פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

היי שרון בוקר טוב, כרגיל התמודדות יומיומית עם הדבר הנוראי שנקרא אוסידי. היום בבוקר עלתה לי מחשבה יש איזה קבוצה בפייס שמעבירה סדרות טורקיות שעוד לא התפרסמו בארץ כנראה שהאתר נחסה על ידי איזה ארגון וחא ידעתי זה העביר אותי לאיזה קישור ברוסית ונרשמתי לשם חשהתי שככה אפשר לצפות בסדרה זה מין צאט כזה עלתה לי מחשבה שעכשיו נרשמתי ויחפשו אותי מטורקיה ויפגעו בי מאותו רגע אני רק רואה רודפים ומפחדת שאין לי סכיזופרניה כי מה הסיכוי שתבוא לי מחשבת רדיפה ככה סתם...וממש שאני מאמינה לה...

אני מפחדת שאני פסיכוטית ועושה שטויות ולא מודעת לזה

שלום ד"ר שרון, רציתי לשאול על אוסידי: אני משתדלת להתעלם ממחשבות טורדניות, לא לענות להן. הבעיה שלעיתים המחשבות מרגישות אמיתיות וזה קשה לזהות האם הפעם זה אמיתי או שזה רק האוסידי. איך עליי להגיב במצבים אלו? האם עליי להסיק שזה רק האוסידי? ומה אם אני טועה? תודה

שלום מומחית! אנ מתמודד עם מחשבות טורדניות. יש לי קשיי שיינה וקשיי ריכוז.(אני לא מרוכז ומרכיש "חסר מוטיבצייה" לניהול סדר יום שלי (אני נמצא בבית ואין לי חשק לעשות כלום) האם זה אופייני "להפרעה" זו? 2.האם טפול התנהגותי מטפל גם בבעיות שיינה כתוצאה ממחשבות? תודה

הי שרון, אני בן 16 ולאחרונה החלו אצלי מחשבות טורדניות אובססיביות בנושא האם אני הומו. בעבר הייתי מאוהב המון זמן בילדה מהשכבה ובנות מאוד מושכות אותי. כשהמחשבות החלו עשיתי בדיקות האם אני מתגרה מינית מלהסתכל על גבר וראיתי פעם אחת פורנו גייז ונלחצתי בטירוף כי הרגשתי שהתגריתי מזה. מאז אני לא יכול לראות טלויזיה מפחד ללכת למקומות בחוץ שלא אראה מישהו ואחשוב שהוא נראה טוב, מלחיץ אותי אפילו לרשום את זה. אני לא מסוגל לראות גבר בלי חולצה מהפחד שזה נראה טוב - לא קשישים עם כרס... (בעבר הייתי במלתחות גברים בבריכה קבוע וזה לא הפריע לי), מפחד אפילו להסתכל על עצמי במראה ולהגיד על עצמי שאני נראה טוב. אני יודע שיש לי חרדות ואובססיות באופן כללי ובעבר כשהיתה לי חרדה כלשהי התעסקתי בה באובססיביות וכשהיא חלפה החלפתי אותה בחרדה אחרת. אני חייב לציין שאני עדיין נהנה מבנות והן מגרות אותי מינית אבל כשהמחשבות מופיעות פתאום נראה לי שאני פחות מתרגש מבנות. ההתעסקות הזאת משגעת אותי כי אני חייב להבין בוודאות איך אני יודע שאני לא הומו או דו מיני. יש ימים שזה לא מפסיק לרוץ לי בלופ בראש ואני משתגע, מרגיש שהחיים שלי נהרסו. אין לי שום דבר נגד הומואים, פשוט לא רוצה להיות הומו. לא מתחבר לזה בשום צורה. חייב לציין שבעבר לא התייחסתי להומואים בסרטים ובתוכניות טלויזיה ועכשיו אם אני מצליח לראות איזו תוכנית ומופיעים בה הומואים ממש קשה לי לראות את זה. בהתחלה נלחצתי מכל גבר בסביבה עכשיו אני נלחץ רק מבנים שנראים טוב, פחות ממבוגרים, אלא בגילאים שלי או אפילו קטנים ממני, האם זה אומר משהו? מפחד שאם מישהו נראה טוב, זה יגרה אותי מינית, כי אם בת שנראית טוב בעיני מגרה אותי אז למה שבן שנראה טוב לא יגרה גם? לא רוצה שבנים יראו טוב בעיני!!! אני עושה כל הזמן השוואות של בנים מול בנות וכזה... זה מלחיץ אותי בטירוף !!! בעבר בכלל לא הסתכלתי על בנים בצורה כזאת. יש לי מלא חברים והכל בסדר חברתית, אין לי בטחון עצמי גבוה, תמיד מפחד לדבר עם הבנות שמוצאות חן בעיני, מבאס אותי לראות שלחברים שלי זה יותר קל. לא יודע אולי זה קשור.... מצטער על האורך, אני מתוסכל לא מצליח להתרכז בלימודים ובכל דבר אחר... מה לעשות? תודה מראש

תודה שרון זה קצת מרגיע אבל גם קצת מלחיץ כי כתבת 'ככל הנראה'...יש דרך לדעת בוודאות שזה HOCD? אני מניח שאם הייתי יודע בוודאות שהמחשבות על גברים הם תוצר של OCD כנראה הייתי נרגע כי במחשבה זה נראה אמיתי בהתחלה כשהמחשבות היו חולפות הייתי חוזר לעצמי ולא מבין איך בכלל חשבתי את זה ושזה נראה אידיוטי אבל עכשיו זה קורה פחות גם כשהמחשבות חולפות אני עדיין טרוד, אני מתנשם בכבדות מרגיש שכבר כואב לי בריאות מרוב התנשמויות עמוקות שגם איתן כאילו לא מגיע לי אוויר לריאות. האם יש תרופות מרגיעות שמתאימות ?

תודה רבה

משהו כלכך מטריד אותי ואני אפילו לא יודעת להצביע למה, אני לא מצליחה לישון. וכבר קרוב לחצי שנה לא חוויתי ככה מחשבות טורדניות. ממש קשה לי. אני מרגישה כאילו אני חייבת להקיא אבל עוצרת את עצמי כי אני יודעת שזה פסיכולוגי פעם כל מחשבה הייתה גורמת לי להקיא והבנתי שזה יכול לעשות לי נזק אם אני אפתח הרגלי הקאה אבל פשוט משהו מטריד אותי, באמת שאני מתוסכלת. המצב שלי קק מתדרדר ואין לי כוח להגיע למקומות האלו ההורים שלי לא מסכימים לא פסיכולוג באמת מיואשת הייתה לי מחשבה מסוימת אתמול בצהריים שגרה לי לתחושה ממש רעה, וישנתי ורק היו לי אינסטינקטים של להתעורר , וכל פעם המחשבה הייתה בראש ונלחמתי להרדם כי הגוף שלי היה עייף. בהמשך היום היה בסדר ועכשיו הלילה התעוררתי בבהלה ממחשבה אחרת ועם תחושת חרדה ואני לא מצליחה לישון כי כל פעם החרדה רק מקפיצה אותי

שלום דר !! נוטל לדעתי המון תרופות וכדורים פסיכיאטרים בניהם לפונקס ועוד כעת אני רוצה לפחות לנסות ךהפחית מינונים למשל של הסרקוואל אותו נוטל כ 100 מ"ג ... אני שואל האם זה אפשרי ?? בוודאיי שאשאל את הרופא המטפל בי אך רציתי לקרוא חות דעתך ועצה בעניין תודה רבה ושבוע טוב

איזה פתרון יש אם אני אוכל דברים מתוקים בין הארוחות /אוכל גם מתי שלא שצריך +חושב הרבה על אוכל ?

היי שרון, אני לאחרונה לאמצליחה להירגע ממחשבה טורדנית מסויימת הקשורה לעבר ומוצאת את עצמי בודקת וחוקרת כל הזמן דברים מהעבר שקשורים אליה ומחפשת אישורים כל הזמן מהפסיכולוגית שלי ומאנשים אחרים. הפסקתי עם האישורים ומחקתי את הדברים הספציפיים שבחנתי בלי סוף על מנת לא להמשיך עם זה. אני לא משתפת כבר את המחשבות ככ ומעדיפה שלא. שיתפתי הרבה את אמא שלי בלי סוף ואני באמת מרגישה שזה עשה רק נזק. אני כל הזמן במלחמות עם עצמי בראש על מנת לבטל את המחשבה הזאת ומרגישה שזה מעגל שלא נגמר רציתי את עצתך בנוגע לאיך לגרום לזה להפסיק להטריד אותי ולהעסיק אותי. מבחינת העבר- לא מדובר במשהו טראומתי כלל

תודה רבה, אני פשוט שוקעת בחרדות מאוד קשות ומבלבלות ולא יודעת מה לעשות עם זה החרדות רק מחמירות

ד"ר שרון שלום, אני סובלת מאוסידי קשה, ולוקחת פאקסט ולפעמים כדור הרגעה לחרדה. המחשבות הטורדניות בתקופה האחרונה הן סביב נושא התרופות, פחדים של מה אם אני לוקחת אותן בצורה לא מבוקרת, מה אם לוקחת הרבה, וזה גורם לפחדים מהפעולות שאני עושה, הימנעויות, ניסיון לפתור את הספקות במחשבה, הרהורים. אני מרגישה מיואשת, איך ניתן לפתור את הספק הזה? איך להתמודד עם הטקסים המחשבתיים? הרי אני יודעת מה אני נוטלת, ומקפידה לקרוא ולוודא אודה לתשובתך

ד"ר שרון שלום, לבני בן ה - 15 התפרצו לאחרונה מחשבות טורדניות ואוסידי מלווה בטיקים או טקסים התנשמויות רבות... הוא אובחן אצל פסיכולוג כסובל מאוסידי וחרדה קיצונית. לפני חוד ושבוע התחלנו טיפול תרופתי של פריזמה 20 מ"ג ולצערי אני לא מרגישה שיש שיפור במחשבות ובאובססיה. אחרי שבועיים של טיפול תרופתי היה שינוי לטובה במצב הרוח ובעקבות כך שיפור במחשבות אך בשבועיים האחרונים יש לו ימים שהוא מרגיש לחץ מטורף וימים בהם המחשבות מתגברות על כל דבר הוא שואל האם זה אוסידי ? הוא לא מעוניין בטיפול פסיכולוגי ודיי תולה תקווה בכדורים. האם הכדורים ישפיעו בהמשך או שאחרי 5 שבועות כבר היינו צריכים לראות שיפור ? האם כדאי לנסות תרופה אחרת או להגדיל מינון? תודה מראש, יעל

תודה רבה שרון, נסינו טיפול cbt לא עזר זה לא שהתרופה לא עזרה כלל היא עזרה קצת להרים את מצב הרוח אבל יש עדיין במשך היום התקפי חרדה שמלווים במחשבות טורדניות. כשהוא נרגע אז זה דיי חולף. חשבתי שהמחשבות יפסקו לגמרי אני מבינה שיהיה צורך בעבודה עצמית. מעדיפה שלא להגדיל את המינון רק אם אין ברירה פשוט הבנתי שהאו סי די מפסיק אחרי 6-8 שבועות אז חשבתי שיהיה שיפור משמעותי יותר בהמשך, יש סיכוי כזה?

אכן נראה שהוא לא בשל לטיפול כרגע, מקווה שיהיה שיפור עם התרופה ואם לא ננסה שוב טיפול CBT תודה רבה שרון

היי דר שרון, אני סובלת ממחשבה טורדנית נוראית. עברתי טיפולי פוריות , הצלחתי להיכנס להיריון בעזרת בהזרעה שהצליחה. בתחילת ההיריון היו לי מחשבות מזעזעות לגבי העובר, האם הזרע באמת של בעלי... אולי החליפו לי... אולי עשו טעות.... הרגשתי שאני מתחרפנת. המוח שלי זרק אותי למלא מקומות.. מלא סרטים... מלא דימיונות קשים. היום תודה לאל אני יותר רגועה בקשר לזה. יש חלקים ביום שאני מאושרת מההיריון, יודעת שהזרע של בעלי, שהכל בסדר, החרדות נרגעות. אבל יש את החלקים הנוראיים יותר ביום של מחשבות הזויות , פחדים.... מרגישה שהמפלצת הזו שיושבת לי בראש פתאום תוקפת , מדברת מדברת ומדברת עושה לי רע ובלאגן בראש והולכת. מנסה ליישם טכניקות שלמדתי ב cbt מנסה להתעלם מרעשי רקע, אומרת למחשבה ״שוב פעם את״ , ״לא נמאס לך לחפור״ , “צוחקת על עצמי״ נותנת למחשבה ללכת בדיוק כמו שבאה. האם אפשר להגיד שאני בדרך להחלמה מהמחשבות האלה? האם לדעתך זה יעבור? מה היית ממליצה לי לעשות? מה לחשוב? תודה ושוב תודה ליהי

היי, סובלת מעל לשנה ממחשבות קיומיות ופחד שהמציאות לא אמיתית ומאחר שיש לי קווי אישיות אובססיביים הדבר הפך להפרעה ממושכת וכרונית. יש פחד מפני אובדן שליטה ומפני אובדנות ופחד שאני לא סומכת על עצמי. נמצאת בטיפול שיחתי שעוזר מעט אך החרדות מאוד קשות. היי התחלתי לפני מספר חודשים קצר סרוקסט תחילה במינון נמוך ואז הגעתי למינון המיקסמלי 60 מג לפני חודש עקב אבחנה של הפרעה כפייתית עקשנית. מרגישה שעוזר לי לעלות במשקל ומעט הקלה במחשבות אבל ממש מעט. כשאומרים שהתרופה מתחילה להשפיע לאחר 6-8 שבועות זו התקופה שבעצם הכדור מתחיל לעבוד והחרדות והאי שקט שאני חווה עכשיו זו ההחמרה שלפני השיפור? אציין שאני מטופלת בקלונקס שנה, תחילה הייתי על כדור וחצי ביום וירדתי לחצי כדור. אני מרגישה שמצד אחד הקלונקס עוזר לי לשינה אך גם גורם לי לאי שקט ולחרדות בזמנים מסויימים. אני כרגע סובלת מסיפטומים גופניים מאוד לא נעימים כמו דופק לב מהיר, האמת שהיפר ונטלציה כבר פחות יש לי, תחושת ניתוק, טשטוש מידי פעם, נימולים ותחושות מוזרות בראש ופחד לאבד אחיזה במציאות, פשוט חרדה שקשה לי להסביר. ברור שאתייעץ עם הרופאה אבל היא כרגע לא זמינה. אשמח פחות או יותר למענה כללי בגדול לגבי מה שתיארתי, למה מתכוונים שיש החמרה שלפני השיפור, האם אחרי 6-8 שבועות באמת מרגישים שיפור? יש מטופלים שדיווחו שהם פשוט יום אחד בהיר קמו בבוקר והרגישו טוב. האם קלונקס זה כדור שגורם לאובדנות לא עלינו? אני מניחה שהרופאה לקחה בחשבון שאיני אדם אובדני בבסיסי ולעולם לא היה ניסיון. כמו כן הגברתי את תדירות הפגישות עם הפסיכולוגית לפעמיים בשבוע והטיפול עוזר אך הסיפטומים מאוד לא נעימים.

כמה שאני מנסה לעשות כפי שאת מנחה אותי ללא טקסים לא מדברת אם אף אחד על המחשבות שלי ועל התחושות ולא לשתף עדיין אני מרגישה פחד תמידי מעילפון בעבודה פתאום עולה לי שהבוס שחי רודף אחריי ויש לי התקפי חרדה קשים שאני מרגישה שאני עומדת להתעלף ופתאום חושבת על הילדים שהם הרודפים ואז תוקף אותי התקפי חרדה קשים עם כל התופעות הגופניות והתחושת עילפון ואני אומרת אם אני יפגע בהם בגלל שאאמין במחשבות שלי ואני ממש מרגישה התקפי חרדה כאילו המחשבות אמיתיות איך את מסבירה את זה למרות שאני לא משתפת כבר שבועיים חוץ מעכשיו עדיין אין שיפור

שלום ד"ר שרון, לא יודעת למה לא ניתן לשלוח שאלה

שלום שרון, יש לי אוסידי, המחשבות גורמות להימנעויות, שאלות אישור וכו. המחשבות הטורדניות הן בנושא תרופות פסיכיאטריות. ניסיתי בתקופה האחרונה כמה תרופות שלא התאימו בגלל תופעות לוואי, והיום לוקחת פאקסט שהוא בסדר. האם עליי להסיק שזו אותה הגברת בשינוי אדרת, להגיד שזה האוסידי ולא להימנע מפעולות או מצבים? תודה

היי שרון, הבנתי תודה

היי, רציתי לשאול .. איך מבדילים בין הפרעת אישיות (גבולית או סכיזוטיפלית) עם "גלישות" פסיכוטיות, לבין הפרעה סכיזו אפקטיבית ? האם בן אדם יכול להיות מאובחן בהפרעת אישיות (גבולית, או סכיזוטיפלית) בעוד שיש לו חוג חברים רחב וזוגיות ארוכה והבעיה מתבטאת אצלו רק בתפקוד התעסוקתי והמקצועי? מה ההבדל ביו "גלישה פסיכוטית" בהפרעת אישיות לבין פסיכוזה בהפרעה סכיזו אפקטיבית ? מה יותר מאפיין "ניתוק חלקי" ולא מלא מהמציאות.. הפרעת אישיות או הפרעה סכיזו אפקטיבית ?

אני יודעת שבocd המחשבות לא הגיוניות אבל נתקעה לי מחשבה בראש ואני כן מפחדת שהיא נכונה אני לפעמים מוצאת את עצמי חושבת שהמחשבות שלי כן אמיתיות ונורא מפחדת שזה מה שאני חושבת לדוגמה אני מאוד עסוקה במראה החיצוני של בן זוגי וכל 5 דקות יש לי תשובה אחרת לגבי מראה פעם ככה פעם ככה האם באו סי די המחשבות אמיתיות? או למי שיש פסיכוזה הוא סבור שהמחשבות אמיתיות? כי אני מרגישה לפעמים שזה אמיתי וכאילו אני משקרת לעצמי וזה עושה לי רע ומטריד ימעסיק מלא שעות

שלום מומחית! אובחנתי עם מחשבות טורדניות (ocd לא טקסים).לאחרונה אני מרגיש מתח וצצות לי כל מיני מחשבות שחלקן "לא הגיוניות" למשל:אני יכול לחשוב על בחורה מסויימת ואז יש לי מחשבה טורדנית "שקשה לי להכיר בחורות למרות שיש בי פוטנציאל" או קצת להפך:לא מפריע שאין לי חברים אך אני מרגיש שתמיד יש סיכוי שאמצא בחורה". המחשבות האלו הן אובססיביות וגם גורמות לי להרבה בילבול וחוסר ריכוז.יש גם מחשבות שאנשים מסויימים (שלא בהכרך מכירים אותי טוב) "רוצים למנוע" ממני את האפשרות "להכיר בחורות" "במצבי הרגיש". האם מחשבות מאין אלו יכולות "לאפיין פארנוייה או חשיבה פאראנואית"? האם "מחשבות לא הגיוניות (שאין בינהן קשר) אופייניות לOCD? (מבחינת השכיחות) הוצע לי טיפול תרופתי אך סירבתי לקבל בשל תופעות לוואי.האם טיפול נפשי יכול להיות יעיל גם בלי שימוש בתרופות? מהו OCD פסיכוטי? תודה

היי שרון בזמן האחרון אני באמת מצליחה קצת יותר לשלוט במחשבות ולא לשתף את בן זוגי בטקסים שאני עושה את מכירה את בעייתי אני גם בטיפול תרופתי מרגישה שמקל עליי אבל אני מאוד עצבנית ומתוחה יש מחשבה שאני כלכך מפחדת ממנה כלכך שוברת אותי מבפנים אני מפחדת שהנבואה תגשים את עצמה וזו אני באמת המשפחה שלי מאוד ביקורתית ומחר יש פגישה של כל המשפחה ואני יודעת שסבתא שלי ביקורתית ומסתכלת לאנשים בצלחת ואני מפחדת שהיא תסתכל גם על בן זוגי אנע ממש לא רוצה לספר לו מחשבה כזו כי זה מגעיל זה לא אני ואני חושבת שאנשים צריכים לאכול כמה שבא להם במיוחד שזה חבר שלי בגלל ששבוע שעבר היא אמרה על מישהו דברים אז אני מפחדת שגם תלכלך על בן זוגי ותסתכל על מה הוא אוכל ואם הוא אוכל הרבה להיפך לבריאות שיאכל הכל אבל המחשבה מתסכלת וכאילו בלב אתה רוצה להגיד לו שלא יעשה את זה כי אני מפחדת מה אנשים יגידו אבל המחשבה ארורה ורעה ולא באלי לספר לבן זוגי אני רוצה שיאכל כמה שבא לו וכמה שמתחשק לו ואני כלכך מפחדת שברגע שאספר לו הוא יעלב כי זה ביטחון של בן אדם אני מפחדת שאני באמת כזו שזה מעניין אותי כלכך מה סבתא שלי חושבת ואסתכל לו בצלחת גם מה עליי לעשות??? איך לא לספר לו?? האם זו אני?? האם אני כזו מגעילה ורעה ??? באמת לבריאות כל הזמן אני נלחמת במשך שעות ואומרת שיאכל הכל ואני מתחרטת על שחשבתי דברים כאלה. איך אני אוכל להירגע ?? ולהבין אם זו אני או לא אני??

כי אני כן רוצה שיאכל ויהנה אבל אני מפחדת מזה שאני בעצמי שם אחשוב על זה שוב וסוג של אסתכל לו בצלחת כי זה לא לעניין לדעתך זה יקרה? כי אני מפחדת שזו אני אני ממש מרגישה שהמחשבה זוועה כי אני כן בעד לא להסתכל לאנשים בצלחת אז למה אני כלכך מפחדת שכן אסתכל ואחשוב עליו משהו

שלום וברכה אני רוצה לתאר דברים שעברו עליי לפני מספר שנים ואיני יודע כיצד זה נקרא במונחים קליניים? מה שקרה שהייתי בזמנו על מינון של ציפרלקס 20 מ"ג במשך חודש, ואז הייתי אצל הפסיכיאטר שטיפל בי והוא דיבר עם הפסיכולוג שטיפל בי אותו זמן ורשם בפרוטוקול לאחר מכן: Psychologist feels he is cyclothymic; has grandiose fantasies w/o insight, lacks boundaries לאחר מכן הרופא החליף לי את הציפרלקס 20 מ"ג בפאקסט 60 מ"ג בעקבות כך שהוא חשב שיש לי "חשיבה אובססיבית".. לאחר חודש וחצי דיברתי איתו טלפונית ואמרתי לו שהמצב לא השתנה והוא החליף לי את התרופה מפאקסט לונלפקסין 150 מ"ג ועשיתי את ההחלפה בהדרגה, הורדתי את הפאקסט והעלתי את הונלה, ממש בסמוך לכך להחלפת התרופה התחילו לי סימנים מוזרים שאיני יודע מה הם.. השינה שלי לא הייתה "עמוקה" באותו זמן וישנתי מעט שעות שינה והייתי בלחץ בחיים ובעבודה ובעייפות מתמדת.. עבדתי בזמנו 7 ימים בשבוע.. באותו זמן עבדתי בבית קפה והיה שם את הילד של בעלת הבית שנורא אהבתי אותו והיה מתוק אבל משום מה התחלתי לפחד נורא שאני הולך להרוג אותו, כי באותו זמן ראיתי סרט שוב ושוב ממש באופן אובססיבי על מישהו שהיה לו פיצול אישיות והוא הרג את גרושתו והמאהב שלה ופחדתי שיש לי גם את אותה הבעיה ופחדתי מאוד ש"האישיות הרעה או יצר הרע" ישתלטו עליי ו"אאבד שליטה". אני זוכר שהלכתי ואמרתי למשפחה שלי כל הזמן ש"צריך למנוע את הרצח של הילד הקטן", נתקעתי על המשפט הזה והם לא הבינו מה קרה לי ועל מה אני מדבר ולקחו אותי לאותו פסיכיאטר שנתן לי את הפאקסט והונלפקסין, באותה פגישה עם הפסיכיאטר אני גם כן זוכר שאמרתי לו על ה"רצח" שאני חושש שיתבצע, והוא שאל אותי איך זה יתבצע ואמרתי "עם סכין" והוא הסתכל עליי ושאל אותי אם אני רוצה להתאשפז, אני לא הבנתי מה קורה איתי והתחלתי לפחד, שמתי את הידיים על הפנים שלי ושפשפתי אותן ואמרתי לעצמי "אני מרגיש שאני משתגע" וחשבתי שעוד שנייה נכנסים רופאים עם חלוקים לבנים ולוקחים אותי לאשפוז ממש כמו בסרטים.. עוד אני זוכר בפגישה שאמרתי לפסיכיאטר ש"הפסיכיאטרים הם המשוגעים הכי גדולים, פשוט הם לא מאובחנים" בפרוטוקול של הפגישה הרופא רשם: says he fears killing children at work, or himself, attempts humour but there are no signs of mania. No evidence of cognitive impairment. הרופא הפסיק לי את הפאקסט ונתן לי הלידול ולאחר מכן נתפס לי הצוואר והלשון והפסקתי אותו.. עוד אני זוכר שבאותו זמן קניתי טלית והתחלתי ללבוש אותה ורציתי לחזור בתשובה. אני זוכר ששלחתי לאימא שלי הודעות בטלפון שאני "רואה בראש" את התאריך שבו היא תיגמל מסמים (היא הייתה מכורה לסמים), ושזו "הארה" ושלא תספר על כך לאף אחד כי זאת "נבואה", ואם היא תספר את ה"סוד" הזה הנבואה לא תתגשם. אני זוכר גם שחשבתי שאני נענש על חטאים שהמשפחה שלי עשתה ומקבל עונשים מהשמיים "על מעשה אבותיי" אני זוכר גם שחילקתי את האנשים מסביבי ל"טובים ורעים", ל"אופוזיציה וקואליציה" עוד אני זוכר באותה תקופה שהייתי מנהל שיחה ופתאום פורץ בבכי ללא דמעות לשנייה ואז חוזר לנהל שיחה כרגיל, כאילו עברו עליי מלא מלא דברים בראש שלא דיברתי עליהם ולא הבנתי מה קורה איתי, פשוט הראש שלי היה מפוצץ במחשבות ומשום מה ה-SSRI שלקחתי במקום להרגיע אותי, עשה יותר גרוע.. היה לי גם דוד (אח של אימא שלי) שהקשר אתו היה לא טוב ולא אהבתי אותו בכלל ואני זוכר שאמרתי לאימא שלי שהוא מת. והיא אמרה לי שהוא חי והוא נמצא בבית ולא הבינה על מה אני מדבר בכלל, ואני אמרתי שוב ושוב שזה לא נכון ושהוא מת ושלא תגיד שהוא חי. חשבתי שאם אאמין בזה ואגיד את זה שוב ושוב זה ממש יקרה. עוד אני זוכר שהכרתי איזו מישהי באותו זמן והיינו בקשר ולאחר זמן מה זה לא התאים לה ופשוט הצפתי אותה בהודעות בגלל שאני רוצה שהיא תחזור אליי ושנמשיך להיות בקשר וכתבתי לה שאני "רואה בראש" אותנו יושבים בסלון ואת הילדים שלנו משחקים ביחד.. והכרנו סך הכול חודש ומשהו, והיא חשבה שאני מוזר שאמרתי את זה.. האם זה היה התקף חרדה? או מצב פסיכוטי? או מאניה? או פרנויה? כיצד זה נקרא במושגים הקליניים?

שלום! יש לי מחשבות טורדניות שמלוות אותי יום יום. לפניי כשנתיים הייתי בחופשה ארוכה מעבודה. לאחר שחזרתי לשיגרת עבודה (להתעורר מוקדם בבוקר) הייה לי "התקף חרדה" שגרם לי "חמשבות טורדניות" (הייה לי סטרס -מתח) האם יש קשר בין סטרס (מתח) וחרדה להופעה של "מחשבות טורדניות"? האם כשמופיעות מחשבות טורדניות הן "נוטות להישאר" אצל אנשים "שיותר רגישים לכך" לעומת אנשים "שלא רגישים לכך"? האם "משבות טורדניות" מוגדרות קלינית כהפרעה נפשית? האם יש "טכניקיות אישיות" שניתן לתרגל על עצמי על מנת להקל על מחשבות אלו? (כגון שיטות רוחניות) תודה

שלום ד"ר, יש לי אוסידי קשה שהחמיר אחרי תקופה ללא תרופות, הייתי אצל הפסיכיאטר ורשם לי פאקסט להתחיל עם חצי כדור ואז לעבור לכדור. עכשיו אני בספקות שלא הבנתי את ההוראות, האם הכוונה לקחת כדור ליום, מה אם התכוון אחת לכמה ימים ומה אם אני אעשה טעות, ופחד מאיבוד שליטה. דחף לוודא, הרהורים, פחד להתנהל כרגיל. האם לשאול אותו שוב?

שלום ד"ר, מרגישה כבר מתוסכלת מהאוסידי. רציתי לשאול מה דעתך על טיפול סיביטי מרחוק? מבחינת דיסקרטיות, והתכנים מפחידים. מה אם מישהו יאזין וכו?

היי דר שרון היקרה וערב טוב אני רואה שאת כותבת כאן שצריך לקבל את המחשבה המטרידה והמפחידה, להתידד איתה , לא לענות לה, לא לעשות טקסים. אבל זה משהו שמאוד קשה לעשות , הרי המחשבה עושה ככ הרבה רע, גורמת לחרדה המוח בטוח שזה נכון שזה ככה אני מרגישה שהמוח שלי מייצר סרט אחרי סרט תסריט ועוד תסריט..... מרגישה בלופ נוראי. אני מנהלת חיים נורמאליים לחלוטין זה רק ה ocd המזעזע הזה שלא מרפה אז איך אפשר לקבל אותה? אשמח מאוד לטיפים ממך... תודה מראש קסניה

שלום ד"ר, לא מתאפשר לשלוח שאלה, יש בעיה טכנית? תודה

היי דר שרון תוכלי בבקשה לכתוב כאן על איזה ספרים את ממליצה שיכולים לעזור בהתמודדות מול מחשבות טורדניות? יש לי מחשבות מפחידות, מאיימות,דמיונות רעים...מחשבה שנתקעת ולא משחררת. על איזה ספרים היית ממליצה לי? תודה מראש לי

והצלחתי קצת להתגבר על זה, התחזקתי, כבר לא מתעוררת יותר מידי חרדה אבל עכשיו פתאום קופצות לי מלא מחשבות שהיו לי כמו שהיו לי שנה שעברה. הם בפחות עוצמה למזלי אבל למה זה חוזר? אותו תוכן-אותן מחשבות?

היי יש לי מחשבה טורדנית כבר מעל שנה וחצי (מחשבה שבה מישהו פגע בי או יפגע בי בעת פריצה לבית) עברתי איתה המון קשיים עליות וירידות פעם היא מניחה לי ומרגיש לי שיש לי שקט והקלה ופעמים אחרות היא מעיקה עליי ולא נותנת לי שקט ומרגוע בהתחלה הייתי עונה עליה בהיגיון ומרגיעה את עצמי אבל כמו שאת כותבת כאן זה הרי טקס ואין טעם לענות עליה -כי המוח מבין שהיא חסרת היגיון אבל כל ניסיון לענות עליה ולהרגיע אותה לא יעזור. אני משתדלת לתת לה להיות לא להגיב לפעמים להגיד לעצמי - אחשוב על זה אחכ אבל התחושה שהיא שם עושה לי רע פשוט רע היא מציקה לי ממש הלואי והייתי יכולה לכבות אותה בתוך הראש שלי מתי היא תעבור? אני איתה מעל שנה וחצי אני מתפללת לרגע שהמחשבה לא תעניין אותי שתעזוב אותי לנפשי עברתי כבר 3 טיפולים של cbt לא הרגשתי שיפור אז קצת זנחתי את זה עכשיו חוזרת לזה בשנית בתקווה שזה יעזור מה יהיה ד״ר? האם זה יעבור? מה עוד עליי לעשות כדי להפסיק לסבול? האם זה טוב לנסות להדחיק אותה? תודה רותם

שלום מומחית! אני מתמודד עם מחשבות טורדניות. יש לי לפעמיים מחשבות טורדניות שליליות או מחשבות טורדניות שבהן אני "מדבר עם מישהו מהזיכרון שלי" (דיבור עצמי או שיחה עצמית) אני מאין מנהל שיחה עם אדם "בתוך המחשבה שלי".לפעמים יש גם מחשבות טורדניות עם "מילים ללא הגיון" או "מילים לא ראליות". 1.האם תיאור זה מתאים להפרעה נפשית של "מחשבות טורדניות "או OCD ללא טקסים? 2.מהו OCD פסיכוטי?האם מבחינה קלינית יש דמיון בין "פסיכוזה" לבין OCD פסיכוטי? (מהם התסמינים של OCD פסיכוטי?) תודה

שלום שרון, ותודה על המענה והעזרה שלך. הפסקתי בהדרגה עם תרופות שלא התאימו, ומצב האוסידי קשה. בקרוב יש תור לפסיכיאטר שאמור להמליץ לגבי תרופה... אני לא יודעת מה לעשות, הספקות קשים לגבי פעולות פשוטות, לא בטוחה במה עושה, או אומרת, דמיונות האם פגעתי/ נפגעתי, קושי בקבלת החלטה. עכשיו גם מפחדת מתרופות ולא יודעת מה לעשות. הייתה איזה כתבה היום בחדשות של סחר לא חוקי בתרופות פסיכיאטריות, כמו ציפרלקס, קלונקס... ועכשיו מפחדת מזה, מה זה סם? מה אם זה יגרום לאיבוד שליטה. מנסה להסביר שזה לא קשור, אבל מה אעשה כשרופא ירשום לי תרופה לאוסידי?

היי קראתי באינטרנט שמי שסובל מאוסידי יש לו טיקים אבל לי אין טיקים ובגלל שקראתי שחייב אני עושה בעצמי טיקים ומפחדת שיש לי טיקים ואני מרגישה כמו כאב כזה במוח ואני מפחדת שיהיה לי טיקים יכול להיגרם מצב כזה? והאם או סי די חייב שיהיה טיקים?

שלום שרון, יש לי כמה שאלות בקשר לאוסידי: איך ניתן להפסיק עם הרהורים/ טקסים מחשבתיים? לפעמים אני מרגישה שאני צריכה יותר לתכנן את פעולותיי מתוך פחד להיפגע/ לפגוע? הימנעויות וכו. לעיתים מצליחה פשוט להגיד שיהיה או אולי ולהמשיך בענייני. איך אפשר לקחת את הסיכון? איך היית ממליצה להגיב כשמחשבה מרגישה אמיתית? הרי שום הסבר הגיוני לא יעזור. אני יודעת שיש לתת למחשבה להיות- לא לעשות טקס/ הימנעות. אבל זה קשה. תודה רבה

שלום.אני בת. מה שאכתוב כאן זה מה שקרה לי שהתפתח לי שוב אחרי כמה שנים הocd שהתפרץ אצלי שוב לפני כמה חודשים. אבל לפני כן אשמח שתעני לכמה שאלות אשמח מאוד כתבת כאן לאחד השואלים שפשוט לתת למחשבה להיות שם ולא לעסוק בהן אלה צריך להניח לאותן מחשבות.. אבל ככל שאני מנסה לא לעסוק בהם הן יותר באות ואפילו פי כמה!! אז מה לעשות עם המחשבות? אני כבר ממש סובלת כל הזמן שואלת את עצמי האם אני נמשכת אליו? האם אני נמשכת לבנות? בנים?מדמיינת סיטואציות לא נעימות.. וקשה לי .. ובעיקר האם אני לסבית או לא? זה מתסכל אותי מאוד.. מפחדת להפגש עם חברות ובמיוחד בנות כי פתאום מפחדת להמשך אליהן בגלל החרדות שלי. וכל פעפ אני אומרת למחשבות שאני נמשכת לבנים והכל בסדר ואז זה שוב חוזר ושאלה נוספת אמרת שבטיפול של חשיפה אז יכולים לחשוף אותי לדמיין סיטואצייה מינית עם מישהי כדי שאני פחות אהיה חרדה לזה.. אבל אני לא רוצה שיתנו לי להחשף לסיטואציה כזאת כי היא מגעילה אותי ולא כייף לי לדמיין את זה וזה מרתיע אותי.. אז איך אפשא לטפל בי בעצם??? נכנסתי בטעות לאתר פורנוגרפי,בכלל רציתי לראות משהו אחר. וישר יצאתי לאחר מכן. אמרתי נכנס שוב נראה אם זה עושה לי משהו.או מסקרן .ויש קפץ לי תמונה של אישה ערומה. והרגשתי משהו באיבר. השאלה האם זה עוררות מינית או לחץ וחרדה? איך מבדילים? אחרי כמה שבועות אני חולמת חלום שמישהי נוגעת בי ופעמיים חלמתי את זה וקמתי מאוד מגורה! איך זה יכול להיות? האם חלום זה אומר שאני ארגיש מגורה גם במציאות?? יש לציין שמשני המקרים האלו שראיתי תמונה וחלמתי חלום. אני מפקפקת במיניות שלי.. כבר כמה זמן ככה.. ועכשיו מתחיל לי מלא מחשבות שהן מחשבות על האם אני לסבית/ האם פגעתי במישהו או תקפתי מינית או כל דבר אחר כל אדם שאני רואה ברחוב בן בת. אני בודקת האם אני נמשכת .. ככה זה כל היום.. אשמח לעצה תודה

ואו, קראתי את זה וזה בול מה שקרה לי לפני חצי שנה. תיארת מלא דברים שעברתי ואני בטוחה שיש דברים שלא כתבת שאת כם מתמודדת איתם, ואני מרגישה שדי עברתי את זה.. כמובן יש לי עדיין מחשבות כאלה אבל הן כבר לא משפיעות עליי ברמה של חרדה. אני באמת ממליצנ לך ללכת לטיפול פסיכולוגי, זה בסדר! ורבים עשו את זה. זה לא אומר שאת משוגעת ולא כל המחשבות שנלוות לך לזה, הרבה אנשים אצל פסיכולוג גם סתם כדי לפרוק. הוא יתן לך כלים- כי להמשיך בשגרה שאת מתנהלת בה זה לא בריא (ואני אומרת את זה כבעלת ניסיון!) אני מאוד רציתי פסיכולוג אבל ההורים שלי לא איפשרו לי, דיברתי עם היועצת שלי וזה מאוד עזר. את צריכה לפעמים עזרה מבחוץ. אל תפחדי. את תגלי בסופו של דבר איך להתנהל עם המחשבות האלה ותראי שהפחד שלך היה כלכך חסר פרופורציות ורק תתחזקי מזה! מאחלת לשנינו

היי שרון אני מחפשת ללמוד לעצמי כי אני לא בטיפול בעזרת ספרים או סרטונים באינטרנט על איך לעזור לעצמי שיש לי מחשבה טורדנית שלילית אני מאוד אשמח עם תוכלי לכוון אותי תודה רבה

שרון שדיברתי איתך אמרת שבדרכ לא מתעלפים מפחד ואני קראתי שיש סוג של התעלפות וזו וגאלי משהו כזה שבדרכ מתעלפים רק מהתרגדות פחד וחרדה שאין איזה איזון בין מערכות בגוף ברגע שאת בהתרגשות או חרדה ממשהו מהצהרים שהתעלפתי פחדים הכי קשים בעולם איך אני יעבודאיך אני יקח את הילדים לגן מחר חולשות קשות ממש נבהלתי היום הרימו לי רגלים איבגתי הכרה רצו להזמין לי אמבולנס אני כמעט בטוחה שזה מהחרדה שנתפסה לי הרגל ולא הצלחתי לשחרר אותה...אני בטירוףאין לי כבר כוחות

משתולל שובר דברים רצון להרביץ רצח רצח איך איך להפסיק זאת?

היי דר שרון יש לי מחשבה טורדנית שמאוד מקשה לי על החיים. מלווה אותי לאורך כל היום שלי. וזה ממש סבל נוראי... הייתי אצל פסיכיאטר והוא אמר חד משמעית שיש לי ocd , הוא לא ממש חידש לי ידעתי את זה. הוא הציע שאתחיל לקחת ציפרלקס ואתחיל טיפול התנהגותי קוגנטיבי cbt. האם לדעתך אפשר גם בלי הטיפול התרופתי? אני חוששת להתחיל כי אני בהיריון וזה לא הכי כדאי. יש בכדור המון ספקות בהיריון.. האם את מאמינה שאפשר רק בעזרת טיפול התנהגותי להתגבר על המחשבות הטורדניות? אני מנהלת אורח חיים תקין, נורמאלי, אני לא בדיכאון. זה רק המחשבה שלא מרפה. אני משתדלת לא לענות לה, לא לחפש אישורים, לנסות לנשום שהיא מגיעה. תודה שרית

שלום ולילה טוב דר יקרה.. אני סובלת מ ocd כמעט כל החיים. מחשבה טורדנית ואובססיבית מגיעה, משגעת אותי, מציקה מאוד. אבל אחרי תקופה זה פשוט חולף ולא מאיים ככ. עכשיו הocd החמיר , יש לי מחשבה שכל היום בראש שלי, אני לא מצליחה לנטרל אותה ממני. את חושבת שכמו שהצלחתי להיפטר ממחשבות בעבר זה יכול גם לקרות עכשיו? אפשר להיות אופטימיים? המחשבה שכרגע עוברת לי בראש מאוד טורדנית. מה היית ממליצה כדי להפוך מחשבה ללא מעניינת יותר? אני מנסה לתת לה פשוט להיות.לא להילחם בה. אבל היא מאוד מאיימת ולא נותנת לי שקט. תודה מראש

היי דר שרון יש לי פחד מטורף /אובססיה שיפרצו לי לבית ויפגעו בי. אני גרה באיזור טוב מאוד, השכנים נחמדים. אבל לא מצליחה להשתחרר מזה אני פשוט עייפה נפשית!!! כל הזמן בודקת את מצבם של השכנים.. מנסה לבחון האם הם אנשים נחמדים וטובים שלא יפגעו בי. הבעיה שהמחשבה שלי לא רחוקה מהמציאות זה יכול לקרות וזה קורה כמעט בכל יום.... יודעת שגם אם אתקין סורגים יהיו לי מחשבות. גם אחרי טיפול בcbt אני לא מצליחה להשתחרר מזה. יש רגעים שהמחשבה לא מאיימת, ואני חיה בשלווה. אבל יש רגעים שאני מרגישה שאני ממש מתחרפנת וסובלת!! שוקלת להתחיל כדורים שישתיקו את זה. אני כל כך חסרת אונים ...

לוקחת טיפול תרופתי אבל בגלל שיש לי או סי די קשה עדיין לא כלכך רואה שינוי.. בגלל שאני ממש דלוקה על זמר מסוים אני ממש מתעסקת בו ועולים לי מחשבה שאני מאוהבת בו ורוצה אותו ולא באלי את הבן זוג שלי והמחשבה מתסכלת וכאילו כבר יומיים שלוש אני לא מתעסקת בבן זוגי או חושבת עליו כמו שהייתי ואני מאוד מפחדת מזה שירד לי ממנו האם יום יומיים זה ירגע לי ואמשיך לאהוב אותו מפחדת שהפסקתי לאהוב אותו? גם בתאכלס הזמר הוא מבוגר גם והוא גר בחול זה די לא הגיוני אבל אני ממש דלוקה עליו ומבזבזת המון זמן עליו אני מפחדת לספר לבן זוג שלי שלא יעזוב אותי האם לדעתך זה חלק מהאר או סי די שאתה חושב שאתה כבר לא אוהב? לא הגיוני שתוך יומיים וקשר של שלוש שנים כמעט אחשוב שברגע נגמר הכל וגם אני אומרת לבן זוג שלי שאני אוהבת אותו שבראש שלי אני חושבת שלא ולא מרגישה את האהבה כמו שהיה כל יום אבל אני באמת לא רוצה לוותר עליו מה לעשות האם לדעתך הפסקתי לאהןב אותו???

שרון היקרה שלום, יש לי אוסידי קשה, וניסיתי לאחרונה תרופות שלא התאימו ולא היה ניתן לעלות במינון לכן כרגע עד שיגיע התור לרופא, לוקחת רק כדור הרגעה בהתאם להמלצת הרופא כמובן. בעבר עשיתי גם סיביטי, למדתי ויודעת טוב את הכלים, ואפילו על זה יש ספקות. אני משתדלת ליישם את הכלים, אבל מרגישה שמשהו חסר. אולי האמונה ביכולת שלי, תמיכה וכו. יש גם דיכאון והוא מקשה. תודה

שלום לך. אובחנתי באוסידי בגלל שהיה לי מלא מחשבות טורדניות על המון נושאים כל פעם שמחשבה/תמונה מינית לא ראויה הופיעה אצלי זה גרם לי לתחושת זעזוע וחרדה גדולה והרבה מצוקה גדולה מהנושא כבר המון זמן. לכן התחלתי לפני כמה ימים טיפול תרופתי . עכשיו עבר שבוע והתמונות הלא ראויות כבר לא מעוררת לי חרדה. איך זה יכול להיות? ובנוסף,אני רוצה לשאול: 1.הבנתי שאם יש מחשבה לא ראויה שמעורר חרדה זה אומר שאני לא רוצה לעשות את זה. 2.ואם המחשבה הלא ראויה מעוררת משהו נעים וכייף או לא מפריע או מעצבנת אז זה כבר צריך טיפול כדי לא לפגוע באף אחד. השאלה שלי היא כזאת איך יכול להיות שבמשך כחודש אותה תמונה לא ראויה גרמה לי לחרדה ומצוקה. ועכשיו שהתמונה עולה זה כבר לא מפריע לי? אומנם זה לא נעים וכיף המחשבה. אלא רק לא מפריע לי.. אז מזה אומר שמחשבה כבר לא מפריעה לי? שהתרגלתי אלייה? ואם התרגלתי אלייה האם זה דבר רע? אני דווקא כן רוצב שזה ימשיך לזעזע אותי כי משהו שלא ראוי אמור לזעזע. תודה לך!!

שלום רב החזירו לי עובר בשיטת ivf הפריה חוץ גופית. ויש לי מחשבות שזה לא עובר שלי. אני במצב ממש ממש לא טוב. מתחילה בעוד שבוע טיפול בפסיכותרפיה cbt. אני יכולה יום שלם לא לחשוב על זה ממש כמחשבה. אבל זה תמיד איפשהוא מרחף לי במחשבות. הפחד קיים ולא משחרר!! העניין עושה לי לחץ וממש פוגע לי במצב הרוח. אני יכולה לבכות פתאום. מפחדת שזה יפגע בעובר שלי. מה אני אמורה לעשות?

היי תוך כמה טיפולים של cbt אמורים כבר להרגיש שיפור?

היי יש לי שאלה ... איך מכחידים את הספק הקטן ?? נגיד שהצלחתי להגיד לעצמי אלה המחשבות שלי... אני חיה איתם. אבל אז מתעורר הספק המעצבן והנוראי מכל- "רגע רגע אבל אם זה באמת ככה" "ואם זה לא סתם מחשבות וזה אמיתי" האם גם הוא ניתן להכחדה? תודה מראש ושבוע טוב יובל

היי דר שרון כל החיים אני סובלת מפחדים, ממחשבות אובסיסיביות, מכל מיני דברים כאלה ואחרים. אני מאוד משתדלת לקבל את הocd שלי יודעת מאיפה הוא מגיע. למה הוא מגיע.... יודעת שהוא קיים אצלי מאז ומתמיד. האם כל הדברים מועילים להתמודדות שלי מולו? יחד עם כל זה, הוא מאוד מטריד אותי. המחשבות שלי לגמרי יכולות להוציא אותי מאיזון מטורף. ולשבש לי את היום. האם את חושבת שזה שיש לי הבנה בסיסית שזו אני, שאלה המחשבות שלי- האם זה משהו שיכול להקל על אובססיה שלי? האם את באמת מאמינה שזה יכול לעבור מתישהוא? אני עדיין בחיפושים אחר מטפלת cbt באיזורי.. עד אז מנסה להישאר אופטימית שזה יעבור ואדע להתגבר על זה זה החלום שלי!!! תודה מראש ליטל

יש לי המון מחשבות טורדניות לגבי אנשים קרובים בחיים שלי שמעוררות בי המון המון חרדה ברמה אני גם לא מצליחה לישון, וכשאני איתם אני ממש מתוחה אבל אני לא יכולה לנתק איתם קשר רק בגלל המחשבות שלי אבל פשוט לא יכולה להיות ליידם, זה עושה לי רע

היי שבוע טוב , מה שלומך? זה פשוט לא אמיתי כל הזמן פחד להתעלף עם הפחד עושה הכל רגיל רואה שיש רק התקפי חרדה קשים ולא קורה כלום ובכל זאת שאני אמורה לצאת עם הילדים מהבית הכל חוזר לקדמותו כל הפחד למרות שבפעם הקודמת לא קרה כלום חוץ מהתקפי חרדה ולחץ לחזור לבית עכשיו הפחד התרחב גם להיות איתם בבית לבד שבעלי עובד שאני לא התעלף. בנוסף פחד להשתגע בגיל 34 כי בשבוע הבא יש לי יום הולדת פחד לעשות לילד חאלקה שמהלחץ אני לא אשתגע. זה משגע אותי שלמרות דאני רואה שלא קורה כלום במקופ שהפחד ילך וירד הוא רק מחמיר אפילו להתאמן אני מפחדת מאותו רגע שהרופא אמר שהמינון של הכדורים יכול לעשות בעיות בקצב הלב כל הזמן חושבת שיש לי בעיות בלב והניתוקים בעלל . איך חיים ככה איך

היי וערב טוב איך מתמודדים עם המוח? איך משתיקים מחשבות טורדניות וחסרות כל היגיון? #מיואשת#

היי ישבתי על דם בספסל ציבורי. כעת אני בטוחה שיש לי איידס. מלא מחשבות, מלא פחדים.... את בעצם כותבת כאן לא לענות לפחדים, לא לבצע בירור באינטרנט, לא לשאול על זה, לא לחקור כי כל זה רק מגביר את האובססיה. אבל איך באמת אפשר לא להקשיב למחשבות האלה ולא להאמין להם , שהפחד בוער בגוף !!! הפחד לא מרפא.... את באמת מאמינה שאם לא מתייחסים למחשבה אפשר להמשיך לחיות רגיל כאילו כלום? מה היית מציעה לי לעשות? א. לתת להם להיות? ולא להקשיב להן? ב. לכתוב אותן ולקרוא בקול פעם ביום? ג. להגיד לעצמי שאלה המחשבות שלי, ואני לא מתנגדת אליהן, אלא חיה איתן? תעזרי לי אני מתחננת קשה לי בטירוף לא מבינה למה המוח שלי נתקע+!! תודה שבוע טוב מיתר

היי דר שרון מה שלומך? אני סובלת ממחשבות טורדניות מעל שנה וחצי, בעקבות טיפולי פוריות שאני עוברת. יש לי פחד שיקרו דברים רעים. יש לי פחד מאנשים.... התחלתי טיפול בפסיכותרפיה וגם בcbt מקווה שיעזור. הייתי רוצה להתייעץ איתך האם הדברים הבאים נכונים? 1. להגיד לקול שמדבר "בסדר בסדר..." ולהתעלם. כמו מישהו שמדבר שטויות ואנחנו רק מהנהנים לו עם הראש. 2. ברגע שאני אומרת אין שום דבר שקרה שאכן יכול לאשר לי את המחשבות. לדוג: פחד שמישהו נכנס לי לבית בלילה. אבל בעצם אין שום עקבות או סימנים שזה קרה. אף אחד לא יפגע בי אין סיבה לכך... האם זה נקרא לענות עליהם? האם מתישהו המחשבות האלה יעלמו? האם אפסיק לפחד..?? אני ממש מותשת נפשית עד שאני מרגישה שזה עובר... והנה זהו זה מאחוריי.זה חוזר ומייאש אותי :( תודה מראש