פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

בזמן האחרון בחדשות כשיש רצח אומרים שהוא פיתח רגשות אובססיביים לנרצחת מה זה ? ממתי אובססיה מסוכנת ? הרי מי שיש לו את המחשבות החוזרות פוחד מאסון זה בעצם ההפרעה. המחשבה שמא יקרה אסון. חוזרת . בבקשה עיזרי לי להבין מהן רגשות אובססיביים ומתי זה מסוכן ? תודה

היי, יש לי בעיה שטרם הצלחתי להתגבר עליה באופן נורמלי, יש לי תקופות שאין לי את המחשבות הללו (בעיקר כשאני בצבא, זמנים שבהם אני מועסק, כשאני בבית כמו בשבועיים האחרונים זה חזר לי במכה כמעט אחרי חצי שנה) בכל אופן, אני פתאום מבצע פעולה כלשהי, נגיד מצייר להנאתי ואז פתאום באה לי מחשבה של "אם לא אצייר עכשיו שוב היכולת הזאת תעלם ממני, אני חייב את האישור הזה כדי שהלכ ימשיך לתפקד כרגיל, אני יודע שה שטויות אבל הנה שוב האויב שלי הגיע" זה מוביל אותי לזה שאני מתחיל להילחץ אך בשונה משנים קודמות אני שולט על הסימפטומים אך עדיין לחוץ, מנסה להסוות את זה - בכל אופן אני מבצע את הטקס כדי להוריד ממני את הנטל הזה, אומר לעצמי מין מנטרות שלפעמים עוזרות ולפעמים לא, כשזה מצליח אני שמח אך יודע שתבוא הפעם הבאה ו"מחכה לה", זה יכול להיות מחשבה על ציור ועל היכולת הבסיסית למצמץ נגיד, זה ביקר יכולות אישיות שלי. לעומת זאת כשאני לא מצליח אני מנסה ומנסה ומנסה, יורד לי כל המצב למשך כל היום ואני מנסה כמה שיותר להיחשף ולגמור עם זה. עכשיו קראתי שאני פשוט צריך לא לדבר בכלל עם המחשבה, להגיד לעצמי שזה רק מחשבה ולהמשיך בעיסוקיי. זה נוח כשבאה לי מחשבה על ציור נגיד ואני יכול להמשיך הלאה בהכנת הכריך שלי כביכול אבל אם אני מצייר ובאה לי המחשבה הזו, אני אמור להמשיך להגיש זו מחשבה רק ולהמיך לצייר או לעזוב את הציור וללכת לעשות משהו אחר? תעשי לי קצת סדר במה זה אומר לא להגיב למחשבה עוד דבר, אני מרגיש שלמרות שאני מנסה להתעלם ממנה היא יותר מתעצמת כי בתת מודע שלי זה נראה כאילו אני "מתחמק" ושהיא תחזור לי עוד כמה זמן אשמח לעצה כי אני כבר משתגע מזה..

מחשב על מצמוץ או גורמים בסיסיים כבר אין לי, היו לי פעם או פעמים לפני יותר משנה אך זה נפתר לי מעצמו אני חושב. מה שמעצבן זה המחשבות האלו על דברים שאני עושה אותם ביומיום בלי לחשוב עליהם יותר מידי, כמו ציור, ניגון, לשחק כדורגל (נגיד חייב להמשיך לבעוט כמו שאני תמיד, חייב לנצח את אחי במשחק כמו תמיד - מה שגורם לי להתרחק ממנו עד שהבעיה נפתרת) אין לי כל כך מכנה משותף בין המחשבות שנעלמו לאלו שלא, המחשבות שנעלמות לי זה לאחר כמה פעמים מייאשות שבסופו של דבר ברגע אחד של בריחה מהמחשבה הטורדנית אני מצליח ליישם את זה ואז אני עובר הלאה, מסמן וי במילים אחרות. אני מרגיש מעט אופוריה אך תסכול על המצב הזה. אני צריך את עזרתך:)

היי שרון קראתי על מישהי באיזה פורום שכותבת על הניתוקים שלה שהיא מרגישה שהכל חלום שהיא שומעת דברים מגיבה הכל אבל עושה הכל באופן אוטומטי אני כבר לא יודעת אם התחושת חלום שהמציאות היא לא אמיתית זה באמת אני מרגישה או שזה פסיכולוגי בגלל ש2014 כתבת לי איזה תשובה על הניתוקים שאם כוונתי היא לזה שהתחושה היא של חלום שהמציאות לא אמיתית אז פשוט זה נכנס לי לראש והתקבע ולכל כל הזמן אני מרגישה ככה אני לא מצליחה להתגבר על הדבר הזה וזה כל היום מנהל אותי מהבוקר עד הלילה אני רק מחכה שיגיע הלילה שאני יעלה לישון ולא ירגיש את התחושות האלה כל יום במיוחד בלילה זה הכי חזק אצלי אפילו לשבת עם אנשים אני לא יושבת ישר עולה למיטה שהילדים נרדמים אני לא יודעת אם זה הכל פסיכולוגי אצלי התחושות של הניתוק או שבאמת אני מרגישה את זה אין כל מילה שנייה שלי עם אנשים קרובים אליי זה אני בניתוק איזה ניתוקים קשים יש לי ואני כבר לא יודעת אם זה מה שאני מכניסה לעצמי לראש כל היום אני חושבת שאני בחלום וזה מלחיץ אותי כי אני גם מרגישה ככה באופן חזק אני רוצה לצאת עם הילדים מהבית ישר ההרגשה של זה נהיית יותר קשה ואז אני מוותרת או שיוצאת בכוח ולא נהנת מכלום מה אני יעשה איך אפשר להתגבר על הדבר הזה זה מה שהכי מפחיד אותי הנחשבות כבר אני לא מתייחסת עליהם כל הזמן מהבוקר עד הערב רק התחושת ניתוק בראש שלי רק היא

תודה על המענה שלך ועל היותך אנושית כל כך את האמת שאני כבר מיואשת לגמרי מאתמול בצהרים מחשבה שאני פסיכוטית ולא מודעת ואין מי שיטפל לי בילדים ועוד על הבוקר מחשבה שהרגתי את הילדים אין כבר כוחות להתמודד אין רגע דל ללא מחשבות כל המינון של הכדור לא עוזר..זה משהו הזוילגמרי

אני מטופל ונוטל תרופות .. השאלה שלי הי א האם משנה איזה סוג של טיפול שיחתי אני נמצא .. אציין שאני מרבה להחליף מטפלים מכל סיבה שהיא . כיום יש לי מטפל שהוא איש שיקום בכיר ושלמד פסיכותרפיה מזה כשנתיים עם הפסקה קצרה באמצע . תודה רבה לך על תגובתך . תגובה

שלום, תמיד ידעתי שאני בחורה מעט חרדתית, לא יצא לי לעסוק בטקסים כמו כיבוי אורות כמה פעמים או דברים בסגנון, אבל היה לי הפרעות אחרות, קטנות, כמו להוציא כמות קליקים שווה באצבעות... ואני גם פרפקציוניסטית להפליא... לפני קצת יותר משנה צפיתי בתכנית "צל של אמת". קיבלתי באותו רגע התקף חרדה חמור בגלל שלא הרגשתי מזועזעת מהתיאורים שהיו שם. באותו רגע חטפתי את ההתקף חרדה החמור ביותר שהיה לי אי פעם - התחלתי לבכות ולקחתי את האוטו לסיבוב כדי להתרחק כי חששתי שמשהו לא בסדר איתע ואני עלולה לפגוע במישהו. זו הייתה הפעם הראשונה שהיו לי מחשבות כאלה, על אלימות. לא היה לי לפני כן... מאז המחשבות האלה עולות לי לפעמים אבל העצמה נמוכה יותר היות ואני מטפלת בה באמצעות טיפול cbt. יחד עם זאת, כשזה עולה אני חוששת... חוששת שיש בי צד רע, זדוני, ערמומי...ומה אם זה לא סתם מחשבות טורדניות? מה אם זה באמת? ומקשרת את זה לכל מיני דברים בחיים שלי- אם הייתי בתור ילדה לוקחת מאמא כסף מהארנק, ידעתי "לטשטש את עקבותיי" וישירות אני מקשרת את זה למצב - מה אם יש בי צד כזה? מה אם יבוא יום ואפגע במישהו? זמן מה פחדתי להתקרב לבן זוג שלי, עד כדי שחשבתי שאני לא ראויה לו, או למשפחה שלי, או שיאהבו אותי בכללי. ועד היום אני מרגישה לא ראויה כשמחשבות כאלה עולות. מתסכל אותי אף יותר לחשוב שזה ילווה אותי כל חיי... שאני אפחד כל חיי... אני חובבת גדולה של ז'אנר סרטי האימה והייתה לי תקופה ארוכה שנמנעתי מלצפות בסרטי אימה מרוב פחד. לאחרונה, על מנת להתמודד עם הפחדים שלי, צפיתי בסדרה התיעודית של נטפליקס על טד באנדי. עוד פעם עולות המחשבות - הוא היה אדם נורמטיבי, כמוני. חכם, נעים, מנומס- כמוני. מה אם אני מסוגלת להיות כזאת? פתאום חושבת על מה אם זה יכניס בי ריגוש, לפגוע במישהו? לעבור על החוק...? הייתה לי תקופה שחששתי מסכיזופרניה, מאניה דיפרסיה וכו וכו... אני יודעת שישנו הבדל עצום... והאנשים האלו מצל של אמת וטד באנדי היו אנשים חולים, שלא ראו משהו רע במעשים שלהם... שכן אדם חולה בנפשו לא יודע זאת ולא מבדיל בין רע לטוב... וזה מה שמבדיל אותם ממני... אבל זה עדיין ככ מפחיד אותי עד כדי שיתוק... אני מפחדת שיבוא היום ואעשה משהו כזה... שאשתגע... שמשהו ישתלט. אני מניחה שאני לא מחפשת תשובות פה בפורום, אלא שמישהו יגיד לי שזה קורה, ולאנשים יש מחשבות בדיוק כמוני.. מחפשת הזדהות כלשהי... שאני לא לבד, שאני לא מעוותת...

שלום שרון גמר חתימה טובה לא יודעת כבר מה לעשות עם הפחד התמידי הזה וכל היום המחשבות על הניתוקים אין שנייה שאני לא חושבת על הניתוק על הגב רילאזציה וזה פרלינציה קראתי על ניתוק מהגוף התחלתי להרגיש את זה אני כל היום מילה שנייה שיוצרת לי אני בניתוק זה פשוט לא מרפא וכל היום אני מפחדת מזה אני כבר לא יודעת אם זה פסיכולוגי או אמיתי ולמה זה כזה מפריע לי למרות שאני יודעת שזה לא מסוכן מיואשת כבר מהכל

מיואשת מיואשת מיואשת מבשלת לשבת פתאום רק שומעת שקוראים לי מלי מלי בסוף שיש שקט לא שומעת בקיצור אף אחד לא קרא לי וכל שנייה אני שומעת מלי באוזן ואז פחד שזה סכיזופרניה ואז הכל מתחיל רודפים אחריי רכב שאני לא מכירה עובר כמה פעמים ליד הבית רודפים ואז קולטות אני יזיי..ועוד כל מיני כאלה נכנסת לפחד רציני נועלת את הבית אין חשק לכלום מנותקת לגמרי לוקחת רבע לוריון לא יודעת מה לעשות אפילו איך אני הולכת לאסוף את הילדים מהגנים מה עושים מה שרון

1. דרכים לטיפול טבעי (לא תרופתי) בתסמינים של O.C.D וקשב וריכוז, הדברים מאוד דומים בינהם (הבדל דק ואני רואה שהם מתארים בערך את אותם תסמינים). 2. דרכים לטיפול טבעי (לא תרופתי) - תוספי תזונה וצמחים לשיפור היכולת הקוגניטיבת באופן כללי ובפרט בעיות קשב (ראיתי תוספים כמו אקטיב בריין ועוד) ? א. האם פוספטידל סרין הוא מוצר טבעי (ללא תופעות לוואי?), יש אותו לכל מיני חברות וקשה לעמו על ההבדלים, אשמח לדעת אם יש תוסף אחד ממולץ (ראיתי את של nutri d בזול) ב. קיימים תוספים כגון Zoom ו VAYACOG שמכילים שילוב של אומגה 3 ופוספטידל סרין, אפשר ליטול אותם גם בנפרד לקבלת אפקט דומה הלא כך?

מחשבה מפחידה שאני מפחדת שאני אתנהג לפיה לייסטר שאני הור..את הילדים ומתאבדת ואז כולנו נלך לעולם אחר ללא מחשבות וללא כלום שעדיף ככה מאשר שיאשפזו אותי ולא יהיה מי שיטפל בהם ועוד ועוד מהבוקר חרדות קשות כאילו כביכול יש קול שפוקד ומאיים עליי לעשות את זה ואז אני אומרת מי שמתאבד כביכול על עצמי לא יכול להיות בגן עדן בקיצור מחשבות קשות ביותר לא יודעת כבר מה לעשות

בנוסף קראתי היום איזה מאמר על מחשבות טורדניות אלימות והיה כתוב שאנשים לפעמים לא מבדילים בין דימיון למציאות המודעות שלהם נמוכה ואז נגיד הם מאמינים למחשבות שלהן שהם ביצעו את המעשה למשל אני שהרגתי את היל..שאני אחשוב שזה אמיתי יש לי מכורה וניתוק קשה

היום קרה לי משהו הכי קשה שהרגשתי באתי מהעבודה אספתי את הילדים הגענו לבית אני יושבת פתאום בעין אחת כמו שקורה במסיבה שיש פלאשים העין קפצה ראיתי כפול אין רבע שעה אני רואה רק צללײם לא משנה הולכת לחשוף מסתכלת לכיוונים אחרים אין לא עובר משהו הזוי...עמוס לקח אותי לרופא בדקו אותי בזמן שקרה לי ככה נכנסתי להתקף חרדה לבלבול קשה אח''כ נכנסתי לאינטרנט לקרוא על תסמינים שקורים לאחר התקף חרדה ואז היה כתוב ניתוק מהגוף עכשיו אני רק מרגישה ניתוק מהגוף לא מספיק הניתוק שיש לי בלי קשר..בדה רליאזציה עכשיו אני מרגישה גם את הניתוק מהגוף..אין אני לא הולכת לסליחות לא כלום בגלל מה שאני מרגישה. בנוסף ראיתי עכשיו על הבחור שרצח את אישתו בחדשות אדם רגיל נורמטיבי מטפל הנוער בסיכון הכל בסדר איתו פתאום רוצח את אישתו ובחדשות אמרו שזה כנראה נבע מהתקף פסיכוטי איך ניתן להסביר את זה אני משתגעת אני כבר לא יודעת מה לעשות אם מה שאני עוברת כדורים לא עוזרים טיפול פסיכולוגי אני יודעת את כל השיטות וכלום לא עוזר אז מה עושים איך נפטרים או לפחות חיים עם ההפרעה הארורה הזאת שהורדת את החיים ואת שמחת החיים

הובחנתי שיש לי הפרעה טורדנית כפייתית. אצלי זה מתבטא בתנועות חוזרות בגוף במצבי לחץ ןגם לא רק במצבי לחץ. למשל מקפל את הבוהן בכף רגל בתוך הנעל הרבה פעמים עד שכואב מהתנועה החוזרת. האצבע בכף היד. מזיז העיניים לצדדים , כחכוך בגרון וכו וכו. נתקלת בזה פעם?

משלשום חושבת ששמתי לילדים כלור באוכל והם מתים ובראש שלי כאילו באמת הרגתי אותן והם לא בגנים מרגישה שזה תכף משתלט עליי ואני חושבת שזה אמיתי.. היום מתחילת הבוקר יש לנו הרמת כוסית במסעדה אני מדמיינת שיש קול שאומר לי לצעוק לבוס שלי במסעדה שהוא אנס אותי ואם לא אעשה את שזה הוא יחטוף לי את הילדים מהגן ועכשיו אני לא רוצה ללכת להקמת כוסית בגלל זה אני מרגישה כל הזמן בראש כאילו המחשבות שלי אמיתיות ונגיד אני קוראת הודעות שכתבתי פעם אני לא מאמינה שחשבתי דברים כאלה כאילו אני לא זוכרת את כל מה שאני חשבתי נגיד לפני חודשים..

בת 38 ברקע חרדות... בחודש האחרון נכנס לי פחד שמא אשמע קולות. כל זה התחיל לאחר שמספר פעמים בעת התעוררות שמעתי כמו מן דיבורים, הבנתי שמדובר בתופעה מוכרת שאיננה מעידה על מחלת נפש. מאז אני כאילו מדמיינת ששומעת את השם שלי.. כאילו בחלש.. ממש בכל נשימה ששומעת או רחש בסביבה. ממש נכנס לי כמו אובססיה שמתנגנת בראש. האם זה מעיד על מחלת נפש או שפשוט מדובר ב ocd תודה רבה

שלום וברכה, בת 28 אחרי טיפול פסיכולוגי של שנתיים, שבו התאהבתי ממש בפסיכולוגית שלי. ברמה של התעוררות מינית אמיתית כאשר דמיינתי אותנו ביחד. כל חיי הייתי סטרייטית, נמשכתי לגברים ואף פעם נשים לא עניינו אותי. (תמיד הסתכלתי לאחור כשראיתי גבר מושך, ואף פעם זה לא קרה לי עם נשים),אך פורנו נשים גורם לי לעוררות מינית גם כן. מאז אותה התאהבות בפסיכולגית שלי,התאהבות אמיתית לגמרי, התחלתי ממש להתבלבל עם עצמי בנוגע לנטיותי המיניות. מה זה אומר שהיא מעוררת אותי מינית? אני מתחילה לבצע "טקסים" עם כל בחורה שאני רואה, ולעיתים נראה לי שזה לא ככ נורא להיות איתן. אני מרגישה זה השתלט לי על החיים והמחשבות על מה אם אני כן ממש מפריעות לתפקוד שלי. יש לציין שבעברי התאהבתי בגברים ואף פעם לא בנשים. יש לי המון חברות והרבה פעמים היינו בסיטואציות מאוד צפופות ולא קרה לי כלום. אך נושא זה ממשיך להציק לי. מה ניתן לעשות?

שלום בני בן ה8 רוצה לישון איתנו בלילות, נועל את הדלת בבית כל לילה, מנקה כל רגע את גופו עם מגבונים ועם מים מהתמי 4... ממש כל רגע והבית מלא במגבונים. התחיל לרייר ולמרוח את הרוח על החולצה בצד. עושה זאת במיוחד בבית. בחוץ כמעט ולא. בבית ספר יש לו קשיים בלארגן את חפציו. דיברתי איתו וזה מעט עזר... אבל הוא לא שולט בזה. מה עושים??

בבקשה עזרתך, מבקשת אפילו טיפול אם אפשר דרך האינטרנט . בעלי פיתח הפרעה טורדנית לגבי הילדים. נכנסה לו חרדה שחוזרת כל הזמן ללא הרף שהילדים לא יסבלו משחייה. היום לקח את הבן נכנס איתו לגן בשעה מאוחרת וכשהבן ישב לבד בכיסא ושאר הילדים שיחקו הוא פנה לגננת בנחישות ואמר שעליה לטפל בכך ושלא ישאיר את הילדים כך. עכשיו חושב להעביר גן. אני יודעת שזה לא בשליטתו ושהמחשבה הזו מאמללת אותו מאוד . אך הוא חוזר על זה ואני יודעת שצריך טיפול בבקשה איך לעזור למצב הזה ???

אחרי שימוש בסמים התפרץ אצלי אוסידי..הוא תמיד היה קיימים שם אבל ברמות ממש נמוכות. היום הוא איתי על היום,אני כל היום במחשבות ען עצמי מתקשה לתקשר ולחשוב רגיל..אין רגע שזה לא שם ניסיתי תרופות cbt וכלום לא עובג

שלום. האם תוקפנות, אלימות ואגרסיה יכולות להיות תופעות של OCD או מדובר בהפרעה אחרת/ נוספת ? תודה מראש

אני סובלת מחרדת נטישה מאז שאמי נפטרה בפתאומיות בהיותי ילדה שמתי לב שכשאני בקשר שלא נותנים לי בן תחושת ביטחון אני עוסקת רק בקשר הזה וכמובן שזה מזיק . שאלתי אם יש קשר ? האם הסבל שנגרם לי מחרדת נטישה גורם להפרעה טורדנית ? תודה

אני התחלתי טיפול פסיכולוגי,גם פסיכיאטרי זה חדש בשבילי. התחילו לתת לי תרופות,אמרו לי שיסדרו לי שיקום אבל זה יקח זמן,אני בת 48 בודדה אין לי חברים,לא נשואה,אין לי ילדים,בגלל הבדידות שאני מרגישה אני חשה חולשה ברגליים,דפיקות לב של חרדה בוכה הרבה אין לי שום מטרה אין לי אפילו חבר אחד לדבר איתו,אני כל הזמן לא מרפה מלחשוב על בדידות,אני ממש במצוקה בנוסף לטיפול שהתחלתי לקבל איך אני מוציאה את המחשבות האלה? איך אני יכולה בינתיים עד שיהיה לי מסגרת להרגיש טוב עם עצמי? יש לי קנאה שכולם נשואים בגילי ואני לא. אני מחפשת התנדבות ולא מוצאת אין לי מטרה בחיים. אני ממש במצוקה. בנוסף לטיפול את יכולה לתת לי עצה מה לעשות בבית שאני מרגישה את התופעות של חולשה,סחרחורות,מחשבות על בדידות? אני ממש במצוקה ובוכה הרבה.אני רק התחלתי טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי זה לוקח זמן התחלתי לא מזמן,אני אשמח לעזרה ממש מבקשת תמיכה קטנה. אני מאוד מודה לך

הי מה שלומך שתהיה לך שנה שנים טובות אמן סלה .שאלה בבקשה.היתי בסופר פתאום הקופאית שואלת אותי אם הרופא אמר לי לקנות מוצר מסוים ? היתי בהלם הלכתי למנהל והמנהל אמר שהיא בהליכי פיטורים .מאיפוא הרוע הזה אני לא מכירה אותה אישית.אני אוכלת את עצמי שלא היתי אסטיבית מספיק.אחרי שפגעה בי,אמרתי לבחור שהסתכל המום שהיא נראית חולה ,והיא בנוסף צעקה עלי מפגרת בקול רם .האמת פחדתי ברחתי מה דעתך ? מהיכן הרוע הזה .ומה אני צריכה להגיד לעצמי שאני פחדתי ממנה תודה מראש

בשנתיים האחרונות איבדתי עבודה ולימודים ביחד שהשלמתי איתה ופתאום מפטרים אותי איבדתי כאילו מקום בחיים ופרנסה יציבה וכאשר אני קמה בבוקר אני קמה עם חוסר מוטיבציה דיכאון רגשי מחשבות שלא יהיה לי לעולם עבודה למרות שעדי אני ממשיכה לחפש ולא מוצאת גם התנדבות לא מצאתי עד עכשיו זה עייפות רגשית אני מבקשת עזרה לפחות לקום בבוקר עם מחשבות טובות וחיוביות אינני רוצה להשתמש בתרופות תודה מראש אורית

רציתי לשאול עם אני מוכרת לביטוח לאומי איך מוציאים סל שיקום?

חשוב לי לדעת

למי אני פונה

היי שרון מה נישמע, כבר 3 חודשים שאני כל בוקר לוקחת חצי לוריון קבוע לא יכולה לתפקד בלי. בנוסף אני נמנעת המון דברים בגלל תחושת הניתוק אני כבר לא יודעת אם אני באמת מרגישה ניתוק או שזה גם חלק מהאובססיה שלי שאני כל הזמן חושבת שאני בניתוק. אני לא לוקחת את הילדים למקומות אתמול חברות יצאו למסעדה מהבוקר אני אוכל. סרטים שאני בניתוק ובסוף ויתרתי ולא הלכתי איתם מה ניתן לעשות כדי שהדבר הזה יעבור כבר כל היום אני אומרת שאני בניתוק

שרון יש סיכוי שמאוד שאני מכניסה את זה לראש אני מרגישה כל הזמן בניתוק כי אם אני בניתוק איך יכול להיות שאני שמה לב לפרטים הכי קטנים אפילו יחליפו שלט אני שמה לב סתם כל דבר הכי קטן יעבירו דבר ממקום למקום שולי אני שמה לב אז יכול להיות שאני מכניסה לראש שאני בניתוק אז אני מרגישה ככה

היי שרון תודה לך על המענה אבל האם לפי התיאור של המטופלים יש מצב שהניתוק שלי הוא פסיכולוגי כי מי שבניתוק לא יכול להשים לב לדברים קטנים שינויים קטנים ככה נראה לי לפי ההיגיון. וכל היום יש לי בראש שהחיים הם חלום והמציאות לא אמיתית ואני פשוט מרגישה ככה כל היום שבעבודה כולם לא אמיתיים אני יוצאת בחוץ מסתכלת על הסביבה כאילו הכל חלום ועל הילדים בקיצור אני ממש מפחדת מזה

והאם יש לזה טיפול אני מרגישה חיה מתה

שלום שרון, אני בת 26. בטיפולי פוריות. לפני שלושה חודשים חוויתי התקף חרדה בזמן שהייתי בחול עם בעלי. הייתי בטירוף כמה חודשים, טסנו לחול כדי לנקות את הראש, ומרגיש לי שבגלל שהייתי שם בהפוגה מכל הטירוף -חטפתי התקף חרדה. רצו לי דמיונות בראש שיישהו פגע בי בזמן שישנו, שמישהו נכנס לחדר הרדים אותנו ואנס אותי. למרות שאני יודעת בתוך תוכי שזה לא קרה! אין דבר כזה סם הרדמה באויר.. היינו במלון מרכזי ומאובטח... ולמה שמישהו ירצה לפגוע דוקא בנו?? אני כל הזמן מנסה לחזק את עצמי. אני כבר שלושה חודשים אחרי זה, ועדיין מרגישה שהפחד הזה שאולי קרה משהו , חי בתוכי. אני מפחדת בכל יום מחדש שאולי זה קרה.... אני בספק עם עצמי כל הזמן. יש רגעים שאני חזקה ויודעת שלא קרה דבר- וזה גורם לי להיות האישה המאושרת בעולם. אבל אז אני "נופלת" לפחד שוב. מה אני יכולה לעשות כדי שכל הספקות האלה יעלמו כבר??? איך אני יכולה לשכנע את המוח שלי שלא קרה דבר ולשחר???? תודה ולילה טוב..

היי שרון, לפני כשנתיים התחלתי לחוות תחושות ניתוק מהמציאות שנקראות דיסוציאציות.. שנה שעברה זה קרה לי בקורס פסיכומטרי בעקבות לחץ מוגבר וחרדה שלא אצליח במבחן, דבר שקרה לי פעמים רבות גם עם הבגרויות- חרדות שלא אצליח לקבל ציונים טובים במבחן, וזה בא לידי ביטוי בכך שלקח לי תמיד יותר זמן לסיים על המבחנים בגלל בדיקות חוזרות. אובחנתי לפני 5 שנים עם דיכאון קליני, תמיד היו לי מחשבות מטרידות על כל דבר קטן שקורה לי. וכשאני נכנסת למצב של דיסוציאציה, זה מרגיש כאילו המחשבות המטרידות מתעצמות והפחד להישאר גם במצב הזה מוסיף אליהן. כרגע אני בדיסוציאציה כבר חודש, המצב רוח שלי מאוד דינמי..מרגישה כאילו כל יום אני נלחמת במחשבות עם מחשבות טובות, מנסה לתת לכל מחשבה רעה משמעות חיובית כדי לא לשקוע לדיסוציאציה עוד יותר..ועדיין המצב נשאר כמו שהוא. השאלה שלי היא מה כדאי לעשות בעניין? איזה טיפול הכי יעזור לי? ומה יש לי?

עברתי טראומה לא קטנה בטיפולים פסיכיאטרים שהייתי בהם אני כרגע רק מטופלת אצל רופאת משפחה בסיכום אם המטפלים הקודמים והמשפחה הרופאת משפחה מורידה לאט לאט כדורים ואני מרגישה חרדה,סטרס,מחשבות טורדניות על אין לי מה לעשות אם עצמי אין לי מסגרת בבוקר אין לי למי לפנות לכן פניתי לפורום אני קמה ללא מטרה אני מחפשת התנדבות ועבודה ועד עכשיו לא מצאתי חוץ ממסגרת פסיכיאטרית מה הפתרון כרגע לעשות באופן עצמי? אגב אני חושבת ללכת לטיפול אצל פסיכלוג טיפול פרטי שלא שייך למסגרת בתי חולים וכאלה

היי שרון אני חווה התקפי חרדה בכך רגע נתון ללא סיבה נראית לעין לא ממשהו מסוים הייתי עם חברות במסעדה חוסר רוגע כזה וחרדה והתקפים וניתוקים ממש בלי סיבה ועכשיו נכנס לי לראש שאני יפחד מדברים שלא קיימים ובגלל זה יד לי התקפי חרדה כאילו שיש לי התקפי חרדה כי אני חושבת שרודפים אחריי ורוצים לפגוע בי ואני ממש מרגישה שזה משתלט עליי ואני חושבת שרודפים אחריי ושאני שומעת קולות של הרודפים שמאיימים עליי ובגלל זה יש לי התקפי חרדה מה אני עושה

אני כבר לא יודעת אם כדאי לפנות שוב לפסיכיאטרית או לא

עכשיו קראתי על מישהי שהתעללה בבן שלה בן השנתיים אני חושבת שזאת אני אין בדוק שיש לי מחלת נפש

שלום שרון !!! לצערי סובל מחשיבה או יותר נכון מחשבות על מחשבות אובדניות . כמובן שאיני רוצה בכך .. אבל זה מאוד מפריע לי במהלך החשיבה ביום . יש לזה טיפול ספציפי כי כאמור אני מטופל בפסיכותרפיה כשנתיים בערך ואני מאוד מרוצה יחסית והרופא רשם לי תרופה אדרונקס . תגובתך בעניין . תודה ולילה טוב

שלום שרון !! קראתי את תגובתך . עולה לי שאלה אז עליי להחליף את המטפל שלי לסיביטי ממוקד .? כי חבל שאני מחליף מטפל כל תקופה קצרה ..ככה שזה חלילה לא יהיה אפקטיבי . בהזדמנות זו אשאל כיצד עליי להתנהל מול הרופא שלי .. אסביר ...נפגשתי איתו לפני מס ימים והמליץ לי על תרופה ויאפקס ואני מרוב שאני מבולבל התנגדתי ואמרתי לו לרשום לי סימבלתה ואכן רשם . כעת שסיפרתי זאת למטפל אמר לי שעשיתי טעות וחבל שלא שמעתי לרופא . וכל זה מכיון שאני חש מאוד מבולבל ולא ככ מאוזן . אז עליי ללמוד כיצד לנהוג מול רופא זה או אחר . תודה רבה לך ושבת שלום

שבוע טוב. מיום שישי בלילה נכנסה לי מחשבה שאני הולכת לטיפול נמרץ ואני מור..ומונ..שקורה לי משהו מפרצת במוח לא יודעת איזה סכנה שבעקבותיה אני יהיה מורד..ומונש..וכבר שבועיים שיש לי כמו תחושת שריפה בראש למטה ובצוואר לא יודעת להסביר את התחושה שזה עוד יותר מלחיץ אותי.. בנוסף בגלל שסיפרתי את זה הוצאתי את זה מהפה אני עוד יותר מפחדת ממ שש מרגישה שעוד רגע קורה לי משהו מפחדת לצאת מהבית לנסוע שלא תיהיה חלילה תאונה שלא יקיש אותי נחש שלא יקרה משהו שיגרום לכך שאני יהיה מור..ואתם העובדה שבכלל עלתה לי מחשבה כזאת זה אומר שיקרה משהו זה פשוט מטורף ויחד עם זה תחושות ניתוק מוחלט יהיה איזה רגע בחיים האלה שהטירוף הזה יגמר אוכל להנות קצת מחיים נורמלים

ואתם העובדה שעלתה לי מחשבה כזאת לבד בלי קשר זה אומר שיקרה משהו

היי שרון, בטוחה שכבר נמאס לך לראות ממני הודעות אבל באמת שאני כבר לא יודעת מה לעשות.טיפול תרופתי לא עוזר,טיפול cbt גם לא מצליח לעזור לי כל יום איך שאני קמה מחכה רק שיגיע הלילה שאילה למיטה מחשבות קשות כל היום חושבת שאני לא במציאות שהכל חלום וגם מרגישה ככה כל היום אני חושבת שהאנשים לא אמיתיים שכלום לא אמיתי שכל החיים הם בעצם חלום ולא המציאות האמיתית מסתכלת על המרחב רואה הכל כמו מתוך חלום אנשים מסתכלת עליהם מוזר חושבת שאני אצעק לבעל הבית שאנס אותי כי אני בחלום והחלום מותר הכל לוקחת חצי לוריון בבוקר אבל כלום לא עוזר חוששת שתכף לא אוכל לתפקד כי אני מאמינה לזה שהחיים חלום ודרך אחד לא אמיתי לא הילדים לא המשפחה לא החברים מה אני עושה במצב כזה שכלום.לא עוזר לי

הנה עוד מחשבות קשות עשיו נכנס לי לראש בגלל שאני בחלום ובחלום מותר לעשןת הכל אז אני צועקת לבוס שלי שאנס אותי צועקת שאני המשיח הורגת את הילד...ואני חושבת שזה מציאותי שעשיתי את זה כבר אבל אני בניתוק ולא מרגישה

אפשר לשנות גישה לגבי מחשבות אבל לא לגבי ההרגשה שהכל חלום כי זה קורה בפועל זאת התחושה והיא אמיתית כאילו אני לא במציאות...זה מלחיץ אותי למרות שאני מנסה לשנות גישה גם כלפי זה אבל מרוב שזה מרגיש מציאותי אני נכנסת ללחץ

בתי, בת 25, חולה בטרשת נפוצה, מתנהגת בצורה אובססיבית במספר נושאים : אובססיה כנגד אשתי (לא אוכלת את התבשילים שלה, לא אוכלת בכלי הבית,...), אובססיה לנקיון (המון כביסות, שימוש בסבון רחצה בכמות מופרזת, שימוש בנייר טואלט בכמות מופרזת). היא גם חושדת שגונבים לה פריטים אישיים ונועלת את דלת חדרה גם בבית המשפחה. בנוסף, היא לא לוקחת את הטיפול התרופתי למחלת הטרשת הנפוצה. אודה באם תוכלי להפנות אותנו לטיפול מתאים באיזור חיפה-קריות. איזה טיפול לדעתך ה

יש לי מחשבות אובסיסיביות,אבל זה רק במחשבה אני לא צריכה לעשות דברים פיזים כמו לגאת בשולחן פשוט זה מנטרות שחוזרות על אצמם ולא נחות לרגע זה ממש ממש קשה ואני ממש ממש סובלת .

שלום לכולם !! מרוב שאני רוצה לשפר את ההרגשה ולהתפתח גם לאחרי הרבה שנים של התמודדות במצבי נפש שלא נעימים בכלל. אציין שבאינטרנט ובד"ר גוגל >> כמו שמכנים זאת... אין ספור למטפלים או סוגי טיפול .. אנשי מקצוע לסוגיהן מבלי להזכיר שמות .אשר הם "נותנים "" לך להרגיש שרק הוא או השיטה שלו או שלה "תציל " אותי מכאביי ומכאוביי ואני שואל את עצמי ואותכם האומנם ?? יש הוקוס פוקוס ? מה שכן אני מתמודד ברוך ה בהצלחה בסיעתא דשמייא .. אשמח מאוד לקבל מכם תשובות . תודה רבה וליה טוב כיצד אני אצליח לשפר את עצמי מבחינה נפשית תגובה

שלום שרון !!!! ראשית תודה על תגובתך .. אני יודע בברור ובהחלטיות שאין פיתרונות קסם .. אבל זה מאוד מגרה לראות ולשמוע על כל מיני שיטות אלו ואחרים . כעת בכתיבת שורות אלו אני חש שאני נובר בעצמי יותר מדאיי. אני שואל אין לי מה לחפש בכלל ""בחוץ"" כמו שכתבת אלטרנטיבה . כלומר זה החיים וההתמודדות שלי לאודרך חיי הארוכים שאני אחיה ? מאידך אני כן עושה עבודה עם עצמי ונלחם ולא מרפה תמיד בעשייה .. וכל החיפושים האלו נובעים מכך שאני רוצה לחיות כאחד האדם . ומטופל אצל רופא שמנסה לאזן אותי וטוען לי שאני לא ממש ככ חולה כפי שאני מחזיק מעצמי . לי נראה שאנ מסובל מפוסט טראומה שלא טופלה בזמן אז זה התפתח לי למצבים קצוניים וקשיים גדולים ומזה אנ י רוצה כביכול לצאת . ואני נעזר בשרותי השיקום שייש כמו דיור . תעסוקה נתמכת בשוק החופשי . בגדול זהו . רוצה להשתלב בתוכנית עמיתים לאיזה חוג כלשהו .אך הבעיה שאני לא קם מהמיטה בבוקר מוקדם

שלום , אני בת 31 , נשואה מעל שנתיים , בטיפולי פוריות. עד שלב מסויים שמרתי על איפוק , הדחקתי כנראה המון... ובעיקר ספגתי וספגתי את כל הכשלונות. לפני כמה חודשים טסתי עם בעלי לחופשה , ושם חטפתי התקף חרדה מאוד קשה. בעלי יצא מהחדר לקנות משהו, ונשארתי לבד, בזמן שהייתי במקלחת דמיינתי שאנשים נכנסים ופוגעים בי אבל מהר מאוד חשבתי על משהו אחר. שיצאתי מהמקלחת בדקתי את הפלא שלי וראיתי שבעלי לא שלח לי הודעה וגם לא ענה לי. נרדמתי וקמתי ממש בבהלה בטירוף אמיתי מדאגה אליו וכנראה פחד. למרות שידעתי שאני במלון מוגן, קבלה שהייתה מאוישת 24/7, ןמלון מרכזי. פחדתי ממש!למחרת התחילו לי דמיונות ממש קשים. התחלתי להמציא לעצמי עלילה שלימה, שמישהו נכנס הרדים אותנו בעזרת ריסוס ואנס אותי. זה היה נורט וקשה ביותר!! המוח שלי לא הפסיק לחשוב ולדמיין דברים. שחזרתי לארץ הייתי במצב ממש לא טוב.... לאט לאט הזמן עבר והתחלתי להרגיע את עצמי בעזרת ההיגיון הבריא, אמונה וכמובן שיחות עם אנשים קרובים. אמרתי לעצמי כל הזמן שאין שום היגיון בכל מה שיצרתי לעצמי בראש. אני מרגישה עכשיו תודה לאל הרבה יותר חזקה ושמחה. אך יחד עם זאת, עדיין יש לי ימים שאני קמה ושוב אותם "סרטים" מאותה תקופה חודרים לי למוח. ואני שוב שואלת את עצמי האם זה היה? ושוב מרגיעה את עצמי בעזרת ההיגיון הבריא. היו לי כמה חודשים שהרגשתי ביוץ , ולא קימתי יחסים עם בעלי כי פחדתי ( שןנאת להגיד את זה או לחשוב על זה) שאןלי באמת מישהו אנס אותי והזרע שלו נשאר בתוכי. ואני כמובן יודעת שזה לא קרה וגם יודעת שאין דבר כזה שזרע חי בגוף האישה יותר מ3 ימים. במיוחדד שאני עכשיו אחרי כמה םעמים שקיבלתי מחזור, צילום רחם ( ששוטף הכל) ויודעת שלא קרה שם כלום. עדיין יש לי פה ושם מחשבות שהזרע עדיין תקוע בגוף שלי ומתה מפחד שההיריון לא יהיה מבעלי. למרות שאין הדבר הגיוני בשום צורה!! המחשבות האלה משגעות אותי, הן לא מרפות... ההיגיון הבריא עובד אבל עדיין יש פה ושם מחשבות שהורסות לי את חיי היום יום. איך אני יכולה להיפטר מהן לגמרי? הרי הצלחתי פחות או יותר " לרפות " את עצמי, תוך כמה זמן הכל יעבור סופית? והשאלה הכי חשובה - האם כל זה קרה בגלל העומס הנפשי בשל טיפולי הפוריות שאני עוברת?? כי אני כל פעם בהלם איך המוח שלי חשב על כל הפרטים האלה ... מאיפה זה בא, ההרדמה האונס.זה דברים שרחוקים ממני תודה לאל. תודה רבה מראש :)

אני בחור דיי שעיר מעל הממוצע ויש לי בעיה שאני אוהב לתלוש שיערות במקומות משתנים יצא גם לתלוש שערה ממש מהשורש שלה באיזור האשכים עד דימום נקודתי ואינני מבין מדוע אני עושה זאת יש לציין שאני חי חיים דיי נורמטיבים

שלום לפני מספר חודשים חוויתי התקף חרדה בעישון גראס , וגם רשמתי את משאני מרגיש בפורום הזה וענית לי , עברו מספר חודשים ובאותה תקופה שעברה עד כו היה איזה חודש זה הרגשה של בסדר יחסי , לא איך שהייתי לפני החווית עישון אבל בסדר . הלכתי לפיסכאטר שרשם לי ציפרקלס 20 מ'ג שאמר שזה יעזור ויקח את אותם מחשבות תחושות וזה משהו שחולף ושאני לא אדאג שעזר חלקי אם זה בתאבון וגם לתקופה מסויימת "הרגיע" קצת את הטחינה המחשבתית . עכשיו לאחר אותה תקופה שוב התחילה הטחינה המחשבתית זה כיאלו אני חייב לתת פתרון כיאלו שאני חייב להרגיש שאני לא צריך לפחד מאותה מחשבה או מחשבות ולא מצליח . כלפי חוץ אני מתפקד רגיל והכל נראה לסביבה בסדר אבל אותם מחשבות הזיות ותחושות נשארו וזה נראה שזה שינה אותי לתמיד כאילו שאין מצב שנחזור לאותם תחושות והרגשות מלפני העישון . כיאלו שאני ההרגשה להיות "רגיל" לא תחזור שוב . נסיתי כול מיני שיטות אם זה לחשוף את עצמי לאותם תחושות אם זה לנסות לחקור דברים הזוים חח אם בקבלה ואם בפילוסופיה משהו שיתן תחושה כזאת שברגע שאותה מחשבה עולה ובאה להלחיץ ישר תהיה לי תשובה אבל ללא תקווה .. אני אנסה להסביר שוב איזה מחשבות למרות שקשה כי גם כשהיא עולה זה עיניין של רגע שהיא גורמת לחרדה ובלבול ואז נעלמת . המחשבות בעיקר של מה זה אני או מיזה אני מזה קיום ,פחד מהקיום של עצמיי חח לפעמים מגיע למצב של צלילה באותה מחשבה של נסיון להבין את האני הפנימי שמפעיל תאדם ונכנס לחרדה ולא מצליח , אפילו במילים קשה להסביר מחשבה שאני ביום מין הימים אתקע במצב של חוסר ידיעה של מי אני .מרוב שאני מנסה להבין דברים שלא ניתן להבין . חשיבה מתמדת של על עצמי ,יכול לעמוד מול המראה ולנסות להרגיש את מי בוהה בחזרה למראה ושוב החרדה עולה אז מוותר חשיבה מתמדת על ראיה של עצמי זאת אומרת גוף ראשון האם כולם כמוני ככה אני שואל את עצמי ואז ללא רצון אני מתעמק בזוית של עצמי ושוב נכנס לחרדה , חוויה של אין מצב לצאת מזה כי התודעה הזאת שלי תהיה בעצמי כל הזמן אז כל הזמן הפחד הזה יעלה כי אני עם עצמי תמיד , חוויה של " אני חייב " לגלות מה אני ואם אני מנסה לא לחשוב על זה כאילו אני משקר לעצמי זה כיאלו שאני חושב כל הזמן אני זה אני בתוך המוח שלי ואין לאן לברוח שאי אפשר לעזור לי כי אף אחד לא יודע מזה להיות במוח שלי , , התחושה של הלבד בתוך זה שאין משהו יעזור עוד יותר מכניסה אותי לחרדות .הצלחתי להסביר עד כמה שאפשר את אותם מחשבות/ תחושות. לא יודע מה אני יכול לעשות בדקתי בכל מיני פורומים לנסות להבין מה עובר עליי וכולם אומרים שזה משהו שנקרא דה פרסנולוזציה . לא יודע מה ניתן לעשות ההרגשה כל הזמן סף שיגעון שמשהו השתבש שם בקופסא מרוב אותן שאלות עמוקות שנשאלות בעל כורחי . האם יש לך טיפ בשבילי מה ניתן לעשות ואם כן אני מוכן אפילו להפגש ולהגיע העיקר שהיו לי כלים באמת להתמודד עם זה ולהפחית את ההרגשות ולהרגיש שוב רגיל כמו שהייתי לפניי אותו יום ארור . אשמח שתפני אותי למשהו שניתן לעשות תודה

שלום שרון, רציתי בבקשה לשאול לגבי סימפטומים של לחץ וחרדה, אני סובל מהתכווצויות כאלה ואחרות בגוף שנובעות מלחץ וחרדה, הבנתי שכאשר מקבלים אותם,נוצר פה התרגלות, שאלתי היא האם לאחר שנוצרת התרגלות, האם אותם התכווצויות לא יהיו יותר בכלל? או שהם כן יהיו אך בגלל שלמדתי לקבל אותם ולהתרגל אליהם אז הם יעלמו יותר מהר מלפני שלמדתי לקבלם? תודה רבה

עוד שאלה שקשורה לראשונה, במידה וכמו שאני מבין שעצם הקבלה יכולה להעלים את ההתכווצויות..מה קורה כאשר ההתכווצויות ממשיכים גם לפני השינה, שקשה להירדם יחד איתם ולכן צריך לעשות הרפייה על מנת להעביר אותם ,שאלתי היא כזאת, במידה ואני עושה הרפייה האם זה לא הורס את כל מה שעשיתי במשך היום " הקבלה" , כי עכשיו בעצם אני מעלים אותם,??

תודה על התשובה, אני מבין שהקבלה עוזרת, אבל לא הצלחתי להבין איך ההתכווצויות יעלמו לגמרי? הרי זה תגובה של הגוף, לאירוע מאיים, למשל לחץ מהבוס אז הגוף מגיב בהתכווצויות, אצלי הם מופיעים כמעט לאורך כל היום, אבל זה כנראה,נובע מחששות או חוסר קבלה, אבל לא חושב שאפשר לגרום להתכווצויות לא להיות בכלל אף פעם וזה כי הם משום תגובה של הגוף לאירועים מלחיצים, האם בכל זאת אפשר להגיע למצב שלא תהיה התכווצות בכלל ולהכחיד את התגובה של הגוף לאירועים מלחיצים? במידה שלא האם ניתן להכחיד הופעה אחת של כיווץ למשל באזור הגרון, או שבכלל לא ניתן ובעצם כל המטרה של הטיפול בקבלה, זה לא לפחד מהפחד? ובעצם התכווצויות הם חלק מהמנגנונים הטבעים של הגוף וברגע שאלמד לקבלם אז גם שהם יבואו הם ילכו מהר מאוד כי למדתי לקבלם, אשמח אם תוכלי בבקשה להסביר לי.תודה

איך אפשר להיפטר לגמרה ממחשבות החוזרות שוב ושוב פעם על רצח ואחר כך להתאבד? כמובן אנני מעוניין ולא אפגע בעצמי/אחירים

היי שרון מה שלומך? חייבת את עצתך כבר 7 שבועות על מינון 50 מג פרוטין. כלום לא עוזר מחשבות שאני לא יודעת אפילו לתאר אתמול למשל חשבתי הייתי צריכה להוציא ילד מהגן לקחת אותו לבית חשבתי שיש קול שפוקד אליי לקחת אותו לרודפים הוצאתי אותו לקחתי אותו לבית בערב הייתי צריכה ללכת לחברה עלה לי שבגלל שלא לקחתי אותו לרודפים כפי שהם ביקשו עכשיו הם יחכו לי ליד חברה שלי עם רובה ויהרגו אותי לקחתי חצי לוריון והלכתי בכוח. היום בבוקר בזמן שאני לוקחת את הילדים למסגרות עלתה לי מחשבה שהרודפים חוטפים לי את הילדים מהגן ושאני שומעת קולות שלהם אומרים לי חטפנו לך אותם מהגן תביאי כופר 100 אלף או שאנחנו חוטפים אותם..אני כבר לא יודעת מה לעשות???בבקשה שרון תייעצי לי תרחמי עליי?

היי,אני סובלת מאו סי די כבר כמה שנים..אני לא כל כך יכולה לטפל בזה כרגע עם אנשי מקצוע..יש לך אולי כמה עצות? אני אשמח מאוד..כי זה הדבר היחידי שיועיל לי כרגע

שלום וברכה, יצא לי לקרוא כתבה שקשורה להפרעת קשב, בסוף הכתבה הוא מזכיר את האוסידי, לפי מה שהבנתי ממנו שיתכן שאדם יסבול מאוסידי אך השורש של האוסידי בכלל זה הפרעת קשב, האם הבנתי נכון? במידה שכן יכול להיות שאני סובל בכלל מהפרעת קשב שאחד הסימפטומים שלה זה אוסידי ולכן צריך בכלל לטפל בהפרעת הקשב? מצרף קישור לכתבה- https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4638385,00.html

שלום ותודה, כתבת -"לשאלתך, ככל הידוע לנו, הטיפול בהפרעת הקשר יביא לשיפור בסימפטומים של הפרעת הקשב." למה התכוונת הפרעת הקשר?האם להפרעה שמתלווה לקשב? כאילו שיפור בחרדה יביא לשיפור בקשב?

לפני 3 שנים התחיל אצלי ocd. בא לידי ביטוי בעיקר בדברים שקשורים לסטריליות (למשל, שוטף ידיים הרבה מסיבות לא סבירות) ולבטיחות (למשל, מוודא המון פעמים שכיביתי מוצרי חשמל כמו מזגן לפני שיוצא מהבית). בהתחלה, חקרתי על התופעה ברשת ומצאתי סרטונים של פסיכולוגית בריטית ביוטיוב שבין היתר תיארה את שיטת החשיפות. למשך כשבועיים הצלחתי להתמיד בשיטה וחשתי שיפור הדרגתי והקלה משמעותית. אך לאחר כמות הזמן הזו חזרתי לעצמי ולא הצלחתי להתמיד שוב בשיטה הנ"ל. בהמשך, יצא לי להיפגש עם 3 פסיכולוגים – שלא מצאו חן בעיני. משניים פרשתי אחרי פגישה אחת כי לא התחברתי אליהם ובנוסף הרגשתי שמנסים למרוח אותי. עם פסיכולוגית אחרת הייתי 4 פגישות, שאיתה התחברתי יותר בהתחלה וגם הצלחתי יותר להתמיד עם שיטת החשיפות. אך כעבור 4 פגישות הרגשתי שגם היא מנסה למרוח אותי (מעדיף לא להיכנס לפרטים) ולכן החלטתי שלא מוכן לראות אותה יותר. יצא לי גם לדבר עם עוד לפחות 5 פסיכולוגים נוספים בטלפון – והם לא עשו עליי רושם טוב אז לא הלכתי אליהם. אז אם לסכם, כרגע המצב שלי הוא כזה: (1). דיברתי בטלפון או נפגשתי עם כל פסיכולוג שקיבלתי עליו המלצה מאנשים שמכיר – ואת כולם הספקתי לפסול. (2). קראתי וחקרתי על התופעה ברשת – אבל זה לא הביא אותי לפתרון עד כה. (3). פה ושם אני חוזר לשיטת החשיפות – ותמיד המצב שבהתחלה אני מתמיד ומרגיש שיפור, אך אחרי כמה שבועות נשבר ומפסיק. אני סוג של מרגיש שהתופעה הזאת פשוט חזקה ממני. (4). עד לאחרונה התנגדתי לטיפול תרופתי לבעיה הזו. כעת אני לא פוסל, אבל לא כל כך מתמצא בכדורים ל-ocd. מה היית ממליצה לעשות במצבי?

בחודשיים האחרונים ..הצלחתי להפחית מינו ן כמובן יחד עם הרופא כ 100 מ"ג לפונקס .. מה שמעניין זה שאין כמעט שיפור או שינוי בנושא העייפות והקימה שלי בבוקר . כלומר עדיין מתקרשה לצאת מהמיטה . ישן עמוק מאוד . למרות הכל אני כן מגיע לעבודה אך גם מתעייף מאוד מהר כך שאין לי זמן ופמנאי וכוחות להמ שך הדברים בחיים ובדירה . שמחתי לשתף ולקבל עצה פיתרון תודה תגובה

היי אנסה כמה שיותר בקצרה. מקווה שזה המקום הנכון אני בן 21 ועד לא מזמן החיים שלי היו רגילים מבחינתי. עברתי הרבה בחיים גם דברים לא קלים אף פעם לא לקחתי קשה יותר מדי כלום תמיד היה אכפת לי מאיך שאני נראה תמיד היו דברים שהפריעו לי ותמיד עשיתי הכל על מנת לשפר וגם כשהיו דברים שהפריעו לי תמיד הרגשתי שאני נראה טוב. זה נשמע שטויות אבל. עד לפני שנה וחצי אני לא זוכר מה היה כל כך באותו הרגע או מה ראיתי אני רק זוכר שהייתי בחנות בגדים עם חבר בחרנו בגדים ביחד פתאוד הסתכלתי על המראה מאוד נבהלתי מהמראה בצורה קיצונית הרגשתי חרא ויצאתי מהקניון אני חושב שאחרי כמה ימים עבר לי יחסית אבל נשאר משהו ומיום ליום התחלתי לחשוב על היום הזה יותר זה נתן לי הרגשה כל פעם דאני לא נראה טוב גם אם הייתי מסתכל במראה ואוהב את עצמי. באותו תקופה עברתי דברים לא קלים מבחינת זוגיות אובססיבית מצידה ועוד ועוד מחשבות ורגעים כאלה הגיעו. מדי פעם היה לי סיטואציות שראיתי עצמי לא יפה משום מה ומבחינתי זה באמת מה שהיה ולא סתם בראש וכל פעם התווסף עוד משהו ועוד משהו עד שהגעתי למצב שהרגשתי שזה החיים שלי כל היום המחשבות האלה שאני לא נראה טוב שמשגעות אותי ומצד שני המון פעםמים מסתכל במראה ונורא אוהב וזה החמיר וגורם לי לעליות וירידות במצבי רוח תלוי מה אני חושב באותו הרגע זה נשמע שטויות אבל קשה לי לחיות ככה והורג אותי שאני לא כך כך זוכר כל אבל יודע מאיפה זה התחיל. מאותו היום בחנות הבגדים.

חייב להוסיף שמרגע לרדע שעובר עם המחשבות האלה משהו בגלל המראה החיצוני שאני מרגיש שהשתנה מרגיש לי לפעמים כאילו זה בן,אדם אחר באותה תקופה עוד שהייתי איתה התחלתי לשכוח דבריפ מהעבר והיום כשהצלחתי לעזוב אותה אני זוכר שוב את הרוב אבל המון פעמים מרגיש כאיךו זה פשוט בן אדם אחר שמשהו קרה לי.

שלום שרון, יש לי לעתים בעיקר בתקופות לחץ טיקים מאוד מציקים באזור השכמות והצוואר, הבנתי שניתן להעביר אותם באמצעות היפוך הרגל למקום אחר, אני משער שאני יודע איך עושים זאת אך לא סגור על כך.האם בכל פעם שאני מרגיש הרגשה של טיק באזור הצוואר אזי אני ילחץ על שריר בגוף במקום אחר שאני רוצה ,וכך הוא יעבור לשם? 2) הבנתי שחוץ מהיפוך הרגל יש גם טכניקה של מניעת תגובה, זאת אומרת כאשר הטיק מגיע אז לא לעשות אותו,מה קורה כאשר אני עושה אותו בלי לשים לב ,זאת אומרת אני עושה אותו אבל בצורה מהירה בלי לשים לב כי לדוגמא אני בדיוק התחלתי לעשות פעולה מסוימת והוא פתאום קפץ, לכן האם מניעת תגובה יעילה בצורה כזו?

הטיקים שלי ברור לי שהם רצוניים אני יכול לשלוט עליהם כאשר אני בריכוז ניטרלי, פשוט כאשר אני מרוכז במשהו אחר מלחיץ למשל אז קשה לי לא לעשות אותם ,בכל אופן לא כזה הבנתי האם היפוך תגובה זה לעשות פעולה אחרת נעימה במקום הטיק או להעביר את הטיק למקום אחר?? כי הטיק כרגע נמצא באזור השכמות, ויהיה לי הרבה יותר נח עם הטיק למשל יהיה ביד, כי בשכמות זה גורם ללחץ באזור הראש ואז בתורו גם לכאבי ראש??? ולגבי שיטת מניעת תגובה של הטיק ,האם היא יעילה האם הטיק לא מופיע במקום אחר במקום?? והאם הרעיון הוא להימנע לחלוטין מעשיית טיקים (למרות שהם רצוניים) זה כמעט בלתי אפשרי, שאלה אחרונה במידה וארצה לעשות זריקת בוטוקוס לאזור הטיקים הבנתי שזה משתיק אותם לתקופה של בערך חצי שנה, למי אמורים לפנות ?לנירולוג ??פסיכיאטר??

אני סובל מocd כבר כמה שנים ואני בגיל35 מטופל ב60 מ"ג פריזמה ליום רציתי לדעת מה מידת אינטראקציה בשימוש פריזמה וקאנביס רפואי

רציתי להתייעץ. מה ניתן לעשות שבערב בשש בערך שבע מתחילות לי מחשבות שליליות שמורידות לי את האנרגיה והמוטיבציה? זה מוביל לעייפות,חולשה,חוסר חשק לעשות דברים. מקווה שהגעתי לפורום הנכון. בשאר היום אני מרגישה מצויין מתפקדת הכל זה קורה לי רק בערב

היי שרון, ילדתי לפני מספר חודשים. מאז המחשבה שעשו לו משהו בתינוקיה בזמן שלא הייתי לא מרפה ממני. אני בטוחה שפגעו בו ואני לא הייתי שם כדי לגונן עליו, המחשבות הללו גורמות לי לא לרצות לחיות. אני לא יודעת מה לעשות כדי להפסיק אותן, מרגישה ככ חסרת אונים... תעזרי לי

היי שרון ממה שלומך? אני על סף התמוטטות אני פשוט כבר לא יודעת איך להכין את מה שאני עוברת כל היום לופ של הזיות יושבת במשרד רואה בראש מישהו בא לקראתי נועץ סכין בצוואר שלי בצד ימין ואני מתה,,דמויות עם מלא סכינים מקיפים אותי וצועקים לי אנחנו נהרוג אותך ואז אני מפחדת שאני יתחיל לצעוק שרודפים אחריי חרוצים להרוג אותי..דמות שבאה וחונקת אותי אומרת אני יהרוג אותך אתמול אותו דבר דמות שדוחםת לי סכין בבטן כאילו זה אמיתי אני מרגישה כאב משהו מוחשי הזוי ואז אני מפחדת שאני אלך למרפאה ויגיד תחבשו לי שדקרו אותי שרון כולי מלאת מחשבות רדיפה וקולות מה אני יעשה ? ומחשבות שכולם רוצים להזיק לי ולהרע לי

שלום !!! עדיין מתקשה מאוד לקום בבוקר ןלצאת מהמיטה .\ זה גורם לי לתחושות לא טובות ולהרגיש לא טוב עם עצמי . בנוסף ...מכיון שאני עובד כל יום מהשעה 14 עד 18 בערב אני מפסיד את הפעילויות שלנו המתמודדים . וזה ממש חבל לי כי אני חש צורך בכך . אשמח לתגובות . תודה רבה ושבוע טוב לכולם

מחשבה שאני שמה לילדים רעל באוכל הם מתים ואני מתאבדת וכולנו מתים ושעדיף שאני אהרוג אותם מאשר שיאשפזו אותי והם יסבלו ושאני בכלא/ שער מנשה אומרת לבעלי אמררתי לך שיקרה משהו ואז זה ממשיך שאני רואה הלוויה ושומעת קולות צועקים את השמות שלהם וצועקים לי מה עשית שרון מה אני עושה אני כולי בניתוק. וזה מתרחב שאני ארד לבית העלמין ושאני אחשוב שבאמת הרגתי אותם ואהיה בדיכאון ואאמין במחשבה שהם מתים