פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

האם לבדוק מידע שוב ושוב ושוב זה חלק מאו סי די? גם אם קיבלתי תשובה אני יכול להמשיך לבדוק ממלא מקורות או אפילו מאותו מקור שוב ושוב

שלוםד"ר,לויט אני מתמודד עפ הפרעה נפשית o.c.d. יוצא שאנינפוגש כל מיני בחורות. יש כאלה בחורות "שהאינטואיצייה" "מסמנת לי" שהן יכולות "לקלוט או להבין" את המשמעות של או.סי.די בהנחה שאחליט לשתף על עצמי ויש כאלה שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהןמפחות יכולות "לקלוט או להבין" את במשמעות או.סידי בהנחה שאליט לשתף או לספר על עצמי כמתמודד. העניין הוא שיש לי בראש הרבה "מחשבות טורדניות" שכמו:האם כדאי לי לשתף או לספר לבחורה שאני פוגש על עצמי כמתמודד?או "מחשבה טורדנית" שאני עושה בראש מאיין "חישובים" או "השוואות" ביין בחורות לגביי "מידת הבנה" או "סיכויי להבנה". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם את באופן אישי "מאמינה" או "הולכת" לפי האינטואיציות שלך? תודה על תשובתך

אני סובלת מאוסידי מאז הילדות. כשהייתי ילדה הייתי שומרת על אחותי נושאת אותה על הידיים. פתאום התחילו להופיע מחשבות שאני מפחדת לפגוע בה מינית. היא ישבה אצלי תמיד על הירך וככה הייתי סוחבת אותה. נגעלתי מהמחשבות וסבלתי מזה. אבל כשהמחשבה הייתה מופיעה היה לי דחף לא רצוני לקרב אותנו אל עצמי. בתנוחה שהיא ישבה עליי נוצר כאילו חיכוך. הייתי מרחיקה אותה ממני מיד נושאת אותה באוויר.. זה גורם לי הרגשה נוראית כאילו פגעתי בה. כאילו לא מדובר רק במחשבה אלא במעשה. עצם זה שקירבתי אותה, הדחף הזה בניגוד לגועל שהרגשתי. מדי פעם תוקף אותי התקף אוסידי בנושא הזה. אנא עזרי לי. האם אני אשמה?

מאחר שלא מדובר רק במחשבה אלא כביכול במעשה של קירוב, האם זה נחשב לפגיעה?

שלום ד"ר לויט יוצא לי שאני פוגש או מכיר כל מיני אנשים. יש כאלה שאני מגדיר "סנסטיביים למצבי" שאותם אני מסווג "בעליי רגשות" לעומת כאלה שאינם "סנסטיביים למצבי" שאותן אני מסווג "חסרים רגשות". בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שיש לי מאיין "זכרונות" לגביי מפגש או אינטראקצייה עם הסוגים השונים של האנשים לפי הסווג שרשמתי. מה התרשמותך על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על התייחסותך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שאני "חושב על מצבים או סיטואציות" שפגשתי אנשים אחרים "ושואל את עצמי" "האם נהגתי נכון כלפיי אדם אחר אן שלא נהגתי נכון" זה יכול להיות למשל קשור "להתבטאות" "טאקט" או "צורת דיבור" ביחס לזולת או לפרט. יש לי הרבה "הירהורים" או לפעמיים "ריגשות חרטה" לגביי התנהגות או יחס שלי כלפיי אדם אחר. מה ההתרשמות שלך מהתיאור שלי על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על התיחסותך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי"מחשבות טורדניות ביחס לתחושת נוחות ואי נוחות ביחס לאנשים. יש אנשים שאני מרגיש בנוח בקירבתם ויש כאלה שאני מרגיש לא נוח בקירבתם. בזמן האחרון יש לי בכל זאת מאיין "מחשבה טורדנית" שכאילו אני "מדבר אל עצמי" ויש לי מאיין "תובנה אישית" ואני שומע את עצמי אומר:למה בעצם תחושת האי נוחות צריכה כל כך להפריע לי או "להטריד" אותי בגלל שדווקא ביחס לנשים אני "חווה" או "ניתקל" באופן יחסי בהרבה פחות "מיקרים" או "סיטואציות" ועצם תחושת האי נוחות ביחס לגברים לא צריכה להפריע לי למשל בפיתוח קשרים או הכרויות עם נשים. אני מתכוון לכך שבעצם "בתובנה" למרות התחושות הלא נעימות עם גברים אני מרגיש "שלא הכל שחור" וזה גם יכול לשפר את מצב הרוח הירוד שלי כתוצאה מתחושת האי נוחות כי אני "מבין" שמבחינת "חוויות אישיות" יש הבדל גדול בתחושות ביין גברים לנשים. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" של "דיבור עצמי" וגם על "תובנה אישית"?

היי. בני בן 17 אובחן בocd בשלב מתקדם,חרדתי.הומלץ טיפול בפרוזק ו-cbt. ילד מתנגד לטיפול תרופתי,מוכן לנסות טיפול פסיכולוגי. אני חוששת שהטיפול cbt בלבד לא יוכל לסייע באופן מלא וחושבת לפנות לרפואה אלטרנטיבית כמו דיקור סיני לדוגמה(הוא דווקא מסכים). רציתי לשמוע את דעתך

מה זה אמור לאחרונה יש לי הרבה מחשבות שאני רוצה שיפגעו בי או ישפילו אותי, מה זה אומר ומה אפשר לעשות? תודה

אכן לא גורם לי סבל, אבל זה נראה לי מוזר?

תודה רבה

מועדים לשמחה דוקטור האם כשמגיעות מחשבות טורדניות זה בהכרח על דברים אמיתיים שמטרידים אותנו ? לצורך הדוגמה אני רואה פה אנשים שמפחדים מלהיות הומו ולסבית ( לא ברור מה מפחיד ) למה שלא ינסו ויסירו את הפחד ?? או מישהי שעולה לה מחשבה או תחושה שהיא לא אוהבת את בעלה ודשה בזה במקום להיפרד ??

שלום נשואים חמישה חודשים וביחד שנה וקצת התחילו לי ספקות לגבי האהבה שלי אליו קצת אחרי הצעת הנישואים הרגשתי שהאהבה שאני צריכה להרגיש לא כזו משמעותית ומשם הספקות רק התגברו. לבסוף התחתנו כי הם קצת עברו הספקות ועכשיו אני בהיריון והם חזרו בגדול! הם מעולם כנראה לא עברו אנחנו רבים הרבה מאוד ואני מרגישה שאני מנסה להרוס הכל בינינו פשוט הכל . בגלל שאני כל היום בשאלות אם אני אוהבת אותו או לא אני יודעת שצריך להפסיק לשאול אבל איך עושים את זה כשמרגישים ככה ?? אני מרגישה מנותק רגשית ממנו ואני אמורה להביא ממנו ילד וזה כל כך מתעתע ומפחיד לפעמים יש רגעים שאני כן מתקרבת אליו וישר אני בוחנת אם אני אוהבת אותו או לא וכל הסימנים שאני נותנת לעצמי מראים לי שלא אני כבר לא יודעת מה לעשות אני אשמח לעצה !! רשמת פה למישהי שהיא הייתה נפרדת מבעלה ולא כותב פה אבל זה לא נכון אני במצוקה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" ביחס "לשאלות או ספקות" לגביי אינטרקציה עם בחורות. יש כאלה בחורות שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהאינטראקציה הייתה "מוצלחת" ויש כאלה בחורות שהאינטואיציה "מסמנת לי" שהאינטראקציה הייתה "פחות מוצלחת". יש לך עצה לתת לי בשביל "לצמצם" "חשיבה טורדנית" ביחס "לשאלות או ספקות" ביחס לאינטראקציה? תודה

יש לי (בן 24) כבר שנים כאב ראש בצד ימין של הראש שגרם לי לתחושת ניתוק וקושי משמעותי לחשוב, טיקים בגוף, תחושה כאילו המוח עצבני ושזה מורגש באוזן ימין, נחיר ימין של האף כמעט סתום. הכאב ראש הזה מופיע בתדירות יומית והוא מאוד משפיע עלי נפשית בעיקר כי הוא מקשה עלי לחשוב. בתחושה הנפשית הוא גורם לי לעצבנות פנימית כזאת, שהיא מקשה על החשיבה. אני גם מרגיש שצד ימין של הפנים שלי הוא פחות רגיש ופחות מסוגל להביע הבעות פנים. למשל עין ימין שלי כשאני מחייך היא יותר פתוחה מעין שמאל ומשהו בפנים שונה גם בתמונות. הלכתי לכל רופא אפשרי: נוירולוג, פסיכיאטר, מרפאת כאב, בדיקות א.א.ג ועוד וזה לא מספיק עזר. מה שכן, באיזשהו שלב הפסיכיאטרית שלי רשמה לי Favoxil (כי היא רשמה שיש לי תסמיני OCD, למרות שלא הבנתי אם מדובר באבחון כי היא לא אמרה לי במפורש) במינון 100mg וזה מאוד מאוד עוזר לכאב ראש וכמעט העלים אותו. הבעיה היא שאני לא רוצה לקחת את התרופה כל החיים או לפחות להוריד מינון מתישהו כי היא גורמת לי להתרגש פחות מדברים. אין מישהו שמצא לי אבחנה ואני לא יודע למי לפנות. לאיזה סוג רופא אני צריך לפנות לדעתך?

את בטח תגידי לי אם כתבת פה את יודעת שמדובר במחשבות טורדניות, אז לא. פשוט בעבר חוויתי מחשבות לגבי נטייה מינית והמליצו לי על הפורום הזה אבל פה לא מרגיש לי שמדובר באותה טורדנות ובאותו דבר אז לכן אני פה להתייעץ איתך והלוואי תעני לי בהרחבה ולא בקצרה אז ככה, אני נשואה ואי בהיריון ואפשר להגיד מהרגע שבעלי הציע לי נישואים (אנחנו בסך הכל שנה ביחד) התחילו לי ספקות ומחשבות ממש מבוקר עד לילה - האם אני בכלל אוהבת אותו? מרגיש לי בגוף שלא ומתעוררתאצלי חרדה נוראית ופחד לפגוע בו, ממש פחד לפגוע בו לעזוב אותי במיוחד עכשיו שאני בהיריון. מפחדת שהוא יחשוב ששיקרתי עליו כל החיים ומאיפה בכלל באתי עם מחשבה כזאת פתאום? תעזרי לי להבין אם זה rocd או שאני לא אוהבת אותו באמת תמיד שיש לי מחשבות שאני לא אוהבת את בעלי ישר המוח שלי רץ לזה - שאני אצטרך להיפרד ממנו באמצע החיים, שאני אפגע בו, שהמשפחה שלו תדבר עליי וכו. אני רק מנסה להבין מה אני מרגישה כשאני לידו ואני יודעת שזה נשמע כמו טקסים אבל שאלה לי אלייך קטנה - האם אם הייתי אוהבת אותו זה לא היה צריך להיות כל כך קשה ולא הייתי מטילה ספק בכלל..

ראיתי שרשמת פה למישהי שממש סיפרה את מה שאני מרגישה - ״רואים שמדובר בטורדנות אחרת פשוט היית מסיימת את הקשר״.? זה לא נכון. אני לא מסיימת כי אני מפחדת ואני לא יודעת למהההנננננ איך מבינים למה?

היי שרון , לבת שלי בת ה 11 התחילו טקסים כמו לגעת בצד אחד ואז בצד שני וכו' משיחה איתה חשבתי שזה התחלה של ocd אף על פי שזה לא פוגע לה כרגע בתפקוד. בעקבות כך החלטתי ללמוד על המנגנון של ocd והגעתי לפודקאסט הופסידי . שמעתי המון פרקים עם כל המומחים המובילים בארץ ל- ocd. אתמול הגעתי לפרק מרתק איתך ופעם ראשונה שמעתי שבענייך ההבדל בין ocd לחרדה מתחיל מכך שמחשבות שקשורות לאובדן שליטה על הנפש ( פחד ממחלות נפש , התאבדויות , דיכאון , החמרה במצב וכו) ומאז אני חושש שאולי יש לי ocd ? האמת שאף פעם לא חשבתי שיש לי ocd עד ששמעתי אותך אומרת את זה, אלא ראיתי את זה כמו היפוכנדריה ממחלות נפש ואובדן שליטה. למה ? כי ביום שאני חוויתי בפעם הראשונה התקף חרדה וקראתי שבדרכ החרדה חוזרת נכנסתי ללופ של דריכות שגרמה לחפירות קשיי שינה וכו ( כמו כולם אני מניח ) . בעצם לאט לאט הביטחון העצמי בנפש נפגעת ואתה מרגיש איבוד שליטה. בעיקר מפחד שהמצב יתדרדר ו/או שאולי יש משהו "עמוק" שגורם לכל זה . היום אני מבין שהכנסתי את עצמי לבור ולימדתי את עצמי את כל מה שלא היה צריך לעשות ועדיין אני מפחד שאני שומע שמישהו התאבד או לא ישן או בדיכאון קשה אבל קראתי לזה חרדה . ביום שהבנתי שכל החיפושים והאישורים שלא יקרה כלוםצרק משמרים את החרדה שיחררתי וממש נגמלתי מזה . יכולתי לחיות עם זה בשלום כי זה לא העסיק אותי בשוטף , אלא אם היה טריגר כמו כתבה על אמא שרצחה את הילד שלה או נער שהתאבד. כשטריגר כזה עלה הייתי נכנס לכמה ימים לסרטים וחרדה עד שהייתי משתחרר. עכשיו לאחר ששמעתי אותך בפודקאסט אני מנסה להבין האם יתכן שיש לי ocd וקראתי לזה חרדה ?? חשוב לומר מבחינת תיפקוד אף פעם הוא לא נפגע אני בן 45 נשוי עם ילדים עובד בעבודה שאני אוהב ולא מבצע טקסים פיזים . התחברתי להרבה ממה שאמרת אתמול על התכונות אופי אבל אלו גם תכונות שמתאימות לאדם חרדתי לא ? . מה בכל זאת קובע מבחינתך במקרה שלי אם מדובר בocd או חרדה . אני מבין גם שזה לא "חשוב" כי הטיפול דומה אבל ככל ששמעתי יותר פודקאסטים אני מבין שיש משמעות למטפל עם ניסיון ספציפי ב ocd וגם שמבחינת תרופות המינון שונה . בנוסף מבחינתי לפחות יש הבדל בין ocd לחרדה באיך שאני תופס את עצמי ובכך שocd נחשבת הפרעה קשה יותר לעומת חרדה .

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יוצא לי להיות "עד" בסיטואציות שאני רואה נגיד גבר "שמיתנהג" לא נכון או באופן בלתי הולם כלפיי בחורה במקום ציבורי כגון רחוב. יש לי דוגמא "קלאסית" שממחישה זאת. לאחרונה ישבתי במידרחוב בדרום ת"א ליד איזושהי בחורה "שמוכרת" "כקבצנית" שמתי לב שהיא "ישנה" ולפתע נעמד לידה אייזה בחור ממוצא אפריקאי שניסה להעיר אותה ע"י כך שהוא דרך לה על הגבר. הרגשתי צורך להתערב ולומר לו "למה אתה דורך לה על הרגל" או "מה אתה רוצה ממנה" או 'תעזוב אותה". כשחזרתי הבייתה היו לי "מחשבות טורדניות" כגון: האם הייתי צריך להתערב בסיטואצייה שבה ראיתי "מעשה לא ראויי" כלפיי בחורה או מצד שני י האם בכל זאת עדיף לשווק ולא להתערב כי אני לא מכיר את הבנאדם שיכול להתעצבן עליי או "לתקוף אותי" או מי יודע מה. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? יש לך עצה לתת לי לגביי סיטואציות שאני רואה מיקרה שבו מעורב גבר ביחס לבחורה? תודה על תשובתך

בוקר טוב. אני מעריצה זמר מאוד מפורסם וקשה לי עם זה אני כל הזמן מסתכלת באינסטגרם שלו לא מפסיקה להסתכל עליו באינטרנט וזה ממש אובססיה ואני כל כך רוצה לצאת מזה אני גם חושבת עליו בלי סוף אני יודעת שזה נשמע מגוכך אבל אני באמת רוצה לצאת מהאובססיה הזאת אני ממש אשמח לטיפ חוץ מטיפול איך יוצאים מזה? יכול להיות שזה בגלל המלחמה שאני יותר מדי באינטרנט אשמח למענה ממש תודה מאחלת לך יום שקט ונפלא

סיימתי לאחרונה קשר עם בן זוג משלל סיבות. אותו בן סוג הוא גם היפוכונדר. התחלנו אינטימיות (לא מוצלחת משלל סיבות) מספר חודשים לאחר תחילת הזוגיות (יצאנו בסה כ תקופה ממושכת) לאור החשש הרפואי ההיפוכונדרי שלו שמא יש לי מחלות מדבקות כאלו ואחרות. בהמשך נרגע בנושא. עם זאת. בשלבים מתקדמים של הקשר החל לחשוש מההפרשות מהביוץ שלי והחל לבדוק את הפות שלי לגבי ההפרשות. האם, מעבר להיפוכונדריה שלו, ניתן גם להגדיר את מה שעשה כפגיעה שקופה?

שלום ד"ר לויט בתקופה זו אני מתמודד עם "מתח נפשי""וחרדה קלה" בגלל אזעקות בשעות הלילה.יש לי מחשבות טורדניות שמפריעות לי להירדם שוב בעיקר לאחר שאני שומע התרעה בטלפון או אזעקה. באופן כללי אני מרגיש מאוד מתוח "וניבהל" או "נילחץ" מאזעקות כשאני נמצא בביית או מסתובב בחוץ. יש איזו תחושת "הקלה" כאשר אני נמצא במיקלט או מרחב מוגן ואז רמת המתח יורדת אבל נשארת תחושת "דריכות". אני גם יכול לומר שאני מרגיש "הקלה" כאשר אני יוצא קצת החוצה לשבת להירגע נגיד בגינה או פארק כשזה מיצאפשר לי מה את חושבת על "קשר" ביין "מתח נפשי" "מחשבות טורדניות" וקשיי שיינה בתקופה "רגישה זו"? האם יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד טוב יותר עם "סטרס" או "חרדה" בתקופה זו? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לדת או זיקה של בחורות. אני פוגש כל מיני בחורות וקצת "קשה לי לדעת" לאיזו זיקה הבחורה "מסווגת" את עצמה כגון:חילונייה מסורתית או דתייה. זה גורם לי למחשבות טורדניות כגון:האם עליי לשאול או לברר בקשר לזיקה ברגע האינטראקציה או עדיף להשאיר את זה למועד יותר מאוחר כשיהיה "דייט". דוגמא נוספת למחשבה טורדנית:קורה לי שאני פוגש בחורות "ממוצא רוסי" ויש לי "מחשבה טורדנית" כגון :האם הבחורה היא "ממוצא יהודי" או "גוייה" או במידה והיא ממוצא יהודי אז "מה הרמה" של "השורשים היהודיים" שלה כגון יש לנו נגיד אם יהודייה או רק אבל יהודי אן נגיד רק סבא אן סבתא יהודים) מה את חושבת על מחשבות טורדניות יות ביחס לזיקה או דת? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבות פולשניות כאלו? תודה על תשובתך

שלום שרון יש לי rocd וhocd ואני נשואה כמעט 10 שנים מה זה אומר שיש לי את המחשבות האלה מעל 8 שנים? כמה בן אדם יכול להיות בחוסר וודאות? ומזה אומר שזה המון שנים? בנוסף האם זה שיש לי מחשבות טורדניות בנושאים האלו זה אומר שאני משלה את בן הזוג שלי? אני מרגישה שאני מרמה אותו אבל איך זה יכול להיות אני באמת אוהבת אותו וטוב לי איתו מה אני יעשה שיש לי ספקות? האם אני מרמה אותו? יש לי לפעמים קולות בראש שאומרים:את שקרנית את צריכה להיפרד מימנו את רעה מה זה אומר? יכול להיות שמדובר בסכיזופרניה או שזה ocd? האם צריך להקשיב לקולות האלה? תודה

כבר כמה חודשים מתפתחת אובססית אכילה מפחד השמנה. התחיל בהמון כושר. ולאט לאט פחות אוכל. נמצא כבר על הקצה. מדלג על המון ארוחות. חוקים נוקשים בענין זמני אכילה. חוסר שקט. כל היום מסתובב. רץ הרבה. אשמח לשמוע עצות מאנשים/הורים עם מקרה דומה.

שלום אנסה לקצר כדי למקד את השאלה. אני נשואה חמישה חודשים (בהיריון חודש 3) וביחד עם בעלי כשנה. הכל התחיל בינינו מאד מהר, התארסנו אחרי חודשיים וחצי וכפי שאת רואה הכל הלך די מהר.. נכנסו בי ספקות ובשלושה חודשים האחרונים עוד יותר, שאני לא אוהבת אותו ולא נמשכת אליו. אני לא יודעת אם לקרוא לזה ספקות כי בפועל אני מרגישה ממש חוסר אהבה וחוסר חשק אממה, החוסר אהבה וחשק הזה גורם לי לחרדה ולהמון שאלות ״מה נתגרש״ ״מה אם אפגע בו״ ״מה יהיה עם הילד״ ״מה אהיה גרושה בגיל 25״ ועוד המון שאלות. כמובן שאני בודקת את עצמי אם אני אוהבת או לא כשאני מסתכלת עליו וכשאני מדברת איתו אבל אני מרגישה שאני אוטומטית דרוכה וחוסמת לעצמי את הדרך בלהבין מה מו מי. אני מרגישה אטימות רגשית שאני בפועל אף פעם לא מצליחה באמת להרגיש ואני רק שואלת את עצמי שאלות ברמה שאני קמה בבוקר עוד לא פוקחת את עיניי ישר לשאלות אני לא יודעת מה לעשות. אציין שאני כן סבלתי בעבר ממחשבות טורדניות לגבי hocd וזה עבר לי.. חשבתי בהתחלה שזה קשור לכל העולם הזה של אוסידי אבל השאלות האלה והמחשבות האלה לא מעוררות בי דרמה וחרדות וניגוד פנימי כמו ה- hocd שהיה לי. פה זה מרגיש שאני לא נלחמת עם זה ופשוט מנסה יותר להכחיש את זה.. אומרים לי שזה הורמונים ומחשבות טורדניות, אני לא חושבת ככה כי לפני ההיריון עוד הטלתי המון ספקות אפילו אחרי האירוסין וחודש לפני החתונה. קראתי פה קצת בפורום לא ראיתי משהו דומה לזה.. אני מרגישה שגם כשאני שואלת את עצמי אם אוהבת או לא אין לי תשובה והיא בטח לא נוטה ל- כן. זה מה שמטריד אותי מה אני משקרת על עצמי ועליי? נוראי. אשמח למה את חושבת

מוסיפה- יש לציין שאני כל היום דשה בזה ושואלת מתקשרות ורבנים אם אני אוהבת אותו למה אני לא מצליחה להגיע לתשובה בעצמי? גם כשאני עונה לעצמי אני נכנסת לחרדה כי אני סוג של מאמינה לתשובה למה זה כל כך קשה לדעת אם אני אוהבת או לא? למה זה מלווה בהרבה חרדה וטורדנות?

דר שרון שלום שאלה נוספת אתמול כתבתי שאלה כמובן אוסידי כשאני נמצאת במקום שמחכים בתור יושבים רגל על רגל ויש מרחק קצר בין אלה שיושבים ובין החדר או הקבלה ,אני לא מסוגלת לעבור מול אלה שיושבת רגל על רגל .אן אני נמצאת ליד אחת שיושבת רגל על רגל אני חושבת אולי הרגל שלה נגעה במכנס לי בזמן שעמדתי לידה ,כדי לא להסתבך אני יותר לא עוברת מאנשים שיושבים רגל על רגל ,מולי ,לידי ,אני נגעלת כאילו הרגל שלהם פוגעת במכנס לי ,מה דעתך ? תודה

שלום דר' שרון נזכרתי במשהו והייתי רוצה לשתף אותך כי זה קשור לאוסידי במירפאה שיניים של קופת חולים עשיתי טיפול ארוך ,העוזרת של רופא השיניים ,בסוף הטיפול ,אמרה לי בטח את מתה ללכת הביתה ,אני בגלל האוסידי עניתי לה ,גם את מתה מתה לסיים ,העוזרת התעצבנה בכתה הלכה לחדר אחר ,אני במקום לעוף ניגשתי שאלתי אותה למה היא בוכה ? ענתה לי שאמרתי לה פעמים את מתה מתה לסיים את העבודה ,והתחילה לקלל אותי ,אני מצטערת שלא החזרתי לה קארמה עליה על העוזרת במירפאה ברעננה ,שאלתי היא האם גם לה יש הפרעה ? היא קיללה כי אמרתי לה פעמים מתה מתה ללכת הבית ,לי יש אוסידי לכן עניתי לה כחה אני לא אוהבת את הדיבור הנגוע הזה ,מה דעתך יש לה אוסידי ,? זה שהיא אמרה לי מתה ללכת אפילו פעם אחת מותר לה ? תודה

שלום ד"ר לויט! בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שקשורה לפנייה של אנשים זרים אליי ברחוב שמבקשים ממני סיגרייה למרות שאני לא מעשן. שואלים אותי ציטוט "יש לך סיגרייה' וזה גורם לי למחשבה טורדנית "למה הבנאדם פונה אליי דווקא אליי למרות שאיין לי "פרופיל" של מעשן ז"א איין לי מצית ביד או סיגרייה בפה או שיש לי "מחשבה טורדנית" כמו:אוליי יותר נכון שהבנאדם קודם קצת יתעניין בי וישאל נגיד עם אני בכלל מעשן למרות שאני יודע שאנשים לא נוהגים לשאול. כאילו יש לי "מחשבה טורדנית" שלבנאדם שמבקש ממני סיגרייה יש מאיין "תפיסה מוטעית" לגביי כי בעצם שראה אותי ברחוב או בספסל אז "קבע לעצמו" שאני מעשן מבלי לשאול אותי.האם זה לא נכון להתעניין בי ולשאול אותי קודם עם אני בכלל מעשן?הריי לא כול האנשים בעולם מעשנים. את יודעת אפשר לחשוב על זה באופן אחר. דוגמא:יש נגיד אנשים שנראים או מיתנהגים כמו:"היפים" או "פאנקיסטים" שהם למעשה מעשניי סיגריות ויש כאלה שניראים כמו "היפים" או "פאנקיסטים" שהם לא מעשניי סיגריות. עם נגיד הייתי "היפי" או "פאנקיסט" אז "סביר" שזה הייה קורה לי בתדירות הרבה יותר גבוהה שאדם ברחוב יבקש ממני סיגרייה למרות שאני לא מעשן וסביר להניח שאותו אדם פנה אליי בגלל "החזות" או "פרופיל המעשן" זה בעיניי מאיין "תפיסה לא נכונה" כי לו הייה שואל ומתעניין אז הייה מגלה שאני בכלל לא מעשן מה את חושבת על "מחשבות טורניות" כאלה? תודה על תשובתך

דיברתי עם מומחה מטפל רגשי מוסמך וספרתי לו שיש לי מחשבות טורדניות וחלק מהם על פגיעה ח"ו אני מתבייש לכתוב על זה אבל אני מתגבר... אני מפחש שאפגע במישהו או בעצמו איך שאומרים... והוא אמר לי שזה הכי נורמלי ושלהרבה יש כאלה מחשבות ואדרבה כמה אני אפחד מהמחשבות ואני נבהל מזה זה חוזר אז אני חושב שיש לי תכלית וכולי אבל בכל זאת יש לי מחשבות טורדניות כביכול עם הגיון כלשהי... השאלה שלי שאני רואה כל הזזמן באינטרנט אנשים ששואלים שאלות כאלה וכולם אומרים דחו טיפול!! אל תישאר ככה!! וזה מאוד מפחיד לראות תגובה כזאת אז אני רוצה להבין עצם איפה אני מבין שזה רק טורדני? תוכלי להסביר לי את זה?

אני מסכים איתך שצריך טיפול והלכתי כבר (לא הועיל לי במיוחד) ועכשיו אני לומד איזה סוג טיפול ומקוה שיעזור לי מכיוון הזה אבל השאלה שלי אם המחשבות הן מפחידות שיש אותן בכלל או שהן נכנסות בקטגוריה של מחשבות טורדניות שיש לי אותן בכל מיני דברים אחרים גם מקווה -איך לא?...- לתשובה מרגיעה...

שאלתי היתה שיש מחשבות מסויימות שפולשות שעל זה ראיתי הרבה תגובות באינטרנט של: לך עכשיו לטיפול זה לא טוב וכו' וכו' האם צריך באמת לפחד מזה? זה באמת מפחיד עד כדי כך?

שלום ד"ר לוי אני מתמודד עם או.סי.די. קורה לי שאני פוגש כל מיני בחורות. קורה לי שאני מנהל שיחה או אינטראקציה לפעמיים ברמת small talk עם בחורה ויש לי כל מיני "תחושות פנימיות" גם ברמת האינטואיציה. בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שיש בחורות שאני מרגיש שהן "קולטות את הראש שלי" יש מאיין תחושת "סינכרון" בייני לביין הבחורה כאילו האינטואיציה "מסמנת לי" שבחורה כזאת יכולה "להבין אותי" כמתמודד עם או.סי.די וזאת לעומת בחורות אחרות שאני מרגיש שהן "פחות קולטות את הראש שלי" ויש תחושת "חוסר התאמה" או "חוסר סינכרון" או "חוסר הישתלבות" כאילו האינטואיציה "מסמנת לי" שבחורה כזאת פחות יכולה "להבין אותי" כמתמודד עם הפרעת או.סי.די עם כל המשמעויות של זה. מה את חושבת על "הופעה" של "מחשבה טורדנית" כזו במיפגש או לאחר מפגש עם בחורות? יש לך עצה לתת לי בשביל "להתמודד" יותר טוב עם הופעה של מחשבות טורדניות כאלו או לתת לי טיפ בשביל "להפחית' "עומס מחשבתי" כזה? תודה על תשובתך

שלום דר' שרון בעבר רבתי עם שכן בגלל חניה ,הוא ירק עלי ,מאז קיבלתי אוסידי ,היה לי אובססיה ופחדים אבל זה היה יותר מדי ,אחרי עשר שנים מישהו שפך על הראש שלו של השכן העורק,מים הרגשתי שבא עליו הקארמה להבדיל .אחינית שלי היה לה סכסוך עם שכנה ,והשכנה כל פעם שהיתה רואה אותה היתה יורקת באוויר ,היא סיפרה לי היום ,הרגשתי רע מאוד כאילו קיבלתי מכה ,אני מרגישה לא טוב שלא עזרתי לה ,שאלתי האם אני יכולה לעזור לה ? אן אני אעזור אחטוף גם אני יריקה נוספת ,אני רוצה לעזור אבל לא יכולה מהםחד בגלל מה שעברתי עם השכן שירק עלי ,מה נכון לעשות ? תודה

בן שלי בן ה20 נמנע מלצאת כבר יותר משנה מהבית. נמנע מפגישות עם חברים ובני משפחה וממעיט לצאת מחדרו. התחיל לאחרונה שטיפות ידיים ושטיפת כלים מתחת לזרם המים . כשרוחץ כלים לוקח לו המון!! זמן לרחוץ כלי. ממלא במים חמים ואח"כ שוטף . אוגר צלחות מלוכלכות וזבל שעולה על גדותיו בחדרו וזה יכול להיות גם למשך שבועיים או יותר עד שאני כועסת ודורשת ומתנה תנאים אם לא תתקלח אז לא תקבל...

הוא מסרב הוא לכל טיפול והתיעצנו עם הרבה גורמי מקצוע שמסבירים שהלי שיתוף פעולה אין מה לעשות...הוא התחיל השבוע גם להרבות במקלחות וקושי להרדם . ואיננו יודעים מה לעשות עם המצב שלו ...

שלום רב שרון אני נמצאת כבר כמה חודשים בטיפול cbt מומחה בocd. יש לציין אני באה עם המון מוטיבציה לטיפול אנחנו עובדים על חשיפות כולל תסריט,אך עדיין המצוקה לא יורדת. אני לא מצליחה לעצור את הטקסים המחשבתיים אני יודעת שחלק מהטיפול הוא קבלה של המחשבה הטורדניות. אבל בחלק הזה אני לא מוכנה לקבל, לא מוכנה לקבל מחשבות שאולי אני משהו שאני לא רוצה להיות.. אני רוצה להבין אחת ותמיד איך אפשר לקבל מחשבה שבן אדם הוא אולי אלים,רוצח,הומוסקסואל,וכך הלאה..מה אומרים לו? להשאר עם הספק שאולי הוא באמת אלים אף אחד לא רוצה גם בן אדם שאין לו ocd לקבל תווית כזאת.איך אפשר להגיד לבן אדם לקבל שאולי המחשבה נכונה או אולי אתה כזה? למה שבן אדם יקבל תווית של אדם כזה? יש דרך נוספת מלבד חשיפה ומניעת תגובה? כי השיטה הזו אולי לא טובה לי? עשיתי מלא חשיפות זה לא עוזר. מה אני לא עושה בסדר על מנת להצליח?תודה לך

שאלה אני לוקח רסיטל 40 כבר שנים והוסיפו לי סרקוואל 200 זה מקובל לטיפול באוסיד ?

שלום רב, אני אמא ל4 קטנטנים מאז שנהייתי אמא, התחילה לי חרדה בלתי מוסברת לשלום הילדים,בהמשך עברתי אי אילו חוויות וטראומות שונות שרק החמירו את המצב. בילד הראשון זה עוד היה במינון נמוך ובילדה הרביעית שנולדה בזמן המלחמה ועם בעל לוחם במילואים המצב יצא משליטה פיתחתי ocd קשה של זיהום ופחד מכימיקלים כמו חומרי ניקוי קשים, חומרי הדברה וכו. הדבר הזה הרס אותי ולאט לאט הפסקתי לתפקד, ביחד עם הבדידות והחוסר ביטחון הנוראי שהרגשתי כשהייתי לבדי עם שלושה קטנטנים ובהיריון, האוסידי הפך להיות כל עולמי. זה כולל רחיצת ידיים אינטנסיבית והימנעות מהרבה אזורים בבית, לאלאט זה התפשט גם החוצה וכל כתם חשוד , רכב הדברה, ריח חשוד גורמים לי לברוח, הכי כואב לי על הילדים שלי שרואים את אמא שלהם ככה.מחליפה להם בגדים בערימות, מכבסת כמעט כל יום את התיקים שלהם ובחודש האחרון נמנעת מכל אדם, אפילו משפחה, מפחדת שיכנסו אליי לבית, ובעלי כבר ממש דואג שחזרתי שוב אחורה. עד לפני חודשיים בקושי תיפקדתי אבל אחרי שקראתי פה באתר ראיתי טיפים שלך שכל כך הקלו עליי והחזירו אןתי לתיפקוד חלקי ועדיין זה לא עובר. כואב לי על הילדים שלי שהגבלתי להם את החופש ואני מתגעגעת לאמא שהייתי, לאישה שהייתי. בימים האחרונים מרגישה ששוב הocd מתגבר ותוהה, אם יש אנשים שהצליחו לחיות חיים נורמליים? זאת שאלה גם לכל מי שקורא והתמודד עם זה בעבר, זה יעבור? ואליך יש לך טיפים עבורי? איך להקל? אני סובלת כל כך, בעיקר ממאיך שזה השפיע על המשפחה שלי. אני כרגע מניקה ונמנעת מהכדורים שהפסיכיאטר רשם לי, קניתי את הספר די לאובססיה ועדיין לא קראתי ומחכה לקבל טיפול סיביטי דרך הקופה. יצא לי קצת מבולבל, אבל מקווה שהמסר והשאלות עברו.

תודה על המענה, עדיין לא קראתי בספר, אבל אני נכנסת לפורום הרבה וסה עוזר המון לקרוא את הטיפים שאת נותנת, זה קידם אותי המון. אז תודה על הפורום ותודה על התקווה שנתת לי, יש ימים שאני מרגישה בתהום. מה את חושבת בנוסף לסיביטי על טיפולים כמו מוח אחד וטיפולים שעובדים על התודעה?

אני כנראה חי עם חרדה כללית מאז שאני מכיר את עצמי, אבל בשנה האחרונה התווסף עניין של כל מיני מחשבות לא רציונליות שגורמות איש שקט בגוף(בעיקר אי נוחות בגרון), כל מיני דברים עם חפצים וסדר שיכולים להפריע לי בראש(לדוגמא יכול להפריע לי פלאפון שנמצא בצד שמאל של השולחן ואני צריך להעביר אותו לצד ימין כדי להרגיש יותר רגוע)... האם מדובר ב ocd? האם כדאי לבקש ציפרלקס מרופא משפחה?

היי שרון מה שלומך תראי בעבר כן עשיתי קצת cbt אני מאובחנת עם אוסידי אבל בגלל הספורט שאני עושה האוסידי שלי קצת ירד מבעבר הוא עדיין גבוה יש מחשבות אבל לא בחרדה שהייתה בעבר של חוסר תפקוד רציתי להתייעץ איתך היה לי מחזור והמחשבות שלי בדרך כלל הם מחשבות חולפות כאילו כל יום זה משהו אחר ומהמחזור המחשבות נתקעו משהו כמו שבוע ועכשיו אני עם שפעת אני לא מצליחה לצאת מהם שזה ממש מוזר ולא אופייני בדרך כלל הספורט עושה טוב אבל לא יכולה להתאמן כרגע וזה על אנשים שאני אוהבת ואני נלחמת עם המחשבות בראש לדוגמה שאני לא סומכת עליהם וכל פעם זה מעלה לי את הטריגר הזה בראש ואתה נלחם ועונה לזה ונותן לו את הבמה שלו עכשיו לפני שבוע הכי סמכתי עליהם בעולם והכל היה סופר ברור שאני סומכת אבל יש לי מחשבות בגלל שהם אמרו ככה ולא היה ככה אני לא סומכת דרך אגב כל מה שאמרו זה נכון אני רוצה כלכך טיפ שזה יעלם כי זה כבר שבוע אפילו שיתחלף להבא לחזור לסמוך לחזור למחשבות שאני סומכת עליהם להיות במוח האופטימי שהיה כביכול שאני שמחה כמו שהייתי פשוט זה יותר קשור לדת והם עזרו לי בתפילות מסוימות שבאמת עזרו לי ובגלל המחשבות זה מדכא אותי למטה איך אפשר לחזור לסמוך ושהמחשבה הזו תיפול ואז שהיא תרגיש כלא נכונה? כי בינתיים אני מעייפת את עצמי נורא ואני רוצה לחזור לעצמי למה שהיה אני גם לא יודעת אם החיידק השפעת מעלה את הטורדנות כלפי מעלה אשמח שתעזרי לי ותודה על העבודת קודש שלך המדהימה תודה שרון אשמח מניסיונך העשיר לטיפ ולרגיעה בעניין של המחשבה הזו ספיציפית כי לפניה הייתי ממש סומכת עליהם והכל היה כלכך ברור והכל היה כלכך טוב אז איך המוח כל-כך תקוע שלא והכל שלילי כלכך וגם כל המחשבות כלכך שליליות איך אפשר לחזור למוח האופטימי שלפני שבוע? כי זה רק עניין של שבוע רק שהמחשבה הזו תיפול מתי המחשבה תיפול לדעתך?

אני מרגישה מלאת אשמה שאנשים שאני אוהבת אני חושבת דבר כזה לבקש מהם סליחה כל הזמן זה כבר לא יעיל בעיניי להגיד בראש שאני סומכת ואז זה מעלה את זה כנגדי גם התייאשתי.. אני פשוט רוצה שהיא תיפול ותעבור להבאה.. אבל לא יודעת כיצד זה יקרה במהירות אשמח

שמתי לב שלא חזרתי דוקטור שרון תודה רבה מכל הלב מעריכה אין עלייך

היי, בת 39 חוויתי פגיעה מינית מתמשכת ( לא אונס) שנים מצד סבא שלי, אמא נרקיסיסטית פוגענית וקנאית חרדות חברתיות Ocd רוחצת המון ידיים, טקסים לסגירת דלתות וברזים לפני כל יציאה משחקת בשיער ותולשת מאז גיל 10 לא הובחנתי אבל חד משמעית זה נכון׳ אחרי הלידה שלי לפני שנה זה החמיר לי המשחק עם השיער ונהיה לי ממש נשירה בשיער והתקרחות יש לי שיער עד הישבן אז לא רואים עם שיער פזור כולם מפרגנים לשפע השיער אבל מתחת זה מתחיל להיראות לא טוב כמו כן הרופאה התקשרה אמרה שחסר לי b 12 והביאה לי רצפט בגדול, לא עובדת שנים או לא מחזיקה מעמד אחרי הלידה ממש קיבלתי הארה לגבי כל ההפרעות כואב לי עליי למדתי 2 תארים מוכשרת ואמא מהממת נראה שאני בחרדה סמויה אחרת למה אני כבר כמה חודשים מתעסקת עם השיער עד לכדי נשירה מטורפת ? האם אני יכולה לטפל בזה לבד ללא טיפול פסיכולוגי? כאמור זה בא וחוזר העניין עם השיער חיה בביטחון כלכלי טוב לי במשפחה ועם התינוק בבית חייבת לציין שמאז הלידה ההורים שלי היו פעם אחת אמא שלי לא מתקשרת וחוויתי הרבה בכי וכאב על ההתנהגות הזאת שלה עד שהכרתי חברה להליכות שעיבדתי איתה את הכאב למדתי לשחרר ממנה וגם להכיר את הדפוסים של האמא מרגישה יותר טוב שהבנתי שהיא מתעללת בי שנים רגשית לגביה אני לומדת לשחרר לא יודעת מה גרם לי לעשות לשחק עם השיער ולעיתים לתלוש ( לא כל הזמן) לא נשלט וזה קרה ממש בחודשיים שלושה האחרונים אשמח לדעת אם יש קשר לחסר b 12 וחומצה פולית יש לי בטווח אבל לא גבוה תודה 🙏

שלום מה שלומך? אתמול היה פיגוע ממש מאחורי הבית שלי. מאתמול מחשבות.שמהבהלה צתפרץ לי סכיזופרניה . מחשבות מוזרות ממש כאילו אני שומעת קולות של המחבל וכל מיני דברים מוזרים שעולים לי לראש יש לי סרטון שביקשו מהחדשות שאני ישלח ישר עלה לי שהמחבל יבוא אליי. אני מזה מפחדת שלא תתפרץ לי סכיזופרניה

הנה אנחנו נוסעים לפסטיגל שבוע הבא עולה לי לראש שהמחבל יחכה לי שם. או שאני שומעת קול שאומר לי חכי אתפוס אותך כל מיני כאלה מפחדת שבאמת לך מתפרצת לי המחלה זה גם גיל 39 זה נפוץ שהמחלה מתפרצת

אני ישנה ליד הבן שלי נכנסת לי מחשבה למוח שהוא המחבל ושאני אפגע בו אין בדוק זה סכיזופרניה

יש לי ocd מחשבתי שמתפרץ פעם בכמה שנים וזה בא ליד ביטוי בניתוק רגשי בבדיקות של כל אובייקט שאני רואה . אני יודע ובטוח שמה שאני רואה הוא נכון אבל יש דחף כל שנייה לבחון ולבדוק וזה מרגיש כמו נצח אני מטופל בסרנדה 250 מלגרם לא מרגיש שיפור ואני כבר חודשיים במצב הזה?

הרופא הוסיף לי אריפלי 2.5 מלגרם כתוספת זה בסדר?

האם יש טיפול cbt בחינם דרך הקופת חולים? שלא צריך לשלם בכלל

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" "שלא יצא דבר משיחה או תיקשורת עם בחורות" שאני פוגש במקומות ציבוריים ולכן "עדיף לי להימנע וללכת" ברגע שנגיד חורה מדברת אליי. אני אתן לך דוגמא ישבתי באייזה "גן ציבורי" וניגשה אליי איזו בחורה נחמדה זרה שביקשה ממני סיגרייה ואמרתי לה שאני לא מעשן.אמרתי לה שלום ההלכתי משם כאילו "המחשבה הטורדנית" "קפצה לי בראש" ואני כאילו "אמרתי לעצמי" שעם אני אנסה לפתח איתה שיחה או תיקשורת אז כניראה "לא יצא מזה כלום" "איין מצב שאוכל להכיר אותה" ולכן עדיף לי ללכת משם. אני רוצה לומר לך שהמחשבה הטורדנית הזאת גורמת אצלי "לחוסר בטחון עצמי" וגם פוגעת אצלי "במוטיבצייה" להכיר בחורות כי יש גם תחושת "חוסר חשק" לשוחח או להכיר. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? האם את חושבת שזה טבעי שיש "חששות" מתיקשורת עם אנשים זרים? (בסיטואציה שגברים פוגשים נשים ונשים שפוגשות גברים)

שלום, אני סובל מ OCD ולאחרונה חווה התפרצות אקנה, רופא העור רשם לי ראקוטן אך אני חושש מהחמרה ב OCD וחרדה. האם מבוסס? מכירה את התרופה?

הרופא אומר שהוא לא מכיר השפעה כזאת. אשמח בכל זאת לשמוע מהניסיון שלך.

היי אני אתחיל ואומר שאינני סובלת ממש מתסמינים של OCD כך שאינני יודעת אם זהו המקום המתאים לשאול אבל אשאל בכל זאת. אני סובלת ממחשבות פולשניות מאז ומתמיד מגיל צעיר יחסית ואני מודעת לזה כבר מספר שנים. בכל תקופה יש לי מצבים של חרדה עקב משהו מסויים ואני אסביר. לצורך העניין הייתה תקופה שדיברו המון בחדשות על תאונות דרכים וכמה המצב גרוע וישר קופצות לי מחשבות קשות לראש של אנשים שאני אוהבת שעוברים מצב קשה של תאונה, קשה לי אפילו לרשום את זה מהפחד שזה יתממש. ברגע שזה תוקף אותי זה יתקוף אותי במשך תקופה עד שזה ייעלם וזה מגיע למצבים שאני ממש בוכה מפחד. או לצורך העניין הייתה תקופה (תמיד פעם בכמה זמן) מדברים בחדשות על רעידת אדמה ואם המדינה מוכנה לכך וזה ליווה אותי מסםר שבועות שבהם קפצו לי תמונות קשות לראש של תרחישי אימה ואני נכנסת להתקף בכי וכעס ופחד בלתי נשלט. לצערי, בחלק מהמקרים המחשבות הפולשניות נבעו ממצבים שקדמו למחשבות וחזקו אותן ואז בחלקן הן התממשו וזה קרה לי כבר ובדיוק מכאן מגיע הפחד, הפחד שהמחשבות הפולשניות נובעות מכך הראש שלי מזהיר אותי שהולך לקרות משהו רע, כי המחשבות התחילו מלכתחילה ממשהו רע שקרה ולא סתם כך. אני בלחץ ואני כותבת את זה תוך כדי התקף של מחשבות פולשניות. איך להירגע איך לעזור לעצמי? תודה.

שלום, אני מעוניינת להגיע לטיפול פעם ראשונה, אבל יש לי מחסום כלכלי ואני מנסה למצוא פתרון. מעבר לזה שכנראה זה היה צריך להיות מזמן (אחרי מס' טראומות, אובדן ועוד משברים בדרך..) הצורך הדחוף הגיע בגלל שאני עם פוביה רפואית ולפני פרצדורה. לא יכולה לעבור את זה לבד וכבר שקלתי לוותר. אחרי הרבה זמן מצאתי מישהי שנראת לי מתאימה, והעניין שגם ככה לא נשאר לי כבר הרבה זמן, אבל אין לי את היכולת לעמוד בזה שיש לי הוצאות החודש של אלפי שקלים על טיפילים ותרופות ואני כרגע בלי הכנסה בכלל. הביטוח הפרטי מכסה פחות מחצי של עלות הטיפול. שאלתי אותה לזמן הטיפול והיא אמרה שזה כ- 50 דקות. ניסיתי לחשוב יצירתי ולבדוק אופצייה לבקש חצי מהזמן כדי להתקזז קצת במחיר. מה דעתך- זה אפשרי? לגטימי לבקש את זה? אין לי פתרון אחר חוץ מלוותר.. תודה

שלום, לצערי אני מעדכנת שכנראה השאלה הזו כבר לא רלוונטית. הגעתי היום לשבירה וחוויתי התמוטטות של ממש (יום קשה שהעלה טראומה). אני כבר לא סופרת את מס' משככי הכאבים שלקחתי היום. אבל זה גרם לי לפנות לפסיכולוגית וביקשתי לשוחח איתה. קבענו לערב ושהתקשרתי בשעה שנקבעה היא ביקשה לחזור אלי עוד 5 דקות. בסוף חזרה אחרי 20 וששאלתי אותה על דיסקרטיות היא מאד הופתעה למה אני שואלת על דיסקרטיות כאילו זה משהו חריג. הרגשתי מאד לא נח כאילו אני בחקירה. היא שאלה לסיבת הפנייה אליה והסברתי וגם עניתי בכנות שאין לי אפשרות כלכלית לטיפול ארוך טווח. מאותו רגע הבנתי את חוסר העניין ופתאום היא אמרה שיש לה שיחה "דחופה". היא חזרה אלי עכשיו, אחרי חצי שעה, ואמרה שזה לא מתאים לה. אני כבר מרגישה שאין לי למי לפנות. לא יכולה לסמוך על אף אחד יותר . לקח לי שנים להעז לפנות למישהו לעזרה וקיבלתי סתירת לחי. אני גם לא רוצה לתת יותר ניסיון לאף אחד אחר. היא שרפה לי את הכיוון הזה לתמיד. אני כבר לא יכולה יותר להתמודד כרגע הדבר היחיד שאני חושבת עליו זה שהגיע הזמן להשתמש בכדורים ששמרתי למוצא אחרון... זה כנראה הפתרון האמיתי היחיד

דוקטור שלום רב, נטלתי רסיטל 40 מליגרם עקב אוסידי עיקש ויש שיפור והפסיכיאטר העלה לי ל50 מיליגרם שיהיה עוד שיפור. השאלה שלי האם רסיטל מעבר למינון המקסימלי 40 מילגרם הוא תקין? קראתי שיכול לעשות בעיות בלב? אין ממה לחשוש? בעבג ר נטלתי ציפרלקס שממש עזר לי מינון מקסימלי 20 מג אך השמין אותי ממש. יש לציין שאת הציפרלקס לקחתי עם מירו 15 מג וזיפרקסה 5 מג. יכול להיות שאם אקח ציפרלקס לבד לא אשמין.? תודה רבה.

שלום ד"ר לויט אני מתמודד זה שנים עם "מחשבות פולשניות". בזמן האחרון אני מרגיש שיש לי "מחשבות טורדניות" שאני "מדבר לעצמי בראש". למשל אני יכול "לשחזר" שיחות עם אנשים שפגשתי. לפעמיים המחשבות הן ברמה שאני כמעט מוציא מילים מהפה אבל אני משתדל "לשמור את המחשבה לעצמי" ולא לומר אותה בקול. מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלו? האם לפי דעתך "דיבור עצמי בראש" נחשב לנורמאלי ונפוץ בקרב אנשים? תודה על תשובתך

אני בן 36 וכבר שנים מתמודד ומטופל בגין חרדה שמאופיינת במחשבות טורדניות בנושאים משתנים. בתחילת הדרך ניסיתי טיפול בחשיפה אבל זה לא צלח ,ייתכן והייתי מוצף מידי. המשכתי בטיפול תרופתי וטיפול דינמי לאורך השנים והגעתי ליציבות המלחמה יצרה טריגר ובחודש האחרון לאחר שנהיה יחסית שקט במדינה צצו המחשבות הטורדניות הנוראיות ביותר: פגיעה בעצמי ואחרים. את החרדות התחלתי להבין בתקופת הצבא כשהופיעו לי חרדות ולא הבנתי מה זה וחשבתי שאני משתגע וחששתי להחזיק בנשק צבאי כי אולי אני משוגע ופגע בעצמי. למזלי זה קרה לקראת סוף השירות כך שהזדכיתי על הנשק ושכחתי מזה עכשיו זה חזר לי בתור איש משפחה...פחד נוראי שאשתגע, אפגע במשפחה שלי חטפתי התקף חרדה נוראי של זיעה גלי חום רעידות וחולשה שלווה במחשבות הנוראיות האלה אחרי שההתקף חלף הכל התבהר והבנתי שאין סיכוי שהייתי פועל לפי המחשבות השאלה שלי היא האם כדאי לתת צאנס נוסף לcbt? איך אפשר לטפל בחשיפה כשהמחשבות כל כך איומות? אני מפחד לפעמים להעלות אותן על שפתיים מחשש שאני אפעל לפיהן ולמה זה תוקף אותי דווקא בנושא הזה? האם יכול להיות שהחרדה תוקפת את מה שאני הכי מתנגד לו? (בחיי אני מאוד חומל ונגד אלימות (

שלום ד"ר לויט כבר תקופה שאני חווה "מחשבות טורדניות" אני מתמודד זה שנים עם "לחץ נפשי". בתקופות שאני מרגיש "לחוץ" או "מתוח"אז מרגיש "עומס מחשבתי" כולל "מחשבות שליליות" לעומת תקופות שאני מרגיש "פחות לחוץ" או "יותר רגוע" שמופיעות אצלי גם מחשבות טורדניות אבל יש תחושה של פחות "עומס מחשבתי" של מחשבות שליליות. המחשבות הטורדניות גורמות לי לתחושת "חוסר אנרגייה" או לתחושת "חוסר חשק" לעשות את מטלות היום יום. מה את חושבת על "הקשר" ביין לחץ נפשי או סטרס לביין הופעה של "מחשבות טורדניות"? האם תסכימי שיש "לתופעה" מאיין "אפיזודות" של תקופות "יותר רגועות" לעומת תקופות "יותר לחוצות"? יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד יותר טוב עם תחושת "חוסר אנרגייה"? תודה על תשובתך

שלום, יש מקום שניתן לפנות אליו לטיפול בצורה אנונימית? (אם אני צריכה למסור פרטים מזהים אישיים, זה לא אנונימי). תודה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שקשורה "להתבטאות נכונה" של אנשים "שעוברים לידי" ואומרים לי נגיד:"סליחה אפשר לעבור" שזו בעצם מאיין "התבטאות הולמת או מכבדת" לזולת לעומת אנשים שאומרים לי "זוז". לאנשים שאומרים לי "זוז" יש לי כאילו "מחשבה טורדנית" שזו דרך של התבטאות קצת "חסרת רגש" או "פחות הולמת" כלפיי הזולת. אני כניראה מאוד "סנסטיבי" לתגובות של אנשים שנמצאים בקירבתי או כאלה שעוברים באקרעי לידי. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" כזו? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" "מחשבות טורדניות" כאלה? תודה על תשובתך

כבר במשך 4 חודשים יש לי חרדות ופחד שאני לסבית או בי כי אמרו לי שאני נראת כי הייתי קרובה לחברה שלי ואני מפחדת שאני לסבית כי אני לא רוצה להיות למרות שאני תומכת בקהילה הגאה וגדלתי בבית שמקבל מאוד ואני גם מקבלת אנשים לא משנה מה אבל אני לא רוצה את החיים האלה לעצמי אני מפחדת שאני נמשכת וכל פעם שאמרתי טוב אני ינסה אז הייתי מקיאה מרגישה חולה נהיה לי חם ושנאה לחייים שלי ושהבנצי שאני לא זה ושאני סטרייטית אז שמחתי הרגשתי שמחה ורצון אבל פתאום משום מקום שוב פעם בחילות מאז אני בדקתי עם צאט כי פי טי והוא אומר שאני לא לסבית או בי אלא מערכיה נשים אסתטית אבל אני מפחדת שאני בי סקסולאית כי אני לא יודעת איך זה להימשך ואני מפחדת שאני נמשכת לנשים למרות שאני לא מצליחה להימשך שאני מנסה או אם אני מצליחה אז יש לי להקיא ובחילות ואני לא מצליחה לאכול או לשתות ואז אני מבינה שזה לא משיכה ושאני סטרייטית אני מקבלת מחזור פתאום עולה במשקל והלכתי לפסיכולוג וגם היא רמזה לי אני לא לסבית ואמא שלי וחברים שלי שאמרתי להם את זה אבל אני מפחדת שאני כן ואני לא יודת מה לעשות זה פשוט קופץ משום מקום ואז אני לא מצליחה לתפקד ואני מפחדת שזה בגלל שאני בהכחשה ואני מפחדת ואני לא רוצה לגעת בנשים או להיות איתן אז למה זה קופץ לי בראש אם אני לא למה אני לאמצליחה לשחרר כל פעם שאני מבינה שאני לא אולי אני כן אני מרגישה שקשה לי ואני מרגישה שאם אני לסבית אז אני לא אני ואני אכזבה לעצמי כי זה לא מה שאני רוצה באמת והיה לי חלום מוזר כזה שבו אני בבית הישן שלי והיה אישה שדומה לי ואותי והיא הייתה לסבית ואני התחלתי לצרוח את לא את לא והיא המשיכה עם זה ואמרה לי שאני כן ואמרתי לה לא ואז נראה לי שזה בגלל שאני לא לסבית והגוף והנפש שלי אומרים לי שאני לא אבל אני מפחדת שאני כן

הייי יש לי עבר עם מחשבות טורדניות בעיקר על זהות מגדרית... אני בת 40 נשואה פלוס שלוש. מגיל 20 סבלתי פעם ראשון מהתקפף של ocd מחשבתי, טופלתי עם ציפרלקס וזה עבר. לפני כשבועיים זה חזר לי שוב המחשבות והבדיקות אחרי כמה שנים טובות שלא היה כלום, מחשבות שאני צריכה להיות גבר וכולי... חייבת לומר שהייתי מאז המלחמה עם ציפרלקס והפסקתי לפני כחודשיים על דעת עצמי.... התחלתי שוב טיפול. מאוד מייאש התקופה הזאת, כל הזמן בודקת את עצמי, בחרדה מאוד גדולה... מה עוד ניתן לעשות?