר מידי וחושבת באופן שלילי אבל אני לא מצליחה לא לחשוב על זה.. בבקשה תנו לי עצה איך להעביר את הזמן הזה.. איך להתכונן למקרה ששוב זה לא יצליח? כולללללןןן סביבי בהריון גם בבית וגם בעבודה.. אני פשוט לא יכולה לא לחשוב על זה גם אם אני רוצה לשכוח זה מול העניים שלי כל היום

הי יובל! אני בדיוק במצב שלך אחרי הזרעה שניה לפני שבוע וחצי (ושנה של נסיונות שנגמרו בהפלה וגרידה)... ובכן היה לי ברור כל התהליך שהחלק של הדקירות זריקות הוא החלק הפשוט בתהליך והוא החלק מעורר התקווה כי אתה באמת מרגיש שאתה עובד בצורה האופטימלית ביותר וכל הזמן הכי שבעולם חששתי מהשבועיים של ההמתנה מורטת העצבים הזו שגם בעלי לא מבין למה אני לא יכולה להפסיק ולהתנתק מזה וכשאני מסבירה לו שאני פעם בשבוע באיכילוב מבקרת חברה קרובת משפחה שילדה זה לא עוזר ואין לי כל כך הרבה חברים ומשפחה אם זה משתמע מכך אבל פשוט כולם בהריון. ובכן אני חושבת שמה שגיליתי שלי עוזר זה התכנון קדימה ומה זה אומר,,, איכשהוא יצא שכל פעם שאני אצל הרופאה שלי היא מסבירה לי שחודש הבא אנחנו נהיה יותר אגרסיביים ומרגיעה אותי הידיעה שיש תוכנית פעולה ואני יודעת שאני לא עומדת במקום (שזו ההרגשה הדומיננטית כשלכולם יוצאת הבטן ולך לא)..אז חודש הבא אני מתחילה ivf ואני פשוט משתדלת להלהיב את עצמי לגבי כך אז יש ימים יותר טובים ויש פחות ובניגוד לחודשים שהייתי בטוחה שעכשיו אני בהריון אני פשוט אומרת לעצמי שכל תופעה קטנה שמדליקה ניצוץ של תקווה שזה הריון שזה תופעת לוואי של האוביטרל (אבל אני כן ממעטת בשתייה ולא אוכלת מזונות נאים) ...בלי שום קשר אני מחפשת קבוצת תמיכה כי נראה לי שזה רעיון טוב כי מי שלא עוברת את זה מאוד קשה לה להבין ...אז נסי להבין מה הגישה שתעשה לך הכי טוב בתהליך הלא פשוט הזה .....ושיהיה בהצלחה לכולן פה!

אני גם עם שחלות פוליצסטיות אחרי 4 סבבי איקקלומין ואסטרופם ואחרי שתי טיפולי הזרעות. ומחפשת מישהי שעוברת את זה. אם כבר נקלטת מאז שרשמת אז קודם כל המון מזל טוב, אני אשמח לעצות מאיפה שאבת את הכוחות הנפשיים כדי להתעודד תודה

הייתי חברה ותיקה פה, לפני כארבע שנים, לפני שבני הבכור (והיחיד נולד), עברתי טיפולים ואחרי שנה וחצי של נסיונות נקלטתי בהיריון טבעי, נס. בשנה האחרונה התגרשתי. אני חושבת רבות על הבנות שהיו פה, בטח רובן ככולן, לפחות אלו מלפני 4 שנים - כבר אמהות אולי בהיריון שני. וכואב לי. כואב לי על זה שיש לי רק ילד אחד, על זה שהייתי צריכה להיות היום אמא לשניים ובסוף התפרקה לי המשפחה מול עיניי, הלוואי והיום הייתי בסשן המפרך והמתיש של טיפולי פוריות, שבסופם, הייתי יודעת שלפחות יהיה לי ילד, התחלתי לכתוב כמה פעמים פה וכל פעם מחקתי ויצאתי, כי הפורום הזה לא מתאים למה שאני כותבת, אני יודעת, זה לא פורום של גרושות, זה לא פורום של משפחות שהתפרקו, זה פורום שבסופו של דבר יש בו, עם כל הכאב , גם תקווה. ולי אין אותה, מבינות ? שלא תבינו, שלא תטעו, יש לי ילד מקסים, מהמם, אבל כבר בגיל שהיה צריך להיות אח בכור לתינוקת מתוקה או תינוק, אח קטן והוא כבר מדבר ומבקש ואני לבד, לא רואה את עצמי מכירה מישהו חדש להביא איתו ילד, לא יוצאת, והגיל שלי כבר מתקרב לגיל שבו כבר קשה (34 והרי מלכתחילה היה לי קשה להיקלט ועברתי טיפולים) והלוואי והייתי יכולה לפחות לגשת לבנק הזרע ולהביא לבד ילד אבל איך אגדל אותו ממשכורת כזו נמוכה לבד? אני לא סוגרת חודש היום, עצוב לי מאוד ונכנסתי לפה כדי לפרוק, שוב, יודעת שזה לא הפורום המתאים אבל הרגשתי נוח לעשות את זה פה, כי אני יודעת כמה חום ותמיכה יש בפורום הזה. שלכן, דנדן

מחר אני הולכת לברך את ילדי כיתה א' בשם ההורים. ורוב מה שאני אומרת להם זה: כשדלת אחת נסגרת - דלת אחרת נפתחת. האמיני בכך בכל ליבך, שאם משהו היה צריך להגמר, היקום מזמן עבורך דברים חדשים ונפלאים. צריך לפתוח את הלב והנשמה, והם יגיעו אלייך. מאחלת לך במהרה!!!

מנסה להאמין בזאת כל יום מחדש.

היי זקוקה לעזרה.. לפני כחודש גילנו שיש לי בעיה בחצוצרות (סתומות) ולכן נצטרך לעבור טיפולי ivf אני אחרי לידה בניתוח קיסרי (לפני כשלוש שנים) יש למישו המלצה לרופא טוב דרך הכללית באיזור תל אביב והמרכז. שמעתי ביקורות טובות למרפאת קטוביץ בתל אביב אז נראב לי שאלך לשם אבל אין ל מושג לאיזה רופא ללכת?

שלום בלה, אנחנו נמנעות מלהמליץ או לשלול רופאים עקב מדיניות האתר. נסי אולי בפורום פוריות תפוז? בהצלחה גדולה!!

הי! רציתי לדעת האם אתן ממליצות על משחה מאלחשת כל שהיא שהיא ע"י מרשם רופא או לרכוש משהוא ללא מרשם (וגם לזה אשמח להמלצה) אני מזריקה כעת גונאל אף 12 יום ולפעמים זה כואב ולפעמים זה לא יש לי פחד קשה מאוד ממחטים שזה לא עוזר בכלל וזה נהיה כבר סוג של סבל יום יומי בלי סוף...

יש משחה שנקראת אמלה והיא מאלחשת. נדמה לי שצריך מרשם רופא אבל לא בטוחה. בהצלחה ושיעבור בקלות!

אלא אם היה שינוי בשנתיים האחרונות, אבל השימוש בו קצת מייגע (צריך לשים כשעה לפני הזריקה לפי ההוראות, וכו'). גם אני חשבתי בהתחלה שאשתמש ובסוף התגברתי בלי זה. ניסית להקפיא את האזור לפני הזריקה? לי זה מאוד עזר, ועל זה הקפדתי מאוד תמיד, כולל בזריקות יומיות של קלקסן לאורך ההיריון השני

עשיתי הזרעה אם אקקולמין ואחרי כמה זמן מההזרעה יכולה לבדוק הריון?יש כאלה שאומרים רק 14 יום ויש כאלה שאומרים שגם מהיום ה9 ניתן לעשות בדיקת דם

הי נורית, מקובל לבדוק 14 יום לאחר ההזרעה. 9 ימים זה מוקדם מדי לכל הדעות אם אינני טועה. בהצלחה גדולה ושבת שלום!

שלום לכן, מבררים אם יש מידע או ניסיון - כחלק מהמאמצים לשמור על השפיות ולתת לבננו המתוק (נבו, בן שנתיים ושלוש, נולד בהפרייה בהחזרה השניה ותודה לאל ולפרופ' נרי לאופר מירושלים!) תחושה של חופש ומשפחה: נבקש לברר איפה ניתן לקבל זריקות לקראת הפריה (מתארגנים לשני, ב"ה!) באיזור עין גב? נהיה בשלב הדקפפטיל + מנפור, 2 זריקות לאשתי הגיבורה והנפלאה!! - אשתי בקופ"ח מאוחדת ונהיה באיזור עין גב/צמח בסופ"ש הבא. המון תודה!! - בטבריה, קצרין או משהו קרוב יותר בקיבוצים??

איזה כיף לראות פה גבר תומך ומעורב כמוך בתהליך! אז קודם כל שיהיה בהצלחה ובעה בשורות טובות! אני לא מכירה מרכזים של מאוחדת אבל בטוחה שתוכל לברר דרך המוקד שלהם על מרכזי בריאות האשה באזור. אם לא... תמיד תוכל להזריק לה. אני חייבת לציין שזה שהזרקתי לעצמי נתן לי המון כח

מיום ההזרעה. 9 ימים זה מוקדם מדי לכל הדעות אם אינני טועה. בהצלחה גדולה ושבת שלום!

בהצלחה גדולה וחופשה נעימה!!

אהלן, התגעגעתי! אני מצטערת שקצת נעלמתי :) ב-15/7 נולדה לי נסיכה קטנה (הצטרפה למלך שלי בן ה-2.9 )בלונדינית עם עיניים כחולות ממכרות בניתוח קיסרי. אין מאושרת ממני. פשוט חלום שהתגשם. אז מעבר לעייפות ולחוסר שעות השינה אני חייבת להגיד לכן - ניצחתי!!!! ברוך השם יש לי בן ובת כתוצאה מטיפולי IVF (תאמינו לי יש לי חשק לחזור לילד שלישי) - ושום דבר לא יעצור אותי. מקווה שכל אחת מכן תזכה בקרוב בניצחון הקטן (ענק) שלה ובתקווה לבשורות טובות :) חוזרת לכינוי שלי מטופל"שית (מטופלת פריון לשעבר) לעת עתה. נשיקות

מזל טוב מטופל"שית!!! תודה על האופטימיות ועל העידוד...בהחלט מקור להשראה...:-) שיהיה לך המון נחת ואושר מגידול הנס שלך..מגיע לך! בלינקי.

יישר כח, ההודעה שלך ממלאת השראה והתרגשות גדולה תהני, תהנו - כמה שיותר, איזה יופי

כל כך שמחה שהגשמת את חלומך :-) When you are ready - we are ready לשלישי :-) שבת שלום ונשיקות גדולות

שלום רב אני בהריון ורוצה לדעת עם הבטא שלי תקינה ב10.8 יצא 453 לאחר יומיים בתאריך 12.8 יצא 1208 ועכשיו אני הולכת לעשות בטא שוב בתאריך 18.8 כמה הערך של הבטא צריך להיות עכשיו והאם הבטא הקודמת נראית טוב ? תודה רבה

הבטא נראית מצויין! הציפייה בד",כ היא שהבטא תכפיל את עצמה כל 48 שעות... שיהיה המון המון מזל טוב ובע"ה ידיים מלאות בעוד 9 חודשים :)

שלום חברות/ים הפורום... רציתי לשתף אתכן בתחושה מוזרה שיש לי.. אני אחרי החזרת עובר.. (פעם ראשונה הייתה אחרי השאיבה, בפעם השניה הוחזרו 2 מוקפאים, והפעם עובר מוקפא אחד...ואחרון שנותר לי מהסבב הנוכחי והראשון שלי) בכל הפעמים הללו התלוותה אלי תחושה שלילית, כאילו מראש זה נידון לכישלון,רציתי לשאול אתכן, האם גם אתן הייתן כה נגטיביות? בהצלחה לכולכן ושבת שלום.

נשמע לי מוכר...כנראה זה סוג של מגננה או פחד מכישלון שבא לנו בצורה טבעית יותר מתחושת ההצלחה. בכל המקום הזה של טיפולי פוריות מאד קשה (אך הכרחי) לשמור על אופטימיות. ואני אומרת לך מניסיון...יש נצחונות קטנים וגדולים! תנסי לשמור על אופטימיות ולתת לנפש שלך להתחבר לגוף על מנת שהטיפול יצליח. מחזיקות לך אצבעות :)

איזה באסה.. עכשיו לחזור לסבב נוסף.

הי בנות! שמי גלית (שם בדוי) שאלה לי אלכן חודש שעבר היינו בהזרעה ראשונה אני ובעלי אצל הרופאה שלי כשהיא ראתה את ספירת הזרע היא הייתה קצת בהלם ואמרה שזה לא משהוא... היה לה אפילו מבט כזה שעוד רגע מבטלים את ההזרעה הזו כי אין טעם ויכול להיות שזה גם היה בראש שלי, אבל ה ספירת זרע שלו היא באמת לא משהוא ואת זה לא דמינתי, אז היא אמרה שחודש הבא נהיה יותר אגרסיביים, והנה אני רגע לפני ההזרקות (חודש שעבר זה היה רק אוביטרל החודש יתווסף גונאל אף) ואני רוצה להבין למה לא מנסים לשפר גם את איכות/כמות הזרע אפילו המלצה על תזונה או תוסף ויטמינים לא קבלנו... האם כך פועלים כל הרופאים? בנוסף מה העניין עם בדיקת הבטא אם היא לא הביאה לי זה אומר שהיא ממש לא חשבה שזה יתפוס או שזה בעיקר למטופלות ivf ואני ממש לא צריכה להיפגע? (מלבד זה אני מאוד אוהבת את הרופאה שלי)

כן, זה מקובל, ויש על זה ביקורת. אבל חשוב לדעת שמעבר לסיבה הפרוזאית שהרופאים רגילים ויודעים לטפל בעיקר בנשים בהקשר הפוריות, במקרים רבים (אולי רובם, אבל לא כולם) אי אפשר לשפר את איכות הזרע באופן דרמטי, והפריה חוץ גופית היא הדרך המהירה ביותר להשגת היריון. יש מקרים שבהם ניתוח וריקוצלה של הגבר יכול לעזור, אבל זה רק במקרים שבהם זאת הבעיה שלו, וגם אז זה לוקח בערך שנה עד שיודעים אם הצליח או לא. שינויי תזונה ודברים כאלה יכולים לעזור לפעמים, אבל נכון שרופאים "קונבנציונאליים" פחות מאמינים ומתמצאים בזה, ושוב התוצאות ברוב המקרים לא יהיו מרשימות. ובאופן כללי, השאלה היא כמה סבלנות יש לך לעומת כמה את פוחדת מהפריה חוץ גופית. אם את צעירה ובלי בעיות משלך והבעיה היא "רק" בעיית זרע, הסיכוי גבוה מאוד שהפריה תעזור לך מהר. אין ביטחונות אבל זאת הסטטיסטיקה, ולכן אני אישית הייתי הולכת על האופציה הזאת, אבל אני ממש לא סבלנית באופן כללי ובתחום הזה השתגעתי מכל ההמתנה הרבה יותר מאשר מהזריקות והפרודצדורות. לא כולן יסכימו איתי (גם בין מנהלות הפורום כאן, אם אני לא טועה), ואת צריכה לדון באופציות עם הרופאה שלך ואז לקבל החלטה בעצמך. והעיקר תאמיני בגוף שלך שההיריון הנכון יבוא בזמן הנכון :-)

קודם כל ברוכה הבאה לפורום בברכת שהות קצרה :) אני ממשיכה את מה שקרן התחילה... בכל הנושא הזה של טיפולי פוריות יש מרחב פעולה רחב מאד ולכל רופא יש אמונה / דרך משלו. אולם בהחלט יש הנחה רווחת כשיש בעיית זרע קשה אין טעם בהזרעות אלא ללכת ישר להפריות כי סיכויי ההצלחה גדולים יותר. אני בטוחה אולם שזו לא הסיבה שהיא לא נתנה לך את טופס ההפניה לבטא :) כנראה ברח לה מהראש ... אני יכולה להגיד לך שיש לי חברה שלבעלה היתה בעיית זרע קשה והם ניסו להיכנס להריון כמעט 3 שנים והנה שנה וחצי אחרי הולדת התאומות הם נקלטו באופן טבעי ולעומתה יש לי חברה שלבעלה היתה בעיית זרע קטסטרופלית ברמה של ניתוח והוצאת זרע ישירות מהצינורית - והיא נקלטה בהזרעה ראשונה. אז אין חוקים! לגבי רפואת הגבר יש מס' רופאים שמתמחים בה ושווה ללכת להתייעץ איתם על אופציות טיפול נוספות. בכל מקרה - בהצלחה!!! מחזיקות לך אצבעות ומחכות לעדכונים משמחים

אני יודעת שאני רק בהתחלה הזרעה שניה לפניי אבל קשה לי להיות אופטימית או שפשוט נמאס לי כבר ואני מכינה את עצמי לדרך ארוכה.כולם מסביבי בהריון כולם מסביבי נכנסו להריון בחודש הראשון אפילו בלי הבדיקות ביוץ אני קוראת לזה נכנסו להריון מאפצ' אני ובעלי ניסינו שנה נכנסנו להריון וחווינו הפלה וגרידה בחודש שלישי באמת שלרגע לא חשבתי שזה יקרה לא הייתה אופטימית וחיובית ממני, עוד כמה שעות אני הולכת לברית של אחיין חדש וראשון ואח שני שלי ילד עוד חודשיים, יחד עם שתי החברות הכי טובות שילדו גם בחודשיים הקרובים, זה פשוט בלתי נתפס החברה היחידה שמצאתי שעברה טיפולי פוריות בהריון מתקדם שני (שניהם בניסיון ראשון, אז גם היא לא בדיוק מבינה אותי היא לא חוותה את האכזבה של הכישלון) די בודדתי את עצמי מאנשים ואת כל העצבים אני מוציאה על בעלי שכמובן גם לא מבין אותי, ולא זה ממש לא עוזר להגיד לי שאני צריכה להירגע כי שום דבר לא יכול לשכנע אותי שזה ממש שיעור לחיים כל החוויה הזו זה פשוט מבאס, נהייתי בן אדם מגעיל שכל מה שמעניין אותו זה זה והעיניין הוא שאני רק בתחילת התהליך ואני ככה...

הי בנות, האם מישהי יודעת אם אפשר לקנות זרע מחו"ל לא דרך סופרם או קריובנק? יש לי הרגשה שמתגלגל שם המון כסף על חשבונינו, והייתי שמחה לעקוף את זה איכשהו... ואם לא- אשמח לשמוע על המלצות, באיזה בנק כן (: כרגע אנחנו (בת זוגי ואני) נוטות יותר לכיוון של קריובנק, בעיקר מתוך תחושבת בטן... המון תודה, נטע

אבל אני מניחה שאפשר גם להרים טלפון לכל בנקי הזרע ולשאול

היום חגגתי יום הולדת וכשחיפשתי מקום עם עיסקית שאפשר לאכול בו גם בהריון גיליתי את מסעדת בית תיאלנדי ברחוב בן יהודה פינת בוגרשוב בתל אביב אצלם הקרש חיתוך הוא סטרילי ויש קרש חיתוך נפרד לדגים נפרד לבשר ונפרד לירקות ושוטפים את הווק אחריכם מנה שמכינים פשוט מסעדה שמתחשבת גם בנשים בהריון מומלץ ביותר

כזאת מותק את, לא יאומן... יש הודעה ארוכה למעלה... ממש מרגש שדאת זוכרת... חיבוקגדול!!!!

שלום לכולן אשמח להצטרף אליכן... בת 44. ילדתי ילד חמוד בגיל 43 מהריון ספונטאני וכעת מעוניינת בילד נוסף. יש לי fsh שנע בין 12 ל 16. משתנה מחודש לחודש. אתן מכירות בנות בגילי שהצליחו? אני רוצה לפנות לרפואה משלימה ומתלבטת בין דיקור וצמחי מרפא לבין נטורופתיה בשילוב רפלקסולוגיה. מה כדאי? דנה

יש הצלחות בגיל הזה, אבל הן מעטות. העובדה שילדת בגיל 43 ומהיריון ספונטאני מעודדת כמובן. את רוצה ללכת רק על רפואה משלימה? כלומר בלי טיפולים? אני אישית לא כל כך מתמצאת בזה אבל יש מי שמאמינות שזה מאוד עוזר. אולי נועה תיכנס ותוכל לייעץ לך.

היי קרן תודה על התשובה. אני ממשיכה עם הטיפולים. אני בסבבים טבעיים, כלומר, בלי הורמונים. למרות כל ההורמונים שניתנו לי בעבר, יש לי תמיד רק זקיק אחד, לכן החלטנו בלי הורמונים. מקווה שהרפואה המשלימה תעזור. חשבתי שאולי יש כאן בנות שמטופלות ברפואה משלימה ויכולות לייעץ לי דנה

מה נשמע אני בסדר אני כבר בחודש שישי מנסה להעביר את ההריון בכיף עד כמה שניתן מיטל

בימים שכאלו מיטל אלו חדשות הכי טובות שאפשר לספר!! שמחה מאד לשמוע, שמרי על עצמך והמשך הריון מוצלח תקין ומשעמם!!! בתקווה לימים שקטים!

היי חייבת להתייעץ, מנסה להיכנס להריון שנה וחצי אני לפני בדיקת בטא וכמו בחודשים הקודמים אין שום סימנים או הרגשה שזה הולך לקרות עכשיו. בכל פעם שטיפול ההזרעה לא מצליח הרופא שלי נותן לי גלולות למשך שבועיים וחצי בערך ורק אחר כל מתחילים שוב. יוצא שאני מטופלת אחת לחודשיים בערך זה מאוד מאוד מתסכל אותי והרופא שלי שנחשב טוב ואני הולכת אליו באופן פרטי ומשלמת ממיטב כספי טוען שיש לי ציסטות בעיקבות הטיפול, מדובר בציסטה של 2-3 סמ. האם גם אצלכן יש הפסקה לגללות האם ציסטות באמת יפגעו בסיכויים שלי להרות.. אין לי עוד פעם סבלנות לחכות..

עם ציסטות כאלה באמת אי אפשר להתחיל טיפול, כי זה מבלבל את כל המערכת והרופא יכול גם לפספס את הביוץ (קשה להבדיל בין ציסטה לזקיק). השיטה ה"מהירה", שגם אצלי נקטו בה כמעט תמיד, היא טיפול בגלולות. השיטה השמרנית יותר היא לחכות עד שהגוף מעלים את הציסטות בעצמו, וזה יכול לקחת חודש-חודשיים. אגב, אם את במכבי הם גם לא מאשרים שאיבות בהפרש של פחות מ-45 יום אחת מהשנייה, כך שבכל מקרה היית צריכה לחכות. קשה לגייס את הסבלנות, מי כמוני זוכרת, אבל כשאין ברירה, אין ברירה. וגם טיפול כל חודש וחצי-חודשיים זה די הרבה לגוף. מאחלת לך שכל זה יסתבר כתיאורטי ותתבשרי בקרוב בבטא מהממת. בהצלחה!

היי אני ובעלי מנסים להרות בערך שנה וחצי, אני בת 32, עכשיו אחרי טיפול נוסף עומדת 5 ימים לפני ביצוע בדיקת בטא, נוטלת אנדומטרין וכמו בחודשים הקודמים אין לי שום תחושה של הריון. יש לציין שיש לי שחלות פוליצסטיות ויש לי ילד בן שלוש שבו ההריון היה ספונטני. השאלה שלי היא האם זה הגיוני שבהריון הקודם היו לי סימנים כמו כאב חזק בחזה פצעים בפנים, כאבי בטן ועייפות ועכשיו אין לי שום סימן ועדיין אהיה בהריון? אני יודעת שכולן יגידו לי להמתין בסבלנות עד יום חמישי אבל די איבדתי תקווה והייתי שמחה לשמוע אם זה משהו שמישהי חוותה ( הריון אחד עם סימנים ואחר ללא). יכול להיות שבגלל איקוקלומין או אוביטרל או אנדומטרין זה משבש סימנים?

הי הדס, כן, לשאלתך - הכל יכול להיות. בהחלט יתכן הריון ללא "תסמינים" למרות שכבר חווית סימנים ברורים בהריון הראשון. כל הריון יכול להתנהג אחרת. כן, ההורמנים והתמיכה שניתנת לך גם יכולים לשבש את התחושות והסימנים, ולכן - המלצתנו החד משמעית, לא להסתמך על סימנים כאישור או שלילת הריון. מאחלת לך בטא חיובית והריון תקין בריא עם ילד על הידיים בסופו!

תודה רבה, זה ממש מעודד מקווה שיום חמישי יגיע מהר ואני אתבשר בבשורות טובות

שלום רב, אציתי לשאול אם מישהי מכם יודעת מה גורל עוברים מוקפאים לאחר מספר שנים ? לפני כ-10 שנים עברנו טיפולי פוריות ב-2 בתי חולים שונים. בכל אחד מהם, נשארו מספר עוברים מוקפאים (2-3). כעת, בגילי המופלג (44) אני שוקלת להחזירם. האם לדעתכם יש סיכוי שהם הושמדו בלא ידיעתנו ?? מה דעתכם על החזרת עוברים ביל כה מופלג ? אני מתה מפחד...

האמת אני ממש לא יודעת ומאד אשמח אם תאירי את עיננו. לדעתי אסור להם לעשות כל דבר ללא הודעה רשמית ותאום איתך... נשמח לשמוע! אני לא מפחדת מגיל 44. השאלה היא איך את מרגישה עם זה. הריון בסיכון גבוה יותר, אמא מבוגרת יותר, וכו'. אם את סבבה עם הכל - GO FOR IT

היי בנות, מזה מס' ימים, מאז יום שני האחרון אני מסתובבת עם מועקה בבטן (וחושבת על זה כל הזמן, בין יתר מיליון המטלות שיש לי על הראש בימים אלה) ומכיוון שאני יודעת שרק כאן יבינו אותי הכי טוב, רציתי לשתף אתכן. כמה מלים עליי (מכיוון שלא כתבתי פה הרבה זמן) - אני בת 43 (בעוד שבוע), אמא יחידנית לילדה מתוקה בת 3 שמשתוקקת להביא לה אח/ות לעולם אך בינתיים זה לא מצליח לי...אני בטיפולים כבר שנה וקצת, עברתי עד כה 8 סבבי IVF.לפני כ-4 חודשים עברתי רופא למישהו תותח ומקסים ביותר כך שמהבחינה המקצועית אני יודעת שאני בידיים טובות...קיבלתי על כך אפילו את ברכת הדרך של הרופא הקודם שלי:-) (אני מאמינה בשקיפות משום שהעולם שלנו מאוד קטן...). האכזבה שלי מהכישלון של הטיפול האחרון היתה מאוד גדולה מכיוון שבאופן חריג, בטיפול הזה הרופא הצליח לשאוב 6 ביציות, כאשר מתוכן 5 הופרו, ו-4 חזרו לרחם שלי!! לכן, קיווויתי שרק עובר אחד ירצה להישאר...רק אחד, איכותי כמובן! (אני לא רוצה תאומים משום שזה לא ריאלי בשבילי כרגע לגדל תאומים + את בתי..מה גם שזה הריון מאוד מסוכן לאמא ולילדים). אבל אף אחד מהם לא רצה להישאר...:-( עצוב ומבאס לי עד מאוד...אני מוצאת שאין לי כוחות כבר לשתף אנשים בחיי (למרות שהם גם ככה מצומצמים מאוד..אלו שיודעים שאני בטיפולים) משום שהם פשוט לא יודעים איך להגיב ואיך לעודד וזה סתם מביך לכולם. אני מאוד בלחץ גם בגלל הגיל שלי וגם בגלל מס' המנות המאוד הקטן (של התורם שבעזרתו הריתי את בתי) שנשאר לי בשלב הזה. בבנק הזרע אמרו לי שינסו להשיג לי עוד מנות אבל אני לא רוצה לבנות על זה כרגע. אני יודעת שהסיבה היחידה שבגללה אני לא נקלטת היא רק איכות הביציות הירודה שלי שהיא פונקציה של הגיל שלי...למרות שבנובמבר האחרון כן נקלטתי אבל קצת לפני שבוע 9, הפסיק הדופק:-( יש לי נקודת אור קטנה והיא שרופא הנשים ה"רגיל" שלי שהוא במקרה חבר טוב מאוד של רופא הפריון המטפל בי כרגע, אמר לי שאם רופא הפריון לא היה חושב שיש סיכוי ולו הקטן להיקלט, הוא לא היה מסכים לטפל בי...הלוואי! אני מוצאת את עצמי משתבללת המון בגלל זה..מתקרבנת...(למה זה מגיע לי וכו'?...)...ומקנאה בלי סוף בנשים בהריון (במיוחד אלו שלא יודעות בכלל מה זה ביוץ, מה זה טיפולי פוריות וכו'...)..משום שיש לי כל כך הרבה אהבה לתת ויהיה לי מאוד קשה אם בסופו של דבר לא אצליח להגשים את החלום הזה, גם בשביל הבת שלי אבל גם עבורי, כאישה שבסופו של דבר לא תצליח להביא לעולם יותר מילד אחד. תודה על הקריאה:-) מאחלת לכולכן שהות קצרה כאן!

בלינקי יקירה, ממה שאני קוראת בין השורות, את עשויה מחומר חזק במיוחד שלא כל כך מהר יוותר על חלום הילד/ה השני/ה. נכון, הדרך לא קלה, וזכית ברופא שמאמין בך וביכולתך להרות, וכבר הוכחת שאת יכולה פעם וקצת. כן כן, גם להגיע לשבוע 9 זה לא רע בכלל! זה אומר שהילדון הנכון צריך להגיע לזרועות רחמך. והכל יהיה בסדר. הלחץ של הימים האחרונים בטח לא מוסיף לרוגע הנפשי, אבל נסי לשנס מתניים ולהמשיך להאמין שאת יכולה להביא אח/ות לילדה שלך! אנחנו פה תמיד בשבילך.

אם נכנסת להריון ממש לא מזמן זה בהחלט יותר מסמן טוב כי זה רק מראה שאת עכולה להכנס להריון ושאיכות הביציות שלך טובה. זה שהצלחת פלוס זרע שקיבלת מבנק הזרע זה מראה שיש לך יכולת גופנחת מצוינת להקלט וממש אי טפשר להתעלם מזה. תנסי לעוף עם הדימיון למחוזות הרצויים לך תדמייני את בתך האהובה משחקת כבר עם הילד/ה שיגיעו לנם בקרוב תכנסי ותפליגי על כנפי הדציון הזה תדמייני עצמך פוסעת אתפ יחדיו בגינה... ותמשיכי לדמיין. בהצלחה!!!