פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
1808 הודעות
1746 תשובות מומחה

מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

17/04/2021 | 01:46 | מאת: ירדן

שלום שרון יקרה. אני עברתי טיפולי שימור פוריות לפני חצי שנה בערך. עברתי 3 סבבים רצופים. ובתקופה הזו המצב שלי מאוד מאוד החמיר עד היום. המחשבות האובססיביות שלי לעבר ולספקות של דבר שאולי קרה לי ואולי לא החריפו..משם זה מאוד מהר התגלגל לפחד הגדול שלי ביותר שזה סכיזופרניה. רציתי לשאול האם ההורמונים של הטיפולים אכן יכולים להחריף את ה ocd? דבר שני זה שאני ממש מנסה להימנע מטקסים של קריאה באינטרנט אבל כשאני נופלת לבדיקה זה יכול להיות 24 שעות שאני לא מפסיקה לחפש באינטרנט מידע על סכיזופרניה מכל הכיוונים גם אם זה כבר דברים שקראתי בעבר. ונכנסת לפאניקה בעקבות זה. אני יודעת שאני חושבת מחשבות שנראות לי ביזאריות אבל גם יודעת שזה מחשבות שאני מחדירה לעצמי לראש בעקבות הקריאה באינטרנט על מה אנשים עם סכיזופרניה חושבים.וברור לי שאם לא הייתי קוראת את זה לא הייתי חושבת את זה בחיים.אבל ה1 % שאולי אני טועה גורם לי לפאניקה. איך אני יכולה להימנע מהיחס העצום שאני נותנת לספק? תודה מראש.

היי ירדן, אני מניחה שהורמונים יכולים להחמיר את המצב או להוות טריגר להחמרת המצב, שכן החמרה יכולה להתרחש גם סביב מחזור, הריון ולידה בשל השינויים ההורמונליים המלווים אותם. יכול גם להיות שהמצב החמיר בגלל הלחץ הנפשי שמלווה את הטיפולים. מכל מקום, הבעיה בהחלט ניתנת לטיפול. הדרך לא לתת מקום לספק היא על ידי הפסקת ההתנהגויות שנותנות לו מקום, כלומר ה"טקסים". כל הניסיונות לגרש את המחשבות למעשה גורמים להחמרתן בטווח הארוך (ולפעמים גם הקצר). לא פשוט להפסיק טקסים לבד, לכן מומלץ להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) כשיש קושי גדול לעשות זאת. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

12/04/2021 | 23:32 | מאת: מנחם שלף

היי שרון המון המון שנים סןבל מאוסידי קליל בדיקות דלתות גז תנור מזגן כל מיניי בדיקות חוזרות..אני בנאדם עובד ובחיים לא הייתי בדיכאון אוהב את החיים וטוב לי חוץ מאובססיה קשה נוספת שנכנסה לחיי.. לפני 4 שנים חברה שלי אמרה לי שיש לי מבטים רצחנים בעיניים מאז אני כל הזמן פוחד להסתכל לאנשים בעיניים וחושב שאולי משהו לא בסדר במבט שלי ואני פותח את העיניים בצורה מוגזמת..יום כיפור האחרון באתי להורי ושמעתי את אבא שלי אומר לאימי בלחש(הוא פותח את העיניים שלו כמו לטאה)תחשבי שכמה שנים אני פוחד מזה ופתאום אני שומע מאבא שלי שבאמת העיניים שלי נפתחות..בנוסף גם פעם ברמזור מישהי צעקה לי תפתח עוד יותר את העיניים..מה לעשות שרון תעזרי לי..הכלי היחיד שלי הוא לשים פס וזה אני כרגע מי שלא טוב לו שיחפש אותי בסיבוב..שרון אני לא רוצה את האובססיה הזאת שלצערי אני כנראה נראה ככה עם העיניים לפעמים..או שאני טועההה מה דעתך?

היי מנחם, אם אכן מדובר במראה ה"טבעי" שלך, כלומר משהו שאתה לא יכול לשנות, הייתי מציעה להניח לזה, שכן העיסוק לא יועיל. אני בטוחה שיש בך הרבה דברים טובים ושאנשים רבים רוצים בקרבתך, ולכן כדאי להתמקד בזה. עם זאת, אם מדובר בתנועה שאתה עושה בכוונה (משהו כמו "טיק" של פתיחת העיניים), אפשר להיות מודע לתנועה הזו ולהשתדל להפסיק אותה. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

17/04/2021 | 23:21 | מאת: מנחם שלף

אני לא הייתי ככה ואני חושב שזה קורה לפעמים בגלל שאני חושב וחרד מזה אז זה קורה..אני גם חושב שכל אחד רואה אותי וחושב אחרת עלי ..אני רוצה לחזור לעצמי בלי לפחד מזה כי קשה לדעת מה באמת כל אחד חושב עלינו השאלה איך אני יוצא מזה?

אני חושבת שאם תהיה עסוק פחות במה שחושבים עליך, לא תשים לב לזה ולא תרגיש צורך לעשות את התנועה הזו. לכן, צריך לעבוד על הפחתת החשיבות של דעתם של אחרים בעיניך.

12/04/2021 | 18:08 | מאת: חיים

האם אהבה אובססיבית זה סוג של אוסידי? אם לא אז מה זה? אשמח לפירוט תודה רבה

היי חיים, מה זה בדיוק "אהבה אובססיבית"? אשמח לפירוט. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

12/04/2021 | 02:48 | מאת: אנונימוס

היי שרון יש לי בעיה כזו במחשבות שעם אני אסתכל על התקרה בבית שלי אז יקרה דברים רעים מאוד מוזר..אני עם ציונים טובים הכול כל פעם פחד אחר היום זה ממחלות של מוות חשוב לציין שזה מאז הקורונה ובשביל שזה ירגע המחשבה אני צריך לעשות כמה פעמים פעולה גם מחשבתי ואז זה עובר לכמה דקות וחוזר

שלום לך, בהחלט נשמע שמדובר במחשבה טורדנית (כלומר OCD). הדרך הכי טובה להיפטר מהבעיה היא פשוט לא לעשות מה שהמחשבות אומרות, להתנגד לפעולה בכל הכוח. כשאתה מבצע את הפעולה, המחשבות נרגעות לזמן קצר ביותר ואחר כך כמובן חוזרות ביתר שאת. אם לא תבצע את הפעולה, יקרה בדיוק ההיפך - באותו רגע אולי תחווה יותר חרדה, אבל אם תחזור על כך שוב ושוב, המחשבה בסופו של דבר תלך ותדעך. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

12/04/2021 | 23:03 | מאת: אנונימוס

מרגיש שזה לא אפשרי שהמחשבות שאני לא רוצה שהם יהיו הם אמיתיים לא יודע איך להיפטר מזה

זה בהחלט אפשרי, אבל צריך משמעת עצמית חזקה כדי להתנגד לטקסים. אתה יכול כמובן להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך כלים מדויקים יותר כיצד "להיגמל" מהטקסים.

18/04/2021 | 13:35 | מאת: נועם לוי

חייב להתחיל cbt רק לא יודע איפה באיזה מקום.יש לי כל פעם טקס אחר

11/04/2021 | 01:35 | מאת: צבי

היי אני אובחנתי לפה חמש שנים אם או סי די מחשבתי ללא טקסים אני בתפקוד גבוה בכל גם מבחינת חברים וגם מבחינת עבודה ולימודים ( בקרוב גם יעבור טיפול סי בי טי ) רציתי לשאול אם זה יכול למנוע ממני להתגייס לקרבי ? וגם רציתי לשאול אם מסגרת כמו צבא ולחץ יכול להחמיר את האו סי די ?

היי צבי, אני לא חושבת ש-OCD צריך למנוע ממך גיוס לקרבי. לגבי איך השירות ישפיע על המצב, אי אפשר לדעת. זה יכול להישאר אותו הדבר, להחמיר, או להשתפר (אם למשל תהיה עסוק מאוד בתפקידך ופחות מרוכז במחשבות). אגב, כל OCD כולל טקסים, שכן למחשבות אין קיום ללא הטקסים. "טקס" הוא כל דבר שמהווה התנגדות למחשבה. זה כולל גם טקסים פנימיים, או ניסיונות שלא לחשוב אותה. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

08/04/2021 | 09:52 | מאת: אנונימי

שלום דוקטור, ראשית כל ברצוני להודות לך על המסירות נפש שאת עושה ועוזרת ועונה כאן בפורום לכלכך הרבה אנשים שזקוקים למענה ובתור אחד שעובר את זה מבין כמה זה חשוב, אז תודה! אני בחור בן 28, חיי היו תקינים ומלאיי מוטיבציה ומטרות, בחור אופטימי שמייעץ ועוזר לכולם, עם אנרגיות וכוח נפשי עצום, סומך על המוח שלי משתף איתו פעולה, מתמרן אותו לטובתי והכל היה מדהים. בגיל 25 נחשפתי לעישון גראס, מאותו הרגע היה לי טריגר וחרדה מטורפת הרגשתי שמחשבתי נתקעה ומאז דבר גרר דבר, פחד להשתגע, מחשבות טורדניות בלתי פוסקות, פחד להיחנק באכילה(כמעט ונחנק) חרדה מלהחנק מהמיים במקלחת, פשוט כל דבר שקיים הכניס אותי לחרדה אינסופית, אפילו כשהלכתי למראה בחושך כששמרתי שבת לשטוף ידיים באותה תקופה כשזה היה טרי, העיניים שלי נפתחו מול המראה בבהלה, והמוח שידר לי "הנה העיניים שלך ישארו פתוחות ככה יתקעו ככה, עכשיו כמובן שהיה ברור לא שזה לא הגיוני, אבל משום מה זה השפיע עליי כלכך שהאמנתי לזה, לאחר מכן הלכתי לפסיכיאטר שנתן לי טיפול תרופתי שהרגיע לי את החרדה הפיזית במספר שעות, שמחתי כלכך, אך המחשבות הטורדניות מעולם לא הפסיקו, אותן מחשבות, אותה הגברת רק בשינוי עדרת, 3 שנים עברו מאז וכיום בעקבות פחד ממחלה (שבץ מוחי), המוח שידר לי תמונות שהפה יכול להתעקם, ואז אראה מכוער ויצחקו עליי, ופשוט זה הגיע למצב שהשרירים שלי בפנים מתכווצים, ואז נתקלתי במחלת הטורט במקרה וזה רק החמיר, המוח משדר לי "למה שלא יהיה לך טורט?" זה הגיוני בסך הכל... והעיוותים בפנים הופכים ליותר אינטנסיביים... אני סובל מאוד, התפקוד שלי נפגע, אני מסתגר, אני מפחד מהאי וודאות, אני מפחד מהפחד עצמו, אני מפחד שאם זה מה שהמחשבות והמוח שלי הביא אותי, מה יהיה בהמשך? אולי זה יחמיר... אשמח לחוות דעת מקצועית דוקטור אני מודה לך מאוד..

שלום לך, שמחה לשמוע שאתה קורא בפורום ושהוא עוזר לך. אנשים רבים שיש להם נטייה לחרדות עשויים לחוות חרדה רבה סביב עישון גראס (קורה לפעמים גם סביב שתיית אלכוהול או שימוש בסמים קלים אחרים). זאת בעיקר בשל החוויה של חוסר השליטה בעת העישון. לאחר מכן, מתפתחת מחשבה טורדנית שהתופעות האלה יחזרו, ולמעשה מתפתח "פחד מהפחד" שהרבה מאוד אנשים חיים סביבו, למעשה בלי סיבה מוצדקת, כלומר זה סוג של תסריט אימים שהוא רק בתוך הראש. מה שאתה חווה כרגע בהחלט נשמע כמו מחשבות טורדניות, שככל הנראה היו מתפרצות גם ללא הטריגר הספציפי הזה (עישון גראס). מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), מאחר שהוא הטיפול היעיל ביותר שקיים כיום עבור הבעיה, והוא יכול לתת לך כלים להתמודדות ולהכחדת ההפרעה הזו. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

12/04/2021 | 08:44 | מאת: אנונימי

אני מאוד מודה לך על תשובתך, עזרת לי מאוד הייתי רוצה לשאול עוד שאלה קטנה שממש מפריעה לי ברשותך לגביי מה שרשמתי שבעקבות מחשבה על מחלות, שבץ מוחי וטורט, המוח שלי מחייב אותי לעשות כל מיני עיוותים בפנים כמו משיכת שפה כלפיי מטה או הרמת הנחיריים וכיווצים אחרים בשרירי הפנים זה קורה רק בחלק מהיום, וכשאני בחוץ אני משתלט על זה מפחד שיצחקו, האם זה בגלל הocd או שאני צריך להתחיל לחשוש, ( חשוב לציין שהocd שלי התחיל כ"פחד להשתגע, ופחד להיראות מוזר בעיניי הסביבה" והיו לי עוד תופעות דומות בעבר אך לא ברמה אינטנסיבית כזאת אשמח לתשובה ד"ר העניין הזה ממש גומר אותי נפשית כרגע

שלום לך, "טיקים" נשלטים הם למעשה חלק מה- OCD, ומדובר בטקסים שאתה עושה על מנת להקל מתחים. יש הבדל בין טיקים אלה לטיקים נוירולוגיים, שאינם נשלטים. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

02/04/2021 | 15:43 | מאת: tolasi

שלום ד"ר. רציתי בבקשה לשאול על טיפול בOCD באמצעות נוירופידבק ו TMS? מה ידוע על הטיפולים הללו? האם הם מועילים? והאם ישנן סכנות או תופעות לוואי בשימוש בהם? תודה רבה

שלום לך, טיפול באמצעות TMS קיבל בשנים האחרונות התוויה גם ל-OCD, אחרי שעד כה היה ידוע כטיפול בדיכאון עבור מי שאינו מגיב טוב לתרופות. גם במקרים של OCD ממליצים לנסות את הטיפול אחרי שטיפול תרופתי כשל, מאחר שמדובר בטיפול יקר שגוזל משאבים רבים מהמטופל. המחקרים טוענים ליעילות דומה לזו של טיפול תרופתי. לגבי נוירופידבק, המחקרים שקיימים ספציפית לגבי הטיפול ב-OCD הם יחסית מעטים, ולדעתי אינם מספיקים כדי לבסס את מעמדו ולקבוע יעילות מעבר לזו של טיפולים אחרים. לגבי סיכונים ותופעות לוואי של שני סוגי הטיפולים, לא ידוע לי על כאלה, לפחות אצל אנשים בריאים מבחינה נוירולוגית. כמובן מומלץ להתייעץ עם רופא לגבי נושא זה. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

30/03/2021 | 17:00 | מאת: אנונימי

נפרדתי מחברה שלי אחרי 3 חודשים בגלל מחשבות מרובות על סיום הקשר וכל פעם מההתחלה הייתה עולה מחשבה אחרת פעם אחת על כמה אני מרגיש ומה זה בכלל להרגיש משהו ואם היא אוהבת אותי באמת וניסיתי להתמודד אבל עכשיו ברחתי ואני לא מרגיש שלם עם זה שנפרדתי ממנה כי היא מדהימה וזה היה מלווה בחוסר מצב רוח והרבה פעמים הייתי שואל את עצמי איך הייתי לפני שהכל התחיל בנינו

שלום לך, אם אתה מרגיש שעשית טעות, אתה יכול לבדוק אם יש אפשרות לחזור לקשר (אם היא תסכים כמובן). בכל מקרה, גם אם היא תסכים וגם אם לא, כדאי לברר את מקור המחשבות הללו בטיפול CBT - אם אכן מדובר במחשבות טורדניות. אם כן, כמובן שאפשר לטפל בהן. זה נשמע שהיית עסוק הרבה ב"מדידות" ו"בדיקות" של עצמך, הרגשות שלך ושל הקשר, וזה כמובן יכול בסופו של דבר להרוס. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

31/03/2021 | 01:34 | מאת: אנונימי

כן הבדיקות האלה משגעות אותי בעיקר של איך אני עכשיו שמח לא שמח איך הייתי לפני וכן אני חושב שהיא רוצה אבל אני רוצה לחזור אליה מוכן לא סתם ככה

31/03/2021 | 01:58 | מאת: אנונימי

בגדול אני מרגיש שברחתי בעצם ובהתחלה הייתי מספר שאני לא מתלהב ואז התחלתי לנתח מה זה להתאהב בכלל וכל זה התחיל רק אחרי הפעם הראשונה שיצאנו בהודעות הכל הלך חלק

אז על אחת כמה וכמה, כדאי לנסות לעבור תהליך לפני שתנסה לחזור אליה. השורה התחתונה היא "לזרום" עם הקשר ולהפסיק לבדוק את עצמך, את תחושותיך ואת איכות הקשר.

02/04/2021 | 14:02 | מאת: אנונימי

אני יודע ניסיתי לזרום אבל זה לא פשוט לאחרונה היו הרבה מחשבות על סיום הקשר במשך שבוע ובסוף סיימתי את זה והיו גם הרבה השוואות ואני מנסה להבין ממה זה נובע

02/04/2021 | 18:55 | מאת: פרפקציוניסט

אני מאוד מבין אותך אחי. אני גם עושה הרבה השוואות לבנות אחרות, לכן אני לא מצליח להיות בקשר. אני בררן ברמה אובססיבית. זו אחת הסיבות שסיימתי את הקשר עם האקסית, כי הרגשתי שיש בנות אחרות שמתאימות לי יותר. אבל, אני היום רואה שאין באמת בחורה מושלמת, ולמרות זאת אני עדיין מחפש את המושלמת, וזו הבעיה אצלי. במידה ותמצא את הסיבה אצלך, אשמח לשמוע.

אני חושבת שאם אתה כותב בפורום הזה, יש לך מושג כלשהו ממה זה נובע. לדעתי כדאי פחות להתעכב על הבעיה ויותר על הפתרון, כדי לא להיכנס ללופים מחשבתיים מיותרים.

04/04/2021 | 03:10 | מאת: אנונימי

ומה הפיתרון ?

הפתרון הוא (כפי שכתבתי) להימנע מההתנהגויות הללו - השוואות מיותרות, בדיקה עצמית של התחושות שלך ושל איכות הקשר, וכו'. פשוט לנסות לזרום עם הקשר ו"לקחת את הסיכון" שהוא כביכול "לא מספיק טוב". אם קשה לך לעשות זאת לבד, מומלץ להיעזר בטיפול לשם כך.

05/04/2021 | 00:32 | מאת: אנונימי

איך פונים לטיפול אני חייל זה אפשרי דרך הצבא?

בצבא אין טיפול CBT למיטב ידיעתי, ולכן אין גם טיפול ייעודי ל-OCD. אפשר לפנות לטיפול באופן פרטי, אם יש לך משאבים לכך. דרך הצבא אפשר לפנות לפסיכיאטר, שיכול לתת טיפול תרופתי שעשוי להקל על המצב.

28/03/2021 | 10:29 | מאת: עופר

שלום ד"ר שרון לויט. אני בחור בשנות ה-30 בעל נטייה לחרדות ומטופל תרופתית שנים. כל חיי הייתה לי פינה חמה וחשיבות עליונה לערכי היהדות והמסורת אך לא מצאתי זאת בבתי הכנסת בשכונת מגורייי ולכן לא עסקתי בנושא. כאשר הילדים קצת גדלו, יצאתי בנחישות להתקרב למסורת היהודית (בהחלט לא בכיוון של חזרה בתשובה אלא יהדות מתונה) יצא לי לבקר בבית כנסת "ליברלי" בארץ אשר קיבל אותי בזרועות פתוחות, הסביר לי על התפילה, על אישים ביהדות ועם הזמן חשתי סיפוק והגשמת ייעוד. לצד זאת צרם לי לאורך כל הדרך הגישה "הסופר ליברלית" של אנשי בית הכנסת הליברלי אשר אינם נוהגים בכותלי בית הכנסת באופן שלדעתי צריך לנהוג (בזמן תפילת שבת קוראים חדשות בנייד או משתמשים ברמקולים ומוסיקה בשבת כיון שאינם מייחסים כל מחויבות ולו בסיסית להלכה היהודית). איני אדם שומר שבת כלל אבל בכותלי בית הכנסת חשוב לי שתהיה הרגשה של כיבוד חוקי השבת מה שכאמור לא מתרחש. כל ניסיון לדבר עם האחראית במקום לא עזר כיון שזו רוח התנועה- חופש ופלורליזם גם בבית הכנסת דהיינו אין כל קוד לבוש מחייב ואפשר אפילו להגיע עם חצאית מיני וזה מפריע לי ! מצד אחד, 4 שנים שהייתי שם זכיתי ללמוד את עיקרי התפילה היהודית כמו שיודע האם הדתי האורתודוקס וזה חימם לי מאוד את הלב ומצד שני כל פעם ללא הרף ניקרה בי ההרגשה שאני "נותן יד" למשהו שבעצם נוגד את קווי החשיבה והאופי הנוקשים שלי במספר נושאים. אם אני עוזב את המקום אני זורק בעצם את כל ההתקרבות "לפח האשפה", אם אני נשאר אז כל הזמן יהיו לי המחשבות הטורדניות והכעסים סביב מה שאינו מוצא חן בעיניי ומוגזם עבור סולם הערכים האישי שלי. עברתי פעמיים CBT סביב הנושא ללא הצלחה להרגיש שלם עם המשך ההגעה למקום ולכן הפסקתי לפני שנה ללכת לשם לגמרי והחלטתי להתפלל בבית בערב שבת כדי לשמר את הלימוד אליו זכיתי. אולם, ההבנה והאכזבה מרוח פעילות התנועה וההבנה שאני לבד"עוף מוזר ובודד" בתחום שאינו מוצא מקום באף זרם מסורתי, הובילו אותי לדיכאון מתמשך אשר כמובן גרם לי לא לעסוק כלל בתפילה אלא רק לנסות לשרוד את היום-יום כדי לשמור על מקום העבודה ועל חיי משפחה תקינים פחות או יותר תוך ניסיון למקד את מרכז תשומת הלב בצרכי הבית. בזכות הלימוד במקום הזה שלא נוח לי בו- זכיתי ללמוד ידע לא מבוטל ובעל משמעות רבה בעולם היהודי וקשה לי עם זה שאינו בא או יבוא יותר לידי ביטוי. כעת כאשר יצאתי מהדיכאון בעזרת טיפול תרופתי מתאים, אני מרגיש שאני חייב לעשות "משהו" עם המשך המסורת שלמדתי אבל ידוע שחזרה לבית הכנסת הזה תגרום לי אמביוולנציה תמידית וטורדנות מחשבתית. יש לך אולי רעיון להכוונה כללית מה עלי לעשות? אני חילוני שצמא לערכים יהודיים אך לא לחזרה בתשובה בכלל אלא ליפה והמאחד במסורת באופן מתון. אשמח מאוד לשמוע את חוות דעתך בנושא. בברכת חג פסח שמח !

היי עופר, אני מבינה שאתה מתוסכל מכך שאינך מוצא קבוצת השתייכות דתית, שתואמת את מה שאתה מאמין בו. עם זאת, אני מאמינה שאין זה אומר שתצטרך לוותר לגמרי על לימוד או על הפגנת הידע שלך. אפשר לחשוב על דרכים יצירתיות לעשות זאת - אולי מול אנשים בודדים (לאו דווקא קבוצה) שמוכנים להקשיב לך או ללמוד איתך, אולי לכתוב בלוג שבו תשתף את הידע שלך, וכו'. אפשר לנהל שיחות מעמיקות עם אנשים על הידע שלך גם בלי להיות חלק מקבוצה, ואולי אפילו בלי שיהיו שותפים בדיוק לאותן עמדות, אלא רק מוכנים להקשיב וגם לחלוק משלהם. בכל מקרה, כדאי גם לנסות להתמקד בדברים הטובים והחיוביים שיש לך בחיים, ונשמע שיש כאלה - עבודה, משפחה, אולי תחביבים נוספים, וכו'. הדת היא רק פן אחד בחיים שלך, שאינו חייב "לצבוע" את הכל. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

24/03/2021 | 22:09 | מאת: אני

השתדלתי לא להטריד אותך אני בשיחות אבל לא עוזר אז כחה אני סובלת מאוסידי וחרדות .אספר לך ברשותך שני מקרים .אני מבקשת לדעת אם רק לי זה קורה כשאני כועסת על זה ירדתי בקניון בגרדנוע .אחת ירדה למדרגה בה עמדתי עקפה אותי . מקרה שני אחת גרה ממש ע.ליד מדרכה ציבורית בה עברתי .בזמן שעברתי ליד הבית שלה היא ריססה על החלון שלה תרסיס לחלונות וניקתה .המרפסת שלה ממש בקצה המדרכה הציבורית .אני לא ראיתי אותה כי היתה ממש בפינה של המרפסת בו ריססה עם תכשיר ניקוי .אני חושדת שהתרסיס הגיע אלי באויר .מה עושים בשני מצבים האלה .אם היתי יכולה להחזיר היתי מחזירה .בבקשה תגידי לי על שני המקרים על אחד בנפרד .מה שאני יכולה אני נזהרת מה שלא לא תודה יקירה

שלום לך, אני בטוחה שרוב האנשים לא היו מייחסים למקרים האלה חשיבות. הרבה אנשים יכולים לעקוף אותנו בתור, במדרגות או בכביש, זה דבר שכיח ולא אישי נגדנו. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשכנה שעסוקה בשלה, וכמובן שהיא לא ריססה אותך בכוונה. אי אפשר לגרום לכך שהתנהגותם של אנשים תהיה תמיד מתחשבת או אפילו כזו שאינה מפריעה גם כשלא התכוונו לכך. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

27/03/2021 | 19:26 | מאת: אני

תודה אמרת למדתי משהו חשוב ממך שבוע טוב

24/03/2021 | 20:36 | מאת: אייל

שכחתי לציין שאני מטופל שיחתי כבר 3 שנים עם איש שיקום וגם עבר הכשרה בפסירותפיה עם הפסקות קצרות . אז אני גם מתלבט האם להמשיך איתו כי מאידך אני מאוד פתוח איתו ומדברים בחופשיות על כל הנושאים היושבים לי בלב . ותוך כדי כתיבה איני ממש בטוח שאם אחליף מטפל אז המצב ישתפר או שבעצם איני יודע . אז אני מאוד מבולבל ולא יודע מה להחליט מה גם שהוא ממש אבל ממש לא מרשה לי להחליף רופא .תודה

היי אייל, אני מניחה שאיש השיקום מכיר אותך ויודע מה עומד מאחורי הרצון שלך להחליף רופא, ולכן חושב שזו טעות. גם המחשבות שלך להחליף אותו כנראה נובעות מאותו מקום, ואני מעריכה שזה רק יכול להגביר אצלך את הבלבול. לדעתי עדיף ליצור תחושת יציבות ולא לחשוב בכל פעם על החלפת מטפלים. אין מטפל מושלם, וגם החיים כנראה לא יהיו מושלמים. כדאי לדעת לקבל את מה שיש ולהסתדר עם זה. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

24/03/2021 | 20:29 | מאת: אייל

שלום שרון !! לאחרונה אני חש "יותר" מבולבל . אנסה להסביר אני עם הזמן מתמלא בתרופות כי הרופא מנסה להוריד לי מינונים ובניגוד לכך נותן לי תכשיר אחר אבל איני יכול ולא מצליח להפחית וזה מאוד מתסכל אותי . נוטל פרפאנן ומאוד מרדים אותי וגורם אותי לישנוניוית גם התקופה זו של החג וערב החג עושה את שלו . כמו"כ פעם הייתי מאוד אוהב לבוא לבית ההורים וכיום פחות בקיצור אני חש אכזבה מהרופא שייש לו שיטה מסוימת ואישית לא נפגשתי עם גישה זו ממש אף פעם וקשה לי להבין את ההתנהלות שלו אשמח לקבלת תגובה תודה ולילה טוב

היי אייל, הרופא שלך בעצם לא ממש מנסה להפחית לך בתרופות, אלא רק להחליף תרופה. לפעמים הדבר כרוך בהפחתה הדרגתית של תרופה נוכחית שאתה לוקח, עד שתסתגל לתרופה החדשה. מאחר שאתה כנראה מתלונן על תופעות לוואי מהטיפול התרופתי הנוכחי, אין מנוס אלא לעשות את מה שהוא אומר. הפחתת מינון התרופה הנוכחית, במקביל ללקיחת התרופה החדשה, הוא הכרחי. ניתן ליטול תרופות בנוכחות אדם אחר שיעזור לך ליטול בדיוק את מה שהרופא רשם לך. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

23/03/2021 | 01:04 | מאת: סובל

היי, שרון. אני מרגיש בודד, ריקני, חוסר משמעות בחיים. אין דרך לתאר את הסבל הנורא שאני עובר, ובמיוחד בתקופת הקורונה שקשה להכיר מישהי. גם לפני הקורונה, הייתי במסגרות של ריקודים, בריכה, עבודה, ולמרות הכל אני הרגשתי ריק ובודד. אני מרגיש שהדרך היחידה שבה אוכל להרגיש מלא זה להכיר מישהי ולשתף אותה בכל החוויות שאני עובר, אבל לצערי בתקופה הזו קשה להכיר, ובנוסף לכך שאני מאוד בררן. האם יש לך עיצה על מנת שאצא מהבדידות והריקנות שגורמת לי יום יום להתכתב עם בנות רק דרך אתרי אינטרנט, שגם זה חסר משמעות? אודה לך מאוד, כי אני מרגיש כבר גמור ומיואש לגמרי.

שלום לך, קודם כל, אפשר לומר שתקופת הסגר נגמרה, ובהחלט אפשרי לצאת ולפגוש אנשים ב"עולם האמיתי" מחוץ לרשת. בנוסף, לדעתי לא כדאי ולא בריא לתלות את הפתרון לבדידות שלך רק בזוגיות, שכן אפשר ורצוי גם להכיר חברים במסגרות שונות, וגם אותם אפשר לשתף במחשבות וברגשות שלך. אם היו לך קשרים עם חברים בעבר, אפשר לחזור ולחדש אותם, בייחוד בתקופה הזו שבה כבר אפשר להיפגש. מומלץ גם להצטרף לחוגים או מסגרות שיותר מאפשרות אינטראקציה עם אנשים. קל יותר ליצור זוגיות כשהעולם שלך מלא בתוכן ובחברים, ובמקרה כזה בת הזוג מצטרפת לעולם העשיר שלך ואינה אחראית בלעדית למלא אותו (מה שיכול גם ליצור תלות). חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

25/03/2021 | 09:03 | מאת: סובל

היי, שרון. אני מרגיש שאני לא באמת אצליח למצוא מסגרות שונות שמתאימות לצרכים שלי, וגם לא אמצא באמת חברים לנפש על מנת שאוכל לחלוק איתם את מכאוביי וחוויותי האישיות. יש בי חוסר אמונה שבחיים האלה כל מה שרוצים, לא באמת מקבלים, ולכן אני חי במין סוג של גיהינום. המציאות היא נגד רצוני, אז מה הסיכוי שאמצא את החברים או בת הזוג שאני באמת רוצה? אני למדתי על בשרי, שבעולם הזה לא משיגים באמת מה שרוצים, אז אני כבר על סף ייאוש וחוסר תקווה לצערי. אני אפילו לא יודע מדוע אני כותב לך את זה, כי אני מרגיש שזה גם חסר טעם.

היי סובל, מה שאתה מתאר הן למעשה רק מחשבות שלך, זו לא בהכרח המציאות. אף אחד לא יכול באמת לנבא את העתיד, ואם לא מנסים - ברור שזה לא מצליח. אם מנסים, יש לפחות סיכוי מסוים. אפשר לעבוד רק עם המסגרות והאנשים שיש, לא עם אלה שאין. ולדעתי כל מי שחי בעולם הזה, יכול לפחות לנסות את מה שיש. גם אנשים שלא מרגישים עצמם שייכים לשום מקום.

26/03/2021 | 14:49 | מאת: סובל

היי, שרון. אני באמת מרגיש שגם אם איכנס למסגרת, הדבר נעשה בכוח, ולא מתוך רצון אמיתי. אני לא באמת מאמין במסגרת, ובקשרים עם אנשים, לצערי הרב. אני חושב שכל הקשר האנושי הוא רק מין דרך לספק את הרצון העצמי שלי, כדי לברוח מהבעיות שלי. זה כמו ילד שמחפש מקום מפלט אצל אמא שלו, אבל מתישהו האמא תנטוש אותו. כך זה גם עם אנשים מבחינתי, שברגע אמת האנשים נוטשים גם אם בכוונה וגם אם לא. וגם עם בנות, מתישהו הזוגיות נעלמת, אז בשביל מה להיכנס לכל זה? נכון שיש זוגות שנשארים, אבל האמת שמתישהו גם אצלם האהבה נעלמת, והם ירצו לחפש אהבה חדשה, גם אם לא יצהירו על כך. בקיצור, אני מרגיש גם אם אנסה כפי שאת אומרת, אני לא באמת רוצה את זה, כי הקשר האנושי עושה לי רע. לכן, אני בפרשת דרכים..

היי סובל, אני חושבת שהפחד מנטישה (או כפי שכתבתי לך בעבר - סכמת נטישה) הוא נושא מרכזי וראוי להתמקד בו בטיפול. אפשרי בהחלט "לפצח" את הסכמה הזו ולנהל חיים שכוללים יותר מגע אנושי. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

02/04/2021 | 18:51 | מאת: סובל

היי, שרון. אני לא יודע האם זה פחד מנטישה, כמו שזה פחד מהתקשרות למישהי, שעלול לגרום לי לחשוב עליה הרבה, בידיעה שהיא או אני לא רוצים זוגיות, ואז חוסר תקשורת מוביל אותי לחשוב עליה. לכן, אני נמנע מראש מקשר אנושי, כי אני יודע שאני איקשר לבחורה, ואז אני אסבול בהמשך כאשר יהיו ניתוקים בקשר. אני לא מצליח להבין איך זוגות שאוהבים ונפרדים יכולים להפסיק להיות בקשר לגמרי אם עדיין יש ביניהם אהבה. הצורך שלי בהתקשרות כל כך חזק, שהוא גם מונע ממני להיכנס לקשר בגלל הנזקים שייגרמו לי מאובדן הקשר. הבעיה בטיפול שגם שם יש קשר מול מטפלת נניח, ואז זה יוצר בעיה בתהליך הטיפולי מאחר וזו הסכמה שממנה אני סובל.

היי סובל, מה שאתה מתאר עונה בדיוק על הפחד מנטישה. הימנעות מקשר היא אחת מצורות הביטוי של פחד זה. צורות אחרות שבהן זה יכול להתבטא הן, למשל: עזיבת אנשים לפני שיעזבו אותך, או היצמדות לאנשים כדי שלא יעזבו אותך. מטפל מנוסה שמודע לסכמת הנטישה יידע גם לעבוד איתה בצורה נכונה, ולעקוף את המכשול בעזרת כלים טיפוליים. בנוסף, אם אתה יודע שקשר עם מטפלת יכול לעורר את הסכמה בצורה חזקה יותר, אולי כדאי לשקול בחירה במטפל גבר. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

היי דר שרון יש לי פחד כבר כמעט שנתיים שמישהו הרדים אותי מתוך שינה , ואנס אותי ואני לא יודעת. הפחד הזה מנהל אותי כבר כמעט שנתיים הוא לא מרפה !!!!! הייתי בטיפול של פסיכותרפיה ואחכ בטיפול ב cbt זה עזר לי תקופה, נרגעתי. ועכשיו זה שוב חוזר. אני כאילו כועסת על עצמי למה בעצם אני לא עושה נעילה משמעותית לחלונות וזהו. אבל אז המטפלות שלי אמרו שלא משנה כמה אסגור את הדלת זה יחזור ויבוא בכובע אחר. יש ימים שהחרדה מאוד חזקה, המחשבות מתרוצצות בלי סוף, הפחד משתלט, ואני מנסה להרגיע את עצמי ולענות למרות שאני יודעת שאסור לענות למחשבות האלה. אבל אני גם לא מצליחה לתת למחשבות להיות ולא לעשות איתן כלום. כי הן מציקות לי ממש. אני פוחדת שאגרום לעצמי נזק נפשי בגלל הסטרס הזה , או נזק גופני. אני גרה בקומה 11 , אבל יש לי לידי מרפסת סמוכה ובה גרה מישהי מבוגרת שאני לא בדיוק יודעת מי היא, למרות שכן נפגשנו כמה פעמים. אבל המוח שלי ממציא שהיא איזו רעה שנכנסת לי בלילות לבית או שולחת מישהו אחר שיעשה זאת. יודעת שכל המחשבות שלי לא הגיוניות , אין להם שוב בסיס אבל הן לא מרפות. אני מנהלת אורח חיים נורמאלי לחלוטין ,על פניו הכל כשורה אבל אני עייפה בצורה קיצונית מכל המחשבות האלה. הן משגעות אותי ! מה היית מציעה לי לעשות? לחשוב? אולי ספר שיכול לעזור לי? לחזור לטיפול cbt? מה זה אומר שהפחד הזה לא מרפה כמעט שנתיים? תודה וחג שמח נוגה

היי נוגה, אני חושבת שהעובדה שהפחד לא מרפה במשך תקופה ארוכה מצביעה בעיקר על כך שאת עדיין מאוד מתנגדת לו, למרות התהליך שעברת. אחת הדוגמאות לכך היא העובדה שאת חושבת לעשות נעילה לחלונות ולא מרפה מהרעיון, למרות שברור שזה לא יעזור ואף יכול להחמיר את המצב. לדעתי, יש לך עדיין דרך לעשות בטיפול CBT עד שתגיעי למצב שבו את לגמרי מקבלת את המחשבות ומאפשרת להן להיות. נשמע שאת עדיין לא שם, וכדאי לקבל את החיזוק בטיפול מאחר שקשה להגיע לזה לבד. חג שמח, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

21/03/2021 | 15:26 | מאת: אילן

לאחרונה אני חושב הרבה מחשבות בעיקר רעות שלא עוזבות אותי לפחות חצי שעה - עד שעה ביום וגם מידי פעם חזרות על אותם דברים יותר מטריד אותי זה המחשבות הרעות שלא הגיונות בכלל בכלל איך אפשר להיפטר מהם?

היי אילן, תלוי אם מדובר במחשבות טורדניות או דאגות "רגילות" של חיי היום יום, שאתה חושב עליהן באופן מוגזם. אם מדובר במקרה השני, אפשר לתחום את המחשבה עליהן בזמן, כלומר להקצות "זמן לדאגה" - שעה מסוימת ביום שבה אתה חושב רק על הדברים שמטרידים אותך. בשאר הזמן מומלץ להיות עסוק בדברים אחרים, ובאופן כללי למלא את הזמן בתחומי עניין. אם מדובר במחשבות טורדניות, הדבר החשוב הוא לא להילחם בהן או להתנגד להן, ולהמשיך את חייך כרגיל. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

16/03/2021 | 15:03 | מאת: אנונימית נבוכה

שלום! אני צופה שקטה בפורום אך היום החלטתי שהגיע זמני להניח את הבושה והמבוכה בצד וכלתוב את אשר על ליבי. לפני מספר שנים אובחנתי באוסידי( שכלל טקסים מעייפים) לאחר שיתוף וטיפול הגעתי למצב שהאוסידי לא מנהל אותי היום והפך להיות צד שולי בחיי. לאחרונה( בעקבות איפשהוא לחץ/משבר קטן) יש בי מחשבה חסרת הגיון שאני מתביישת לשתף אותה שהגיע אליי ומאיימת להפר את הרוגע והשפיות שבי. יש בי דמיונות על מחלות, כביכול הראש שלי תופס אותם כדבר טוב או כיף. אני מדמיינת שאני מחפשת לראות איך מתבצעות בדיקות אצל אנשים וזה כביכול עושה לי משהו טוב.ברור לי שאלו דמיונות ואני לא מחפשת באמת. אני עובדת במערכת הבריאות וכביכול לראות מישהו עובר בדיקה שגרתית( בדיקת ריאותאצל רופא)עושה לי תחושת של התפתלות בבטן שאני מפחדת ממנה. אני מרגישה די משוגעת או כאחת שמפתחת אובססיה למשהו. הדבר הכי חשוב לי לדעת. האם זה תואם אוסידי?( מרגישה שאם אני ידע שזה אוסידי זה יגרום לי לקבל שליטה בחזרה)או שזה מצריך לדעתך התערבות אצל פסיכיאטר? חשוב לציין שהיום אני בשליטה מלאה ורק הדבר החסר הגיון הזה מקשה עליי. הבושה שאני מרגישה מוזרה או טיפשית יותר קשה לי מהכל. הבושה הזאת שאני חווה גורמת לי לשנוא את עצמי ולהרגיש מוזרה. כל הכבוד על יוזמת הפורום, מקל ועוזר מאוד. שיהיה לך המשך יום נפלא!

שלום לך, קודם כל, אני שמחה לשמוע שאת קוראת בפורום ושהוא עוזר לך. וכל הכבוד שטיפלת ב-OCD שלך והגעת למצב שהיום הוא לא מנהל אותך. חשוב להבין, שאנשים שסובלים מ-OCD בדרך כלל חווים בושה או אשמה במידה רבה בחייהם (גם ללא קשר ל-OCD עצמו). זו אחת התכונות שגורמת לאנשים מסוימים (דווקא הם ולא אחרים) לפתח OCD. גם ההפרעה עצמה סובבת סביב נושאים שהם "לא מוסריים" או כוללים אחריות מוגזמת, מה שמלווה בתחושות של אשמה ובושה. אחד הדברים שעוזרים מאוד להשתחרר מהתחושות האלה, היא ההבנה שמותר לנו לחשוב כל דבר. כלומר, שכל מחשבה שעוברת בראש היא לגיטימית, ואין סיבה להתבייש או להרגיש אשמה בשל מחשבות, דמיונות, חלומות וכו'. אפילו אם היית באמת נהנית מעיסוק במחלות, את לא עושה בכך רע לאף אחד וגם זו רק מחשבה. מחשבה טורדנית אינה מצריכה בהכרח התערבות של פסיכיאטר, יש טכניקות מאוד יעילות להתמודדות (כפי שאת בוודאי יודעת). והכי חשוב - לקבל את המחשבות שלך ולא לעשות מהן "עניין" או להתייחס אליהן כמשהו לא תקין/ שלא אמור לקרות. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

17/03/2021 | 07:27 | מאת: אנונימית נבוכה

אני מודה לך על תשובתך המהירה. עזרת לי מאוד. הייתי שמחה אם תחדדי לי את תשובתך. זה תואם אוסידי? מחשבות יכולות להיות מלוות בתחושות כפי שתיארתי?

אני חושבת שהשאלה שלך היא סוג של אישור, כלומר את רוצה לדעת שזה OCD כדי להירגע ולהבין ש"זה לא אמיתי". חשוב לציין שאישורים מחזיקים מעמד זמן קצר ביותר, וכי הם מעודדים את המחשבות לחזור בטווח הארוך (ברגע שהם מפסיקים להשפיע), ולכן לא כדאי לבקש אותם. כל מחשבה היא שוות ערך לאחרת. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

16/03/2021 | 07:59 | מאת: תומר

מה עושים כשהפחדים שלך ושל האוסידי הם רציונאלים?? גם אז צריך להחשיב אותם כלא רציונליים?

היי תומר, לפחדים יכול להיות בסיס רציונלי (כמו למשל פחד מפני מחלות, שבאופן תיאורטי אפשר לחלות בהן ואפילו קיים סיכוי לא רע), אבל כשמדובר ב-OCD או בהפרעת חרדה אחרת, בדרך כלל הפחד מוגזם ויוצא מפרופורציות. פחד הוא רגש טבעי וחיוני שמטרתו להזהיר אותנו מפני סכנות אמיתיות, אך כשהפחד הרבה יותר גדול מהסכנה האמיתית, זה אומר שיש כאן בעיה שכדאי לטפל בה. אם הפחד הוא פרופורציונלי לסכנה, זו לא הפרעה. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

13/03/2021 | 21:49 | מאת: מורס

מעניין אותי לדעת מה קורה אתי (לא פניתי לפסיכיאטר בנושא משום שמה שקורה אתי נראה די טיפשי). כבר כשנתיים בערך: 1. אני מוחק כמה פעמים ביום את יומן השיחות בפלאפון, את הודעות הסמס, את הודעות הווטסאפ והפייסבוק, מוחק כל אימייל שמגיע אליי לתיבה. וגולש במצב של גלישה אנונימית כדי שלא אצטרך לנקות את היסטורית הגלישה. 2. אני עושה ניקוי מספר פעמים ביום לפלאפון שלי מקבצי זבל, מידע שהצטבר וכו' באופן די אובססיבי. 3. מחקתי את קיר הפייסבוק שלי, מחקתי את כל התגובות שכתבתי לאנשים והסרתי את כל הלייקים ואני די חושש לחזור לתפקד במדיה החברתית (לא עקב פרנויה או משהו כזה, אלא שוב - הצורך בניקיון). אצטיין שאם לא אעשה את זה ברור לי שלא יקרה דבר רע וכו'. מה זה? ואיך לטפל בזה באופן עצמאי?

16/03/2021 | 14:49 | מאת: אנונימית

היי! אמנם אינני אשת מקצוע, אך בתור אחת שחווה זה נשמע לגמרי כמו ocd. הסדר והארגון אותו אתה מנסה לייצר בחייך מחזירים לך את השליטה והארגון המחשבתי. יש שיטות טיפול מדהימות שעוזרות. מאחלת לך מלא הצלחה!

היי מורס, ההתנהגויות שאתה מתאר בהחלט נשמעות כפייתיות. גם אם אין מחשבה ברורה שעומדת מאחוריהן ש"משהו רע יקרה", כנראה שהמחשבה לא לקיים אותן מעוררת אי נוחות, ו/או מחשבה כללית שמשהו ישתבש. הדרך לפתור את הבעיה היא קודם כל להבין שחייבים להפסיק אותן, ואז לעשות זאת בבת אחת או באופן הדרגתי. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

12/03/2021 | 12:53 | מאת: מריה

שלום דר לויט, מזה הרבה זמן יש לי מחשבה טורדנית שאחווה משבר ואקפוץ מהחלון (קומת מגוריי גבוהה). ובכל פעם שמתרחש משהו לא נעים החרדה מציפה אותי ואני חוששת שלא ארצה לחיות. אני מטופלת בציפרלקס 40 והולכת לשיחות, אך ההטבות לפרקי זמן קצרים. האם ניתן לעשות עוד משהו בנידון? ובכלל מדוע יש לי חרדה כזו הרי סה כ טוב לי בחיים ומפריע לי שתכנים כאלה עוברים לי בראש.

היי מריה, כשיש לנו פחד מנושא מסוים או מסיטואציה מסוימת, הדבר הכי טוב שניתן לעשות הוא להיחשף אליה עד שהפחד עובר. איני יודעת האם החשיפה היא נושא שעולה בטיפול שלך, או מה את עושה בו בדיוק, אבל זה צריך להיות חלק הכרחי מהטיפול. אם תיחשפי למחשבה שמפחידה אותך בצורה מכוונת, ואפילו תעמדי ליד החלון ותדמייני שאת עומדת לקפוץ, למשך זמן ממושך עד שהפחד יעבור, המצב יילך וישתפר. כמובן מומלץ לעשות את החשיפה בצורה מסודרת ועם הכוונה מקצועית במסגרת של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

11/03/2021 | 16:57 | מאת: אדם

שלום ד"ר שרון לויט. אני סובל מהפרעת חרדה משחר נעוריי. תרופות שונות מקובלות (SSRI /SNRI) לא הביאו לשיפור ממשי לאורך שנים של ניסיונות. התפתחה סביב הנושא כפייתיות. אסביר: לפני 6 וחצי שבועות התחלתי טיפול בכדורי סרנדה 100 מ"ג (איתו עדיין לא התנסתי), מאז אני מצפה שיגיע שינוי בחרדות שאני סובל מהן ומנסה לקבל חיזוקים ע"י שאילת שאלות חוזרות על התרופה, על חיזוקים לתרופה,מתי תשפיע התרופה ואיני "נח" בנושא. הרי ידוע לי שהתרופות האלו עובדות לאחר כחודש וחצי ובכל זאת כל הזמן חשוב לי לברר האם זה יעבוד לאחר 6 שבועות? 8 שבועות? אולי שיא ההשפעה כמו שקראתי היא רק לאחר 12 שבועות. הפסיכיאטר המטפל אמר 4 שבועות כך שאיני יודע מנוח מי צודק ומה נכון. אני לא יודע אם לפנות לפסיכיאטר כפי שזימן אותי לאחר 6 שבועות כי יש משהו חיובי אבל עדיין יש חרדות. אני חושש שיעשה שינוי מוקדם מידי ושוב תהיה לי הרעה ומצד שני המצב הנוכחי גם אם השתפר,אינו משביע רצון. מה לעשות כדי להשתחרר מהטורדנות המוחית הזו?הרי אומרים שמחשבות טורדניות מגיבות לטיפול כחודשיים שלושה במינון מספק.האם אני במינון מספק?כל כך הרבה שאלות מטרידות את המוח ואני לא יודע מנוחה מהי!!! האם ללכת לפי הרופא המטפל ולא לקרוא כל מידע חיצוני אחר מפורומים או מאנשים שמצבם דומה לשלי וטופלו באותם סוגי כדורים? אני מניח שהכפייתיות מזינה בין היתר את התגברות החרדה כך שזו "חרב פיפיות" עבורי ובכל זאת לא מסוגל לסמוך על הפסיכיאטר (לא ספיצפית עליו אלא על כל פסיכיאטר) מרוב שנחלתי אי הצלחות עם התרופות ואכזבות. אשמח להכוונה כללית ממך. תודה רבה וכל טוב!

היי אדם, נשמע שהעיסוק בנושא התרופות הפך לאובססיה בפני עצמה. כדאי להניח לנושא ולא לעסוק בו בכלל, כלומר לא לעשות שום פעולה בנושא. העיסוק הזה לא תורם למצבך אלא הופך אותך לאובססיבי אפילו יותר... בנוסף, התלות בתרופה היא תוצאה של גישה לא נכונה ולא בריאה לבעיה הזו. זה נשמע שאתה מחכה לרגע שבו המחשבות יעזבו אותך, ורק הרצון שהמחשבות יעזבו גורם להן להיות עיקשות ו"דביקות" יותר. כמו כן, מי שתולה תקוות גדולות כל כך בתרופות, בייחוד בנושא הזה, צפוי ככל הנראה להתאכזב (בייחוד אחרי ניסיונות רבים שלא צלחו), וזו עוד סיבה להרפות מהנושא. כדאי גם לדעת, שלא מעט אנשים אינם מגיבים לתרופות בצורה מספקת או בכלל. יש טיפולים אחרים שיכולים להיות יעילים יותר. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

10/03/2021 | 23:09 | מאת: נועם

הי שרון אני בן 17 ויש לי מחשבות מלחיצות לחשוב על בנות משפחה שלי שהן נראות טוב, מלחיץ אותי בטירוף לחשוב על אחותי או דודה שלי שהיא נראית טוב, כדי שלא בטעות יהיה לי צורך לפנטז עליה באקט מיני. כך גם על בנות שהן צעירות ממני, כאילו מעין התעסקות בטאבו. מרוב שאני מפחד לחשוב עליהן אני נמנע מלהתייחס אליהן, לדבר איתן וכו' אני ואחותי היינו בקשר חברי טוב ועכשיו אני מרוחק ממנה, לא רוצה להסתכל או לדבר איתה מהפחד שאחשוב עליה בקטע מיני. מה עושים אני משתגע זה ממש מדכא אותי, אני פשוט מחכה שזה יעבור, והפחד שאולי זה לא יחלוף מלחיץ אותי עוד יותר. תודה מראש, נועם

היי נועם, מחשבות טורדניות בנושאים כאלה הן נפוצות מאוד. דווקא ההימנעות מלדבר או לראות אנשים מסוימים כדי שהמחשבה לא תעלה, מעודדת את המחשבות האלה אפילו יותר, מאחר שכל קיומן תלוי בעובדה שאתה לא רוצה לחשוב אותן. לכן, הפתרון הוא הפוך: צריך "לשחרר" ולאפשר לעצמך לחשוב את המחשבות האלה, לא להימנע מהנשים שעליהן אתה חושב אלא להיפך, דווקא לראות אותן, גם אם המחשבות יעלו. אם תאפשר להן להגיע באופן חופשי, בסופו של דבר תתרגל אליהן והן לא יהוו מטרד. אפשר כמובן להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), מאחר שפעמים רבות קשה להתמודד עם המחשבות באופן עצמאי ולאפשר להן להגיע (ואפילו להיחשף אליהן באופן מכוון), ודרוש ליווי טיפולי לשם כך. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

10/03/2021 | 09:15 | מאת: אייל

שלום דר שרון !! מאז ומתמיד אהבתי להתלבש יפה והשקעתי ממש המון כספים על ביגוד . בשנים האחרונות התמנתי ויותר שולט על נושא זה . בנוסף אני אוהב לקנות כל מיני מוצרים שיהי לי בדירה בארון כמו פרפורמיה וכו .כפי שכתבתי בשנים האחרונות אני מבצע את הקניות שלי בחגים אבל גם אז אני "" משחרר" יותר מדאיי . רצית י הכוונה חשיבה מחדש בעניין . תודה רבה ויום טוב ..

היי אייל, לא הבנתי מה אתה שואל בדיוק... "הכוונה מחדש" זה כללי מאוד. בנוסף, אין לי מושג מה התקציב שלך וכמה אתה יכול להרשות לעצמך, או צריך בפועל. לשם כך יש צוות שמלווה אותך בדיוק עבור הנושאים הללו של חיי היום יום, כשאחד המרכזיים שבהם הוא ניהול התקציב. צריך לחשב בדיוק כמה אתה יכול להוציא בלי חשש לפני שאתה הולך לקניות. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

אני בחור בן 30 וקצת, בוגר לימודי חינוך והוראה בהצטיינות(בעל תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה מקצועית), בעבר ריכזתי תחומים, לימדתי, הדרכתי, הנחתי וכו'. אך משבר אישי שקרה בסמוך לסיום לימודי התואר גרם לי לקפוא לתקופת חיים לא קצרה: דיכאון וחרדה שהתפתחו בי, בעיות רפואיות פיזיות כרוניות נוספות שאני לומד להכיל ולחיות עמן (לא בעיות רציניות ברמה של נכות/ מוגבלות, אך מהוות מטרד) , הפיכתו של קרוב משפחה קרוב לאדם הנדרש לטיפול סיעודי, העדר אפשרות לתמיכה כלכלית - מגיע ממשפחה לא מתפקדת ממעמד סוציו אקונומי נמוך ובכלל נעדר סביבה תומכת ומבינה (בפן החברתי חלק גדול מכך הוא באשמתי, ההתכנסות שלי פנימה הרחיקה חברים רבים - לפני כן הייתי אדם עם חיי חברה עשירים). (מקווה שזה לא ישמע כהתקרבנות ותירוצים, זה לא המסר שניסיתי להעביר - כל חיי נעתי קדימה למרות תנאי פתיחה לא טובים - הם היוו לי מנוף מנטלי). וכך יוצא שלא עבדתי במשך כ3 שנים לאחר סיום לימודי התואר (סיימתי את לימודי התואר בסוף 2017 ורק בקיץ 2020 התחלתי לעבוד בחברת סיעוד באופן רשמי כמטפל בבן משפחה במשרה חלקית - בנוסף זה ממלא לי את משבצת התעסוקה בקורות החיים לעת עתה). שאלתי היא כזו: האם כרגע לפנות לכל אפיק של תעסוקה במשרה מלאה רק כדי להתפרנס ולהוציא את עגלת חיי מהבוץ, להגיע למצב של עצמאות כלכלית, לשכור דירה, לחסוך מעט ולהמשיך להתפתח: עבודות שלא יתרמו לי בהשבחת הקורות החיים שלי ולא יקדמו אותי אל עבר קריירה יציבה (נאמר עבודות שלא דורשות הכשרה מיוחדת, המשך עבודה כמטפל סיעודי, קופאי, מפעל, סופרים, פקח בתחבורה ציבורית, עבודות סטטדנטיאליות, מלונאות) -- עבודה ראשונית שתהווה עבורי ככלי לבניית ביטחון עצמי, חזרה לחברה ואז להמשיך אל עבר החלק הבא. בתכנית זו המחשבה היא לעבוד בעבודות אלה כשנה במשרה מלאה. ובמקביל להתנדב בדבר מה שיעשיר לי את הקורות חיים. או שעדיף שאתעלה על עצמי כבר עכשיו, אתעלה החרדה והספקות שלי ואפנה לאפיק של עבודה הדורש השכלה או הכשרה אקדמית, נגיד לעבוד בתחום הכשרתי, בהוראה ובעבודה עם נוער/ ועבודות אחרות אשר כן יעשירו את הקורות חיים שלי ויהוו עבורי מנוף להתפתחות מקצועית (או עבודות "חברתיות" אחרות? תודה

היי נרי, אני לא חושבת שיש תשובה חד משמעית לשאלה שלך, זה עניין של בחירה אישית, רצון ומוטיבציה. כלומר, אם חשובה ו/או דחופה לך עצמאות כלכלית בכל מחיר. אני מניחה שאם תגלה שאין מספיק עבודות בתחום הכשרתך ושקיים קושי להשיג עבודה כזו, הקושי הכלכלי יכריע בסופו של דבר - כלומר, זה גם עניין של היצע. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

09/03/2021 | 15:37 | מאת: רותם

היי שרון :) שמתי לב לאחר שהמחשבות תקפו אותי ממש קשה לפני 3 חודשים שתמיד שהייתי נתקלת בדעה שונה משלי, תהיה אשר תהיה, בנוגע לזוגיות, יחסים, עניינים פוליטיים גם אני מרגישה מותקפת אישית ממש כרגע זה תקף אותי בעניין זוגיות נחשפתי למשהו שלא הסכמתי איתו וכל הזמן חיפשתי אישורים מהאינטרנט שהדעה שלי נכונה, ואז מצאתי את עצמי קוראת את ההפך כשאין באמת איך לקבוע דבר כזה המוח שלי נשאר שלושה חודשים עם מחשבה מפחידה והרצון להוכיח שהדעות האלה לא נכונות ושאני חייבת להראות שאני צודקת או לא יודעת כבר מה במקום להחליק את זה זה פגע בי במקום ממש אישי וזה מפחיד אותי כל פעם מחדש זה מאוד השתפר לאחרונה אבל זה עדיין שמה וזה ממש דפוס שנובע מחוסר בטחון שלי בכמעט כל דבר המוח שלי לא מצליח להשתחרר מאותה מחשבה וזה ממש מכביד עלי והורס לי את איכות החיים

היי רותם, התשובה לשאלה שלך, אפשר לומר, נמצאת בגוף השאלה: בכל פעם שאת נתקלת בדעה שונה משלך המעוררת חרדה, הקריאה בעצם מעודדת את החרדה ו"תוקעת" את המחשבה שם. לכן, תצטרכי למנוע מעצמך לקרוא ולחפש אישורים בכל דרך אפשרית. אני מניחה שזה לא יהיה קל, אבל זו הדרך היחידה לעצור את "כדור השלג" של המחשבות והחרדה. המחשבה תעבור עם הזמן, וייקח לה הרבה פחות זמן, בוודאי לא שלושה חודשים. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

11/03/2021 | 09:47 | מאת: רותם

היי שרון תודה על המענה, עשיתי ממש נזק בשלושה חודשים האלה מבחינת אישורים ובדיקות זה יצר לי מעין שד בראש שרוצה להרוס לי את היחסים המדהימים עם בן הזוג שלי את חושבת שזה עוד יכול לעזוב אותי? זה מטריד אותי מאוד

05/03/2021 | 23:31 | מאת: גאיה

היי דר עברתי טיפול בהפרייה ivf ונקלטתי להיריון. אני מאוד שמחה שאני בהיריון, אבל יחד עם זאת תמיד יש בי מחשבה שאולי הזרע לא של בעלי וחל שם בלבול. אני כל כך אוהבת את בעלי וחלילה לא רוצה שיקרה מצב שהתינוק לא יהיה שלו. מבחינתי זה יהיה אסון!!! השבוע מישהו שפגשתי שאל אותי האם ההיריון מבן זוגי מן שאלה מוזרה כזו... וזה הכניס אותי לסרטים והמון המון חרדה. כאילו זה העיר בי משהו.. רוב הזמן אני מאוד שמחה ומתרגשת מההיריון אבל לפעמים המחשבות האלה והפחד המטורף תוקף אותי, אני מרגישה שמשאית מתנגשת בי, מרוב שהמחשבה מזעזעת אותי! איך נגמלים מהפחד? איך מפסיקים לחשוב ככה? תודה מראש ורק בריאות גאיה

היי גאיה, קודם כל, שיהיה בשעה טובה על ההריון! ברור שכשמישהו אומר לך משהו שמתקשר ישירות למחשבה שלך, הפחד מתגבר... במחשבה הטורדנית לא ניתן לשלוט בטווח הקצר, אבל ניתן לגרום להפחתתה בטווח הארוך, על ידי הפסקת העיסוק בה. הכוונה היא, שבכל פעם שהמחשבה עולה, אל תנסי "לענות" לה בהיגיון או להתווכח איתה, פשוט תני לה להיות. אם המחשבה אומרת שהעובר הוא לא מהזרע של בעלך, אל תתווכחי עם זה. תני לעצמך לחשוב כך, ובינתיים תעסקי בדברים אחרים (שהיית עוסקת בהם גם כך אם המחשבה לא הייתה שם). עם הזמן, המוח יילך ויאבד עניין במחשבה, מאחר שהוא יבחין שאת לא מקדישה לה תשומת לב מיוחדת ולא מסמנת אותה כ"חשובה". כמובן שאם קשה לך ליישם זאת לבד, את יכולה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שבו יסייעו לך בהתמודדות בדרך הנכונה. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

01/03/2021 | 17:58 | מאת: שלום

שלום, אני הבנתי שהדרך הכי יעילה לטיפול בOCD היא באמצעות היחשפות לפחד, הפחד שלי הוא שאחרי שאיחשף לפחד המחשבות הטורדניות לא יפסקו וימשיכו להטריד אותי ולתת לי הרגשה רעה של "מלוכלך". מה ניתן לעשות? ובכלל מה ניתן לעשות מלבד חשיפה - המחשבות לא עוזבות אותי ומטרידות אותי ללא הפסקה?

שלום לך, חשיפה צריכה להיעשות בצורה שיטתית ונכונה, ומומלץ לעשות אותה בליווי איש מקצוע מתאים, כדי לא לעשות טעויות שיהפכו אותה ללא יעילה. באופן כללי, הדרך הנכונה לבצע חשיפה היא להישאר עם הגורם המפחיד, או לחזור עליו שוב ושוב, בניסיון להעצים את הפחד, עד אשר הפחד פוחת במידה משמעותית מעצמו. בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) קיימות, בנוסף לחשיפה, טכניקות שעוזרות להתמודד עם המחשבה כאשר היא מגיעה, ועיקרן קבלת המחשבה במקום הניסיונות שלא לחשוב אותה (שרק מחריפים את המצב). בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

28/02/2021 | 13:06 | מאת: רינת

שלום שרון. בבוקר יש לי מועדון תמיכה שאני הולכת אליו עם צוות נפלא חברים נפלאים צוחקת מדברת איתם אבל שאני חוזרת הביתה ומגיע אחר הצהריים אני מרגישה מין ריקנות אין לי מה לעשות עם עצמי ואז אני יושבת מול הטלוויזיה עם מחשבות מדכאות מה ניתן לעשות בשעות אלו כדי שאצא מהמחשבות המדכאות האלה?

היי רינת, כדאי למצוא פעילות מעניינת ומספקת לעשות בשעות הפנאי. ישיבה מול הטלוויזיה רק תורמת לחוסר מעש, לדיכאון ולחרדות. מומלצת ביותר פעילות גופנית, שאפשר לעשות פעמיים - שלוש בשבוע או יותר, עד כמה שאת יכולה להתמיד בה. את יכולה לעשות רשימה של פעילויות או תחומי עניין שמעניינים אותך ולבחור לך כיצד למלא את השבוע. לדעתי לדבר על כך עם קבוצת התמיכה יכול להיות רעיון מצוין, הם יכולים להציע לך רעיונות ודרכים לביצוע. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

26/02/2021 | 23:47 | מאת: שני כהן

דוקטור שלום. כני בת 34, אמא לשניים, מתמודגת עם אוסידי מגיל 14 בערך. עיקר החרדות שלי היו סביב פחד מאובשן שפיות וסכיזופרניה..יש לי פסיכיאטר קבוע כבר 11 שנים איתו אני משוחחת כשאני רואה צורך כמה פעמים בשנה.. שאלה לי, השנה עברתי שני ניתוחי מעיים מאוד סבוכעם עם החלמה קשה, בנוסף אני אמא לתינוק מקסים ואהוב שנולד בסוף אוגוסט 2019 בשבוע 35.. לעניין התינוק-בני נולד פג ומאז שעבר דלקת כרום המח ויראלית לא חיידקית אני חוששת להתפתחוצו, הוא ילד מדהים אבל עדיין לא הולך ולא מצביע, לא אונר בבירור אמא לדוג,בקיצור הוא מתפתח מעט לאט, העניין הוא שאני 24/7 בוחנת את הילד, בודקת במה התקדם, חרדה למצבו, מנסה לבדוק אותו םיסית כמו לנפנף מוחו ממתק בניסיון חגרום לו להצביע, כל מה שאפשר כדי לבחון אותו ואף מערבת בחשש גורמים כמו טיפת חלב, רופאים ובני משפחה..על פניו יש הסכמה שצריך לבדוק את העניין אבל גם דהוא ילד מהמם. לץהאם האובססיית יתר בזאת שאני מראה היא נורמטיבית למצבי או שזה נשמע כמו האוסידי? אני כבר מתחילה חשאול את עצמי האם זה מקאה של היפוכונדריה? לגבי הניתןחים שלי-עברתי את הניתוחים, אחד בגלל דימום מהמעיים והשני כתוצאה מרשלנות רפואית. מרגע הניתוח השני אני אובססיבית להחלמה שלי, אני מגיעה פעם בחודש לרוםא, מרבה לחפור חו בנייד גם כשהוא אמר לי מספר פעמים שהכל בסדר ואין צורך בעוד ביקורת ועוד ביקורת, אפילו היה לי מקרה בו השבוע הגעתי לרופא בקהילה כדי שיבדוק אותי ואת סטטוס ההחלמה ויצאתי ממנו ישר לתור נוסף אצל המנתח מחשש שהבדיקה שהרופא עשה אולי הזיקה לתוצאות הניתוח.האם נדמע כמו משהו שהוא לא אוסידי?

היי שני, למרות שעברת דברים לא פשוטים מבחינה בריאותית, נשמע שאכן יש כאן עיסוק מוגזם סביב הבריאות, בשני הנושאים. אני מניחה שאת מתארת לעצמך שרוב האנשים לא היו עושים את כל הפעולות שאת עושה, ולמעשה לא היו עסוקים כל כך הרבה בנושאים הללו. תכליתו של העיסוק היא אך ורק ניסיון להירגע באותו הרגע, מאחר שהפעולות שאת עושה לא יעזרו לך לקבל תוצאה טובה יותר, הן לגבי הבריאות שלך והן לגבי ההתפתחות של הילד (ואם כבר רק ישליכו לרעה הן על ההרגשה הטובה שלך, והן על הרוגע שלו). מה שקרה הוא הרי כבר לא בשליטתך, ועשית את הטוב ביותר שיכולת באותו רגע למען ההחלמה הפיזית. ברגע שהעיסוק הוא מוגזם ותכליתו היא הרגעה באותו רגע בלבד, אני כן חושבת שמדובר בחרדת בריאות. אגב, היפוכונדריה, או חרדת בריאות, נחשבת כיום לסוג של OCD. מומלץ מאוד לטפל בבעיה לא רק על ידי תרופות, אלא גם להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת "להיגמל" מההתנהגויות המרגיעות הללו, וכתוצאה מכך להפחית את החרדות. באמת שאין טעם לחיות עם זה כל כך הרבה שנים, כשיש פתרון. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

25/02/2021 | 19:53 | מאת: נתנאל

שאלה- אם אני אגיד לעצמי בראש, "לא לחשוב בכלל יותר" זה יקרה?? זה יתגשם?? באמת לא אצליח לחשוב יותר?

היי נתנאל, בדיוק להיפך, אם תנסה במכוון לא לחשוב מחשבה מסוימת, תחשוב אותה יותר. תנסה למשל, לא לחשוב על פיל ורוד. על מה אתה חושב עכשיו?... בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

25/02/2021 | 17:01 | מאת: אילן

שלןם שרון דיברתי איתך בפלאפון מקודם, רציתי לשאול שאלה בבקשה... נכון יש מחשבות טורדניות שאסור להתייחס אליהם וצריך לתת להם להיות ולהתעלם מהם ולא לייחס להם חשיבות? אז מה לגבי מחשבות רגילות/ לא טורדניות..?האם מותר לחשוב מחשבות רגילות/ לא טורדניות, ולהתעסק איתם בשונה ממחשבות טורדניות???

היי אילן, מה הכוונה ב"מחשבות רגילות"? אם מדובר במחשבות כמו "מה אני מתכנן לבשל מחר לארוחת צהריים", או מחשבה כיצד לפתור תרגיל במתמטיקה, כמובן שמותר לעסוק בהן. הכוונה בחוסר העיסוק במחשבות טורדניות הוא לא לנסות לענות למחשבה או "להתווכח" איתה. מחשבות שאינן טורדניות בדרך כלל אינן מצריכות מענה או ויכוח. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

25/02/2021 | 23:41 | מאת: אילן

ואם אני רוצה סתם להתווכח עם מחשבות ולהתעמק בהם, (לא מחשבות אוסידי אלא רגילות) - זה מותר??

25/02/2021 | 23:44 | מאת: אילן

תעני לי.......

מותר לעשות מה שאתה רוצה, אין חוק האוסר זאת...

24/02/2021 | 16:40 | מאת: אורי

ד"ר שרון לויט שלום. אני בן 38 נשוי ואבא, עובד מוערך במשרה מלאה. כבר שנה שיש לי התקפי חרדה מתמשכים ועיסוק מחשבתי טורדני סביב הנושא. ניסיונות טיפול בכדורים וטיפול התנהגותי לא ממש עזרו. כעת, אני מקבל כבר חודש ימים תרופה בשם סרנדה 100 מ"ג ע"י פסיכיאטר.יש שיפור מסוים אך עדיין פוקדים אותי התקפי חרדה ואני כל הזמן קורא סביב הנושא בפורומים ולא מסוגל להפסיק. יש לך עצות איך אפשר להפסיק את הגלישה האובססיבית בפורומים של חרדות ותרופות? אני מניח כי השפעה מלאה של התרופה יהיה ניתן לראות בעוד כחודש ובנתיים "כדי לקבל תקווה" אני כל הזמן שואל בפורומים שאלות שאני יודע את התשובות שלהם ואם אני לא נכנס לפורומים אז אני לא רגוע. איך יוצאים מזה תרתי משמע?אשמח לעצות.

היי אורי, בעיקרון, גלישה בפורומים וכתיבת הודעות זו התנהגות נשלטת, שאתה יכול בכל רגע נתון לבחור אם לעשות אותה או לא. כמובן שמומלץ בכל פה לא להתקרב לפורומים הללו ובוודאי שלא לכתוב בהם. אם אתה מתקשה לעצור את עצמך, כדאי לשלול מעצמך גישה לפורומים או אפילו לאינטרנט בכלל, לתקופה מסוימת. כאשר אנחנו מכורים למשהו, הדרך הכי טובה להיגמל ממנו הוא להפוך אותו ללא-נגיש לנו. להערכתי זה יגרום לשיפור מאוד משמעותי בהרגשה שלך. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

24/02/2021 | 00:14 | מאת: אנונימית

אני יכולה להתמודד עם זה כל היום אבל בלילה זה יכול להתפרץ לי ולהעיר אותי בחרדה ועם דופק לחוץ רק ממחשב שעברה לי כנראה שהייתי במצב של ביינים של שינה, ואני מוצאת את עצמי בלילה מתעסקת בלהרגיע את עצמי אך הגוף עייף ומרדים ומעורר את עצמי כל פעם מחדש מה עושים?

שלום לך, המצב שאת מתארת קורה בדרך כלל כאשר אדם מנסה להירדם "בכוח", ומאחר שאי אפשר לשלוט בשינה נוצר מצב שבו הוא בעצם מעיר את עצמו מרוב רצון להירדם. אם זה קורה, אני ממליצה לא לכפות את השינה. אפשר להקצות לעצמך שעה להירדמות, מה שגורם לך לומר לעצמך שאת לא חייבת להירדם ברגע זה. זה נותן מרחב נשימה. אפשרות נוספת היא לצאת מהמיטה אחרי כחצי שעה, אם את לא נרדמת, ובזמן זה לעשות משהו רגוע שלא כולל מסכים או אור חזק. כאשר את מרגישה שאת עומדת להירדם, את יכולה לחזור למיטה ולנסות שוב. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

שלום דר שרון !!! מה שלומך?? אני רוצה להתמקצע וללמוד משו קרי מקצוע אבל אני חש בעייה גדולה מאוד שבעיקבות האוסידי שלי מפחד שלא אזכור שלא יהי מרוכז שלא אקלוט וייש לי סוג של עצבים פנימיים שעוצרים אותי מלהיכנס לתוכנית לימודים . אשמח לקבל ממך בתקווה שהבנת את הבעיה שלי כיצד לשפר ולהתקדם הלאה ולהתפתח .. כאמור יש לי עוס ומדריך אבל אני זקוק ממך להמלצה קרי עצה איך להיכנס וללמוד משו זה או אחר תודה רבה לך ומקוה שהבנת את בקשתי . תודה ולילה טוב

היי אייל, השאלה שלך מאוד כללית, ולכן אין ממש דרך לענות עליה - מלבד לומר לך פשוט לא להימנע, להתחיל לימודים ולנסות להתמודד עם זה תוך כדי. אם תימנע, אתה בוודאות לא תצליח. אם תנסה, מאוד יכול להיות שכן. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

23/02/2021 | 09:22 | מאת: שחר

לפני חודש בערך התחילה לי מחשבה בראש שאולי אני לסבית . סתם דפדפתי באינסטגרם ראיתי בחורה יפה אמרתי לעצמי איזה יפה היא והתחלתי לחשוב ולפחד שאולי בגלל זה אני לסבית . יש לציין שאני בזוגיות במשך 3 שנים עם בחור מקסים ואוהב שאני אוהבת אותו מאוד אבל מאז שהתחילה המחשבה והפחד התחלתי מאןד להילחץ ולפחד שאולי אני לא אוהבת אותו יותר הגעתי למצב שאני בדיכאון ורק בוכה ומפחדת , אף פעם לא התאהבתי באישה ולא נמשכתי אליה ממש המחשבות האלה גורמות לי לפחד ולהיגעל מעצמי ואני לא רוצה את המחשבות האלו כל בחורה שאני רואה אני מרגישה חוסר נוחות ופחד שאולי אני נמשכת אליה מה שבפועל לא קורה אני מתחילה לדמיין שפתאום כן בא לי בחורה ואז אני מעיפה את המחשבה כי היא לא נעימה לי בכלל. אני לא רוצה להיות כזו זה כבר חודש של ייסורים עם התחושות האלו אני פחות נהנת מדברים שאני אוהבת לעשות מרגישה מכונסת בתוך עצמי , קוראת יותר מדי דברים באינטרנט כדי להוכיח לעצמי שאני לא לסבית ולאחרונה אני מרגישה כאילו יש סוג של השלמה עם המצב אבל אני לא מרגישה שאני כזו אני לא מדמיינת את עצמי עם אישה אני כל החיים שלי יצאתי עם גברים התאהבתי בגברים אז מאיפה פתאום המחשבה הזו קפצה מאיפה היא באה ? אני אוהבת את חבר שלי אבל מרוב שאני מפחדת שאני לסבית אני מפחדת שפתאום אני לא אוהבת אותו ולא רוצה אותו מה שלא נכון מה אפשר לעשות האם אני כזו או לא ? או שזה רק המחשבות הטורדניות שלי שהכנסתי לעצמי לראש וגרמתי לעצמי להאמין להם . אני אובדת עצות לא יודעת כבר מה לעשות זה אןכל אותי מבפנים .

היי שחר, אם תקראי קצת פה בפורום, תראי שהמצב שאת מתארת הוא מאוד שכיח. למעשה, זה סוג ה-OCD שאני נתקלת בו הכי הרבה בעבודה שלי. אין טעם לעסוק במחשבה האם את לסבית או לא, שכן זה רק יחזק את הטורדנות. אין טעם לענות לשאלה הזו, שכן מתן אישור לא באמת ירגיע אותך, ואם כן - זה יחזיק מעמד לזמן קצר בלבד. לאחר מכן, המחשבה תחזור ביתר שאת. הפתרון היחיד הוא לא לתת למחשבות האלה מענה, ולמעשה להישאר עם הספק עד שהוא כבר לא יעסיק אותך (זה ייקח זמן עד שתגיעי למצב הזה). כמובן שזה מאוד לא פשוט ליישום לבד, ולכן מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לקבל ליווי ותמיכה מקצועית, שכוללים כלים מדויקים להתמודדות עם ההפרעה הזו. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

כי אני בהתחלה חוויתי על זהות מינית והמחשבות כל פעם השתנו, והיו לי מחשבות שמלחיצות אותי סתם להתאהב במישהו שאני לא רוצה או להמשך לאנשים קרובים אליי, אבל ההגדרות האלה לא מופיעות תחת ״מחשבות טורדניות״ אבל אני מרגישה את כל ״הסיפטומים״, של חרדה בכל פעם שאני חושבת על זה, אני מנסה להמנע, עושה סוג של ״בדיקות״ ומנסה לבדוק מאיפה הספק הזה מגיע וזה רק גורם לי להתעסק במחשבות, לפעמיים מעיר אותי בלילה בתחושת חרדה ולחץ אבל זה שוב לא תחת ההגדרה.. אז האם זה מחשבות טורדניות או לא? מה ההגדרה

שלום לך, מחשבות טורדניות יכולות להיות על כל נושא שבעולם, ולעתים תכופות התכנים משתנים. לכן, התוכן הספציפי הוא חסר משמעות והוא כשלעצמו אינו OCD. אין שום טעם לעסוק בשאלה האם מחשבה היא טורדנית או לא, זה כשלעצמו הוא סוג של טקס. פשוט תניחי למחשבות להיות, ולמוח לחשוב ככל העולה על רוחו, ותראי שיהיה הרבה יותר טוב. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

20/02/2021 | 12:03 | מאת: מאיה

היי שרון קודם כל תודה על המענה רציתי לשאול איך אני יכולה להמנע מהטקסיםהמחשבתיים אני מוצאת את עצמי נלחמת במחשבות בלי סוף, מחפשת גיבוי לנטרול המחשבות שלי ברשתות החברתיות ואז אני נתקלת במשהו שהוא בדיוק ההפך וזה עושה לי רע. איך אני נמנעת מזה כי זה רק מתדלק את החרדה והמשך האובססיה? תודה מראש

היי מאיה, אחת הדרכים לעשות זאת היא פשוט לנתק את עצמך מהרשתות החברתיות, או להשבית את החשבונות שלך זמנית. לדעתי רשתות חברתיות הן לא חובה, ואפשר בהחלט לחיות בלעדיהן. חוץ מזה, כשקיימת התמכרות למשהו, הדבר הטוב ביותר היא להתרחק ממושא ההתמכרות שלך כך שלא תהיה לך גישה אליו. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

21/02/2021 | 23:59 | מאת: מאיה

תודה לך :) ניסיתי כשבוע לעשות את זה ולא ככ עזר המוח שלי הורה לי לחפש במקומות אחרים אולי אני צריכה לגמרי הפסקה מהפלאפון

19/02/2021 | 12:40 | מאת: דור

שלום רב. לפי 3 שנים התקרבתי מאוד ליהדות הליברלית ולמרות שאיני "שומר שבת", התחלתי ללכת עם כיפה סרוגה מתוך הזדהות עם התרבות והמסורת היהודית. זכיתי להגיע ללמוד סדרי תפילה, מנהגים, מצוות רבות זאת לצד זה שאני בעצם לא מנהל אורח חיים דתי אלא תופס עצמי כמו "דתי רפורמי". הייתי מסופק ומאושר למרות שזו דרך של "עוף מוזר" לא דתי ולא חילוני. לאט לאט קיצורי התפילה והפתיחות הרבה מידי בקהילה הדתית-ליברלית ואופי הפעילות שלה נראו בעיניי מוגזמות וחריגות מאוד. מכאן נוצרה אמביוולנטיות וטורדנות חזקה מה לעשות? האם להמשיך להיות בכזו קהילה אשר מצד אחד אני זוכה לקיום מצוות ומצד שני אולי עדיף להתנתק מהם כי פעולתם ודעותיהם מרגיזות אותי מאוד ! (עודף הליברליות שלהם). יש כי כל הזמן אמביוולנטיות ואני לא מרגיש שלם ונוח במקום הזה ומצד שני אני יאבד "הכל" דהיינו כל הידע העצום שרכשתי בנושא יהדות ותפילה. האמביוולנטיות שיגעה אותי ובסוף החלטתי לפני שנה להסיר את הכיפה ולנתק קשר עם הקהילה הזו. כיון שבני ביתי אינם דתיים או מסורתיים כלל, אני מסתפק בקידוש בליל שבת כמו רוב הישראלים ולא יותר מכך. הרגשתי שהגשמתי חלום בתחילה ואט אט התגלה לי שאין זו דרך בה אני מרגיש נוח ולהיות דתי "אודתודוקס" זה גם לא מתאים עבורי. לאחר הורדת הכיפה ועזיבה הקהילה חשתי בדיכאון ודיכדוך עמוק שכן דבר בו הגדלתי לעשות נעלם מחיי ומצד שני הזרם הזה הליברלי עושה הרבה דברים שאיני יכול לחיות איתם בשלום ויוצא שאני מתרגז מפעילותם כל הזמן. האם עשיתי בשכל כאשר עזבתי את הקהילה וחזרתי להיות "חילוני" מין המניין? כלומר הנזק שנגרם לי להישאר בקהילה כזו הוא טורדנות ואמביוולנטיות תמידית שמובילה גם לספקות וחרדות שאינן בריאות לי ואילו ניתוק משאיר בי ריקנות ותחושת החמצה. האם האמביוולנטיות התמידית וקושי לקבל החלטות היא בעצם סוג של OCD ? עשיתי סביב הנושא טיפול CBT וזה לא גרם לי להרגיש שלם להישאר בקהילה כזו. נותרה בי ריקנות. איך אפשר למלא אותה? יש לי אישה נפלאה, ילדים נהדרים וכולנו בריאים- לא חסר לי כלום

היי דור, בכלל לא בטוח שמדובר בטורדנות כפייתית. נתקלתי במטופלים עם בעיה דומה מאוד, או זהה לשלך, והם בכלל לא סבלו מ-OCD אלא מבעיה של שייכות וזהות. כלומר, קיימים אנשים שמרגישים שהם אינם שייכים לקבוצה או קהילה מסוימת, וכל קבוצה שהם ינסו להשתייך אליה עשויה לגרום להם להרגיש לא בנוח ובסופו של דבר לעזוב אותה. הדבר נובע בדרך כלל מתחושה של חריגות לאורך החיים, גם בהקשר המשפחתי (כלומר משפחת המוצא עשויה להיתפס כשונה ולא שגרתית ביחס לקהילה שאתה חי בה). תחושת חוסר השייכות המתמדת למעשה יכולה לגרום לריקנות שאתה חש. אין פה תשובה חד משמעית לשאלה האם היית צריך לעזוב את הקהילה הדתית ולהפוך לחילוני, או האם היית צריך להישאר חלק מקבוצה כזו או אחרת. ייתכן שבשלב שאתה נמצא בו, לא היית חש בנוח בשום קהילה. לדעתי הטיפול המתאים הוא אכן CBT, אבל לאו דווקא כזה שמכוון לטורדנות, אלא הייתי מכוונת פה לטכניקות אחרות לגמרי. סופ"ש נעים, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

ד"ר שרון לויט שלום רב, אני בן 40 ומרגיש מגיל נעורים תחושות של אי שקט פנימי קבוע וקושי עם שינויים. הרופא איבחן אותי כבר בגיל 20 כסובל מהפרעת חרדה כללית והציע אז טיפול תרופתי בכדורי פאקסט. סירבתי לקחת את הטיפול והלכתי לשיחות שעזרו באופן מאוד מוגבל. כל הזמן שמעתי על הפלאים שמחוללים כדורי SSRI ובסוף כאשר המצב החריף להתקפי חרדה הסכמתי לקבל טיפול תרופתי מתוך ציפייה גדולה לשינוי בחיי. לאחר מספר חודשי שימוש לא חל כל שינוי משמעותי בחרדות ואז עברנו לציפרלקס וגם שם אותו הדבר. עם השנים באמצעות פסיכיאטר נוסו מגוון SSRI ו-SNRI ללא תגובה משמעותית. הגבתי מצוין לכדורי קלונקס אך ההשפעה פחתה מאוד מאוד תוך מספר שבועות עד חודשים לכל היותר. כיון שלא חל שיפור עם התרופות המקובלות, מאז גיל 22 ועד היום אני כל יום נמצא בפורומים של פסיכיאטריה ותרופות באינטרנט, מתייעץ עם רופאים, מנסה לקבל חיזוקים ועוסק בנושא בכפייתיות זה נותן לי סוג של תקווה למציאת פתרון לעתיד טוב יותר. הכפייתיות הינה סביב נושא החרדות שלי והתרופות אך היא מקובעת כבר כהרגל יום יומי ומפריעה לי בתיפקוד בעבודה. אין לי כפייתיות כזו בנושאי אחרים ואני אדם נורמטיבי לכל הדעות. האם כפייתיות זו היא בעצם הפרעת OCD או שהיא טבעית כאשר אדם מחפש מזור או תקווה לסבלו הממושך? כמו כן, האם "התנזרות" (גם אם זה מאוד קשה) מעיסוק בנושא הזה לחלוטין יכולה משמעותית להוריד את הטורדנות הקיימת במוח סביב הנושא או שזה לא משנה בכלל כיון שזה משהו פנימי מוחי מתמשך שיכול להשתפר רק באמצעות תרופות פסיכיאטריות? אשמח מאוד לתגובתך.

היי אורי, בהחלט יכול להיות שיש כאן טורדנות או סוג של OCD, שכן קיים אצלך עיסוק כפייתי בקריאה באינטרנט וחיפוש מידע על הבעיה שלך. לדעתי, הבעיה היא שאתה עסוק כל הזמן באיך שאתה מרגיש, ובניסיונות להרגיש טוב יותר, וכך נוצר מצב שבו חיפוש הפתרון לבעיה הוא בעצם הבעיה עצמה. תרופות מסוג SSRI הן לא פתרון קסם, ולמעשה הן לא עוזרות כלל לכשליש מהאנשים. קלונקס היא תרופה מקבוצה אחרת, שאינה עושה דבר חוץ מאשר להרגיע באותו רגע. היא מאוד ממכרת והסבילות אליה עולה, כלומר האפקט שלה יורד עם הזמן, וצריך להעלות מינון לעתים קרובות כדי להשיג את אותו האפקט. התרופות הפכו אצלך למושא של חרדות ועיסוק יתר, ומכל הסיבות שציינתי נראה לי שזה אינו פתרון טוב. הרעיון שאתה מציע הוא רעיון מצוין - אכן הפסקה לחלוטין של קריאה וחיפוש מידע באינטרנט, ובאופן כללי הפסקה מוחלטת של עיסוק בתחושות שלך, עשויה לשפר את מצבך עד כדי פתרון הבעיה. אם יהיה קשה מדי להפסיק לבד, מומלץ מאוד להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) לשם כך. כפייתיות היא כמו התמכרות, ולכן צריך לעבור "גמילה" כדי לפתור את הבעיה. אין פה שום בעיה מוחית, אלא לופ פסיכולוגי התנהגותי שיש ממנו מוצא. סופ"ש נעים, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

18/02/2021 | 23:27 | מאת: אייל

שלום דר !! אמרו לי וגם אני חש וגם קראתי שבעיקבות נטילת תרופה סרקואל נהיה לי עצירות חזקה מאוד . היום הייתי אצל הרופא המטפל שלי שהמליץ להמיר ולהפחית בסרקוואל ולהוסיף פרפנאן שאיני יודע מה יהיה טיבו . ופשוט נכנסתי לבית מרקחת ולא קניתי את התרופה . אציין שאני סוג של אדם שכאשר מפחיתים לי מינון ישר מרגיש בהרבה פחות טוב . אז באם תוכל לסייע לי טכנית איך אעשה את השינוי מבלי להיפגע יותר מדאי וגם הסבר על הפרפנאן . הדר אמר לי להפחית סרקאאול ל 75 מ"ג ולקחת פרפנאן של 4 מ"ג פעמיים ביום . אודה על תגובתך . תודה ולילה טוב

היי אייל, ככל הידוע לי, מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית שנועדה להחליף תרופה אנטי פסיכוטית אחרת. פרפנאן היא תרופה ותיקה הרבה יותר. אינני ד"ר לרפואה, לכן איני יכולה לתת ייעוץ תרופתי דרך הפורום. ממליצה שתפנה לפסיכיאטר כדי לקבל את המידע המדויק. סופ"ש נעים, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

18/02/2021 | 18:15 | מאת: מורי

היי שרון, ךמרות שאני מנסה לעשות הכל רגיל לעבוד להיות עם הילדים מנקה מבשלת המחשבה שאני מתעלפת פשוט לא עוזבת אותי אני כל היום אם המחשבה בראש עצם המחשבה גורמת לי להתקפי חרדה ואז התחושה הקשה של העילפון...פשוט מעגל שאני לא מצליחה לצאת ממנו כבר תקופה ארוכה שאני פשוט מצד אחד מפחדת להחליף טיפול תקופתי מצד שני הפחדים לא מניחים לי לרגע בכל דבר אני חיה מתה אין לי מנוחה בראש אפילו לא לשנייה...משהו הזייה

היי מורי, מאחר שכבר ניסית טיפולים תרופתיים רבים, החלפת תרופה לא בהכרח תעזור לך. אין ספק שאת צריכה לטפל בעצמך בדרך אחרת... מקווה שיום אחד להיי בשלה לזה. סופ"ש נעים, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

14/02/2021 | 23:49 | מאת: מייעץ

היי, שרון. בהמשך לשרשור מטה, הסברת לי על תהליך קבלת מחשבה ומיינדפולנס. רציתי להבין האם המחשבה המתקנת היא לא סוג של טקס כדי לברוח מהמחשבה הטורדנית? ניסיתי זאת בעבר, והמחשבה הטורדנית ממשיכה לחדור למרות אמירות המנסות לקבל אותה. לגבי ההבדל מחשיפה, תודה על ההבהרה, שעכשיו אני מבין שקבלת מחשבה היא נעשית ספונטנית, שברוב שעות היום זה קורה למעשה. לגבי המיינדפולנס, ניסיתי בשנה האחרונה להתמקד בגירוי ספציפי, שהוא לא המחשבה המטרידה, וזה נותן מנוחה ורוגע, אבל זה גובל במאמץ רב מאחר והמחשבה מנסה לחדור כל הזמן. הבעיה שגם פה אני מרגיש שיש הימנעות מהמחשבה על ידי הניסיון להתמקד בגירוי אחר, שזה מרגיש לי פעולת הסטה. בהמשך נאמר על התמקדות בכל סוג של מחשבה ללא שיפוטיות, קשה יהיה לי להתמקד במחשבה טורדנית מבלי לפרש אותה. הפרשנות נעשית אוטומטית מבלי שארצה, כלומר זה לא רצוני. יש לי מחשבות שמעוררות תגובה פיזית עם כאבים בגוף, ולכן קשה לי להתמקד בגירוי המחשבתי הזה. השאלה ממה נובע הכאב הפיזי?

היי מייעץ, קבלת המחשבה צריכה להיות אמיתית ומכל הלב. אתה אומר שהמחשבה ממשיכה לחדור למרות הניסיונות לקבל אותה. זה נשמע לי כמו "קיבלתי את המחשבה אבל היא לא נעלמה" - כלומר, נשמע שמה שאתה עושה הוא בעצם לומר לעצמך משפט ולצפות שבעקבותיו המחשבה תיעלם, אם לא עכשיו אז מתישהו בעתיד. קבלה אמיתית לא כוללת את הציפייה שהמחשבה תיעלם, אלא את היכולת לחיות איתה, ככל שהיא תרצה ללוות אותך. לגבי המיינדפולנס, אין צורך לנסות להימנע ממחשבות במהלכו. כאשר באה מחשבה או פרשנות מסוימת, אתה "מסמן וי" בראש, שחשבת אותה, כלומר מכיר בכך שחשבת אותה ומתבונן בזה. לאחר מכן, אתה חוזר להתמקד בגירוי שבחרת לתרגל במיינדפולנס. צריך להחזיר כל הזמן את הקשב לשם, בצורה עדינה וללא שיפוטיות. הכאב הפיזי כנראה נובע מרגש מסוים, ככל הנראה חרדה או מתח. סופ"ש נעים, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

19/02/2021 | 00:24 | מאת: מייעץ

היי, שרון. כיצד אני יכול לחיות עם מחשבה שפוגעת בי? זה כמו לחיות בבית עם נמר, ולצפות שהוא לא ינשך אותי. כלומר, אני לא מצפה שהמחשבה תיעלם, אבל אני כן מצפה לפחות שהפרשנות השלילית תיעלם. אני חושב שאם אטפל ברגש המניעה את המחשבה הטורדנית, אז אצליח לקבל אותה. אבל, הרגש מאוד עוצמתי, ואני מרגיש שהמחשבות האלה שליליות, כי הרגש יוצר אותן. לגבי מיינדפולנס, קשה לי אפילו להתמקד בגירוי, כי הפרשנות והמחשבה תמיד שם, והן תופסות נפח מאוד גדול. באנלוגיה למחשבה טורדנית, נניח שמישהו כל הזמן דורך לי על היד, האם אני יכול לקבל את התחושה הלא נעימה הזו? הדריכה על היד תמיד תהווה מבחינתי חוויה שלילית, ולכן לא אצליח לקבל אותה. האם האנלוגיה ממחישה את מה שניסיתי להעביר?

היי מייעץ, המחשבה עצמה לא יכולה לפגוע בך, כי היא רק מחשבה. המשמעויות שאתה נותן לה הן שפוגעות בך. ראיית המחשבה כפוגעת בך יוצרת תסכול, ייאוש ורגשות שליליים אחרים, ולזה בהחלט אפשר לתת מענה בטיפול, על ידי שינוי התפיסה שלך את המחשבה. הרגש ה"אוטומטי" היחיד שהמחשבה יוצרת הוא חרדה, אבל גם חרדה אפשר ללמוד לקבל, וללמוד לא להירתע מהרגש הזה. בין השאר, עושים זאת על ידי חשיפה. לדעתי כדאי מאוד להיעזר בטיפול ולא לנסות ליישם את הדברים לבד, כי זה אכן קשה מאוד ליישום עצמי כפי שאתה רואה, וצריך איש מקצוע שיודע להנחות אותך בדיוק כיצד ליישם את הדברים.

21/02/2021 | 17:49 | מאת: מייעץ

כן, אני מבין שהמשמעות של המחשבה פוגעת בי. לכן, אני מנסה לעבוד על שינוי המשמעות שאני נותן, אבל הבעיה שהלכתי לטיפולים, וכמה שלא מנסים, המשמעות נשארת והפרשנות השלילית לא משתנה. אני לומד לחיות עם החרדה, ולמרות זאת, הפרשנות עדיין שם, וזה לא מפחית ממנה. דווקא כאשר אני מבצע הסטה מהמחשבה, קל לי יותר, ופתאום הגוף מרגיש טוב. אבל, זה לא מחזיק מעמד הרבה זמן, ואז המחשבה שוב חודרת. גם כאשר אני מנסה לא להירתע מהרגש, הרגש מכאיב, לכן אני מעדיף לבצע הסטה ממנו. מה שאני מוצא לנכון, זה בעיקר לשתף, אבל קשה מאוד, כי אין את מי. טיפול זה פעם בשבוע, ולכן אין באמת שיתוף מלא של המחשבות לאורך השבוע. השאלה היכן ניתן לשתף ללא עלות, ובאופן יומיומי?

יש את ער"ן וסה"ר, אבל אני לא בטוחה ששיתוף הוא רעיון טוב כל כך. יכול להיות שהוא בעצמו טקס, והוא נותן למחשבות במה שלא מגיעה להן. זה גורם למוח לסמן אותן כ"חשובות". ההמלצה שלי היא תמיד לשתף כמה שפחות, מהסיבה הזו. בטיפול מוצלח אתה אמור להרגיש שאתה מתקדם לקראת שינוי גישה כלפי המחשבות, כל פעם עוד קצת, גם אם כרגע זה לא מושלם.

14/02/2021 | 14:59 | מאת: מאיה

היי שרון אני מוצאת את עצמי כבר חודשיים עם אותה מחשבה טורדנית, זה נרגע למשך שבועיים וחשבתי שהתגברתי על זה ואז ראיתי משהו שממש עשה לי טריגר והתחלתי לחפש אישורים שוב ומאז זה רק החמיר אני לא יודעת איך להתנהל עם זה- זה פוגע לי בתפקוד היומיומי ממש ואני עסוקה בראש רק בזה כל היום זה מתסכל אותי ופוגע באיכות חיים שלי ובזוגיות שיש לי אני לא יודעת להבדיל בין רע לטוב תודה מראש

היי מאיה, אפשר לומר שהתשובה נמצאת בגוף השאלה שלך - התחלת לחפש אישורים, ולכן זה החמיר. מטרתם של האישורים להרגיע באותו רגע, אך לא תמיד זה מצליח להרגיע - ויש לזה מחיר כבד בטווח הארוך (ולעתים גם בטווח הקצר). את צריכה להיות חזקה מאוד מול הדחף לחפש אישורים, אם את רוצה לראות שיפור. אפשר כמובן להיעזר בטיפול לשם כך, וכמובן גם כדי לקבל ליווי ולא להרגיש אבודה. סופ"ש נעים, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

שלום דר שרון !! אני מאוד מבולבל מכל מה שעובר עליי לעשות ויחד עם ההתמודדות . פשוט אני מנסה להסביר אבל קשה לי אפילו להתבטאות כאן בפורום המבורך הזה . אנסה ... מתמודד עם המון דברים עבודה .. הפרעה . בדירה להתמודד עם שאר הדיירים . מטפל פעם בשבוע . לאחרונה סובל מעצירויות חזקות מאוד . יש השבוע בדיקת קולנסקופיה לבדוק מה קורה שם . יתכן שזה נובע מהתרופות . אציין שבבקרים אני מאוד סביב עצמי עם כל ההכנות והסידורים . מאוד אוהב סדר וניקיון ולכן אני ממש כל הבוקר סביב עצמי מסדר את הניירת שהמטפל אומר לי להיפטר מהם אבל זה ממש קשה לי . חייב שהכל יהי מ ושלם ומאורגן ויציב ואם זה לא ממש כך אז זה מהווה לי טיפ טיפה חוסר נוחות בקיצור אני מאמין שהמצב יכול להשתנות אך מה היא הדרך לעבור ולהשתחרר ממצב זה תודה לך ושבוע טוב

היי אייל, לגבי ההכנות והסידורים שאתה עושה, מומלץ לבנות תוכנית פעולה יחד עם הצוות המלווה אותך וליישם אותה בעזרתם. שירותי שיקום הם משאב משמעותי מאוד, ואפשר לנצל אותו בכל תחום שבו אתה צריך עזרה. אפשר גם לשתף את מקום העבודה שלך, ולקבל מהם עזרה בדרך כלשהי - למשל חיזוקים על הגעה בזמן/הגעה מוקדמת, זה יכול לעזור להפסיק את ההתעסקות בבוקר. מקווה שמהבחינה הפיזית הכל יסתדר ותרגיש טוב. סופ"ש נעים, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

13/02/2021 | 18:58 | מאת: אנונימית

שלום רב. אני מאובחנת כסובלת מ אוסידי.והפרעות פאניקה. זה מתבטא אצלי במגוןן וריאציות .פחד מסיכזופרניה בעיקר.יש לי גם מחשבות מידי פעם שמא אני אפגע חלילה במישהו או בילדים לא עלינו. יש לי טינטון באוזניים אני מפחדת שזה קולות. אני רואה משהו בזוית העין אני חייבת לוודאות שיש שם משהו ולא הזיתי. וכמובן חיפוש אובססיבי באינטרנט על מחלות נפש. מה שמטריד אותי זה שקראתי בכל מקום שאוסידי מתבטא יותר בפחד שאותו אדם (אני) אפגע במישהו ולא שיפגעו בי.או שמישהו אחר יפגע באדם קרוב לי. ואז אני נכנסת לפאניקה כי אני חושבת שיש לי מחשבות שווא ושזה לא ocd. חייבת לציין שבכל פעם שיש מקרה רצח בטלויזיה המחשבות מתעצמות. הייתי בעבר (לפני 7 שנים) בזוגיות מתעללת (מילולית בעיקר) ויש לי פחדים שהוא יאבד את זה יום אחד ויחזור לפגוע בי. משהו בי באמת לא בסדר? תודה מראש.

13/02/2021 | 19:01 | מאת: אנונימית

בנוסף,שכחתי לציין שיש לי סבתא חולת סכיזופרניה.

שלום לך, אני מניחה שאת שואלת את השאלה כסוג של אישור, שאינך פסיכוטית ושהכל רק OCD. זהו סוג של טקס, שעדיף לא לעשות אותו. כלומר, לא כדאי לשאול את השאלות האלה ולקבל אישורים ש"הכל בסדר" איתך, מאחר שזה אולי ירגיע אותך לזמן קצר ביותר, אבל בטווח הארוך (ואפילו הלא כל כך ארוך) רק יחזק את המחשבות ויגרום להן "לעקוף" את האישור ולהופיע שוב. מקווה שאת מטפלת בבעיה בטיפול CBT. שבוע טוב, בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

13/02/2021 | 23:22 | מאת: אנונימית

תודה על תגובתך המהירה. כן אני מודעת לכך שאני מחפשת ממך אישור ושזה טקס. ועצם זה שאני לא מקבלת הרגעה אני נכנסת יותר לפאניקה. טיפלתי ב cbt אבל לא הצלחתי להגיע למצב של חשיפה. אמשיך את הטיפולים בקרוב.

09/02/2021 | 09:27 | מאת: מורי

היי שרון, איך מבדילים בין אוסידי ךמעבר למשל אתמול ישבתי בגינה בספסל כזה שיד לנו אצל גיסי הרגשתי כמו עקיצה בישבן דמיינתי שנחש הקיש אותי והאמנתי לזה היו לי תופעות בגוף לייסטר הראתי לבעלי אמרתי לו אתה רואה שתיים כאילו סימן של הכשה ...אז איך אפשר להסביר אצ זה שזה רק אוסידי ופדוט האמנתי למחשבה התקשרתי לחברה שלי סיפרתי לה כולי הזעתי

היי מורי, אי אפשר להבדיל בין מחשבה שהיא OCD לבין כזו שהיא לא בוודאות, מאחר שתמיד יש ספק האם המחשבות אמיתיות או לא. לכן, הניסיון להבין זאת הוא בבחינת טקס (כמו כל השיתופים שאת עושה ללא הפסקה). צריך פשוט לא להתייחס למחשבות, בלי לשאול את עצמך אם הן אמיתיות או לא. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

כי מרוב הטירוף שישלי בראש אני כבר לא יודעת מה לחשוב אני בעבודה חושבת שחטפו אותי ואני במקום אחרומתעלחים בי משהו הזייה כאילו יש לי סרט בתוך המוח כל הזמן מפחדת להתעלף מפחדת להיות עם הילדעם לבד וצאת איתם מהבית זה כבר טירוף איך יכול להיות שתרופות לא עוזרות בכלל

כל הזמן בתקופת המעבר יש לי הרעה ואני כל הזמן מפחדת ששוב תיהיה לי הרעה ולא אוכל לתפקד בכלל עם הילדים והעבודה וזה מלחיץ אותי הכל התופעותהגופניות המחשבות איך אפשר לומר שאוסידי זה לא מחלה זאת מחלה בתוך המוח שמשגעת בנאדם זה לא פסיכולוגי בכלל זה מחשבות שקופצות לראש לבד זה משהו לא בסדר בתאים

שלום ד"ר לויט! תודה על תשובתך אבל לא עינית לי בדיוק על מה ששאלתי. מה התרשמותך לגביי "מחשבות טורדניות סנסטיביות כלפיי הסביבה"? (ללא קשר לתחושות בטן שמסייעות לי לי בהערכה של אנשים ואינן מתבטאות במחשבות טורדניות שיש לי הריי "אינני חושב על תחושות בטן" אלא "חווה תחושות בטן בסיטואציות מסויימות"? תודה

שלום לך, מחשבות ו"תחושות בטן" הנם מושגים זהים, שכן "תחושות בטן" הנן מחשבות לכל דבר. זוהי נקודת מבט, פרשנות, לגבי התנהגותו של מישהו, ולכן זו מחשבה. מה שמוגדר נטו כ"תחושות" ולא כמחשבות הם רגשות, כמו פחד, כעס, שמחה, שנאה וכו'. קיימות גם תחושות פיזיות, כגון דופק מואץ, אי שקט בגוף, רעידות וכו'. כל אלה אינם מחשבות, אבל הם נגרמים כתוצאה ממחשבות ומתהליכי חשיבה, ולכן חשוב מאוד להתמקד בהבנת החלק המחשבתי, מאחר שזה יכול להוות מפתח לפתרון עבור כל הסיטואציה. מאחר שהמושגים שדיברת עליהם זהים, התייחסתי באופן מלא לכל מה שכתבת ולא הפרדתי. גם תחושות הבטן הנן מחשבות טורדניות לכל דבר ועניין, וצריך להפסיק את העיסוק בכל מחשבה שהיא ולקבל כל מה שבא. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

06/02/2021 | 22:56 | מאת: רועי

שלום, אני סובל הרבה שנים מההפרעה, כילד זה בא לידי ביטוי בעיקר בטקסים כאלו ואחרים. בזמנו לא יחחסתי לזה משמעות והפגיעה באיכות החיים הייתה נסבלת גם לא ידעתי לאבחן את הבעיה. עם השנים כמות הטקסים ירדה משמעותית והוחלפה באובססביות. לעיטים היה מדובר פפחד ממחלות, ומגוון דברים שונים ומשונים שאין בהניהם קשר כלל, ממש כל תחומי החיים. בתחילת שנות ה20 הגיע השיא והיו זמנים שהפגיעה הייתה מאוד גבוהה ופגעה משמעותית בתפקוד. מאז אני חיי ברכבת הרים עם תקופות שההפרעה לא קיימת כלל עד שהיא תוקפת במפתיע ומכניסה אותי לסחרור לתקופה לא ברורה. זה עלול להתחיל מטריגר שמזכיר לי נושא שדאגתי ממנו ולאחר מכן אני פתאום נכנס למערבולת שכל הנושאים הבעייתים תוקפים אותי ביחד. יש סיבות שהיו מוצדקות לדאגה וחדרה בזמנו והיו נראות לגיטמיות, אבל עם השנים הסיכוי שהתרחיש הבעייתי יתמשש הופך לפחות ופחות סביר וכבר מדובר במשהו לא רציונלי. אני בארון המחלה וכמעט לא שיתפתי אף אחד. אני חושש מאוד מטיפול טרופתי וכל טיפול שדורש ממני להתוודאות על הנושאים עצמם מפחיד אותי גם. האם יש משמעות לצורה הלא אחידה שבה ההפרעה פוגעת בי (בעוצמה שונה מאוד בזמנים שונים)? איזה השלכות יש לקיום טיפול לא תורפתי? אני מאוד חושש שהדבר יחשף ויפגע בי במקומות שונים. אני יודע שגם הטיפולים הללו לא מתבצעים בהכרח על ידי פסיכולוגים, האם בהכרח קיים חסיון מטופל? סליחה שהארכתי כל כך, אשמח להמלצות לטיפול המתאים. תודה רבה

היי רועי, טיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) הוא בטוח לגמרי - בניגוד לטיפול תרופתי, אין לו תופעות לוואי והוא לא יכול לגרום לנזקים פיזיים או נפשיים. כמובן שיש חיסיון מלא, ואם אתה מטופל באופן פרטי המידע אינו עובר גם לקופת החולים שלך. אגב, הפחד מחדירה לפרטיות היא מחשבה טורדנית נפוצה, ואין ברירה אלא להתמודד איתה כדי לקבל עזרה. אני לא חושבת שיש לך מה להפסיד אם תפנה לטיפול, אבל יש המון מה להפסיד אם לא. בכל מקרה, זו בעיה פסיכולוגית פתירה (לא מחלה), ואין סיבה להמשיך לסבול סתם. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

06/02/2021 | 19:19 | מאת: מורי

שרון עכשיו שסנ לא באמת לקבל אעשור כי מה שאני חווה לא קשור לאישורים הייתי אצל הפסיכאטרית אומרת שהכדור שאני לוקחת מקבוצת הssri ובמינון שאני לוקחת היא לא חושבת שכדור אחר יוכל לעזור יותר כי הפאקסט הכי מרגיע מהקבוע הזאת...אני כל יום כמעט נעזרת בין חצי לוריון לשלם היא אומרת שרק תרופות אנטי פסיכוטי במינון נמוך מה שאני לא מוכנה לקחת בכלל ...למרות זאת יש התקפים פחד לצאת עם הילדים למקומות מה שמוסיף בעיות קשות על הזוגיות פחד לעשות דברים בסיסים אתמול קמתי משינה וחוויתי שוב התקף פאניקה קשה שכמעט שוב התעלפתי ממנו כמו שקרה לי בפעמים הקןדמות כי הבדיקות הגופניות יצאו תקינות גם סיטי ראש וגם אקו לב תקינים ההתקפי פאניקה מתבטאים שאני מרגישה כאילו חישמלו לי את הגוף מבפנים דופק מהיר מאוד ותחושת עילפון קרבה ממש היו פעמים שהתעלפתי מזה כפי ששיתפתי אותך מה את מציעה לי לעשות איך אפשר לצאת מהמצב הזה זה רק מחמיר וההתקפי פאניקה גורמים לי לפחד להיות עם הילדים לבד והלוריוונים האלה עושעם אותי כבדה כזאת והיום יש לי גם רעד בגוף בקיצור כל השנים שאני עם האוסידי אף פעם הוא לא הגביל לי ככה את החיים ולא חוויתי התקפי חרדה כאךו קשים שמשפיעים לי על כל התנהלות היום יום מה אץ מציעה לי לעשות אולי את גם מכירה איזה קולוגה פסיכאטר שיכול אולי לעשות לי איזה שינוי תרופתי לפחות שיאזן אותי ממש כואב לי על הילדים

היי מורי, מאחר שאת מטופלת תרופתית כבר שנים רבות, ועם שינויים רבים, וללא שיפור של ממש, אני לא חושבת ששינוי נוסף בטיפול התרופתי יכול לתת לך מענה. בוודאי כשמדובר בהתקפי חרדה, שהעבודה עליהם היא מאוד התנהגותית. חשוב להבין שכפי שתתנהגי - כך תרגישי, ואם תמשיכי להימנע מללכת למקומות בגלל התקפי חרדה, זה יכול רק להחמיר. גם התלות בתרופות הרגעה לא עוזרת אלא רק מחמירה את המצב, כמו לופ שלילי. אין ברירה, חייבים להתחיל להתמודד ולהפסיק לנסות לברוח מעצמך ומהתחושות שלך. רק כך אפשר לשפר את המצב. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

06/02/2021 | 21:38 | מאת: מורי

אבל זה גורם לי לאובדן הכרה ..איך אפשר להתמודד עם זה

07/02/2021 | 10:06 | מאת: מורי

הפחד הכי גדול שלי שאני יפסיק לתפקד לא יעבוד לא יטפל בילדים כי כל יום זה מתרחב ופתאום עוד פחד לקלח אותם שאני לא אקבל הץקף שאני איתם לבד ויתעלף זה רק מתרחב

ההמלצה היא אותה המלצה, גם במקרים של אפשרות לאבדן הכרה.

שלום רב. אני מחפשת טיפול ללא תרופות שיעזרו לי במחשבות טורדניות ודיכאון. אני ממש אשמח למענה

היי, יש טיפולי CBT. מתמקדים בשינוי קוגנטיבי התנהגותי לגבי המחשבות הטורדניות, דרך שיטות של חשיפה ומניעת תגובה.

היי אורלי, מה שכתבו לך מתחתיי נכון מאוד. הטיפול היעיל ביותר (כפי שהוכח מחקרית) במחשבות טורדניות הוא טיפול CBT, וטיפול תרופתי הוא בחירה שנייה ולא ראשונה ואינו חובה. גם עבור דיכאון הוא נחשב לטיפול הפסיכולוגי היעיל ביותר, ומומלץ במיוחד להיעזר בו כשהתרופות לא נותנות מענה מספק. אגב, הטיפול של ימינו הוא הרבה מעבר לחשיפה ומניעת תגובה. מוזמנת לקרוא על הנושא ולהתעניין. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

היי, שרון. מה בעצם מאפיין את הטיפול CBT של היום שהוא מעבר לחשיפה ומניעת תגובה? האם הכוונה הייתה לשינוי בצורת החשיבה? היצמדות לעובדות?

שלום לך, היצמדות לעובדות לא תעזור, שכן זהו סוג של "טקס", לענות למחשבה הטורדנית בהיגיון. בפועל זה עושה את ההיפך ורק מחזק אותה. ב-CBT של היום יש טכניקות משלימות לטכניקת החשיפה, שלדעתי הן הכרחיות, ומטרתן ללמד את המטופל איך להגיב למחשבות כאשר הן באות באופן ספונטני (בניגוד לחשיפה, שאז הן באות באופן יזום). השורה התחתונה היא לשנות לחלוטין את הגישה כלפי המחשבות: ללמוד לקבל אותן, לא להתנגד להן, לנסות להפסיק את הטקסים (כולל הפנימיים) כאשר הן מגיעות, לענות למחשבות ה"משניות" שגורמות לתסכול וכעס, וכו'. בנוסף, אפשר להיעזר גם בטכניקות של מיינדפולנס וגם ללמוד איך "לשחרר שליטה" מכל מיני דברים בחיים, מה שמשליך גם על הטורדנות.

היי, שרון. היו שיטות טיפול ששמעתי שנצמדים לעובדות, וכאשר אני חושב על זה, נשמע הגיוני שהיצמדות לעובדות זה כמו טקס, בריחה מהחרדה. לגבי טכניקות משלימות.. 1. כיצד ניתן ללמוד לקבל את המחשבה? 2. האם קבלת המחשבה היא לא סוג של חשיפה אליה? 3. כיצד משחררים שליטה באמצעות מיינדפולנס? אני יכול לומר שיש לי הרבה מחשבות טורדניות בנושא של בררנות בזוגיות, והתייחסות לכל פגם חיצוני ופנימי בבחורה שגורם לי לפסול אותה מיידית. לכן, הייתי רוצה לדעת כיצד ליישם את קבלת המחשבות בנוגע לנושא הבררנות בזוגיות. אודה מאוד לעזרתך.

שלום לך, ללמוד לקבל את המחשבה זהו תהליך, שעושים אותו בדרך כלל בטיפול. יש הרבה "מחשבות מתקנות" שיכולות לעזור לקבל את המחשבות הטורדניות (לדוגמה: "לא אכפת לי מה אני חושב", "אין סיבה שהמחשבה תכעיס או תתסכל אותי"). באופן כללי, מנסים לא לתת להן תשומת לב יתרה ופשוט לתת להן להיות שם בלי להתווכח איתן. קבלת המחשבה היא לא חשיפה אליה, מאחר שחשיפה מתבצעת באופן יזום, בזמן מסוים שאתה קובע לך (בדרך כלל בימים ובשעות קבועים). בזמן הזה, אתה רוצה לחשוב את המחשבה ורוצה לפחד ממנה. קבלה של המחשבה מתבצעת כאשר המחשבה מופיעה באופן ספונטני, ואתה לא עושה שום דבר מיוחד כדי להתנגד לה. מיינדפולנס זו טכניקה שצריך קודם כל לתרגל, ולאחר מכן אפשר לדבר על יישומה גם לגבי מחשבות טורדניות. המהות שלה היא קבלה של הרגע, כלומר התמקדות בגירויים מסוימים (חיצוניים או פנימיים) והתבוננות בהם בלי לשפוט אותם. אם יש פיתוי להיכנס לתכנים מסוימים שעולים, בוחרים במודע שלא לעשות זאת וחוזרים פעם אחר פעם להתמקד בגירוי. בשלבים מתקדמים, הגירוי יכול להיות מחשבות שעוברות לך בראש (כל סוג של מחשבה), שמתבוננים בהן בלי לשפוט או להיכנס לתוכן. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com

שלום ד"ר לויט! אובחנתי עם מחשבות טורדניות (OCD לא טקסים) בזמן האחרון יש לי" מחשבות טורדניות סנסטיביות" כלפיי "הסביבה הציבורית". דוגמא לכך:ביקרתי במירפאה ציבורית והיו במשרד שם 2 מזכירות מבוגרות (שזכורות לי כמחשבה טורדנית שלילית שהן קצת" מיושנות בגישה כלפיי לקוחות") וחיכיתי לתורי והייתה מזכירה צעירה ("טיפוס חדשני") והייתה לי קצת מחשבה טורדנית שהיא "מתואמת איתן" ליחס שלילי ולא אישי כלפיי לקוחות אך כשפניתי אלייה נוכחתי לדעת" שהיא שונה ברוחה" מ2 המזכירות ואז המחשבה הטורדנית שלי שהייתה קצת שלילית קצת "הניחה לי".(לאכן מכן ראיתי את המזכירה הצעירה "כחיובית יותר") יש לי גם מחשבות טורדניות שקשורות לכך:שהאם אני גולש "לסטראוטיפ קל" לפי "מראה או חיצוניות" ("עדיף לא לגלוש לסטרוטיפ") אבל המחשבה הטורדנית שלי אומרת שברוב המיקרים אני דיי צודק במיפגש ציבורי עם אנשים והערכה של אנשים לפי תחושת הבטן שלי ואינטואיצייה שלי.. מה התרשמותך ממחשבות טורדניות סנסיטיביות? (יש לי תחושות בטן ואינטואיצייה שמסייעים לי מאוד) איך אפשר להפחית "התעסקות יתר ומתח" שניגרמים לי? תודה

שלום לך, בסופו של דבר, "תחושות בטן" ו"אינטואיציה" הן פרשנויות שלך למחשבותיהם של אנשים אחרים. אין לך באמת דרך לדעת האם הפרשנויות האלה נכונות, שכן זו "קריאת מחשבות" של האחר שאינה באמת אפשרית. מכל מקום, זה לא באמת משנה מה אנשים אחרים חושבים ומהן כוונותיהם, מאחר שזה לא קשור בך. כדי להפסיק לעסוק במחשבות האלה, אתה יכול לומר לעצמך שאין לך שליטה על מחשבותיהם וכוונותיהם של אחרים, שזה שלהם ולא שלך, שזה לא באמת משנה, וכיוצא בזה. מכל מקום, אין טעם לעסוק בזה מאחר שזה לא יועיל לך, ולכן צריך להשתדל ככל יכולתך לא לענות לפרשנויות האלה שלך ולא לנהל עם עצמך דו שיח פנימי לגבי הנושאים האלה. פשוט להניח לזה להיות. שבוע טוב, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com