פורום פוריות חברתי - תמיכה

שלום וברוכים הבאים לפורום החדש שלנו. אי-פריון הוא מחלה שאחד מכל ששה זוגות סובלים ממנה, ובכל זאת היא כנראה המחלה היחידה שהסובלים ממנה יזכו לשמוע מסביבתם הערות בנוסח: "זה הכל בגלל הלחץ. רק תרגעו ותכנסו להריון" או "מה, צריך ללמד אתכם איך לעשות את זה?" – תוך קריצה מבינה-עניין. במדינה בה "פרו ורבו" הוא לא רק ציווי דתי אלא אתוס לאומי של ממש, הסביבה מצפה מאיתנו להתחיל למחרת החתונה להרות וללדת ילד בכל שנתיים עד שנמלא את מכסת הילדים המקובלת במגזרנו (שניים או שנים-עשר) ומתעניינת במצב הרחם והשחלות מבלי להסס לשאול אם גודל לנו כבר משהו שם בפנים, ואם לא - מדוע. לא יפלא, אפוא, שאי-הפריון מקבל משקל רגשי נוסף על זה שקיים כבר ממילא - הכמיהה לחבוק כבר תינוק, המלווה בתחושות קשות של כשלון ובגידת הגוף, אובדן שליטה, עצירת החיים, קנאה, אשם ותסכול. ומעבר לכל - תלויה מעל הראש בכל רגע נתון עננה כבדה של עצב עמוק שלא מאפשרת להנות באמת מהחיים הנעים במעגל מייאש מחודש לחודשו – ולצידה השאלה הגדולה: מתי הסיוט הזה כבר ייגמר? אני הייתי שם, במשך כמה שנים טובות. מעקבי ביוץ שלא נשאו פרי פינו את מקומם למסלול המלא של טיפולי הפריון: בדיקות, איקקלומין, הזרעות, זריקות ולבסוף הפריות מבחנה. החודשים שחלפו הפכו לשנים, ותשובה שלילית אחת רדפה אחר חברתה. אפילו תשובה חיובית ראשונה שהרימה אותנו למחוזות של אושר נשגבים התחלפה במהרה בנפילה קשה וכואבת כאשר ההריון הסתיים, לדאבוננו, בהפלה מוקדמת. בסופו הטוב של הסיפור ציפה לנו זוג תאומים מתוקים ומקסימים, אך הדרך הקשה הזו לא נשכחה, על כל קוציה ודרדריה. והנה אני כאן, על מנת לחלוק איתכם את נסיוני העשיר, לצערי, מזווית מבטה של מטופלת פריון לשעבר. את הידע הרפואי בנושא הפריון תקבלו מהפורום השכן של פרופ´ זיידמן, אבל כאן תוכלו למצוא תשובות לכל השאלות האחרות שמציקות לכם: • איך שומרים על שפיות בכל התקופה הזו? • כיצד משלבים טיפולים וקריירה? או: האם החיים חייבים להעצר? • מה אומרים לסביבה? למי מספרים על הטיפולים? • כיצד (והאם) שומרים על קשר עם חברה שהרתה חודשיים אחרי החתונה ושנתיים אחרי שאנחנו התחלנו לנסות, והאם ניתן לפרגן לה מכל הלב? • איך מתחמקים מברית המילה של האחיין מבלי להסתכן בנידוי משפחתי? וכל שאלה נוספת שתעלה בהקשר הזה, כמובן. ובעיקר, הפורום נועד להעניק אוזן קשבת שבאמת מבינה, כתף לבכות עליה ויד חמה שתאחז בידכם עד ליום בו תגיעו גם אתם לסופו של המסע, בו תראו את המראה היפה ביותר בעולם – הבהוב מרצד על מסך האולטרסאונד המצביע על ליבו הפועם של האוצר החדש שלכם הנובט בקרבכם. ברוכים הבאים לשהות קצרה מהסיבה הנכונה! לכניסה לחצו - פורום פוריות
14647 הודעות
9817 תשובות מומחה

מנהל פורום פוריות חברתי - תמיכה

לא מרגישה כלום דווקא הבטן שהיתה נפוחה בהתחלה ירדה, יודעת שגם אם הייתי מרגישה משהו זה רק מהתמיכה ופסיכולוגי .... ההפנייה שלי לבדיקה היא ל9 לדצמבר איך אשרוד עד אז ומה אעשה עם תשובה שלילית??

01/12/2015 | 09:24 | מאת: מטופל"שית

לשייך כל דבר ל'האם זה הריון או לא' ... אני באמת יכולה להגיד לך שאין דרך לדעת! רק לספור את הימים לבדיקת דם :) מחזיקות לך אצבעות ואנחנו פה אם בא לך להשתגע מולנו :) מחכות לבשורות טובות

23/11/2015 | 16:05 | מאת: חנה

בעלי ואני מנסים להרות למעלה משנה..יש לו זרע חלש ורופא שלי המליץ על השבחה והזרעה.המחזור שלי סדיר וביוץ גם.השאלה אם אני חייבת לקחת כדורים או זריקות הורמנליות לייצור מוגבר של ביציות או שאפשר פשוט לבצע השבחה והזרעה וזה יצליח?

25/11/2015 | 10:18 | מאת: מטופל"שית

הכי חשבו זה לעשות מעקב ביוץ ולתזמן אותו...לא חייב ישר גירוי הורמונאלי. מה גם שהמינון לגירוי הורמונאלי בהזרעה הוא נמוך ונעשה כדי לייצר ביצית - שתיים. בהצלחה. מחכים לעדכונים

22/11/2015 | 19:06 | מאת: שירן

היתה לי שאיבה מחר אדע. כמה הפריות ככ מתפללת שכולן יופרו אין ליהרבה רק שלוש ושיצליח הטיפול .... אין לי כוחות לאכזבה. ושאלה מטופשת היייתן~ צובעות את השיער מחר יום לפני ההחזרה?

25/11/2015 | 10:13 | מאת: מטופל"שית

מחזיקה לך אצבעות יקירה! כל מה שצריך זו אחת טובה וחזקה שתהפוך את הכל לאמיתי! שולחת חיבוקים חמים. לגבי הצביעת שיער - אני באופן אישי כן. אחרי תקופה ארוכה שלא עשיתי כלום מחשש שמא זה ישפיע על קליטת ההריון החלטתי שאם זה שלי אז זנ יקרה כמו שחברות שלי נקלטו עם עישון / אלכוהול / צביעת שיער. צריך לשמור גם על השפיות שלנו :)

21/11/2015 | 22:35 | מאת: שוקיסטית

היי לכולם, אז לא בטוחה שזה המקום היות שזה לא בדיוק טיפול פוריות מה שאני עומדת לעבור. אחרי הרבה התלבטויות החלטתי לעבור הקפאת ביציות מסיבות לא רפואיות. אני בת 31 ורווקה, הגעתי להחלטה הזאת מסיבות רבות בינהן העובדה שלא רוצה ש"השעון הביולוגי" שלי ישלוט בהחלטת בחירת הבן זוג שלי ולבין היסטוריה המשפחתית של קרשיות יתר לבין זה שהיתי שם כשאחותי עברה את הטיפולים במשך 4 שנים עד שהצליחה. כמה שאני יודעת שזה הדבר הנכון לעשות מכל הסיבות האלה, ככה גם אני מפחדת, והדבר שאני הכי מפחדת ממנו זה לעבור את כל התהליך הזה לבד! לבד את הבדיקות, לבד את הדקירות, לבד את השאיבות ולבד את כל התופעות לוואי שלא ידוע לי איך זה ישפיע עלי. אחת הסיבות שאני עוברת את התהליך זה כי אני לבד ולא רוצה לעשות את הבחירות הלא נכונות בגלל שרוצה ילד. ובצורה נורא משעשעת מתברר שלהתחיל את התהליך הזה ממחיש לי עוד יותר את העובדה שאני לבד ,ועוד לפני שהתחלתי את התהליך עושה לי רע והפחד משתלט עלי. אשמח לקבל ממכן עצות ולשמוע איזה תופעות לוואי יכולות להיות מההזרקות והשאיבה ככה שאדע למה לצפות, היות והתהליך הוא אותו תהליך של טיפולי פוריות עד שלב השאיבה. סורי אם זה לא המקום :)

22/11/2015 | 13:00 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה. אכן תהליך של הקפאת ביציות זהה לתהליך שעוברות מטופלות פריון. ואני מאחלת לך המון בהצלחה! האם התכנון הוא להקפיא ביציות או עוברים? האם עשית בדיקה לרזרבה שחלתית על מנת להבין איפה את עומדת? לגבי תופעות הלוואי - אינדיווידואלי. לי למשל לא היו תופעות לוואי בכלל במהלך הטיפולים. אולי קצת השמנה שאפשר לייחס להורמונים ואפשר גם לא :) אנחנו כאן לתמוך בך.

22/11/2015 | 15:17 | מאת: שוקיסטית

החלטתי להקפיא ביציות לפי המלצת הרופא בגלל הגיל שיחסית צעיר לתהליך ולפי הבדיקות אני נמצאת בדיוק באמצע אז הוא מאמין שלא אצטרך יותר מ2 שאיבות (בשביל ה-20 ביציות). אשמח אם אפשר קצת לחלוק על התהליך... כמה זמן ההחלמה מהשאיבה? עד כמה הזריקות כואבות, מפחיד לחשוב שאזריק לעצמי האמת. ואשמח לשמוע לאלה שהיו תופעות לוואי כמה זה "נורא".

17/11/2015 | 09:52 | מאת: שרון

בוקר טוב... פעמיים ביום קרינון + פעמיים ביום פרוגינובה. אני מרגישה כמו סמרטוט ממש. מתעייפת כבר בשמונה בערב. אתמול אכלתי ממש קצת מארוחת הערב ונתתי את השאר לבעלי כי לא הייתי מסוגלת יותר. הלכתי להתקלח ולמיטה. היום בקושי קמתי ב 8. הגיוני? וגם אם אמרתי שתקופת הזריקות לא פגעה בי מבחינת השמנה ונפיחות, עכשיו, אחרי השאיבה, הרבה יותר נפוח הכל.

22/11/2015 | 13:06 | מאת: מטופל"שית

אני לא זוכרת שהמינון אצלי גרם לעייפות. לגבי הנפיחות אז זה הגיוני בגלל שהשחלות מגורות והכל נפוח.

15/11/2015 | 18:39 | מאת: שירלי

יש לי שני ילדים ומאז 3 טיפולים שלא הצליחו אחד החזרת קפואים השני 5 עוברים שלא נקלטו ובאחרון היה זקיק אחד אפילו לא עשו שאיבה .... אוף אני ככ פוחדת שלא יצליח מצחיק אבל מלחיץ אותי שמזריקה את המונופור לא כואב לי כאילו אם לא יכאב מספיק אז לא יצליח ... ודווקא הקלקסן ככ כואב, אני לא יודעת מה מרגישה מצד אחד משתדלת להדחיק לרוץ בבוקר לביהח כדי להספיק להיות בעבודה בשמונה שהילדים לא ירגישו ומרגישה כמו מכונה שפועלת מצד שני ככ פוחדת שלא יצליח ורוצה להרגיש הכל שיכאב לי שיהיה לי קשה כי אולי עם הסבל יבוא האושר ... בצער תלדי בנים. הכל יצא בליל מטופש אבל אשלח כי קצת מרגישה אבודה

16/11/2015 | 21:20 | מאת: מטופל"שית

שולחת חיבוק ענק ((())) האם גם שני הילדים הראשונים מטיפולים (אני מניחה שכן כי דיברת על מוקפאים) אני מבינה לגמרי את תחושת המלחמה האין סופית - הרצון שלנו לתת את כל כולנו להצלחה. יש מטרה מול העיניים ולא נוותר עד שנקבל אותה. האם יש לכם בעיה מוגדרת? מה הסיבה שבגירוי האחרון היה רק זקיק אחד?

12/11/2015 | 20:46 | מאת: שיר

16/11/2015 | 21:22 | מאת: מטופל"שית

18/11/2015 | 18:50 | מאת: שיר

12/11/2015 | 19:57 | מאת: מישהח מפעם

16/11/2015 | 21:21 | מאת: מטופל"שית

אני כאן. עברו עלי כמה ימים לא פשוטים. בין שמחה לעצב. חגיגות יום הולדת לקטנטן ומוות של סבתי - זה העולם. אבל חזרתי :) מה שלומך מתוקה?

11/11/2015 | 03:42 | מאת: מישהי מפעם

ליום הולדתו של הנסיך . 4 חורפים. מתוק.

16/11/2015 | 21:22 | מאת: מטופל"שית

תודה אהובה!!!

08/11/2015 | 13:48 | מאת: פרחח

שלוםם אני אמורה לקבל מחזור אתמול ולא קבלתי לא מרגישה בכאבים של מחזור רק יש הפרשות בצבע לבן ועשיתי בבוקר בשעה חמש ויצא שלילי לא יודעת למה אול עשיתי הבדיקה הביתית מוקדם יותר וגם אחרי תקופת הביוץ קימנו ביחד אני ובעלי יחסי מין אבל הוא הרגיש שיש כמו משהו שדוחף האיבר מין שלו החוצה מה זה יכול להיות אולי הריוןן

מקווה לבשורות טובות :)

01/11/2015 | 16:19 | מאת: חן שמעון

שלום ד"ר, אני ובן זוגי מנסים מספר חודשים להרות. בטרם הנסיונות, לא היו לי כלל תופעות קדם ויסתיות (באותו יום שמקבלת ישנם כאבי בטן שעוברים לאחר מספר שעות). בחודשים האחרונים, בטרם קבלת הווסת אני סובלת מרגישות בחזה למשך מספר ימים ועד לקבלת הווסת. האם יש קשר לניסיונות הכניסה להריון? אם לא, אז מה יכולה להיות הסיבה? תודה מראש

02/11/2015 | 14:53 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה לפורום בתקווה שנוכל לעזור. האם משהו השתנה בחודשים האלה? האם התחלת לקבל תמיכה כלשהי? אם כלום לא השתנה אז אני משייכת את זה ל'תשומת לב' - הרבה פעמים כשאנחנו רוצות להיכנס להריון אנחנו פתאום מרגישות ושמות לב לדברים שלא שמנו אליהן לב מקודם ... אולי תבדקי אם שינית משהו - תזונה, כדורים, הפסקת גלולות וכדומה ...

06/11/2015 | 03:29 | מאת: ...

31/10/2015 | 21:43 | מאת: סיתונית3

מבקשת עזרה! לפני כחצי שעה חוויתי מקרה של הריון מחוץ לרחם, עם ערכי בטא מאד נמוכים. עכשיו אחרי חצי שנה נקלטתי שוב להריון והפעם הבטא היתה גדול מ- 1,000 בתחילת שבוע שמיני התחילו דימומים, ומיד פניתי לרופא ואז הוא בישר לי כי אני נושאת בתוכי שק הריון ללא עובר. נשברתי מאד! מעוניינת מאד ללכת להתיעץ עם רופא מומחה לבעיות כאלה. משהי חוותה דבר כזה ויודעת להמליץ לי על מומחה שמתמחה בבעיות כאלו.

01/11/2015 | 08:22 | מאת: בילה

היי, אני כלכך מבינה לליבך, אחרי תקופה ארוכה וחוסר הצלחות חוזרות ונשנות והמון תסכול פגשתי רופאה מדהימה - היא מומחית לפריון ופשוט הבנאדם הכי מכיל שיש. היא עשתה לי מעקב מסודר והתעקשה שאעשה את כל הבדיקות שלפניה בכלל לא ידעתי שקיימות. אני מציעה לך ללכת אליה ליעוץ, דוקטור קלריס נהרי יש לה קליניקה ברעננה. שווה לך זה פשוט משהו אחר! המון בהצלחה.

11/11/2015 | 23:43 | מאת: דנהנהנה

בס"ד היי בילה יש אפשרות שתמני את שמות הבדיקות שנתנה לך הרופאה ? כדי שאדע גם לבקש תודה

02/11/2015 | 14:51 | מאת: מטופל"שית

אני מסכימה עם בילה, צריך ללכת לרופא מומחה לפריון שיתן לך לעשות את כל הבדיקות הנדרשות. האם להריונות נקלטת טבעי?

02/11/2015 | 20:36 | מאת: סיתונית3

כן! נכנסתי טבעי

17/10/2015 | 08:33 | מאת: היי

יש לי הפרשות כתומות כאלה ואני 4ימים אירי החזרת עובר מימה זה?היה לי הפרשה לבנה כמו קוטג סליחה על התיאור זה באח מהנר והשני מה זה הכתום

18/10/2015 | 19:10 | מאת: מטופל"שית

לא כ"כ הבנתי... האם ההפרשות ממשיכות?האם זה היה חד פעמי? בכל מקרה דימומים הם משהו די שגור אחרי החזרה, יחד עם זאת שווה להתייעץ עם הרופא הפרטי שלך.

11/10/2015 | 22:06 | מאת: שילה

הי, האם שימוש בחומר סיכה טבעי - שמן שקדים, יכול לפגוע ביכולת ההתעברןת, בתקופת הביוץ? והאם יש חומרי סיכה שלא מפריעים? תודה,

13/10/2015 | 19:19 | מאת: מטופל"שית

שווה לשאול בפורום של הרופאים. סורי.

11/10/2015 | 16:22 | מאת: חדשה כאן

טיפולי פוריות איך זה קרה? נכנסתי להריון טבעי שהסתיים בשבוע 7 הפלה טבעית, הייתי בהלם ולא היה פשוט להתאושש אבל אמרתי קדימה לדרך אין מה להתייאש זה קורה.. אבל מהר מאוד התברר שהדרך הרבה יותר ארוכה ממה שחשבתי, אחרי ברורים בדיקות וכו' הגענו להפריות, חסימת חצוצרות, אנדרומטיוזוס, מורפולוגיה אפס בקיצור הכל מהכל. אבל לא מוכנה לוותר. התחלנו טיפול ראשון, 3 ביציות לא היתה הפרייה בכלל מבאס לעבור הכל וכלום, השבוע התחלתי טיפול שני ממש בעיצומן של הזריקות מקווה מקווה מקווה אבל חוששת להתאכזב שוב... איך אפשר להישאר אופטימיים?? אני כל כך כועסת על המצב הלא פייר הזה, ולמה זה מגיע לי אבל אין לי את מי להאשים...

13/10/2015 | 19:18 | מאת: מטופל"שית

למה לי?! כי זה כ"כ לא פייר שנפלתי לסטטיסטיקה. אני מסתכלת סביב ומודה לאלוהים שלא נפלתי על סטטיסטיקות אחרות... תראי - אין את מי להאשים ואין סיבה טובה למה את ולא אחרת (יש מי שיגיד שאלוהים נותן לאדם רק את המלחמות שהוא יודע שהוא יוכל לנצח בהם) שורה תחתונה - כרגע זה המצב. אני חושבת שככל שמבינים שזו מלחמה שלא מוותרים בה אז יותר קל להישאר אופטימיים. וזה לא פשוט בכלל. יש כ"כ הרבה אכזבות בתהליך....אבל צריך רק הצלחה אחת! והיא שווה יותר מהכל. אנחנו פה. לחבק / לבכות / לתמוך... ברוכה הבאה לביתנו.

09/10/2015 | 16:06 | מאת: ....

היי בנות! מכירה מישהי שמכירה מישהי שזה עזר להם... סוג של צמח (כנראה פרסי) שטוענים שעושה פלאים באיכות הזרע מוכרת אותו אישה בשם שושנה בירושלים היא קוראצ לזה "פיריונית" לא כל כך הבנתי אם זה עוזר גם לנשים ואיך בכל אופן זה הטלפון שלה 0528400410 02-5825076 אם מישהי מכירה ויכולה להוסיף מידע או הערות ....

11/10/2015 | 10:00 | מאת: מטופל"שית

ואני ממליצה לכל אחת לקחת את כל 'תרופות הסבתא' בערבון מוגבל. אני מאמינה במה שלא מזיק אולי מועיל ...לא ללכת לאיבוד בתוך מרדף של 'ניסים'. שווה בדיקה.

07/10/2015 | 10:08 | מאת: מעיין

היי לכולן זו פעם ראשונה שאני מעיזה להעלות פה את כאבי וצערי. התחתנו לפני שנתיים וחצי. מנסים כבר שנתיים. 4 חודשים אחרי שהתחלנו לנסות, נקלטתי ובשבוע ה-9 הפסיק הדופק. עשינו הפסקה לחצי שנה והתחלנו לנסות שוב. נקלטתי תוך 4 חודשים והפעם היה שק הריון ריק. עכשיו, כבר חצי שנה מנסים וללא הצלחה. אני כבר בת 34. ומרגישה כל כך מיואשת... :( מרגישה שמשהו בי לא בסדר, למרות שכל הבדיקות שלי ושלו תקינות. מתחילים ללכת לרופא פוריות. ואני מפחדת שהכאב והייאוש הזה יישאר לעוד הרבה זמן. מפחדת שהגיל שלי מונע ממני להיכנס להריון. מפחדת שנהיה במסע הזה עוד שנים, ואהפוך לבן אדם אומלל ומריר ולא מפרגן. מרגישה שנכשלתי בתור אישה. כי איזו מין אישה לא מצליחה להיכנס להריון? כולן מסביבי נכנסות להריון בקלות. ורק אצלי מרגישה שהכל נובל.ומה לא נסיתי? דיקור, רפלקסולוגיה. אין כדור בדולח שיכול להגיד לי שזה יקרה. אם למישהי כאן יש מסר מרגיע, או טיפ או אלוהים חדש שאפשר להתפלל אליו, דברו איתי. כל כך עצובה.

07/10/2015 | 18:38 | מאת: מטופל"שית

זה נראה כאילו כל העולם נקלט באפצ'י ורק אצלי הכל ככ מתוזמן ומדוייק. והכי מעצבן זה שאין סיבה. הרי כל הבדיקות תקינות אז מה הקטע?! אין לי פתרון קסם בשבילך וגם לא כדור בדולח - לצערי. אני יכולה רק להגיד לך שאת צריכה המון אויר לנשימה ואורח רוח - עם כל הקושי. כי זאת מלחמה ואסור לך להרים ידיים. אני יכולה לספר לך אינספור סיפורי הצלחות ובנות שהיו פה שחובקות היום ילדים - כולל אני שיש לי בן ובת מטיפולים (מחזורים שונים) וגם אני בסתר ליבי (ודי בגלוי אם להיות כנה) מחכה ומתפללת לגלות יום אחד שאני בהריון טבעי. ואת רק בת 34. בשלב הזה הגיל עוד לא ממש מהווה עיניין. שולחת חיבוק ענק. ואנחנו כאן כדי להקשיב, לתמוך, לבכות איתך - כי אנחנו יודעות בדיוק מה את מרגישה. אבל בדיוק.

01/10/2015 | 12:27 | מאת: יעל

מהי רמת הlh ב24 שעות שלפני הביוץ ומהי רמת הlh בתחילת תחילת הריון ?

07/10/2015 | 18:33 | מאת: מטופל"שית

אולי מישהי כאן יודעת? אם לא ממליצה על פורום תפוז

29/09/2015 | 13:51 | מאת: שיר

תוך כמה זמן מרגע הביוץ ניתן הכי מוקדם לכלות הריון? שבוע זה אפשרי?

30/09/2015 | 03:08 | מאת: גילוי היריון

07/10/2015 | 18:33 | מאת: מטופל"שית

עובדה שהבדיקות מתיימרות להיות כאלה שמגלות עוד לפני המחזור. אני לעומת זאת עשיתי בדיקה אחרי 12 יום מהביוץ והתשובה היתה שלילית ובדיקת הדם חיובית. כך שכדי לחסוך עוגמת נפש...הייתי מחכה.

27/09/2015 | 01:41 | מאת: מישהי מפעם

07/10/2015 | 18:31 | מאת: מטופל"שית

את יודעת זה קטע... כי לא באמת רציתי. אני פשוט מרגישה שיש בי את הצורך לנצח את הטיפולים האלה ולהיקלט טבעי. והרי יש סיכוי כי ביננו אנחנו מה'לא מוסברים' ...אבל זה לא קרה. זה קורה לכולם סביבי חוצ ממני :( אוףףףף סתם מבאס.

20/09/2015 | 21:33 | מאת: מטופל"שית

והראש כבר התחיל לעבוד. אולי הגיע גם תורי? אולי גם אני אקלט לבד, ככה טבעי...בלי טיפולים?! הרי יש כ"כ הרבה סיפורים כאלה, וגם אין לנו בעיה מוגדרת (אנחנו מהלא מוסברים) ואנחנו מתחילים לפנטז על עוד ילד ואיך זה יהיה ...ואולי בן...ואולי בת ... וקניתי ערכה. והתשובה שלילית. וקצת עצוב לי. למרות שלא תכננתי כרגע עוד ילד...אבל כ"כ בא לי להיות מופתעת ולהיות מאלה שנכנסו להריון טבעי. זו תהיה סגירת מעגל והניצחון הפרטי שלי על הטבע. הגיוני?

21/09/2015 | 08:16 | מאת: מישהי מפעם

הבדיקות לא תמיד אמינות. יש גם ניסים. לא מספידים מהר. וחוץ מזה את צעירה עדיין. הכל מלמעלה כתוב. שתהיה חתימה טובה

21/09/2015 | 10:48 | מאת: מטופל"שית

גם בפעם האחרונה התשובה של הבדיקה היתה שלילית וגיליתי שאני בהריון... אז אולי באמת עוד יהיה נס.

18/09/2015 | 01:15 | מאת: שיר

היי לכולן, אני חדשה פה ולפני הכל מאחלת בהצלחה מעומק הלב לכל אחיותיי למסע הלא פשוט הזה... זו פעם ראשונה שאני כותבת בפורום והגעתי לכאן, ברשותכן, על מנת לפרוק מעט כי אני מרגישה לגמרי על הקצה. אני ובעלי נשואים שלוש שנים ומנסים להרות מאז שהתחתנו. ללא הצלחה. אנחנו מטופלים כבר חצי- שנה והסיבה שאני מתקשה להיקלט היא בגלל שיש לי שחלות פוליציסטיות. אני לוקחת בימים אלו גונאל ומרגישה דכדוך עמוק ובעיקר בדידות. בסביבתי אף אחד לא יודע על טיפולי הפוריות שלנו (בחרנו במודע שלא לספר) ואני ובעלי רבים המון בגלל כל דבר קטן. אני מאוד הורמונלית ואני מרגישה שאין לי איך לפרוק. אני בוכה המון ולא מצליחה להרים את עצמי ולהתעודד. אני יודעת שחלק גדול מזה נובע מההורמונים. ועדיין, אני לא מצליחה לפרוק את כל הסטרס ולא יודעת איך לנתב את מה שאני מרגישה. זה מערער לי את התפקוד היומי, עליתי המון במשקל, מתכנסת לתוך עצמי. מנסה בין השורות להרים את עצמי ופשוט לא מצליחה. זהו... רק רציתי לפרוק, תודה על האוזן הוירטואלית...

18/09/2015 | 13:14 | מאת: לדיר

דווקא בתקופה כזו כדאי לחזק את הזוגיות. לצאת לבלות ביחד. לסוע לנופש. לבלוץ. יש קבוצות תמיכה שאת יכולה להצטרף אליהן. ההורמונים מגעילים ודוחים מסכימה איתך. אבל תזכרי שזה תקופה וזה נגמר. העיקר שייגמר על הצד הטוב.

19/09/2015 | 14:34 | מאת: שיר

אני מאוד משתדלת להתמקד במטרה. לפעמים, במיוחד בתוך כל האקשן של ההורמונים, זה לא מצליח. מקווה לבשורות טובות. לכולנו.

20/09/2015 | 21:30 | מאת: מטופל"שית

התחושות שלך מוכרות יקירה ואני שולחת לך חיבוק גדול ווירטואלי. המטרה כ"כ ברורה ואילו הדרך אליה מטושטשת ואי וודאית. הכל מסביב נראה כאילו לא מובן, ואף אחד לא יכול להסביר את התחושות שעוברות עלינו במסע הזה. תנסי למצוא את האיזון שלך (זה רק בידיים שלך) עם כל ההורמונים וכל האכזבות מסביב תאזרי כוחות ותילחמי כמו לביאה. בסוף את תנצחי! אנחנו כאן בשבילך :)

10/09/2015 | 09:49 | מאת: ש

שלום, אני לפני טיפול לצורך הזרעה ראשונה. יש לי איחור בווסת של שבוע (בד"כ מאחר) ואני חוששת מאחר ועכשיו תחול תקופת החגים שלא תיווצר בעיה במידה והווסת תהיה בתקופת בחגים. האם זה אכן עשוי להוות בעיה?

11/09/2015 | 06:43 | מאת: למודאגת

בהזרעה פחות מדייקים. יש מקומות שעובדים בערב חג. . תני למזל להוביל אותך.

11/09/2015 | 06:48 | מאת: למודאגת

זה ייצא לך רק אחרי יום כיפור גבולי כזה עם שישבת. אבל אם תקבלי בעוד שבוע אז כבר זה ייצא נראה לי אחרי החגים. הזרעה היא ביום ה14 פלוס מינוס. השאלה לגבי נבדיקות אם יהיה לך איפה לעשות. עזבי ילא יהיה בסדר . זרמי

13/09/2015 | 08:14 | מאת: מטופל"שית

אין לך מה לדאוג מוצאים פתרונות. הרופא יודע לחשב ולהתאים את ההורמונים אם הוא מרגיש שזה משהו שיכול ליפול על יום... מחזיקים לך אצבעות! ומחכים לבשורות טובות

09/09/2015 | 23:27 | מאת: מישהי מפעם

באתי להגיד שמה טובה. תהנו בחג. אוהבת

13/09/2015 | 08:11 | מאת: מטופל"שית

08/09/2015 | 21:09 | מאת: הילה

היי אני בת 24 אחרי הפריה ראשונה. בשבוע שעבר יום ג הוחזרו שני עוברים טובים... עשינו הפריה בגלל בעיה במורפולוגיה של בעלי... כבר יומיים יש לי כאבי כמו כאבי מחזור זה יכול להיות השתרשות?? כי בדרך כלל כאבי מחזור מתחילים לי יום יומיים לפני הווסת ויש כמעט עוד שבוע וחצי עד לווסת.. תודה על המענה

הם משגעים את הגוף. מוקדם לקבוע את תוצאות הטיפול.

05/09/2015 | 01:10 | מאת: טל

כל הצבועים עם התינוקות שלהם. ואת מה את שווה. את אדם גרוע שעבר טיפולים והביא אוצרות אבל משהו השתבש בדרך . הם קיללו אותי. הם רצו לגרום לי צער. אני שונאת אותם. ועוד איזה הגנה הם מקבלים. אין צדק בעולם.

05/09/2015 | 21:33 | מאת: מטופל"שית

מי זה אותם? ומה קרה לאוצרות? התקופה של החגים לא פשוטה בכלל. היא כאילו באה להזכיר לך שהחגים זה למשפחות...ורגע...עוד אין לי אחת עם ילדים אז אין לי זכות לחגוג?! אני זוכרת שבכל תקופת הטיפולים רק רציתי להגיע לחג עם ילד משלי - להלביש לבן, להגיד את הקושיות, לקנות לה/לו משלוח מנות ... אני בהחלט מבינה את התחושה. שולחת חיבוק חם!

02/09/2015 | 08:26 | מאת: יעל

החיים יפים. לכי תהני תעשי טוב לעצמך. אל תשקעי במרה שחורה. תצאי מהבית טפחי את עצמך. לכי תלמדי. פרנסה לא תבוא שאת בדכאון. וגם לא היריון. תחשבי חיובי. השפע יבוא אלייך.

02/09/2015 | 20:55 | מאת: מטופל"שית

04/09/2015 | 08:59 | מאת: יעל

החיים קצרים ורצים מהר מידי. הייתי דם בדכאון ובזבזתי שנים שלא חוזרות. אסור ליפול אליו. כל עוד בריאים צריך להגיד תודה. השאר יבוא בעזרת השם. רק בריאות לבקש. לחשוב חיובי. קשה ליישום אבל אין ברירה. שבת שלום

01/09/2015 | 23:53 | מאת: לשירן

כל כך מבינה אותך. ההרגשה הדרעק הזו שדווקא הדברים החשובים משפחה ועבודה לא הולכים. ושאף אחד במשפחה לא תומך. זה הזמן לחזק את הזוגיות. לנצל את הזמן לבלות ביחד. להיות אחד בשביל השני. מציעה לך גם ללכת לקבל תמיכה מקצועית מגורם כלשהו.האם עשו לך בירור להפלות? ובקשר לעבודה כדאי לפנות להדרכה בנושא. אל תישברי עכשיו צאזרי כוחות וצאי לעשוור יפה יותר. מאחלת לך הצלחה בדני התחומים החשובים האילו ושנמדפחה המורחבת תאכל את הכובע מההצלחות שלך אמןז!!!

02/09/2015 | 20:55 | מאת: מטופל"שית

אני זוכרת שהיתה תקופה שאמרתי לעצמי אין לי כסף אז אין לי זוגיות (כי אני לא אצא לדייט בידיעה שהוא משלם) וגם בעבודה לא מצאתי את עצמי והייתי בטוחה שכשתהיה לי אהבה יהיה לי מעין שקט כזה ושהכל יסתדר... אני מאמינה היום שצריך לטפל בכל נושא בלי קשר אחד לשני. לקחת אחריות על הבחירות שלנו ולהשלים איתן... לטוב ולרע.

04/09/2015 | 01:36 | מאת: למטופלשת

אחרי שכבר השגת ילדים ויש לך עבודה. פה מדובר בבחורה שאין לה כלום עדיין.

01/09/2015 | 09:07 | מאת: שירן

שלום, שמי שירן ואני בת 29 אוטוטו.. אני מניחה שלחלק מכן זה יראה צעירה מאוד אבל אני לא מרגישה צעירה בכלל.. אני ובעלי ביחד 5 שנים מתוכן שנתיים וחצי נשואים, בשנה האחרונה נכנסתי להריון פעמיים והפלתי פעמיים את העוברים . הרופא אמר שנפלנו בסטטיסטיקה הרעה. אני לא יודעת כל כך איך להסביר אבל אני לא מצליחה לצאת מהדיכאון.. אני לא מוצאת עבודה, כל החברות שלי הריוניות או עם ילדים אז אני לא מוצאת את עצמי לידן, המשפחה המורחבת לא כל כך תומכת.. ובעלי.. חוץ מלריב איתו ולכעוס עליו ועל כל העולם אני לא מוצאת משהו אחר לעשות.. אני לא מוצאת סיבה לצאת מהבית.. החברים התקדמו בנו משפחה יש להם תעסוקה ואני נותרתי מאחור. איך מתמודדים? איך מרימים את הראש מעל המים ?

01/09/2015 | 09:41 | מאת: מטופל"שית

קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק! בתור מישהי שנפלה בסטטיסטיקה הזאת גם ...איבדתי את הריון התאומים שלי בשבוע 14. הכאב היה עצום! וגם היום שנתיים אחרי אני נזכרת בהם לפעמים, ועל מה היה יכול להיות... אין לי פתרון קסם - פשוט להבין שכנראה זה לא היה אמור להיות שלך. ועם כל הכאב להבין שזה חלק מההיסטוריה שלך ומחכה לך עתיד אחר. זה אף פעם לא יעלם הכאב רק ידהה עם הזמן. לפעמים האנשים מסביב לא יודעים איך לגשת - ולכן זה נראה כאילו הם מתרחקים, כי אין תשובה נכונה - אם הם היו מרחמים עליך היית כועסת אם הם שותקים את כועסת. העבודה היא בינך לבין עצמך. לגבי הבעל - לפעמים אנחנו שוכחות שזה גם כאב שלהם - ואנחנו מתרכזים בתמיכה שלהם בנו כשבעצם צריך לתמוך גם בהם. הוא החבר הכי טוב שלך! אל תרחיקי אותו. נשימה עמוקה... להרים את הראש ולצאת לדרך. הבת שלי נולדה בדיוק שנה אחרי ההפלה. דברים טובים עוד מחכים לך :)

02/09/2015 | 14:20 | מאת: שירן

ראשית תודה על התגובות המעודדות. ובכל זאת הזמן עובר ושום דבר לא משתנה .. אני שנה וחצי מאז שאנחנו מנסים להביא ילד לעולם ואני אפילו לא בדרך לשם.. והדרך נראית לי כל כך ארוכה ובלתי אפשרית ... התחלתי טיפולים מאחר ואני לא יודעת מתי ימי הביוץ שלי. כבר מספר פעמים שאני מזריקה גונאל ואני מרגישה שההורמונים מוציאים אותי מדעתי,אני עצבנית ברמות קשות. לאחר יותר מחצי שנה של טיפול באקיקילומין וגונאל החלטתי החודש להפסיק, אני מרגישה שכל הנושא הזה השתלט על מי שאני.. אני לא מוצאת עיניין בשום דבר חוץ מהרצון לילד, עליתי במשקל בצורה דרסטית, אני עצבנית ויותר מזה אני לא רואה אור. מסביבי כולן בהריון , אין לי אפילו חברה אחת שיכולה להבין מה עובר עליי, או מישהי שאני יכולה להתייעץ איתה. אני מרגישה שהכמיהה לילד שינתה לי אצלי הכול.. מבחורה שמחה הפכתי להיות כעוסה ועצבנית, אני לא יודעת איך להחזיר את עצמי בחזרה.. איך להיות מי שהייתי בלי להרגיש כמו מישהי שנלקח ממנה משהו ועד שהוא לא ישוב היא לא תמצא מנוחה.

01/09/2015 | 01:22 | מאת: עירית

עניתי לך בשרשור

01/09/2015 | 09:33 | מאת: מטופל"שית

כבר כמה חודשים שאני מנהלת את הפורום... :) אבל אני וותיקה בפורום כמשתתפת...את סבב הטיפולים הראשון שלי עם הבכור שלי לפני 4 וחצי שנים העברתי פה..וגם את הסבב טיפולים לשניה :) זה היה המקום הראשון שהייתי מוכנה להודות בו שאני מטופלת פריון וזה היה המקום היחיד שידעתי שיבינו אותי - ממש יבינו אותי. לא ירחמו עלי, לא יזדהו איתי אלא ממש יבינו אותי! ואני יותר משמחה שיש לי את הזכות להיות פה :)

31/08/2015 | 16:11 | מאת: למנהלת הפורום

31/08/2015 | 21:54 | מאת: מטופל"שית

27/08/2015 | 01:01 | מאת: עירית

31/08/2015 | 14:45 | מאת: מטופל"שית

הפורום עבר בימים אלה תחלופה של המנהלות ויחד עם אוגוסט היה קצת שקט. אבל אני כאן ואשמח לענות לך על כל מה שאפשר ...

01/09/2015 | 01:21 | מאת: עירית

אני מבינה שאת מנהלת יחסית חדשה.

שונאתתתתתת תתתתתתתתתתת להיות בת 40 פלוס ושיגידו לי שאני כבר לא אהיה בהיריון.

31/08/2015 | 14:48 | מאת: מטופל"שית

אף אחד לא ממונה על הרחם שלך! יש המון נשים בנות 40 שנכנסות להריון ואף בגילאים מאוחרים יותר. אם אין בעיה מבחינה רפואית (וגם אם יש 99% ניתנות לפתרון) אז גיל 40 הוא מדרגה נוספת בדרך ולא יותר מזה ... לצערי אנשים חושבים שמותר להם להיכנס לרחם שלנו ולהגיד מה כן ומה לא... אל תתני לאף אחד לעצור לך את החלום. אשמח לשמוע את הסיפור שלך.

21/08/2015 | 18:05 | מאת: עירית

הרופא אמר שבגלל ששחלה אחת לא מתפקדת נעשה הזרעה כל חודש.

21/08/2015 | 18:08 | מאת: עירית

הרופא אומר שהפריה לא טובה בשבילי בגלל שהם יכולים לגרות את השחלה שלא מתפקדת. האם מישהי עם בעיה כזו נכנסה להיריון?

31/08/2015 | 15:12 | מאת: מטופל"שית

לא כ"כ הבנתי מה הסיבה שהוא לא חושב שהפריה תעבוד והזרעה כן? נשמע קצת לא הגיוני...

19/08/2015 | 11:58 | מאת: דרושים

שלום לכולן. אשמח לעזרה מהירה להחלטה נכונה. אני בת 45 בעוד חודש, עם בת מדהימה שנולדה אחרי 7 שנים של טיפולים. מכבי סגרו את הברזים, כלומר אין לי אישור מהם לטיפול הרופא זורם איתי לעוד טיפול פרטי. מה אתן חושבות? אומנם יש לי החזר מביטוח פרטי כך שכל התהליך אחרי ההחזרים יעלה משהו כמו 10,000 ש"ח. משהו אומר לי בלב, אולי זה הרצון הרב אולי זו האמונה הגדולה, אך אני מאמינה שהבת שלי תקבל אח או אחות. אני חושבת על טיפול אחרון ודי. אך מתלבטת מבחינה כלכלית. אולי למישהי יש למכור אוביטרל או צטרוטיד במחיר נורמאלי? אשמח לעזרה תודה

19/08/2015 | 15:19 | מאת: מטופל"שית

אם השיקול הוא רק כלכלי מבחינת עלויות הטיפול ותרופות אז אני בטוחה שתמצאי פתרון. יש המון מקומות בהם אנשים תורמים תרופות פוריות. בהצלחה.

20/08/2015 | 01:17 | מאת: שרון

בת כמה הבת שלך? ומי מבטיח שעוד טיפול אחד וזה יצליח?אולי זו גחמה של רופא פרטי להוציא ממך כסף. מהי בעיית הפוריות שלכם? האם ניסיתם עוד מומחה? אולי עדיף תרומת ביצית שמגדילה את הסיכוי ויש לה לה מימון ממכבי. בהצלחה!!!

01/09/2015 | 01:03 | מאת: אני

יש לי אוביטרל. אשמח למסור. צרי קשר אם את מעוניינת (רק אציין שהתוקף הוא עד סוף ספטמבר הקרוב)

07/08/2015 | 14:30 | מאת: יפית

שלום! אני בת 39 מזה כשנה מנסה להכנס להריון באופן טבעי,הרופא שלח אותי לפרופיל הורמונלי והתצאות ממש לא טובות ,רזרבה שחלתית נמוכה מאוד,הייתי אצל רופא במסגרת הקופה,במשך חודשיים נתן לי מונפור במינון גבוהה כיוון שהתגובה לא הייתה טובה,זקיק אחד ,אמר שהסיכויים קלושיים והציע תרומת ביצית!שבר את רוחי לחלוטין!!יש כאן מישהי עם רזרבה שחלתית נמוכה שהצליחה בהפריה להביא ילד לעולם!!עזרה בבקשהההההה

09/08/2015 | 11:31 | מאת: מטופל"שית

ברוכה הבאה לפורום ובתקווה לשהות קצרה איתנו! קודם כל אני שולחת לך חיבוק ענק ((())) אני בטוחה שהפגישה עם הרופא היתה קשה ומייאשת! אני מבינה את מה שהרופא אומר יחד עם זאת לא הייתי מרימה ידיים עדין - אולי להחליף סוג של הורמונים (אצלי למשל התגובה בין גונאל מונופור היתה שונה לחלוטין), כמה פרוטוקולים כבר ניסית? ואם יש ביצית אחת לא שווה להפרות אותה בכל מקרה? אולי שווה למצוא רופא מומחה שינסה עוד איזה פתרון אחד או שניים לפני תרומת ביצית ...

הי בנות... אחרי יותר מדי זריקות... חשבתי שנוכל להעזר בחוכמת ההמונים שלנו ואחת ולתמיד- ונדע כמה מיל יש בכל מזרק באמת ונוכל לחסוך כס, על תרופות שהן במילא ממש יקרות... אם כן-אני בכללית, ולרוב אני מזריקה גונל 300, שבפועל יש בו תמיד 362.5 מיל. כלומר בשלושה מזרקים של 300 אני "מרוויחה" עוד יום של הזרקות [ לעומת מזרק אחד של 900מיל]. הבנות שרוכשות את ה450 או ה900, בדקתן פעם כמה כמות בפועל יש בכל מזרק?? מבחינת עלויות, לפחות בכללית- המחיר של כל המזרקים זהה למדי.. זה צעד פשוט שיכול לחסוך לנו הרבה כסף :)

09/08/2015 | 11:24 | מאת: מטופל"שית

אף פעם לא באמת חשבתי על זה... באמת מעניין :)

03/08/2015 | 10:39 | מאת: מאי

כל הזמן שלילי. מרגישה כמו אדם שלילי. כמה אפשר להלחם???? הרי זו רק ההתחלה. נמאס כבר. מצטערת שלא עשיתי זאת שהייתי צעירה יותר. אוףףףףףףףףףףףףףף

03/08/2015 | 23:27 | מאת: מטופל"שית

קודם כל שולחת לך חיבוק ענק!!! זה ממש לא פשוט לקבל 'לא' כל פעם מחדש... אבל התקווה, האמונה והידיעה שיום אחד יגיע כן שווים את זה! אני אשמח לשמוע קצת פרטים- בת כמה? כמה זמן בטיפולים? מה הביא אותך אלינו? מה כבר עשית בפרוטוקולים ... נשמח לייעץ ולתת לך כתף תומכת. שולחת חיבוקים

01/08/2015 | 11:58 | מאת: פרי

האחיניות שלי ילדו. הבנות דודות שלי. השכנה שלי האחות של. מישהי מהעבודה. מישהי מהמשפחה של גיסתי. ועוד היד נטויה. נמאססססססס לי שונאת אותן. כולן ילדו בנות ואני רציתי רק עוד אחת.

02/08/2015 | 09:34 | מאת: מטופל"שית

אני שולחת לך חיבוק ענק ((())) זה לא פשוט בתהליך הזה לראות את כולם מסביב... וזה תמיד נראה כאילו שהיה להן הכי קל בעולם בעוד אנחנו נאבקות פה :( נשימה עמוקה יקירה ...זה עוד יגיע. אל תפסיקי להילחם על החלום הזה.

31/07/2015 | 05:13 | מאת: טל

מתנה לחג האהבה. תודה מטופלשת על התמיכה.

31/07/2015 | 22:08 | מאת: מישהי מפעם

טפו טפו שימשיך ויתפתח כמו שצריך עד ללידה ותחזרי הביתה בידיים מלאות אמן.

02/08/2015 | 09:35 | מאת: מטופל"שית

מאחלת לך הריון קל ומשעמם! ובע"ה בעוד 9 חודשים לידה קלה וידיים מלאות! עשית לי את השבוע!

28/07/2015 | 00:08 | מאת: טל

סוף כל סוף מגיע תאריך הבדיקה ואין מחזור. אני מתרגשת אבל פוחדת שאולי זה סתם חלום. יש לי כלמיני סימנים כמו לפני מחזור כמו היריון. לא יודעת. לילה טוב

28/07/2015 | 16:01 | מאת: מטופל"שית

אני זוכרת את הפרפרים והלחץ לפני כל בטא :) מחזיקה אצבעות! ומקווה לבשורות טובות מחכה לעדכון :)

29/07/2015 | 21:23 | מאת: מטופל"שית

26/07/2015 | 09:16 | מאת: מטופל"שית

שנתיים. בדיוק שנתיים. אני זוכרת שגיליתי שהבטא גבוהה חשדתי שזה תאומים, יותר נכון התפללתי, קיוויתי... ואז היתה הפתעה - לא תאומים - שלישייה! הייתי בשוק, לא ממש הבנתי איך זה יכול להיות - זה נראה כמו משהו שרואים בכתבה בטלוויזיה. ואז מחשבות, החלטות, מריבות - הולכים על דילול. אני מתעקשת להשאיר תאומים - הרופא ובעלי רצו קצת אחרת - רצו להישאר עם אחד. אבל החלטתי והנה אני בהריון עם תאומים. חלום! מתחילים לעשות חישובים כלכליים, צריך להתחיל לחסוך... ומה יהיה, ואיך?! ועוד שבוע עובר ועוד אחד...ואני בחלום. ואז .... שבוע 14, יום שבת, כאבי בטן, מיון נשים - הרופא מסתכל על האולטרסאונד וקורא לעוד רופא - ומבט עצוב "אחד העוברים איבד דופק" - ואיזה מזל שנשאר אחד... 24 שעות עוברות והדמעות מתחילות להתייבש - ושוב כאבי בטן ירידת מים, צירים - וזהו נגמר. עברו שנתיים. בזמן הזה נכנסתי להריון שוב וילדתי בת מקסימה. ועדין הגעגוע עולה לפעמים. ככ רציתי אותם... לפעמים אני חושבת איך היו נראים החיים שלי איתם... מתגעגעת. היום בדיוק לפני שנתיים. איבדתי את הריון התאומים שלי :(

27/07/2015 | 04:18 | מאת: מישהי מפעם

זה היה בתוכך. חווית שמחה והתרגשות ולאחר מכן אובדן. אבל ברוך הדם שזכית לילדה מקסימה אחר כך טפו טפו. יכולה להגיד לך שכל פעם שטיפול לא היה מצליח לי הייתי מרגישה שהתינוק שלי מת. הרי החזירו לי עובר חי ונושם שלא שרד בגוף שלי. הכל כתוב לנו. אי אפדר להלחם עם היקום. תסתכלי קדימה. בעזרת השם תזכי לעוד ילדים טהורים. נשיקות וחיבוקים ודלא תדעי אובדנים כאלה עוד. לילה טוב.

27/07/2015 | 21:47 | מאת: מטופל"שית

23/07/2015 | 12:00 | מאת: שני

שלום לכלן... מישהי יודת אולי שלאחר 9 ימים מהחזרת עוברים היה לי דימום בניגוב ורדרד ובעיקרון מחר זה היום של הווסת שלי בלחץץ הלך הטיפול ?! או שזה סימנים של השרשה?? תודה לעונות

23/07/2015 | 17:06 | מאת: לשני

הייתי אמורה ללכת לקבל זריקת תמיכה והיה לי דימום.והייתי בטוחה שזה מחזור ולא היה לי חשק ללכת. ופתאום יום למחרת קסם זה נפסק. ואז הגיעה הבטא החיובית אבל הדימומים היו חלק מההריון..ובסוף נולד שובבון חמוד. מה שצריך לקרות יקרה. זה כתוב למעלה. תרגישי טוב.

18/07/2015 | 22:44 | מאת: סיון

שלום רב אני מעוניינת לדעת כמה דברים: 1. ב 3/6 היו לי הפרשות קלות של מחזור בזמן שהייתי עם התקן מירנה 2. ב 28/6 הוצאתי את ההתקן אחרי כמעט 5 שנים 3. ב 3/7 התחילו הפרשות ודימום קל דיי צמיגי בצבע אדום נוטה לשחור כארבעה ימים. 4. אני עכשיו ביום ה 15 עושה כל יום בדיקת ביוץ עם המקלונים והתשובה שלילית 5. התחושות שיש לי בבטן התחתונה הן תחושות של לפני מחזור נפיחות קלה ולחץ אני מעוניינת לדעת מה כל זה אומר האם היה מחזור מתי הביוץ ולמה כל התחושות האלו??? סליחה על המגילה... סיון

19/07/2015 | 10:20 | מאת: מישהי מפעם

כאן זה פורום תמיכה חברתי. תפני לפורום לרפואת נשים.

17/07/2015 | 07:56 | מאת: מירב

אתמול הייתי אצל הרופא הוא נתן לי פרוטוקול להפריה וממש התעצבנתי בתוכי. למה אני צריכה לעבור מסכת ייסורים בגלל שלבעל שלי בעית זרע?????????? הוא רוצה להפציץ אותי בהורמונים ובדיקות וטיפולים. אני לא מוכנה נפשית לעבור את זה. אין טיפול לזרע אני לא מבינה. אני ממש מיואשת. בן זוגי ממש היה עצוב ואמר שהוא מוכן להפרד ממני בשביל שאני חא אסבול. זה מצב ממש מביך.

18/07/2015 | 21:14 | מאת: מטופל"שית

אני לגמרי מבינה את הרגשות שלך. אז קודם כל מקצועית - האם מדובר בבעיית זרע קשה? אני יודע שיש היום מעט רופאים שמתמחים בפריון הגבר ומטפלים בבעיה דרך הגבר ולא בהורמונים לאישה. שווה בדיקה. חוצ מזה אולי כדאי לנסות הזרעה (אם המצב לא כזה בעייתי) על בסיס טבעי לפני שמתחילים לקח כ"כ הרבה הורמונים אלא עם פרוטוקול פשוט... ברמה האישית - אני יכולה להבין את התסכול שיש בכל התהליך הזה של טיפולים, יחד עם זאת מזכירה לך שלבן זוגך נפלה כרגע פצצה על הראש. תנסי להבין שכרגע הוא חסר אונים לא פחות ממך. אל תשכחי להיות שם בשבילו כמו שהוא צריך להיות שם בשבילך - תמצאו את האיזון. מחכים לבשורות טובות

19/07/2015 | 02:22 | מאת: מירב

אני לא יודעת אם הבעיה קשה או לא. הוא אמר אני מטפל בנשים לא בגברים. אנחנו נחפש גם מומחה לפוריות הגבר נראה מה יהיה לו להגיד. אני רואה כבר שאני לא הולכת לישון בלילות. אני נמצאת בעבודה עם קבוצה גדולה של בנות בגילי בערך והן כולן אמהות כבר. ועוד אני מנהלת שלהן שאמורה גם לתמוך בהן. למה הטבע בוגד בנו?אוףףףףףףףףףף. תודה על ההקשבה מותק. סתם מתוסכלת.

19/07/2015 | 13:36 | מאת: מטופל"שית

אני זוכרת ממש איך התעלמתי מהעובדה שאני מטופלת פריון, כעסתי ממש. זה היה נראה כאילו כל העולם מסביבי נקלט בקלות ובלי לתכנן ורק אני פתאום בבעיה ועוד בלי סיבה בכלל (אנחנו מה'לא מוסברים'). הפעם הראשונה שהתחלתי להזריק - נשבעת לך הרגשתי כמו חולה סופנית. לא הפסקתי לבכות! ועם הזמן את מבינה שאת במלחמה וזה בסדר - אני לא מתביישת בזה... ואז את צוברת כוחות ומבינה שזה מה שמניע את התהליך. זה לא פשוט. אבל אין לנו ברירה אחרת. תאמיני לי שזאת מלחמה ששווה לנצח ולפעמים זה לוקח קצת זמן ולפעמים זה מהיר יותר. אני יודעת היום שיש לי בן ובת מקסימים מהמלחמה הזאת - וזה שווה כל רגע. אנחנו פה לחיבוק מרחוק. רק תגידי :)

16/07/2015 | 20:59 | מאת: מישהי מפעם

הפורום כזה שומם. ממש מבאס. טוב אולי אני צריכה להמשיך הלאה ולא לחיות בנוסטלגיה. תמיד תשאר לי פינה חמה לפה. אני כל כך מתגעגעת להתרגשות. כל טוב ושבת שלום. חופש נעימה!!! נשיקות

18/07/2015 | 21:10 | מאת: מטופל"שית

אני מודה שבהתחלה היה לי מאד עצוב שהפורום לא שוקק חיים כמו פעם... עכשיו אני כבר די משלימה ומקווה שלפחות יש לבנות אוזן קשבת...מזה משנה איפה :) אני בכל מקרה פה. למי שתרצה / תצטרך. שבוע טוב יקירה.

18/07/2015 | 22:46 | מאת: מישהי מפעם

את כזו מקסימה. כנראה שזו הייתה תקופה של פעם שאולי הייתי ברת מזל למצוא פורום כזה בתקופת הטיפולים. אני כל כך מתגעגעת להרגשה הזו של תינוק. כל כך רציתי עוד אבל פיספסתי. לפעמים אני ממש מדוכאת מזה. אבל כנראה שכך יישאר. נשיקות וקסם של שבוע. ביי

19/07/2015 | 13:38 | מאת: מטופל"שית

אני לגמרי חושבת שהיינו ברות מזל ובגלל זה אני עוד פה. שחלילה לא תהיה מישהי שתרגיש אבודה כמו שאני הרגשתי בהתחלה ולא יהיה לה עם מי לדבר / למי לבכות... את מדברת הרבה על הגעגוע לתינוק...אם זה בסדר שאני שואלת - כמה ילדים יש לך? למה את אומרת שכבר מאוחר? בת כמה את?

15/07/2015 | 12:54 | מאת: עדן

שלום.. רוצה המלצות על דר זילברמן בנימין למי שמכיר

16/07/2015 | 20:56 | מאת: מישהי מפעם

יש שם המלצות על רופאי פוריות. אין כאן מי שימליץ לך. תעשי באינטרנט חיפוש תמצאי הרבה דעות. בהצלחה.

12/07/2015 | 07:49 | מאת: ויקי

שלום, 14 ימים לאחר ביוץ והזרעה עשיתי בדיקה ביתית של לייף, יצא שלילי. מצד שני, לא הופיעה וסת. אני לאחר טיפול זריקות menopur מחזור טבעי לא קורה אצלי. מצד אחד 14 יום זה מספיק לבדיקה ביתית מצד שני לא הופיעה דימום. מה לעשות בשלב זה?

12/07/2015 | 11:24 | מאת: מישהי מפעם

תחכי עוד יום יומיים ואז תעשי בדיקת דם.

12/07/2015 | 20:25 | מאת: מטופל"שית

אחרי פרוטוקול טיפול הייתי אמורה לעשות בדיקת דם ביום שישי...אבל נסענו לסופ"ש באילת אז קבענו ליום ראשון. הסקרנות הרגה אותי אז קניתי בדיקה ביתית...עשיתי באמצע הקניון וקיבלתי תוצאה שלילית...כל הסופ"ש הייתי בדיכאון. יום ראשון עדין לא קיבלתי אז הלכתי לעשות בדיקת דם כדי להפסיק את התמיכה... אפילו אמרתי לאחות כשאיחלה לי בהצלחה "אין למה...עשיתי ביתית והיא שלילית"...כשהאחות התקשרה להגיד לי מזל טוב הייתי בשוק!!! התקשרתי לבעלי וצעקתי לו "מיליארד סינים טועים" ... ויש לי פיצקית קטנה :) גם אחרי שבוע הלכתי וקניתי בדיקה כי אמרתי לבעלי "אני פעם אחת רוצה לראות 2 פסים" והבדיקה עדין עשתה לי טובה :) אז הכי נכון תעשי בדיקת דם. מחכה לתוצאות :) מחזיקה אצבעות.

10/07/2015 | 16:06 | מאת: מישהי מפעם

נשיקות לילדים

12/07/2015 | 19:53 | מאת: מטופל"שית

מה שלומך?

12/07/2015 | 23:54 | מאת: מישהי מפעם

אוי איזה מתח הבדיקות האילו. אבל איזה כיף זה פתאום תשובה חיובית. את מרגישה כמו איזה ספורטאי שכבש את האולימפיאדה. תגידי איתרו את מי שכתב לקרן?

08/07/2015 | 08:34 | מאת: מישהי מפעם

גם בימים הטובים של הפורום היו כל מיני טרולים ומחקו את ההודעות שלהם. אבל אף מנהלת לא עזבה. חבל לתת להם את לחמם. הם לא שווים את זה. צריך לתת להם להרגע עד יעבור זעם. לפי דעתי את צריכה לכתוב לה כאן בפורום שאת תומכת בה.

08/07/2015 | 08:36 | מאת: מישהי

גם את תעזבי? ואז הפורום ייסגר. גם ככה הוא שומם. הפורום הזה תמיד היה יקר לליבי. אל תוותרו. יום נפלא ורגוע.

08/07/2015 | 19:41 | מאת: מטופל"שית

אנחנו מטפלים בזה מאחורי הקלעים כדי למנוע מאתו גורם להפריע לנו שוב. שוחחתי עם קרן היום, ההחלטה לעזוב את הפורום מתגלגלת אצלה כבר זמן מה ...היא פה כבר המון זמן. אני חושבת שהיא צריכה קצת הפסקה ואולי תשוב אלינו בעתיד. מה שלומך יקירה? איך את?

09/07/2015 | 09:32 | מאת: מישהי מפעם

אני באמת מצטערת שקרן עזבה. חבל. גם ככה שומם פה מאוד. ומה מנסים לאתר את מי שכתב פה? איך הוא השיג מבוקשו מהר מגעיל.