פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

שלום ד"ר לויט אובחנתי עם o.c.d. בזמן האחרון יש לי כל מיני תחושות בטן או תחושות בטן סתמיות.אני מרגיש "צורך חזק" לעסוק בנושא תחושות בטן או בתיאוריות.אנט מרגיש הרבה זמן לכתיבה ומתקשר לקו עזרה נפשית בשביל לשתף ולקבל מענה לתיאוריות.זה נמצא כל הזמן בראש שלי אני "חושב" על זה ולפעמים "מדבר אל עצמי". האם מחשבות טורדניות יכולות להתבטא "באובססיות* או "בחשיבה אובססיבית"? תודה על תשובתך

היי רציתי לדעת אם ב0cd יש דמיונות ששאלתי דברים שלא שאלתי הכוונה שלי שאם הפרעה כזאת או אחרת יכולה לגרום לדמיונות כאלה ?

שרון שלום רב. אני בחור בן 28, רווק, לא עובד, מוכר שנים רבות ע"י הביטוח הלאומי ומקבל קצבת נכות כללית. מזה כחצי שנה אני סובל מתחושות ניתוק מעצמי ומהעולם בעוצמה חזקה ומפחידה. התחושות הללו מוכרות לי מלפני כמה שנים, אולם הצלחתי להכחיד אותן באמצעות טיפול תרופתי בפבוקסיל וחזרה לעבודה במפעל המוגן. לפני כארבעה חודשים חזרתי לטיפול תרופתי בציפרלקס חצי כדור של 10 מ"ג. לאחר שלושה ימים תחושת הניתוק וכן החרדה והמתח התגברו מאוד עד לרמה שלא יכולתי לסבול. הייתי אצל רופאת המשפחה והיא הציעה לשלב עם הציפרלקס לוריוון פעמיים ביום למשך חמישה ימים. למחרת ביקשתי מאימא שלי שתקנה לי את התרופה. מאותו יום שהתחלתי לקחת הרגשתי מאוד טוב. הניתוק, החרדה והמתח נעלמו כלא היו. התלהבתי מאוד מהאפקט המיידי והיעיל של הלוריוון, ולכן הפסקתי על דעת עצמי את הציפרלקס והמשכתי רק עם הלוריוון. לקחתי אותו בשעות לא קבועות ובכמויות לא קבועות. חשבתי שזה כדור תמים שלא יוכל לגרום לי נזק ושאפשר לקחת אותו כמו אקמול כשרוצים להעלים חרדה ממחשבה טורדנית. עם הזמן התחלתי להרגיש ירידה ניכרת באפקט החיובי של התרופה. נעשיתי הרבה יותר אובססיבי, מתוח, חרדתי, דיכאוני ומנותק. בכלל לא קישרתי את זה לתרופה והמשכתי לקחת אותה. רק לפני כחודש הבנתי איזה נזק איום ונורא עשיתי לעצמי. הגעתי למסקנה שמוחי וגופי פיתחו תלות בתרופה ושכעת אין דרך חזרה, כי אם אפסיק את הלקיחה שלה עלול לקרות מצב איום ונורא של חרדה שאיתה לא אוכל להתמודד בשום אופן. הרי חרדה יכולה לגרום גם לחוסר שינה ולתסמינים גופניים לא נעימים רבים. החרדה שלי היא כפולה גם מהמשך הלקיחה בלית ברירה וגם מהירידה ההדרגתית במינון עד להפסקה. קראתי לא מעט על המנגנון שבו תרופות מהסוג הזה פועלות ונכנסתי לשוק טוטאלי, להלם ולטירוף. אני כמעט כול היום שוכב בחדר שלי, בקושי זז, לא עושה כמעט כלום בשל המחשבה שפיתחתי תלות בתרופה הזו ושכך זה יישאר לנצח. אני חושב שהרסתי לעצמי את המוח ושלעולם זה לא יסתדר. כול היום אני מאשים את עצמי, לפעמים אף מכה את עצמי. אני כבר לא מזהה את עצמי, את הבית, את ההורים, את הסביבה החוץ ביתית. כשאני יוצא מהבית (גם עם אחד מהוריי) החרדה מתגברת וכן הניתוק. אני לא מזהה כלום! הכול נמחק! אני מרגיש רע מאוד הן גופנית והן נפשית. מרגיש משותק מהמחשבות האיומות שמשתוללות במוחי ללא הפסקה. מרגיש חלש וחסר אנרגיה ומוטיבציה. מרגיש מטושטש, מסומם ושנמחקתי מהעולם. המוח והגוף כבו. כול יום עובר כמו נצח. אין לי טיפת תקווה שאחזור להיות האדם שהייתי לפני לקיחת התרופה הארורה, למרות שאני מאוד רוצה בכך כי כך אי אפשר להמשיך לחיות. לפני כשבוע התחלתי טיפול בפקסט רבע כדור. היום אני על שלושת רבעי כדור, וביום שני אהיה על כדור שלם. אני רוצה לשמוע מה דעתך. האם את מכירה אנשים שהיו במצב דומה והצליחו לצאת מזה?

שלום רב, אני עוברת טיפול ב- OCD ויש לי שאלה לגבי ERP שאני מרגישה שלא קיבלתי עליה הסבר מספק. המטפלת אמרה לי שבמהלך החשיפה אני צריכה לאפשר לעצמי לחשוב גם על הגרוע מכל. השאלה הינה - איך ייתכן שאצליח להגיע ב"זכות" הטיפול לכך שאוכל לחשוב בשלווה שיקרה לילד שלי הגרוע מכל או שאשרף בגיהנום לעד? הרי אדם נורמלי ובריא-בנפשו לא אמור לחשוב בשלווה אלא בחרדה לגבי תוצאות כאילו? בתודה מראש, נ.ב. אולי המטרה אינה באמת לחשוב בשלווה על סיטואציות אמתיות כאילו, אלא רק למנוע את מעגל ה- OCD, אבל אני רוצה להיות בטוחה שלא אזיק לעצמי.

היי שרון אני כבר סיפרתי לך תבעיה אני פשוט רוצה לשאול למה לפעמים שאני אומרת דברים ומתכוונת למשהו אחר המוח שלי כאילו מפרש את זה שאמרתי אחרת וחושב על הכול מלא אפילו לאימא שלי אמרתי אני בכלל לא אמרתי דבר כזה על משהו שאני מפחדת ממנו זה לא נכון אז למה אמרתי כך וממש נלחצתי ובכיתי זה נקרא חשיבת יתר לחשוב יותר מידי על הכול פשוט מאז זה מלחיץ אותי שהדברים האלה לא אומרים עליי כלום ואני אוכלת סרטים וחרדות ודמעות ? זה יכול להיות כתוצאה מלחץ ?

שרון הי רציתי לשאול האם יכול להיות שהמחשבות שלי של הפחדים נמצאים בתת מודע ואני חושב שאני לע חושב על כלום ובגלל זה באים לי הרגשות והחרדות שלי

היי שרון קודם כול תודה על כול העזרה שאת נותנת שנית רצית לדעת האם יכול להיות שאני לא חושב על כלום והגוף נמצא בלחץ אני יסביר המטפל שלי אמר לי שהתגובות של החוסר רגיעה באה כתוצאה ממחשבה כלשהי ואני באמת לא חושב על משהו ספציפי ועדין כול התחושות הלא נעימות מגיעות כמו חוסר רגיעה מתח וכו אני באמת לא מבין למה זה קורה לי שאני בעצמי חושב שאני לא חושב על כלום ועצם הופעת התסמינים האלו גורם לי לחרדה יותר גדולה מה אני צריך לעשות

היי שרון רציתי לדבר איתך על נושא שממש מטריד אותי לאחרונה וכמה פעמים חטפתי ממנו חרדות הכנסתי לעצמי פחד לראש שבחיים לא פחדתי ממנו כתוצאה מכך אמרתי לרב דברים שהכניסו אותי לסטרס ומתח ובכיתי דמעות רצח בלי הפסקה ואמרתי לעצמי מטומטמת את לא אמרת שום דבר וכל הדברים האלה מכניסים אותי עד היום ללחץ ולסטרס ולפחד שזה לא אומר עליי משהו שוב כל הדברים שהייתי אומרת שאמרתי זה כמו שהייתי שואלת אני לא שאלתי כלום והייתי זה משהו שהתרחש כבר כל המחשבות האלה הכניסו אותי לפחד ולחרדות אני יודעת שאמרת שהמחשבות שלנו לא באמת אומרות עלינו כלום ושלא צריך לנתח כל מחשבה וזה אבל אשכרה שרשמתי לו ככה לא הפסקתי לבכות ולהגיד לעצמי מטומטמת ומרגישה גועל הייתי אומרת גם כל מיני דברים לעצמי וממש מפחדת שזה לא אומר משהו עליי

אני חושבת שיש לי חשיבת יתר ושזה משפיע עליי ובגלל זה אני תמיד נלחצת מהמחשבות מפחדת שהם לא אומרות עליי כלום ושאמרתי לרב מה שאמרתי סתם חטפתי יותר חרדות ופחד והייתי אומרת לו אפילו שאני מפחדת שזה לא אומר עליי כלום והייתי מכניסה לעצמי לראש סתם פחדים שאין לי אפילו וגם דברים שאמרתי לעצמי הייתי מפרשת אותם אחרת ממה שבאמת אמרתי אותם

היי סובלת ממחשבות טורדניות( מאובחנת בocd מטיפול פסיכולוגי פרטי בעבר) הן באות בעוצמות שונות , לחילופין מתעצמות בתקופות רגישות שבהן יש סטרס או פוחתות בתקופות טובות, לדוגמא בטיול ממושך בארה״ב . בעבר באו בכל מיני צורות אבל המאפיין מחשבה שתופסת אותי מפני פגיעה בעצמי או באחרים בכל מיני אופנים ולא מרפה , כתוצאה נמנעתי ממגע / קירבה עם האובייקט שיצר את המחשבות והחרדות אך עם הטיפול משתדלת כמה שפחות להמנע. עדין יש המנעות. לדוגמא פחדתי לקפוץ מקומה גבוהה אז עד היום לא מסוגלת לגור בקומה שהיא מעל קומה 1.בכל אופן, לאחרונה יש לי פחד מבליעת חפצים. מפחדת לבלוע סוללות או מטבעות כסף.מחשבות מטרידות שחוזרות על זה ותחושה של חרדה ועצבות בעקבות. אני מודעת שבעבר פחדתי לעשות דברים שלא עשיתי. יודעת מי אני ושיש לי כוונות לחיים טובים, ועדין מפחדת לעשות את זה ופשוט לאבד את שפיותי ושאני אמית אסון על משפחתי. זה לא שאני לא מודעת לבעיה, אבל אני מפחדת שכתוצאה מנסיבות מלחיצות בחיים, וגם בתקופה האחרונה, אני פשוט אעשה את זה. מצד שני התמודדתי בעבר כאמור עם מחשבות נוראיות שלא באמת קרו .אני טופלתי בשיחות אצל פסיכולוג שנתיים. היה דיבור על להמשיך טיפול עם חשיפה למקומות גבוהים אבל הפסקתי כי לא היה לי כסף. לא נוטלת טיפול תרופתי , מפחדת מנטילת תרופות ותופעות לוואי. אני בכללי מאוד רגישה וגם לתרופות הרבה פעמים. אשמח לדעתך . אני משתדלת לתפקד , אקדמאית עובדת, מתאמנת. המחשבות באות רק שאני עם עצמי לבד , לרוב. הן הופיעו לראשונה בסמוך לפרידות מבני זוג שהיו לי והתעצמו לאחר מכן.

שלום , אני מאובחן על GAD וסובל מהתקפי פאניקה כבר חודשיים , יצא לי להיות במיון פעמיים בגלל שחשבתי שיש לי התקף לב או דום לב , הפסיכיאטר המליץ לי על קלונקס והתחלתי טיפול פסיכולוגי CBT אחרי שהמחשבה על הלב עברה עכשיו אני לחוץ לגבי זה שיש לי פסיכוזה או שהיה לי התקף פסיכוזה או שאני מפתח סכיזופרניה אני מפחד מאוד אני מודע למחשבות שלי היה לי מן התקף קטן שחשבתי שמישהו עוקב אחריי כשהייתי בבית ( הייתי מודע שזה לא נכון אבל לא יכולתי להפסיק לחשוב על זה ואחרי כמה דקות נרגעתי וזה עבר) אני אדבר עם הפסיכולוג שלי לגבי הפחד מהסכיוזפרניה אבל זה מחשבה טורדנית ולא סכיזופרניה נכון?

שרון שלום התחלתי טיפול CBT לפני 4 שבעות והאמת שהיתה תקופה של התאזנות וזה קרה כאשר הייתי יותר עסוק בדברים אחרים בעבודה ולאחר שהיתה רגיעה מסוימת בעבודה כול התחושות הלא טובות והמחשבות שוב חזר עכשו אני מפחד שכול פעם שתיהיה רגיעה כלשהי אז זה יקרה ואני יתיאש מהמצב הזה האם זה נורמלי? איך אני יכול לאזן את עצמי לתקופות יותר ארוכות זה מאוד מציק לי אשמח לשמוע את דעתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי צא'ט עם בחורות.אני מיתחבר" לכל מיני צ'אטים ומשוחח עם בחורות.אני לא רוצה "להתמכר" לזה לכן אני מפסיק וחוזר חזה מדיי תקופות.יש לי מחשבות טורדניות כמו:האם כדאי לי לחדש את ההתחברות לצ'אט?האם כדאי לי "לעזוב את זה" ולמצוא משהו "יותר מועיל" מבחינת היכרות עם בחורות? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט, לאחרונה נכנסה לי לראש מחשבה שעשיתי משהו למרות שלא עשיתי אותו. מצד אחד אני יודע בוודאות שלא עשיתי אותו, אבל הכנסתי לעצמי לראש ספקות שכן עשיתי אותו ואני לא מצליח להשתחרר מהמחשבה הזו. כששואלים אותי שאלה ישירה אם עשיתי את זה, אני עונה שלא אבל מרגיש בגוף שאני משקר, בגלל הספקות? האם זה נחשב OCD? האם CBT זו דרך הטיפול הנכונה? האם יש לך המלצה לספר עזרה עצמית שאני אוכל לקבל כלים להתמודדות? (אני כרגע לא רוצה ללכת למטפל מוסמך) תודה רבה

שלום ד"ר לויט! בזמן האחרון יש לי כל מיני מחשבות טורדניות למשל :מהי האופצייה הטובה ביותר להכיר בחורות?או מחשבות טורדניות שאני לפעמיים מרגיש "קינאה" כשאני רואה מישהי שיוצרת חן בעיניי והיא "הולכת" או "בוחרת" להיות עם מישהו אחר?או מחשבה טורדנית שנגיד אני אכיר בחורה והיא "תעדיף" מישהו אחר ואז אני אפגע. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על תשובתך

היי אחי סובל ממחשבות רעות כאילו דמות אומרת לו אם לא תעשה כך וכך יקרה משהו רע. אז הוא כל הזמן עושה פעןלה כמה פעמים כמו לשתות אז פותח בקבוק סוגר ואז שוב פותח וסוגר. אותו דבר למלא פעולות מה הבעיה הזאת? ואיך ניתן לטפל? תודה רבה🙏

את עושה טיפולים דרך הזום?

לפעמים אני מרגישה ממש כןעסת על המחשבות שליי ועליי ומרגישה ממש אשמה על זה ומפחדת שהם אומרות עליי דברים

היי שרון הבעיה שהייתי אומרת זה כמו שהייתי שואלת על משהו שלא קשור אליי ואז זה היה מכניס אותי לדמעות ולבכי ונכנסת לחרדות ואומרת שמשהו בראש שלי לא הגיוני ואומרת לאימא שלי שאמרתי כך ואז זה יותר עשה לי לחץ ופחד שזה לא אומר עליי משהו

לא הבנת נכון הכוונה שלי שלא שאלתי כלום ואמרתי לא צריך לשאול שאלות זה כמו שהייתי שואלת אם הייתי ואמרתי את זה על דבר שלא קשור ואז כל הזמן הייתי חוזרת על אותם משפטים שאמרתי והחרדה רק נהייתה יותר גרועה ואני לא באמת שאלתי שאלה והייתי מרגישה שזה אומר משהו עליי חלילה מהפחד

נכון גם אני חושבת שזה מה שקרה אמרתי תמיד זה כמו שהייתי שואלת על משהו שאני לא באמת שאלתי וכל הזמן דיברתי עם עצמי על כל מיני דברים וזה עשה לי חרדות ופחדתי שזה לא אומר עליי משהו הדברים שאמרתי לעצמי וכתוצאה מכך חטפתי יותר חרדות ופחד ולחצים והרגשתי אשמה יכול להיות שיש לי ocd ? כי תמיד אני מרגישה אשמה על המחשבות וחושבת שהם לא אומרות משהו ונלחצת

היי אני לא יודעת עם זה נקרא אוסידי כי תמיד אחרי שהייתי אומרת משהו שלא קרה ושלא באמת שאלתי תמיד נלחצתי וחטפתי חרדות ובכי ולחצים והיה לי פחד מהמחשבות ומהכול

היי שרון הבעיה שכל הזמן הייתי אומרת לעצמי אני אומרת שאמרתי לאימא שלי שאמרתי לה שאמרתי שזה כמו שהייתי שואלת אותה שאם הייתי ועוד כל מיני דברים הייתי אומרת לעצמי אחרכך נכנסתי ללחץ וחרדה הייתי אומרת לעצמי מה לא אמרתי את זה ואחרכך הייתי אומרת לעצמי מאיפה ואני לא וכל מיני דברים ופחדתי פחד מוות שזה לא אומר עליי משהו כל זה

פשוט זה מלחיץ מאווד אני פשוט מתה מפחד שכל הדברים האלה שאמרתי לעצמי שאמרתי לאימא שלי שאני אמרתי שזה כמו שהייתי שואלת זה מלחיץ שזה לא אומר עליי משהו כי שוב לא שאלתי כלום ואמרתי כך

שלום ד"ר לויט פניתי לקו סיוע של ער"ן אבל אני מחפש "עזרה או תמיכה" "יותר מקצועית" ואני מקווה שתוכלי "לעזור לי".אין לי מצוקה נפשית אבל יש לי סטרס שכן מפריע לי לישון. בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות לגביי "זוגיות".אני רווק בן 43 ללא בת זוג ויש לי מחשבות טורדניות כמו:בגילי אני צריך כבר "להתקדם" ולמצוא בת זוג או מחשבה טורדנית כמו:יש כל כך הרבה בחורות ואיך אני מוצא "מישהי מתאימה". את מבינה לפעמיים יש לי מאין "אובססיות" אני יכול "להתקבע" על בחורה מסויימת ולא להפסיק "לחשוב עלייה" למרות שאני בכלל לא "מכיר אותה טוב" אני אתן לך דוגמא;פעם הלכתי לקולנוע לבד וראיתי כל מיני זוגות (גבר עם אישה) וזה גרם לי למחשבות טורדניות כמו:אני מרגיש "קצת בושה" שאני מגיע לבד לקולנוע או הייתה לי תחושה והרגשתי אי נוחות שאוליי אנשיים "מיסתכלים עלייה "באופן מוזר" שאני מגיע לסרט לבד.אני לא יודע אולי זה מחשבות "קצת פראנואידיות" אני רוצה לשאול אותך מספר שאלות: מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה?האם זה "טבעי" שיש לאנשים מחשבות כאלה למרות שאצלי הן "טורדניות" ויש לי יותר "עומס מחשבתי"? האם מחשבות טורדניות יכולות להיות "פראנואידיות"? תודה על תשובתך

ביתי בת 10 וחוזרת על מילות נימוס כמה פעמים. לדבריה קשה לה להפסיק עם זה והיתה רוצה להפטר מכך. למשל בוקר טוב 5 פעמים. תודה כמה פעמים.. האם זה תקין?

אני מעוניין להוציא רישיון C1 כלומר להרחיב, רופא המשפחה ציין בטופס סיכום מידע רפואי את כל האבחנות שהן: הפרעת קשב וריכוז, הפרעת אישיות לא מוגדרת והפרעת הסתגלות שכביכול נשארה פעילה אך היא כבר מזמן לא פעילה. במידה ואצרף את זה לטופס המקוון מה הסיכוי שיפנו אותי למרב"ד בשל אבחנות הללו?

אני לא מטופל אצל פסיכיאטר כבר מזמן, לא לוקח תרופות ומצבי יציב, בקשתי מרופא המשפחה סיכום רפואי ולכן האבחנות מופיעות שם, לכן שואל במידה ואצרף את זה אני יקבל זימון למרב"ד או שרופא שלהם יאשר לי ללא זימון? כי מדובר על טופס דיגטאלי שם רשום סעיף שצריך לסמן בכן והוא: "האם פסיכיאטר או פסיכולוג נתן לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בתחום בריאות הנפש?" ואז רשום אם לוקח תרופות מסמן לא ואז הם מבקשים ככה: "אנא הצג מסמכים עדכניים תומכים לשאלות הבאות (אישור רפואי על מצבך הבריאותי מ3 החודשים האחרונים, רשימת תרופות עדכניות, הסבר):" לכן בקשתי מרופא סיכום.

אז לבקש מהרופא סיכום רפואי חדש? ללא אותן אבחנות? אלא רק לציין את הקשב וריכוז? פה אני צריך לסמן בכל זאת "כן" : " "האם פסיכיאטר או פסיכולוג נתן לך אבחנה רפואית כי אתה סובל מבעיה בתחום בריאות הנפש?" כי בכל זאת אם מסמנים מבקשים מסמכים.

הבנתי תודה על המענה אדבר עם רופא המשפחה לגבי טופס חדש. שאלה אחת אחרונה נניח והייתי מצרף את הסיכום ככה אם כל האבחנות הם היו שולחים למרב"ד או שרופא שלהם היה מאשר ללא מרב"ד? כי יש שם שאלה האם מטופל/לוקח תרופות בגין אבחנה זו.

התכוונתי שהייתי אומרת תמיד זה כמו שהייתי שואלת שאלות שאפילו לא שאלתי וזה גם על דברים שלא נכונים כלפיי וזה היה מלחיץ כי הרגשתי שכאילו לא שמתי לב מה שיוצא לי מהפה

יכול להיות דבר כזה שאולי זה אוסידי ?

היי שרון הכוונה שלי שהייתי אומרת לאימא שלי ששאלתי אותה שאלות שלא באמת שאלתי ואז הייתי אומרת לה זה כמו שהייתי שואלת אותך אם הייתי וכל מיני דברים שאמרתי אם הייתי ככה וככה עכשיו חשוב לי להגיד שהדברים שאמרתי ששאלתי אותה לא נכונים כלפי וזה מלחיץ אותי כי אני לא באמת שאלתי כלום ובמחשבה שלי זה כאילו קפץ לי ששאלתי כתוצאה מכך זה עשה לי מלא חרדות ופחד

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי כל מיני מחשבות טורדניות לגביי האם כדאי לי "להגיב" או "לא כדאי לי להגיב" בסיטואציות מסויימות. אני אתן לך דוגמא:אני עובד במרכז מסחרי והייתה איזו בסיטואצייה שישבתי בכורסאת מס'ז וניגש אליי איזה עובד אחזקה שבא לי ביציאה:אסור לך לשבת על הכיסא.אז שאלתי אותו עם הוא "רציני" או "צוחק".לאחר מכן הי לי על מיני מחשבות טורדניות כמו:אוליי הייתי צריך להיות יותר "תקיף" או "לעמוד על שלי" או להגיד לו "מי אתה בכלל" יש לי זכות לשבת איפה שאני רוצה.לאחר מכן דיברתי עם איזה סייר ביטחון שאמר לי שאני יכול להתלונן על זה בהנהלת הקניון. השאלות שלי הן:מה את חושבת על מחשבות טורדניות לגביי האם כדאי לי "להגיב" או "לא להגיב" בסיטואציות שאני פוגש כל מיני אנשים או טיפוסים שיש לי איתם "מגע' או כאלה שסתם "מטרידים"? איך אני יכול להתמודד "יותר טוב" עם מחשבות שליליות שניגרמות לי כתוצאה מכך ויכולות לגרום לי למצב רוח לא טוב? תודה על תשובתך

שרון שלום רציתי להסביר את עצמי יותר טוב ולשאול את השאלה הנכונה: אני מרגיש שכל עוד לא לקחתי החלטה אני כל הזמן חושב על זה ואם אני לא מעשן אני מפחד להרגיש מה זה וניסיתי כמה פעמים ובסוף זה לא היה כל כך מפחיד אבל כל פעם זה נראה מפלצת וכל הזמן המחשבה בין ל זה אולי יעשה טוב כמו פעם ל זה עושה טוב זה לא עושה טוב לא מצליח ממש לענות על השאלה: הייתי באמת שמח לעצה ולא לאישור כמובן כי אני לא מבין הרי אני בן אדם עם היגיון אבל שותה לוריון אחרי זה הכל נרגע חוץ מהרגשה הזאת של מב קורה צריך לעשן אני לא צריך צריך לצאת ככה.

שלום דוקטור שרון אני בן 24 מאובחן ומטופל מגיל 9 עם ocd ובגיל מאוחר יותר גם אובחנתי עם פוסט טראומה  אני שותה פבוקסיל ולוריון לסירוגין חצי או שלם לפי הצורך מוכר בבריאות הנפש ובביטוח לאומי תקופה שהייתי עצוב ומתוסכל והוצאתי רישיון לקאנביס ו בהתחלה זה היה בסדר עד שהכל נהיה לא בסדר ומהתחלה ידעתי שלא יהיה טוב עבורי והמחשבה לא פוסקת לפעמים לעשן לא לעשו? אני צריך לעשן לא יודע עם זה אובססיה או הרצון לניקוטין וזאת באמת לא שאלת אישור כי אני מרגיש שזה מנהל אותי כל כך מפחד שנחשפתי לחומר ובכללי כל הזמן יש טענות למה כן ואני כל הזמן מצטער על זה. תודה

שרון תודה רבה על התגובה אני מעשן כיום: ואני רוצה להפסיק אבל מרגיש שזה לא בעיה רגילה שזה אובססיה רציתי לדעת איך משחררים לאט לאט מעשן כחצי שנה מתכוון במחשבה כי החרדה יותר מלחיצה העישון תודה,

שרון הבעיה שאני כן אוהב לעשן אבל זה עושה לי מחשבות איומות ואני לוקח את זה קשה כי אין מנוחה ואני מפחד מהמחשבות שיבואו לי אחרי שאני יפסיק ושואל מב זהו לא יעשן יותר לא יעשן לעולם זה אולי שטותי מה שאני מרגיש כי הנה הכל בסדר ואז שוב ושוב. אשמח לעצה שרון

היי לפני כמה חודשים סבלתי מדיכאון ועצבות ובכי כל יום כתוצאה מכך הייתי מדברת עם עצמי ואומרת אני לא כזאת לא צריך לשאול את זה לא צריך לשאול אם היא הייתה מקבלת את זה ואחרכך הייתי אומרת שוב אין לי מה לשאול את זה אני לא כזאת זה כמו שהייתי שואלת אם ככה וככה אם היא הייתה מקבלת את זה ושאני לא כזאת שאין לי מה לשאול את זה לא כל כך הבנתי את עצמי למה אני אומרת ככה וזה הכניס אותי לחרדה ולפחד בנוסף אחרכך הייתי רושמת בפתקים של הטלפון אם אז ואם לא אז ואם מקבלת את זה ואחרכך אמרתי שאני שואלת תשאלות האלה כי אני מפחדת להיות כזאת ושאני לא כזאת יש סיבה שהייתי אומרת ככה ומרגישה לחץ ודיכאון יש לזה קשר לחרדות ולדיכאון באותה התקופה ?

היי. אני בן 40, ידוע לי שיש לי חרדות ואני מטופל בכדורים בהתאם. בנוסף אני חצוי "שסוע" בהרגשתי ובמחשבתי בנושא הפוליטי, אנסה להסביר על קצה המזלג בדוגמא רלוונטית לימינו: אני לא מזהה עד הסוף עם האג'נדות של הימין השמרני וסולד מאנג'נדות של השמאל הפרוגרסיבי כך שאני מוצא את עצמי בעמדה ברורה וחד משמעתית בנושא דת ומדינה/פוליטיקה. חש כעס עמוק שאני רואה אנשי שמאל מניפים דגל של אש"ף חוש בוז עצום ומצד שני כאשר אני שומע את הצד השני מדבר אני יותר מזדהה איתו אבל סולד מדברים רבים באג'נדות שלהם כמו סגידה למנהיג אחד ויחיד, חוסר ממלכתיות, שינויים דרסטיים במערכת המשפט וכו'. האם זה מעיד על כך שיש לי מה שמוכנה הפרעה טורדנית או אולי דה-פרסונאליזציה/ הפרעת אישיות/הפרעה נפשית אחרת לצד הפרעת החרדה? תודה רבה לך.

התחלתי טיפול CBT והמטפל נתן לי לעשות מדיצדה ואני לא מתחבר לזה אני משתדל האם זה שאני לא יצליח להתחבר לפעיליות שהוא יתן לי יכול לגרום לי להתיאש ולפגוע בעצמי

האם ההשלמה שלי עם המחשבה זה אומר שנכנעתי לה ואני יעשה משהו רע לעצמי

שלום, שרון. אני מנסה לחפש דירה להשכרה עם שותפים, ואני לא מצליח למצוא דירה שמתאימה לי. אני מאוד בררן בנושא הזה. אני יכול לפסול דירות בגלל כל דבר, כי אני מרגיש מאוים שאפגוש שותפים או בעלי דירה דורסניים, ואז אם אחתום על חוזה, איאלץ לעזוב מוקדם, וסתם אשלם שכ"ד בלי לשהות בדירה. אני מרגיש שכל דירה שאני מנסה, תמיד יש פגם שגורם לי לפסול אותה, ואני מבין שהכל נובע מחוויה שאני מרגיש מאוים וחוסר אמון באנשים. אני לפעמים שואל את עצמי האם אני מגזים במחשבות שלי, כי אני יודע שבמציאות באמת הרבה אנשים מרמים, ולא מגלים את כל האמת על הדירה. איך אני יכול לזהות אנשים אמינים? איך אני צריך לבחור דירה, וארגיש בטוח בה בעת חתימת החוזה? אני כבר מרגיש שאין לי ביטחון, כי אני מרגיש מאוים כל הזמן. לא יודע מה לעשות, אני בבעיה.

היי, שרון. תודה על המענה.. תיאורטית, אני מבין שצריך ללמוד להתפשר ולקחת סיכון במציאת דירה, אבל ברמה הפרקטית, אני מרגיש שבזמן שאני משוחח עם שוכרים ובעלי דירות, קשה לי לתת בהם אמון, ואז אני נחסם בתוכי, וקשה לי להמשיך בתהליך איתם. כלומר, אני מנסה לקחת סיכון, אבל המחסומים הפנימיים בולמים אותי ואני נסוג לאחור. החשש הכי גדול שלי שאולי השותפים או בעלי הדירה ירצו לפגוע בי בזמן שאהיה בתוך הדירה, בגלל שאולי הם אנשים תוקפניים ואי אפשר לדעת מה עובר להם בראש. השאלה באמת איך אפשר להמשיך בתהליך השכרת דירה למרות חוסר האמון ותחושת האיום שאני חווה? והאם בכלל אפשר להעלים את תחושת האיום? אודה לעזרה בנושא

ד"ר שרון.. תעזרי לי בבקשה.. אחד השותפים בדירה עשה קניות בסופר. לקחתי את אחד המוצרים שקנה, והיה עליו דם! שטפתי ידיים ולא יודעת אם זה מספיק.. ויותר מטריד אותי שאני לא יודעת מה לעשות עם כל המוצרים.. הם הרי נוגעים/ נגעו אחד בשני. הגיוני לזרוק הכל? זה אמנם עלה לא מעט, אבל זה עדיף מלהסתכן אם זיהום עבר למוצר אחר שניגע או נאכל ממנו. מה עושים?? אני בוכה, עצובה וחרדה מאוד. אני יודעת שהאוסידי מחמיר את התחושות, אבל יש כאן בסיס מדעי רפואי. תודה רבה לך מראש...

אהלן פורום יקר, יש לי ocd (מאובחן) ואולי גם hocd (עוד לא מאובחן) ואני מאוד מודע למה שקורה בתוכי, אך עם זאת נמאס לי מזה, גוזל לי המון המון זמן מחיי בגיל 11 נכנסה לי מחשבה לבדוק אם עומד לי מגברים ערומים וכן עמד לי ועד היום עומד לי. אני עכשיו בן 22, לא עומד לי מנשים ערומות. בגיל 17 הייתי אצל פסיכולוג חצי שנה אבל לא הספקתי לדבר איתו על הזהות המינית והאובססיה. אז עד גיל 17 הייתי בטוח שאני הומו כי להפרעה הזו יש מאפיין שהמחשבות נותנות לך הרגשה שהן אמיתיות. וככה זה עד היום כל הטקסים האלו. אני נגיד לא מאונן 3 חודשים ואז מגיעה השאלה עוד פעם " אני נמשך לבנים?" רואה מישהו: אני נמשך אליו? פה מתחילים הטקסים. לחשוב למה אני נמשך . להסתכל על תמונות של נשים גברים ואז פורנו גייז או פורנו רגיל.. מבחני gay test וכל הבולשיט הזה. וכל פעם זה הצליח לשכנע אותי מחדש פעם שכנע אותי שאני לא נמשך לבנות כמה שנים. אחר כך שאני בי. יום הומו יום סטרייט יום בי, אובססיות של כמה ימים על זה שתבינו! ההפרעה הזו גם מפחיתה את המשיכה והתשוקה לבנות , למרות שכן היו לי קראשים על בנות, אך לא מצליח לקבל זקפה מנשים ערומות, לא שכבתי ולא התנשקתי אף פעם, נגיד בחוף בספרד היו בחורות בלי חזיה הסתכלתי ולא עמד בכלל.. כל מיני דוגמאות כאלה היה לי קראש ארוך על מישהי וכשהייתי איתה היה עומד לי פה ושם, אבל מאוד קשה לי לחשוב על סקס עם אישה אני פשוט לא מצליח לחשוב על זה (מתלבט אם זה גם בגלל הHocd) הייתה מישהי בבית חולים בת שירות שהייתי חושב עליה מלא ואולי קצת התאהבתי בה, הייתה מישהי בבסיס שגם חשבתי עליה המון קראש קצר כזה כי בדיוק השתחררתי ואני לא רואה אותה יותר, עוד לא הצלחתי לפנטז עליה בקטע מיני , כאילו גם ההפרעה גורמת לי להכחיש את המשיכה לבנות, למרות שגם קשה לי לראות את עצמי בזוגיות עם מישהי, לא יודע קצת קשה לי לדמיין את זה, נגיד באינסטגרם בתגובות מחפש בנות להתחיל איתן או במציאות רוצה להתחיל עם בנות , בקבוצות בוואצפ בודק אם יש בנות ומי, אני מדבר עם חברים על בנות, מסתכל על בנות, בבסיס הייתי עם יושב מדבר אוכל עם מלא בנות וכו'.. . גם בכללי לפעמים בתקופות האלו של הלופים יש לי מחשבות על לשכב עם גבר ולמצוץ וכו ועומד לי כשאני חושב על זה, אני חושב המון על סקס עם גבר, ו אני מסתכל פה ושם על בנים כן אבל אין הכל משגע אותי , לפעמים אוהב את איבר המין הגברי לפעמים לא זה פשוט סיוט. כשאני חרמן עם זקפה פתאום באלי לנסות עם גבר לשכב איתו והכל ואחרי שיורדת הזקפה לא בדיוק.. כל פעם מרגיש דחף להסתכל על גברים שריריים ערומים באינטרנט והדחף הזה מלווה עם דפיקות לב מורגשות ואז מתחיל לעמוד לי, ואם אני בודק אחרי רבע שעה כשאני מרגיש רגיל כביכול, לא בטוח שיעמוד לי. אחרי שאני גומר אז כאילו חוזר לעצמי ואומר לא אני לא הומו וככה כל תקופה.. בטירונות לפני שנתיים וחצי דיברתי עם חבר שרירי במקלחת שהיה לו איבר גדול והרגשתי שלא יכולתי שלא להסתכל עכשיו ספציפית מאז שהשתחררתי אני רוב היום כל יום מתעסק בזה חושב מדמיין בודק ממה עומד לי ממה לא פעם בא לי לשכב עם גבר פעם לא, לא יודע, (זה היה בחודש מאי שהייתי בזה עסוק כל יום) עכשיו פחות. השתמשתי גם בדילדו וגם ויברטור וזה מאוד עינג אותי והיה לי כיף ממש זה היה אחד הדברים.. פעם אחרי שהייתי מאונן על פורנו גייז ואז גומר אמרתי לא אין מצב אני הומו .. כאילו שם הכל נגמר ואני לפעמים לא יודע אם זו ההפרעה שגורמת לי לכל הדברים האלה, או שאני מכחיש את זה, אני גם דתי דיי חזק, אז לנסות עם גבר זה מפתה מאוד לפעמים אך עם זאת מאוד בעייתי, אני קצת הומופוב בתוך תוכי, כאילו מקבל את כולם אבל לא בעד שיתנו להם זכויות , אז זה גם גורם לי לחשוב האם אני מכחיש את עצמי במידה ו... אשמח לעזרה וייעוץ כל הכבוד על העזרה לכולם, מעריך מאוד.

אכן.. זה מציק לי מאוד המון שנים וגוזל לי זמן יקר מהחיים. האם את מכירה מטפלים באזור הדרום? והאם יכולה להיות לי משיכה לגברים גם עם עצם ההפרעה הזו? כאילו, מעניין אותי האם זה רק התניית מחשבות של אוסידי שגורם לי לחשוב כאילו זה אמיתי או מעבר לכך.. אשמח לקבל מידע אודות טיפולים באזור הדרום, אודה מאוד, תודה רבה שרון , שבוע טוב ומבורך אלופה.

כן.. יודע שזה שאלות אישור.. אכן צודקת, מנסה להתגבר על זה. המון תודה שרון.

האם תזונה בריאה עוזרת להקל על ocd ומה לגבי ספורט?

למה אנחנו לא מנהלים דיונים ערים בפורום? למה הפורום בתפוז נטוש? אשמח לנהל דיונים בנושא, אם יש למישהו רעיון לפלטפורמה נוחה יותר אשמח לשמוע

יש לי מחשבות כל הזמן על רצון להתחתל ולהיות עם חיתול

הי יענקי. לא נראה שמדובר בהפרעת OCD, כי לא כתבת שאתה מוטרד מהמחשבות הללו. כנראה אתה שייך לאוכלוסייה גדולה בעולם ואני בתוכם, שאוהבת ללבוש חיתולים. לגבי הסיבות והאפיונים השונים של תופעה זו, ניתן לחפש בגוגל אהבת חיתול או ABDL ולקבל מידע רב, בעיקר מאתרים באנגלית. אני בפורום הזה, כי אני סובל גם ממחשבות טורדניות, אבל אין לזה קשר לאהבת החיתול.

תגיד לי אתה גם אוהב להתמוצץ עם מוצץ?

צור קשר

צור קשר[email protected]

שלום, לאחר טיפול מוצלח חלקית בציפרלקס 10 מג (שנה) ולאחר מכן לוסטרל 200 מג (חצי שנה) הומלץ לי לעבור לויפאקס האם ויפאקס יכול לתת מענה לחרדות שונות? לדיכאון? לOCD, עייפות וכאבים?(בעיקר ראש ורגליים) תודה רבה

סובל מדיכאון ומטופל. (בלי תפקוד, כמעט אפס) אבל- יש לי מחשבות טורדניות ללא הפסקה מסביבי חושבים שיש בהן ממש, אני ממש בטוח שאין. ולא בא לי להיכנס לזה. אני המון חושב אם קרו דברים אן לא ועסוק בזה ללא הפסקה ממש. ו- וואו. חושב שאולי זה o.c.d. שלא עלו עליו ובזה- קניתי לי רוגע מסוים. מודה. (לא כל כך דיברתי על המחשבות האלו, הן הגיעו רק אחרי זמן שבו סבלתי ממשהו אחר- ללא המחשבות, רק כשנפתחה איזו תיבה- הן התחילו.) יש לציין שרק אחרי אירועים שונים שקורים לי אני מתענה במחשבות עליהם בעיקר אםם היו או שדמיינתי. אני אפילו לא חושב על התוכן עצמו אלא רק על אמת או שקר. ממש נצמד לעניין הזה. אז הבעיה פה, זו הטורדנות של המחשבות, ולא התוכן, ולא הגורם שקדם. הלוא כך? מרגיש לי פספוס "לזרום" עם הרצון שיהיה פה משהו מעבר, אם מדובר רק באוסידי, אוכל לטפל בו ספציפית לא חבל? או, שיש מצב של מחשבות טורדניות שרק נלוות? (להפרעה אחרת? האם זה משנה את אופי הטיפול?) מעונין לדעת מה לעשות, איך אוכל לבקש ולנסות לבדוק אם אכן זהו אוסידי? (לא מפחד מזה. פשוט רוצה למצוא כבר מנוחה- קצת תפקוד, קצת ריכוז, קצת שלווה)

אוסיף: הכי קשה לי לשתף בתוכנן של המחשבות, והדמיונות. לא רוצה להיכנס לזה בכלל. האם זו בעיה? שרק שאכנס לפרטים ואשאל אם זה "הגיוני" כמו שהרבה שואלים פה, אוכל להשתחרר?

תודה על תשובתך. ובאמת אפעל כך. בתקווה שלא יבטלו אותי. שאלה מהותית אחת נותרה לי: אם העבר משתחזר כל היום, ולא ברור אם זהו העבר או דמיון כפייתי/אובססיבי. כנראה שאין מנוס מלעסוק בזה לא?

היי שרון אישתי סובלת מחרדות ומחשבות טורדניות קשות כול עוד היא ערה . זה לא מפסיק לרגע . כבר 8 שנים. היא אחרי הסרת גידול שפיר מהמוח היא יצאה מבית חולים לפני 3 היא הייתה בבית חולים 4 חודשים . חודשיםומטופלת בכדורים שאנחנו מחליפים ולא עוזרים לה בנתיים 3 שנים ראשונות ציטלופרם היה קצת עוזר ואחרי שהיא הרגישה פחות טוב הפסיכיאטר החליט להחליף כדור במקום לעלות מינון. החליף לה לסרנדה שעשתה יותר גרוע / לפני 3 חודשים החליפו לה ללוסטרל (אני יודע שזה מקור של סרנדה) עשינו בדיקה גנטית ואז עברנו לפי הבדיקה לסרוקסט 60 מ״ג שהיא נימצאת כבר חודש וחצי ולא עוזר בכלל הפסיכיאטר אמר לנסות עוד שבועיים ולא עוזר סרוקס לעבור לציפרלקס להגיע למינון גבוה לפי הבדיקה אמרו מינון גבוה. בבקשה רציתי לדעת מה את חושבת אנחנו ממש עובדי עצות

מה הזמן שצריך לתת לתרופה עד שמחליטים להחליף?

שלום שמי ירון בן 38 סובל מאוסידי כבר 16 שנה.נראה שהטיפולים המומלצים לבעיה סיביטי ותרופות לא מועילים לי. בשניהם עברתי לא מעט נסיונות... האם תוכלי להמליץ לי על טיפולים נוספים אפשריים להפרעה ? תודה

תודה רבה דר שרון

שרון שלום רב בזמן האחרון אני פחות אנרתי מופנם יותר ומפחד שקיבלתי החלטה לפגוע בעצמי ואז אני מפחד שאני לא מפחד זה מדאיג אותי ורציתי לשאול מה דעתך

שלום ד"ר לויט יש לי מחשבות טורדניות לגביי תחושת נוחות ואי נוחות בקירבה לאנשים מסויימים.יש אנשים שאני מרגיש "שיותר נוח" לי להיות בקירבתם או לנהל אינטראקציות ויש אנשים שאני מרגיש "לא נוח" או "לא נעים לי" בקירבתם וזה גורם לי למחשבות שליליות וגם למצב רוח ירוד אני מרגיש תחושה שאני "לא רגוע" או "לחוץ". וגם אני מרגיש צורך להתבודד חברתית. את יודעת יש כאלה בחורות שיש לי תחושת בטן שהן "יכולות להבין את זה" או שהן "מבחינות בזה" ויש כאלה בחורות "שלא מבחינות בזה" או "לא מבינות את זה" או "לא רגישות לזה" מה את חושבת על מחשבות טורדניות לגביי תחושת נוחות ואי נוחות בקירבה לאנשים מסויימים?הם זה נורמאלי שיש אנשים שאנחנו מרגישים שנוח לנו איתם ויש אנשים שאנחנו מרגישים שלא נוח לנו בקירבתם"? יש לך עצה לתת לי בשביל "להתמודד" עם מחשבות כאלו"יותר טוב"? תודה על תשובתך

היי דוקטור, אני דואגת שאני מתנהלת באופן מיטיב אז שואלת פה עם הזמן אכן למדתי מהחרדות שזה טוב לשתף ולהיחשף לפחדים, לא מתוך קבלת אישור! אני כרגע לא בטיפול וכן בקונפליקט - זה מרגיש כאילו בכל פעם שמשהו "נפתר" או אני לפחות משלימה איתו (מדובר במחשבות שלי) אז מגיע משהו יותר מסובך בשבילי, כאילו המוח שלי או האוסידי רוצה כל הזמן לאתגר אותי ולא נותן לי מנוחה. אם זה המנגנון של אוסידי איך עושים שהוא ירפה? כרגע אני מנסה לקבל את זה שכל פעם יש למוח שלי רעיונות חדשים אבל ממש הייתי רוצה שזה יפסיק להטריד אותי. נגיד עכשיו זה בקשר לשיתוף אולי - הייתי רוצה להמשיך להיות גלויה עם קרוביי אבל כשאני חושבת על לספר להם על המחשבות שעברו לי בראש (מחשבות שקשורות בהם כביכול) אני ממש מתביישת ומרגישה לא נעים לספר על זה כי מפחיד אותי שזה אומר עליי משהו ועד שהפסקתי לדאוג מהמחשבות עצמן שבאו, הדבר היותר מסובך זו השאלה שאם קרוביי ידעו מה חשבתי זה יהפוך את העולם שלי הרי אלה מחשבות שלא קשורות למציאות שאני חיה אותה..... זה נשמע לי ממש מוזר, טיפשי, לא מקדם ובכל זאת האוסידי כל הזמן כל הזמן מחפש איפה הוא יכול להרוס את עולמי ולשנות סדרי עולם - לפחות בפרספקטיבה שלי. אז יש לי שתי שאלות 1 אם זה מנגנון של אוסידי איך עושים שהוא ירפה מלחפש כל פעם דבר יותר מטריד? 2 אני דואגת שיש מחשבות שאני לא יכולה לספר מרוב שהן לא תואמות לחיים שלי ומה שהופך אותן לאיומות זה שהן מתערבבות לי עם רגשות אמיתיים. אני באמת משתדלת להפריד בין מחשבה ורגש ואשמח לטיפ אם יש. ואולי יותר חשוב איך לחיות עם הבושה עליי והצער שנובעים מכך? תודה!!!

תודה רבה רבה

שלום שרון, ראשית אני חייבת להודות לך על העבודת קודש שאת עושה בפורום הזה ובכלל! כל כך ראוי להערכה ומחמם את הלב שיש אנשים כמוך! אז תודה! אני סובלת מאוסידי מגיל 12 בערך.. טקסים פיזיים ובשנים האחרונות גם מחשבות טורדניות על הבת שלי.. שלא בא לי להיות אמא וכו.. גורם לי לסבל מאוד מאוד גדול! מרגישה בן אדם דוחה! לא ראויה, מוזרה.. זה הולך ובא ולפעמים מצליחה לעבור את זה ולפעמים נתקע.. איך אפשר להבדיל בין מחשבה אמיתית לטורדנית? ולמה זה גורם לי לתחושות פיזיות של ממש בגוף? זה מרגיש ממש אמיתי.. אני מטופלת בתרופות והייתי גם בcbt.. עוזר חלקית, המחשבה עדיין מופיעה ומציקה.. ומורידה לי מאוד את המצב רוח!

תודה שרון על התגובה! האם את מקבלת מדי פעם מטופלים גם במרכז או רק בחיפה? ממש הייתי רוצה להגיע אלייך לטיפול

שלום אני סובלת מחרדות וocd. אני מטופלת אצל פסיכאטרית ועקב רצון להרות עברתי מצפרלקס ללוסטרל. הבעיה שלאחרונה, יותר מתמיד, החרדות והמחשבות לא פוסקות. הפסיכאטרית המליצה לי לעלות ל200 את הלוסטרל. האם זה בסדר לקחת כזה מינון בהריון?

לפני שנה עברתי משבר רגשי קשה בעקבות פטירתה של סבתא שלי. ואז התחלתי ללכת לרופא פסיכיאטר ושלח אותי לשיקום בקהילה. למרות שאני הולכת כל חודש לפסיכיאטר ואני בשיקום יש לי בי פחד מאשפוזים מה יהיה עם המדריכה תדבר עם הרופא שלי למרות שלא היו לי אשפוזים אף פעם. זה מחשבות שלא עוזבות אותי. איך אני יכולה להסיח את הדעת עם המחשבות האיומות האלה? אני ממש אשמח לטיפ מה לעשות אני מודה לך

שלום שרון. רציתי לשאול איזה טיפול מתאים למחשבות טורדניות במה אני יכולה להיעזר בנוסף למסגרת שאני נמצאת בה? זה מאוד חשוב לי המענה אני מאוד מודה לך

שלום שרון! יש לי מחשבה שממש מוציאה אותי מדעתי, והיא שאני דוקר את העין הימינית שלי. היא יכולה להופיע ממש כול כמה שניות! המחשבה הזו יוצרת אצלי מתח מאוד גדול המתבטא בתסמינים גופניים רבים ולא נעימים כגון דופק מהיר, מתח ודקירות בשרירים בגפיים במיוחד בעת שכיבה (מה שמוביל לפגיעה משמעותית ביכולת להירדם ולפגיעה של ממש באיכות השינה) ואף לעיתים עקצוץ קל באותה עין שע"פ המחשבה אני פוגע בה. בנוסף לתסמינים אלה ישנם גם תסמינים קוגניטיביים בראשם קושי משמעותי להתרכז, נטייה לשכחה ולחשיבה לא מאורגנת, בלבול. יש גם תחושות מאוד חזקות ומפחידות של חוסר שליטה וחוסר אונים, שהם גם תוצאה של חוויה ממושכת וכרונית של ניתוק מעצמי ומהמציאות. אינני מטופל בפסיכותרפיה התנהגותית-קוגניטיבית, אלא בפסיכותרפיה אדלריאנית (הייתה לי היכרות עם המטפלת במקום עבודתה הקודם). הדבר היחיד שעוזר לי להוריד את המתח בגוף הוא כדור לוריוון, שאותו אני בהחלט לא לוקח בלב שלם. מה לדעתך עשוי להיות אמצעי יעיל נוסף להורדת המתח (במיוחד המתח השרירי)? פעילות גופנית לא כול-כך השפיעה לטובה, למרות שלא מבצע פעילות גופנית כול יום, כי יש לי גם חרדה חזקה לצאת מהבית כאשר אני לא מרוכז, נוטה לשכוח, חסר אונים וממש לא בשליטה.

כאילו אני חווה התקפי חרדה וקראתי שיש כאלה שמרגישים שהם עומדים למות או משתגעים אני מרגישה שאני מתשגעת בגלל החוסר שליטה ואז אני מתחילה לייצר לעצמי מחלות נפשיות. אבל אני באמת בסדר. איך אפשר להפסיק עם זה? אני כל הזמן ממציאה לעצמי בעיות ומאבחנת את עצמי. זה קשור לocd?

שלום ד"ר לויט יש לי מספר שאלות לגביי o.c.d האם o.c.d נחשב לפי הספרות הרפואית "כהפרעה נפשית"? האם o.c.d שיש בו "טקסים כפייתיים" כגון שטיפת ידיים נחשב "להפרעה רצינית יותר" לעומת o.c.d שיש בו רק "מחשבות טורדניות"? תודה על תשובתך

כמה דברים 1. מרגישה שכל דבר מייצר לי מחשבה טורדנית, כאילו לא משנה לאיזה כיוון אני אחשוב אני אמצא משהו טורדני מפחיד לחשוב עליו. 2. מרוב שקראתי על אוסידי אני מרגישה כאילו יש לי אוסידי מהאוסידי, אני כל הזמן מייצר מחשבות מפחידות או דברים שקראתי בגוגל פשוט נדבקים אליי ואני מתחילה לחשוב עלייהם מרוב שקראתי על אוסידי אני מרגישה כאילו יש לי אוסידי מהאוסידי, אני כל הזמן מייצרת מחשבות מפחידות או דברים שקראתי בגוגל פשוט נדבקים אליי ואני מתחילה לחשוב עלייהם 3. הבנתי שגם לקרוא בגוגל זה ״טקס״ אז מה כן לקרוא ומה לא 4. מרגישה שכל מה שאני עושה זה לחפש אישור. אפילו עכשיו. אני מחפשת אישור. מה עושים עם זה? איך מתנהלים אם אני מודעת למה שאני עושה אבל לא מצליחה להפסיק?

שלום דר' שרון שבוע טוב אני סובלת מאוסידי .נסעתי ברכב הגעתי לפני המדרכה .עצרתי כדי שאשה תעבור .האשה עברה והיא הסתכלה עלי הלכה הלכה לפתע עצרה הסתובבה והסתכלה עלי .יש לציין שנתנתי לה זכות מעבר .אגב לא הדלקתי אורות.וחבשתי כובע צמר .יצאתי המתחם של החניה ללא אורות .אני פחדתי שתבוא אלי .אגב גם דיברתי בטלפון ברכב.מה הסיבה מה עשיתי משהו לא בסדר .אורות ? הכובע מצחיק .פחדתי שתבוא אלי כי היא עצרה והסתכלה עלי .אני יודעת תגידי מה אכפת לך .אכפת לי פחדתי .בבקשה את דר' חכמה קוראת תרחישים שיכולים להיות .מה הסיבה .אגב לא מכירה אותה היא בשכונה .תודה בבקשה פחדתי .

אני לא עושה טקסים פיזים אבל אני חושבת יתר על המידה ומנתחת כל מחשבה. אבל מצד שני איך אפשר לא לחשוב יותר? ועל מה כן אפשר לחשוב?

שלום שרון!! בשבועות האחרונים חש התגברות של האוסידי >> מתבטא בעשייה כפייתית מה שלא הייה לי כ"כ . לדעתי אני סובל מפוסט טראומה שלא טופלה בזמן ויש לי תמיד הרגשה לא טובה בלבל מחן אי שקט חזק אני עם רופא אחד ומטפל אחד כשנה ואני חש שהוא רוצה לסייע לי אך משאיר לי את הטיפול כפי שהוא כבר מספר חודשים . ואני מאוד מתוסכל יש לי המון חרדות והרגשות לא נעימות . אציין שבבוקר לוקח לי המון זמן להתארגן בלצאת מהביית מהדירה גם מתסכל . אציין שהמטפל נותן לי כלים להתמודדות עם המצב אך לאחרונה קצת הזנחתי . חש שההתמודדות קשה עליי גם סובל מכל מיני סוגים של עצירויות חש במעגל ולופ חזק יש לי גם פליישבקים מהמשבר העיקרי הראשון שלא מרפה לאחרונה זה כמין תמונה כזו שאני כאילו חש זה ממש כעת . כמו:כ אציין שאני בחור חרדי מודרני באם זה המקום לומר זה כל הזמן התחושות משתנות בנוסף כנראה בעקבות התרופות סובל מכל מיני סוגי הפרעות במ. העיכול שגורמות לי לעוד התמודדות לסיכום לא קל לי לאחרונה ואשמח לייעוץ ותגובה תודה רבה אייל

התחיל לי מחשבה טורדנית על אחד מחברי.. ומה שעד עכשיו עשיתי שהיה לי מחשבות טורדניות יצאתי להפגש עם חברים אבל עכשיו זה מקושר לאחד החברים.. ורק בא לי להמנע מהסיטואציה החברתית אבל מצד שני זה מה שמשכיח לי. אז איך יוצאים מהלופ??