פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14652 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

23/10/2005 | 13:59 | מאת: שירלי

שלום לך הינה אני שוב היום חזרתי למסלול,קניתי לי גונל אף+סיטרוטייד היום אני מתחילה להזריק,,,,מחזור מס' 4 הכי הכי אבל הכי דבר שאני חוששת ממנו זה השבועיים של ההמתנה לבדיקת דם, מה עליי לעשות בימים אלה,,איך נהגת בימים אלה על מנת לשמור על העוברים שלך???? שירליייייייי

23/10/2005 | 15:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, קודם כל ברכות על תחילתו של המחזור הרביעי והמנצח <<אמן>>! השבועיים שבהם ממתינים לבטא הם אכן הנוראים ביותר. אני יכולה להגיד לך שהיה לי טיפול אחד שהחלטתי, על מנת להביא את הסיכויים למקסימום, "להרגע". אז לקחתי חופש מהעבודה למשך כל הזמן הזה מהשאיבה ועד הבטא, וניסיתי לעשות רק דברים שלווים ורגועים ולא להתעצבן. פינוקים, מנוחה, רגליים למעלה, דמיון מודרך, מה לא? את חושבת שנקלטתי? קדחת. שלילי גדול ומפואר ציפה לי בקצה המסלול. בשאיבה הבאה כבר הייתי שבוזה לגמרי, והחלטתי שאני לא עושה כלום. לא נחה, לא מרימה רגליים, עובדת, מתעצבנת, סוחבת קניות מהסופר - בקיצור כל מה שהחיים מזמנים לי. והם אכן זימנו.. בין השאיבה להחזרה הספקתי לריב עם בעלי, ובהחזרה השניה (היו שתיים כי החזרנו גם בלסטוציסט) לא דיברנו בינינו בכלל והמתח היה כל-כך ניכר שאפילו פרופ' זיידמן המלך מצא לנכון להזכיר לבעלי שלא רק הבלסטוציסט איכותי אלא גם אישתו! למחרת ההחזרה יצאנו לטיול משפחות עם הכיתה של בתנו הבכורה - היא נורא רצתה שאצטרף לטיול והחלטתי שהיא כבר סבלה מספיק מהטיפולים שלי ולכן אצא לטיול כרצונה. בטיול הלכתי, קפצתי, הזעתי (למחרת ההחזרה!) - ולמרות כל זה - נקלטו התאומים המקסימים שלי. בקיצור, אין חוקים, אין כללים, ואין לך הרבה מה לעשות אחרי ההחזרה חוץ מלהחדיר נרות פרוגסטרון (או זריקות) ולהתפלל. מה שצריך לקרות יקרה, לא משנה מה תעשי, וכולנו כמובן נחזיק לך אצבעות שהטוב ביותר יקרה...

23/10/2005 | 09:38 | מאת: אודל

האם יש הבדל משמעותי בטיפולי IVF פרטי לממשלתי, ואם כן במה הוא בא לידי ביטוי.

23/10/2005 | 11:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אודל וברוכה הבאה, ההבדל העיקרי בין טיפול פרטי וממשלתי בא לידי ביטוי בכך שבטיפול פרטי יש רופא אחד שעוקב אחרייך לאורך כל הטיפול, בעוד שבממשלתי את יכולה למצוא את עצמך מקבלת פרוטוקול מרופא אחד, עוברת שאיבה אצל רופא שני והחזרה אצל רופא שלישי. זה לא בהכרח נורא - אבל הכל תלוי בנסיבות שלך. אני אגיד לך מה הקריטריונים לפיהם אני הייתי מחליטה אם ללכת על פרטי או ממשלתי - אבל תזכרי שזו רק הדיעה שלי...: אם את צעירה (עד גיל 35), זה הטיפול הראשון שלך, והופנית ל-IVF בגלל אחת הסיבות ה"קלאסיות", למשל חצוצרות סתומות או בעיית זרע קשה - אפשר לדעתי ללכת בשקט לממשלתי, לפחות לתת לזה צ'אנס במשך 2-3 טיפולים, כי יש סיכוי מצויין להצליח עם פרוטוקול IVF סטנדרטי. תזכרי שהרופאים שמבצעים את השאיבות וההחזרות ביחידות ה-IVF הממשלתיות הם בד"כ מבכירי הרופאים שגם מקבלים בפרטי, כך שמבחינה זו את בידיים טובות. אם את מבוגרת, או שעברת כמה טיפלים שנכשלו, או שאת סובלת מאי-פריון על רקע בלתי-מוסבר, או שיש לך היסטוריה גניקולוגית בעייתית, בקיצור אם המקרה שלך חורג מתחום המקרים ה"קלים" מאיזושהי סיבה, עדיף לדעתי לפנות ישר לטיפול פרטי, שכן יש חשש שהדרך שלך תהיה יותר ארוכה, ואז עדיף שיהיה לך רופא אחד שיעקוב אחרי כל ההתרחשויות, יקרא נכון את המפה ויוכל לבצע "fine tuning" בפרוטוקולים בין טיפול לטיפול על-מנת להביא אותך להצלחה כמה שיותר מהר. הבעיה בממשלתי בהקשר זה הוא ששם את רק "תיק" שעובר מרופא לרופא והם לא תמיד בודקים טיפולים קודמים, מנתחים, מסיקים מסקנות וכו'. שיהיה בהצלחה!

23/10/2005 | 08:33 | מאת: א

בהנחיית הרופאה שלי ערכתי בדיקת דם לפרוגסטרון ביום ה-19 מקבלת הוסת קיבלתי היום תוצאות מאוד אשמח לקבל קצת אינפורמציה לגבי משמעותן progesterone 40.9 nmol/l refrence values for feamales: follicular phase 0.3-0.95 luteal phse 3.8-50.5 postmenopausal 0.3-0.63 CMV AbIgG 9.2 IU/mL reference values negative <0.5 IU/mL borderline 0.5-0.7 IU/mL positive >0.7 IU/mL CMV Ab IgM negative rubella Ab IgG 138.6 IU/mL reference values non immunity <15 IU/mL low level of Ab 15-30 IU/mL immunity >30 IU/mL ABO group 0 Rh type neg indirect coombs neg תודה רבה...

23/10/2005 | 08:58 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום, בדיקת הפרוגסטרון הראתה כי את אחרי ביוץ. בנוסף שמתי לב שהרופאה בקשה לבדוק את מצב החיסון שלך נגד אדמת (רובלה), מה שנהוג לבצע לפני כניסה להריון, אבל לגבי התוצאות תצטרכי לשאול אותה. וגם - ראיתי שהיא בדקה את סוג הדם שלך שמסתבר שהוא בעל Rh שלילי. למיטב ידיעתי אין לזה השלכה לגבי עצם כניסתך להריון, אבל כשתהרי תצטרכי לקבל זריקה מתישהו בשליש בשלישי להריון. מקווה שעזרתי ובהצלחה.

23/10/2005 | 09:03 | מאת: א

תודה רבה על התגובה המהירה. אז אם אני מבינה נכון הבדיקה רק מוכיחה שהיה לי ביוץ, אין היא נותנת אינפורמציה לגבי האם אני בהריון או לא, יש לי תחושה שאני בהריון ולאור נסיון העבר אני מפחדת לתלות תקוות שכן יתכן שהכל בראש... למעשה אם אני מבינה נכון אני לא יכולה להסיק כלום לגבי קיומו של הריון מהבדיה, אני צודקת?

22/10/2005 | 20:14 | מאת: מישהי

אם המחזור האחרון היה בערך ב01.09.05 והחזירו את העוברים ב-20.09 אז איזה שבוע אני?

22/10/2005 | 23:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מישהי, אם החזירו לך עוברים, לא חשוב מתי היה המחזור האחרון שלך באמת, כי החישוב בהריון IVF מתבצע ע"פ תאריך ווסת אחרונה פיקטיבי, המחושב על בסיס מועד השאיבה, באופן הבא: השאיבה היא למעשה המקבילה של הביוץ. בחישוב ה"רגיל" הביוץ נחשב שמתרחש 14 ימים מהיום הראשון לווסת האחרונה (זה לא בהכרח נכון, אבל במקרה כזה בהריון טבעי מתקנים את גיל ההריון בהמשך בהתאם לגודל העובר הנצפה באולטרסאונד). בקיצור, תספרי 14 ימים אחורה מיום השאיבה, וזה יחשב לך כ"יום הראשון של הווסת האחרונה" לצורך חישוב גיל ההריון, שממנו מתחילים לספור שבועות, או, אם את מתעצלת, או סתם מעוניינת בקישור מגניב, להלן הקישור ללוח ההריון האינטרקטיבי המצויין של "לניאדו". רק תכניסי את מועד הווסת האחרונה כפי שאמרתי לך, ותדעי מיד לא רק באיזה שבוע את, אלא גם איזה בדיקות את צריכה לעשות ומתי. והקישור: http://www.laniado.org.il/obgyn/excel.asp מזל טוב ובקרוב אצל כל בנות הפורום!

22/10/2005 | 18:31 | מאת: אביבית

תודה לך על פורום כל כך נפלא, ועל זמנך שאת מקדישה בפורום זה. שיהיה בהצלחה לכולנו. אביבית

22/10/2005 | 23:28 | מאת: ילדת האוקיינוס

22/10/2005 | 15:14 | מאת: ל

אני מטופלת בגונל F +אוביטרל+ השבחה והזרעה . נקלטתי להריון לאחר 3 סדרות של גונל במינון 225 CC (בטיפול בו נקלטתי) ההריון "נפל" בשבוע 10 . ועכשיו ,אני 3 חודשים לאחר ההפלה וחזרתי כבר לטיפולי הגונל עשיתי כבר שניים שכשלו (האחרון כבר במינון של 300 CC) ובסך הכל אני לאחר שנה נטו של ניסיונות להרות. שאלתי היא מתי לדעתך עלי לעבור הפריה מלאכותית ?איך עלי לבקש זאת מהרופא שלי. כאשר עד עכשיו לא מצאתי בעצם רופא שיש לי איתו כימיה מוחלטת והתחלתי לטפל ממש בימים אלו אצל רופא פיריון חדש.ההיסטוריה הרפואית שלי מתועדת אבל בסה"כ זהו רופא חדש ואיני יודעת איך להציג בפניו את רצוני לעבור לטיפולי IVF אם כבר הגיעה העת .מה דעתך?

22/10/2005 | 18:02 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך וברוכה הבאה, נקלטת אחרי 3 טיפולים בגונאל ובהזרעות, שזה מצויין - בדיוק לפי הסטטיסטיקות (כ-30% סיכוי לטיפול), מה שמראה שטיפול כזה אכן "עובד" אצלך. העובדה שההריון נפל בשבוע 10 היא כואבת ומצערת, ואולם לא מראה בהכרח על כשלון הטיפול - גם בקרב הריונות טבעיים יש לצערנו הפלות לא מעטות במהלך השליש הראשון להריון. גם סך כל הזמן שאת מנסה לא נחשב מבחינה סטטיסטית להרבה (אני יודעת שמבחינת ההרגשה זה נצח, אבל בכל זאת...), במיוחד לאור העובדה שכן השגת הריון במהלך השנה הזו. לא כתבת בת כמה את, אבל בהנחה שעוד לא הגעת לשנות השלושים המאוחרות לחייך, ולאור מה שסיפרת, אין לדעתי שום הצדקה לעלות כיתה ל-IVF בשלב הזה. מה שכן, אם אין לך כימיה עם הרופא שלך, אני בהחלט בעד שתמצאי רופא פריון חדש, תעבירי לו את כל ההיסטוריה שלך לפרטיה, ותראי מה תהיה המלצתו. מחזיקה לך אצבעות ותעדכני!

22/10/2005 | 19:51 | מאת: ל

אנחנו בני 30 . ותודה על העצה אעדכן אותך בהמשך. ואת עצתך ,לגבי רשימת "יומן הבוקר"אני אנסה לישם ,בכדי להרגע מהלחץ,כי כמו שאני מכירה את עצמי דיקורים וכו' לא יעבדו עלי ולא ארגע בעקבות טיפול אלטרנטיבי. חג שמח.

22/10/2005 | 07:36 | מאת: טלי

בוקר טוב לך, תודה על התשובה המהירה. בדיוק הקצתי לאחר חלומות ומחשבות אין סופיים אם להתחיל היום או לא. הלב אומר כן והפחד אומר לדחות. לא זכור לי שלפני טיפול כל- כל התלבטתי ופחדתי. יכול להיות שמספר הכשלונות עושים את זה. אני מאוד רוצה להתחיל וחושבת שגם אני אני אחכה אף אחד לא מבטיח לי שעוד חודש זה לא יקרה. אני יודעת שבסוף זה מצליח ובגדול אבל זו עבודה מאוד קשה לשכנע את עצמך אחרי כל-כך הרבה אכזבות. לגבי שאלתך איך אני עוזרת לעצמי אז ככה: אנחנו עושים דיקור סיני ובמקביל אני עושה הילינג. מבחינת האנרגיות הכל טוב, לכאורה מבחינת הטיפול הכל בסדר אבל אין הריון... מדבריך בתשובה הבנתי שגם את חוית את הלילות הקשים, האם היית מתועררת בלילה וחושבת ומאוד טרודה? לפעמים אחרי החזרה זה קורה לי אבל לא לפני טיפול. זה נורמלי ???

אני חושבת שלכולנו זה קורה, חוסר השינה והמחשבות מה יהיה הלאה, האם אי פעם נהיה הורים? ולמה? למה למה ללללללללללללללמממממממממממממה, בא לצרוח, לא פלא שלא ישנים :-(

22/10/2005 | 13:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום טלי, גם אני ניסיתי דיקור סיני (אצל שני מדקרים שונים) ואף שיאצו - מכולם התאכזבתי מאוד ויש לציין ששלושת המטפלים טענו אף הם שהאנרגיות אצלי מצויינות ולא ראו שום בעייה והיו בטוחים שאהרה תוך חודשיים-שלושה אבל טעו בענק. אצלי החרדות (כמו תמיד) באו לידי ביטוי בחלומות מוזרים ולא נעימים שהייתי מתעוררת מהם מוטרדת מאוד. בעניין הזה תרופת הפלא שלי היתה "דפי הבוקר", ולא צריך תואר בפסיכולוגיה (שאין לי) כדי להבין איך זה עוזר: כשאת כותבת בשנייה שאת מתעוררת המודעות שלך עדיין לא לגמרי צלולה, וכך את מוצאת את עצמך כותבת רצף של מחשבות, שרובן הן אלו המציקות לך - החל בכבדות ביותר (מתי אהרה כבר, קיבינימט?), וכלה בקלות ביותר (שמתי לב שיש סתימה בכיור... צריך להזמין אינסטלטור. בטח יקרע אותנו במחיר. אוף). בעצם זה שאת נותנת ביטוי וקול לאותן מחשבות, את מעניקה להן ערוץ להתפנות מראשך, ונותרת עם הרגשה צלולה ורגועה יותר. אבל זה כמובן עניין של בחירה אישית. יש כאלה שטיפולים אלטרנטיביים כמו דיקור או הילינג ממש עוזר להן, אותי הם פשוט אכזבו אז חיפשתי משהו אחר. העיקר שתדאגי לעצמך בצורה כלשהי... ...וכן, בוודאי שמה שאת חשה זה נורמלי.

ילדת האוקיינוס, תודה לך ולקחתי את עצתך והכן בבוקר רשמתי הכל ואני אתמיד במהלך כל הטיפול להוציא את "הג'יפה" ממני על הדף. יש לציין שזה עזר מאוד מאוד, יותר אנרגיה ואופטימיות. לגבי שאר הטיפולים האלטרנטיביים אני מאוד מאמינה שהם עושים טוב בלי קשר לפריון ואם אנחנו מרגישות טוב זה רק יכול לתרום וכמובן אמונה אין סופית שזה יצליח. בכל מקרה אני ימשיך לעדכן ולקבל חיזוקים מהפורום ובמיוחד ממך. יום טוב, טלי

22/10/2005 | 00:44 | מאת: רננה

הי בנות , מישהי כאן יכולה להמליץ/לא על ד"ר אלי גבע. תודה, רננה.

22/10/2005 | 13:45 | מאת: ילדת האוקיינוס

לא מכירה... בדקת במאגר הרופאים של תפוז?

כן ראיתי בפורום זה. הדעות עליו מעורבות רציתי דעה נוספת. אבל לא נורא תודה.

21/10/2005 | 16:26 | מאת: טלי

שבת שלום, אני בת 33 מנסה להרות כשנה ו- 5 טיפולי IVF כושלים. מחר אני אמורה להתחיל טיפול ואני נורא חוששת. מצד אחד אני מאוד מאוד רוצה הריון ומצד שני יש בי פחד. זה בא לידי ביטוי בקשיי שינה והמון מחשבות טורדניות. אני ממש בבעיה. מצד אחד הפחד ומצד שני התקווה והרצון האין סופי להריון מיוחל. מתוך נסיונך מה את ממצ\ליצה לעשות? בבקשה תעזרי לי להחליט. אני יודעת שאם אני אדחה את זה בעוד חודש אף אחד לא מבטיח לי שגם בחודש הבא אני לא אחשוש מכישלון ואני חייבת להתגבר. מה עושים ????? אחרי כמה טיפולים את הצלחת? שוב שבת שלום

21/10/2005 | 23:19 | מאת: עפרה

טלי שלום אף פעם לא להתייאש ובטח שלא להפסיד חודש ובטח שלא לחשוש יותר מידיי. בסוף זה יבוא אפילו טיבעי. גם אני מנסה 4 הפריות כושלים אבל זה יבוא וצריך לעשות הכל למען זה. בהצלחה

21/10/2005 | 23:46 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום טלי וברוכה הבאה, מה אני אגיד לך? שהייתי שם, במצבך, והרגשתי בדיוק, אבל בדיוק כמו שאת מתארת. אני אפילו הרחקתי לכת בשלב מסויים והגעתי לשאלות קיומיות מדכאות בסגנון: אולי היקום מנסה לרמוז לי משהו? כנראה שזה מה שקורה לאלה מאיתנו שלמרבה הצער צריכות לעבור דרך ארוכה לפני שמגיעות לסוף הטוב. מה שקורה אחרי 2-3 IVFים, זה שבנוסף לחששות ה"רגילים" שמגיעים לפני כל טיפול, מתווספים גם הזכרונות הצרובים בראש ובלב של הכשלונות שכבר היו, ותמיד צצה השאלה - אם נכשלתי X פעמים, למה שדווקא הפעם זה יצליח? אני כמובן לא מכירה אותך מספיק בשביל להציע לך להתחיל מחר את הטיפול או לא להתחיל... אם היו לך עוד כמה ימים לחשוב הייתי מציעה לך שיטה מצויינת שלמדתי לאחרונה לקבלת החלטות קשות - לבחור בהחלטה מסויימת אבל עדיין לא להתחיל לפעול על-פיה, אלא רק "לחיות" איתה כמה ימים ולראות מה הבטן אומרת לך, איך את מרגישה איתה, ואז להחליט באמת. במקרה שלך את נדרשת להחלטה מהירה, ואני באמת לא יודעת מה להציע לך. מה שכן, סביר להניח שגם אם תדחי את הטיפול בחודש יהיו לך רגשות דומים, ובהנחה שאכן טיפול זו הדרך היחידה עבורכם (גם את זה אני לא יודעת... אם אתם "בלתי מוסברים" הייתי מציעה לך אולי לקחת פסק זמן של איזה 3-4 חודשים, אבל אם אין לכם סיכוי להרות בלי IVF המצב שונה) - הייתי מציעה לך למצוא במקביל דרך לטפל ברגשות השליליים והחרדות שלך. יש המון דרכים - אני למשל עשיתי זאת בעזרת ספר שמאוד דיבר אלי שהתמקד בטיפוח היצירתיות, ובמסגרתו כתבתי הרבה לעצמי, וגם פינקתי את עצמי בצ'ופרים קטנים כמו טיולים (לבד) של שעה-שעתיים באיזה מקום נחמד שעוד לא הייתי בו, אפילו ישיבה באיזה בית קפה נחמד, או לקנות לעצמי מתנה קטנה - פעם בשבוע "דייט" קצר עם עצמי כדי לעזור להרגשה הכללית ולתחושת החיבור שלי עם מה שקורה לי. עוד רעיון מהספר: "דפי בוקר": כותבים כל בוקר, איך שאת מתעוררת, 3 דפים של כתיבה שוטפת, לא מצונזרת - כל החלומות, המחשבות, החרדות - כל הג'יפה יוצאת החוצה על הניר (כמובן שומרים את המחברת במקום סודי ולא מראים לאף אחד...). לא צריך כשרון כתיבה - רק מחברת פושטית של תלמידים ועט. זה כמו מקלחת לנשמה, ועוזר מאוד להתגבר על חרדות וקשיי שינה שאת מתארת. אני לא יודעת אם זה מקרי או לא, אבל אחרי 3 שנים של אי-פריון בלתי מוסבר, 8 IVFים (5 שאיבות ו-3 מוקפאים), עוד טיפולים "קלים" יותר והפלה אחת - ההצלחה הגיעה סופסוף כחודש אחרי שהתחלתי עם "דפי הבוקר" וה"דייטים" השבועיים שלי עם עצמי. ובכל מקרה, זה אולי לא מכניס להריון, אבל זה מאוד מאוד הקל עלי את ההתמודדות עם הרגשות הקשים שנילוו לטיפולים. מחזיקה לך אצבעות חזק ותעדכני ((((חיבוק)))

21/10/2005 | 15:06 | מאת: זיו

שלום רציתי לדעת מה זה ICSI ומה ההבדל בין זה לבין הפריה רגילה? תודה ושבת שלום זיו

21/10/2005 | 18:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום זיו, בשמחה אענה על שאלתך, אבל התשובה עליה קצת ארוכה וכרגע מחכה לי בכיור דג סלמון לגאולה ועוד שעה באים האורחים.. אז אענה לך מחר, בסדר?

22/10/2005 | 00:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

ICSI הוא תהליך המתרחש במעבדה, ובו האמבריולוגית מזריקה תא זרע בודד לתוך הביצית על מנת להפרותה. ב-IVF רגיל פשוט מכניסים את הזרעים והביציות מיחד לצלחת פטרי (או מבחנה, אני לא בטוחה) ונותנים לזרעים לעשות את העבודה בעצמם... ההבדל, אם כך, הוא במעבדה ולא בפרוטוקול שלך. ICSI מתבצע בד"כ רק במקרים של בעיית זרע חמורה. מחקרים מסויימים הראו כי תינוקות שנולדו מהפריית ICSI לקו ביותר מומים מכלל האוכלוסייה, אני חושבת שהמחקרים האלו אינם חד-משמעיים אבל בכל מקרה ICSI מתבצע רק כשיש צורך כאמור. שבת שלום!

22/10/2005 | 13:15 | מאת: לזיו

http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3163/xCT/91 http://www.starmed.co.il/News/1783

21/10/2005 | 11:56 | מאת: זיו מהעבודה

לכולן אמן. ממני האוהבת זיו

21/10/2005 | 18:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

וכמובן גם לכולן.. שתהיה שבת שקטה ופוריה!

22/10/2005 | 10:54 | מאת: נעמי

21/10/2005 | 07:52 | מאת: רונית

ממה משמינים..לפעמים אומרים על מישהי היא השמינה כל-כך היא עוברת טיפולים.. על אילו טיפולים מדובר?

21/10/2005 | 18:32 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום רונית! ממה משמינים? מאוכל! התרופות הניתנות במהלך טיפולי הפריון כוללות הורמונים, שלהם עלולות להיות תופעות לוואי, לרבות השמנה. אבל הנסיון האישי שלי ושל רבות מחברותיי מראה שהשמנה במהלך טיפולי פריון עלול להגרם גם מסיבות אחרות: עצב ותסכול (אצלי לפחות) הביאו אותי לחפש נחמה, לעתים בנשנוש המתוק הזמין והמשמין.... בנוסף, יש נטייה להזניח או להמנע מפעילות גופנית מכמה סיבות: חשש (שלרוב אינו מוצדק, אלא אם מדובר בקפיצת בנג'י) שפעילות גופנית תפגע בסיכויי קליטת ההריון, תחושה שהחיים "נתקעו" ממילא וחוץ מזה בקרוב ממילא נשמין מהסיבות הנכונות, אז מה ישנה עכשיו עוד משולש פיצה? בקיצור, השמנה במהלך טיפולי פריון אינה גזירת גורל - ומי שתמשיך לשמור על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית אין שום סיבה שתשמין במהלך הטיפולים. אבל יש עוד משהו, לגבי "מה שאומרים"... זריקות הורמונים בבטן במהלך הטיפולים גורמות לבטן להתנפח, מדובר אמנם בצבירת נוזלים ולא שומן, אבל בטן מתעגלת, במיוחד אצל רזות שמיד רואים אצלן את ההבדל, גורמת לרכילויות להתפשט...

21/10/2005 | 02:40 | מאת: אני

לפני כמה ימים התלבטתי האם לעשות שאיבה או לא כי היו לי רק 3 זקיקים, ובכן.... היום עברתי את השאיבה , שאבו לי 5 וביום ראשון החזרה אם הכל יהיה תקין כמובן ויווצרו עוברים (מיקרומניפולציה) אז החזרה תהייה ביום א הקרוב תודה על העצה , אני מאוד שמחה שלא ויתרתי וכמובן אני ימשיך לעדכן. תודה !!!

21/10/2005 | 11:22 | מאת: ילדת האוקיינוס

ונצשיך להחזיק לך אצבעות להחזרה!

21/10/2005 | 00:51 | מאת: בת-חן

מתי מתחילים ליטול זריקות (באיזה יום של המחזור הכוונה), וכמה (כמה ימים, כמה פעמים ביום וכו) ?

21/10/2005 | 18:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום בת-חן וברוכה הבאה! גונאל-אף, בדיוק כמו כל תרופות הפריון האחרות, לא לוקחים בלי פרוטוקול מסודר של רופא! מדובר בתרופות הכוללות כמויות מכובדות של הרומונים, שיכולות לעשות לנו הרבה ברדק בגוף, ולכן נדרשת יד מקצועית ומיומנת שתתאים את הטיפול ההורמונלי, לרבות המינונים המדוייקים של התרופות ומועד נטילתן - לכל אחת ואחת בהתאם למצבה הרפואי ולצרכיה הספציפיים. איך קיבלת מרשם לגונאל-אף ללא פרוטוקול? בד"כ לא מזריקים אותו סתם, אלא הוא ניתן כחלק מתוכנית אשר במהלכה עוקבים אחרי הזקיקים שגדלים בשחלות כל מספר ימים עד להבשלת הביציות, ואז לוקחים תרופה אחרת לגרימת ביוץ, ואח"כ שאיבה או הפריה, ולבסוף תמיכה פרוגסטרונית... והכל כמובן בליווי רפואי צמוד. בקיצור, את התשובה לשאלתך רק הרופא המטפל בך יכול לתת לך. שיהיה בהצלחה!

21/10/2005 | 19:17 | מאת: בת חן

ברור לי שצריך לקבל הנחיות מרופא וכך יהיה. אלא שפרוטוקול מפורט עבורי טרם, למעט העובדה שאם לא אהרה החודש, אתחיל גנואל-אף בחודש הבא. אני מנסה לדעת יותר על המועדים, היות ואני מתכננים חופשה, והייתי רוצה להיות באיזור הבית בתקופה בה אני אמורה לקחת זריקות, לפחות בחודש הראשון. לצערי רופאי הנכבד לא בארץ, ואין לי את מי לשאול:( אני לכן שואלת שוב, האם יש מועדים אופיינים, כמו יום שלישי חמישי עשירי למחזור? או שזה לחלוטין שונה בין נשים? אשמח לשמוע תודה רבה ושבת שלום, בת חן

21/10/2005 | 00:16 | מאת: רוני

שלום לבנות הפורום ברצוני לשאול אם למישהי מכם יש לתת זריקות גסטון כי קשה כרגע להשיג כמובן בתשלום אם כן אודה אם תיצרו איתי קשר לאימל [email protected] שיהיה לכולנו חג שמח ובשורות טובות

21/10/2005 | 13:21 | מאת: ע

מאיפה את

20/10/2005 | 23:08 | מאת: שירה

הי בנות, מישהי שמעה על פרופסור אהוד מרגליות?האם ישנן המלצות? תודה , שירה

20/10/2005 | 23:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירה וברוכה הבאה, לא מכירה את פרופ' מרגליות, אבל אני מצרפת כאן לנוחיותך קישור למאגר רופאים שנאסף על-ידי משתתפי פורום פוריות בתפוז. במאגר רשימת רופאים לפי סדר אלפביתי, וליד כל רופא - המלצות (או אי-המלצות) משתתפי הפורום לגביו. בהצלחה! http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=180&msgid=42761881

20/10/2005 | 21:11 | מאת: מיכל

בכל האתרים של הפריון אני שומעת מושגים כמו איקוקומין או משהו ופרוטוקולים ורציתי לדעת קצת לגבי המושגים וגם רציתי לדעת במה מתחילים.. יש לי בעוד שבוע תור ראשון אצל פרופ שולמן. האם מישהי שמעה עליו.

20/10/2005 | 21:23 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל וברוכה הבאה! פרופ' שולמן הוא רופא מצויין ואיש נחמד ביותר! הוא לא היה רופא הפריון שלי, אבל רופא הפריון שלי הפנה אותי אליו לסקירת מערכות כשהריתי (בקרוב אצלך!) והתרשמתי ממנו לטובה. איקקלומין הוא כדור שניתן בדרך כלל כצעד ראשון (בתקווה שיהיה אחרון, כמובן) במסלול הטיפולים. זהו למעשה הטיפול הקל והפחות חודרני יחסית לאחרים - לוקחים את הכדור במשך 5 ימים החל מהיום ה-3 או ה-5 למחזור, והוא אמור לעזור בביוץ. לעתים הוא עוזר ולעתים לא, בכל מקרה לוקחים אותו רק בהוראת רופא ורצוי להקפיד על מעקב אולטרסאונד באותו חודש, גם כדי לא לפספס את הביוץ, וגם כדי לוודא שרירית הרחם לא נהיית דקה מדי (זוהי אחת מתופעות הלוואי של האיקקלומין). אלו היו 60 שניות על איקקלומין :-) "פרוטוקול" זה שם כללי לתוכנית הטיפול שהרופא רושם לך למחזור נתון. בד"כ הוא נרשם על דף משבצות, כאשר על ציר ה-X נמצאים ימי המחזור, וכך את יודעת מה לעשות ומתי. שיהיה לך בהצלחה ותעדכני!

21/10/2005 | 02:33 | מאת: אני

אם זה אותו אחד שאני מתכוונת אליו , הוא היה בתל השומר ועבר לכפר סבא ושמעתי עליו שהוא מדהים

20/10/2005 | 19:08 | מאת: ענת

אם מישהי מכירה מומחה פריון טוב מחיפה, ובמיוחד - מישהו שמפנה יחסית מהר ל-IVF - תעזרו לי בבקשה למצוא אותו... תודה מראש לכל מי שתוכל להמליץ.

20/10/2005 | 21:14 | מאת: ילדת האוקיינוס

המומחה החיפאי ששמו נישא בפי רוב חברותי הצפוניות הוא ד"ר אילן קלדרון, מנהל מחלקת IVF בבני ציון בחיפה. אני אישית לא מכירה אותו, אבל הוא נחשב למומחה לפריון מעולה וגם לאישיות מוערכת. בהצלחה!

20/10/2005 | 23:49 | מאת: ענת

אני מודה לך מאוד על התשובה. מאחלת לך הצלחה בכל מה שתרצי להשיג :-)

קיבלתי את המחזור "המיוחל". יש לך אולי איזו המלצה לרופא טוב שגם יוכל לקבל אותי בטווח הקרוב (אני חייבת להתחיל את הגונל מהיום הרביעי למחזור) כך שזה חייב להיות בערב החג או החג עצמו אפילו. תודה

20/10/2005 | 14:26 | מאת: ילדת האוקיינוס

את מתכוונת לפרטי? באיזור המרכז את יכולה לנסות את פרופ' זיידמן. בהצלחה!

רק שיש בעיה. אני חייבת מהיום הרביעי למחזור לקחת את הגונל הוא בטח בועידה הזו בחו"ל ואני רוצה הכוונה טובה. האמת ,ביקשתי מהרופא שלי להתחיל עם הIVF והוא כל הזמן מתמהמה עם זה. הוא אומר שזה לא טוב יותר מIUI. מה דעתך?

20/10/2005 | 12:40 | מאת: אילנית

אני כל כך מתוסכלת ,בעיקר ממה שקורה סביבי - מחברות / בנות דוד שנכנסו להיריון חודש אחרי החתונה מקסימום חודשיים ואני לא מצליחה להבין למה לי זה לא קורה ? במה אני שונה? בגלל זה חדלתי להאמין שזה כבר יקרה בדרך טבעית.... יותר מזה - אני כבר כ"כ רוצה שאין לי סבלנות יותר לחכות ונמאס לי לשמוע בכל אירוע /שיחת טלפון למה אני מחכה (אני לא אומרת לאף אחד שאנחנו מנסים כדי לא להלחיץ את עצמי עוד יותר וגם כדי לשמור קצת על פרטיות יחסי המין שלנו ולהמנע מקבלת עיצות מכל דודה מתי ואיך...) ניסיתי בדיקות ביוץ וזה תמיד הראה שאין ביוץ למרות שבבדיקה אחת אצל הרופא הוא ראה שיש וזה הצטרף לרשימת ה"הכל תקין" שלו..... אולי באמת כדאי לחכות עוד קצת תודה

20/10/2005 | 14:53 | מאת: ילדת האוקיינוס

אם אני אתחיל לספר לך כמה חברות, מכרות, קרובות משפחה, שכנות וכו' נכנסו להריון וילדו במשך ה-3 שנים שאני ניסיתי וכל-כך רציתי, היית מתעייפת מהקריאה... ומה דעתך על גיסה שהרתה וילדה פעמיים בזמן שאני ניסיתי? ושבפעם השנייה (פנצ'ר כמובן) היא רצתה לעשות הפלה, ובעלי (אחיה) שכנע אותה לא לעשות כי לא תמיד התינוק מגיע כשרוצים? הרגשות שלך לגיטימיים, ואין לך מה להתבייש בהם, אבל... מה שחשוב זה לא לתת לרגשות הללו לקבוע את דרכי הפעולה - ולקפוץ לטיפולים מוקדם מדי.

20/10/2005 | 12:05 | מאת: אילנית

אני בת 26 ובעלי בן 28 מנסים להיכנס להיריון כתשעה חודשים . עשינו את הבדיקות הראשוניות והכל תקין אצל שנינו. הרופא המליץ לחכות עוד כמה חודשים לפני התחלת טיפולים אך הסכים להתחיל אותם עכשיו אם אני מעוניינת. מנסיונכן- מה הסיכוי באמת להכנס להיריון באופן טבעי כעת אם במשך 9 חודשים זה לא קרה ?(מקיימים יחסים יום כן יום לא) האם יש טעם לחכות? שנינו רוצים מאוד מאוד ילד ... והכי חשוב - מה יהיה השלב הראשון בטיפולים? תודה לכן ויום טוב

20/10/2005 | 12:31 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אילנית, וברוכה הבאה לפורום החדש שלנו! לפני שאת מתחילה עם טיפולים, הייתי ממליצה לך להמשיך ולנסות עוד כ-3-4 חודשים, כאשר את מוודאה שאתם מקיימים יחסים במועד הנכון, כלומר במהלך ה"חלון הפורה" שלך, הנפתח כ-5 ימים לפני הביוץ ונמשך עד 24 שעות לאחריו. יש כמה דרכים לעשות מעקב ביוץ: 1. שיטת ה"שמ"פ" המורכבת ממדידות חום השחר ומעקב אחר ההפרשות - תוכלי לקרוא על השיטה בפורום "לקראת הריון" בתפוז. זו שיטה טבעית, ביתית ועצמאית, את מקדישה לה כל בוקר 2 דקות בבית, וצריך רק מדחום. 2. מעקב אולטרסאונד זקיקים אצל הרופא - יותר מדוייק, אבל די מכביד (צריך לבדוק כל יום-יומיים לקראת הביוץ). 3. ערכות לזיהוי ביוץ שקונים בבית מרקחת - הבעיה היא שזה די יקר ולא עובד אצל כולן. לסיכום: אתם צעירים, ובדיקות ראשוניות שעשיתם יצאו תקינות - מה שאומר שיש לכם סיכוי מצויין להצליח בקרוב ללא טיפולים. יש אנשים שפשוט לוקח להם קצת יותר זמן -לפעמים זה יכול להיות גם סתם מזל. יש לי חברה אחת שלקח לה שנה וחצי, וחברה אחרת שלקח לה שנתיים, אבל הסבלנות השתלמה! טיפולים זה סיפור לא קל, ומעבר לכך - כרוך גם בסיכונים לאם, להריון ולעובר/ים, ובתופעות לוואי לא פשוטות. תודה לאל שיש אותם עבור זוגות שבאמת צריכים, אבל אני ממש מתנגדת לרוץ אליהם סתם, במיוחד שאתם כל-כך צעירים והבדיקות יצאו תקינות. מחזיקה לכם אצבעות שתצליחו בקרוב!

19/10/2005 | 22:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום בנות יקרות, באחת ההודעות היום הועלה נושא זמינותי בפורום, אז רציתי לנצל את ההזדמנות ולהבהיר, על מנת להמנע מגרימת עוגמת נפש למי מכן... כפי שאתן מבינות, ניהול הפורום מתבצע על-ידי בהתנדבות ועל בסיס זמן פנוי. מן הסתם אני משתדלת לקפוץ לפה כמה שיותר, ועכשיו בתקופת החגים יש לי גם קצת יותר זמן פנוי, אבל כפי שהבנתן אני לא יכולה להיות פה 24/7... אז אני מבטיחה להשתדל להיות פה כמה שיותר, פעם ביום לפחות (אלא אם אזכה בפיס ואסע גם אני לחו"ל, אבל אז אודיע לכן מראש, אני מבטיחה...). ובכל מקרה, אני עונה לכל אחת. וכמה בקשות לי אליכן: * אם תשובתי מתמהמהת, אנא התעזרו בסבלנות - היא תגיע. *במידה ושאלתכן מהווה המשך לשאלה קודמת, אתן מוזמנות לשרשר, אבל אם מדובר בהודעה ישנה, כדאי לפתוח חדשה כדי שאני לא אפספס אותכם. *שאלות רפואיות אנא הפנו לפרופ' זיידמן בפורום פוריות. *אנא היו סבלניות וחביבות אחת כלפי רעותה, כדי שנעבור פה ביחד חורף חמים, נעים ו...פורה!

20/10/2005 | 00:15 | מאת: ניני

ואני חושבת שלמרות הלחץ כולן מבינות שיש לך חיים מלאים מחוץ לפה, והאמת שלכולנו יש. כיף שאת זמינה ועונה, אני מקווה שזה לא ידעך לאורך זמן. פעם ביום זה מעל ומעבר, ובעיקרון בפורום תמיכה הבנות אמורות להגיב זו לזו ולא להסתמך על תגובת שלך בלבד בכל מקרה, נעים פה, תודה

20/10/2005 | 08:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

20/10/2005 | 11:56 | מאת: תיאודור

20/10/2005 | 11:54 | מאת: נעמי

19/10/2005 | 18:56 | מאת: דובונית

היי בנות הרופא שלי המליץ לי לעבור למרפאת פוריות לקראת טיפולי IVF איך עושים את זה ומה הבירוקרטיה? מה נותנת מרפאת פוריות לעומת רופא פרטי? מה העלויות? איך התורים? אני שייכת לקופ"ח מאוחדת אבל מוכנה ללכת גם למרפאת פוריות פרטית תודה על כל מידע!! חג שמח לכולן ובהצלחה

19/10/2005 | 21:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום דובונית, מכיוון שאני לא שייכת לקופ"ח מאוחדת, אני לא יכולה לענות על שאלותיך לגבי פרוצדורות, בירוקרטיות, עלויות ותורים. אני מקווה שבקרוב יכנסו לכאן בנות ממאוחדת שיוכלו לענות לך על השאלות הללו. בנוגע לשאלה הכללית יותר - האם ללכת על IVF דרך קופ"ח או באופן פרטי - זו שאלה גדולה וחשובה, ואציע לך את שני הגרוש שלי בנושא: בעקרון, יחידות ה-IVF בארץ מצויינות, ועובדים בה טובי הרופאים. כאשר בני הזוג (או לפחות האשה) צעירים ובריאים, והופנו ל-IVF מסיבה ספציפית שהיא אחת הסיבות ה"קלאסיות" ל-IVF, כמו חצוצרות סתומות אצל האשה, בעיית זרע אצל הגבר, וכו', אני חושבת שניתן בשקט לפנות לטיפול דרך קופ"ח ולא באופן פרטי. הסיבה לכך היא שזוגות כאלה בדרך כלל יצליחו די מהר, ובפרוטוקולים סטנדרטיים. את השאיבות וההחזרות בכל מקרה יבצעו רופאים מצויינים מהיחידה. כמובן שייתכן חלילה גם מצב שלא מצליחים מספר פעמים, ואז תמיד אפשר לעבור לפרטי. זוגות להם הייתי ממליצה לפנות ישר לפרטי הם זוגות בהם האשה מעל גיל 40, זוגות הסובלים מאי-פריון בלתי מוסבר שכבר עברו מספר טיפולים ללא הצלחה, זוגות בעלי מקרים שונים או "מאתגרים" במיוחד, ועוד. היתרון בפרטי הוא שרופא אחד מלווה אותכם לכל אורך הטיפול מתחילתו ועד סופו, ובמקרה שחלילה צריכים לעבור סדרה של כמה טיפולים, רופא פרטי טוב יבצע הליך הסקת מסקנות קפדני בין טיפול לטיפול, ינסה פתרונות יצירתיים, ועוד. בהצלחה!

19/10/2005 | 22:33 | מאת: דובונית

האם יש מכוני פריון שאינם שייכים לקופות חולים, כלומר פרטיים? אם את מכירה האם תוכלי להמליץ לי על כאלה טובים באישור המרכז תודה רבה על התשובה המקיפה וערב טוב דובונית

19/10/2005 | 18:41 | מאת: ניני

-סתם ברגע של מצוקה- שאלה: יש כאן מישהי שהרופא שלה נמצא בארץ?!?!? אני כל כךךךךךךךךךך מתוסכלת. לא רק הרופא שלי אלא כל תחליפיו האפשריים. כולם מבלים להם שם יחד. כן כן אני יודעת בטח כנס פוריות שאחריו הם מיד יתקנו אותנו. אבל אולי שישאירו אחד תורן????

19/10/2005 | 18:53 | מאת: שירה

צודקת. הרופא שלי גם נסע לועידה הזו (כנראה) ואני במהלך טיפול. אפילו לא טרח לעדכן אותי (לא ציפיתי ממנו אלא לפחות ממזכירתו לידע אותי) ואני אובדת עצות ומרגישה לבד ועוד זה רופא פרטי שמקבל הון ולא רופא קופ"ח. בעלי ואני מבולבלים ומאוכזבים. גם כך כל עניין הפוריות הזה מבעס ת'חיים.

19/10/2005 | 21:11 | מאת: ילדת האוקיינוס

אוף, אחיותי, איזה תסכול. ורופא פרטי שלא מעדכן פציינטית במהלך טיפול על העדרות ו/או מספק לה פתרון אלטרנטיבי למקרה שתצטרך משהו מעלה תהיות לגבי כדאיות ההון שהושקע בו. מנסיון, לא כולם כאלה, שווה למצוא את אלה שאכפת להם. לפחות שיביאו ידע חדש מהוועידה, או לפחות איזה טובלרון מהדיוטי פרי.

19/10/2005 | 22:30 | מאת: ליהי

איזה יאושששששש. ושלי מקסים והוא עידכן אותי שהוא נוסע אבל בתחום כזה כשל יום משמעותי ורק הוא מכיר את הפרוטוקול שלי מה זה עוזר לי:( אהלן בנות אני ליהי בת 37, מנסים שנה היום אחרי 3 מחזורי איקקלומין +השבחות והזרעות, בקרוב אצל כולנו!!!

19/10/2005 | 18:07 | מאת: שירלי

שלום שוב יש לי שתי שאלות 1-לפי המחקרים---מאיזה טיפול זה מצליח--כלומר רוב הזוגות שעוברים תהליך ivf- מצליחים מאיזה טיפול?? 2- האם דיקפיפטיל מפחית את סיכוי השרשת וקליטת העוברים?? תודה

19/10/2005 | 21:16 | מאת: ילדת האוקיינוס

הי שירלי, השאלות שלך מתאימות יותר להשאל בפורום פוריות אצל פרופ' זיידמן (מה לי ולמחקרים? מקסימום אני יכולה להגיד לך מה היה אצל החברות שלי ואצלי...). ובכל זאת לגבי הדקפפטיל - מכיוון שזוהי תרופה מאוד מאוד נפוצה ומקובלת בטיפולי פריון, קשה לי להאמין שהיא מפחיתה את סיכויי הקליטה וההשתרשות של העוברים - הרי זו המטרה שהטיפול מנסה להשיג, אז מה ההגיון?

19/10/2005 | 18:02 | מאת: ענת

שלום! אני מאוד מבקשת לענות לי על השאלה הבאה. אני עברתי 3 טיפולי השבחה עם איקקלומין, ולא הצלחתי. בין כל טיפול וטיפול היה הפרש של חודש מכל מיני סיבות, ולפני כן עוד הרבה זמן של בדיקות וכו', כך שבסך הכל אנחנו בטיפולים כבר מחודש פברואר, ומנסים להורות יותר משנה וחצי. אני בת 30, בריאה לחלוטין (הייתי לפחות לפני תחילת הטיפולים, ואין לי מושג איך התרופות משפיעות על מצב בריאותי...). לבעלי יש בעיות בזרע (גם כמות, גם צורה, וגם תנועה). הרופא לא מפנה אותנו ל-IVF, בטענה שלא יאשרו לנו את הטיפול בקופת חולים עד שלא נעבור לפחות 8 השבחות. אני לא מאמינה שהשבחות זה טיפול שיכול לעזור, והייתי רוצה כבר לעבור ל-IVF. האם הרופא צודק? מי קובע מתי ניתן לאשר IVF ואחרי כמה טיפולים? אודה לכל אחת שתוכל לענות לי, אחרי כמה השבחות והזרעות הופנתה ל-IVF.

19/10/2005 | 21:27 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום ענת, אני לא יודעת מה מדיניות הקופה שלך, ולכן לא אוכל להגיד לך אם הרופא שלך צודק או לא. מן הסתם, גם חסרים כאן עוד כמה נתונים - למשל תוצאות בדיקת הזרע של בעלך המדוייקות (אבל אל תתני לי אותן - זו שאלה שתוכלי לשאול בפורום של פרופ' זיידמן, אני כזכור לא רופאה). יש בעיות זרע שנפתרות בהזרעות, ויש כאלה שרק IVF יפתור - ורק מומחה לפריון יוכל לומר לך מה מצבכם בעניין זה. וזה מוביל אותי לשאלה הבאה: האם הרופא שלך הוא מומחה לפריון או רופא נשים רגיל? כי זה הזמן לוודא שאת נמצאת בידיים הנכונות - של מומחה פריון. ובחזרה לשאלתך: אנחנו קיבלנו אישור ממכבי לעבור ל-IVF ללא בעיית זרע כלל ואחרי 4 הזרעות בלבד. ובאומרי זאת, אני רוצה להוסיף משהו קטן, המלצה אישית שלי: IVF זה לא פיקניק, ויש בצידו סיכונים לא מעטים. כך שאם את מטופלת על-ידי מומחה לפריון שאת בוטחת בו, והוא ממליץ לך (מבחינה רפואית-עניינית, עזבי אישורים ובירוקרטיה), להמשיך בהזרעות בטרם "תעלי כתה" ל-IVF, אני ממליצה לך להקשיב לדבריו. בהצלחה!

19/10/2005 | 21:39 | מאת: ענת

תודה רבה על התשובה! :-) הרופא הוא רופא פריון, אבל הנימוק היחיד שלו שהוא לא שולח אותנו ל-IVF - זה שלא יאשרו, למרות שהוא חושב שזה הכי טוב עבורנו... אנחנו במכבי. אם יש עוד נשים ממכבי - האם תוכלו להגיד לי, כיצד ואחרי כמה טיפולים קיבלתם IVF?

19/10/2005 | 17:49 | מאת: רננה

אכן תוצאת הבטא יצאה שלילית ועלי להפסיק את האוטרוגסטן מיד. תוך כמה ימים אקבל את המחזור "המיוחל"? תודה על הכל.

19/10/2005 | 21:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

צר לי, רננה. ((((חיבוק)))) קשה לדעת, זה יכול להיות מיידי, ויכול גם לקחת יום-יומיים או אפילו שלושה. בהצלחה בחודש הבא.

19/10/2005 | 14:30 | מאת: שירלי

שלום ותודה על התשובה שנתנה לי את העידוד ולהמשיך לנסות לפני 3 שנים חלה בסרטן האשך,קרטו לו את האשך,התחתנו לפני שנה וחצי,עשינו בדיקת זרע ויצא זרע נמוך בכמותו,מתחת ל 1 מיליון,בחודש אפריל התחלנו ב ivf - טיפול ראשון שאיבה של 28 ביציות -לאחר אושפזתי בבית חולים על גירוי יתר, החזרה היתי ביום השלישי שני עוברים יפים מאוד בעלי 8 תאים ,הטיפול נכשל "היו רק שני עוברים" ושניים לא התפתחו ולא הקפיאו עוד שאיבה של 16 ביציות מתוכן הופרו 4 והוחזרו שניים יפים-הטיפול נכשל עוד מחזור ושאיבה של 14 ביציות-5 הופרו-2 הוחזרו יפים ו 3 הוקפאו-הטיפול נכשל וליקראת החזרת מוקפאים התכוננתי-רירית יפה,אין כאבים בבטן תחתונה ןכו... אז בסוף....אין מה להחזיר העוברים מתווווווווו.... ואני עכשיו ממתינה למחזור כדי לחזור " למסלול " ----ivf בת 25,כרגע לא עובדת....וזהו הסיפור שלי.....אני אגלה לך סוד....לפעמים אני מאבדת תכווה,ורואה את זה אך ורק בחלומות סליחה " אשליות "..... מה דעתך???? עצוב לא!!!!

19/10/2005 | 15:03 | מאת: זיו

שירלי ממי שלי!!!!!! מה שלומך???????? תפסיקי כבר לאבד סבלנות. אם תהיי כל הזמן בלחץ ובמחשבות לא תצליחי כלום! את חייבת למצוא עבודה בשביל להתנתק קצת מהמצב הנוכחי ואז את תתעסקי בדברים אחרים ואולי אז הלחץ יירד. אני תמיד פה בשבילך אוהבת זיו.

19/10/2005 | 17:55 | מאת: שירלי

שלום זיו מתוקה אני מודה לכל הבנות שהגיבו,אני תמיד מאחרת להגיב כי יש לנו מחשב דפוק, עבדתי כגננת בשנה שעברה,וכתוצאה מהטיפולים נאלצתי להעדר מספר פעמים, בגלל האשפוז הבדיקות שדרכן איחרתי, בגלל השאיבה וההחזרה שדורשת לנוח מספר ימים,ובגלל שאני הולכת על זה חזק,נאלצתי לוותר על מקום העבודה,, לא לשכוח שבעבודה שלי אני חייבת להיות עם הילדים בכל רגע ובמיוחד כאשר ישנם יידים בגן שמאוד כשורים אליי. זהו אני בבית ,פיספסתי מקום עבודה מקסים...אין מה לעשות ילדת האוקיינוס הייתי רוצה לדעת את שמך האמיתי...אם לא אז לא.... זיו חמודה את עכשיו מכירה את הסיפור שלי..אני מאזור הצפון...המחשב שלנו דפוק ,אנחנו נקנה חדש ואז אני אתקין בשבילי מסנג'ר. תיאדור-רציתי לשאול אותך...האם נכנסת טבעי להריון???? אני חייבת להודות שאני לא סתם מדוכאת--כי עברתי מספיק טראומות בחיים..המחלה שהיתה לבעלי...ברוך השם שהוא בריא ויש לו עכשיו כמות טובה של כמה זרעונים טובים. תיאדור-רציתי לשאול אותך...האם נכנסת טבעי להריון???? תודה ושיהיה לכולם בהצלחה :) :) :)

של פחות ממאה אלף, בלי תנועה ובלי מורפולוגיה בכלל, איקסי, עוברים על הפנים - אבל שני הריונות ושתי בנות, ככה שזה בהחלט אפשרי! יש זרע, וזה נפלא, צריך רק אחד, שיחבור לביצית אחת (בכוח, בטח שבכוח..) והנה, יעשה עובר שיהיה תינוק...

19/10/2005 | 17:08 | מאת: ילדת האוקיינוס

אכן סיפור לא קל, אבל אני חייבת להצביע לך על נקודות האור, כי בפירוש יש כאלו: ההיסטוריה הטיפולית שלך מראה על תגובה שחלתית מצויינת, ומה הפלא? את צעירונת ממש! אל תזלזלי בזה, כי אני יכולה להגיד לך שכיום הרפואה למדה להתמודד יפה מאוד עם בעיות זרע, ואפילו גברים שבנוזל הזרע שלהם לא נמצאו זרעים כלל יכולים לעבור הליך כירורגי בו יוצאו תאי זרע מהאשך שלהם והם יהיו לאבות מזרעם שלהם. לעומת זאת, הרפואה עדיין הרבה יותר מתקשה להתמודד עם בעיות של איכות ביציות הנובעות מגיל מבוגר של האשה. כך שבסך הכל מצבכם מבטיח למדי, ואין שום סיבה לאבד תיקווה... החלום שלך לילדים יתגשם, והוא בפירוש חלום ולא אשליה! אז תתעודדי, בסדר? ואגב, אני מסכימה גם עם מי שכתבה לך שכדאי לך לעבוד. לא מומלץ "להקפיא" את החיים בשביל טיפולים, זה רק מוסיף על התסכול והצער שבציפיה. בהצלחה!

19/10/2005 | 13:54 | מאת: זיו

למה את לא עונה לשאלתי?????? אני מחכה לתשובה מהבוקר...... please זיו

19/10/2005 | 13:58 | מאת: י

את לא רואה שהיא ענתה לך מטה

19/10/2005 | 15:01 | מאת: נעמי

זכ"ז, יש מצב שיש לה חיים

19/10/2005 | 15:01 | מאת: זיו

כן ראיתי, ראיתי את זה רק אחרי שכתבתי את זה מצטערתתתתתתתתתת ותודה על תשומת הלב. היום זה לא היה כל כך היום שלי, תבינו אותי זיו.

19/10/2005 | 13:03 | מאת: עפרה

שלום אני לקראת החזרת עוברים מוקפאים נוטלת נרות אנדומטרין. שאלתי הנרות כמובן יוצאות החוצה אני יודעת שזה נורמלי האם גם לכם ומה בדיוק הנרות עושות כל כלך אם הם יוצאןת החוצה מה החומר לא אמור להספג ממש. תודהעפרה 1

19/10/2005 | 13:34 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עפרה, בעצם ענית על השאלה שלך בעצמך - את כבר יודעת שיש לנרות הללו "דליפות" וזה נורמלי. אם את מודאגת שהספיגה אצלך אינה טובה, בקשי מהרופא הפנייה לבדיקת פרוגסטרון - כך תוכלי לדעת בוודאות שבגופך נמצאת רמת הפרוגסטרון הנדרשת. אגב, למי שממש שונאת דליפות ורוצה לדעת בוודאות שהפרוגסטרון נספג טוב - יש את זריקות הגסטון שזה היתרון שלהן - החסרון הוא שהן כואבוווווות. בהצלחה!

19/10/2005 | 12:56 | מאת: שיר

בערב חג הוחזרו לי שני בלסטוציסטים יפים לדברי הרופא. לטעמי הרופא היה יותר מדי אופטימי לגבי כך שהם במצב טוב וזה בטוח הריון. מה הסיכויים של בלסטוציסטים ושאלה נוספת האם באמת הרופאים יודעים עד כדי כך מתי יש הריון ומתי לא או שסתם הוא רצה שאהיה אופטימית מצד שני אני קצת באשליה אני אחרי שלושה טיפולי IVF שנכשלו (בעית זרע קשה-מורפולוגיה) וקשה לי נורא לחשוב על עוד כישלון. פעם אחרונה הוחזרו לי 3 עוברים ו0 נקלטו אז?

19/10/2005 | 13:29 | מאת: ילדת האוקיינוס

שני בלסטוציסטים יפים שהוחזרו הם סיבה טובה לאופטימיות, אבל בטיפולים אף פעם אין דבר כזה "בטוח הריון". אז לא התקדמנו הרבה, הא? (-; אם שאלתך היא "עד כמה אופטימית להיות" - אז זה יותר תלוי באישיות שלך ומה נותן לך הרגשה יותר נינוחה. האם פסימיות תגן עליך מפני התרסקות במידה והטיפול לא יצליח, חלילה? אני אישית מאמינה באופטימיות ובמחשבה חיובית. תשובות שליליות תמיד הכאיבו לי בכל מקרה, אף פעם לא הצלחתי "להכין את עצמי" לשלילי הארור. אז למה סתם לענות את עצמך בשבועיים הקשים ממילא של הציפייה? נתוני הטיפול שלך באמת טובים.... מחזיקה לך אצבעות.

אבל כלום לא מבטיח הריון, ולכן את צודקת , אופטימיות זה נהדר, אבל במידה.. אצלי אף פעם לא התפתחו בלסטו' (יותר משמונה טיפולים) ובטיפול ש*כן* התפתחו, הריתי. זה לא אומר כלום, אבל זה קצת מעודד..

19/10/2005 | 11:29 | מאת: זיו

ילדת האוקיינוס, היי קודם כל אני רוצה לדעת בתור מה את עונה על השאלות שלנו, האם את רופאה???? תודה. שאלתי היא: היום עשיתי אולטרסאונד לאחר שב-20 לספטמבר עשו לי השתלה ממוקפאים שהבשירו. אז היום עשיתי אולטראסאונד וראו שק הריון ולא ראו עדיין דופק כי זה עדיין קטן, אני בסה"כ בשבוע 5, מה דעתך??????? אני מאד לחוצה ועצבנית מה את חושבת? זיו

19/10/2005 | 12:35 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום זיו, ראשית, אדגיש שאני בפירוש לא רופאה!!!! יש פורום פוריות בניהולו של פרופ' זיידמן, שהוא רופא מומחה לפריון ועונה על שאלות רפואיות. הפורום הזה כשמו כן הוא - פורום חברתי, שמטרתו להעניק תמיכה למטופלות פריון וכל מי שסובל/ת מאי-פריון. תאור יותר מפורט של הפורום ומטרותיו, וגם קצת עלי, תוכלי לקרוא בעמוד השער שלו, כאן: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/4092/xCT/91 הרעיון הוא שאני אענה על השאלות מזוית ראייתה של מטופלת פריון (לשעבר) - שיש לה נסיון והבנה של כל התהליך והחוויה כפי שהוא נחזה מעיניה של המטופלת ולא הרופא. בנוגע לדופק: שבוע 5 זה עדיין מוקדם לדופק, ובד"כ אכן רואים רק שק. ניתן לראות דופק החל משבועות 6-7, ויש כאלה שרואים רק בשבוע 8, אז אין לך סיבה להלחץ, למרות שאני מבינה את המתח שאת נמצאת בו - תקופת שלושת השבועות מהבטא לדופק הם מורטי עצבים בהחלט. בהצלחה!

19/10/2005 | 13:57 | מאת: זיו

תודה רבה לךךךךךך חשבתי שלא ענית לי אז אל תתייחסי להודעה למעלה יום טוב ותודה על העידוד זיו

19/10/2005 | 09:45 | מאת: מיכל

אני בת 35. יש לי שני ילדים ספונטניים. בשנתיים האחרונות היתה לי הפלה בוששת בגלל שלא היה דופק. הריון מחוץ לרחם ולפרוסקופיה בגלל ציסטה בשחלה. ב-8 חודשים האחרונים אני מנסה להרות ולא מצליחה.. אני בדיכאון וחושבת רק על זה. אני יושבת שעות מול המחשב בפורומים שונים ומחפשת ישועה.. הרופא שלי לא מתרגש ולפני חודש התחלתי מעקב זקיקים.. לא עשיתי בדיקת דם כי היה בדיוק ערב יום כיפור.. להערכתי המעקב זקיקים לא נחות ואני מבייצת.. ולדעתי זה סתם בזבוז זמן. בניתוח לפרוסקופיה אמר המנתח שיש לי חצוצרה סתומה והרופא שלי אמר שזה שטויות והוא לא היה יכול לראות את החצוצרה בניתוח.. אני רוצה ללכת לרופא פריון ועשות כבר את מה שצריך. הילדים שלי גדלים ולא בא לי בגיל 40 להתחיל עם תינוקות. אני רוצה עכשיו שהם עוד קטנים ואני מרגישה שכבר אני מפספסת את הרכבת.......

19/10/2005 | 10:20 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום מיכל, אני מסכימה איתך שכדאי ללכת בשלב הזה לרופא מומחה לפריון, בעיקר לאור ההיסטוריה שלך הכוללת כמה אירועים גניקולוגיים העלולים להשליך על סיכוייך להרות הריון תקין. בגיל 35 ועם שני ילדים ספונטניים לא הייתי אומרת שהרכבת שלך כבר עזבה את התחנה, אבל בירור רציני עם מומחה לפריון בהחלט יוכל לעזור לך להגשים את חלומך. בהצלחה ומועדים לשמחה.

19/10/2005 | 10:25 | מאת: מיכל

תודה. האם יש לך הצעה לרופא פריון? קראתי את מה שרשמת בפתיחה של הפורום.. יש לי קושי מאוד גדול כשאני רואה נשים בהריון או שכנה שלי/ חברה שפתאום אומרתי לי שהיא בהריון אחרי שאמרה שהיא ממש לא רוצה עוד ילדים וחושבת לכל אחד יש שלושה -ארבעה ילדים בלי שום בעיה ורק אצלי שום דבר לא מסתדר וזו תחושה מאוד קשה שמדירה שינה מעיני..

אני עוברת טיפולי הזרעה והרופא החליט פתאום שצריך לחכות חודש בין כל מחזור טיפול, כדי למנוע הופעת ציסטות. זה קצת הפתיע אותי, וגם קצת מאכזב בגלל חוסר הסבלנות והציפייה... רציתי לדעת אם זו עמדה רווחת.

18/10/2005 | 22:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

לעתים אכן מופיעות ציסטות עקב טיפולים הכוללים זריקות להשראת ביוץ. העניין הוא שיש שני סוגי ציסטות: ציסטות פעילות, שמפרישות הורמונים ולכן אם הן נמצאות עדיף לחכות עם הטיפול הבא עד שתעלמנה, וציסטות שאינן מפרישות הורמונים ואינן מפריעות לטיפול. הרופא שלך החליט ללכת על פתרון גורף, אבל לך בהחלט יש את הזכות לקבל יחס שקצת יותר מכבד את זכות הבחירה שלך על גופך ומתייחס למצבך הספציפי בכל חודש נתון. מה שאצלי עשו בתקופת ההזרעות, וזה מה שרווח במקום בו טופלתי, היה פשוט לעשות אולטרסאונד ביום הראשון למחזור, ולראות אם בכלל יש ציסטות. אם רואים ציסטה, עושים בדיקת דם, לפיה יודעים באיזה סוג של ציסטה מדובר. אם מדובר בציסטה שאינה מפרישה הורמונים, וכמובן אם אין ציסטות כלל (לא חייבות להיות!), אין שום מניעה לעשות טיפול באותו חודש. כדאי לציין שהפתרון הגורף של הרופא אינו ראוי גם מהכיוון השני - אם יש ציסטות פעילות הן לא בהכרח תעלמנה גם אחרי חודש, כך שבכל מקרה עדיף לעשות אולטרסאונד לפני תחילת הטיפול הבא, גם אם חיכית חודש. ואחרי הקורס המקוצר במבוא לציסטות, אם נחזור לרגע לעצם השאלה על ההפסקות בין הטיפולים - אז אני דווקא ברמה העקרונית לא מתנגדת כלל להפסקות כאלו, שיכולות להועיל הן לגוף והן לנפש ולתת לשניהם צ'אנס להתאושש מהטיפולים. אבל חשוב לקבל את ההחלטה ממקום של מודעות והבנת המצב לאשורו.

22/10/2005 | 18:08 | מאת: cv

באמת הרגשתי שההחלטה היתה של הרופא בלבד ש"הנחית" אותה עלי בלי להסביר ובלי להתייעץ בכלל. האמת היא שבחודש שעבר הוא אמר שהוא רוצה שאני אעשה היסטריוסקופיה, ביקש שאתקשר אליו מיד כשאקבל, ולא אמר כלום על דחיה של חודש... איכשהו היה נראה לי שיש לזה גם קשר לחגים, כי את ההיסטריוסקופיה אי אפשר היה לעשות בחול המועד....

18/10/2005 | 19:47 | מאת: עינת.ל.

קודם כל ברכות על פתיחת הפורום, יופי של רעיון ילדת האוקיינוס! לי זה מאד חסר. שאלה כללית. כולן מכירות את 12-14 ה"הימים הנוראיים" שאחרי הזרעה/ השתלה או ביוץ ויחסים טבעיים. הייתי רוצה לשמוע מתי אתן עושות בדיקה,באיזה שלב. מצד אחד "בשביל מה להיות במתח" מצד שני "אולי להרפות" ולחכות לאיחור ניכר, או לפחות איחור "מסויים". אצלי היום הוא היום ה-30 למחזור שלי (שבו אני אמורה לקבל). ואני מתאפקת. בראש אני יודעת שזה לא ישנה את התוצאה, אבל "בבטן" אני צריכה עוד יומיים שלושה של איחור אמיתי, וזמן להתפלל בינתיים כנראה.... איך אצלכן ? ספרו חג שמח לכולן עינת

18/10/2005 | 20:09 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום עינת, תודה על הברכות! אבל לא מגיע לי קרדיט על הרעיון לפורום - הרעיון בא ממערכת דוקטורס - ואני - פנו אלי אז באתי... זו שאלה מצויינת, ותשובה טובה לה אין.... אני בזמנו פיתחתי איזה "מדרג של סיכון", שנכון לגבי ביוץ במחזור טבעי בלבד (שכן בטיפולים זריקת ה-HCG עלולה להשפיע על התוצאות). 9-10 ימים אחרי ביוץ - טפשי למדי להשתין על מקל, שכן, למרות שנשים בודדות כבר ראו שני פסים בשלב הזה, רובן המכריע לא יראו ורק ישתגעו. 11-12 ימים אחרי ביוץ - הכי נורא ולא מומלץ לעשות בדיקה, כי בשלב הזה חלק ניכר מהנשים שהרו כבר יראו שני פסים, אבל חלק עדיין לא. כלומר אם תצא לך בדיקה שלילית, כבר יתגנב צל של פסימיות מוצדקת, ועם זאת עדיין בהחלט ייתכן הריון, מה שאומר - הטיפוס על הקירות בשיאו.... 13-14 ימים אחרי הביוץ - אם חיכית עד עכשיו, לא עדיף כבר לחכות עוד יום-יומיים ולדעת בוודאות? אבל הדיעה שלי, בשורה התחתונה היא, שלא כדאי להבדק לפני הזמן. עדיף לעשות כל מאמץ להקל על ההמתנה המשגעת בעזרת אמצעי הסחה - סרט, סיבוב שופינג, שיחת טלפון ארוכה עם חברה (על נושאים אחרים, כמובן...). אז לכי לשבת בסוכה, ותחזרי אלינו עוד יומיים עם בשורות משמחות - אמן!

19/10/2005 | 15:34 | מאת: זיו

אני ממש חיכיתי בסבלנות ורבתי עם בעלי כל השבת מרוב שהייתי במתח, הוא העדיף לעזוב אותי בשקט וללכת לטייל------ ככה עדיף. לבסוף חיכיתי לבדיקת הדם הגורלית וישבתי בעבודה כמו איזו מטורפת(לא זוכרת מאותו יום כלום בעבודה), בקיצור חיכיתי עד 14:30 בצהריים עדשבישרו את הבשורה המשמחת(חמסה חמסה שום בצל, בצחוק), וכולי התרגשתי פה במשרד והתקשרתי לבעלי לאמא ולאחותי הגדולה שהיא גם בהריון טבעי בחודש שישי(כפרה עליה). בקיצור שיהיה לכולנו בהצלחה אמן וכפי שאני תמיד אומרת: "ההוא שם למעלה לא משאיר אף אחת עד שהיא לא מרגישה מה זה ליהיות אמא" לא? ברור!!!!! בהצלחה לכולן אוהבת אתכן המון זיו

19/10/2005 | 08:13 | מאת: מאחת

אין לי סבלנות בגרוש :-( ואני תמיד מתאכזבת נורא, זה שובר.

19/10/2005 | 13:01 | מאת: ניני

תמיד על ספק:( עושה לפני הזמן ואז עושה לא בשתן הראשון וככה מיום ליום אני כמעט מתאכזבת אבל לא לגמרי ובסוף כשזה שלילי אני אומרת לעצמי שסך הכל זה היה צפוי. שיטה איומה.

18/10/2005 | 19:05 | מאת: אלונה

שלום לכולן רציתי לשאול האם יש גבול למס' טיפולי ה IVF , הניתנים/ממומנים לאישה במסגרת ביטוח הבריאות שיש לה. אני במכבי, יש ביטוח זהב ואני רווקה. כל זאת כדי להחליט אם להמשיך עוד טיפול אחד או שניים עם זריקות. (עד עכשיו היו שני טיפולים). במידה ויש גבול, מהי העלות במידה וארצה להמשיך על חשבוני אם הטיפול נכשל?אשמח לתשובה מפורטת ככל האפשר תודה רבה ובהצלחה לכולנו.

18/10/2005 | 19:54 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אלונה, יש כמובן גבול לטיפולים, אבל ישנם כמה גורמים המשפיעים עליו, וכמו-כן לכל קופת חולים יש מדיניות מעבר למה שנקבע בחוק, והמדיניות משתנה מעת לעת. לכן לא אוכל, לצערי, לתת לך תשובה מפורטת לגבי מצבך הספציפי. אני מציעה לך להתקשר למוקד שירות הלקוחות של מכבי, לתת להם את כל הנתונים שלך ולקבל מהם תשובה עדכנית ומדוייקת. לא הבנתי, אבל, איך זה קשור להחלטתך הנוכחית. אם עברת רק שני טיפולי זריקות (והזרעות, אני מניחה?), ייתכן מאוד שכדאי לך להמשיך בטיפולי הזרעות לפני שאת עולה כיתה ל-IVF ולא מסיבות כלכליות דווקא - אבל הכל תלוי כמובן במצבך, גילך, תוצאות הטיפולים שעברת, המלצת הרופא שלך, וכו'. לגבי עלויות של טיפולים פרטיים, במקרה שהקופה לא תאשר לך "מספיק" טיפולים - זה משתנה בצורה די משמעותית בין רופא לרופא, אבל בכל מקרה קצת מוקדם לדבר על זה כרגע, לא? שיהיה לך בהצלחה!

הי בנות, האם מישהו יודעת מה מטרתה של תרופת ה"אוטרוגסטן 200 "? ומהן תופעות הלוואי שלה?האם אלו תופעות הריוניות כמו : גודש בחזה,חולשה,צרבות ,דקירות בבטן התחתונה? האם התרופה דוחה את קבלת המחזור? תודה, רננה

18/10/2005 | 19:43 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום רננה, אוטרגסטן מכיל פרוגסטרון - הוא ההורמון המופרש מהגופיף הצהוב (מה שהיה הזקיק לפני הביוץ) ותומך ברירית הרחם לאחר הביוץ לבל תתפרק בעת קליטת ההריון. זה מה שקורה במחזור טבעי. ב-IVF הביציות נשאבות מהזקיקים ביחד עם הנוזל, מה שפוגע בתפקודם מאוחר יותר כגופיפים צהובים, ולכן אנו מוסיפים לגוף תמיכה של פרוגסטרון - בצורה של אוטרגסטן, אנדומטרין, קרינון או גסטון. לגבי תופעות לוואי: כמו כל תרופה המכילה הורמונים, תופעות לוואי שונות הן צפויות, אך משתנות מאוד בין אשה לאשה. לי לא היו תופעות לוואי, אך לכמה מחברותי היו. לגבי דחיית המחזור: מכיוון שהפרוגסטרון, כאמור, תומך ברירית ואמור למנוע את פירוקה, הגיוני ששימוש באוטרגסטן עלול לדחות את קבלת המחזור גם במקרה בו חלילה לא נקלט הריון, ועם זאת, גם כאן - זה משתנה מאשה לאשה ומתרופה לתרופה. אצלי, למשל, אוטרגסטן לא דחה מחזור, אנדומטרין כן דחה אותו ביומיים שלושה - אבל רק גסטון דחה אותו מהסיבה הנכונה - הריון... שיהיה לך בהצלחה וחג שמח!

תודה לך. הרופא המטפל שלי נמצא בחו"ל וזהו רופא פרטי. אני בטיפולי גונל F+פרגניל+IUI .אני אובדת עצות .עשיתי בדיקה ביתית בדיוק ביום ה14 לאחר הIUI ולא נראה הריון ועדיין לא קיבלתי את המחזור. אין מי שידריך אותי האם להפסיק את האוטרוגסטן או להמשיכו. אנחנו אחרי MISSED (לפני 3 חודשים) ,בהמתנה לילד ראשון. החיים שלנו סובבים סביב זה.הדיכאון הוא לא קליני אבל יש עצבות וציפייה. אין תיסכול או מרירות אבל תחושה כזו "שגם לנו מגיע ושנהיה הורים טובים". אנחנו בני 31 . אז תודה על ההקשבה ואם יש לך עצה לגבי האוטרוגסטן אשמח לשמוע.

18/10/2005 | 17:56 | מאת: אביבית

ראשית, תודה על פתיחת פורום כל כך מיוחד, מאד מרגש עבורי לדעת שיש תמיכה בכל הנושא של הפריון , ולדעת שיש למי לפנות. אני בת 34 אני במחזור ראשון של IVF מטופלת אצל פרופ' לברן. אני בתחילת הטיפול ועדיין אנני יודעת מתי תתבצע השאיבה, מחר אני בבדיקת US לאחר לקיחת 14 ימים של דכאפפטיל מיום ה - 21 למחזור. רציתי לדעת האם השאיבה כואבת והאם זה יכול לגרום לזיהומים?. אשמח לתשובה. תודה וחג שמח!

18/10/2005 | 19:21 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל תודה על המחמאות <<מסמיקה>> שמעתי רבות על פרופ' לברן - את בידיים מצויינות ואני מקווה שהטיפול הראשון שלך יהיה גם האחרון! השאיבה אינה כואבת. היא מתבצעת תחת הרדמה כללית אך קצרה (כ-15 דקות). למען האמת אני חייבת לומר שאני אישית, ועוד הרבה בנות שדיברתי איתן, מציינות את ההרדמה כשלב האהוב עליהן ביותר בטיפול... כשתתעוררי מהשאיבה תהי כבר במחלקה, ואז ייתכן ותחושי כאבים, אבל בהחלט לא נוראיים - די דומים לכאבי מחזור. לכל אחת יש את סף הכאב שלה, כמובן, אבל במקרה הגרוע תבקשי ותקבלי משכך כאבים (אני אף פעם לא הצטרכתי). בשלב הזה גם יודיעו לך כמה ביציות נשאבו וינתנו לך המשך הוראות הטיפול (תחילת לקיחת התמיכה הפורגסטרונית). לגבי זיהום: יש רופאים שנותנים אנטיביוטיקה ל-5 ימים החל מיום או יומיים לפני השאיבה, אבל לא כולם. תאורטית פעולה חודרנית כשאיבה מסוגלת לגרום לזיהום, אני מניחה, אבל מהם הסיכונים המדוייקים אינני יודעת ועדיף שתשאלי את פרופ' זיידמן בפורום פוריות הסמוך. מאחלת לך הצלחה וחג שמח!

19/10/2005 | 00:35 | מאת: אביבית

19/10/2005 | 08:12 | מאת: מאחת

זה נורא תלוי, היו פעמים שהתעוררתי מהשאיבות בלי שום כאב, והיו פעמים שהתקפלתי.. בתלות בכמות הביציות, במיומנות השואב (כן כן, ידיים רגישות עושות הבדל) וברגישות אישית. ההרדמה עצמה כיפיצ ביותר, אבל ההתעוררות לא קלה, בהצלחה@

אני בטיפול חמישי , יום חמישי הקרוב מתוכננת לי שאיבה . באולטרסאונד האחרון ביום שני נראו 3 זקיקים שבגדלים של בין 14 - 17 ואחד נוסף קטן. יחסית לטיפולים אחרים שעברתי הפעם הכמות ממש קטנה . אני שוקלת אם אכן לעשות את השאיבה או לא . מצד אחד אין חוקים ובסך הכל מה אנחנו צריכות 1 טוב שיביא לנו את המתנה שלנו מצד שני אני מטופלת במיקרומניפולציה דבר שגם לא תורם לכמות שיופרו למרות שיודעת שתלוי בשני הגורמים (גם זרע וגם איכות הביצית). בקיצור לא יודעת מה לעשות האם ללכת על זה וזהו או שלוותר ולחכות לטיפול הבא. דעתך /כן .... בעלי אומר שמה שצריך לקרות יקרה ופשוט ללכת עם זה עד הסוף.

18/10/2005 | 12:59 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך, אני עם בעלך, לגמרי. נכון שבתחילת טיפול כולנו מקוות לטיפול "מהספר", עם 15 זקיקים, 100% הפריה ועוברים יפים של 8 תאים ללא שברים. אבל בפועל אף אחד, כולל הרופאים, לא יכול, בשום שלב של הטיפול, לנבא כיצד הוא יסתיים - לא לפי כמות הביציות, לא לפי אחוז ההפריות, ואפילו לא לפי "איכות" העוברים. אני מכירה יותר מדי בנות שהטיפול שלהם היה עקום ובלתי-מבטיח בעליל, היתה החזרה של עובר אחד "לא משהו", והיום הן חובקות ילדים משהו-משהו מהטיפול הזה. ומאידך, לי היו כמה טיפולים "לפי הספר" שהסתיימו בשלילי מוחץ. אז תשאירי את הנבואה לשוטים, לכי לשאיבה ביום חמישי, ותחזרי עוד שבועיים וחצי לספר לנו על הבטא החיובית שלך - אמן. בהצלחה!

ילדת האוקינוס, תודה לך ומקווה לחזור עם תשובה חיובית , אמן . בכל אופן אני ימשיך לעדכן מה קורה !!! חג שמח

גם אני בעד לעשות שאיבה,כל מה שאמרה ילדה,נכון. רק אני מצפה לא ל8 תאים,אלא ל12-כי היה תקדים... ותזכרי שאת "מבזבזת" אישור אחד מתוך כמה.

18/10/2005 | 00:54 | מאת: מודאגת

שלום, אני בת 23, בשנים האחרונות סובלת מאי סדירות במחזור רופאה נתנה לי הורמונים (ללא בדיקת דם קודמת!!!) שאמנם הסדירו לי את המחזור אך גרמו לי לדימום כבד והתכוצויות חזקות ובלתי נסבלות ולכן הפסקתי לפני שהיה צריך. כיום אני על גלולות על מנת להסדיר את המחזור. ברצוני לדעת אם כאשר ארצה להביא ילדים לעולם האם יהיו לי קשיים להכנס להריון? אם כן מה אפשר לעשות, כאשר ארצה להביא ילדים? אילו טיפולים?

18/10/2005 | 12:47 | מאת: ילדת האוקיינוס

מודאגת יקרה, קשה מאוד לדעת מה יקרה כשתרצי להכנס להריון, מכיוון שהדרך היחידה להוכיח פוריות היא להכנס להריון וללדת, מה שאני מבינה שאת לא מעוניינת כרגע לעשות. פריון הוא נושא שעדיין רב הנסתר בו על הגלוי, ועם זאת בימינו קיימים כבר טיפולים מתקדמים מאוד. אי-סדירות במחזור כשלעצמה עדיין לא בהכרח מעידה על אי-פריון, וגם אם כן, ניתנת לפתרון קל יחסית. אני במקומך לא הייתי מכניסה את עצמי ללחצים מיותרים כרגע, ובוודאי שלא נכנסת לנושא טיפולי הפריון, ש: א. הוא קשה ומלחיץ, ו-ב. הוא לא רלוונטי עבורך כרגע. זכרי שהתחום הזה מתפתח במהירות כזו שגם אם (חלילה) תזדקקי לטיפולים עוד שנתיים, נניח - הטיפולים כבר יהיו שונים במידת מה מאלו של היום. בקיצור, תעברי את הגשר כשתגיעי אליו. רק משהו אחד כדאי לזכור: בעוד שאי-סדירות במחזור זה נושא ש"קטן" על רופאי הפריון, יש נושא אחר בו הם עדיין עומדים, במקרים רבים, חסרי אונים - והוא גיל האשה. כמובן שלא מדובר בגילאים כשלך, אלא בעיקר על גילאי 40 ומעלה, אבל רק תזכרי את זה - קיימת בעייה מסויימת כשהתקשורת מפרסמת כל יומיים סיפורים על נשים מבוגרות שילדו (בלי לציין שמדובר בתרומת ביצית, בד"כ) - וגורמת בכך לתחושה בציבור הרחב שנשים יכולות להרות וללדת גם בגיל 60 עם כמה זריקות... אז תחשבי על זה אם עדיין תהי באותו מצב בעוד 10 שנים, אבל בינתיים תהני ממה שיש לעולם להציע לך בגיל 23 (אוף כמה שאני מתגעגעת לפעמים לגיל הזה...)

17/10/2005 | 19:04 | מאת: שירלי

שלום רציתי לדעת רק מאיזה טיפול הרית והבאת את התאומים?? "ילדת האוקיינוס" אני רוצה להרגע כבר תודה

17/10/2005 | 22:24 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום שירלי, כשאת אומרת "טיפולים" את מתכוונת לה-כל, או רק ל-IVF? אז הנה תקציר המסע שלנו (באמת בקיצור, לא כולל בדיקות, הפסקות, טיפולים אלטרנטיביים, ניתוח אפנדיציט שנתקע לו פתאום באמצע ושאר ירקות): איקקלומין - 4 מחזורים, מתוכם אחד עם הזרעה - נאדה זריקות עם הזרעות - 3 מחזורים - גורנישט IVF שאיבות והחזרות של עוברים טריים - 5, כאשר החמישי הוא המנצח. IVF החזרות עוברים מוקפאים -3, כאשר מתוכם החזרה אחת הצליחה (ודווקא מוקפאים לא משהו - 5 ו-6 תאים) - אבל ההריון לא היה תקין והסתיים בשבוע 7. תראי, אני לא ה"שיאנית", אבל תודי שעברתי לא מעט... ויש לי חברות שעברו גם הרבה יותר אבל בסופו של דבר הצליחו. אני מכירה טוב למדי את התחושה של המצאות בלב ליבו של לילה אפל בלי יכולת לדעת או אפילו להאמין שאי פעם יאיר השחר.... וגם את השאלה המציקה: אם נכשלנו X פעמים, למה שדווקא טיפול מספר X+1 יצליח? את התשובה אין לרופאים, אבל העובדה היא שיום אחד זה פשוט מצליח, ברוב המקרים. כמה טיפולים עברת? אם תספרי קצת על "מעלליך", אוכל אולי לתת לך עידוד יותר מחוייט עבורך...

17/10/2005 | 15:30 | מאת: זיו

אז שמי זהבית ואני בת 28.5 יש לי ילד בן 4.5 שיהיה בריא עד 120 אמן שהוא גם דרך IVF והוא המלך שלי. לפני חודש בערך עברתי השתלה וברוך השם בנתיים הכל מתקדם כמו שצריך. אני מאחלת לכולכן הרבה הצלחה ולא להתייאש, מותר לבכות וליהיות עצובות. ((((((( חיבוק ענק )))))))))) אוהבת את כולכן ומוכנה לעזור לכל אחת מכן. בהצלחה שבת שלום זיו

17/10/2005 | 22:12 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לך זהבית וברוכה הבאה! לא בטוחה שהבנתי מה כתבת: השתלה=החזרת עוברים, ו"הכל מתקדם כמו שצריך"=הריון? אם כן, אז שיהיה המון במזל וכמובן הריון תקין ומלא! וחג שמח גם לך (עדיין לא שבת שלום... יש עוד כמה ימים, אבל זה באמת מבלבל...)

גם אני לאחר טיפולי פריון של שנתיים ומאחלת בהצלחה לכולם. בת 41 בהריון בחודש שלישי מחפשת דומה למגורים משותפים בת"א 050-5765597

17/10/2005 | 13:06 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לילך, ברכות על הריונך, שיהיה תקין וארוך... חג שמח!

17/10/2005 | 18:01 | מאת: ניני

לברכות על ההריון, ומצדיעה על ההשקעה, שיהיה לך הריון קל ומשעמם! בהצלחה בחיפושי השותפה, אחלה רעיון חג שמח, ניני

17/10/2005 | 21:32 | מאת: ל

אני החלטתי לנסות שנה מIVF הראשון. לא אצליח-אפסיק,עד מתי?

17/10/2005 | 22:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

עד מתי? יש כאלה שנשברות אחרי IVF ראשון, ומחפשות אלטרנטיבות אחרות להורות או מחליטות לוותר עליה, ויש כאלה שעשו מעל 30 עד שהצליחו (אני לא מגזימה). ברור שאין תשובה גורפת לשאלה הזו. משהו אחד אני יכולה להגיד לך בוודאות. בכל הנוגע לטיפולי פריון, למדתי שאין משמעות רבה לדיעה שלך היום לגבי מצב שעשוי להיות לך בעתיד. למה אני מתכוונת? אתן לך דוגמה אמיתית מהחיים: מישהי (נקרא לה ח') הצהירה עם נישואיה שהיא תביא ילדים רק מאהבה, וכשחברתה הטובה עברה הזרעות היא הזדעזעה עמוקות והודיעה נחרצות שאין סיכוי שהיא תתעלל ככה בגוף שלה, ולדעתה אם לא נכנסים להריון באופן טבעי סימן שהטבע מנסה להגיד לנו משהו וצריך לוותר לו. למרבה ההפתעה, שנה אחרי נישואיה שינתה ח' את דעתה הנחרצת כאשר הטבע לא אמר לה את מה שרצתה לשמוע, והסכימה להזרעות. חברתה באותו שלב כבר עלתה ל-IVF, וכפי שאולי ניחשתן היא הזדעזעה עמוקות מ-IVF, ו-נכון... התנגדה לו בתוקף (לרבות חוות דעת לא ממש מחמיאות לגבי אלו שעוברות את זה). וכאן אקצר את הסיפור, כי הוא התארך והפך ליותר ויותר מגוחך עם השנים שעברו, ואת הרעיון בוודאי כבר הבנתן. אז למה הדבר דומה? לאדם המטפס על הר, בדרך סבוכה ומפותלת. בכל נקודה במסעו, כשהוא עוצר לרגע לנוח ולחשוב, הוא מביט סביבו ורואה נוף שונה לחלוטין ממה שראה בנקודה הקודמת בה עצר. הפרספקטיבה שלו משתנה. ועצתי? לא להתחייב לאף אחד (גם לא לעצמכן) על איפה תהיו ומה תחשבו בעוד שנה. חבל, אתן עלולות למצוא את עצמכן במצב מביך... ואסיים כמובן בברכה שאף אחת לא תגיע לעוד שנה ללא תינוק - אמן!

17/10/2005 | 07:35 | מאת: לימור

בוקר טוב לכולן ויום הולדת שמח לפורום החדש, עברתי הפלה בשבוע 9 (לעובר לא היה דופק) באמצעות כדורי ציטוטק - ללא התערבות כירוגית. הבטא התחילה לרדת אבל אני לא יודעת תוך כמה זמן היא צריכה לרדת עד שתגיע ל-0. בנתיים כבר עברו 10 ימים והבטא הנוכחית היא 74 . האם יש פרק זמן סביר ?!

17/10/2005 | 13:04 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום לימור, אני מצטערת על ההפלה שעברת, גם לי זה קרה וניסיתי להתנחם בכך שלפחות נחסכה ממני ההתערבות הכירורגית. מקווה שלא תדעי עוד אכזבות כאלו. אני לא יודעת מה נחשב "פרק זמן סביר" להתאפסות הבטא, אולי פרופ' זיידמן בפורום הפוריות יוכל לענות לך על השאלה, אבל בטא 74 זה כבר די נמוך, ככה שההרגשה שלי היא שהבטא שלך תתאפס די בקרוב. אני במקומך הייתי מחכה עוד כשבוע ובודקת שוב. בהצלחה!

17/10/2005 | 03:20 | מאת: שירלי

שלום לכולם אני שירלי בת 25, נשואה שנה וחצי, אין ילדים,הבעיה אצלנו מיעוט זרע מתחת ל1 מיליון, ברוך השם אין אצלי בעיות, עברתי 3 מחזורים כושלים של ivf ,במחזור אחרון היו לי 3 עוברים 2 מהם בעלי 7 תאים ואחד 6 תאים שהוקפאו,לפני 10 ימים היכנתי את הרירית התפתחה יפה דרך איסטרופם,לפני כמה ימים קיבלתי אינדומיטרין, התקשרתי בבוקר כדי לדעת אם העוברים שרדו את ההפשרה ובסוף....................................................העוברים מתו......לא שרדו.........אין מה להחזיר.....הכל לשווא....היו לי כל כך הרבה אשליות שזה הולך להצליח אפילו דמעה לא ירדה ,מעוצמת הכאב..... כואבת וסובלת.... האם יתכן שזה קורה??? האם עוברים יכולים לא לשרוד ההפשרה??? למה למה למה למה למהההההההההההההההההה!!!!

17/10/2005 | 07:46 | מאת: לימור

בוקר טוב זיו, אומרים שמחזור "טרי" בעל סיכויים טובים יותר, אבל לא מדובר באחוזים גבוהים בהרבה. חוץ מזה שלדעתי הסיכון היחידי הוא בהפשרה עצמה. אצלי במחזור "טרי" לא היה הריון ובמחזור הפשרה בו הוחזרו 2 עוברים היתה הצלחה שהסתיימה לצערי אחרי 9 שבועות (לא היה דופק). כמה עוברים מוקפאים יש לך ? בכל מקרה אני מאחלת לך בהצלחה ושנה טובה ופוריה (תרתי משמע)

17/10/2005 | 12:33 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל, קבלי ((((חיבוק))) חזק. כן, זה כואב, זה מאכזב, זה מייאש... אבל זה קורה. חברה שלי היתה כבר במצב בו היא היתה בחלוק על מיטת ביה"ח כשהתברר שאך אחד מהעוברים המוקפאים שלה לא שרד. יכולות להיות כמה סיבות לכך שעובר מוקפא לא ישרוד הפשרה, אבל בינינו מה זה משנה עכשיו? חשוב שתדעי שזה אכן קורה לפעמים. קחי את הזמן שלך להתאבל ולבכות, ואז תקומי ותמשיכי הלאה לטיפול הבא, בתקווה שלא תדעי יותר אכזבות.

17/10/2005 | 18:49 | מאת: שירלי

תודה רק עכשיו ירדה לי דמעה.....אני מודה לכולם

16/10/2005 | 23:47 | מאת: ניני

ומאד לא מתאים לי, אני תמיד יודעת טוב מכולם ודי נעולה על ההחלטות שלי, ודי מנסה לשלוט בכל גורמי היקום......... אבל- שכנעת אותי. אני פשוט אלך על קטע טבעי אם אצטרך. אעשה את הבדיקות הקבועות במקביל. וארפה קצת משליטה. אני המומה שנרגעתי. אני הולכת לבדוק שניה שזאת אני. בדקתי. אוקיי זה דומה לי. אני מאמצת את המשפט האלמותי שלך על "כל עוד לא הוכח..." אהבתי ביותר! תודה ילדת אוקיינוס, ספרי קצת עליך?

16/10/2005 | 23:48 | מאת: ניני

התכוונתי לשרשר את זה להודעת ההתייעצות שלי בתגובה אליך, אז שוב תודה:)

16/10/2005 | 23:56 | מאת: ילדת האוקיינוס

יום אחד אלמד לשרשר מחדש הודעות שלא שורשרו בטעות (מקווה שזה יקרה לפני שדוקטורס יצטערו על זה שנתנו לטכנופובית כמוני לנהל פורום). סיפור תלאותי המפרך מסופר (בקיצור המתבקש כמובן) בדף הפתיחה של הפורום, אבל בהקשר שלך אני יכולה לציין שגם אני חשבתי פעם שהיקום מתנהל מאצלי בסלון, עד ש"העניין הזה" של הפוריות התקיל אותי חזיתית וכואבת ועשה לי ריסט שלם בראש. בקצרה, אפשר לומר שלמדתי משנות הייסורים הללו שני דברים: א. לא הכל בשליטתי ב. לא רק שזה לא נורא, יש בזה אפילו הקלה מסויימת, כשלומדים להשלים עם זה. לילה טוב!

16/10/2005 | 23:34 | מאת: אלונה

לנשות הפורום אנא המלצתכן החמה על רופא/ת פיריון טוב/ה באזור המרכז... אני מאד מאד כועסת על הרופא שלי.... אני לא מרגישה שאכפת לו...קשה לו להיות סובלני, להסביר פנים ולהסביר את המצב.. גם כשהייתי צריכה לעבור גרידא (אין דופק) אחרי שהריתי (היריון ראשון ואני מעל 40) לאחר יותר משנת טיפולים, הוא לא הסביר/עודד, אלא מיהר לנפנף אותי... אני מוכנה להרחיק ולו גם לזכות ביחס הולם, כי גם זה חשוב מעבר לתחום המקצועי שגם לגביו יש לי ספקות. בתודה מראש חג שמח ובהצלחה לכולן.

16/10/2005 | 23:50 | מאת: ניני

משיח, בר חווה, זיידמן מאיפה את במרכז? אולי יש עוד קרובים אליך, אני מדברת כמובן על פרטיים.

18/10/2005 | 01:14 | מאת: ליאור

פרופסור אריה הרמן מאסף הרופא!!!!! רופא בחסד עליון, בן אדם מדהים.... וגם מתחשב במצב הכלכלי..... וגם אם צריך יגיע אל הקליניקה, גם בשעות לא שגרתיות.... בהצלחה

17/10/2005 | 12:57 | מאת: ילדת האוקיינוס

שלום אלונה, ראשית כל, אני מצטערת על הגרידה שעברת - כל כך קשה להרות סופסוף אחרי הרבה נסיונות רק כדי לגלות שההריון לא תקין. גם לי זה קרה. מגיע לך לזכות ביחס הולם בלי שום ספק, ובגילך כדאי גם לפנות לרופא שיגלה יחס רציני ומתמשך, כי בגיל הזה האתגר הרפואי לפעמים גדול יותר ודורש נסיון רב, התמדה ויצירתיות - אין לך זמן לבזבז. השמות שהוזכרו בהודעה שקיבלת אכן שמות של רופאים ידועים ומצויינים. מהם אני מכירה אישית רק את פרופ' זיידמן, ואין לי מספיק מילים טובות להגיד עליו - על המקצועיות, היחס האנושי הנפלא, הזמינות והאכפתיות שלו. אבל יש עוד רופאים שהם גם "נחשבים" מאוד מבחינה מקצועית וגם ניחנו ביחסי אנוש מעולים. מה שאני רוצה להגיד לך (וגם לאחרים שאולי קוראים) זה שכיום יש בארץ רופאי פריון מעולים בשפע, ולכן אין כבר סיבה או צורך להתפשר על יחס אנושי כדי לקבל מקצוענות, או להיפך... אפשר להינות מכל העולמות (בתקווה שלא "תהני" לזמן רב מדי, כמובן ;-)). עוד שמות שעולים לי בראש כרגע הם פרופ' שולמן שמקבל בת"א וד"ר ברקוביץ' שמקבל בגבעת שמואל, נדמה לי. כדאי לך לפנות לפורום פוריות ב"תפוז", שם ערכו משתתפי הפורום רשימה ענקית של רופאי פריון (כמו גם מכונים ויחידות IVF בבתי החולים) לפי סדר אלפביתי, וליד כל רופא תמצאי את דעתם של משתתפי הפורום עליו. זה מאגר מידע מצויין ומומלץ. אולי בהמשך גם אנחנו נקים מאגר כזה משלנו... בהצלחה וחג שמח!

17/10/2005 | 13:11 | מאת: אלונה

לילדת האוקיינוס תודה רבה התוכלי לשלוח אלי קישור לפורום של תפוז? ניסיתי להיכנס והלכתי לאיבוד .. תודה ולחג שמח

16/10/2005 | 21:59 | מאת: ליאת

שלום, נישאתי לפני מספר חודשים וכמובן שבעלי ואני כמהים לילד, אך איננו מצליחים להכנס להריון מהסיבה שאנו שומרים טהרת המשפחה ואילו הביוץ שלי חל לפני שאני טובלת, ואינני מעלה כל אפשרות של קיום יחסים לפני הזמן או חס ושלום שלא לטבול. כל רופאי הנשים שפניתי אליהם אמרו כי אני צריכה להמתין שנה, ואני חושבת שישנו כאן פספוס בזמן כיוון שהבעיה שלי הלא ידועה אז מדוע לא לטפל בה, פניתי לרופא שהוא גם כן דתי מאוד שנתן לי כדורי אסטרופם האמורים לשינוי הורמונלי, ואני שואלת האם יש תקווה.

16/10/2005 | 23:15 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל, בוודאי שיש תקווה! אבל לפעמים צריך לעזור לה קצת... ואת באינטואיציות הבריאות שלך הבנת נכון, שכשיש חשד לבעיה ספציפית אין שום סיבה לחכות סתם שנה כי ככה כתוב ב"פרוטוקול" של הרופאים. בהקשר הדתי, ישנו מכון פוע"ה המתמחה במציאת פתרונות לבעיות פוריות על-פי ההלכה - ומן הסתם הבעייה שלך היא אחת מהבעיות הנפוצות ביותר שיש, אני מניחה, כך שייתכן שיוכלו לתת לך שם תשובה לבעייה כך שתוכלי להמשיך לקיים מצוות כהלכתן ואולי אפילו להרות ללא התערבות תרופתית, שזה תמיד עדיף. אין לי מספרי טלפון של מכון פוע"ה, אבל אם תרצי אוכל להשיג לך. ומעבר לכך - ההמלצה שלי למי שלמתחילה לקחת תרופות היא לא להסתפק ברופא נשים רגיל, אלא לפנות למומחה לפריון. בהצלחה!

16/10/2005 | 21:57 | מאת: ניני

אז ככה. קיבלתי חודש אחד טיפול איקקלומין 3 ביום, היה זקיק 21 ביום ה-10 למחזור, עשינו באותו יום השבחה והזרעה וגם "מעשים טובים" ביומיים הבאים. ואז שלשום הרופא שלי (הפרטי) נסע לחו"ל לשבועיים. זה כנראה קטע כזה של הרופאי נשים. הוא נתן לי הפנייה לפני שנסע למרפאת פוריות,עם המלצה להתחיל טיפול בגונל-אף לכיוון IVF במאוחדת לא התרשמו ממכתב ההפנייה, ומתעקשים שהוא ימלא טופס מפורט שלהם וחתום עליו. הגיוני, אלא שזה יחכה שבועיים לשובו ועוד שבועים שלושה לאישור במנהלה הראשית. וכל זה כשיש סיכוי ששוב לא הצלחנו.. ואז עוד כמה ימים אני אמורה לקבל, ובעצם לפספס חודש לגמרי. אני לא יודעת מה לעשות. להמשיך איקקלומין על דעת עצמי? להחליט על מעקב זקיקים בעצמי? וחשבתי אפילו לגשת למומחה אחר. כי אין לי תשובות.הרופא של הקופה שלי ממש ממש לא מגלה עניין ויש לו את כל הזמן שבעולם. וכל כך חבל לי על החודש הזה... מה עושים? ומי יקבל אותי בהתראה כזו קצרה? HELP! חוץ מזה וללא קשר לזה יש לי הרגשה טובה לגבי החודש, אז תחזיקו לי אצבעות אה? שלכן ניני

16/10/2005 | 23:03 | מאת: ילדת האוקיינוס

קודם כל, נפתח בזה שהחודש את בהריון עד שלא הוכח אחרת... ולכן אאחל לך שכל מה שאכתוב בהמשך לא יהיה רלוונטי. במידה וחלילה החודש לא יילך, בשום אופן אל תמשיכי לקחת איקקלומין על דעת עצמך (אגב, איך את יכולה? הרי את צריכה מרשם, אבל בכל מקרה אל תקחי), וזאת מכמה סיבות: 1. איקקלומין פוגע ברירית הרחם, וללא מעקב אולטרסאונד את עלולה להגיע למצב בו הרירית שלך תהפוך לדקה מדי בשביל הקלטות של הריון. 2. איקקלומין גם מייבש את ריר צוואר הרחם, שדרכו שוחים הזרעונים דרך צוואר הרחם לעבר יעדם - כשעושים הזרעה אין לזה משמעות כמובן, אבל במחזור טבעי זה עלול להפוך את האיקקלומין לאמצעי מניעה... אני אנצל את ההזדמנות הזאת גם לפנות אליך ולכל שאר בנות הפורום בהמלצה חמה מאוד להמנע מלנסות להיות הרופאות של עצמן (ומי כמוני יודעת עד כמה זה מפתה לפעמים, בעיקר כשהרופא מוצא לו זמן לסוע לחו"ל...). לגבי הרופא שלך שבחו"ל - אם את מרוצה ממנו, לא הייתי מחליפה רופא רק כדי לא להפסיד חודש, עם כל הכאב. קודם כל, כפי שאמרת, לא בטוח שתצליחי להשיג תור אצל רופא טוב בהתרעה קצרה, אבל אפילו אם כן - גם הרופא הטוב הבא עלול לסוע לחו"ל מתישהו (וגם את זה אמרת, ובצדק). וחוצמזה, כל האצבעות מוחזקות לחודש הזה!

16/10/2005 | 21:44 | מאת: ניני

היי ילדת האוקיינוס והיי כולם, איזה כיף! נעים מאד אני ניני, בת 39, שני הריונות ספונטנים (מוצלחים מאד:) בעבר, חצי שנה נסיונות שלא עובדים שבעקבותם התברר שיש לי FSH גבוה ואני נורא רוצה עוד ילד. כמובן. כמו כולן. וזהו, כיף לי שיש מקום לדבר ולשאול ושיהיה בהצלחה ובכיף וגם שנה טובה! ניני

16/10/2005 | 22:41 | מאת: ילדת האוקיינוס

נעים להכיר. האם ה-FSH שלך היה גבוה בבדיקה אחת או בכמה בדיקות? ה-FSH עשוי להשתנות מחודש לחודש ולכן כדאי לבדוק כמה פעמים. אני מאחלת לך הצלחה כמובן, שנה טובה וברוכה הבאה!

16/10/2005 | 23:43 | מאת: ניני

אף כי מגמת ירידה. העניין הוא שאין לי זמן לחכות חודשים לראות אם מתאזן... אז הרופא שלי מניח מראש שזה גבוה ומתחילים טיפולים אגרסיביים... תודה תודה גם לך:)

וכמה גבוה?אני עושה כל חודשיים שלושה,במקביל לטיפולים. יש רופאים שלא פוחדים מFSH. ולי עוד אומרים-יש לך ילד,מה את צריכה לסכן את הבריאות עם הורמונים...