פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14647 הודעות
9574 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

08/04/2015 | 06:14 | מאת: טליה

האם יש פה מישהי שעשתה טיפולים לילד שלישי ויכולה לשתף.

הקטנה כבר בת 9 חודשים והתחלנו לגלגל את הרעיון. אני עוד לא שם...הוא כבר כן :) מה הסיבה שאת מתעניינת? מאיזה בחינה? נפשית / כלכלית / בריאותית?

06/04/2015 | 10:58 | מאת: סווטה

באהבה גדולה מוסרת ספרים נעבור את זה יחד של גליה ודר גולדמן כמה רחוק את מוכנה ללכת של מאירה ברנע-גולדברג איסוף מקריית אונו, מייל svetacm@gmail.com

05/04/2015 | 17:19 | מאת: ירדן

שלום לכן/ם אני רוצה לשתף אתכן בתחושה מאד קשה שחוויתי היום.. חברה מגיל נעורים, היום התקשרה לבשר לי על הריונה, חברה שהחשיבה אותי לאחת החברות הטובות שלה, אשת הסוד שלה.... היא יודעת שאני ובעלי בטיפולי פוריות כבר זמן מה.. מאד איכזב אותי שהיא בחרה להודיע לי את זה כשהיא בחודש רביעי.. הרגשתי שהיא פחדה מאיתנו שנשים לה עין הרע בגלל המצב שלנו.. הנחמה היחידה שהיתה לי זה שבדיקות הבטא שלי בישרו לי שאני בהריון, אבל בכל זאת הרגשתי מאד פגועה. אני מבינה שזו זכותה להחליט למי לספר ומתי, אבל עקב הנסיבות קשה לי מאד לחשוב בהגיון. מעולם לא איחלתי לעוד מישהו לחוות קשיי פריון בגלל שאני ובעלי חווים קושי כזה.. (ולדעתי עשיתי טעות שסיפרתי לה שגם אני בהריון מבלי שבכלל הגעתי לשלב האולטרא סאונד) סליחה שיצא לי ארוך, ואולי זה קצת נראה פחות קשור לפורום, אבל האם גם למישהי מכן קרה דבר דומה? אשמח לקבל את החיזוק מכאן. שיהיה לכן/ם חג שמח ובשורות טובות אמן!!

06/04/2015 | 02:08 | מאת: אחת שמבינה

תעזבי אותה בצד ותתמקדי בהיריון שלך. מה אכפת לך מתי סיפרה זה לא יתרום לך כלום.

06/04/2015 | 08:43 | מאת: ירדן

חיבוק ענק

06/04/2015 | 11:04 | מאת: מטופל"שית

היתה לי חברה (אומנם לא מילדות אבל חברה טובה) שידעה שאנחנו מנסים, שידעה שהתחלנו טיפולים ... ופתאום אחרי כמה חודשים בעלי אומר לי (הם עבדו יחד) "את יודעת שהיא בהריון" - הייתי בשוק! שבוע אכלתי את עצמי... אחרי שבוע התקשרתי אליה והיא ענתה לי "התקשרת לספר לי שאת בהריון?" אז עניתי לה "לא התקשרתי לשמוע שאת בהריון!" ... כעסתי מאד!!! בעיקר בגלל שאני שיתפתי בטיפולים והיא אפילו לא שיתפה אותי שהם מנסים. שהיא שאלה אותי כל הזמן שאלות על הריון אבל היא לא מאמינה שצריך לספר... אמרתי לה בדיוק מה הרגשתי, היא התנצלה ... לקח קצת זמן להחזיר את החברות למקום שהיא היתה. ביננו - אני לא מאמינה בעין רעה. אני חושבת שבכל המקום הזה של טיפולים לא כולם יודעים איך להתנהג ולהגיב, מה נכון ומה לא. כמה שזה מצחיק להגיד זה קשה גם לסביבה שלנו ... אבל עזבי את זה - בואי נתרכז בשמחה האדירה שיש לך כרגע! בשעה טובה! ובע"ה הריון קל ומשעמם! מחכים לעדכונים :)

06/04/2015 | 16:10 | מאת: קרן

קודם כל, שיהיה בשעה טובה! מחזיקה לך אצבעות להיריון קל ותקין! ולשאלתך: הפגיעה שלך מובנת כי כולנו מאוד רגישות בכל נושאי הפריון, הריונות ולידה בזמן הטיפולים. אבל קחי בחשבון שמאוד ייתכן שהכוונות שאת מייחסת לחברתך בכלל לא היו שם. ראשית, ייתכן שהיא חששה לפגוע בך בחדשות הטובות שלה כי נשים בלי בעיות פוריות הרבה פעמים חוששות שלא נדע להתמודד עם החדשות הטובות שלהן. שנית, יש הרבה נשים שלא מספרות לאף אחת (לפעמים גם לא להורים) עד לסוף השליש הראשון, אז מאוד ייתכן שזה בכלל לא קשור ל"מצב" שלך. וודאי שאין סיבה להניח שהיא חששה שתעשי לה עין הרע. אולי זה סתם חרדות שלה? רצון בפרטיות?

07/04/2015 | 01:54 | מאת: אחת שמבינה

שולחת לך חיבוקים גדולים בחזרה ((((((((())))))))

07/04/2015 | 10:06 | מאת: ירדן

תודה ששיתפת את המקרה.. אהבתי שהיית כנה איתה והבעת את אכזבתך. אני החבאתי את הרגשות שלי, מה שמתסכל יותר. אני גם סיפרתי לה על הטיפולים, במיוחד בטיפול הקודם..היא שאלה שאלות רבות ועניתי ללא היסוס.. קשה לי להתמקד בבשורת ההריון שלי, כי אני לא מעכלת את זה:) וגם אני בחרדות עד האולטרסאונד, בעזרת השם. תודה על האיחולים, על התמיכה והאכפתיות. אני שולחת לך חיבוק ענק ותודה ענקית! חג שמח!!!

07/04/2015 | 10:12 | מאת: ירדן

תודה על ההזדהות והתמיכה. לאחר שהעכס קצת חלף, אכן חשבתי לעצמי שהיא חששה באופן כללי ולא בהכרח ממני. פשוט בטלפון היא התחילה להצדיק את עצמה בלי שבכלל ביקשתי.. אני עיינתי ברשת, והיה כתוב לאיזה מעגלים חברתיים לספר קודם :-/ אני לא רוצה להשמע חלילה קטנונית,זה פשוט מעליב, אבל אני משתדלת לשים את זה מאחורי:-) ולהתקדם הלאה, ולא להתעכב על אנשים אחרים:) המון תודה על התמיכה! אתן מחממות את ליבי ממש.

08/04/2015 | 12:23 | מאת: קרן

חג שמח!

22/04/2015 | 20:00 | מאת: בטי

קרה לי אותו מקרה עם חברה שהתקשרה ונתנה לי להרגיש שהיא בעיונות עלי כי היא נקלטה ואני לא כמובן שלא אמרתי לה מילה אבל בכיתי המון בלילה כאבה לי מאוד העובדה שהיא ככה התייחסה הדבר היחיד שאת מרוויחה בטיפולי פוריות הוא שאת נהיית יותר רגישה לזולת זה רווח נקי

24/04/2015 | 08:35 | מאת: שירן

אני עבדתי עם משהי שעברה במשך הרבה שנים טיפולים היא לא ידעה שגם אני ולי זה היה הריון שני בהפרש של שנה מהלידה אני גם לא מצאתי את המילים ואת העוז להגיד לה שאני בהריון שני כשהיא מנסה ככ הרבה שנים פחדתי להכאיב לה, את לא צריכה לכעוס על החברה למרות שכל הרגשות של קנאה כעס עלבון ומה שלא יהיה לגיטימיים וכולן במצב הזה חוות ....( גם אני רוצה להתייעץ ובגלל זה אני פה אוסיף שאלה חדשה) אבל מתחת לכל העניין תסתכלי מהזוית שלה היא לא ידעה איך לספר לך או כאב לה לספר לך דווקא בגלל שהיא אוהבת אותך ולא רוצה להכאיב לך תקראי את הפנייה שלי

05/04/2015 | 11:35 | מאת: מטופל"שית

היי בנות, קודם כל - חג פסח שמח וכשר לכן ולבני משפחתכן :) אני יודעת שתקופה החגים היא מעט רגישה עבורינו...כולם סביב שולחן גדול, לעיתים מביטים בנו בחצי מבט מרחם כשכל הילדים מסביב עושים מהומה. אני זוכרת גם את התחושה - האישית שלי - כמה כבר רציתי להיות כבר עם ילד קטן שישיר את השירים של החג :( אני שולחת לכן חיבוק חזק! ומאחלת לנו ששנה הבאה סביב השולחן יתרוץ לו זעטוט קטן משלנו.

05/04/2015 | 17:24 | מאת: ירדן

19/03/2015 | 11:03 | מאת: LOLI27

היי לכל הבנות :) אני בת 27 (8 עוד מעט אבל מי סופר) ובעלי ואני מנסים כבר יותר משנה.. לאחר כל הבדיקות נמצא כי אנחנו "סובלים מאי פריון בלתי מוסבר"... עכשיו אני שבוע אחרי הזרעה 2 (כפולה) עם גונאל ואוביטרל מאז יש לי כאבי בטן תחתונה ממש חזקים (בימים האחרונים קצת התעמעמו אבל עדיין שם) למישהי קרה? מכירה? תודה ובשורות טובות לכולן!

24/03/2015 | 16:04 | מאת: מטופל"שית

מכירה את ההרגשה - גם אנחנו מה'לא מוסברים' ... מכירה את תחושת התסכול. לפעמים הייתי אומרת לעצמי - הלוואי שיגלו כבר שיש בעיה כדי שלפחות נוכל לטפל בה :) אני כן יכולה לחזק ולומר - שיש לי 2 ילדים מקסימים מטיפולים - כך שבסוף זה הצליח! לגבי התחושות בבטן - לצערי אין לסימפטומים שום דבר טוב או רע לבשר. בדרכ הסימפטומים של הריון ומחזור זהים :) אני מציע ה לא להיכנס לספקולציות-עד כמה שניתן. לטוב ולרע ושפוט לחכות בסבלנות - ואני יודעת שזה ממש קשה! אם את מרגישה משהו ממש חריג אז ממליצה לך לפנות למוקד. הכאבים שתיארת הרבה פעמים נובעים מגירוי השחלות. תשתי הרבה מים. מחכים לעדכונים. מחזיקה לך אצבעות!

15/03/2015 | 10:06 | מאת: מטופל"שית

מה שלומכן? ספרו קצת ...

20/03/2015 | 22:36 | מאת: מיכל

ההמתנה לבדיקות הדם קשה. שיניתי תמיכה ולראשונה יש עיכוב במחזור. מצד שני 2 בדיקות ביתיות הראו תשובה שלילית. נאחזת בכל סימן אפשרי ומצד שני יודעת שלסימנים אין ככ חשיבות. תוהה איך אפשר להמשיך ככה...ההורמונים משבשים את האיזון שלי עם כל המתח אני מרגישה לא אני...

24/03/2015 | 12:38 | מאת: מטופל"שית

חייבת להגיד לך שהבדיקת שתן שלי יצאה שלילית והיום יש לי תינוקת מקסימה בת 8 חודשים. מחכה לעדכונים. מחזיקה אצבעות :)

14/03/2015 | 07:15 | מאת: אור

הי לאחר נסינות כושלים של הזרעות עומדת לפני הפרייה מלאכותית וחוששת.... עד כמה לא יהיו תופעות לוואי

14/03/2015 | 19:59 | מאת: מטופל"שית

החששות שלך ברורים וטבעיים. אני מחזיקה לך אצבעות שהשהות במחלקת ההפריות המלאכותיות - IVF יהיה קצר וכי תיקלטי מהר להריון תקין ומלא :) על איזה תופעות לוואי את מדברת? באופן כללי כל גוף מגיב אחרת לגירוי ההורמונאלי... האם בהזרעות קיבלת סוג מסויים של גירוי? זריקות / כדורים? לי באופן אישי לא היו תופעות לוואי... קצת השמנתי אבל לא בטוחה שניתן להאשים את הכל על הזריקות :) חלק היה מהמצב רוח והאכילה בעקבות :) נשמח לעמוד לרשותך ולשמוע עוד פרטים. מחזיקה אצבעות לתשובות משמחות :)

15/03/2015 | 14:55 | מאת: אור

תופעות של גירוי יתר שחלתי..יש לי ציסטה באחת השחלות וחוששת.. כמו כן מההרדמה והשאיבה גם לא ברור לי כל התהליך..שכן עוד לא שאלתי צריכה קודם בדיקות. ידוע לי שהפורטוקול קצר.. ולא בהזרעות לא היו תרופות

10/03/2015 | 03:30 | מאת: אנונימי

אני בן 20 ואין לי זרע בכלל, ממש לא יוצא כלום, מה לעשות?

14/03/2015 | 19:57 | מאת: מטופל"שית

אתה נמצא בפורום הלא נכון :) בכל מקרה ממליצה לך ללכת לרופא לבדיקות על מנת שייתן לך לבצע ספירת זרע ויוכל לבדוק מה הבעיה אם בכלל :) בשורות טובות

04/03/2015 | 15:15 | מאת: מירה

היי לכולן כתבתי כאן מספר פעמים, עברתי סבב הפריה שני ונכנסתי להריון בשעה טובה !!! אבללללל אני נורא מודאגת מכיוון שאני 20 ימים אחרי החזרת עוברים ביום ה12 בטא 78 ביום ה 14 בטא 136 ביום ה 17 בטא 322 היום ביום ה 20 בטא 409 האם הבדיקה האחרונה מעידה על בעיה בהתפתחות לדעתכן? תחילת שבוע הבא אני צריכה לעשות אולטרסאונד ראשון, אני מאוד מודאגת מהתוצאה האחרונה שלא הייתה בה הכפלה.... את השאיבה עברתי ב 9/2 ואת ההחזרה ב 12/2 לפי השבועות אני שבוע חמש 2 ובאתרים השונים הבטא תקינה לשבוע הזה גבל בגלל שלא הייתה הכפלה אני מאוד מפחדת לאבד אץ ההריון הזה... אני גם לוקחת תמיכה של קרינון אשמח לעזרתכן

05/03/2015 | 09:03 | מאת: מטופל"שית

אכן על פניו זה נראה כאילו הבטא נעצרה ולא מכפילה את עצמה. האם עדכנת את הרופא שלך? מה הוא אומר? אני לא ככ מבינה בזה מבחינה מקצועית ולא רוצה לתת לך תשובה שגויה. אני מחזיקה לך אצבעות שההריון תקין ובע"ה בעוד 9 חודשים נתבשר בבשורות טובות. מחכה לעדכון. חג פורים שמח

היי, אני לקראת טיפולי פוריות. מחפשת המלצות/אזהרות לרופאים מומחים ל-IVF שמבינים את המורכבות של אנדומטריוזיס והורמונים בכלל ומעל גיל 40. תודה רבה!

05/03/2015 | 09:06 | מאת: מטופל"שית

היי ענת, הנטייה שלנו בפורום היא לא להמליץ לטוב ולרע על רופא מתוך האמונה שבתהליך הזה חשוב מאד התחושה האינדיבידואלית. אני יכולה להגיד לך שאני טופלתי אצל רופא שלא בטוח שמישהי אחרת היתה נהינת ממנו כמוני כי בתוך התהליך כל אחת מאיתנו מחפשת משהו אחר. חשוב מאד לבדוק את הכימיה שלך עם הרופא ושהוא יודע להכיל את מה שאת צריכה פיזית ונפשית. מאחלת לך המון בהצלחה!

03/03/2015 | 04:05 | מאת: שרית

היי אני אמא לילדה בת חמש מנסה להכנס להריון נקלטתי לאחר תקופה של שנה וחצי והייתה הפלה בפרופיל הורמונלי נמצא כי Fsh 17.5 כאשר שלושה חודשים לפני היה 10 איך זה יכול להיות ? האם זה בעקבות ההפלה מיואשת

03/03/2015 | 15:32 | מאת: קרן

זה אכן מבאס, אבל ממש לא אומר שלא תיכנסי שוב להיריון. FSH הוא מדד די לא מדויק לבדיקת רזרבה שחלתית. אז קודם כל כמה שאלות: כמה זמן אחרי ההפלה ביצעת את הבדיקה? האם הקפדת לבצע אותה בתחילת המחזור (יום 2-3, ועדיף 2 לדעתי)? האם ידועה אצלך בעיה כלשהי למעט ה-FSH? רוצה לספר קצת על מה שעברת עד עכשיו? לדעתי הלא מקצועית, בהרבה מקרים הגיל הוא מנבא מדויק יותר לגבי סיכויי הפריון מתוצאת ה-FSH. כלומר, בהכללה גסה, אשה בת 45 עם FSH של 12 (ויש כאלה) תתקשה להרות הרבה יותר מאשה בת 38 עם FSH של 15. ממה שאני ראיתי וחוויתי. שיהיה המון בהצלחה

שלום לכולן. רוצה להתייעץ, לקבל חיזוק. אני לאחר החזרת עוברים ומיותר לציין את המתח הנלווה עד לקבלת התוצאה. היו לי גירודים במהלך השבוע שייחסתי אותם לאנדומטרין. אתמול בבדיקה אצל הרופא הסתבר שכל זה נבע ממתח... בדקו לי לחץ דם והיה גבוה 148/87 . הרופא אמר שאני חייבת להירגע כיוון שזה עלול לפגוע בעוברים. אולי יש למישהי רעיון איך אפשר לעבר את הימים הנוראים האלה עם פחות מתח ? אני ממש משתגעת מרוב מתח ויש לי עליות וירידות חדות במצב הרוח, החל מכעס עז עד למצבי בכי בלתי נשלטים. האם זה מההורמונים ? מישהי יכולה לספר שלמרות המתח הצליחה לבסוף ? כי ברור שבלי מתח לחלוטין אי אפשר.......

03/03/2015 | 15:38 | מאת: מטופל"שית

היי יקירה, אין לי פתרון קסם! תמיד כעסתי על אלה שאמרו לי 'את צריכה להרגע' ו-'יש לזה חלק נפשי מאד גדול בהצלחה' ...וזה נכון אבל ביננו - איך אפשר להירגע? כשאת במלחמה של החיים שלך?! אז עם הזמן פשוט סיגלתי לעצמי את ה'קבלה' של הדברים וההבנה שזה בסדר שאני מרגישה ככה. זה בסדר שיש לי מצבי רוח...זה בסדר שאני בוכה...זה בסדר שבא לי להיכנס למיטה... ואז מסתבר שיש כוחות שעוזרים לך עם עצם הקבלה של התהליך. ההמלצה הכי טובה שלי היא-להיות ליד אלה שהכי נח לך איתם ויכולים לקבל את כל הקריזות הטובות והפחות טובוץ. ולעשות בעיקר דברים שמשמחים אותך ואת אוהבת :) יהיה בסדר יקירה! זו מלחמה ואנחנו כאן כדי לעזור לך לנצח! מחכה לעדכונים

03/03/2015 | 20:09 | מאת: עדי

מטופל"שית יקרה המון המון תודה. זאת אחת התקופות הקשות בחיים לכל מי שעוברת טיפולי פוריות, ואולי הנכון הוא פשוט לזרום עם התחושות הקשות ולא להתנגד להם. כיוון שבהתנגדות ובנסיון הנואש להרגיש טוב יותר אנחנו משקיעות כל כך הרבה אנרגיה והמתח מזין את עצמו מחדש... נותרו לי יומיים נוספים של ציפייה בתקווה לבשורות משמחות. אעדכן כמובן ואם תהיה הצלחה זה יתן לי כוח לעזור לאחרות שנמצאות במצב המאוד רגיש הזה. שוב תודה מעומק הלב, מאוד מעריכה את ההיענות שלך והנכונות לעזור ולעודד. יישר כוח !!

שלום לכולן, יש לי שאלה : עברתי הפריית מבחנה, לפני ההחזרה התחלתי לקבל אנדומטרין כדי להכין את הרחם.... בנוסף כמובן לאסטרופם. כבר בערב הראשון החלו לי גירודים בכל הגוף. השאלה שלי היא האם ייתכן שזאת תגובה להורמון, אולי הריאקציה שבין שני ההורמונים גרמה לתופעה ? או שסתם ממתח. אדע תוצאה רק ביום חמישי הקרוב וברור לכן שהמתח בשיאו. כבר לא מתפקדת מרוב מתח. אשמח לתשובתכן. תודה ובהצלחה לכולן.

26/02/2015 | 14:47 | מאת: מטופל"שית

זה משהו שמחייב התייחסות של רופא לבדוק שאת לא אלרגית למשהו. זה יכול להיות גם ממתח וגם מההורמונים. מחזיקים אצבעות!!!

26/02/2015 | 18:11 | מאת: עדי

תודה על תגובה מהירה. מנסה להשיג את הרופא שלי ועדיין לא מצליחה. מקווה שיסתדר לי.

25/02/2015 | 20:15 | מאת: מיה

ערב טוב, האם אחרי הזרקת הדקפפטיל ניתן להשתמש במזרק לערבוב והזרקת הפרגובריס? המזרק של הדקה הרבה יותר ידידותי מאלה של קופח/סופרפארם. אודה לתגובה מיה

26/02/2015 | 14:50 | מאת: מטופל"שית

אני לא יודעת מבחינה רפואית / מחקרית / סטרילית. האינסטינקט אומר לי שמשהו שהיה בתוך העור ויצא חזרה למגע עם אויר...נראה לי ערבוב גדול מידי וסיכוי גדול לזיהום. יחד עם זאת יכול להיות שבגלל שזה אותו בן אדם וסביבה סטרילית יחסית אולי כן... ממליצה לשאול אחות :)

01/03/2015 | 12:45 | מאת: קרן

לגבי המחטים שאת משתמשת בהם. אפשר לקנות בבתי המרקחת מחטים מכל מיני סוגים וגדלים, ואני לא חושבת שהמחט של דקה היא משהו שאי אפשר לקנות באופן עצמאי להזרקות תת-עוריות אחרות. אולי את משתמשת שלא לצורך במחטים עבות/מכאיבות מדי?

25/02/2015 | 16:37 | מאת: לולה x

צריכה עידוד אני בהפריה ראשונה מחר החזרת עוברים. ובנוסף כמה צריך לשתות לפני ההחזרה?

26/02/2015 | 14:52 | מאת: מטופל"שית

קודם כל בהצלחה!!! מחזיקה לך אצבעות לתוצאות טובות בע"ה!!! אצלי הרופא שלי אמר שעדיף לשתות כמה שיותר בכלל באופן כללי בכל תהליך ההפריה ובמיוחד לפני החזרת העוברים להגיע עם שלפוחית מלאה כי זה עוזר להם יותר להכניס את זה נכון יותר לרחם. מחכה לדיווח :)

23/02/2015 | 10:39 | מאת: שירן

בנות שלום, אני עושה טיפולים לילד שלישי במכבי, כיוון שלילד שלישי יש מימון חלקי התרופות עולות לי הון הטיפול האחרון שלא צלח :-( רק התרופות עלו לי בסביבות 8,000 ש"ח כשממש קניתי רק מה שאני צריכה מיום ליום, כשטיפולים קודמים הסתכמו ב1,500 ש"ח או פחות. הבנתי שיש כל מיני ארגונים שמסייעים בהנחות לרכישת תרופות אלואו מתווכים בין בנות שלא זקוקות לתרופות ושילמו מחיר מסובסד. אני חייבת לציין שאני לא נזקקת אנחנו עובדים ומתפרנסים וכמו כל עם ישראל מקמצים פה ושם למימוש החלום של דירה, והעלות הכספית לא תמנע ממני את הטיפולים ... רק יעזור אם העול הכלכלי הזה ירד לפחות לחצי. האם משהיא יודעת איך אפשר לעשות את זה ? יש לי ביטוח בריאות פרטי נוסף על קופ"ח אבל גם לא ממנים ילד שלישי, פעם שעברה פשוט התישו אותי וויתרתי. אם למשהיא יש ניסיון אשמח ללמוד .... והעיקר תתפללו שיצליח בשבילי!!!

26/02/2015 | 14:56 | מאת: מטופל"שית

יש אצלי כמה תרופות אולי אוכל לעזור... מה את צריכה? yohiab@gmail.com

01/03/2015 | 12:44 | מאת: קרן

אבל יש בתפוז פורום פעיל למדי של "הורים בטיפולי פוריות" ששם נתקלתי בלא מעט נשים בטיפולים לילד שלישי, ואני בטוחה שתוכלי לקבל טיפים שם, גם לגבי ארגונים שמעבירים תרופות וגם לגבי התמודדות עם הקופה. קראתי שם על נשים שעברו במיוחד ממכבי לאחת הקופות האחרות שנדיבה יותר עם טיפולים לילד שלישי, אבל אין לי שום מידע מבוסס בעניין. ושיהיה בהצלחה כמובן!

18/02/2015 | 09:33 | מאת: מטופל"שית

שיהיה לכולם בוקר מקסים!!! שולחת לכן חיבוקים חמים.

19/02/2015 | 11:34 | מאת: קרן

מה שלומך? את עוד בחופשת לידה או שחזרת כבר לעבודה?

22/02/2015 | 09:58 | מאת: מטופל"שית

חזרתי ממזמן :) מיקי כבר בת 7 חודשים לא יאמן איך הזמן עף ...ואני כבר עמוק בתוך השגרה של בית-עבודה-בית :) מה שלומך?

יש לי שחלות פוליציסטיות, היריון ראשון עם אסטרופם ואיקקלומין. נכון לכעת מנשה מעל שנה אחרי 4 סבבי איקקלומין + 2 טיפולי הזרעות ללא הצלחה. הייתי שמחה לדבר עם מישהי כדי לשאוב עידוד. הכיח קשה זה המצב הנפשי בו אני שרויה מהמחשבה שאני אולי לא אביא ילדים יותר. אם יש מישהי אני אשמח

11/02/2015 | 14:54 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה לפורום. ננסה לחבק / לשתף ולתמוך כמה שרק אפשר. אם הבנתי נכון יש לך כבר ילד אחד בבית וכרגע את בטיפולים לילד השני - נכון? אני חייבת להגיד לך שלי יש בבית 2 ילדים מקסימים (בן ובת) מטיפולי פוריות. ולי זה היה ברור שניצחתי במלחמה פעם אחת ואנצח שוב! אשמח לשמוע קצת יותר פרטים - מה הבעיה? מה ניסית עד עכשיו? מה היה בפעם הקודמת?

15/02/2015 | 11:28 | מאת: נירית

15/02/2015 | 11:30 | מאת: נירית

היי, כן יש לי ילדה אחת. תכף בת שנתיים :) אותה הצלחתי להביא עם איקקלומין ואסטרופם. אחרי סבב שני של איקקלומין. הפעם- ניסינו 4 סבבים של איקקלומין ואנחנו כבר אחרי שתי הזרעות וללא הצלחה. יש לי שחלות פוליציסטיות

01/02/2015 | 21:41 | מאת: מטופל"שית

02/02/2015 | 10:17 | מאת: קרני

אני מתפסת על הקירות .נותר עוד יום אבל מרגיש לי שאני עומדת לקבל מחזור כל התופעות שהיו נעלמו .ועשיתי בדיקה ביתית אתמול וזה הראה שלילי . :(

05/02/2015 | 08:54 | מאת: קרני

אין חדש התשובה שוב שלילית :( אין לי כוח יותר מה אני בסהכ רוצה ילד אחד .כמה סבל אפשר לעבור !!!!!!!

07/02/2015 | 22:04 | מאת: קרן

מצטערת מאוד לשמוע. מקווה שתזכי בקרוב מאוד מאוד

01/02/2015 | 21:00 | מאת: עינת

היי בנות, התחלתי טיפולי פוריות, פעם ראשונה בגונאל אפ, 112.5 מ"ל, ביום השלישי לזריקות כבר התחלתי להרגיש קשיי נשימה, שלחו אותי למיון, כל הבדיקות יצאו תקינות. רנטגן, בדיקות דם וכימיה, CT וא.ק.ג. לכן המשכתי עם הזריקות. ביום החמישי חזרתי שוב לביקורת עדיין עם קשיי נשימה, שוב חזרתי למיון ששם עשו לי בדיקות חוזרות כולל בדיקות לקרישיות הדם וגם הם יצאו תקינות. במרפאת פוריות השחלות שלי נבדקו והכל יצאו תקין. בלית ברירה הפסיקו לי את הטיפול של הגונאל אף. האם מישהי נתקלה בתופעה הזאת או שמעה על מישהי שהיה לה ומה היא עשתה? אני מאוד אשמח אם תענו לי, תודה

01/02/2015 | 21:37 | מאת: מטופל"שית

אני כן יודעת שהגוף מגיב אחרת לכל מיני וסוגי ההורמונים. אצלי לדוגמא הגירוי לגונאל F לא היה איכותי ולכן עברנו למונופור. אולם לא שמעתי על קוצר נשימה. אז הפסיקו לך את הגונאל ועברת ל?

02/02/2015 | 19:07 | מאת: עינת

היי, כרגע הפסיקו לי את הטיפול עד המחזור הבא, הרופאים אמרו שהם רוצים שאני יפסיק את התרופה כדי להבין אם הקושי הנשימתי יעבור, ובאמת התחלתי להרגיש טוב יותר אחרי כמה ימים.. אבל לא חזר לי במאה אחוז.. עדיין קצת קשה לי לנשום.. הרופא אמר לי שבמחזור הבא נחליף תרופה.. המוזר הוא שבנוסף, הייתי לפני כמה ימים בתקופת ביוץ... והתחלתי לדמם אתמול..

בוקר טוב לכולם אבקש את עזרכם בקבלת החלטה , בעקבות החלפת רופא החלטנו לנסות פעם נוספת שאיבה של ביצית שלי לפני נסיעה נוספת לקפריסין אחרי שהנסיעה הקודמת הסתיימה בהיריון מחוץ לרחם. הרופא הציע אחת משתי חלופות : או שאיבה של זקיק טבעי שלטענתו הביצית בתוכו עשויה להיות איכותית יותר או לקיחת הורמונים במשך 20 יום ולאחר מכן שאיבה נוספת (כאשר בפעמים הקודמות בקושי הגבתי להורמונים- אך הוא שינה את סוג ההורמונים). קשה לי להחליט מה לעשות.. אודה לעזרתכם הדחופה אני צריכה להחליט עד מחר .. תודה רבה !!

01/02/2015 | 21:40 | מאת: מטופל"שית

יש עוד ככ הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון.... בת כמה את? האם הרזרבה השחלתית שלך נמוכה? עם ההורמונים לכמה זקיקים את יכולה להגיע? כמה את בלחץ להקפיא ביציות? האם יש ביכולתך להזריק במשך 20 יום? מה היה בפעם הקודמת שנקלטת להיון? על בסיס טבעי או גירוי? בסופו של דבר זו החלטה אישית שלך! אני למדתי בכל העיניין הזה שאין חוקים. יכולה להיות ביצית אחת והיא תיקלט ויכולים להיות 20 ולא יקרה איתם כלום.

25/01/2015 | 11:22 | מאת: קרני

החזירו לי מוקפאים ביום חמישי בבוקר ואתמול היו לי זרמים וכאבים בחזה .מוזר אף פעם לא קרה לי . אני לוקחת רק קרינון על בסיס טבעי . יכול להיות שהתחילה השתרשות ???? :)

25/01/2015 | 13:05 | מאת: קרן

אבל כמו שאנחנו תמיד אומרות, לצערנו לפעמים, תחושות כאלה או אחרות לא יכולות לרמז על קליטה או אי-קליטה של היריון. זה פשוט מוכיח את עצמו פעם אחר פעם כלא אמין.

25/01/2015 | 14:06 | מאת: מטופל"שית

מסכימה עם קרן...אין איזה שהוא סממן שמסמן בוודאות על קליטה או אי קליטה. והתסמינים של הריון ושל מחזור הם בדר"כ דומים. נשאר רק להחזיק אצבעות ולהתפלל :)

26/01/2015 | 10:25 | מאת: קרני

אני מתפללת ומחכה .עשיתי הפסקה ארוכה שכחתי כמה קשה ההמתנה אחרי החזרה :)

24/01/2015 | 08:21 | מאת: שירן

יש לי שתי ילדות בבית מivf, מאוד רוצה עוד ילד, 2 החזרות קפואים וivf מלא כשלו, עכשיו יש לי איחור במחזור 2 בדיקות שתן הצביעו על אין הריון, מה שמצביע על בעיה חדשה במחזוריותהווסת - טרם ראיתי רופא בנידון איך אפשר לדעת מתי להרים ידיים ולוותר על החלום של משפחה עם שלושה ילדים ומצד שני לא להשבר מכישלון כי איןן לנו מאה. אחוז בל התהליך? אני בת 38 מניחה שזה עכשיו או לעולם לא וקשה לי, נורא קשהלי

25/01/2015 | 13:14 | מאת: קרן

שירן יקרה, זאת שאלה שאף אחד חוץ ממך לא יכול לענות עליה, אבל ממה שסיפרת זה ממש לא השלב להרים ידיים או לוותר על חלום הילד השלישי. קשה לך, וזה מובן מאוד, אבל על פניו הנתונים לטובתך -- נכנסת להיריון וילדת פעמיים בעבר, ואת רק בת 38 (כן, במקרה הזה אני מתייחסת לכך כ"רק"). אז נכון שאין לך זמן לבזבז, אבל נדמה לי שרוב הסיכויים שעוד היריון תקין בוא יבוא. אז יכול להיות שזה ייקח עוד כמה טיפולים מתישים, אבל אני לא רואה סיבה לא להאמין שהוא ממש מעבר לפינה. מה אומר הרופא המטפל?

25/01/2015 | 14:09 | מאת: מטופל"שית

ניצחת פעמיים! ואין סיבה שלא תנצחי גם בפעם השלישית... אני זוכרת שאמרתי לרופא שלי לפני 4 שנים שרק ייתן לי ילד אחד ואני סיימתי! ואז בא הראשון והיה ברור לי שאני אביא גם את השני..ועכשיו עולה המחשבה על השלישי :) אם זה הזמן להילחם או לעצור רק את יודעת - אני רק פה מהצד מזכירה לך שכבר ניצחת פעמיים! ואין לי ספק שיהיה לך עוד ניצחון. מחכה לבשורות טובות

20/01/2015 | 16:40 | מאת: ש

שלום, האם נהוג לבקש מרופא מנתח "הנחה" בניתוח גינקולוגי פרטי? אין ברשותי ביטוח בריאות פרטי ואילו שאלות עליי לברר עימו לפני הניתוח?

25/01/2015 | 14:11 | מאת: מטופל"שית

זה לגמרי אינדיבידואלי. אם זה בפרטי את תמיד יכולה לנסות - מקסימום יגיד לך לא.

18/01/2015 | 17:55 | מאת: איילה

בת 35 מעוניינת להתחיל בשימור פריון (הקפאת ביציות). רוצה לעשות באופן פרטי את הבדיקה Inhibin B שנותנת אינדיקציה מסוימת על רזרבה שחלתית, היכן אפשר לעשות את הבדיקה? כמה עולה?

18/01/2015 | 23:22 | מאת: בלינקי

היי, לא שמעתי על בדיקת אינהיבין בי אבל אני עשיתי דרך קופת החולים את הבדיקות שנותנות את אותה אינדיקציה: FSH ו-AMH. ועדיין - חשוב שתזכרי שככל שהבדיקה תהיה אמינה, המבחן האמיתי לבדיקת הביציות מתחיל בזמן שאת רוצה להשתמש בהן..:-) כלומר, בטיפולים או בניסיון להרות באופן טבעי. ודבר נוסף שהוא לא פחות חשוב ואולי אפילו יותר חשוב - הכמות של הביציות לא כל כך חשובה מהגיל שלך ואילך כמו האיכות שלהן ואז זה שום בדיקה שבעולם לא יכולה לבדוק עד ש(שוב) מתחילים טיפולים/ניסיון להרות טבעי. אני כמובן מדברת רק מניסיון:-) בהצלחה!!

19/01/2015 | 10:11 | מאת: איילה

אני בכללית ושלחו אותי לעשות באופן פרטי.

06/01/2015 | 08:07 | מאת: ירדן

אתמול הייתי אצל הרופא הבנתי שיש לי 3 מוקפאים. הרופא המליץ שהוא יגדל אותם לבסטוציסטים ואז יחזיר לי אותם השאלה הנשאלת האם זה לא סיכון גדול? הבנתי שלא כל העוברים שורדים יומיים מחוץ לאינקובטור...

07/01/2015 | 15:38 | מאת: מטופל"שית

מצד אחד מלכתחילה למוקפאים יש אחוזי הצלחה נמוכים יותר מטריים, מצד שני לבלוציסטיים יש סיכוי גבוה יותר להשתרשות. אני מאמינה שהוא ינסה לראות מה קורה ואם הוא יראה שהוא לא מצליח הוא יקרא לך מעכשיו לעכשיו - ככה לפחות היה אצלי. תשאלי אותו מה יקרה אם הם לא יתפתחו לבלוציסטיים - מה אז הוא ממליץ לעשות? מחכה לעדכונים

08/01/2015 | 11:15 | מאת: ירדן

הוא ענה שאם הם לא ישרדו כנראה הם לא מספיק טובים... העניין שביקשתי ממנו להחזיר רק 1 בגלל ההיסטוריה שלי. עברתי הפלה של תאומים בחודש חמישי חשבתי שהקטע של הבלסטוציסטים קשור לזה

08/01/2015 | 12:20 | מאת: קרן

בהחלט נראה לי שזה קשור גם בבקשה שלך להחזיר רק עובר אחד, כי המטרה בגידול הבלסטוציסטים הוא לזהות את העובר הטוב ביותר ולהחזיר אותו. ביום השלישי כולם יכולים להיראות אותו דבר ואז זה סתם "הימור" איזה מהם להחזיר. הדעות לגבי בלסטוציטים עדיין קצת חלוקות במחקר, למיטב ידיעתי (ואני לא רופאה כמובן). מצד אחד, יש מחקרים שטוענים כמו שהרופא שלך אמר שעובר שלא גדל לבלסטוציסט לא היה מתפתח גם ברחם. מצד שני, יש טענה שהמקום הטוב ביותר לעוברים זה תמיד הרחם, ועוברים שלא היו שורדים במעבדה כן יכולים לשרוד ברחם. האמת שלא בדיוק ברור לי איך אפשר להכריע אי-פעם בשאלה הזאת, למעט תשובות סטטיסיטיות. בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות, ואם חלילה כולם לא ישרדו הפעם, שווה לשקול מה לעשות בפעם הבאה (שלא תהיה, אינשאללה). מאוד מצטערת לשמוע מה שעברת. מטופלש"ית שלנו עברה גם היא הפלה כואבת של תאומים בחודש רביעי או חמישי, והיום חובקת בת שנוצרה בהפריה מיד אחר כך אם אני לא טועה. אולי היא תוכל להוסיף לך מהניסיון שלה. מחזיקה אצבעות להצלחה מהירה

08/01/2015 | 12:58 | מאת: ירדן

נקווה לטוב אין לי כבר כוח לזה

05/01/2015 | 10:29 | מאת: עלמה

שלום לכולם, אני עלמה, בת 29, מועמדת לטיפול IVF ונשאית של הפטיטיס C ( עברתי טיפול נגד הפטיטיס לפני כמה שנים, אך לצערי הווירוס לא נעלם לגמרי). לפני מספר ימים נודע לי דבר נורא. תקנה חדשה של משרד הבריאות אוסרת בתכלית האיסור (!) על ביצוע IVF לנשים נשאיות של צהבת C. ההסבר- הסיכון התאורטי לכך שנגיף הצהבת יעבור גם לתינוק ( דבר שקורה בהסתברות הנמוכה מאוד- כ- 2% מהמקרים, ומן הסתם אותו הסיכון בדיוק קיים בהריונות "רגילים"). רק לשם קבלת הפרופורציות- לנשים נשאיות של איידס ( סיכון העברת הנגיף לתינוק של כ- 50% ) אין שום בעיה לבצע טיפולי IVF (בביה"ח רמב"ם). כמה שאלות בהקשר הזה: 1. אז מה אמורות עכשיו לעשות נשים שהן נשאיות של הפטיטיס C ושאין להן שום סיכוי אחר להרות מלבד ביצוע IVF? הרי ברור שמדובר בגזר דין לנשים האלו, כולל אותי, ובהחלטה השערורייתית הזאת קיים פוטנציאל עצום של הרס החיים בכלל והמשפחות בפרט. 2. בתור רופאים בכירים וסתם אנשים שפויים- האם ההחלטה הזאת נראת לכם סבירה ומידתית במדינה נאורה במאה ה-21? מה יהיה השלב הבא? איסור על ביצוע IVF לחולי סכרת שמא המחלה לא "תעבור הלאה" לתינוק, או איסור לכל מי שקיימת לגביו סיכון כלשהו למום גנטי בעובר? 3. מישהו יודע מיהו האיש שחתם על ההחלטה הזאת? איך קוראים לו? איך נרשמים אליו לפגישה? מאוד רוצה להסתכל לו בעיניים. 4. אני שוקלת להגיש עתירה לבג"ץ בעניין הזה, ולכן מחפשת נשים שנמצאות "באותה הסירה" כמוני – מנועות מלבצע IVF עקב נשאות של צהבת מסוג C או B. ניתן ליצור איתי קשר במייל almaivf@wall.com

06/01/2015 | 12:29 | מאת: נורית

היי עלמה, שמעתי לא מזמן בחדשות שאושרה תרופה בתוך הסל לטיפול במחלה ושאינה כוללת תופעות לוואי. האם שמעת על התרופה? אולי אם תקחי אותה תפתרי מהנשאות?

07/01/2015 | 15:40 | מאת: מטופל"שית

אבל זה מרתיח אותי לקרוא את מה שכתבת! טיפשות וחוסר רגישות של בעלי תפקידים מוציאה אותי מדעתי. מגיע לך להיות אמא, אפילו יותר מכמה נשים בריאות שאני מכירה... מקווה שהבעיה שלך תיפתר בקרוב. אשמח להתעדכן

04/01/2015 | 21:30 | מאת: מיכל

האם למישהי יש המלצות או בכלל - חוות דעת על מחלקת ivf בבית חולים רמבם? על פרופ" שחר קול? אני מחיפה וכבר מעל חודשיים מתלבטת איפה ואיך להתחיל ivf

05/01/2015 | 13:48 | מאת: קרן

מיכל יקרה, מדיניות הפורום הזה היא לא לתת חוות דעת על רופאים, מטוב ועד רע, ואנחנו גם פורום די קטנטן כך שלא בטוח כמה מטופלות יש כאן מהצפון. יכולה להציע לך להיכנס לפורומים של תפוז, שהם גדולים בהרבה ומקובל שם לבקש חוות דעת על רופאים. והעיקר שיהיה המון בהצלחה!

04/01/2015 | 18:43 | מאת: - אופטימית -

היי לכל מי שעונה.. שאלתי היא משך כמה זמן הזקיקים והביציות בתוכם נשארות בשלות מסיום מתן כל הזריקות, השאיבה וההחזרה. לאחר שהופסק מתן הזריקות לכמה זמן השפעת הזריקות ממשיכה, אם בכלל? מבחינה מדעית/רפואית האם יתכן מצב של ביוץ עצמוני עוד לאחר שהחזירו עובר לרחם? או שלאחר ההחזרה לרחם הביציות שהיו בזקיקים כבר התנוונו? תודה לכם על המענה.

05/01/2015 | 13:53 | מאת: קרן

אופטימית יקרה, אני לא בטוחה שהבנתי את שאלותייך. בעיקרון ברגע השאיבה שואבים את כל הביציות שיש, כך שלא ייתכן ביוץ אחר כך, וכמובן שלא אחרי החזרת העובר לרחם. סבב זריקות בדרך כלל מסתיים בזריקת אוביטרל, שמתזמנת את הביוץ ל-36 שעות אחר כך. לכן חשוב לדייק כל כך בשעת ההזרקה הזאת ובשאיבה בבית החולים. תקלה שקורית לפעמים היא שביוץ עצמוני התחיל קודם לכן והביציות "בורחות" לפני השאיבה, לא עלינו, אבל לא אחר כך. יכולה אולי להסביר טוב יותר מה בדיוק את מנסה לברר? משהו ספציפי שקרה לך שאת מנסה להבין?

07/01/2015 | 18:49 | מאת: - אופטימית -

קרן שלום, מתנצלת על אורך השאלה. בטיפול האחרון (שגם הוא לא הצליח) הרגשתי את הביוץ (יום ג') יום לפני הביקור אצל הרופא וגם באותו יום הביקור (יום ד') היה ביוץ, כך שאני לא יודעת אם הביצית הצליחה לחרוג או רק עמדה לחרוג מהזקיק.. אמרתי לרופא אני מרגישה ביוץ והוא ענה כן יש ביוץ, להמשיך הזריקות ואמר להזריק את האוביטרל מלמחרת בלילה (יום ה') לבוא לשאיבה (ביום ו' בבוקר). אציין שאת מחזור הטיפול האחרון התחלתי בדיוק בוקר למחרת קבלת הווסת. וניתן לי טיפול קפדני ומתוזמן היטב. בעקבות הכישלון החוזר התעוררה אצלי שאלה רפואית חשובה והיא- מתחילת הביוץ ועד סיום הביוץ ויחד עם מתן האוביטרל - משך כמה זמן רירית הרחם שורדת? כלומר מתי בכלל מתחילה ההתנוונות של רירית הרחם? יש לי תחושה שהעובר כלל לא משתרש... קיימת בעיית זרע לא פשוטה וידועה לרופא ולמעבדה. והרי בוחרים את הזרעון הטוב ביותר וכן רואים שישנה התפתחות/התחלקות. תודה מקוה שהשאלה מובנת.

02/01/2015 | 07:53 | מאת: מירה

שלום לכולן מה שלומכן? לפני כחודש עדכנתי פה שעברתי ivf ראשון החזרת עובר אחד לאחר שעשר ביציות נשאבו ו 6 הופרו, לאחר חמישה ימים של ההחזרה קיבלתי מחזור, לפי הרופא כנראה התמיכה ( 3 נרות אנדומיטרין ביום) לא הספיקה. שיערתי כי לאחר ההחזרה 5 עוברים הוקפאו והכל טוב ויפה, אף אחד לא הסביר או נימק שיש מצב שהעוברים לא יוקפאו בגלל חוסר התפתחות, חיכיתי שהמחזור יסתיים ופניתי שוב לרופא שלי בכדי לקבוע תור להחזרה שנייה היות ואני יודעת שיש עוברים, ( כל הטיפול הוא בפרטי לכן צפיתי ליותר יחס ואחריות) אתמול חודש אחרי ההחזרה אני מקבלת מכתב שאף אחד מהעוברים אחרי ההחזרה, ( אלו שהיו אמורים להתפתח מסבר) לא שרדו, לא ידעתי שדבר כזה אפשרי בכלל הייתי בטוחה שאם הם הופרו עברו ישר להקפאה, בגלל שהמכתב הגיע באיחור לא התחלתי טיפול של הזריקות, היום התור לרופא בגלל שהייתי אמורה ללכת לקבוע החזרה, אני מאוד מאוכזבת ולא יודעת איך לקבל את זה, איך ייתכן שלא עדכנו אותי טלפונית ועוד יותר למה כל החמש שהיו לא שרדו, פניתי ל ivf אחרי שנתיים של נסיונות והזרעות, הבעיה לא אצלי ולא אצל בעלי, אבל אני מודאגת איך ייתכן שאף אחד לא שרד.... מקווה שיהיה בסדר... שבת שלום מירי

03/01/2015 | 12:09 | מאת: מטופל"שית

אני לגמרי מבינה אותך. אצלי תמיד היו המון ביציות ( בין 9-11 ביציות מופרות) אולם אף פעם הן לא היו באיכות של הקפאה. גם אני ובעלי מה'לא מוסברים' וזה מאד מתסכל. קודם כל לגבי החודש שלא התחלת לקחת זריקות - לא להגיד נואש. לכי על מחזור טבעי - תעשי מעקבי ביוץ ואולי אפילו אוביטרל אבל אל תוותרי על החודש. לגבי עיניין העדכונים - גם אני הייתי בטיפול פרטי דרך המדיקל סנטר ובחיים לא קיבלתי מכתב שהם לא מוקפאים - תמיד שאלתי את הרופא לאחר השאיבה. מחזיקה לך אצבעות ומחכה לעדכונים. שבת שלום

04/01/2015 | 14:43 | מאת: מירה

תודה רבה על העידוד את תמיד גורמת לי לחייך בתגובותיך. בשישי הייתי אצל הרופא והתחלתי סבב חדש לקראת השאיבה כי הוא אמר שזה בסדר מבחינת התאריכים, אעדכן בהמשך בעה בשורות טובות. המשך שבוע מצויין מירה

07/01/2015 | 15:35 | מאת: מטופל"שית

29/12/2014 | 14:01 | מאת: טליה

שלום רב אני טליה בת 26 , יש לי שאלה , החודש הזה הייתי אמורה להתחיל בטיפול הפריה חוץ גופית ובסוף לא התחלתי , ואני כבר קניתי את כל התרופות שהתבקשתי לקנות , השאלה שלי האם אני יכולה להשתמש בתרופות בחודש הבא או עלי להחליף אותן בבית מרקחת כי קראתי על תרופת " האובטריל" אפשר לאחסן רק במשך שלושים יום ,או בכלל זה לא משפיע כיוון שהן עדיין סגורות ,אשמח לתשובה בהקדם האפשרי כי אני מאוד לחוצה

29/12/2014 | 15:24 | מאת: קרן

כל עוד הן סגורות ומאוחסנות כנדרש (אוביטרל לדוגמה במקרר) אין שום בעיה. יש עליהן תאריך תפוגה, בדרך כלל בעוד כמה שנים מעכשיו, והן טובות עד אז. שיהיה בהצלחה!

12/01/2015 | 16:12 | מאת: מיטל

27/12/2014 | 20:54 | מאת: יש לי תקוה

שלום, אני חדשה כאן. בת 41 טיפול שני. טופלתי בהזרקות (מנופור וצטרוטייד בהמשך). ביום השאיבה של הביציות כאב בשדיים ורגישות. לאחר 3 ימים החזרה ואני עם תמיכה של אנדומטרין. וחלפו 6 ימים והכאב בשדיים ממשיך כמו לפני מחזור. מישהי אולי מכירה תופעה כזו? מה זה יכול להיות? אולי העובר חס ושלום לא נקלט? בבקשה תגובה.. אני בלחץ נוראי..

28/12/2014 | 08:07 | מאת: קרן

כמובן שאנחנו לא יכולות לדעת אם העובר נקלט או לא, אבל שום תחושות כמו אלה שאת מתארת לא יעידו על זה. רובן באות בכלל מההורמונים שאנחנו מקבלות (הזריקות והתמיכה) ולא משום דבר אחר, וגם בהיריון טבעי תחושות באות ונעלמות, וזה לא מעיד כלום על קיום ההיריון (או תקינותו בשלבים מאוחרים יותר). לפעמים לא נעים לנו להודות בכך, אבל הרבה מהתחושות האלה הן בכלל פסיכולוגיות. שיהיה המון בהצלחה. מחזיקה לך אצבעות שהטיפול הזה אכן יהיה המנצח, ואם לא - אז ממש ממש בקרוב....

28/12/2014 | 11:49 | מאת: יש לי תקוה

לאחר ההחזרה לקחתי את התמיכה אחרי כשעתיים. שואלת האם החדרת התמיכה באמצעות המוליך לא עלולה לפגוע בעובר? לאחר שהוצאתי את המוליך הבחנתי בטיפת נוזל בגוון ורדרד בהיר מאוד וצלול (אותו נוזל איתו מחזירים בצינורית את העובר - הוחזר עובר אחד ויחיד). האם יש מצב שהוא "נסוג" אחורנית ופשוט החליק ויצא החוצה?

19/12/2014 | 16:07 | מאת: רומי

שלום, שמי רומי ואני בת 28, כבר מעל לשנתיים אני מנסה להיכנס להיריון.. בהתחלה כדורים וזריקות הורמונליות ובהמשך טיפולי הזרעות. מזה ארבעה חודשים אני עוברת טיפולי הפרייה וזה עדיין לא קורה... אני כבר אחרי הטיפול השלישי וממש לא מבינה למה זה עדיין לא קורה:-/

28/12/2014 | 08:09 | מאת: קרן

בת 28 יקרה, המצב שאת מתארת הוא אחד הכי מתסכלים שיש, אבל גם הרבה יותר נפוץ ממה שנדמה. תאמיני לנו שבסוף זה תמיד מצליח, ודאי בגיל צעיר כמו שלך. רק צריך הרבה סבלנות לפעמים, וזה ממש לא קל. רוצה לספר לנו קצת יותר: רקע, מה הבעיה שלכם אם היא ידועה, וכו'? רק אם בא לך כמובן

10/12/2014 | 19:47 | מאת: מירה

שלום בנות יקרות מה שלומכן? כתבתי כאן לפני חודשיים לגבי התלבטות על הפריה, החלטתי ללכת באופן פרטי אחרי 6 הזרעות שכשלו, הפנייה לפרטי בעיקר בגלל שהרופא המטפל לא רצה לתת הפניה לציבורי בטענה שמוקדם מידי, בכל אופן מאוד שמחה שפניתי לפרטי, אחרי 10 בייציות שנשאבו הופרו 6 עוברים והוחזר לפני שמונה ימים עובר אחד, לפני שלושה ימים, 5 ימים אחרי ההחזרה החל דימום, יצרתי קשר עם הרופא הפרטי שטען שכנראה ואני לא מחדירה כמו שצריך את התמיכה ( אנדומיטרין 3 פעמים ביום) מה שלא הגיוני כי המוליך נכנס עד הסוף בזמן ההחדרה, מה כן הוא אומר שלא ייתכן מחזור בשלב כה מוקדם, היום אני כבר ביום השלישי של הדימום עם כאבים די חזקים בבטן התחתונה, במחזור רגיל אני טובעת ומחליפה בין 4-5 פדים ביום, ובלילה בימים הראשונים גם 2-3 בלילה, עכשיו הדימום הוא דימום אבל לא ברמה הרצינית שאני רגילה אליה אבל עדיין יש דימום מכובד מה שנקרא, הרופא אמר להמשיך בתמיכה ולעשות בטא ביום ראשון הקרוב.... אין לי מושג למה... הרי בטוח העובר נשטף עם הדימום.... אני ממש מבולבלת ועוד יותר סובלת מהכאבים העזים גם בבטן התחתונה וגם בחזה שכואב בנגיעה... האם משהי חוותה משהו דומה? או מכירה תופעה דומה? תודה מירי

11/12/2014 | 15:51 | מאת: מטופל"שית

אני שמחה בשבילך שהחלטת לעבור להפריות ומאחלת לך שהתוצאה תהיה חיובית בקרוב! דימום הוא אף פעם לא סימן טוב אולם הוא יכול להיות ממספר גורמים ולכן לא הייתי מספידה עדין את הטיפול. , יש פה לא מעט הריונות שהחלו בדימומים מאד דומים למחזור והסתיימו עם ילד בידיים. יחד עם זאת חשוב מאד לבדוק את נושא הדימום - לפעמים זה נובע דווקא מהתמיכה שהיא לא נכונה, לפעמים משהו בהשתרשות ולפעמים זו התגובה של הגוף בניסיון לפלוט את ההריון ולכן הרופא שלך מבקש ממך לחכות ליום ראשון ולעשות בטא שאז תדעי בוודאות מה התשובה. מאחלת לך שזה יהיה הריון קל ותקין - מחכה לשמוע עדכונים :)

12/12/2014 | 09:33 | מאת: קרן

הרופא לא הציע לך לבדוק רמות פרוגרסטרון? זה בדרך כלל הדבר הראשון שבודקים כשיש דימום מוקדם כל כך. וכאמור, בשלב הזה זה יכול להיות הכל. מחזיקה לך אצבעות

12/12/2014 | 10:03 | מאת: מירה

תמיד כיף לקרוא פה ולקבל תמיכה, אעדכן בהמשך :)))) תודה רבה

03/12/2014 | 13:21 | מאת: חדשה

חברות יקרות שגולשות בפורום,המנהלות שלום לכן, אני בת עוד מעט 44,לא צעירה...הושג הריון אחרי רכבת הרים של נסיונות,כאבים,ניתוחים,הפלות.השקיפות עברה בשלום.עכשיו מחכה בציפיה דרוכה לסקירה. אני בסיכון גבוה.בשמירה בבית.הקושי הגדול שלי הוא הלבד. אני יחידנית וכמהה מאוד להיות אמא. יהיו שיגידו את ידעת שאת נכנסת לתהליך הזה לבד.נכון.אבל כשבפנים עם כל התופעות הפיזיות והמגבלות שיש לי זה קשה.דוקא בימים אלו שהכי אני צריכה כתף חמה,מילות תמיכה ,עידוד קיבלתי כתף קרה בלשון המעטה מאחותי הצעירה.דוקא אני שתמיד הייתי שם ופרגנתי מצאתי את עצמי ככ בודדה ומפוחדת ודואגת שהכל יעבור בשלום בעזרת השם.ברור שאני שמחה בהריון-אני די בהתחלה ומקוה לטוב. לפני כמה ימים היתה לי אכזבה מהתנהגות של אימי. בליבי כעסתי מאוד והרגשתי שזה עולה לי בריאות.אני מקוה שמתח של יממה לא יעלה בבפגיעה בעובר היקר.אתן חושבות שמתח ןכעס שקרו לצערי באופן חד פעמי עלןלים לפגוע בעובר?. רציתי לשאול אתכן בבקשה האם אתן יודעות אם יש מקום חברתי של תמיכה בנשים יחידניות שהן בתחילת הריון,לא שהן לפני לידה או כבר ילדו. לפעמים עולות הי שאלות כיצד עלי לנהוג כש.. לגבי בדיקה כזו וכזו...ועוד.איפה אפשר להתייעץ .לדבר.אני גם דואגת מה קורה שם בפנים עם העובר. האם הוא מתפתח טוב.רק שבוע הבא אפגוש את הרופא המטפל.אגב גם אשה שהיא בזןגיות והיא בהריון יכולה בהחלט להיות פרטנר לשיחה. יותר מאשמח לחיבוק חם מכן. באמת קשה לעבור את זה לבד.כמה שאני אמיצה הדמעות זולגות לפעמים.תודה לכן.

04/12/2014 | 10:25 | מאת: קרני

אני גם עושה את התהליך לבד אני עדיין לא בהריון אבל יכולה להבין אותך איפה את גרה ?

04/12/2014 | 13:28 | מאת: קרן

שיש פורום יחידניות פעיל ב"תפוז".שווה לחפש. בהצלחה!

05/12/2014 | 20:57 | מאת: מטופל"שית

את שואלת את השאלות הכי טבעיות שיש, ומרגישה בדיוק את מה שאני הרגשתי בהריון הראשון. הכמיהה הכל כך גדולה לילד והחוסר וודאות הם נחלתן של כולנו :) כל ההריון הזה הוא תהליך ארוך ומדאיג וצריך לעבור צעד צעד. אז קודם כל אנחנו כאן בשבילך! ותרגישי חופשי לשאול / לבכות / להתייעץ ... מעבר לכך לדעתי קיימים באינטרנט ובפייסבוק קבוצות של אימהות יחידניות. אל תשכחי שאת מלאה בהורמונים ולכן לפעמים סיטואציות רגילות מקבלות משמעות שונה - אני באופן אישי לא מסוגלת לסבול את חמתי בהריון למרות שברגיל אני די מחבבת אותה :) צעד צעד. עד למטרה המיוחלת :)

10/12/2014 | 19:58 | מאת: זקוקה לעידוד

סליחה שלא עניתי מהר הייתי מאוד עסוקה בעניני הבריאות וההריון לא פשוט בסיכון גבוה. אני גרה במרכז הארץ. לגבי נושא של הורמונים מתפרצים כמו שכתבה מטופלש"ת ,אני לא חושבת שזה ענין ההורמונים לדוג: גם שאני עוברת בדיקות מאוד מלחיצות לגהי מצב העובר ושיש תשובה חיובית סוף סוף אחרי שנים!!! של בכי וכאב אני חושבת שהיה נכון מצד אחותי למשל לבוא לחבק ולשמוח בשמחתי. דוקא בסיטואציה הזו של ההריון חויתי מה שאף אחת לא היתה מייחלת לעצמה ממשפחתה הקרובה. נכון יש שמחה בלב על כל התקדמות.אבל אין לי מילים לתאר גם אכזבה לא תתאים פה לתאור. פשוט אני לבדי בכח האמונה פשוט לבד לבד...דוקא שצריך את החיבוק החם זה איננו. אני מאחלת הצלחה לכולן וזכרו אם אתן לא לבד בתהליך זה הרבה יותר קל ופשוט.תודו על כל מי שסביבכם ומעניק. מי שלא עוברת טיפולי פיריון לא תבין זאת לעולם. ושוב תודה

12/12/2014 | 09:30 | מאת: קרן

מאוד מצער לקרוא את מה שעובר עלייך. בכל זאת, אם המצב לא בלתי אפשרי עם אמך ואחותך, למרות האכזבה הייתי עושה מאמץ להבליג ולשמור על מערכת היחסים שיש. נדמה לך שאת הכי זקוקה להן עכשיו, אבל תאמיני לי שתזדקקי להן עוד יותר כשהתינוק ייוולד, אי"ה. ובתור מי שאמא שלה נפטרה מזמן, אם יש סיכוי שילד שלך יהיה סבתא אוהבת, לא הייתי מוותרת על זה. למרות שמותר לך להתאכזב מהן ולכעוס, ונשמע שבצדק רב. מעבר לכך, אני חושבת שיכול מאוד לעזור לך למצוא קבוצה של עוד אמהות יחידניות באזור המגורים שלך. נראה לי שבימינו פורומים באינטרנט זה מקום טוב להתחיל בו, ומשם לנסות למצוא חברות בעולם ה"אמיתי". וכמובן שאנחנו כאן לכל שאלה, עצה או תמיכה שתרצי. אמרת שיש לך שאלות על בדיקות לפעמים. כולנו כאן נשמח לעזור שבת שלום

02/12/2014 | 00:23 | מאת: מישי

וואו בנות המתח גואה... כבר שכחתי שאני מתרגשת ושמחה... המתח ממש גואה לקראת הלידה... שני פרופסורים עליהם אני מאוד סומכת ממליצים חד משמעית על קירסי - קיסרי שנקבע אותו מראש - זה ממש בא לי בהפתעה... לא לזאת ציפיתי "ההריון יקר, והניתוח הוא לטובת העובר" האמת היא שכל מי שאני מכירה מעל ל 40 ילדה בקיסרי ורובן המכריע של הלידות שאני מכירה לא עברו בקלות והרבה מהן הגיעו לקיסרי חירום... ומה הנסיון שלכן בנות? מי כמוני רוצה את טובת העובר... אבל ההחלמה הארוכה והמבעיתה, פספוס חווית הלידה והצלקת והפחד שאצטרך לחכות הרבה או חס ושלום!!! לא ללדת שוב... מה דעתכן? חברי לחיים מסכים עם הרופאים חד משמעית... אני לא רוצה להתעקש ומאוד מפחדת בשלב הזה לקחת על עצמי החלטה ומה אם יקרה משהו? אני בריאה לחלוטין בכושר מעולה , הכל טוב... זה לא עניין של אישה מבוגרת זה עניין של- חיכית כל כך הרבה, למה הרפתקאות? מה אתן אומרות בנות יקרות!??! אוהבת מישי

02/12/2014 | 03:14 | מאת: מישי

היי יקירתי אנא סלחי לי על התגובה המאוחרת ההגזמה!!! תודה רבה על ההודעה החמה והמרגשת שלך. דווקא ממש טוב שקראתי אותה עכשיו - כי מאוד חשוב לי לשמוע עידוד לגבי הקיסרי שיכול להיות שיבוא גם אליי ותראי את ההודעה שלי החדשה :) באמת מה שחשוב בסופו של דבר היא התוצאה וזה ברור לי... אני כל כך, כל כך מאושרת בשבילך! איזה כיף, איזו שמחה!!! חיבוק גדול ממני

02/12/2014 | 20:03 | מאת: מטופל"שית

אני מתרגשת יחד איתך! איזה כיף לדעת שממש בקרוב תחזיקי את החלום שלך ביד...אין לי מילים לתאר לך איזה אושר זה :) לגבי הניתוח הקיסרי - אני מודה שבימים בהם אני צופה בתוכנית בייביבום קצת מרגיש לי פספוס שלא חוויתי לידה רגילה, הפחד שאני אעבור את כל הצירים כמו בלידה הראשונה ואז בסוף קיסרי חירום הכריע אצלי. אני גם חייבת לומר שההחלמה לא היתה לי קשה אז ... השאלה שלי-מה הסיבה שהרופאים ממליצים קיסרי? האם מבחינה רפואית גרידא או סתם המלצה? לא משנה מה בסוף יהיה-אני בטוחה במאת האחוזים שכשתחזיקי את הפצפון / נית את תהיי ברקיע השביעי. ולא תחשבי בכלל על זה שפספסת את חווית הלידה. והנה אני אחרי 2 קיסריים והכל בסדר ברוך השם.

26/11/2014 | 15:15 | מאת: רוית

לאחר 3.5 שנים של טיפולים – 2 הזרעות ו-12 החזרות, מתוכם 3 היריונות כימיים - הצלחנו להיכנס להיריון. נותרו לי מספר תרופות מטיפולי הפוריות, ואני אשמח מאוד לתת את התרופות. דקפפטיל 0.1 מ"ג – חבילה סגורה (חדשה) של 7 מזרקים של 1 מ"ל. גסטון – 8 אמפולות של 50 מ"ג כל אחת. אוטרוגסטון 100 מ"ג – נותרו לי הרבה מאוד כדורים – אומנם החבילה פתוחה, אך הכדורים סגורים. אשמח מאוד לתת את התרופות לפי כל הקודם זוכה. מי שמעוניינת יש ליצור איתי קשר בפרטי.

02/12/2014 | 20:10 | מאת: מטופל"שית

הכי כיף לשמוע בשורות טובות כאלה. מאיפה את?

26/11/2014 | 10:37 | מאת: מטופל"שית

בכל חבורה יש את הזוג הזה -אלה שמנסים להיקלט להריון ולא מצליחים, אלה שמסביבם כולם בהריון. ואז עובר חודש ועוד חודש..ועוד זוג בהריון, וזאת כבר ילדה, וההיא כבר מתכננת את הילד השני ...ואף אחד לא מדבר על זה - על הזוג הזה! כי הנושא רגיש...כי אולי הם יעלבו, ואולי לא נגיד להם על ההריון השני כדי שלא יתבאסו. ופתאום שמים לב לזמן כבר עברה שנה, עוד שנה. אנחנו היינו הזוג הזה. אבל פתאום הבטנו סביב וגילינו שלכל אחד יש המטען שלו - כי יש את הזוג הזה בחבורה שהחליטו להתגרש, ויש את אלה שעברו לגור עם ההורים כי אין להם כסף, ואת אלה שגם ניסו ולא ככ הלך רק להם הלך יותר מהר מאיתנו. וגם יש את אלה שהכל טוב אצלהם - כנראה לא פחות מאצלינו. אז אנחנו היינו הזוג הזה! והיום אנחנו זוג + 2 (בן ובת) ... ומסתבר שיש זוג חדש כזה בח'ברה. ואנחנו נהיה שם בשבילהם כמו שאחרים היו שם בשבילנו. בשורות טובות בנות :)

27/11/2014 | 03:52 | מאת: שיר

02/12/2014 | 20:11 | מאת: מטופל"שית

01/12/2014 | 23:28 | מאת: אלינור

כמישהי שנשואה שנתיים וחצי , התחלתי כרגע הזרעה - למרות שאין לנו בעיות לא לי ולא לבן זוגי -טרם נקלטתי ! אני יודעת איך זה להרגיש תסכול ומעוקה בכל פעם שאת רואה את המחזור או בכלל כשאת שומעת שמישהי קרובה נכנסה להיריון, אבל הכי חשוב זה לא להתייאש!!!! והסיפור שלך באמת מאוד מרגש!

02/12/2014 | 20:11 | מאת: מטופל"שית

אין לי ספק שאת תזכי בידיים מלאות! שולחת חיבוקים מרחוק

02/12/2014 | 11:26 | מאת: מיכל

מרגש ! אנחנו שמונה שנים בטיפולים. קריאה ויישום של "הריון שהוא נס" 2 בנות,היריון טבעי.. יש ניסים:)..בסוף הכל לטובה.

01/02/2015 | 21:08 | מאת: דנה

וואו, ממש ריגשת אותי, הרגשתי כאילו זה נכתב עליי, העלת לי ובעלי חיוך על הפנים.. כי זה ממש מה שעובר עלינו, אחד על אחד, וכל הזמן אנחנו חושבים מתי הזמן שלנו יגיע.. ושרק יגיע כבר :-) ואנחנו שמחים בשביל חברים על היריונות ולידות.. אבל.. ויש אבל.. כמו שאת אומרת.. מבאס גם להיות הזוג הזה שעדיין אין לו.. :-(

08/03/2015 | 14:43 | מאת: מורן

לפני כמה ימים פגשתי את החברות שלי. שלוש בנות הודיעו בבת אחת שהן בהיריון.(בניסיון ראשון יש לציין) אחרי שאני מנסה כבר כמעט 3 שנים. סיטואציה סוריאליסטית. לא נעים להיות הזוג הזה...

שלום עומדת לפני שאיבה ביום א' הבא כנראה. היתה לי הפלה בפעם הקודמת לפני חצי שנה. פוחדת מאוד מכשלון הטיפול. נמצאת כבר שנתיים בטיפולים. אם לא אצליח פוחדת להתייאש לגמרי מהכל. ממש מפחיד אותי שהסיכויים שלי כבר קטנים מאוד (בגלל הגיל שלי) ואין לי ילדים.

23/11/2014 | 21:13 | מאת: חלי

תהיה אופטימית ....היום אפשר הכל רק המון המון סבלנות והכי חשוב שתהיה רגוע ...ולא להתייאש......בהצלחה

26/11/2014 | 10:28 | מאת: מטופל"שית

אני זוכרת שאחרי ההפלה של התאומים עלה בי הפחד... ועובדה שמחזור טיפול שאחריו נקלטתי והיום אני חובקת בת מקסימה. צריך בטיפולים האלה המון אורך רוח...אמונה...תקווה. נשמח לשמוע ממך קצת פרטים אם בא לך לשתף ... בת כמה את? האם הסיבה שבגינה את בטיפולים היא הגיל? ובכלל אם בא לך לחלוק נשמח להיות כאן בשבילך.

18/11/2014 | 21:22 | מאת: שמש

בת 40, יש לי ילדה בת 2.5 מהריון טבעי שקרה די מהר. כעת מזה חצי שנה לא מצליחים להרות. היינו אצל רופא קופת חולים שהמליץ ישירות על הפרייה וקיבלנו אישור. האם יש טעם לשמוע גם חוות דעת של רופא פרטי? הרופאים המדוברים הם הורוביץ מקופת חולים ושולמן (פרטי)

19/11/2014 | 09:06 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה לפורום בברכת שהייה קצרה איתנו ובשורות טובות מהר :) אני אשמח לדעת עוד קצת פרטים - האם הוא מפנה אותך ישירות להפרייה רק בגלל הגיל או בגלל בדיקות כאלה ואחרות? אם אין בעיה מיוחדת זה די תלוי בך עד כמה את מוכנה לחכות או כמה את מוכנה לטיפולים. נשמח לשמוע ממך עוד פרטים :)

16/11/2014 | 11:12 | מאת: לימור

שלום רב, אני לפני הפריה והרופא אמר לי לקחת שינרל שלוש פעמים ביום חמישה ימים לפני המחזור, בטעות ביומיים הראשונים הסנפתי רק פעמיים ביום במקום שלוש, ומהיום השלישי הסנפתי שלוש פעמים, האם זה יכול לפגוע בדיכוי????

18/11/2014 | 20:35 | מאת: מטופל"שית

אני לא רופאה אז חשוב לקחת את הדברים שלי בעירבון והכי נכון זה להתייעץ עם הרופא המטפל. מהניסיון שלי כמו כל הורמון מדובר על מינון ולכן לא תמיד יש השפעה הורסת על טעות במינון... זה מאד אינדיבידואלי ולכן לא הייתי ממהרת להספיד את הפרוטוקול. האם שוחחת עם הרופא?

14/11/2014 | 14:21 | מאת: שושי

היי אני צריכה לעשות תרומת ביצית ולא יודעת עם איזה מכון ביציות כדי לעשות את תהליך . מישהי יודעת או ממליצה מנסיונה ?

18/11/2014 | 20:36 | מאת: מטופל"שית

וואוו ...איזו החלטה אמיצה - כל הכבוד לך! לצערי אני לא מכירה את המכונים ואולי מישהי מהבנות כאן תוכל לעזור... בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות ומחכה לעדכונים משמחים.

13/11/2014 | 17:46 | מאת: שרית

היי, לפני 5 שנים בערך עברתי הפרייה וזכיתי בבת מדהימה... בדרך לסיבוב נוסף, הפעם רק החזרה (יש לי ביציות מוקפאות), אשמח לקבל פרטים על התהליך. כבר התחלתי עם אסטרופם, כמעט שבוע, עדיין לא יודעת מתי תהיה ההחזרה. בהצלחה לכל הבנות שבדרך. שרית

18/11/2014 | 20:40 | מאת: מטופל"שית

בתור מישהי שיש לה בן ובת מקסימים מהטיפולים אני מברכת אותך בברכת הצלחה בסבב הנוסף :) ואצלי בכל אופן הסבב השני היה הרבה יותר קל נפשית - כי כבר ידעתי שניצחתי פעם אחת והייתי מוכנה לניצחון נוסף ואכן...הניצחון הזה חוגגת 4 חודשים :) ולעינייננו - תהליך החזרה של מוקפאים קצת יותר קל מהפרייה מלאה, בד"כ מקבלים סוג של תמיכה ומוודאים ביוץ ומחזירים מוקפא - לא מעודדים ביציות נוספות. כמה מוקפאים יש לך? מה הרופא שלך ממליץ?

18/11/2014 | 20:49 | מאת: שרית

היי, תודה על התגובה, בסבב הראשון הפורום הזה היה ממש פעיל, ממש מוזר שכיום אין כמעט תגובות :-\ לענייננו, יש לי 9 מוקפאים, הם מוקפאים בשלשות, הרופא ממליץ להחזיר שלושה. האם את יודעת אם ממשיכים עם התמיכה אחרי ההחזרה? לכמה זמן? האמת שכבר שכחתי מה היה בפעם הקודמת..

19/11/2014 | 08:08 | מאת: קרן

אז שיתקנו אותי אם אני טועה, אבל לדעתי זה תלוי ברופא ובמקרה הפרטי שלך. אם הביוצים שלך תקינים לגמרי וככל הידוע אין לך שום בעיה (נניח בטיפולים על רק מובהק של בעיית זרע) אז לפעמים עוקבים אחרי הביוץ הטבעי, מחזירים את העוברים כמה ימים אחרי הביוץ ואז אפשר לתת לגוף לעשות את שלו בלי שום תמיכה, כמו בהיריון "רגיל". במקרים אחרים מעדיפים לשלוט בכל העניין יותר ונותנים הורמונים לפני (אסטרוגן) ו/או אחרי (אסטרוגן ופרוגרסטרון) ההחזרה. שיהיה המון בהצלחה. אל תשכחי לעדכן! נ.ב. כן, הפורום רדום הרבה יותר, לצערנו. זה קרה בעיקר מסיבות טובות והיא שכל מנהלות הפורום כבר עם שני ילדים קטנים ועסוקות מאוד, אבל בכל זאת זה חבל. אם יש למישהי רצון ויכולות להצטרף אלינו, או הצעה איך לעורר קצת את הפורום נשמח מאוד לשמוע.

19/11/2014 | 09:11 | מאת: מטופל"שית

גם אותי זה ביאס בהתחלה. אני זוכרת שהייתי מבלה חצי יום בפורום בסבב הקודם והיה פה ככ חם ונעים :) אפילו נפגשתי עם אחת הבנות ועד היום אנחנו חברות ...מקווה שנצליח להחזיר את זה גם עכשיו. עם כל המדיה החברתית שיש היום כנראה שהפורום הזה 'זקן' מידי :) ממה שאני יודעת לא כולם שורדים את תהליך ההפשרה ולכן זה בסדר שהוא מפשיר שלשות ...וגם אם כולם ישרדו בד"כ למוקפאים יש סיכויים נמוכים יותר מלעוברים טריים ולכן נהוג להחזיר אחד יותר ממה שהיו מחזירים במחזור טרי. לגבי התמיכה זה משתנה בין רופא לרופא...אצלי נתנו לי תמיכה עד שבוע 10 בהריון הראשון ו-12 בהריון השני.

11/11/2014 | 17:24 | מאת: סייוון

היה לי חבר טוב שהיה לו חברה כמה זמן ואז הם נפרדו ולאחר שבועיים הוא מצא חברה חדשה ולאחר חודש אני רציתי את האקסית שלו דיברתי איתו הוא הסכים והכל אבל היא לא רצתה היא עדיין אהבה אותו ואני הייתי מפורק עלייה היא הייתה החלום שלי ואני כל כך רציתי אותה ואז בא חבר אחר טוב שלי ולקח אותה ודיבר איתי ואז לא דיברתי איתו מאז וסיפרתי לכמה חברים שקשה לי עם זה ואז החבר שלקח לי את החברה שלח לי הודעה ואמר לי שבגללי לא מדברים איתו והוא חושב שאני סיפרתי לכולם שהוא מנאיק ובגלל זה אפחד לא מדבר איתו וזה לא נכון ואז רבנו ולא דיברנו זמן מה ואז שלחתי לו הודעה חג שמח ונשלים והוא רשם טוב(ייבש אותי) ובזמן האחרון החברים שלי לא קוראים לי ליציאות בקושי מדברים איתי אני מרגיש בודד ואני רואה שהם נמצאים עם החבר הזה שלקח לי את החברה ואני מרגיש בודד וקשה לי ואני לא יודע מה לעשות אני שוקל פשוט לאצת מהדלת ולברוח למקום רחוק אני מרגיש שחברים שלי מאכזבים אותי יותר ויותר שלא קוראים לי ליציאות

18/11/2014 | 20:42 | מאת: מטופל"שית

אוייי אתה כזה מקסים. לצערי אתה בפורום הלא נכון :) אני יכולה רק להגיד לך ...שהחיים זורמים ודברים טובים מחכים תמיד בהמשך הדרך. שמור על אופטימיות - יבוא יום ותראה שלא תבין על מה היתה כל המהומה .... :) שיהיה בהצלחה!

09/11/2014 | 14:21 | מאת: מאור

שלום לכולן, אני בת 34, מנסים כבר שנה להיכנס להריון, אנחנו מהזוגות הלא מוסברים... הכל תקין ב"ה ולא מצליחים!! עברתי כבר 3 הזרעות, בדרך לעוד הזרעה החודש, והרופא שלי אמר שאם הפעם זה לא יילך אז נעבור להפריות. לא צריכה להסביר כמה הרצון עז להריון, סביבי כולן עם ילדים ומרגישה שרק אני נשארת מאחור. אני נהיית עצבנית שאני ליד נשים בהריון או נשים עם ילדים, מנסה כמה שפחות ללכת לאירועים שבהם אני יודעת שיהיו ילדים ואני כבר מתחילה להישתגע.... מה עושים?? איך עוברים את התקופה הזו? יש לציין שיש לי בעל מדהים שתומך אוהב ועוזר!! פליז תעזרו לי!!!! תודה ושנתבשר רק בבשורות טובות....

10/11/2014 | 16:44 | מאת: רדה

שלום לך, אני בת 23 ונמצאת באותה סיטואציה כמו שלך סיימתי טיפול באקקלומין והזרקתי אוביטרל ביום חמישי, יומיים אחרי הופיעו כאבים בפיטמות ונפיחות בחזה מה שקורה לי לפני מחזור משתדלת לא להיות שלילית ואת הבדיקת הריון צריכה לעשות רק בעוד שבועיים...עד אז אשתגע...מנסה למצוא מי יתן לי תשובה מרגיעה מאז הופעת הסימנים אז ללא הצלחה. הדבר היחיד שנותר לנו לעשות זה להאמין שהקדוש ברוך איתנו!! בהצלחה ובשןרות טובות.

11/11/2014 | 09:20 | מאת: מאור

אוביטרל הוא כמו הורמון הריון... את יכולה להרגיש תחושות של הריון, מאחלת לך שהשבועיים יעברו הכי מהר שאפשר שלבסוף תקבלי תשובה חיובית!! הקדוש ברוך הוא איתנו והוא לא פוסח על אף אחת!!!!!

11/11/2014 | 14:07 | מאת: נטלי

מאמי אני בת 25 גם מנסה להביא ילדים לעולם יחד עם בעלי האהוב שממש תומך אני חולה על ילדים וכבר 3 שנים בטיפולים בהתחלה זה היה iui ועכשיו ivf זה ממש קשה כל מה שאנו עוברות ושכל החברות האחים המישפחה כולם כבר עם ילדים וכל הזמן אני אומרת נו מה איתי? אבל אנחנו צריכות להיות רגועות ולא להתייחס לכמות הפעמים שאומרים לנו נוווו מה קורה עם ילדים ומתחילים להסביר לנו שיש לזה טיפול אל תתיחסי אין לך מה להאשים את כלהקטנטנים שסובבים אותך תפזרי אהבה ורוגע זה יעזור לטיפול אני יודעת שאת קצת יותר גדולה ממני ואני לא צריכה להסביר לך דברים אבל קחי עצה מצעירה ותמשיכי בכל הכוח בסוף זה יבוא אם את רוצה מספר הטלפון שלי זה 0508898529

11/11/2014 | 21:03 | מאת: מאור

תודה נטלי אולי יום אחד עוד אתקשר אלייך תזהרי חחחח... ביום שאני מקבלת מחזור אני ממש עצבנית, ממש בלחץ ודיכי כזה... אני מנסה להיות יותר רגועה וחושבת תמיד חיובי.... פשוט ההמתנה הזו משגעת אותי, אני בן אדם שאין לי דחיית סיפוקים, אם אני רוצה רוצה משהו אז זה כאן ןעכשיו :) ובהריון זה לא יכול להיות ככה... אבל עושים הכל בשביל שזה יקרה... תודה לכל העונות, מעריכה זאת מאוד!!!!!

13/11/2014 | 17:38 | מאת: שרית

אני ממש מבינה את התחושות שלך.. מאחלת לך שבקרוב מאוד תצליחו להכנס להיריון. בנתיים תעשי רק מה שעושה לך טוב, גם אם זה אומר קצת להתרחק ולהמנע מלקבל הערות מכולם לגבי ילדים. בהצלחה, שרית

19/11/2014 | 08:50 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה ובברכת שהות קצרה איתנו עם אמונה לבשורות טובות ובמהרה! אני זוכרת את הייאוש הזה...הייתי בת 30 וכ"כ רצינו ולא הבנו למה זה לא מצליח. כל הבדיקות יצאו טובות ואין הסבר מדעי למה זה לא מצליח. בהתחלה התכחשתי שאני בטיפולים...זה רק הזרעה...זה רק להגדיל את הסיכויים תירצתי לעצמי ואז הפריות ...והייתי ממש מיואשת, מבויישת, כעוסה. כל מי שהיה מסביבי זה נראה כאילו הוא נקלט מהאוויר - ואני נלחמת, מודדת, סופרת.... אין לי פתרון קסם. לאט לאט עם הזמן תביני שזו מלחמה שאת הולכת לנצח בה! ואני אומרת לך מניסיון - ניצחתי פעמיים!

19/11/2014 | 19:11 | מאת: מאור

היי מטופלשית... תודה על העידוד, מאוד מזדהה עם מה שרשמת לי פה, חופשי זה נראה כאילו כולן נקלטת להריון מהאוויר ורק אני מאחור... כל יום רואה עוד מישהי בפייסבוק בהריון וזה עוד יותר מכניס ללחץ... אני יודעת שאין פתרון קסם אלא להמשיך להיות חיוביים ולהאמין שזה יגיע בדרך זו או אחרת... רוצה כבר ככ לחוות הריון וכמובן להיות אימא, גם בעלי מאוד רוצה.... דווקא האנשים סביבי לא מלחיצים או מציקים אבל אני בטוחה שכולם אומרים:"איזה מסכנים, בטח מנסים מלא זמן ולא מצליחים, בטוח יש להם בעיות"...:) נתפלל חזק בתקווה שתפילותינו ייענו בהקדם

23/11/2014 | 21:19 | מאת: חלי

ממליצה לך לנסות באסף הרופא אצל פרופסור רזיאל ...הזרעות לא כל כך מועילות פשוט הם עושים את ההזרעות כי זה הנוהל חייבים אני הייתי באותה הצלחה .בסוף עשיתי הפריה ומטיפול ראשון נקלטתי ,נכון הטיפול לא קל בגלל הזריקות בכל אופן המון המון בהצלחה.....

09/11/2014 | 14:06 | מאת: מיטל

מה שלומך אצלי הכל מצוין קצת עייפה אבל חוץ מזה הכל בסדר ביום שלישי שעבר בבוקר לא הרגשתי טוב והיה לנו תור לביקורת יום לפני קיסרי באיכילוב הגענו לשם ועשו לי אולטראסאונד ראו שהיה דופק אבל מיעוט תנועות עובר ישר הראה בקשה גם מוניטור וראו שהעובר במצוקה ישר לקחו אותי לניתוח קיסרי דחוף ואחרי כמה דקות ילדתי בן מדהים שקט ונינוח כל כל מה שחיכיתי לו שבע שנים והאמת היה שווה לחכות

09/11/2014 | 17:28 | מאת: קרן

מיטלי!!! איך את מחביאה הודעה כזאת?! לא יפה ;-) אני כל כך שמחה בשבילך! מזל טוב!!!! אפילו מסע של שבע שנים נגמר בסוף.... שתזכי לגדל אותו באושר ובנחת. אני בטוחה שהיה שווה כל רגע, גם אם תוך כדי היו רגעי שבירה

03/11/2014 | 13:31 | מאת: מיטל

התחלתי טיפול IVP ..מבקשת המלצה למטפלת הוליסטית\גוף נפש וכו' לתמיכה במהלך הטיפול

03/11/2014 | 13:40 | מאת: מטופל"שית

אבל אולי אחת הבנות... מאיזה איזור את?

13/11/2014 | 17:40 | מאת: שרית

אני מכירה במרכז הארץ, תא נשים במרכז, מרפאה משולבת לרפואת נשים ולפיריון

31/10/2014 | 12:30 | מאת: גלית

שלום בנות, אני מנסה להיכנס להריון מעל שנה, לפני חודשיים הזרעה אחרונה עם הורמונים שלא צלחה, אח"כ הפסקה. השבוע מאחר המחזור במספר ימים, חשבתי שסוף סוף הגיע ההריון המיוחל, אך בדיקת בטא יצאה שלילית. שאר המדדים מוזרים: אסטרדיול - 1,400 פרוגסטרון - 2.8 LH - 3.4 אפשר להסביר לי בבקשה מה אומרות תוצאות אלה? ביוץ איחר בשבועיים וחצי ועומד להתרחש בימים הקרובים? חודש ללא ביוץ כלל? המון תודה.

03/11/2014 | 13:42 | מאת: מטופל"שית

אשמח לקצת פרטים ... האם קיבלת תמיכה הורמונאלית כלשהי החודש? ואם כן מתי התחלת את הטיפול - מיד אחרי המחזור? פשוט מנסה להבין מה הפרוטוקול שמלווה אותך שבגינו יש איחור בביוץ - אלא אם כן אתם על ביוץ טבעי.

03/11/2014 | 20:06 | מאת: גלית

היי, אז ככה: בינתיים היתה התפתחות והמחזור הופיע, יממה אחרי בדיקות הדם הללו. החודש היה ללא כל טיפול הורמונלי או תמיכה. על פניו נראה שהיה חודש ללא ביוץ, אבל זה לא ממש הגיוני, כי זיהיתי ביוץ במקלונים, הפרשות פוריות, ואפילו חום השחר שנותר גבוה לאחר מועד הביוץ המשוער עד הצניחה שהחלה לפני איחור במחזור וכאמור לבסוף איחור של מספר ימים. מה עוד זה יכול להיות שיסביר אסטרדיול כזה גבוה? כאמור בחודש נקי מהורמונים או תמיכה כלשהי. תודה רבה

30/10/2014 | 16:01 | מאת: אני

שלום, אם מישהי יכולה לספר לי מהנסיון האישי שלה או של חברה מאודדד אשמח לדעת: 1)כמה חודשים לאחר שהבטא התאפסה כתוצאה מהפלה של הריון מחוץ לרחם מותר לנסות שוב להרות? 2)כמה זמן בערך לוקח לקרישי הדם שנוצרו בחצוצרה כתוצאה מההפלה להתנקות? רקע קצר: נתגלה אצלי הריון מחוץ לרחם בחצוצרה ימין (אך לא ראו שק הריון). בשל כך קיבלתי זריקת מטוטרקסט לפני כ- 3 חודשים. בבדיקה כחודש לאחר קבלת המטוטרקסט נראו קרישי דם רבים בחצוצרה ומלאות דמית. תודה רבה!!!!

03/11/2014 | 13:45 | מאת: מטופל"שית

אני לא כ"כ מתמצאת בזה מבחינה רפואית. אבל יש לי חברה ש4 חודשים אחרי הריון מחוץ לרחם כבר נקלטה שוב... האם קיבלת כבר מחזור? השאלה היא מה הרופא המטפל שלך חושב מבחינת המשכי טיפול? אני יכולה להגיד לך שלי היתה הפלה בשבוע 13 של הריון תאומים...אחרי חודש וחצי קיבלתי מחזור ...חיכיתי מחזור אחד וחזרתי לטיפולים ונקלטתי. הקטנה שלי נולדה בדיוק שנה מההפלה :)

26/10/2014 | 14:34 | מאת: בין יאוש לתיקוה

היום אני מוזמנת ל-2 בריתות ועוד ברית ביום חמישי, ואתמול בלילה שוב קיבלתי מחזור. מוותרת לעצמי ולא הולכת לבריתות (מאוד לא מתאים לי). אחרי הזרעה, מרגיש כמו מיליון ואני אפילו לא יודעת להגיד כבר כמה, פעם שניה עם גונאל ואחרי שנה וחצי של טיפולים. הרופאה שלי לא עושה לי בדיקות הריון אחרי שאני אומרת שקיבלתי מחזור ואני רואה שרופאים אחרים מחייבים, היא גם מעולם לא דיברה איתי על לקיחת משהו לחזק את הסיכוי להריון, בקיצור אני מרגישה שזה הזמן לעבור אבל גם חוששת להתחיל מ-0 עם רופא אחר. מישהי עברה אחרי הרבה זמן? ואיך היה המעבר?

27/10/2014 | 11:21 | מאת: קרן

היי יקירה, מאחלת לך שהות קצרה איתנו, מהסיבות הטובות בלבד, לשאלותייך: קודם כל, מאוד מקובל להחליף רופא אחרי רצף כישלונות, לאו דווקא כי הרופא הנוכחי לא טוב, אלא כי רופא חדש לפעמים רואה דברים אחרים, מנסה דברים אחרים, וכו'. אני לא החלפתי רופא אבל בטוחה שרבות כאן בפורום כן, וזה לא נורא בכלל. לא מתחילים מאפס עם הרופא החדש, ואחד הדברים הכי חשובים הוא שתאמיני ברופא המטפל שלך, ובין השורות נשמע שאת לא בדיוק סומכת על הרופאה הנוכחית. או שאני טועה? מצד שני, לא ברור לי כמה טיפולים באמת עברת, ואשמח אם תרצי לפרט: בת כמה את? האם יש בעיה שזוהתה אצלך או אצלך בן זוגך? איזה בדיקות עברתם? ואיזה טיפולים כבר עברת? את כותבת שאת כבר שנה וחצי בטיפולים, אבל רק פעם שנייה עם גונאל. עם מה היית קודם? איקקלומין? הזרעות על מחזור טבעי (שהיעילות שלהן בדרך כלל די מוגבלת במקרה של בעיות פוריות). יכול להיות שלמרות התחושה הסובייקטיבית הקשה של זמן ארוך, שאני מאוד מאוד מבינה, בעצם עוד כמעט שלא נתתם צ'אנס לפתרונות הרפואיים הרבים מאוד שיש כיום לרפואה להציע. נשמח לשמוע עוד

27/10/2014 | 11:36 | מאת: בין יאוש לתיקוה

אני בת 32 ואנחנו מהלא מוסברים, בהתחלה מאוד האמנתי ברופאה והיא נתנה לי תחושה טובה אבל עם הזמן זה ירד, גם מכיוון שקראתי כל מיני תהליכים של בנות אחרות בפורומים ואני מרגישה שאני לא מקבלת את המקסימום (כמו העובדה שזה הטיפול השני שלי עם גונאל למרות שאני מטופלת כבר המון זמן) הייתי עד אז עם איקוקלומין ואני לא אומרת כמה טיפולים כי אני כבר באמת לא זוכרת. גם מעולם לא עשתה לי הזרעה כפולה שהבנתי שהרבה רופאים עושים וגם לא קיבלתי מעולם תמיכה. אני ממש לא הייתי אדם של רופאים והיום מרגישה כאילו אני חייה במרפאה. אני גם גרה בצפון ואין פה בכלל מבחר! אז אתמול מילאתי טופס לעבור קופה ויש לי פגישה בשבוע הבא עם הרופאה בנתיים אני אמשיך איתה עד שמעבר הקופה יתפוס.