חדשה פה אבל כבר חייבת לשתף

שלום לכולן, אני קוראת פורומים כדי להתחזק כל חודש מחדש וכותבת בפעם הראשונה. אני יושבת במשרד עם כאבי בטן ויודעת מהתחושה המוכרת שכל רגע עכשיו יגיע המחזור. אני מציינת שנתיים של טיפולי פוריות ותוהה אם ההגדרה של משוגע זה לעשות את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות אם אני כבר אכן משוגעת. מרגישה דיי מיואשת מכל הסיפור. מרגישה בעיקר שכווולם בהריון סביבי וכולם נכנסים בפעם הראשונה שניסו, אחותי התחילה באותו הזמן בערך לנסות והיא עם 2 ילדים (השנייה הייתה הפתעה). ניתקתי קשר עם כל החברים שיש להם ילדים, לא בא לי לראות אף אחד. מקווה שהתחושה תעבור ותחזור הציפייה לסבב חדש אבל הציפייה יורדת מטיפול לטיפול. בהצלחה לכולן!

כל מה שאת מרגישה מבחינה רגשית וחברתית משותף לרוב הנשים שנמצאות בתהליך ואני יכולה לומר לך שאפילו כשיש לי כבר שני ילדים ואני בטיפולים לשלישי צובט לי בלב שאחותי בחודש שלישי לא מתוך צרות עין אבל כן מקנאת שלי זה תהליך ולאחרים בא בקלות .... יש לי חברה שכבר שנים בטיפולים ללא הצלחה וקשה לה במיוחד שהאחיות של בעלה היו בהריון ביחד ואחת עכשיו בהריון ואני אומרת לגיטימי לקנא, טבעי להתרחק מחברים עם ילדים אבל לא מתוך תחושת כשלון אלא מתוך תחושת בנייה .... אם זה שובר אותך קחי מרחק אבל לא להתנתק כי בקרוב בה תצטרכי טיפים מההורים המנוסים. לגבי הטיפולים את לא עושה את אותו הדבר אני מניחה שמשנים לך מטיפול לטיפול את המינונים ואת הפרוצדורות.... אבל לא להשבר !!!! בסוף יהיה ילד וזה שווה את כל המאמץ את יודעת שהכינוי של הריון ivf זה הריון יקר אני אומרת להכנס לטייס אוטומטי בנוגע לטיפולים אחד הפסקה לפי הוראת הרופא ולחזור לבא אחריו.....וכן אצלי גם תקופת האבל היתה מוגבלת לפי תוכנית העבודה שנתיים זה הרבה זמן זה שובר ומדכא אבל כשתשמעו סיפור של משהי שניסתה 7 שנים ונקלטה ואוחזת בילד משגע תגידי קטן עליי שיהיה בהצלחה חמודה

את יודעת משהו? היום אומרים שכל עוד יש לך רחם, רוב הסיכויים שתוכלי ללדת. בזכות הרפואה של ימינו באמת שאפשר להשיג את מה שנחשב עד לפני 15-20 שנה חלום בלתי מושג. יש לנו פה הרבה בוגרות של הפורום שצלחו את הדרך גם אחרי הרבה יותר משנתיים. לא שזה מעודד, אבל הדרך אפשרית, והיעד יכול להיות מושג. אל תאשימי את עצמך באשמות מיותרות, לקנא זה אנושי, זה הגיוני. יבוא יומך וגם את תהרי ותלדי ילד/ה בריאים ושלמים. מאחלת לך שתתקצר הדרך!

תודה בנות על העידוד, ימי המחזור הם קשים במיוחד. התחושה היא שכוווולן בהריון! לא משנה איפה אני נמצאת כולן סביבי בהריון, הייתי בטיול רגלי מאמצע שומקום בגולן ומולי אישה בהריון מה ניסגר? ועכשיו גם נינט נו בחייכם. :)

אני זוכרת שכשהתחלתי את הטיפולים לפני כ-4 שנים הייתי הרוסה! כולם מסביבי נקלטו כאילו ב'טעות' ורק אני הייתי עסוקה כל היום בלספור ימים, ובדיקות...כשאחותי נקלטה להריון היתה נק' השבירה שלי - בעיקר הנפשית כי לא הפסקתי לבכות והלקיתי את עצמי על זה שאני מקנאה באושר של אחותי - בשר מבשרי. והיום יש לי ילד מקסים בין 2.8 בבית ואני בהריון (שוב מטיפולים) בחודש תשיעי אני יודעת שהמלחמה הזו היתה נכונה בשבילי! אני מסתכלת במראה ויודעת שניצחתי. אני מסתכל על תקופת הטיפולים כמהמורה קטנה בדרך ולא יותר... אז נכון שקשה לראות את זה עכשיו. וקשה שלא להישאב למקום האפור הזה - אבל יקירה יש בסוף מתנה מדהימה! עוד קצת והיא תהיה שלך... אני אשמח אם תשתפי אותנו קצת מה הסיבה שאתם מטופלים, מה עברתם בשנתיים האלה מבחינת פרוטוקול ....