העוברים שלי

אני מרגישה שמאבדת שפיות .... ביום א עשיתי שאיבת ביציות היום התקשרתי התברר כי מתוך 6 ביציות יש 5 הפריות והעוברים שלי יושבים בביה"ח, מתפתחים שהכל כביכול צריך לשמח .... אבל אני יושבת בבית ולא מצליחה להרדם .... אכולה באותה ההרגשה הקשה שהרגשתי כשהתינוקת שלי שנולדה פג נשארה בביה"ח ואני הגעתי הביתה, וכך גם הרגשתי כשלפני כמה חודשים גידלו את הקפואים שלי וכל יום הודיעו לי שאחד מהם לא התפתח ומפשירים אחרים.... ואני לא יכולה לתאר לכם את מידת הכאב כשאלו שכן שרדו לא נקלטו. איך מכניסים את הכל לפרופורציות נכונות ..... שצריך לזכור שסיכויי ההצלחה הם רק 30% ?

הי שירן, מאד מאד קשה להרפות כשנמצאים בסחרחורת הטיפולים, ועוד יותר אחרי שכבר ילדת ועברת תקופה לא פשוטה עם פג. איך מקבלים פרופורציות זו שאלת השאלות. לי אישית הכי עזר לעסוק בספורט, יוגה, שחיה, הליכה, חברות טובות, והרבה דברים שידעתי שיכולים להסיח את דעתי. אי אפשר לשלוט במצב אחרי שהשאיבה נעשית, זה זמן של להרפות, להגיד לעצמך - עשיתי הכי טוב שאני יכולה, ולהחזיק אצבעות שהכל יהיה בסדר. מאחלת לך הצלחה גדולה!!!

כשקראתי הבנתי את המקום שאת נמצאת בו אולם לא זכרתי שאני הייתי שם אי פעם. אני זוכרת שאיבות של 11 ו-9 ביציות עם 6-8 עוברים באיכות נמוכה וללא סיכויים לשרוד הקפאה. כשהחזירו לי 2-3 עוברים ידעתי שהשאר ילכו למה שנקרא 'פסולת רפואית' ותמיד הייתי מרוכזת באלה שיכולים לשרוד... אני לא בטוחה שיש לי תשובה טובה ל'איך נכנסים לפרופורציות' אני חושבת שבאיזה שהוא מקום אתה הופך למכונה של סטטיסטיקות ותפילות ומתחנן בינך לבין עצמך לאחד הזה שיצליח להמשיך איתך את הדרך. אני חושבת שמעטפת ההורמונאלית והנפשית שאנחנו נמצאים בתוך הטיפולים קצת קשה להכניס פרופורציות - תנסי לבדוק עם עצמך מה יכול לנתק אותך קצת - אולי ספורט, אולי כתיבה...