מאוד לא פשוט

שלום לכן בנות יקרות,אני מאוד עצובה היום.בדיוק לפני שנה דופק העובר היקר שלי פסק.עברתי הפלה קשה מאוד... אחר כך ניתוח.מגיל 41 אני בטיפולים. כבר שנתיים....אין חיים.גם כשבא האושר הוא נלקח.היום אני בת 43.אין לי בעיה לפנות לתרומת ביצית .גם אם זה השלמתי. הבעיה הגדולה שלי שאני צריכה תמיכה הורמונלית בשבועות הראשונים כדי שהעובר ישתרש.זה קרה בשנה האחרונה.אולי הגיל. ניסיתי הכל.פיתחתי תגובות אלרגיות קשות עד כדי קוצר נשימה והפרעות בלב. הייתי רגל אחת בעולם הבא. לא תפקדתי.ממש כך.הארוע הטרגי ששמענו עליו בחדשות לא זר לי .הרופאים והתיעצתי עם כמה הציעו לי תמיכה הורמונלית מסוג שונה בזריקות. בנות יקרות אני מפחדת,מפחדת מהתגובה של הגוף שהוא יקרוס שוב ויצא מאיזון.והכמיהה לילד-אוי הכמיהה לילד.לריח שלו לחיבוק שלו.כמה אני אוהבת ילדים.בחיים לא האמנתי שזה יהיה מצבי.אפילו חדר בדירתי הוקצה למטרה זו. והחדר שומם וריק.והלב שבור.וזר לא יבין זאת.גם לא משפחה. אולי רק אתן בנות יקרות שעוברות את המסע הכבד הזה. האם כדאי להפסיקו ולא לסכן את החיים עם עוד הורמונים. האם כדאי להכיר בן זוג ולפנות לפונדקאות-שמישהי חזקה ובריאה תהרה במקומי כמובן בצורה מסודרת בתשלום .צה עושים איך ממשיכים?מה שהחזיק אותי כל פעם זה טחפול חגש והתקוה שיצליח אבל עכשיו הגוף חולה מההרמונים שלקחתי ומפחיד אןתי לנסות שוב משהו מסוג אחר-עד כה ניסיתי כמעט הכל מזריקות כדורים נרות.האם כדאי להסתכן בעוד נסיון?גם הרופאים לא יודעים איך הגוף יגיב?ומאידך,ואיזה שמחת חיים יש עם החור הזה שאין לי ילד לחבוק משלי. יותר מאשמח לתגובה שלכם.

ברוכה הבאה אלינו. כואב לשמוע מה את עוברת ועברת. את שואלת שאלות מאד לא פשוטות, ועם כל הרצון לעזור, יש לי תחושה שרק את תוכלי לתת את התשובה עליהן. לא נוכל לומר לך אם כדאי לך לעשות עוד טיפול ולסכן את עצמך. האם לחכות למצוא בן זוג או לא, זו גם שאלה שאת צריכה לענות עליה... בעיני זה מצויין שאת מעלה את כל השאלות והקשיים על כתב. זו תחילת הדרך לניקוי הנפש והכאבים... ממליצה לך מאד לחפש תמיכה אם מקופת החולים, או רפואה אלטרנטיבית, אולי קבוצת תמיכה. הקשיים שאת מתמודדת איתם לא קלים בכלל. נשמח להיות לעזר בהקשבה, בחיבוק (גם אם וירטואלי) ובחשיבה משותפת. שולחת לך (((((((חיבוק))))))) להמשך הדרך!

שולחת לך חיבוק ענק (((()))) לצערי כמו שנועה אמרה - אין לי תשובה נחרצת. אני ככ מבינה את הרצון והכמיהה לחיבוק הזה, לילד הקטן הזה שיביא איתו ככ הרבה אור לעולם ומצד אחד בא לי לצעוק - תילחמי! ומצד שני - מה שווה כל המלחמה הזאת אם בסוף היא תפגע בך? לשמחתנו היום יש המון אופציות וצריך לראות אם יש משהו חלופי שיכול להוות פתרון - אולי לחבור להומו וביחד להביא עם אם פונדקאית, אולי מינון מוקפד יותר של גירוי ... תשמרי על עצמך! זה הכי חשוב.

תודה על המילות החמות שלכן.אי אפשר לתאר במילים את המאמץ הפיזי הנפשי אפילו הכספי,את הקלסרים מפוצצי הבדיקות את השנה וחצי האחרונות שבהן חייתי בקופח ובבית חולים וכמה היה קשה....וכמה ניסיתי....וכמה רציתי....ואיך כל פעם הלב שלי מתכווץ דמעות יוצאות מעיני על כל עגלה וחיוך של ילד.עכשיו שאני מבינה שעלי לעצור אז הכאב מנסר את הלב שבעתיים.כי מכל טיפול קמתי עם תקוה שהנה הטיפול הבא יצליח.ורק היום מישהו זרק לי הערה את רואה החיים נוסעים אלה כבר הקימ משפחה,ההיא ילדה להוא נולד בן.לכי תספרי מה שעברת,מה שנלחמתי עד הטיפה האחרונה עד שבקושי נשמתי פיזית מכל הטיפול ההורמונלי.ואיך הגוף הרוס עכשיו. ואני יודעת בנות יקרות על אופציה של אימוץ אך מדינות חבר העמים ורוסיה סגרו את שעריהן לא מזמן ליחידניות.ואופציה של ברזיל לא ראלית עבורי.. ואיך אני היתי רוצה פונדקאית.אבל החוק הארור טרם אושר ליחידניות בכנסת.ואין לי בעיה להביא עם גבר וגם עם הומו.אבל איזה גבר ירצה להשקיע יחד איתי כמאתים וחמישים אלף שח ואולי יותר לפונדקאות אם יש לו אופציה לקבל אשה צעירה ובריאה שתהרה בעצמה? האם נולדהגבר שיאהב כל כך ויסכים לצאת עימי למסע פונדקאות?אולי כן.טרם מצאתי אותו...כמה אתן מקסימות במילות עידוד.אני שולחת הצלחה לכל אחת ואחת מכן.ככ ניסיתי והגורל רצה אחרת.

נסי טיפול IVM זה דומה ל IVF ללא הורמונים המטפלת שלי ברפואה אלטרנטיבית שהיא גם מטפלת בתחום הפוריות סיפרה לי על זה תוכלי לקרוא באינטרנט בקופת חולים לא יתנו לך מידע בקלות על זה מכיוון שה IVF יותר יקר שווה לנסות