פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

אדם מאובחן עם או סי די וכל היום דואג לפרטיות שלו. שלא ידעו עליו שום דבר אפילו לחפש עבודה הוא לא מוכן כי " הם ידעו את הפרטים שלי". האם זה חלק מהאו סי די שלו? או שזה משהו אחר וסתם חרדה?

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון "תקועה לי בראש" "מחשבה טורדנית" ביחס "לאיבחון" של "דייעות קדומות". יש אנשים שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהם מסוג האנשים שאיינם נוטים "לדייעות קדומות" כלפיי הפרט או הזולת לעומת אנשים אחרים שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהם "נוטים" לדייעות קדומות כלפיי הפרט או הזולת. "המחשבה הטורדנית" מתבטאת אצלי בזה "שאני מדבר אל עצמי" ומנסה להגיע "למסקנות" לגביי אנשים שאני פוגש את יודעת לפעמיים אני נגיד משוחח עם בנאדם ומקשיב להתבטאות או צורת הדיבור ויש לי "הסק אינטואטיבי" לגביי "חיוביות" או "שליליות" ביחס למילה "דייעה קדומה". מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" שמתבטאת "בדיבור עצמי" לגביי "איבחון" של "דייעות קדומות"? תודה על תשובתך

היי שרון מה שלומך? את זוכרת ששיתפתי פה שהחלפתי טיפול תרופתי אני כבר חודש גמורה הצל של עצמי כל ההתקפי חרדה החמירו אני מפחדת אפילו 5 דקות להיות עם הילדים לבד שלא יתפוס אותי לידם התקף חרדה ואז אתעלף ואאבד שליטה לידם בנוסף לכל זה אני כל היום על כדורי הרגעה וזה לא עוזר ואז מחשבות שאני יפדע בהם ואז לא אצטרך לפחד ךהיות איתם לבד לא יודעת מאיפה המחשבות האלה מגיעות

כתבתי לך לפני 3 חודשים על כך שהאובססיה שלי על המוות חזרה להופיע לקראת גיל 30. אז הגיל כבר הגיע והאמת שהצלחתי לתקופה להשתחרר מהמחשבות האלו, אך לאחרונה הן שוב מטרידות אותי ומשפיעות לי מאוד על המצב רוח. אני זוכר את עצמי חושב אותן מגיל 12 ו 15 אך הן דעכו לאורך השנים. עכשיו אני מרגיש אותן חזק מאוד והן מורידות אותי, את מצב הרוח שלי, אני תוהה אם זה לא ocd אלא דיכאון לפעמים. מאוד קשה לי התחושה הזאת שהכל זמני, שהדברים שאני אוהב ונהנה מהם זמניים, שהעבודה הקשה שלי סופה ללכת לתמיון, זה לא משחרר ממני בקלות. אני משתדל לא להתעסק בזה, לא לקרוא על זה אבל המחשבות עדיין שם. אני מתגעגע לעצמי של פעם, ליכולת שלי להנות מהכאן ועכשיו.

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" שגורמת לי לשינויי במצב הרוח. להלן "תוכן" המחשבה. יוצא לי לפגוש כל מיני אנשים נגיד מאייזור מגוריי או "מהסביבה" יש אנשים שאני פוגש "שמכירים אותי" ונגיד אומרים לי "שלום" או שואלים לשלומי עם ציון שמי ויש כאלה "שמכירים אותי" ואומרים לי "שלום" אבל ללא ציון שמי. האנשים "שמציינים" את שמי גורמים לי לתחושת "רגיעה" שגורמת לי להרגיש "שנוח לי" עם הבנאדם או "שעבר עליי יום טוב" לעומת אנשים שלא "מציינים את שמי" ולכן גורמים לי לתחושה שפחות נוח לי עם הבנאדם או "שעבר עליי יום פחות טוב".לפעמיים זה גם גורם לתחושת "לחץ" או "מירמור" שמתבטא בעלייה בעומס המחשבתי למשל מבחינת "מחשבות שליליות" שיכולות לגרום גם לשינויי מצב הרוח. מה את חושבת על "הקשר" ביין "ציון שמי" במפגש אקרעי עם אנשים שאני "מכיר" לביין "השפעה" על "הנפש" למשל מבחינת "מצב הרוח" או שינויים מבחינת "מחשבות יותר נעימות" לעומת "מחשבות פחות נעימות"? תודה על תשובתך

שרון שבת שלום כצבתי לך שהחלפתי כדור לפני שבוענם בערך ואיזה מחשבות יש לי למשל נכנסה לי מחשבה שמישהו יכנס לבית ישים לנו משהו באוכל שאני מבשלת ואני יזרוק את כל האוכל בגלל המחשבה הסתומה הזאץ אני יוצאת למחסן נןעלת אחריי השאלה אם זה נואמלי או שזה כבר פסיכוטי כי בעצם אני מאמינה למחשבות אחרת לר הייתי נועלת את הבית

ואתמול קפץ לי באינסטגרם כל מיני פחדים על אוסידי ואחד מהם הייתה חרדה קיומית כאילו אני לא קיים ומאתמול רק בוכה מחשבות מטורפות שאני לא קיימת לא בעלי לא הילדים ךא העולם מקווה שהכדור הטיפולי החדש יתחיל להשפיע עוד מעט כל היום אני על לוריו מפחדת להיות עם הילדים לבד בבית להביא אותם מהית ספר לקחת אותם למקומות זה אחד הסיבות שהחלפתי כדורים כי הייתי נמנעת מכל דבר אפשרי אפילו לקחת לחוגים פחדעם קשים כל הזמן שלא יהיה לי לידם התקף חרדה והם יבהלו וזה יפגע להם בחיים ויהיו כמוני ועוד איזה הפרעה קשה

שלום, אני בסוף גילאי ה30. ברקע - בעיות נפשיות של דיכאון, ocd חרדות ובעיות אכילה קשות מגיל ההתבגרות. לקחתי שנים רבות תרופות ssri אבל הפסקתי עקב פגיעה בקיבה ובעיות של דליפת שתן ועצירות. הייתהלי יחסית תקופה יציבה עד לפני 3 שנים ואז עברו לגור בבניין שכנים בעייתים (הישראלי המכוער)ובגלל התנהגויות לא נורמטיביות שלהם, של צעקות על אמא שלי, חסימת חניות, הפרעות רעש ועוד, נגררתי לעימותים מולם שכללו קללות, איומים, כמעט אלימות פיזית ועוד. כיום יש לי ocd קשה עם מחשבות בלתי פוסקות על השכנים הללו ואני רק רוצה שהם רק יעלמו מהבניין ושיקרו להם דברים רעים, אני לא מסוגל לראות ולשמוע אותם יותר. הפסקתי לדבר עם ההורים בבית כיוון שהם לא מסכימים לעבור דירה (אומרים שקשה להם בגיל המבוגר שלהם ושאני פשוט חייב להתעלם מהשכנים), אבל זה לא עוזר. הפסקתי לגמרי לתפקד, לא עובד והגעתי לתת משקל קיצוני מרוב הסטרס. רציתי לברר מה ניתן לעשות עוד לעשות, לפסיכיאטרים שהייתי אצלם אין תשובה חוץ מלעבור דירה, אבל אין לי אפשרות כלכלית .

היי שרון , כבר זמן מה שאני קורא מהצד את הפורום והתלבטתי המון האם לכתוב . אני בגדול סובל מהפרעת ocd כבר יותר מ20 שנה והייתי מטופל בסרוקסט וחי איתה בטוב בססך הכל , החל מיולי השנה יש רגרסיה מאוד משמעותית והחרדה היא גדולה מאוד , הפסיכיאטר העלה לי את המינון של הסרוקסט עד ל80 מג והוסיף ארפילי במינון של 1.25 ועכשיו עליתי ל2.5 העניין הוא שהיה שיפור משמעתי אחרי תוספת הכדור אבל בשבוע האחרון שוב רגרסיה ואפילו תחושות חרדה חזקות יותר . רציתי לשאול כמה שאלות : 1. האם לדעתך טיפול אקטיבי יכול לסייע ? הייתי כמה שנים בטיפול cbt שבסופו של דבר עזר מעט מאוד ועלה לי המון כסף , אני תוהה מה השלב להכנס לטיפול כזה כי החרדה עדיין קיימת אולי לחכות עוד? 2. לגבי התרופות מנסיונך יש מצב שהתרופה החדשה מפסיקה לעבוד אחרי שבועיים ושזה חלק נורמלי בהסתגלות אליה? תודה!

יש לי בן בן 31 בחור דתי אני חושדת שיש לו או סי די לוקח לו הרבה זמן לארגן דברים מזיז לי דברים בבית אני מסדרת והוא מחליט לסדר אחרת תמגבות תמיטה תנעליים וכן יש לו מחשבות מטרידות והוא גם בנושא הדת ניכנס יותר מידי לעומק ליפעמים גם יש לו חלומות שמטרידות אותו האים זה סימנים של או סי די

היי אני בהתחלת שנות ה20 שלי במהלך הילדות שלי האופי שלי היה חריג בנוף והרבה צחקו על איך שהייתי מתנהג הגיע שלב באיזור התיכון שהתחלתי לדבר עם עצמי והייתי מגביל את עצמי ומשחק אותה קול הייתי מתאים את עצמי לאנשים , משחק אותה מטומטם כי חשבתי שככה יאהבו אותי והאופי שלי לאט לאט נעלם ונבלע ואני חושב שסביב זה האוסידי שלי התחיל להופיע תוך כדי נכנסתי חזק לעולם הפורנוגרפיה. בשנים האחרונות היו לי טקסים הזויים הייתי צריך כל לקחת עיתון , לשבת בדיוק באותו מקום באוטובוס ולפתור את הסודוקו עד שאני מגיע לבסיס. וזה היה מבחינתי אינדיקציה כמה המצב החברתי הנפשי והתפקודי שלי יהיה באותו יום אם אני מצליח את הסודוקו בכלום זמן זה אומר שאני מחובר לקרקע ויהיה לי יום טוב אם ההפך , יהיה לי יום מזעזע אם אנשים בוחרים לא לשבת לידי באוטובוס זה בגלל שמשהו בי דפוק והם כנראה שמים לב שאני מוזר במיוחד בנות בגלל הצפייה בפורנו וכשאני צופה אני מרגיש שאני עובר לעולם אחר. עם משקפיים שגורמים לי לראות בנות בצורה שונה ואז אני מרגיש רע לגבי זה ואני בטוח שכל הבנות יודעות את זה ומרגישות שאני ״סוטה״ יש לי תקשורת שוטפת עם עצמי ואני אוכל לעצמי את הראש ונכנס ללופים שיכולים להמשך ימים עד שהראש שלי על גבול הלהתפוצץ ויש לי בחילה כל הזמן ותחושת ניתוק. אבל תמיד תמיד, כשאני רואה פורנו הכול נהיה הרבה יותר גרוע . הכול על סטרואידים אבל מצד שני אני תמיד נופל גם לפורנו וגם הפורנו זאת לא הבעיה העיקרית אלא האוסידי. קיצר אני לא יודע איך אני ממשיך ככה אני עשיתי אבחון ועוד לא קיבלתי תשובות מלאות על מה יש לי אבל אני רוצה לדעת האם תרופות זה דבר מומלץ לי לקחת או שממש לא

היי שרון היקרה מה שלומך? התחלתי טיפול תרופתי חדש בהדרגה אני בדיוק מבשלת לשבת איזה מחשבות שאני יצא מהבית לקנות דברים מישהו יכנס לבית ישים משהו באוכל ואני יזרוק את כל האוכל לפח ואז אני אומרת מה אני לא יראכ אותו ואז נכנס שהוא בלתי נראה או שד ואז אני אומרת אולי אריח את האוכל אולי אזרוק את האוכל ואני ממש בחרדה קשה שאאמין למחשבה ואזרוק את כל האוכל אני לא יושעת מה לעשוצ אני ממש במצוקה ואין לי אם מי לדבר

ואז זה מתרחב שאולי קולות יגידו לי לעשות את זה וייאימו עליי ואולי זה סכיזופרניה אני יעשה את זה השאלה אם באוסידי אפשר להתנהג לפי המחשבנ כי באוסידי עושים טקסים אם באמת כטקס אזרוק את האוכל אמא אמא אני מפחדצ

כבר תקופה ארוכה מתמודד עם מחשבות ורגשות של צורך חזק וטוטאלי שיחזיקו אותי לגמרי, זה גורם לי לקושי בתפקוד חלקי וגם ללופ של מחשבות ופנטזיות לא נגמרות שאהיה חולה או תינוק וכדו'. או להרביץ לעצמי. בעבר גם בהיו לי מחשבות טרדניות אחרות הייתי בטיפול בשיחות ולא ממש עזר לאחרונה הפנו אותי להערכה פסיכיאטרית אבל עד התור יש עוד כמה חודשים, ואני לא יודע ה לעשות בנתיים, האם יעזור לי לפנות למיון, וא"כ מה צפוי לי שם? תודה רבה

תודה רבה

שלום רב. אתמול הייתה לי פגישה ראשונה בעמותה של חוגים שסידרו לי דרך המסגרת שאני נמצאת בה זה אומנם עמותה של חוגים בסך הכל אבל עברתי טראומה לפני הרבה שנים במסגרת שיקומית פסיכולוגית שסידרו לי וכל בוקר אני קמה בדיכאון בגלל המחשבות הטורדניות של העבר שעברתי יש לי ממש דכדוכים בבוקר אשמח לדעת איך להוציא את המחשבות השליליות מהראש זה מחשבות על מה שעברתי בעבר במסגרת הזאת אומנם היום התקדמתי בחיים אני במקום טוב אחר אבל עדיין יש לי מחשבות מדכאות אשמח לטיפ איך לצאת מזה ולמענה מהיר ממש תודה מאחלת לך יום נפלא אגב זה מסגרת לנפש שאני נמצאת בה

היי, אני עוד מעט בן 30. כשהייתי צעיר היו לי תקופות שבהן הייתי מוטרד מהמוות ומסופיות החיים, אבל עם הזמן זה היה עובר והייתי מצליח להמשיך הלאה. לאחרונה, עם ההתקרבות לגיל 30, המחשבות האלה חזרו בעוצמה. אני חושב הרבה על זה שאני מתבגר, מזדקן ושכל יום שעובר מקצר את הזמן שנותר לי. אני מתעורר בבוקר עם התחושה שאני “תולש עוד דף מהחיים”, וקשה לי ליהנות מהרגע כי המחשבה נמצאת ברקע כמעט כל היום. כלפי חוץ אני עדיין נראה שמח ומשוחרר, אבל בפנים זה מטריד אותי כבר כמה שבועות. הייתי רוצה להבין איך אפשר להתמודד עם מחשבות כאלה, במיוחד כשאין באמת תשובה או פתרון לעובדה שהחיים סופיים, ובכל זאת קשה לי להניח להן ולהתרכז בהווה. בנוסף, אני חושש שהמצב יהפוך אותי לדיכאוני, ולא מדובר רק ב-OCD, למרות שרק לפני כמה שבועות הרגשתי אחרת.

יש יותר סיכוי שלא יתנו לאדם לעשות רישיון בגלל או סי די מאשר אדם שבדיכאון ולא מתפקד ביום יום?

היי אלינור, אין שום קשר בין אבחנה של OCD לבין רישיון נהיגה או פסילתו. לגבי מצבים נפשיים אחרים, אני ממליצה לפנות למשרד הרישוי או למרב"ד. בברכה,

אם אני רואה טלויזיה ואנשים מדברים והראש שלי מריץ את המשפט שהם אומרים זה אומר שיש לי פסיכוזה או סכיזופרניה? את כתבת פה שחזרתיות קורית למי שיש סכיזופרניה! הלחצת אותי נורא זה התחיל לי מזה שלפני שבוע ישבתי באוטו ראיתי מילה והיא פשוט נתקעה לי בראש וכל שניה צצה לי עד שהפסיקה להציק לי ואז כל שיחה עם אנשים הייתה טריגר למוח שלי באופן בלתי נשלט לדבר איתם וממש לזכור ולחזור רק בראש כמו לופ על משפטים שאמרו או על שיחות ואז זה המשיך לפחד מלדבר איתם או לראות פרסומים כדי שלא אתקע גם על זה. בקיצור אין לזה סוף זה סימפטום של אוסידי או סכיזופרניה? הגבת פה למישהי בהוסטל שזה סכיזופרניה.

יש מחשבה טורדנית כזו של - ״יש לי משהו חיצוני שעובר עליי״? כי זו לא מחשבה קלאסית של אוסידי זה פשוט מציק לי אני לא מרגישה שיש איזה כוח שמשפיע עלי או משהו רוח או משהו הרגשתי את זה לפני חודש ואמרתי את זה למטפלת שלי ומאז זה נתקע הלכתי לפסיכיאטרית כי נכנסתי ממש לחרדות ולא תפקדתי בגלל כל זה והיא הסתכלה עלי מוזר ואמרה לי מה זאת אומרת משהו חיצוני ורשמה את זה כבוחן מציאות חלקי כאילו אני משוגעת! מה עושים? זה באמת לא מחשבה קלאסית. האם יש מחשבה כזו בכלל? נתקלת בתור פסיכולוגית במחשבות מהסוג הזה? בדקתי בכל האינטרנט ואין מחשבה כזאת

רק כשאני בטלפון אני נרגעת. כשאני קוראת על החרדות שלי ועל המחשבות שלי ועל הכדור שאני לוקחת ומבינה מה אני עוברת ומתייעצת רק אז אני נרגעת. כשאני שמה את הטלפון בצד אני מרגישה צורך לחזור אליו כי אם לא יש לי תחושה מצוקה כזאת שמשהו יחזור לי מצד אחד יודעת שזה לא טוב מה לעשות? מפחדת להישאב למה שאני מרגישה

נתחיל מזה שאני קמה בהריון ואני קמה פתאום בשלוש בבוקר והמוח ישר מתחיל להרגיש מותקף וחרד מזה שיש מלא מחשבות. אחכ חוזרת לישון קמה מרגישה מנותקת קצת כאילו אני אוטוטו נכנסת לדיכאון (אני על כדור רביעי של סרנדה התחלתי לא מזמן) ואז אני ממשיכה ביום שלי כרגיל למרות שהמוח שלי מנתח כל מחשבה שעוברת והוא מנתח גם מחשבה על מחשבה. אפילו את עצם העובדה שהמוח שלי עובר ריבוי מחשבות בשניה גם על זה הוא אוכל חרדה ומריץ. הגיוני שחרדה תגרום לחוסר ריכוז ולזה שאקפוץ מנושא לנושא? אני פתאום יכולה לדבר עם בעלי על משהו ואז לקפוץ לנושא אחר. אני מפחדת שזה לא פסיכו זה כי קראתי שזה דומה. יש לי גם נטייה לבדוק לגבי מחשבה ספציפית אם היא עדיין שם ואני עושה את זה בצורה בלתי נשלטת . אני מפחדת מאד מה את מציעה לי לעשות? ולגבי פסיכוזה זה דומה? להיבדק יותר לעומק? תוכלי להתייחס לכל מה שרשמתי כולל לשינה ולבוקר? אני מפחדת שזה משהו יותר גרוע ממה שאני חושבת…

בנוסף אני גם מוצאת את עצמי נמנעת לענות לאנשים לטלפון, לצאת לספרית או לציפורניים. כל דבר מלחיץ אותי שיהיה לי טריגר אני הולכת לעבודה עם בעלי ואני לא רגועה. הולכת סהרורית מפה לשם מפה לשם והעיניים שלי כבר מוטרדות. ואז אני נכנסת לפחד כי אני מזכירה לעצמי בן אדם שגם סבל ככה והיה סהרורי ולא רגוע ולא הצליחו לטפל בו היה בבתי מאזנים בבית חולים פסיכיאטרי ובסוף ויתר על חייו

יצא לי לראות שם של מישהי באינסטגרם והמוח שלי התביית עליה ובמשך שעה שלמה כל שניה השם שלה קופץ לי לראש זה ממש מטריד אני מנסה לא לחשוב על זה אבל זה בלתי נמנע והיא כל שניה קופצת לי כאילו המח בודק אם היא עדיין שם. איך מפסיקים את זה? המחשבה יכולה להשאר תקועה ככה לנצח?

שלום דוקטור שמתי לב שאני חושבת על כל מה שיוצא לי ולבעלי מהפה. סתם דוגמה הוא אומר משפט עכשיו- אני משחזרת את המשפט שהוא אמר בראש, ואת מה שאני אמרתי גם משחזרת וחוזרת על זה ממש איך שהוא מסיים את המשפט זה עולה אצלי בראש וכל מיני מחשבות חודרניות עולות לי לראש וזה מדאיג אותי שעל כל דבר אני חושבת ומנתחת אפילו אם סתם אמרתי או חשבתי משהו אני מנתחת וחוזרת על זה איך מפסיקים את זה? אני מרגישה חרדה מזה וחום בגוף כי זה מרגיש לי לא תקין מעין חזרתיות על כל מה שהוא אומר או אני אומרת- זה מרגיש ממש טורדני ומוזר

קרה לי היום מקרה שאמרתי איזשהו משפט וחשבתי על זה שאמרתי אותו ועל זה שאני חושב הרבה והוא פשוט נתקע לי בראש בלי סוף ולא הרפה הרגשתי כל שניה צורך (בבפנים לא בקול) לחזור עליו וניסיתי להפסיק ולא הצלחתי ונתקפתי חרדה זה אוסידי?

שלום רציתי לשאול אותך משהו הכרתי בחור שהתאבד בגלל שהמחשבה השתלטה עליו ומאותו זמן כשאני בתקופות שהמחשבות הטורדניות משתלטות עליי אני מפחדת שאגיע למצב שלו שארצה להתייאש מהחיים ואעשה את הצעד הזה מבלי שארצה . אני יודעת שיש לי בחירה על החיים שלי אבל אני לא מצליחה לשחרר מהמחשבה הזאת . בן אדם באמת יכול לאבד שליטה על החיים שלו ולהתייאש בגלל מחשבה שאין לו יכולות להתמודד ? אותו אחד עוד היה מטופל תרופתית זה מה שהכי מפחיד אותי שאגיע לשם וגם זה לא יעזור את יכולה להביא לי טיפ ? את מאמינה שבאמצעות תרגול אישי אפשר לצאת מזה? חוץ מטיפול סיביטי שאני יודעת שצריך. מה להגיד למחשבה ?

במשך היום אני מתנהגת כרגיל מנסה לא להישאב לחרדה ולמחשבות ואיך שמגיע הלילה וצריך לחזור הביתה למיטה לישון אני נתקפת חרדה ויוצא מצב שאני קמה בבוקר מוקדם בבהלה עם דופק לב מהיר בלי סיבה והולכת לישון לא רגועה כאילו בציפייה שהחרדה תשתלט שוב מה אפשר לעשות?

שרון מה שלומך ? אני חסרת כוחות מתי עובר האוסידי הזה מגיל 17 ככה אין לי כוח אפילו לחוגים אני כבר לא מקפיצה את הילדים כי זה קרה לי בנהיגה איתם. אין לי חיים מהכל אני נמנעת כל היום תלויה בבעלי. עוד 3 שבועות צריכים לנסוע לאילת מעכשיו מיליון מחשבות אם לא ארגיש טוב נפשית ולא אוכל ללכת. ואז קול שאומר לי שאם אסע הוא יהרוג אותי ועוד מיליון מחשבות ואז שזה הופך למחשהות על הקולות אז אני אומרת זה סכיזרניה בטול כי תכף אני בת 40 וזה מתפרץ בגילאים האלה אצל נשים כבר חסרת אנרגיה תעזרי לי תני לי טיפ משהו מה אני יכוךה לעשות

כל הזמן מפחדת שהמחשבות השתלטו עליי והגיד אפעל על פיהם ולא אלך לחופשה וואכז את הילדים כל הזמן מחשבות כאלה מציקות

למה כשהספק יורד מנושא מסוים שמטריד אותנו אנחנו ממשיכים באותו נושא כרגיל? כלומר. כשהספק עובר גם החרדה נרגעת אבל אנחנו לא באמת מקבלים תשובה סתם דוגמה עכשיו יש לי ספק אם אני אוהבת את בעלי או לא. המטפלת שלי אומרת שברגע שהחרדה תפחת והספק לא יעניין אני אפסיק לשאול את עצמי שאלות ופשוט אמשיך כרגיל איתו בחיים. אבל אם הספק עלה כנראה שזה לא סתם.. מה היא מנסה להשתיק לי את הספק? הרי בסוף אני רוצה תשובה אם אני אוהבת אותו או לא אז מה אני צריכה פשוט להמשיך להיות איתו כשהספק נעלם?

שלום אני תמיד הייתי שמח ומאושר.. בעקבות סטרס פחד וטראומה שעברתי לא הצלחתי לישון כמה שבועות ולא לאכול.. אז לקחתי כדור שינה טבעי ללא מרשם ובנוסף גם רבע כדור קלונקס אני הפסקתי.. כי זה עשה לי דפיקות לב ורעידות והקפיץ לי את הדופק והלחץ דם למשך שבוע שלם לרמה לא הגיונית.. רעידות ופרכוסים.. מאז המוח שלי לא מגיב לדופמין בכל צורה שהיא.. איך פותחים את קולטני הדופמין? איך אפשר לחזור להיות מאושר עי הדופמין אם זה נסגר?

היי שרון, אני פונה אלייך בעקבות האזנה לפרק שלך בפודקאסט Hope.C.D. לאורך כל 17 השנים האחרונות סבלתי מגלים של חרדות, והייתי בטוח לחלוטין שמדובר בחרדה ממחלות נפש ובריאות הנפש. הפחד המרכזי תמיד היה אובדן שליטה על הנפש, והתכנים השתנו (פחד שלא ארדם ואתאבד, פחד מפסיכוזה/ אנרוקסיה /דיכאון עמיד/ מאניה דיפרסיה ). הדפוס שלי הוא שכאשר אני מקבל הוכחה לוגית חותכת שמחלה מסוימת לא קשורה אליי (כמו סכיזופרניה), אני משחרר ממנה מיד ומפסיק לפחד שזה יכול לקרות לי. אבל מדברים כמו דיכאון עמיד או התאבדות אני עדיין מפחד, פשוט כי אף אחד לא יכול להבטיח לי ב-100% שזה לא יקרה. התפנית קרתה בעקבות הפרק שלך. פתאום עשיתי חיבור פנימי: שתי הבנות שלי סובלות מסימפטומים של OCD (אחת מאובחנת), התכנים שלי אגו-דיסטוניים, ובלי שום קשר אני אדם מאוד פרפקציוניסט (נוטה לעיכוב בהחלטות ולניסוח וליטוש חוזר של הודעות מול כאלו שחשוב לי מה יחשבו עלי כמו קולגות בעבודה). השילוב הזה גרם לי לחשוב שאולי כל השנים ההגדרה שלי הייתה שגויה, ומה שיש לי באמת זה OCD. בעקבות החשש שמעתי עוד ועוד פרקים בפודקאסט עד ששמעתי על Harm OCD, ומאז המוח שלי התחיל להריץ סימולציות בראש של "איחולים רעים" לבני משפחה ופחד לפגוע בהם. נבהלתי מעצם המחשבה, ומאז אני בלופ משתק של בדיקות מנטליות אם אני חושב על זה או לא. אם המחשבה שהייתה היא אורגנית או בעקבות הפודקאסט . כשאני בלופ הטקסים שלי הם מנטליים ודיגיטליים: חפירות בראש, חיפושים אובססיביים באינטרנט, והתכתבות של שעות עם בינה מלאכותית עד שאני קולט שאני חייב להפסיק ואז עוצר במכה , לא נוגע , כמו בהתמכרות וחוזר לשגרה עד הטריגר הבא ( מחשבה טורדנית , לילה בלי שינה , סיפור בחדשות על דיכאון או התאבדות וכו ) הקטע הוא כשאני עוצר עם החפירות באינטרנט ואז מרגיש בריא אני אומר איך יכול להיות , לאן נעלמה החרדה ? בניסיון לפתור השאלה אם ההאבחנה כל השנים של חרדה הייתה טעות ,הלכתי לפרופ' אייל קלנטרוף לצורך מחקר, ובאבחון קליני מקיף (כולל Y-BOCS ) הם שללו OCD וקבעו: "זה חרדה מ-OCD וחרדה בריאותית של הנפש", ושטכניקת ERP לא תתאים לי ( בלי לפרט למה ) כשאני מזקק את זה, קשה לי לשים את האצבע במדויק: מצד אחד, הפחד הכי עמוק שלי הוא פשוט להיתקע, להידבק במחשבה ולהיכנס ללופ שיחריב לי את איכות החיים (עצם הנזק לעצמי). מצד שני, ככל שאני חופר בזה, עולה בי הספק שאולי איפשהו אני כן מפחד מהפגיעה עצמה, או מפחד שאאבד שליטה ואעשה משהו, למרות הלוגיקה המרגיעה שלי שזה דורש מצב פסיכוטי (וזה לא נשלט ולכן אין למה לפחד מזה ). שאלתי אלייך: איך את כקלינאית מפרידה בין המצבים? איך חרדה בריאותית מהנפש מתחפשת בצורה כל כך מושלמת ל-OCD (תוכן אגו-דיסטוני, סימולציות, גנטיקה משפחתית וטקסים מנטליים)? איך יודעים לזהות את מושא הפחד האמיתי כשהכל מעורבב בתוך הראש? והאם בגלל שאלו היו 2 מתמחות ( שהתייעצו גם עם קלנטרוף עצמו ) הן טועות ? אשמח מאוד לחוות דעתך המקצועית האמיתית.

תודה על ההסבר המנומק הסיבה שחשובה לי האבחנה היא רק כי אני רוצה להתחיל לטפל ( וזאת הסיבה שהלכתי לקלנטרוף ) . כל המטפלים בפודקאסט אמרו שהאבחנה חשובה כי הטיפול שונה גם מבחינת מינון של תרופות וגם מבחינת דרך טיפול סי בי טי עם דגש על erp או בלעדיו . מדגיש שוב , 2 מאבחנות שונות בעזרת אבחון של 3 מפגשים לרבות ybox אמרו זה לא ocd ובעיקר שטיפול בחשיפה לא יתאים ואולי אפילו יעשה יותר נזק . לכן אני מנסה להבין איך מתקדמים מכאן ומוצאים מטפל מתאים :) אולי מהותי להגיד שהיה להם חשןב להבין מה התוכן האם הפחד הוא באמת לפגןע או הפחד הוא להיות תקוע עם מחשבות טורדניות שפוגעות באיכות החיים . נקודה נוספת שאולי השפיעה היא שאני בן 45 נשוי 3 ילדים עובד בהייטק ולא הייתה לי בעיה תפקודית בשום צורה.. ( כמובן שזה לא אומר שאני לא סובל ) ושוב תודה רבה

היי תומר, אני אגיד שוב, טיפול ב-OCD כן כולל ERP (חשיפה ומניעת תגובה) כחלק הכרחי בטיפול. הטיפול יהיה פחות יעיל בלי החלק הזה. ERP קיים גם בטיפול בחרדות אחרות, ולכן מהבחינה הזו אין הבדל. בנוגע לתרופות, הסובלים מ-OCD בדרך כלל מקבלים מינון גבוה יותר של תרופות נגד דיכאון וחרדה (אבל מדובר באותן התרופות). בכל מקרה, מתחילים במינונים נמוכים על מנת לאפשר הסתגלות של הגוף, ומעלים את המינון לאט לאט. יש מטופלים, גם כאלה הסובלים מ-OCD, שכן מפיקים תועלת ממינונים נמוכים, ואין צורך להעלות להם את המינון. לפיכך, אפשר לבחון איך תגיב למינון נמוך לפני שמחליטים להעלות. נקודה לא פחות חשובה היא, שלדעתי העיסוק שלך באבחנה עשוי להיות כפייתי כשלעצמו (לפי מה שכתבת, תיארת פחד מפני ההפרעה הזו), ולכן אני מציעה להפחית אותו, ולהתמקד בדרך הטיפול - שכפי שאמרתי, היא דומה. יתרה מזאת, פעמים רבות אנחנו עולים על הבעיה המדויקת תוך כדי הטיפול, ולאו דווקא בשלב המקדים. לגבי התוכן הספציפי של המחשבה - שני התכנים שציינת יכולים להיות טורדניים. מחשבה טורדנית יכולה "להתלבש" כמעט על כל דבר. יכול להיות ששני התכנים רלוונטיים, ואפשר לבדוק זאת על ידי חשיפה לכל אחד מן התכנים (כתסריט אימים), ובדיקה אם התוכן מעורר אצלך חרדה. בברכה,

היי למה אני 15 שנה סובל מזה ולא מוצאים לי טיפול זה כבר מייאש ניסיתי עשרות כדורים שילובים cbt כלום מה אני עושה לא נכון

האם לבדוק מידע שוב ושוב ושוב זה חלק מאו סי די? גם אם קיבלתי תשובה אני יכול להמשיך לבדוק ממלא מקורות או אפילו מאותו מקור שוב ושוב

שלוםד"ר,לויט אני מתמודד עפ הפרעה נפשית o.c.d. יוצא שאנינפוגש כל מיני בחורות. יש כאלה בחורות "שהאינטואיצייה" "מסמנת לי" שהן יכולות "לקלוט או להבין" את המשמעות של או.סי.די בהנחה שאחליט לשתף על עצמי ויש כאלה שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהןמפחות יכולות "לקלוט או להבין" את במשמעות או.סידי בהנחה שאליט לשתף או לספר על עצמי כמתמודד. העניין הוא שיש לי בראש הרבה "מחשבות טורדניות" שכמו:האם כדאי לי לשתף או לספר לבחורה שאני פוגש על עצמי כמתמודד?או "מחשבה טורדנית" שאני עושה בראש מאיין "חישובים" או "השוואות" ביין בחורות לגביי "מידת הבנה" או "סיכויי להבנה". מה את חושבת על מחשבות טורדניות כאלה? האם את באופן אישי "מאמינה" או "הולכת" לפי האינטואיציות שלך? תודה על תשובתך

אני סובלת מאוסידי מאז הילדות. כשהייתי ילדה הייתי שומרת על אחותי נושאת אותה על הידיים. פתאום התחילו להופיע מחשבות שאני מפחדת לפגוע בה מינית. היא ישבה אצלי תמיד על הירך וככה הייתי סוחבת אותה. נגעלתי מהמחשבות וסבלתי מזה. אבל כשהמחשבה הייתה מופיעה היה לי דחף לא רצוני לקרב אותנו אל עצמי. בתנוחה שהיא ישבה עליי נוצר כאילו חיכוך. הייתי מרחיקה אותה ממני מיד נושאת אותה באוויר.. זה גורם לי הרגשה נוראית כאילו פגעתי בה. כאילו לא מדובר רק במחשבה אלא במעשה. עצם זה שקירבתי אותה, הדחף הזה בניגוד לגועל שהרגשתי. מדי פעם תוקף אותי התקף אוסידי בנושא הזה. אנא עזרי לי. האם אני אשמה?

מאחר שלא מדובר רק במחשבה אלא כביכול במעשה של קירוב, האם זה נחשב לפגיעה?

שלום ד"ר לויט יוצא לי שאני פוגש או מכיר כל מיני אנשים. יש כאלה שאני מגדיר "סנסטיביים למצבי" שאותם אני מסווג "בעליי רגשות" לעומת כאלה שאינם "סנסטיביים למצבי" שאותן אני מסווג "חסרים רגשות". בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שיש לי מאיין "זכרונות" לגביי מפגש או אינטראקצייה עם הסוגים השונים של האנשים לפי הסווג שרשמתי. מה התרשמותך על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על התייחסותך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" שאני "חושב על מצבים או סיטואציות" שפגשתי אנשים אחרים "ושואל את עצמי" "האם נהגתי נכון כלפיי אדם אחר אן שלא נהגתי נכון" זה יכול להיות למשל קשור "להתבטאות" "טאקט" או "צורת דיבור" ביחס לזולת או לפרט. יש לי הרבה "הירהורים" או לפעמיים "ריגשות חרטה" לגביי התנהגות או יחס שלי כלפיי אדם אחר. מה ההתרשמות שלך מהתיאור שלי על מחשבות טורדניות כאלה? תודה על התיחסותך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי"מחשבות טורדניות ביחס לתחושת נוחות ואי נוחות ביחס לאנשים. יש אנשים שאני מרגיש בנוח בקירבתם ויש כאלה שאני מרגיש לא נוח בקירבתם. בזמן האחרון יש לי בכל זאת מאיין "מחשבה טורדנית" שכאילו אני "מדבר אל עצמי" ויש לי מאיין "תובנה אישית" ואני שומע את עצמי אומר:למה בעצם תחושת האי נוחות צריכה כל כך להפריע לי או "להטריד" אותי בגלל שדווקא ביחס לנשים אני "חווה" או "ניתקל" באופן יחסי בהרבה פחות "מיקרים" או "סיטואציות" ועצם תחושת האי נוחות ביחס לגברים לא צריכה להפריע לי למשל בפיתוח קשרים או הכרויות עם נשים. אני מתכוון לכך שבעצם "בתובנה" למרות התחושות הלא נעימות עם גברים אני מרגיש "שלא הכל שחור" וזה גם יכול לשפר את מצב הרוח הירוד שלי כתוצאה מתחושת האי נוחות כי אני "מבין" שמבחינת "חוויות אישיות" יש הבדל גדול בתחושות ביין גברים לנשים. מה את חושבת על "מחשבה טורדנית" של "דיבור עצמי" וגם על "תובנה אישית"?

היי. בני בן 17 אובחן בocd בשלב מתקדם,חרדתי.הומלץ טיפול בפרוזק ו-cbt. ילד מתנגד לטיפול תרופתי,מוכן לנסות טיפול פסיכולוגי. אני חוששת שהטיפול cbt בלבד לא יוכל לסייע באופן מלא וחושבת לפנות לרפואה אלטרנטיבית כמו דיקור סיני לדוגמה(הוא דווקא מסכים). רציתי לשמוע את דעתך

מה זה אמור לאחרונה יש לי הרבה מחשבות שאני רוצה שיפגעו בי או ישפילו אותי, מה זה אומר ומה אפשר לעשות? תודה

אכן לא גורם לי סבל, אבל זה נראה לי מוזר?

תודה רבה

מועדים לשמחה דוקטור האם כשמגיעות מחשבות טורדניות זה בהכרח על דברים אמיתיים שמטרידים אותנו ? לצורך הדוגמה אני רואה פה אנשים שמפחדים מלהיות הומו ולסבית ( לא ברור מה מפחיד ) למה שלא ינסו ויסירו את הפחד ?? או מישהי שעולה לה מחשבה או תחושה שהיא לא אוהבת את בעלה ודשה בזה במקום להיפרד ??

שלום נשואים חמישה חודשים וביחד שנה וקצת התחילו לי ספקות לגבי האהבה שלי אליו קצת אחרי הצעת הנישואים הרגשתי שהאהבה שאני צריכה להרגיש לא כזו משמעותית ומשם הספקות רק התגברו. לבסוף התחתנו כי הם קצת עברו הספקות ועכשיו אני בהיריון והם חזרו בגדול! הם מעולם כנראה לא עברו אנחנו רבים הרבה מאוד ואני מרגישה שאני מנסה להרוס הכל בינינו פשוט הכל . בגלל שאני כל היום בשאלות אם אני אוהבת אותו או לא אני יודעת שצריך להפסיק לשאול אבל איך עושים את זה כשמרגישים ככה ?? אני מרגישה מנותק רגשית ממנו ואני אמורה להביא ממנו ילד וזה כל כך מתעתע ומפחיד לפעמים יש רגעים שאני כן מתקרבת אליו וישר אני בוחנת אם אני אוהבת אותו או לא וכל הסימנים שאני נותנת לעצמי מראים לי שלא אני כבר לא יודעת מה לעשות אני אשמח לעצה !! רשמת פה למישהי שהיא הייתה נפרדת מבעלה ולא כותב פה אבל זה לא נכון אני במצוקה

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבה טורדנית" ביחס "לשאלות או ספקות" לגביי אינטרקציה עם בחורות. יש כאלה בחורות שהאינטואיצייה "מסמנת לי" שהאינטראקציה הייתה "מוצלחת" ויש כאלה בחורות שהאינטואיציה "מסמנת לי" שהאינטראקציה הייתה "פחות מוצלחת". יש לך עצה לתת לי בשביל "לצמצם" "חשיבה טורדנית" ביחס "לשאלות או ספקות" ביחס לאינטראקציה? תודה

יש לי (בן 24) כבר שנים כאב ראש בצד ימין של הראש שגרם לי לתחושת ניתוק וקושי משמעותי לחשוב, טיקים בגוף, תחושה כאילו המוח עצבני ושזה מורגש באוזן ימין, נחיר ימין של האף כמעט סתום. הכאב ראש הזה מופיע בתדירות יומית והוא מאוד משפיע עלי נפשית בעיקר כי הוא מקשה עלי לחשוב. בתחושה הנפשית הוא גורם לי לעצבנות פנימית כזאת, שהיא מקשה על החשיבה. אני גם מרגיש שצד ימין של הפנים שלי הוא פחות רגיש ופחות מסוגל להביע הבעות פנים. למשל עין ימין שלי כשאני מחייך היא יותר פתוחה מעין שמאל ומשהו בפנים שונה גם בתמונות. הלכתי לכל רופא אפשרי: נוירולוג, פסיכיאטר, מרפאת כאב, בדיקות א.א.ג ועוד וזה לא מספיק עזר. מה שכן, באיזשהו שלב הפסיכיאטרית שלי רשמה לי Favoxil (כי היא רשמה שיש לי תסמיני OCD, למרות שלא הבנתי אם מדובר באבחון כי היא לא אמרה לי במפורש) במינון 100mg וזה מאוד מאוד עוזר לכאב ראש וכמעט העלים אותו. הבעיה היא שאני לא רוצה לקחת את התרופה כל החיים או לפחות להוריד מינון מתישהו כי היא גורמת לי להתרגש פחות מדברים. אין מישהו שמצא לי אבחנה ואני לא יודע למי לפנות. לאיזה סוג רופא אני צריך לפנות לדעתך?

את בטח תגידי לי אם כתבת פה את יודעת שמדובר במחשבות טורדניות, אז לא. פשוט בעבר חוויתי מחשבות לגבי נטייה מינית והמליצו לי על הפורום הזה אבל פה לא מרגיש לי שמדובר באותה טורדנות ובאותו דבר אז לכן אני פה להתייעץ איתך והלוואי תעני לי בהרחבה ולא בקצרה אז ככה, אני נשואה ואי בהיריון ואפשר להגיד מהרגע שבעלי הציע לי נישואים (אנחנו בסך הכל שנה ביחד) התחילו לי ספקות ומחשבות ממש מבוקר עד לילה - האם אני בכלל אוהבת אותו? מרגיש לי בגוף שלא ומתעוררתאצלי חרדה נוראית ופחד לפגוע בו, ממש פחד לפגוע בו לעזוב אותי במיוחד עכשיו שאני בהיריון. מפחדת שהוא יחשוב ששיקרתי עליו כל החיים ומאיפה בכלל באתי עם מחשבה כזאת פתאום? תעזרי לי להבין אם זה rocd או שאני לא אוהבת אותו באמת תמיד שיש לי מחשבות שאני לא אוהבת את בעלי ישר המוח שלי רץ לזה - שאני אצטרך להיפרד ממנו באמצע החיים, שאני אפגע בו, שהמשפחה שלו תדבר עליי וכו. אני רק מנסה להבין מה אני מרגישה כשאני לידו ואני יודעת שזה נשמע כמו טקסים אבל שאלה לי אלייך קטנה - האם אם הייתי אוהבת אותו זה לא היה צריך להיות כל כך קשה ולא הייתי מטילה ספק בכלל..

ראיתי שרשמת פה למישהי שממש סיפרה את מה שאני מרגישה - ״רואים שמדובר בטורדנות אחרת פשוט היית מסיימת את הקשר״.? זה לא נכון. אני לא מסיימת כי אני מפחדת ואני לא יודעת למהההנננננ איך מבינים למה?

היי שרון , לבת שלי בת ה 11 התחילו טקסים כמו לגעת בצד אחד ואז בצד שני וכו' משיחה איתה חשבתי שזה התחלה של ocd אף על פי שזה לא פוגע לה כרגע בתפקוד. בעקבות כך החלטתי ללמוד על המנגנון של ocd והגעתי לפודקאסט הופסידי . שמעתי המון פרקים עם כל המומחים המובילים בארץ ל- ocd. אתמול הגעתי לפרק מרתק איתך ופעם ראשונה שמעתי שבענייך ההבדל בין ocd לחרדה מתחיל מכך שמחשבות שקשורות לאובדן שליטה על הנפש ( פחד ממחלות נפש , התאבדויות , דיכאון , החמרה במצב וכו) ומאז אני חושש שאולי יש לי ocd ? האמת שאף פעם לא חשבתי שיש לי ocd עד ששמעתי אותך אומרת את זה, אלא ראיתי את זה כמו היפוכנדריה ממחלות נפש ואובדן שליטה. למה ? כי ביום שאני חוויתי בפעם הראשונה התקף חרדה וקראתי שבדרכ החרדה חוזרת נכנסתי ללופ של דריכות שגרמה לחפירות קשיי שינה וכו ( כמו כולם אני מניח ) . בעצם לאט לאט הביטחון העצמי בנפש נפגעת ואתה מרגיש איבוד שליטה. בעיקר מפחד שהמצב יתדרדר ו/או שאולי יש משהו "עמוק" שגורם לכל זה . היום אני מבין שהכנסתי את עצמי לבור ולימדתי את עצמי את כל מה שלא היה צריך לעשות ועדיין אני מפחד שאני שומע שמישהו התאבד או לא ישן או בדיכאון קשה אבל קראתי לזה חרדה . ביום שהבנתי שכל החיפושים והאישורים שלא יקרה כלוםצרק משמרים את החרדה שיחררתי וממש נגמלתי מזה . יכולתי לחיות עם זה בשלום כי זה לא העסיק אותי בשוטף , אלא אם היה טריגר כמו כתבה על אמא שרצחה את הילד שלה או נער שהתאבד. כשטריגר כזה עלה הייתי נכנס לכמה ימים לסרטים וחרדה עד שהייתי משתחרר. עכשיו לאחר ששמעתי אותך בפודקאסט אני מנסה להבין האם יתכן שיש לי ocd וקראתי לזה חרדה ?? חשוב לומר מבחינת תיפקוד אף פעם הוא לא נפגע אני בן 45 נשוי עם ילדים עובד בעבודה שאני אוהב ולא מבצע טקסים פיזים . התחברתי להרבה ממה שאמרת אתמול על התכונות אופי אבל אלו גם תכונות שמתאימות לאדם חרדתי לא ? . מה בכל זאת קובע מבחינתך במקרה שלי אם מדובר בocd או חרדה . אני מבין גם שזה לא "חשוב" כי הטיפול דומה אבל ככל ששמעתי יותר פודקאסטים אני מבין שיש משמעות למטפל עם ניסיון ספציפי ב ocd וגם שמבחינת תרופות המינון שונה . בנוסף מבחינתי לפחות יש הבדל בין ocd לחרדה באיך שאני תופס את עצמי ובכך שocd נחשבת הפרעה קשה יותר לעומת חרדה .

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יוצא לי להיות "עד" בסיטואציות שאני רואה נגיד גבר "שמיתנהג" לא נכון או באופן בלתי הולם כלפיי בחורה במקום ציבורי כגון רחוב. יש לי דוגמא "קלאסית" שממחישה זאת. לאחרונה ישבתי במידרחוב בדרום ת"א ליד איזושהי בחורה "שמוכרת" "כקבצנית" שמתי לב שהיא "ישנה" ולפתע נעמד לידה אייזה בחור ממוצא אפריקאי שניסה להעיר אותה ע"י כך שהוא דרך לה על הגבר. הרגשתי צורך להתערב ולומר לו "למה אתה דורך לה על הרגל" או "מה אתה רוצה ממנה" או 'תעזוב אותה". כשחזרתי הבייתה היו לי "מחשבות טורדניות" כגון: האם הייתי צריך להתערב בסיטואצייה שבה ראיתי "מעשה לא ראויי" כלפיי בחורה או מצד שני י האם בכל זאת עדיף לשווק ולא להתערב כי אני לא מכיר את הבנאדם שיכול להתעצבן עליי או "לתקוף אותי" או מי יודע מה. מה את חושבת על "מחשבות טורדניות" כאלה? יש לך עצה לתת לי לגביי סיטואציות שאני רואה מיקרה שבו מעורב גבר ביחס לבחורה? תודה על תשובתך

בוקר טוב. אני מעריצה זמר מאוד מפורסם וקשה לי עם זה אני כל הזמן מסתכלת באינסטגרם שלו לא מפסיקה להסתכל עליו באינטרנט וזה ממש אובססיה ואני כל כך רוצה לצאת מזה אני גם חושבת עליו בלי סוף אני יודעת שזה נשמע מגוכך אבל אני באמת רוצה לצאת מהאובססיה הזאת אני ממש אשמח לטיפ חוץ מטיפול איך יוצאים מזה? יכול להיות שזה בגלל המלחמה שאני יותר מדי באינטרנט אשמח למענה ממש תודה מאחלת לך יום שקט ונפלא

סיימתי לאחרונה קשר עם בן זוג משלל סיבות. אותו בן סוג הוא גם היפוכונדר. התחלנו אינטימיות (לא מוצלחת משלל סיבות) מספר חודשים לאחר תחילת הזוגיות (יצאנו בסה כ תקופה ממושכת) לאור החשש הרפואי ההיפוכונדרי שלו שמא יש לי מחלות מדבקות כאלו ואחרות. בהמשך נרגע בנושא. עם זאת. בשלבים מתקדמים של הקשר החל לחשוש מההפרשות מהביוץ שלי והחל לבדוק את הפות שלי לגבי ההפרשות. האם, מעבר להיפוכונדריה שלו, ניתן גם להגדיר את מה שעשה כפגיעה שקופה?

שלום ד"ר לויט בתקופה זו אני מתמודד עם "מתח נפשי""וחרדה קלה" בגלל אזעקות בשעות הלילה.יש לי מחשבות טורדניות שמפריעות לי להירדם שוב בעיקר לאחר שאני שומע התרעה בטלפון או אזעקה. באופן כללי אני מרגיש מאוד מתוח "וניבהל" או "נילחץ" מאזעקות כשאני נמצא בביית או מסתובב בחוץ. יש איזו תחושת "הקלה" כאשר אני נמצא במיקלט או מרחב מוגן ואז רמת המתח יורדת אבל נשארת תחושת "דריכות". אני גם יכול לומר שאני מרגיש "הקלה" כאשר אני יוצא קצת החוצה לשבת להירגע נגיד בגינה או פארק כשזה מיצאפשר לי מה את חושבת על "קשר" ביין "מתח נפשי" "מחשבות טורדניות" וקשיי שיינה בתקופה "רגישה זו"? האם יש לך עצה לתת לי בשביל להתמודד טוב יותר עם "סטרס" או "חרדה" בתקופה זו? תודה על תשובתך

שלום ד"ר לויט בזמן האחרון יש לי "מחשבות טורדניות" ביחס לדת או זיקה של בחורות. אני פוגש כל מיני בחורות וקצת "קשה לי לדעת" לאיזו זיקה הבחורה "מסווגת" את עצמה כגון:חילונייה מסורתית או דתייה. זה גורם לי למחשבות טורדניות כגון:האם עליי לשאול או לברר בקשר לזיקה ברגע האינטראקציה או עדיף להשאיר את זה למועד יותר מאוחר כשיהיה "דייט". דוגמא נוספת למחשבה טורדנית:קורה לי שאני פוגש בחורות "ממוצא רוסי" ויש לי "מחשבה טורדנית" כגון :האם הבחורה היא "ממוצא יהודי" או "גוייה" או במידה והיא ממוצא יהודי אז "מה הרמה" של "השורשים היהודיים" שלה כגון יש לנו נגיד אם יהודייה או רק אבל יהודי אן נגיד רק סבא אן סבתא יהודים) מה את חושבת על מחשבות טורדניות יות ביחס לזיקה או דת? יש לך עצה לתת לי בשביל "לשחרר" מחשבות פולשניות כאלו? תודה על תשובתך

שלום שרון יש לי rocd וhocd ואני נשואה כמעט 10 שנים מה זה אומר שיש לי את המחשבות האלה מעל 8 שנים? כמה בן אדם יכול להיות בחוסר וודאות? ומזה אומר שזה המון שנים? בנוסף האם זה שיש לי מחשבות טורדניות בנושאים האלו זה אומר שאני משלה את בן הזוג שלי? אני מרגישה שאני מרמה אותו אבל איך זה יכול להיות אני באמת אוהבת אותו וטוב לי איתו מה אני יעשה שיש לי ספקות? האם אני מרמה אותו? יש לי לפעמים קולות בראש שאומרים:את שקרנית את צריכה להיפרד מימנו את רעה מה זה אומר? יכול להיות שמדובר בסכיזופרניה או שזה ocd? האם צריך להקשיב לקולות האלה? תודה

כבר כמה חודשים מתפתחת אובססית אכילה מפחד השמנה. התחיל בהמון כושר. ולאט לאט פחות אוכל. נמצא כבר על הקצה. מדלג על המון ארוחות. חוקים נוקשים בענין זמני אכילה. חוסר שקט. כל היום מסתובב. רץ הרבה. אשמח לשמוע עצות מאנשים/הורים עם מקרה דומה.