אני פונה אליכם שוב

דיון מתוך פורום  תמיכה לסובלים מכאב כרוני

25/11/2007 | 17:23 | מאת: אלה

כתבתי פה מקודם על כאבי החזה והודפק מהם אני סובלת, וכתבתם לי שמדובר בחרדה כנראה. אני כותבת לכם את זה מתוך מצב נואש ואובד עצות לחלוטין- מה שיש לי זה לא חרדה. אני קוראת המון על תופעות חרדה שונות וזה בכלל לא מזכיר את מה שיש לי. ההתקפים שיש לי לפעמים, עם הסחרוחורת והתחושה המוזרה, הם לא הקפי חרדה. אני לא יודעת עוד לאן לפנות. עובדה- ניסיתי כבר 3 סוגים של כדורים נגד חרדה, כולל טיפול בשיחות ודמיון מודרך ונשימות, כלום לא עזר. המצב שלי איום ונורא, אני לא מתפקדת בגלל הכאבים בחזה והידיעה שהתקף הולך לבוא (כי הוא תמיד בא) אני אולי מחפשת רק תמיכה, אולי הכוונה, אני יודעת שאני במצב נוראי ואני לא רואה שום כיוון.

25/11/2007 | 19:04 | מאת: דניאלה

אלה שלום רב, אני מצטערת לשמוע על הקשיים שאת חווה. חשוב להבהיר שכאן לא המקום לאבחן, לא אני ולא אחרים אינם יכולים לדעת האם מדובר בחרדה בלבד או לא, אם כי יש לזכור כי את היא זו שציינה כי התלונות עברו ברור וכי בעיות אחרות נשללו וכי אבחנה זו הועלתה. כמו כן ברצוני לציין כי בכל זאת במידה וברור לבבי לא היה מלא יש מקום להשלימו כפי שציינתי ביעוצי הראשון. לגבי נושא החרדה, ראשית הסתמנויות של חרדה הן שונות ומשונות ובעלות קשת רחבה ביותר של תסמינים, ובהחלט מה שאת מתארת יכול כן לבטא ארועים שכאלו אפילו אם קראת דבר אחר. פעמים רבות אין תחושה של חרדה, וקיימת התנגדות נפשית להגדרה הזו, דבר שלא מקל על תגובה לטיפולים הניתנים, שכן צעד ראשון לטיפול בבעיה הוא הכרה שאכן קיימת בעיה. אומרים ש"כאשר יגורתי בא לי", ולפעמים יש בכך. אם מצפים לדבר רע, למשל ידוע שאם מצפים שפעולה תכאב, היא תכאב יותר מאשר אם לא מצפים לכך.ללא קשר לסיבה את במעגל הרסני בו את ,לדבריך, מחכה בחשש, להתקף,שלא מאכזב ומופיע ומפיל אותך לקרשים, רק כדי לעבור אותו, ולהמתין לבא. עלייך למצוא דרך לשבור את המעגל- אולי לא לצפות להתקף, או לנסות לשנות את הגישה כלפיו, או בכל זאת ללמוד דרך אחרת להתמודד איתו . אני מבינה שכשנימצאים בניבכי המצוקה קשה להתבונן החוצה, קשה להקשיב.אך במקום לראות את הנורא שבמצב ואת חוסר המוצא, חפשי את המוצא והכיוון שלך,כדי שהמצב יהיה פחות נורא, דניאלה

26/11/2007 | 13:11 | מאת: אלה

אני לא תמיד מצפה להתקף. להפך, לאחרונה חשבתי שאולי בעזרת התרופות הם יעלמו, והם לא. אני כן הייתי רוצה להאמין שזה חרדה, אבל לקחתי כבר 3 סוגי תרופות וזה לא עוזר! וגם התנסיתי ברפואה משלימה וגם זה לא עוזר. לכן אני כה אובדת עצות

26/11/2007 | 10:49 | מאת: רונית_11

שלום לך אלה אני שומעת את סבלך, ואת כאביך.. ויש בי האמונה המלאה שאת חזקה ותצאי מזה מחוזקת.. אני רוצה לשתף אותך שגם אני עברתי חוויות כאלו בעבר, חרדות נוראיות שאת לא מאמינה שתצאי מזה בחיים האלו.. ראיתי שיש המלצה כבר בפורום הזה ואני רוצה לחזק את ההמלצה, לפנות להומאופתיה - מהסיבה הפשוטה שלכל התופעות האלו יש מקור אחד שיצא מאיזון ומקרין החוצה את החרדות, הפחדים,כאבים בחזה, דפיקות הלב, הזעות וכו'. ובהומאופתיה הם מאבחנים את אותו מקור, את אותו השורש שיצא מאיזון ומתאימים רמדי - תרופה הומאופתית שמותאמת בצורה מאוד אינדוידואלית לבן אדם על מנת להחזירו לבריאות פיזית ונפשית, לאיזון ולזרימה נכונה יותר עם החיים. ההומאופתיה מאוד מאוד עזרה לי להרבה תופעות שהיו לי - חרדות איומות, דאגות נוראיות לילדים, היה לי מאוד קשה בזוגיות ובהשתלבות שעבודה.. ואחרי כמה חודשים עם ההומאופתיה חיי פשוט השתנו, כאילו מסך שחור כבד ירד ממני.. והלך רחוק.. היום אני כבר לא זוכרת את התחושה הנוראית הזאת ואיך שהייתי פעם.. ההומאופת הנפלא שעזר לי בזמנו עבר לגור בחו"ל, אבל שמעתי שנפתח מרכז חדש להומאופתיה ברמת החייל שקיבלתי המלצות חמות על ההומאופתים שמטפלים שם.. (דרך אגב הילדים שלי מטופלים אצל אדוארדו זבה עם הצלחה מאוד גדולה..)מרכז א.ד.י.ב. שתזכי לשקט ושלווה, מאחת שהיתה שם ועברה את זה חזקה ומאושרת הרבה יותר...