פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

הפרעות אובססיביות הן מן ההפרעות הנפוצות ביותר הקיימות כיום, ויש צורך לתת מענה לגולשים הרבים שהנושא מעסיק אותם. לכן, פורום טורדנות כפייתית (OCD) יעסוק בנושא של הפרעות על הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי, כמו: הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), טריכוטילומניה (תלישת שיער כפייתית), חיטוט כפייתי בעור, אגירה כפייתית, הפרעה בדימוי גוף (BDD).

הפורום ייתן מענה לשאלות הגולשים לגבי מחשבות טורדניות והתנהגויות כפייתיות מסוגים שונים, והטיפול בהן. הפורום מיועד גם לאנשים אשר הקרובים להם סובלים מנושאים אלה.
1390 הודעות
1255 תשובות מומחה
16/10/2018 | 09:31 | מאת: רינת

שלום, אני נוטלת טיפול לאוסידי ולאחרונה העליתי מינון. יש לי שתי שאלות: האחת, כמה זמן בערך לוקח עד שהמינון החדש משפיע? והשנייה, האם בזמן מחזור החרדות נוטות להחריף? העליתי מינון לפני 19 יום ואתמול היה לי התקף חרדה ומחשבות שלא פוסקות. אודה לתשובתך

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת, להערכתי זה כבר אמור היה להשפיע, הרי עברו כמעט שלושה שבועות מאז שהעלית מינון. מציעה להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך ולשאול אותו על מנת לקבל תשובה מדויקת. בהחלט תיתכן החרפה בחרדות בזמן מחזור. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

15/10/2018 | 23:40 | מאת: אייל

שלום שרון!! מה שלומך? רציתי לשתף ולומר שבתחילת השבוע הבא אני נכנס למסגרת אישפוז יום בעירי . יש לי חששות .. נפגשתי עם הרופאה לאינטק שהיה לי בשבוע שעבר . יש לי חרדות והלפונקס מוריד לי אותם ומאידך יש ת . לוואיי קשות . ברצוני לשאול ולדעת האם ואיזה כדור נוגד חרדות בצורה חזקה .

לקריאה נוספת והעמקה
16/10/2018 | 21:04 | מאת: אייל

מרגיש לי מאוד מבולבל. כל הזמן חייב לסדר ולארגן גם את החיים הככ מורכבים שלי . +ניירת שמצטברת ..>>לתייק וכו . אימי אומרת לי שאני כל הזמן סביב עצמי .האומנם?? חש כל הזמן בהתמודדות וחסר ריכוז וזיכרון חריף במיוחד . תודה על תגובתך שרון. לילה טוב לכולנו אמן .

היי אייל, אני שמחה שאתה מתחיל מסגרת חדשה שיכולה לעזור לך. מסגרת שכזו מציעה ליווי ותמיכה די אינטנסיביים, כך שזה יכול לתרום מאוד. חרדה ממסגרת חדשה, ובכלל משינוי בחיים, היא דבר מאוד טבעי ושכיח. בסופו של דבר מסתגלים לשינוי, וזה עובר לבד. אני מאוד בעד ניסיון להכיל את הרגשות, זה יוצר יכולת התמודדות טובה בהרבה מאשר הניסיונות "לכבות" באופן מיידי כל רגש לא נעים שהוא. לגבי טיפול תרופתי, אתה יכול להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל בך, והוא יתאים לך את התרופה או התרופות המתאימות. אני לא יכולה לתת ייעוץ תרופתי אישי כמובן... שיהיה המון בהצלחה במסגרת החדשה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

17/10/2018 | 21:58 | מאת: אייל

שלום שרון היקרה !!! מאוד אשמח לעדכן אותך כאן בפורום המבורך הזה ..>> כפי שאמרתי שבתחילת השבוע הבא מתחיל טיפול יום.. באינטק הרופאה אמרה לי את התוכנית שלה אליי .>> ולי יש קצת דעה שזה יהיה באיטיות ממש ענקית . יש לי חרדות ללא סיבה ואיני יודע מה הפיתרון כי אני מאוד מעוניין להפחית מינון לפונקס שלמעשה הכדור הזה מאוד עוזר לי בחרדות. ומאידך גורם לי לבעיות קשות אחרות. אז אציע לה להעלות לוסטרל וכעבור מס ימים לנסות להפחית לפונקס . כמו"כ רציתי לשתף במה שעובר עליי בימים האחרונים והוא... >>בחצי השנה האחרונה ירדתי כ8 קילו .. כעת אני מוריד בגדי החורף שבשנה שעברה קניתי בכסף מלא והם גדולים עליי . מחשבה חבל למה קניתי למה ירדתי במשקל . מאוד רוצה למכור אותם ממש במחיר סמלי כי קשה לי להיפרד מהם עקב ההשקעה הכספית שהשקעתי בקנייתם. אז אשמח לשמוע דעתך גם בעניין זה . תודה רבה ולילה טוב .

14/10/2018 | 16:14 | מאת: מחפשת תשובות

היי שרון ממש אשמח לעזרתך, מה אפשר לעשות בשביל להוריד את המחשבה הטורדנית ? האם ספורט עוזר ? תזונה מסויימת , יש לי פחד באיבוד שליטה זה בא והולך יום אחד אני לא נזכרת בזה וחודש היה לי שקט , ויום אחר המחשבה לא נותנת לי שניה של הפסקה . כל היום אני עסוקה במחשבה אני מודעת שזה בראש אני מנסה לא להתרגש אבל זה מבהיל אותי כל פעם מחדש.אנע גם לא עשעתי איבחון החלטתי על דעת עצמי שזה ocd זה יכול להיות גם משהו אחר ? כדורים זאת לא אופציה מבחינתי , התחלתי לעשות שיאצו שעוזר לי . האם יש משהו נוסף שאני יכולה לעשות על מנת להיפרד מהחרדות? והאם זה מסוכן שאפשר להשתגע מזה? אני לא עושה כל מיני טקסים כי אני יודעת שאם אתחיל עם זה לא אצא מזה. זה ממש מייאש ופוגע באיכות החיים . תודה רבה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני מבינה שהמחשבה מציקה לך, ושאת עושה ככל יכולתך כדי להיפטר ממנה. הבעיה היא, שפעולות אלה בדיוק רק גורמות לחיזוק והתקבעות המחשבה, ולא לסילוקה. יש פה פרדוקס: ככל שתנסי יותר לסלק את המחשבה, כך היא תתחזק ותטריד אותך יותר. זאת מאחר, שהיא מקבלת משמעות עצומה עבורך, ככל שאת תופסת אותה ומתייחסת אליה כגורם מטריד, שיש להיפטר ממנו. לכן, הפתרון הוא בדיוק הפוך: ללמוד לקבל את המחשבה ולחיות איתה. לא לנסות להיפטר ממנה, אלא לקבל אותה בברכה ולהמשיך את היום שלך כרגיל כשהיא לצידך. לא לעשות שום דבר מיוחד כשהיא נמצאת שם. אם תיישמי זאת באמת, בסופו של דבר כבר לא תשימי לב אם היא שם או לא. וזו הדרך לגרום לה לדעוך מעצמה, היא פשוט "משתעממת" והולכת לה. אני מבינה שזה בכלל לא פשוט ליישום לבד, ולכן כדאי להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שייתן לך את הכלים המדויקים לעשות זאת. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

14/10/2018 | 00:09 | מאת: יונתן

אני כבר 7 שנים סובל מאוסידי עמיד טופלתי בלא מעט כדורים פסיכולוגים אישפוזים כיום אני נוטל 30 מג גילקס ו20 מג פלוטין וחיי על לוריבנים רק לוריבן מרגיע לי תגוף וקצת הגילקס אבל המחשבות והחרדות שלי ממש ממש חזקות אני לא מצליח להגיע לאיזון זה משגע אותי מה היית ממליצה לי לעשות תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

היי יונתן, אני לא יודעת מה בדיוק עברת ומדוע אושפזת, אני מניחה שיש בעיות נוספות ברקע (בדרך כלל לא עוברים אשפוזים עקב OCD בלבד). בכל מקרה, הטיפול המומלץ ב- OCD הוא טיפול CBT, שניתן בעת הצורך והרצון לשלבו עם טיפול תרופתי (שאתה כנראה זקוק לו אם עברת אשפוזים). יש גם את האפשרות להיעזר בגרייה מגנטית למוח (TMS), בייחוד לאנשים שתרופות לא עוזרות להם. זו יכולה להיות חלופה טובה לטיפול תרופתי. יכול גם להיות, שכדאי לך לעבוד על העלאת רמת התפקוד שלך, במידה שהתפקוד ירד בעקבות הבעיה. עשייה משמעותית עוזרת להיות מרוכז בדברים חשובים ופרודוקטיביים, ולא רק באובססיות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

13/10/2018 | 23:10 | מאת: אבנרי

שלום טופלתי בעבר ברסיטל וציפרלקס לאו סי די ושתיהן גרמו לי תופעות לא טובות הציפרלקס תחושות לא טובות כמו של חולי והרסיטל עייפות קשה מה עוד אפשר לנסות? 2. אני סובל עקב טראומה מסויימת מיציאת נוזל מהפין כל פעם שאני חווה איזה דבר או מחשבה או ראייה מסוימת האם זו תופעה ידועה ומה ניתן לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, קיימות תרופות רבות מאותה המשפחה של התרופות שכבר ניסית (בעצם מדובר בשתי תרופות כמעט זהות). אני מניחה שהפסיכיאטר יכול לרשום לך תרופות אחרות ממשפחת ה- SSRIs וה- SNRIs. פסיכיאטריה מתבססת על ניסוי וטעייה, כלומר אי אפשר לדעת האם ואיזו תרופה תעזור לך, ומה יקרה עם תופעות הלוואי. לגבי שאלתך השנייה, מציעה לפנות לרופא. קודם כל כדאי לשלול בעיה רפואית. אני מניחה שהוא ינחה אותך מה כדאי לעשות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

11/10/2018 | 00:31 | מאת: אר

שלום וברכה אני מוכר בנכות רפואית נפשית 40% צמיתה ואי כושר 100% צמיתה רשום שהמוסד יכול "לזמן לבדיקה מחדש, רק במקרים שחל שיפור במצבי הרפואי, בעקבות טיפול רפואי שקיבלתי." רציתי לשאול איך המוסד יכול לדעת שמצבי השתפר מבחינה נפשית? הרי הוא לא מזמן לוועדות חוזרות כשיש נכות צמיתה. האם לדוגמא לפי השיקום שאני עושה דרך המוסד ולומד מקצוע כל שהוא, הוא יכול להסיק מזה שמצבי כביכול השתפר בגלל שאני לומד ועושה שיקום ולבטל לי את הנכות או להזמין אותי לועדה חוזרת למרות שיש לי לצמיתות? או דרך התלושי שכר שלי שאני עובד ומרוויח, הוא יכול לזמן אותי לועדה חוזרת למרות שיש לי לצמיתות? אשמח למענה על השאלות תודה מראש אריק

לקריאה נוספת והעמקה

היי אריק, לא ברור למה כתבו לך דבר כזה, שכן כפי שכתבת הנכות היא לצמיתות. אני לא חושבת שיש סיבה לדאגה, אבל כדאי לברר איתם. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום שרון, לאחרונה התחלתי להתעסק בנושא שמאוד מטריד אותי ומפריע לי. אך תמיד חששתי לפתוח אותו, ולכן אשמח אם אוכל לקבל קצת מידע רלוונטי יותר. אני מחטטת, ופוצעת את עצמי. בעיקר בפנים. סובלת מאקנה רציני מגיל צעיר מאוד (כיום אני בת 25) ויש לי פצעים מזעזעים שאני מסתירה אותם עם מייקאפ. לאחרונה התחלתי להתעניין יותר בטיפול. הבנתי שהטיפול הוא קוגנטיבי פסיכולוגי וטיפול פסיכאטרי עם נטילת כדורים מסוג SSRI. האם לדעתך אני יכולה לטפל בבעיה רק בעזרת טיפול פסיכולוגי? או שיש אולי כדורים אחרים לא SSRI?

לקריאה נוספת והעמקה

היי רוני, לא רק שאפשר לטפל בחיטוט כפייתי בעור על ידי טיפול פסיכולוגי (טיפול CBT) בלבד, אפילו מומלץ לעשות זאת. היעילות של התרופות בטיפול בהפרעות מסוג זה היא מוגבלת, בעוד לטיפול CBT יש תוצאות טובות מאוד. מדובר פה בהפסקה של התנהגות שהפכה להרגל רע, וכדי ללמוד הרגלים חדשים יש צורך באיש מקצוע שילמד אותך לעשות זאת. זה משהו שתרופות לא יכולות לעשות, גם אם הן מקלות קצת את הלחץ שיכול לגרום לעלייה בהתנהגויות האלה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

13/10/2018 | 15:17 | מאת: אנונימית

הי רוני יש לי את אותה בעיה בדיוק ובחיים חא חשבתי שזה קורה לעוד בן אדם אשמח לדבר איתך אם תרצי

מוזמנת. זה המייל שלי:roniiit_@walla.com

שלום, בתי בת 3. מזה כחצי שנה מקלפת עד זוב דם ובכל רגע נתון את ציפורני ידיה ורגליה. באופן כללי הידיים שלה לא נחות לרגע. אם לא מקלפת אז מגרדת את עצמה או מוצאת איזה פצע קל להתעלל בו. אני ממש מתקשה להכיל את זה. מנסה להתעלם אחרי תקופה שהערתי ורק החמירה את המצב, אבל בכנות זה קשה מנשוא. יש לציין שבעלי אותו הדבר. מתעסק בכפיותיות בציפורניו. מושך וממולל שערות בגוף שלו. מה אפשר לעשות כדי לעזור לשניהם וגם לי. זה ממש יוצר אצלי כעס כלפי בעלי ומתח באופן כללי. גרים בחיפה. אשמח להכוונה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי יעל, הבירור והטיפול בשניהם יהיו שונים, בשל ההבדלים הגדולים בגיל והעובדה שבתך צעירה כל כך. לגבי הבת, יש לפנות קודם כל לרופא ולערוך בירור לגבי הסיבות שגורמות לה להתנהגויות האלה. ייתכן שכבר בשלב הזה תימצא התשובה ויכוונו אתכם לטיפול נכון. אם לא תימצא שום בעיה רפואית, כנראה שטיפול התנהגותי שכולל הדרכת ההורים יוכל לעזור. ייתכן שהיא מחקה את בעלך, או שיש סיבות פסיכולוגיות אחרות להתנהגות. לגבי בעלך, מומלץ לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), מאחר שבמבוגרים בעיות כאלה הן בדרך כלל התנהגותיות, ומטרתן לפרוק מתח, לחץ או שעמום. בדרך כלל הן קיימות שנים רבות מתוך הרגל, מאחר שהאדם לא פיתח דרכים טובות יותר להתמודד. טיפול כזה יכול ללמד אותו דרכים אלטרנטיביות לפרוק מתחים, ולמגר את ההרגל הרע. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

מה זה אומר טיפול התנהגותי שכולל הדרכת הורים. מי בעל המקצוע? אשמח להמלצה החיפה

טיפול כזה מתבצע על ידי פסיכולוג ילדים שעוסק בטיפול התנהגותי או CBT. אני לא יכולה להמליץ על מטפלים ספציפיים על גבי הפורום.

05/10/2018 | 18:44 | מאת: יאיר

יש י מחשבות רעות על המשפחה שלי וזה קשה לי נורא. זה מתאפיין בעצימת עיניים ודיבור לעצמי ולעצור כל רגע במקום. יש לי ocd כבר כמעט שנתיים והמחשבות הרעות באות לי בתקופות ורוב הזמן המחשבות משתנות. התחלתי לקחת כדורים לפני כמה ימים מסוג prizma מקווה שהם יעזרו. אני בן 13 וזה נורא מפריע לי בלימודים.

לקריאה נוספת והעמקה

היי יאיר, מציעה לקרוא חומר בנושא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) וליידע גם את ההורים שלך לגבי האפשרות הזאת. זה טיפול שיכול לפתור את הבעיה בצורה מעמיקה יותר מאשר טיפול תרופתי, וכמובן ניתן לשלב ביניהם. הטיפול ילמד אותך טכניקות להתמודדות עם המחשבות ותרגולים שיפחיתו את החרדה שלך מהן באופן משמעותי, כך שהן יילכו ויפחתו. בנוסף, חבל להישאר לבד עם כל הפחדים והתחושות השליליות, ומומלץ לקבל גם תמיכה רגשית. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

02/10/2018 | 10:00 | מאת: מילי

יש לי OCD שנים ואני מטופלת בפקסט. לאחרונה חוויתי התקף חרדה ובעקבותיו מחשבות לא פוסקות. הרופאה העלתה את המינון של התרופה. יש לי שני בנים. פתאום אני מסתכלת עליהם ונראה לי מוזר שהם שלי. המחשבה מטרידה אותי כי אני מרגישה לא נורמלית. אני אומרת לעצמי שאני זוכרת שילדתי אותם אבל זה לא עוזר. כל היום אני מסתובבת בחרדה מהמחשבה הזאת. זאת מחשבה אופיינית ל OCD?

לקריאה נוספת והעמקה

היי מילי, ב- OCD יכולות להיות מחשבות של ניתוק מהעצמי, ו/או מחשבות "פילוסופיות" יותר על עצם הקיום שלנו ועל סביבתנו. לא כדאי לתת לעצמך "אישורים" כל הזמן על כך שאת זוכרת שילדת את ילדייך, זה רק מגביר את החרדה בסופו של דבר. עדיף לתת למחשבה להיות שם. עצם העובדה שהיא נמצאת שם לא אומרת שום דבר, ובסופו של דבר היא חולפת מעצמה אם לא עוסקים בה יותר מדי או מנסים להפריך אותה בכוח. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

היי שרון מועדים לשמחה מה שלומך? היום בערב קרה לי משהו שלא רגשתי המון זמן לקחתי את הילדים לשמחת תורה תוך כדי נהיגה אני מרגיןשה צמרמורות פנימיות קשות קשות בקושי יכולתי לנהוג נשמתי עמוק זה בא ןהלך באוהלך כמובן שלא ויתרתי וחזרתי הבית אלא המשכתי ולקחתי את הילדים כשהגעתי לבית מאוחר יותר התחילו מחשבות קשות שבעלי רוצה לפגוע בי להשים לי דברים באוכל ועוד כל מיני דברים הזויים שגרמו לי למועקה קשה שקמתי להאכיל את הילד קפצה לי מחשבה שאני שמה לו כלור באוכל בקיצור שוב מחשבוץ קשות ביותר שלא היו לי שנים כולי מפחדת חסרת אונים ולא יודעת איך להתמודד לא עם המשבות ולא עם התקפי החרדה.

לקריאה נוספת והעמקה

שרון בבקשה תעזרי לי אמאאאאאאא שנים שזה לא היה לי תמיד היו מחשבות אבל התקפי חרדה ממש קשים לא היו לי שנים איך שקמתי עוג פעל התקף אחרי התקף בקושי הצלחתי לשלוח את הילדים למסגרות אני נוסעת בכביש לוקחת אותם לגן פתאום רואה מלא מלא רודפים על הכביש וכאילו אני דורסת אותם בדוק שמתפרצת לי סכיזופרניה

היי מורי, הלמידה איך להתמודד עם המחשבות ועם התקפי חרדה בצורה מדויקת מתבצעת בטיפול CBT. זה מעבר למה שאפשר לתת כאן בפורום... באופן כללי אני יכולה לומר רק לא להילחץ מזה ולא להתייחס כשזה מגיע. התקפי חרדה הם רק מצב פסיכולוגי, שמתבטא בגוף. אין שם שום דבר שצריך להדאיג אותך, פשוט להמשיך רגיל כשזה קורה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

25/09/2018 | 13:01 | מאת: מורי

היי שרון,מועדים לשמחה מה שלומך? כרגיל כל פעם שיש לי משהו לעשות הרבה משימות שמלחיצות אותי מתחילות לי המחשבות והפחדים אני חוגגת לילדה יום הולדת ויש לי מלא מלא מה לעשות ואני מתרגשת מזה אז עוד פעם דמיונות ומחשבות שבעקבות בלחץ הנפשי תתפרץ לי סכיזופרניה וופתאום קפץ לי דמיון של דמות מול העניים חונקת ובזמן האחרון אני נתקלת במלא מיקרים של אנשים שפתאום אישפזו אותם בשער מנשה וזה עוד יותר מלחיץ אותי ואני תא יודעת איך להכיל את זה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מורי, מזל טוב לילדה שלך! את יכולה לנסות להיזכר איך הכלת את המחשבות האלה בפעמים הקודמות שהן הופיעו. לדעתי, אם התמודדת איתן עד עכשיו, זה סימן שהכלת אותן ושאת יכולה בהחלט לעשות זאת שוב. בכל פעם שהן מגיעות הן גם חולפות, ואז יש תקופה טובה יותר. אלה דברים שחשוב לזכור על מנת שתרגישי חזקה יותר ומסוגלת להתמודד. חג שמח, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

25/09/2018 | 09:54 | מאת: עינת

שלום. אני נוטלת פאקסט 30 מ"ג כבר 8 שנים. לפני יומיים התחיל פתאום התקף חרדה ומחשבות שלא פוסקות ומטרידות. קשה להירדם. שאלתי היא, האם הפקסט הפסיק לעבוד או שגם אתו מדי פעם יש התקפים? שאלה נוספת, מה אפשר לקחת כדי להירגע ולישון. תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי עינת, כל התשובות יכולות להיות נכונות. אם חווית כבר התקפים בעבר עם התרופה, הרי זה בהחלט אפשרי גם בלי שתהיה הפחתה ביעילותה. פעמים רבות, השיפור שמושג כתוצאה מהתרופות הוא חלקי. הפחתה ביעילות התרופה זו גם תופעה שיכולה לקרות. אני מציעה שתפני לפסיכיאטר שלך לייעוץ רפואי מדויק. כל תרופה שתינתן לך הרי חייבת במרשם. חג שמח, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

26/09/2018 | 08:30 | מאת: עינת

עוד שאלה: יש לי מחשבה טורדנית שאולי כל המחשבות שלי הן לא OCD ואז זה מטריד אותי כי אלה מחשבות מטורפות מבחינתי. העובדה שזה מטריד ומכניס לחרדה מצביע על כך שמדובר ב OCD נכון?

זו מחשבה טורדנית נפוצה. כמובן שהרבה אנשים חושבים ש"אולי המחשבה אמיתית ולא באמת טורדנית", אחרת הנושא לא היה מפחיד כל כך... אבל קחי בחשבון שהתשובה שלי לא תרגיע אותך, שכן המחשבה שאולי כל המחשבות הן אמיתיות תחזור. אי אפשר באמת לנצח את הספק על ידי תשובות...

28/09/2018 | 09:42 | מאת: עינת

אז מה כן? טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי?

בטיפול CBT בהחלט לומדים טכניקות התמודדות יותר מדויקות. התרופות מקלות על החרדה כל עוד את לוקחת אותן, אבל לא "לוקחות" ממך את המחשבות. מה שבטוח, לא כדאי לבקש אישורים, אלא לתת למחשבה להתנדף מעצמה (וזה קורה בסוף אם לא עושים דבר).

23/09/2018 | 16:34 | מאת: ליאור

שלום שרון אני סובל ממחשבות טורדניות ברמה מאוד קשה בודק את עצמי כל רגע ואפילו מתחיל לדמיין ולחשוב שאני כזה אמי נשוי עם ילד ובעבר היה לי אותם מחשבות ויצאתי מזה ..כל הזמן חיפשתי סטוצים עם נשים ולא יודע למה לא עצרתי אני משתגע עכשיו מרגיש שזה הסוף ומתחיל לחשוב שהסתרתי את עצמי כל הזמן אני אוהב נשים אבל משתגע וחושב על מין כל רגע ולא יודע. מה אני רוצה מעצמי אני באאוט לגמרי לא יכול לתפקד ונמצא בבועה רצינית מנסה לזרום עם המחשבות כמו שאתם אומרים אבל קשה לי מאוד לא יודע מה לעשות

לקריאה נוספת והעמקה

היי ליאור, אכן, לא קל בכלל לנסות להתגבר על מחשבות טורדניות לבד. וגם אין שום סיבה לעשות זאת לבד, כשאפשר לקבל עזרה מקצועית ולהצליח בכך הרבה יותר. איכות החיים שלך שווה את זה. ממליצה בחום לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לעזור ולתת לך טכניקות ספציפיות ומדויקות יותר להתמודדות עם המחשבות, עד לפתרון הבעיה. חג שמח, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

22/09/2018 | 18:51 | מאת: אורטל

שלום רב, אני סובלת מאוסידי כבר כמה שנים ובמהלכן החלפתי כל הזמן תרופות SSRI כרגע נאלצתי להחליף מפרוזק שרק הפעם לא השפיעה כמו פעמים קודמות לפבוקסיל שעוזר לאוסידי הבעיה היא שהוא מעייף אותי ברמה שאני לא יכולה לתפקד ואני מרגישה שהרופא פסיכיאטר שלי מרוב ההחלפות כבר אין לו מה להציע לי יותר ואיך לעזור. שאלתי היא האם יש כאן מישהו שיכול להמליץ לי על רופא פסיכאטר טוב מטעם קופ"ח מכבי שיעזור לי בבקשה אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות....

לקריאה נוספת והעמקה

היי אורטל, אי אפשר להמליץ על מטפלים ספציפיים דרך הפורום. אני יכולה רק לומר לך, שזה לא ממש משנה אם תחליפי פסיכיאטר. התרופות לא יהפכו ליעילות יותר... פסיכיאטריה היא עניין של ניסוי וטעייה. אין לדעת איזו תרופה תשפיע על איזה אדם, ויש גם אחוז לא מבוטל של אנשים שהתרופות אינן משפיעות עליהם כלל. טוב שיש גם פתרונות אחרים... חג שמח, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

21/09/2018 | 13:59 | מאת: משה

שלום לך שרון..אשמח שתגידי לי אם אני צודק...לגבי מניעת תגובה ללא חשיפה.כאשר מגיעות אובססיות או מחשבות טורדניות סתם באמצע היום,ואני פשוט זורם איתם ולא לוקח אותם ברצינות.למשל אובססיה אולי פגעתי במישהו,ואני זורם עם המחשבה (ואומר לעצמי בסדר פגעתי בו )וממשיך בשגרה (כמובן אם המחשבה חוזרת ממשיך לזרום איתה באותו כיוון).השאלה שלי היא כזאת מה הרווח שלי ,חוץ משכמובן אני לא מתחפר עם המחשבה ולא מבזבז אנרגיה מיותרת.1) האם ככל שהתמיד בכך אזי המחשבות האובססיביות הבאות שיבואו  יעלמו בצורה יותר מהירה? 2) נכון הדבר שצריך חשיפה כמו שהסברת לי,אך בכל זאת האם כאשר האובססיה מגיעה לי  ואני מבצע מניעת תגובה ונמנע מטקס ,האם אני גם מתרגל אפילו קצת לאותה מחשבה?ואז בעצם פעם הבאה שהיא תבוא ,העוצמה שלה תחלש?כי אמנם אין פה חשיפה בשיטה המקצועית אבל בסופו של דבר יש פה סוג של חשיפה מסוימת שזה חוסר בריחה מהפחד.

לקריאה נוספת והעמקה

היי משה, הטכניקה שתיארת היא למעשה הטכניקה השנייה וה"משלימה" לטכניקת החשיפה. חשיפה, כפי שכתבתי לך, מבוצעת באופן יזום ומתוכנן. הטכניקה השנייה, שאני קוראת לה "שינוי גישה כלפי המחשבות הטורדניות", מתבצעת כאשר הן עולות באופן ספונטני. הרעיון הוא לקבל את המחשבה, לזרום איתה ולא לבצע טקס. המטרה היא להפחית את העוצמה של הדחף לעשות טקסים (כלומר המחשבה, כאשר היא חוזרת, היא מטרידה פחות). בשלב מסוים פוחתים הן העוצמה של הדחף, והן התדירות ומשך הזמן של המחשבות. שבת שלום, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

22/09/2018 | 21:24 | מאת: משה

תודה...ואני שואל ,האם הסיבה  שכאשר היא חוזרת והיא מטרידה פחות ,גם שלא ביצעתי סוג של חשיפה..האם הסיבה שבגלל שיש פה סוף כל סוף מאין חשיפה מסוימת ?אמנם זאת לא אותה חשיפה שאת כתבת...אבל כאשר הגיע המחשבה ואיתה הפחד ולא התנגדתי לפחד ,אז בעצם כן חל פה סוג של היחשפות,אחרת איך המחשבה פחות מטרידה ופחות מפחידה...אני הבנתי שהחשיפה שעושים גורמת להיביטואציה ( התרגלות)...וכאשר המחשבה חוזרת שוב ושוב נוצר פה סוג של התרגלות...האם אני טועה?....2) האם הגישה הזו שלזרום עם המחשבות גורמת באופן כללי למוח ללמוד פחות להתייחס למחשבות טורדניות גם כאשר הם מגיעות מסיבה אחרת...למשל המוח שלי התרגל הרבה לא להתייחס למחשבות של אחראיות יתר לנזק לאחרים,בגלל הגישה שלא להתייחס למחשבות הטורדניות מסוג זה,האם זה גם גורם למוח פחות להתייחס לדוגמא גם למחשבות טורדניות של בקשת אישור מהאחר??

יש פה התמודדות עם המחשבה בלי ביצוע של טקס, פשוט מניעת הטקס. זה לא נקרא חשיפה, כי המחשבה באה באופן ספונטני ולא מכוון. בוודאי שהמוח לומד להתייחס פחות למחשבה כשלא מבצעים את הטקס, זה עוזר "לנרמל" את המחשבה במקום שהיא תיתפס כמסוכנת.

26/09/2018 | 21:21 | מאת: משה

אני מבין שהתיאוריה שעומדת מאחורי שיטת הטיפול נקראת חשיפה, שאלתי היא הרי ברור שכאשר האדם נחשף לגירוי של פחד וכאשר הפחד מגיע לשיאו והאדם נשאר איתו אז ברור שהפחד דועך ומתרחש תהליך של היביטואיציה, השאלה כאשר האדם נחשף לפחד ( לא מתוך טיפול) למשל האדם מפחד לתת עצות לאנשים והוא בכל זאת נותן , אבל אם נתאר את הסיטואציה ,כאשר פלוני נותן עצה לאלמוני וכמובן הוא מפחד, פלוני ממשיך לשוחח עם אלמוני מעבר לעצה שהוא נתן (זאת אומרת פלוני פחד אבל הוא לא נשאר עם הפחד כי הוא המשיך לדבר עם אלמוני על נושא אחר), והפחד לא הגיע לשיאו, האם וכאשר פלוני ימשיך מספר ימים מסויים תתרחש בסופו של דבר הביטואיציה אף על פי שהפחד אף פעם לא הגיע לשיאו?

בעיקרון, הפסקת הטקסים וההימנעויות גורמת גם היא לתהליך של הביטואציה, אם כי תהליך זה יהיה יותר איטי והדרגתי ללא חשיפה. וזאת, רק בתנאי שאין הימנעויות בתוך הסיטואציה עצמה (כלומר ניסיונות לא לחשוב על זה, "לברוח" לנושא אחר וכו'). כל ניסיון הרגעה מחבל בתהליך! ובנוסף, נשאלת השאלה: למה לא לעשות גם חשיפה? האם האדם נמנע מלהיחשף בכוונה למצבים המפחידים? אם יש כאן מרכיב של הימנעות וחוסר רצון לעשות את החשיפה, זה בעייתי. שכן הבעיה לא תיפתר "עד הסוף".

27/09/2018 | 19:16 | מאת: משה

שלום ושוב תודה...לגבי עניין חשיפה אין לי שום פחד לעשות כל חשיפה שהיא ממש ממש לא...אני פשוט מנסה להבין את הרציונאל שעומד אחרי הטיפול (ולצערי אני חושב שכן אני נמצא בסוג של אובססיה סביב הנושא הטיפולי,אבל אני חייב לפתור את השאלות שעולות על מנת להשיג תוצאות).1) האם בשביל שתתרחש הביטואציה חייב שהפחד בחשיפה יגיע לשיאו?או שעצם ההיחשפות לגירוי מספר רב של פעמים יגרום גם להביטואציה גם אם הפחד לא הגיע לשיאו?( אם אני מבין נכון ככל שהגירוי מתרחש מספר רב של פעמים אז בעצם הסינפסה בין הנירונים נחלשת ואז מתבצע תהליך של למידה, אז לכאורה מדוע אני צריך שהפחד יגיע לשיאו מספיק שאחשף לגירוי וזהו?) 2) אני שואל זאת מכיוון שהרבה חשיפות הם סביב אנשים אם למשל בעבודה וכל מקום אחר.וכאשר למשל אני נחשף למשהו הרבה פעמים אצטרך (לא מתוך בריחה) לדבר עם מישהו או לעשות משהו אחר ואז לכאורה דבר ראשון -הפחד לא מגיע לשיאו דבר שני- אני לא נמצא מספיק זמן עם הפחד.אז לכאורה אם הפחד צריך להגיע לשיאו איך זה מתאפשר כאשר החשיפות נמצאות עם סיטואציות עם אנשים שמשיחים את הדעת מהפחד,?תודה מראש

לא חובה שהפחד יגיע לשיא, אבל כדי שתהיה חשיפה טובה, הוא צריך לעלות בצורה משמעותית, ובמהלך החשיפה לרדת ב- 20-30 נקודות לפחות. לגבי השאלה השנייה, קשה לענות בצורה כזאת. צריך תכנון ויצירתיות, ובדרך כלל אם מפעילים יצירתיות בטיפול, מוצאים דרכים טובות להיחשף ומגיעים לתוצאות טובות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

03/10/2018 | 17:41 | מאת: משה

שלום...עשיתי חשיפה על משהו מסויים ואני כמובן יורד לעומק ושואל מה יכול לקרות ומקבל את הרגש של הפחד...תוך כדי שאני ממשיך לשאול מה יכול לקרות מגיעה מחשבה של עצב ,(שאם זה יקרה ההורים יהיו מאוד עצובים ותוך כדי אני נהיה מאוד עצוב)....האם את העצב הזה צריך לקבל כמו ההרגשה של הפחד??או לבטל אותו בצורה הגיונית...?מה הסיכוי שזה יקרה וכו?...האם ביטואציה מתרחשת גם על רגשות אחרים חוץ מפחד, וברגע שאקבל את אותו רגש יתרחש תהליך של היבטואיציה?או שברגע שקיבלתי אותו והוא נעלם יכול להתרחש תהליך של קונפליקט פנימי שיושב בתת מודע שיכול לגרום לבעיות??תודה מראש

היי משה, חשוב לקבל כל רגש שעולה בזמן החשיפה, גם אם הוא לא רלוונטי לתהליך החשיפה עצמו. מה שרלוונטי באמת בחשיפה הוא רק החרדה, אבל אם עולים רגשות אחרים זה גם בסדר. לא מומלץ לנסות למנוע אותם.

05/10/2018 | 12:11 | מאת: משה

תודה .האם לאחר חשיפה טובה ...כאשר נתקלים באותה סיטואציה ,האם מחשבות בכל זאת אמורות להופיע ??או שזה מעיד שהחשיפה לא הייתה טובה מספיק..או כאשר מגיעה מחשבה אבל אני זורם איתה ומבצע מניעת תגובה כמובן ותוך שנייה שתיים היא נעלמת.האם זה מעיד על חשיפה פחות טובה או שזה גם בסדר? והאם גם לאדם שאין לו אוסידי והוא בריא לחלוטין האם גם לו יכולות להגיע מחשבות טורדניות ואיך הוא נפטר מהם ?האם גם כמוני שזורם איתם או שהם נעלמות לו לבד?

07/10/2018 | 15:16 | מאת: משה

כמו כן אני מחפש פסיכולוג שמתמחה בהיפנוזה כי אני סובל מהתכווצויות בגוף באזור הגרון ואזור הבטן וכל לחץ קטן מפעיל לי את ההתכווצויות .אני יכול להרגיש תמיד את ההתכווצויות פשוט בלחץ אפילו קטן הוא ממש מחזק לי את ההתכוצויות.וגם פסיכולוג שמתמחה בcbt. הקטע שהתקשרתי לפיכולוגים שעובדים גם עם שיטת cbt וששאלתי אותם אם הם התמחו בזה אמרו לי שלא.אחת הפסיכולוגיות שהתקשרתי אמרה לי שפסיכולוגית קלינית לא צריכה להתמחות בזה והקורס שהיא למדה כחלק מהתואר מספיק לכך..האם זה נכון?כי הנה אני רואה את ההכשרה שלך את גם פסיכולוגית וגם התמחית בcbt.חיפשתי באינטרנט וראיתי בודדים כאלה הקטע שהם מאוד יקרים ואני רוצה ללכת דרך קופת חולים.מה את חושבת ומייעצת? פשוט חשוב לי ללכת למישהו שמומחה בocd שזה משתייך טיפולית יותר לcbt ושלא יתחיל לבלבל אותי עם השיטה הדינאמית ..

חשיפה אחת לא מעלימה לחלוטין את כל המחשבות. סביר להניח שמחשבות יופיעו גם אחרי החשיפה. הדבר החשוב ביותר הוא לא להתרגש כאשר הן מופיעות, כלומר "לקחת בקלות" את עצם העובדה שהן בכלל מופיעות. מי שמצפה שלא יהיו לו מחשבות, רק הציפיה הזו עצמה תגרום למחשבות להופיע. לאנשים ללא OCD יש לפעמים מחשבות של אבדן שליטה או מחשבות בעלות אופי אלים. הן מופיעות למספר שניות וחולפות, ולכן הן לא טורדניות. הן חולפות בדיוק מהסיבה שציינתי קודם, מאחר שהאדם לא "מתרגש" מהן ולא מייחס להן כל חשיבות.

לגבי מטפל בהיפנוזה, בדרך כלל פסיכיאטרים מסוימים, שלמדו היפנוזה, מטפלים בשיטה זו. אז הכיוון הוא לחפש פסיכיאטר שעושה זאת. לגבי מטפל CBT, אין צורך שהוא יהיה פסיכולוג. הוא יכול להיות פסיכותרפיסט, העיקר שלמד CBT באופן מקיף ומעמיק. אכן, לימודי פסיכולוגיה "סטנדרטיים" אינם כוללים לימודי CBT לצערי, ודרושה לשם כך הכשרה מיוחדת בנפרד.

08/10/2018 | 21:50 | מאת: משה

אז בזמנו קראתי על השיטה של 4 צעדים של דוקטור גאפרי והוא ממש חיזק לי את המוטיבציה לעשות את מה שכתוב.ואכן כל מחשבה טורדנית שהגיעה לי אמרתי שהיא אוסידי והעברתי את המחשבה לדבר אחר.הוא שם הבטיח שזה ממש משנה את הביכוכימה של המוח ומתקן את הקופסא שאחראית על סילוק מסרים שגואים ולא מסוכנים, הקטע שאחרי שדיברתי עם כמה מומחים הם לא ייחסו חשיבות לשיטה ואחרי שקראתי את המאמר שלו שוב התברר לי (אני לא בטוח בזה) שבאמת הדחפים של האוסידי ישארו אבל היחס שלי אליהם ישתנה לרצות לעשות דברים אחרים מאשר להיתקע עם המחשבות האובססיביות.שני דברים 1) תמיד מנכרת לי המחשבה שאולי הוא ממש התכוון שהאוסידי יעבור לגמרי ולא ישארו אפילו דחפים אף פעם ולא הרגשות אובססיביות. 2). גם אם הכוונה שבאמת הדחפים ישארו,עצם זה שהרבה זמן חשבתי שהם יעלמו לגמרו נתן לי מוטיבציה מאוד גדולה לפעול כנגד האוסידי ולגבי החשיפה ןמניעת תגובה אני לא שומע ורואה שזה משנה את הביוכימה של המוח ושהדברים משתנים .אלא כל פעם צריך להיחשף למחשבה מפחידה עד שהיא נעלמת.האם כל החיים נחייה בצורה כזו, אין פתרון אחר? האם תוכלי לחזק לי את המוטיבציה בלפעול על חשיפה ומניעת תגובה כנגד כל מחשבה טורדנית ? 3) קראתי שני מאמרים שלו על אוסידי אחד 4 צעדים והשני מינדפולנס ל4 צעדים.האם קראת אותם, ?כי זה ממש מבלבל אם יש שיטה שיכולה לפתור את הבעיה לגמרי או שלא הבנתי את המאמר כמו שצריך והוא מתכוון שהדחפים כן ישארו ורק היחס שלי אליהם ישתנה מה את חושבת על כך??.תודה מראש.

לגבי השיטה שאתה מדבר עליה, יש משהו בבסיס שלה שהוא לא רלוונטי למה שאנחנו יודעים כיום על הטיפול ב- OCD, ולכן המומחים שדיברת איתם לא ייחסו לשיטה חשיבות. אני לא חושבת שכדאי שאתייחס לכל הנדבכים של השיטה כאן אם זה לא רלוונטי. אני חושבת שקריאה מרובה על נושא הטיפול ב- OCD וניסיון "לפצח את הקוד" לבד הופך, כמו שבעצמך אמרת, לאובססיבי גם הוא, בשלב מסוים. לדעתי, אם אתה באמת רוצה לטפל בבעיה שלך ולהשיג שיפור, כדאי שתפנה לאיש מקצוע שינחה אותך וייתן לך את הכלים הנכונים, אחרת כל הקריאה יוצרת בלבול מיותר, וחבל. שינוי הגישה שאני מדברת עליו הוא קבלה של כל התופעות האובססיביות, מחשבות וחרדות שהן עשויות לעורר. הציפיה שכל זה ייעלם היא חוסר קבלה, וכאן בדיוק טמון הפרדוקס שמפריע לזה לעבוד. אם אדם מקבל את המחשבות והתחושות שלו, השאלה אם זה ייעלם לגמרי או לא היא בכלל לא מעניינת.

09/10/2018 | 02:49 | מאת: משה

אשמח בבקשה אם תוכלי להגיד לי מה יש בבסיס השיטה שלא רלוונטי למה שאנחנו יודעים כיום ?כי שם במאמר הוא מתאר את ההפרעה בפרטי פרטים כמו שראיתי במקומות אחרים מעודכנים להיום והוא כותב גם שזה מקור ביולוגי תורשתי.

השיטה של הסחת הדעת מהמחשבה הוכחה כלא יעילה כבר לפני שנים רבות. זה בדרך כלל לא עוזר "לתייג" מחשבה כ- OCD, משום שרוב האנשים תמיד שואלים את עצמם האם זה באמת OCD או שאולי "הפעם זה אמיתי". הניסיון לחשוב על משהו אחר בסופו של דבר רק מגביר את המחשבות, כך שאין הוכחה לתיאוריה שאתה מתאר פה, גם אם התיאור של הסימפטומים הוא ממצה. כנראה שיש גם מרכיב גנטי להפרעה, אבל זה לא הדבר היחיד שמשפיע על התפתחותה, ומכל מקום זה לא רלוונטי לטיפול.

שלום שרון, אני אב ל 2 בנים , שהחלו גנים לפני כמה ימים וסובל מאז ממחשבות מטרידות . יש לציין כי בעבר גם סבלתי ממחשבות טורדניות אך רק עכשיו הם חזרו לי עם הגנים. אני חרד לשלומם, חושש מהזנחה, מפגיעה חברתית, העלבה או מכות מילד אחר מה שאכן קרה לא ניתן למנוע זאת בגן ... זה מעיק עלי מרגע שאני לוקח אותם לגן ועד הרגע שאשתי מחזירה אותם... מה ניתן לעשות ?

לקריאה נוספת והעמקה

היי אורי, אני מניחה שמקור הפחדים הוא גם בהסתגלות למצב החדש. ייתכן שעם הזמן תתרגל לכך שהילדים בגן, ותראה שגם אם קורים דברים פה ושם, זה לא סוף העולם ואפשר להתמודד עם זה. אם זה לא יחלוף לבד עם הזמן, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) כדי לקבל עזרה מקצועית וללמוד כיצד להפסיק לדאוג לגבי דברים שאינם באמת מסוכנים. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שלום לך שרון, אז כמו שאני מבין צריך לעשות חשיפה ומניעת תגובה לאובססיות, השאלה הבאה מתמקדת במחשבות טורדניות, שלחלקם יש אותו מכנה משותף, אתן לך דוגמא אדם שבאה לו מחשבה טורדנית למשל פלוני מדבר עם אלמוני ותוך כדי השיחה הוא רוצה לייעץ לו משהו, אך פוחד שאותה עצה תפגע בו , לאחר כשעה שוב מחשבה טורדנית אדם קרא כתבה באינטרנט על מחלה מסוימת שקשורה לקרוב שלו,והוא באובססיה ללמוד את הכתבה כמו שצריך על מנת שאחר כך הוא יילך ויעזור לקרוב שלו. ....... בשני המקרים הנ"ל האדם הגיעו לו מחשבות טורדניות באמצע היום ונגיד שהבחור שלנו שסובל ממחשבות טורדניות יודע וחי איך לא לקבל את המחשבות האלה ומבין שהם עוברות לבד, השאלה מה הלאה הרי למחרת גם יגיעו לו מחשבות אחרות (המחשבות שהיו לו כבר לא מפריעות המוח שלו הצליח להכיל אותם באמצעות ההימנעות מתגובה) א) מה ניתן לעשות שמחשבות טורדניות לא יבואו עוד או שלפחות לא יפריעו אפילו כמה דקות במהלך היום? ב) כמו שאמרתי שלחלק מהמחשבות יש מכנה משותף ,במקרה שלנו זה החשש והאחריות יתר על האחר, האם כאשר האדם ימציא לעצמו מקרים מסוימים שיש בהם אחריות לגבי האחר ויחשף אליהם וימנע מתגובה , האם ההיחשפות הזאת תועיל גם למחשבות שבאו ממקרים אחרים ,כמובן שיש להם את אותו השורש של האחריות יתר לאחר? ג) או שבעצם אין מה לעשות עם מחשבות טורדניות, כי ההיחשפות עוזרת ספציפית לאובססיה ואין אפשרות לפתור להמשך את כל המחשבות ששורשם הוא אותו הדבר, במקרה שלנו אחריות יתר לאחר, ולכן אדם שסובל ממחשבות טורדניות דינו תרופות לכל החיים? תודה רבה על העזרה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי משה, מלבד החשיפות, שאותן כמובן לא חייבים לעשות כל החיים, עיקר הטיפול הוא הפסקת הטקסים. כלומר, אם אדם נתקל במחשבות טורדניות מכל מיני סוגים ולומד לא לעסוק בהן ולא לעשות שום טקס, בשלב מסוים הן מפסיקות להפריע לו. גם אם הן יצוצו מדי פעם במהלך החיים, עליו קודם כל לא להיבהל מהן (וכחלק מזה גם לא לצפות שהראש תמיד יהיה "נקי" ממחשבות, כי רק עצם הציפייה הזו גורמת למחשבות לבוא). שנית, עליו להמשיך ולהתנהג רגיל לגמרי גם אם הן באות, ולא לתת להן שום במה ויחס. שני כללי השימור האלה שומרים על האדם גם לאחר הטיפול מפני חזרתו של ה- OCD. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

אוקיי.. האם בנוסף למה שאמרת, שיטת הטיפול שהצעתי האם היא יעילה? זאת אומרת מחשבות טורדניות שהשורש שלהם הוא אחריות יתר על אחרים, האם כאשר יחשף לכמה שיותר סיטואציות שיש בהם אחריות יתר ,יש בחשיפה זאת לעזור מפני מחשבות טורדניות שעוסקות באחריות יתר? או כל חשיפה תפתור רק את האובססיה עצמה ולא תועיל בהמשך למחשבות אחרות שקשורות לאחריות יתר? אני מקווה שהסברתי עצמי כמו שצריך.

יש אפשרות לעשות חשיפה גם על נושאים כאלה, אם אתה מספיק יצירתי (למשל, ללכת להתנדב ב"ער"ן" ולתת עצות לאחרים כל היום). דרך נוספת ויותר פשוטה היא לכתוב תסריט על אחד המקרים שקרו לך במהלך היום, ובו מתגשם התרחיש הרע שאתה מדמיין לעצמך. למשל, שנתת עצה למישהו והיא הזיקה לו. את התסריט יש לקרוא פעמים רבות בניסיון להעלות את רמת החרדה כמה שיותר, עד שהוא כבר אינו מפחיד יותר.

א) ובעצם אם אני מבין נכון חשיפה למחשבה מסוימת שהשורש שלה הוא X ( למשל אחריות יתר) אמור להשפיע גם על מחשבות אובססיביות אחרות מאותו שורש? ב) שאלה שלא קשורה כל כך לנושא זה ,הבנתי וקראתי בהרבה מקומות שהתקף חרדה לא יכול להוביל להתקף לב , אך יצא לי לאחרונה לקרוא שנשימת יתר במקרים נדירים יכולה כן לגרום להתקף לב בייחוד למי שסובל מבעיות לחץ דם. האם המסקנה שחרדה לא יכולה לגרום להתקף לב לא סותרת את העובדה שנשימת יתר כן יכולה לגרום?ואם אני מבין נכון חלק מהסימפטומים בהתקף חרדה זה נשימת יתר.

א) בהחלט יכול להשפיע. המוח עושה הכללות, ואין צורך להיחשף לכל דבר קטן מאחר שיש הרבה דמיון בין הפחדים. ב) ממליצה להפסיק לחפש מידע רפואי באינטרנט, הוא מכיל כמויות עצומות של מידע רפואי לא מדויק ולא נכון. אם אין לך בעיות לב, אין שום סיבה לדאגה.

שוב תודה על התשובות...לגבי התשובה השנייה קצת לא מובן לי, למה התכוונת? האם מי שיש לו בעיות לב והוא מקבל התקף חרדה עם נשימת יתר , האם יש לו לחשוש להתקף לב בגלל ההתקף חרדה? או התכוונת באופן כללי מי שיש לו בעיות בלב צריך לחשוש מהתקף לב בלי קשר להתקף חרדה עם נשימות יתר, שההתקף חרדה אינו מוסיף ואינו מוריד לגבי התקף לב?

התקף חרדה יכול להוביל להתקף לב אצל מי שיש לו בעיות בלב. אצל אנשים בריאים זה לא קורה בדרך כלל. אין קשר לנשימת יתר. לדעתי (הלא רפואית) זה קשור דווקא בעלייה בדופק, אבל הכי טוב להתייעץ עם קרדיולוג (מה שכנראה אינך צריך לעשות אם אתה בריא).

תודה..שאת כותבת שלאנשים בריאים זה לא קורה בדרך כלל,זה קצת מלחיץ מה שאומר שיכול להיות אפילו סיכוי קטן שההתקף חרדה יכול להוביל להתקף לב, ואז בעצם איך האדם יכול לדעת אם הוא לא חווה באותו זמן התקף לב?

המחשבה האוטומטית תמיד תהיה "אולי זה התקף לב", אבל הסיכון הוא כל כך קטן ששווה לקחת אותו. במילים אחרות, אם אתה לא עושה כלום כדי לבדוק אם זה התקף לב או לא, בפעמים הבאות יהיה לך קל יותר לקבל את התקף החרדה ולא לפרש אותו כהתקף לב. באופן דומה, אנשים רבים נוטים לפרש כאב ראש כ"אפשרות של גידול במוח". הסיכוי לכך קיים באופן תיאורטי, אבל הוא כל כך קטן שפשוט לא כדאי לבדוק זאת ולחזק את החרדה בפעמים הבאות על ידי מעשה זה.

שוב תודה...אבל אני שאלתי שאלה אחרת.את כתבת שבדרך כלל אנשים בריאים ההתקף חרדה שלהם לא מוביל להתקף לב....ואני שואל מזה שכתבת בדרך כלל ,אפשר להבין שיש מצב שההתקף חרדה שלהם יכול להוביל להתקף לב.האם זה נכון שיש סיכוי לאנשים בריאים ,ההתקף חרדה שלהם יגרום להם להתקף לב????....לפי מה שאני הבנתי מהתשובה שלך את חשבת ששאלתי בתחילה (כנראה שלא ניסחתי את השאלה נכון),איך אפשר לדעת אם זה התקף לב או חרדה ..

מאחר שתמיד יהיה ספק (שנגרם כמובן כתוצאה מהחרדה), אי אפשר לדעת בוודאות. באותה מידה, אדם שסובל מכאב ראש לא יודע בוודאות שזה לא משהו רציני, הוא פשוט מניח כך, כי רוב הסיכויים שזה כך. אפשר לדעת בוודאות רק אם מחכים! התקף חרדה עובר די מהר. התקף לב- לא. אם רוב הסיכויים הם שזה התקף חרדה (כי לאדם צעיר ובריא אין שום סיבה לחשוב שהוא עובר התקף לב, ובנוסף הוא כבר עבר התקפי חרדה ומכיר את זה)- פשוט מחכים.

שוב תודה ...אבל כנראה ששוב לא הייתי מובן...אני שואל האם יש מצב שהתקף חרדה יוביל להתקף לב אצל אנשים בריאים?(אני לא שואל איך אפשר להירגע במידה שאדם מסתפק אם הוא כרגע חווה התקף חרדה או התקף לב) השאלות שלי הם - 1) אני שואל האם התקף חרדה הוא עצמו יכול להוביל להתקף לב אצל בריאים בלב? 2) ובמידה שכן איך אפשר להירגע מזה כאשר יש מצב שכרגע ההתקף חרדה שאדם חווה יכול להוביל אותו להתקף לב.תודה רבה לך על המענה והסבלנות

התשובה היא לא, מי שאין לו שום בעיה בלב לא אמור לפתח התקף לב כתוצאה מהתקף חרדה.

10/09/2018 | 12:09 | מאת: מבולבלת לגמרי

שלום לכם, אני בחורה בת 17 שכבר קרוב לחודשיים חיה בסיוט יום יומי, הייתי בקשר של כמעט שנה וחצי עם בחור , הרגשתי הרבה פעמים שאני אוהבת אותו, אנחנו מחברה שמרנית אז לא היו לנו יחסים מיניים ואף אפילו נשיקה לא היה לנו, אבל אני זוכרת שפעמיים הוא ליטף לי את הפנים והצוואר ופעם נישק לי את היד, לא הרגשתי כלום! זה הפחיד אותי ממש והחלטתי לעזוב אותו כי הסתבר לי שכנראה אני לא אוהבת אותו, עזבתי אותו כדי להיות עם גבר(בהחלט שלא חשבתי על אישה), שאוהב אותו יותר.. אני זוכרת שבסוף הקשר הרגשתי שאני לא אוהבת אותו והרבה פעמים הרגשתי את זה בקשר, כי הוא היה מאוד מלחיץ ומאוד קנאי ואפילו הרגשתי לפעמים שיש לו מין אובסיסייה כזאת שאני רק שלו ואסור לאף אחד להתקרב אליי.. עזבתי אותו, הוא בכה המון ואני לא בכיתי, מפה זה התחיל.. אחרי שבועיים מהפרידה התחלתי לחפש תשובות, למה לא הרגשתי כלום בנגיעות האלו? נכנסתי לאינטרנט כדי לחפש תשובות ואז יצאה לי את האופציה, מה אם את ליסבית? לא התייחסתי לזה אבל אז היה השבוע של מצעד הגאווה יומיים אחרי וזה הקה בי פתאום, מה אם אני ליסבית?? התחלתי לראות את כל הנשים מושכות, מהצעירה עד הזקנה מהיפה עד המכוערת ואז "ידעתי" שאני ליסבית כי גם איבדתי את המשיכה שהייתה לי לגברים.. נכנסתי לדיכאון וחרדה, לא זוכרת אף פעם שהיה לי קראש על בת, כל הפנטזיות שלי הם עם בנים( היו) , ואפילו צפיתי בסדרת "fifty shades of grey" וזוכרת שפינטזתי על השחקן לא על השחקנית!! אבל מאז המחשבות קרסו אותי לגמרי, איבדתי כל משיכה לגברים , והתחלתי לראות כל הנשים מושכות, לא רציתי לצאת מהבית פחדתי מלראות נשים מחשש להתאהב במישהי، הלכתי לפסיכולוג בטענה שאני ליסבית, אחרי שני מפגשים או שלושה הוא אמר לי שזה hocd, אחרי שאמר לי כך הלכתי הביתה שבוע שלם הרגשתי נורמלית חזרו לי הפנטזיות עם הגברים וחזרתי להעריץ גברים.. ואז פתאום זה חזר לי חזק יותר וקרסתי עוד הפעם, לא האמנתי לפסיכולוג וידעתי שאני ליסבית, עברו שבועיים נוראיים ואז הכל חזר להיות בסדר, ואז זה חזר שוב, התחלתי לדמיין את עצמי מנשקת כל אישה שאני רואה ברחוב, או שאני עושה איתה סקס.. בהתחלה זה היה מגעיל אותי ברמות אבל בתקופה האחרונה זה רוב הזמן לא מגעיל אותי אבל כשאני חושבת על זה עמוק זה כן מגעיל, אך יש הרבה פעמים שאני אומרת בהם שאני רוצה להיות עם בת.. בימים האחרונים המחשבה להיות עם גבר מגעילה אותי אבל המחשבה להיות עם בת לא (רוב הזמן).. קראתי מלא סיפוריםעל אנשים שהיו להטב"ים ויצאו מזה והם עכשיו נישואים ושמחים אך אומרים שאנשים האלה הם רק מזייפים ולא שמחים בחיים שלהם באמת,ואז זה חוזר בי לנקודת האפס ויש קול שאומר לי את תמצאי אהבה ושמחה עם אישה, והתחלתי להאמין בזה.. אני רוצה לדעת האם זה hocd? או שאני באמת ליסבית? (אפילו התחלתי לחשוב שאני יכולה גם להימשך לטרנסגינדרים!!) אני מרגישה כמו לסבית, אין עוד הרבה חששות אני כמעט בטוחה שאני ליסבית.. ואם הייתי כזאת, האם יש לי אפשרות להשתנות? או שזה באמת מולד ואני חייבת לחיות עם זה במשך כל החיים? אשמח לתשובה מהירה אני כבר מאבדת את הכל.. *חשוב לציין שיש לי כבר רקע של ocd , ocd מספרים ו ocd אם..אז.., בבקשה אני צריכה עזרה!!

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, ברור לך שאני לא יכולה לומר לך דרך הפורום שאת סטרייטית בלי להכיר אותך, וזה גם לא יעזור, מאחר שה"אישור" הזה יחזיק מעמד למספר דקות בלבד. אחריהן, המחשבה הזו תחזור להציק לך. הפתרון לבעיה שלך נעוץ בקבלת המחשבות, כלומר את צריכה להפסיק להילחם בהן ולהפסיק לנסות לשכנע את עצמך שאת לא לסבית. אחרת, הבעיה רק תחמיר, לצערי. מומלץ מאוד להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שילמד אותך כיצד לצאת מה"מלכודת" הזו שנכנסת אליה, שככל שמנסים חזק יותר לצאת ממנה, כך נופלים בה עמוק יותר. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

15/10/2018 | 22:50 | מאת: לירן

אני בדיוק כמוך... התחלתי לפתח קשר עם גבר עכשיו אני מרגישה שאני כן רוצה אותו וחושקת בו אך תמיד יש את המחשבה הזאת שמציקה כבר 5 שנים ככה און אנד אופ עם המחשבה

09/09/2018 | 17:26 | מאת: סוחבת שנים

לפני כ12 החל לי המחשבות הטורדניות בנושא לזהות מינית. טופלתי וזה די עבר. אחרי שש שנים ילדתי וכמובן דיכאון לאחר לידה. התאוששתי ומאז בערך כל שנה שנתים מופיעה אפיזודה של מחשבות טורדניות שקשורות בנושא-של למה בכלל הייתי צריכה להיות אמא, פגיעה בעצמי, התאבדות וכולי... עכשיו אני יודעת ומבינה שזה הכל שטויות אבל זה בא בלופ וגורם לי לחרדה, אבן על החזה... אני מתפקדת טוב אבל זה כאילו תקופה שבא אני פשוט בניתוק בעצמי, הכל די על אוטומט. אני שמה לב שזה קורה בתקופת של שינוי- זה התחיל יום אחרי שעברתי דירה בבת אחת. וגם הילדים במסגרות חדשות ושיפוץ של בית... הכל בא יחד. אני מתלבטת אם לחזור לטיפול תרופתי... נמאס לי כבר כל כך מהמצב הזב

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, אני מבינה שאת סובלת מאוד מהמחשבות. טיפול תרופתי הוא בהחלט לא הפתרון היחיד, וחבל שתמשיכי לסבול ללא טיפול ותסמכי על הפוגות ספונטניות. האם ניסית טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT)? זהו טיפול שיכול לתת לך כלים של ממש להתמודדות ולפתרון. הרעיון הוא ללמוד להתייחס אחרת למחשבות כאשר הן מופיעות, כדי שלא יטרידו יותר ולא "יישבו עלייך" כמו אבן על החזה. שווה לנסות. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

06/09/2018 | 18:36 | מאת: מחפשת פתרון

שרון שלום, קודם כל תודה רבה על העזרה שלך בזמן האחרון יש לי מחשבות טורדניות שאוכלות לי את הראש הייתה תקופה שהצלחתי לבד והם נעלמו לתקופה עכשיו כשבוע אני מרגישה הרגשת ניתוק מעצמי לפעמים מהסביבה וזה כל כך מפחיד אותי להיתקע במצב הזה . חשוב לי לציין הייתי בן אדם אופטימי ומעולם לא סבלתי ממשהו נפשי. אני מפחדת שזאת מחלה או מפחדת להשתגע , איך אני יוצאת מתחושת ניתוק? תודה

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, תחושת ניתוק היא אופיינית למצבים של חרדה, ושכיחה מאוד. אין דרך להפסיק אותה באופן מכוון. הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות הוא לנסות לתפקד עם ולמרות התחושה, לא להתייחס אליה יותר מדי, וכמובן לא להתנגד לה. כשרמות החרדה יורדות, בדרך כלל גם התחושה נעלמת. אין צורך להילחץ ממנה, מאחר שסימפטום זה אינו מסוכן. להיפך, זהו מנגנון הגנה של המוח, שעוזר לנו לתפקד במצבים של חרדה בעוצמה גבוהה, בכך שהוא "מנתק" אותנו במידה מסויימת מחוויית החרדה. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

05/09/2018 | 21:14 | מאת: ערן

שלום, לפני בערך חודש בתנו בת 4 החלה להריח את כפות הידיים שלה באופן די אובססיבי, ברמה שזה מאוד בולט. בשבוע וחצי האחרונים זה החמיר כך שבחלק מהזמן כפות הידיים שלה מקופלות (חצי אגרוף), כאילו כדי להימנע ממגע עם דברים. היו כמה פעמים חמורות במיוחד שבהן היא החזיקה מבקשת שיניים עם גב כף היד. מאז שהבנו את הבעיה שחררנו עם נושא ההגיינה והפסקנו לבקש ממנה לשטוף ידיים. אני די בטוח מה מקור הבעיה. מאז ומתמיד אני ואשתי היינו חלוקים לגבי מידת ההגיינה הרצויה. אשתי שוטפת ידיים יותר מדי פעמים ביום ועודדה אותה לשטוף ידיים אחרי כל פעולה שמערבת קצת לכלוך. בלי קשר, אציין שבדיוק בתקופה שבה התחילה הבעיה עברנו למדינה אחרת, כך שיכול להיות שיש איזשהו קשר לעומס הרגשי שנלווה למעבר. האם מומלץ לראות איש מקצוע כבר עכשיו או להמתין שבועיים כדי לראות אם המצב משתפר? תודה רבה!

לקריאה נוספת והעמקה

היי ערן, לפני שאתם פונים לאיש מקצוע, אתם יכולים לנסות לשפר את המצב בכוחות עצמכם ולראות אם יש שינוי. קודם כל, זה מצוין שהפסקתם לומר לה לשטוף ידיים. שנית, כדאי לאפשר לה להתלכלך- למשל באוכל, בצבעים, בבוץ וכו', ולא למהר להתנקות לאחר מכן. צריך לשדר לה מסר שלכלוך הוא דבר טבעי, ואין צורך להיות "סטרילי". שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

02/09/2018 | 00:36 | מאת: אייל

סובל מזה שנים ..מטופל ועושה המון למען עצמי . אך עדיין יש לי סבל גדול . מוגדר כסכיזופרניה + אוסידי קשה מאוד מחשבתית . נמצא בטיפול עם רופאה כבר שנתיים וחצי בערך ואיני יודע מה לעשות . כלומר להחליף אותה ??? זה לא ממש פשוט .. כי מי מבטיח לי שאצל רופא אחר יהיה לי יותר טוב . אגב שמעתי על הקסדה האם היא תוכל לסייע לי .. בקיצור אני מאוד סובל ומאוד מבולבל . ואיני יודע כיצד להמשיך ומה לעשות עם המצב הקיים . אשמח לחוות דעתכם כאן בפורום . תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי אייל, מדוע להחליף רופאה? אם התרופות לא עוזרות לך מספיק לדעתך, זה לא אומר שהן יעזרו יותר אם תהיה במעקב אצל רופא אחר. אתה יכול לנסות כמובן לשלב טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שוודאי יש לו מה לומר בנושא האובססיות. אם אתה סובל מסכיזופרניה, כדאי גם לבדוק את זכאותך לשירותי שיקום של משרד הבריאות, שגם הם יכולים לסייע מאוד בנושאים הקשורים בתפקוד יומיומי. הקסדה עברה לאחרונה אישור כטיפול ל- OCD שיכול לעבוד במקום או בנוסף לטיפול התרופתי. אתה יכול לבדוק גם את האופציה הזו, ולראות אם יקבלו אותך לטיפול. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

03/09/2018 | 23:40 | מאת: אייל

הי שרון!! גם אני חשבתי על עניין של להחליף רופאה אך יש לי נטייה כל הזמן להחליף ולשנות .. בעניין הטיפול בחצי השנה האחרונה מטופל ופוגש פעם בשבוע עם איש שיקום מייסד את ביית חם ועבר פסיכותרפיה . הוא עובד איתי על המנגנון שלי ומשלב הכל ביחד . מה שכן שונה ממטפל אחר. שרון!!>> לא הבנתי כוונתך של לפנות לשיקום משרד הבריאות. יש לי סל שיקום . בעניין הקסדה המטפל שלי לא מאמין לזה. תודה רבה לך לילה טוב אשמח לקרוא תגובתך..

היי אייל, אני שמחה שאתה מקבל שירותי שיקום ממשרד הבריאות. לזה התכוונתי. טוב שכבר פנית אליהם ואתה מטופל. לגבי הקסדה, זו לא שאלה של האם המטפל שלך מאמין בזה או לא. העובדה היא שהטיפול הזה אושר ממש לא מזמן עם התוויה ספציפית ל- OCD ושקיימת אפשרות לנסות אותו, לבחירתך האישית, כמובן אם מי שנותן את הטיפול ייתן לך אישור לכך (לא מאשרים לכל אחד).

04/09/2018 | 19:48 | מאת: אייל

הי שרון !! תודה על תגובתך. אבל איני יודע מה לעשות עם הטיפול...מטפל.. אני מרגיש שהוא כמו חבר . אגב בחודשים האחרונים נכנסו לי לראש מ אובדניות לא שאני רוצה בכך חלילה וחס ושלום . זה דמיון מוטעה ואני מתמודד . לדעתך ... אפשרי "לצאת " מזה . אני נורא מבולבל ולא יודע מה לעשות בנוגע למכלול הדברים והרגשות מה אני סובל . אגב פניתי לאישפוז יום במקום מגוריי ויש לי אינטק שם אחרי החגים . ומה עד אז ? שרון אשמח לדעתך . תודה וערב טוב לכולנו

היי אייל, יופי שפנית לאשפוז יום. המסגרת הזו מספקת טיפול אינטנסיבי, וייתכן מאוד שהיא תחזק אותך. מה שתיארת לגבי אובדנות עשוי להיות מחשבה טורדנית בפני עצמה. אני מציעה לא להתייחס לכך יותר מדי ברצינות, ותזכור שכל מחשבה שעוברת בראש היא לגיטימית. אין שום דבר ש"אסור" לחשוב אותו. אני מאמינה שאתה יכול להחזיק מעמד עד אחרי החגים. הרי אתה מתמודד עם מצבך כבר זמן רב, ובנוסף אתה לא לבד- יש לך ליווי ותמיכה. אל תהסס לפנות למי שמלווה אותך בעת הצורך. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

30/08/2018 | 18:37 | מאת: משה

שלום יש לי התכוצויות רבות במהלך היום כאשר אני נחשף גם לדברים שהם לא כאלה מלחיצים אותי ולא כאלה מפחידים ברמה הקוגנטיבית אבל לצערי הגוף לוקח את זה צעד אחד קדימה ומיד המערכת הסימפטטית מתחילה לעבודה בהתכווצויות באזור הגרון הפנים וכן הצוואר-כתפיים,כמובן שלמדתי עם הזמן (לאחר זמן רב שהתנגדתי אליהם)פשוט לא להתנגד אליהם ולקבל אותם ואכן הם באמת עוברים אבל עד " הלחץ" הבא.( אני כותב בסוגריים כי זה לא כזה לחץ כמו שהגוף מתרגם זאת).שאלה ראשונה- האם זה שהם עוברים מאליהם כאשר אני לא מתנגד כי מתבצע פה תהליך הכחדה מהגורם "המפחיד" ?האם זה היבטואציה( התרגלות )? האם יש הבדל בין התרגלות להכחדה? וכן מה ניתן לעשות על מנת שההתכווצויות לא יבואו בכל פעם (כאשר אני לא כזה נלחץ מהסיטואציה שעומדת לפני)?.

לקריאה נוספת והעמקה

היי משה, הלחץ והסימפטומים הפיזיים שלו חולפים, פשוט כי זה טבעה של חרדה. היא חולפת מעצמה, גם אם אנחנו לא עושים כלום כדי להירגע, והרבה פעמים למרות שאנחנו עושים דברים כאלה. על מנת שהמוח ילמד שהחרדה חולפת לבד, צריך לתת לו להתנסות בכך בלי לעשות שום ניסיונות הרגעה. זה מצוין שאתה מנסה לא להתנגד לחרדה. יש צורך להסיר את ההתנגדות גם במישור המחשבתי, ולא רק במישור ההתנהגותי. כלומר לקבל את עצם העובדה שהיא נמצאת שם, ולא לחשוב "מתי היא תחלוף כבר". אם אנחנו מבינים שזו "רק" תחושה לא נעימה, שאינה מזיקה לגוף ולא ניתן לשלוט בה, יותר קל לקבל זאת. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שוב תודה על התשובה,,,רציתי להתייעץ איתך לגבי טכניקת מניעת תגובה, יוצא לי הרבה פעמים כאשר אני מדבר עם מישהו או אפילו סתם באמצע היום בכל מיני סיטואציות מחשבה טורדנית,ומה שאני משתדל זה לבצע מניעת תגובה, בעוד אני גם יכול להתעלם מהאובססיה ולחשוב מחשבה אחרת וכך לברוח מהחרדה, שאלתי היא כזאת כמו שאני מבין על מנת לרפא את האובססיה ישנו צורך להיחשף אליה באופן רצוני ולא רק כאשר היא מגיעה אליך, אך אם וכאשר זאת אובססיה שלא חוזרת על עצמה או שהיא יכולה לחזור על עצמה לעיתים רחוקות, האם עצם רק המניעת תגובה יש באפשרותה לרפא את אותה אובססיה ?כי מה שקורה פה ברגע שאני לא מבצע טקס או כאשר אני לא בורח למחשבה אחרת ,אזי מתחילות לי התכווצויות, ואכן אני מוכן לקבל את ההתכוצויות ואת התופעה של האובססיה אך בתנאי שעצם המניעת תגובה תועיל במשהו.האם אין מצב שעצם שנתתי לעצמי להישאר עם האובססיה ולא נמנעתי ממנה האם לא יכול להיות שהאובססיה תתרפא רק מעצם המניעת תגובה?

היי משה, מניעת התגובה בוודאי מועילה. כדי להעריך אם אין צורך בטכניקות נוספות, צריך להכיר אותך יותר לעומק. אתה יכול גם לנסות זאת לאורך זמן ולראות אם זה מספיק כדי שהאובססיה תחלוף.

מנסיון ברור לי שגם מניעה תגובה עוזר לי , לפעמים יש לי מחשבה טורדנית ומעם המציאות שאני לא משיח דעתי ממנה היא עוברת גם כעבור 10 שניות. האם לאורך זמן המוח מתרגל לזה ויותר קל לו ? 2) כמו כן במידה שהמוח כן מתרגל למניעת תגובה ונהיה לו יותר קל, העובדה שמידי פעם אני עושה חשיפות לאובססיות למינהם האם זה לא סותר את המניעת תגובה, שבמניעת תגובה אני הרי מרגיל את המוח לקבל את המחשבות הטורדניות והאובססיות איך שהם בלי להתחיל להיחשף ולעשות מזה סיפור, האם עצם החשיפות מידי פעם לא פוגעות במה שאני מנסה להרגיל את המוח באמצעות מניעת תגובה ?

1.) התשובה היא כן, וחוץ מזה, 10 שניות הן ממש מעט זמן. יש אנשים שלוקח להם שעות עד שזה עובר. 2.) אתה מבלבל פה כמה מושגים, לדעתי זה מיותר. הטכניקה הבסיסית הרי נקראת "חשיפה ומניעת תגובה", אז ברור שהן אינן סותרות זו את זו. מציעה להניח לזה ולא להסתבך יותר מדי עם מושגים.

אתה מבלבל פה כמה מושגים, לדעתי זה מיותר. מה כוונתך בבקשה? ...למה את מתכוונת מיותר ואיזה מושגים? מחילה שאני נכנס לעומק ושואל שאלות וזה משום שאני חייב להיות בקיא על מנת ללמוד לחיות עם האוסידי, כמובן שהלכתי לטיפול, אבל לצערי התשובה שקיבלתי ממנו לאורך כמה מפגשים היא שאני מכיר ומומחה לאוסידי וצריך לבצע חשיפה ומניעת תגובה, מה שאני כן עושה אבל מה אעשה אם יש לי שאלות לגבי השיטה הזאת.בכל אופן תודה רבה לך על העזרה.

הכוונה היא שמה שאתה קורא לו "מניעת תגובה" הוא בעצם שינוי הגישה או התגובה כלפי המחשבות כשהן עולות באופן ספונטני. זה לא סותר את הטכניקה של החשיפה ומניעת התגובה, אלא משלים אותה. החשיפה מוגבלת לשעה מסוימת ביום, כדי שלא יהיה עיסוק יתר באובססיות. כלומר, כדי שהמטופל לא יחשוב שבכל פעם שהאובססיה עולה הוא צריך להגביר את הפחד, כי אין לזה סוף. "חשיפה ומניעת תגובה" נקראת כך משום שהמטופל לא רק נחשף באופן מכוון למה שמפחיד אותו, אלא שאסור לו לעשות שום פעולה מרגיעה בעקבות החשיפה הזו.

כמובן שאם בכל זאת אני מבצע חשיפה במהלך היום ולא בשעה הקבועה, זה עדיין לא פוגע במה שאני מנסה להרגיל את המוח שלי באמצעות מניעת תגובה , זה נכון? פשוט לפי מה שאני מבין ממך שלא ניתן כל היום לחיות בחשיפה ולהגביר את הפחד בכל הזדמנות כי אחרת אין לדבר סוף .

זה מאוד תלוי איך אתה עושה ומה אתה עושה. הכרתי מקרים שזה לא שינה, בעיקר כי זה היה במינונים נמוכים. מצד שני, הכרתי מקרים שזה פגע בקבלה של החרדה, כי אנשים פשוט הציפו את החרדה בכל הזדמנות כדי להירגע (וזו ממש לא המטרה של חשיפה!). מה גם, כמו שכתבתי, שאם עושים את זה בכל הזדמנות זה יוצר עיסוק יתר שלא נגמר, וזה בדיוק ההיפך ממטרת התרגולים. לכן עדיף להיצמד להנחייות מדויקות ולעשות דברים "כמו שצריך", הטכניקות האלה הן מדהימות וכדאי להשתמש בהן נכון.

תודה רבה לך ...על מנת שיהיה לי יותר מוטיבציה לטיפול, האם תוכלי בבקשה להסביר לי איך השינוי במוח קורה ובאיזה חלק במוח?הבנתי שהגרעין הזנבי הוא זה שגורם למצב האובססיבי, האם בכך שאני מיישם את החשיפה והמניעת תגובה. זה גורם לשינויים בגרעין הזנבי שהולכים ומשתפרים? או שהשינוי קורה בכלל בקורטקס (קליפת המוח) האורביטלי-פרונטלי? כי אני יודע שהתרופות גורמות להפריש יותר סרטונין בגרעין ואז הוא מתייצב , השאלה איך זה קורה באמצעות הטיפול .?

היי משה, אני לא נוירולוגית ולא עוסקת במדעי המוח... אני לא יכולה לענות על השאלות האלה, כי זה פשוט לא התחום שלי. אתה יכול לשאול נוירולוג או נוירו- פסיכיאטר. אבל לדעתי, אין שום צורך לדעת את הדברים האלה כדי להצליח בטיפול. זה פשוט צורך מוגבר בשליטה, שכנראה קיים אצלך (אחרת לא היה לך OCD...), שגורם לך לרצות לדעת את הדברים הללו. אם אני יכולה לטפל בהצלחה בהפרעה הזו בלי לדעת בדיוק את המסלולים המוחיים שהטיפול יוצר, אין לי ספק שאתה יכול לעבור בהצלחה טיפול בלי כל ידע בנוירולוגיה. ואגב, התרופות אינן גורמות להפרשה מוגברת של סרוטונין, אלא לניצול טוב יותר של הסרוטונין הקיים. שנה טובה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

29/08/2018 | 11:44 | מאת: אלוהים

שלום גב שרון רציתי לאחל לך שנה טובה הרבה בריאות ואושר,ותמשיכי לעזור בהזדמנות זו רצית לספר איתי באירוע של שכן המנקה טיטאה במטאטא ליד ממש נגעה ברגל ליד הרגל שלי.אכלתי את עצמי ולא אמרתי כלום מה דעתך? גם כחה פחדתי ממנה אני קטנה והיא בגובה שני מטר .תודה מראש .בלי קשר לאוסידי שלי.אבל אני אוכלת את זה מה לעשות אין לי ברירה.תודה

לקריאה נוספת והעמקה

תודה ושנה טובה גם לך! אני לא יודעת אם יש כאן תשובה חד משמעית. אפשר להעיר למי שעושה משהו שלא לרוחך בצורה אסרטיבית, ואפשר גם לא, כי זה הרי אירוע חולף עם אדם זר וחסר חשיבות. אני לא רואה טעם להמשיך לעסוק באירוע הזה, אלא פשוט לתת לו לחלוף. העולם מלא באנשים שמתנהגים בצורה לא הוגנת... בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

26/08/2018 | 22:29 | מאת: האביר האפל

לפני שנתיים חוויתי משבר נפשי שבעקבותיו התחלתי טיפול בריספרדל 1 מ״ג ולוסטרל 100 מ״ג, הלוסטרל עזר להעלים מחשבות אובססביות שהיו לי אז. בנוסף אני לוקח ויואנס 50 להפרעת ריכוז . לפני חודשיים היה לי משבר ביחסים עם עמיתה שמעלה באימון שנתתי בה בצורה מסוימת, היא מאוד פגעה בי. מאז יש לי מחשבות אובססביות סביב העניין והמניעים שלה. כשאני לוקח ויואנס זה בא ביתר שאת, עד כדי חוסר יכולת להתרכז וללמוד, ואני בתקופה של בחינות מאוד קריטיות כרגע. לפני 4 ימים העליתי מינון לוסטרל ל 150, ריספרדל ל 1.5 וממחר אני מתכוון להוריד ויואנס ל 50. עד כה כל זה לא עזר. מה אני יכול לעשות כדי לחזור לעצמי ? אשמח לעזרתכם כי אני על סף שבירה.

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, תרופות שנועדו לטפל בסימפטומים של הפרעות קשב וריכוז אכן יכולות להגביר חרדות, לכן זו דילמה לא פשוטה מה "עדיף", כביכול. אני מציעה להיעזר גם בטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיכול לתת לך כלים נוספים להתמודד עם החרדות והאובססיות. התוצאות שלו עמידות יותר וללא תופעות הלוואי הלא נעימות של התרופות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

26/08/2018 | 16:29 | מאת: אוריה לוי

היי קוראים לי אוריה, זו תקופה ארוכה שאני לא יודעת מה אני רוצה ממני בעצם מה אני רוצה ״להסיג״ כאילו אני מחבבת מישהי והייתה תקופה שהיינו מדברות צוחקות,יצאות היינו מתנהגות כמו זוג אבל לא התנשקו ולא התחבקנו היינו עושות דברים שרק זוגות עושים כמו לגעת בציצי אחת לשנייה לדבר על רומנטיקה להסתכל בעיניים הרבה זמן כל מיני דברים לפני חודשיים היא פשוט נעלמה לי חסמה אוצי בכל מקום אפשרי,לא ידעתי מה לעשות זה שיגע אותי דיברתי עם חברות חלק אמרו שהיא ניצלה אתי לא כל כך הבנתי יותר חשבתי להבין למה היא לא דיברה איתי עוד מעט חוזרים לבית ספר אני בת 16.ושוב לראות אותה אני לא יודעת מה לעשות היא תיגש אליי? אני אלייה? מה יהיה אני כבר מבולבלת בבקשה תעני לי

לקריאה נוספת והעמקה

היי אוריה, לא ממש הבנתי איך שאלתך קשורה לנושא הפורום, שהוא הפרעות אובססיביות. בכל מקרה, את חוזרת לבית הספר בשביל עצמך, בלי שום קשר אליה. כדאי להתנהג רגיל, לדבר עם סביבתך ועם ילדים אחרים שאת בקשר איתם. אם היא תבוא לדבר איתך, את יכולה לשאול אותה מה קרה ולפתוח את הנושא. אם היא תהיה מרוחקת, את יכולה להחליט אם מתאים לך לנסות לברר איתה מה קרה או להניח לה לנפשה. את יכולה כמובן לנהל חיי חברה בלעדיה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

25/08/2018 | 14:08 | מאת: רועי

היי, אני בן 25 לפני כמה שבועות חוויתי התקף חרדה באמצע הלילה (כנראה בעקבות אירוע לא נעים בעבודה שהיה לי כמה ימים קודם). מאז החלו להופיע לי כל מיני מחשבות טורדניות, הזויות ומפחידות שהלחיצו אותי מאוד. כל היום זה או אותה מחשבה או מחשבה מלחיצה אחרת. בימים האחרונים אני מרגיש כאילו שזה החמיר. כל דבר שאני עושה אני שואל את עצמי למה עשיתי את זה, למה חשבתי את זה, למה אמרתי את זה, למה הלכתי לשם ולא לשם וכד', ואז לפעמים חולפת לי מחשבה האם אני נמצא במצב מציאותי. שכל הדברים האלה מלחיצים אותי עוד יותר וגרמו לי לכמה התקפי חרדה. אני מסתובב כל היום עם תחושה שמשהו לא בסדר איתי. אני לא מבין מה המקור של המחשבות האלה, למה פתאום באמצע החיים אני חושב על הדברים האלה, ומאיפה זה בא. אני מפחד להפסיד את העבודה ולהלחיץ את הסובבים שלי, וזה מעציב אותי מאוד. מה יש לי ולמה אני מרגיש ככה, ומה אפשר לעשות במצב הזה חוץ מללכת לטיפול?

לקריאה נוספת והעמקה

היי רועי, אפשר לומר שאלה מחשבות טורדניות "קלאסיות", שכן בדומה לאנשים אחרים, הסובלים מ- OCD, אתה בעצם פוחד מעצמך ומאבדן שליטה. לדעתי, אין שום סיבה שתאבד את העבודה שלך בגלל מחשבות, שכן אלה רק מחשבות וצריך להתייחס אליהן בצורה נכונה. אין גם שום צורך להלחיץ את הסובבים אותך, שכן לא קורה לך שום דבר חריג, ולא כדאי לשדר שכן (כי מה שאתה משדר כלפי חוץ, גם משדר כלפי פנים ומשפיע על יחסך למחשבות). אם אתה לא רוצה ללכת לטיפול, אז כדאי לך להבין שאלה רק מחשבות, לנסות לקבל אותן ולא להילחץ מהן. כלומר, להבין שהכל בסדר, ולהפסיק לבדוק כל הזמן מה קורה איתך ואיך אתה מרגיש. כדאי גם להבין, שהתקף חרדה אינו מסוכן ואינו מעיד על שום דבר יוצא דופן, ואם לא תילחץ ממנו הוא לא יחזור על עצמו (וגם אם כן- זה בסדר). בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

24/08/2018 | 13:45 | מאת: לואי

שלום שמי לואי ורוב חיי יש לי ocd שמתבטא בכל מיני מובנים אך לא משפיע ברמה קריטית על אורך החיים..אני מגדיר עצמי כאדם סטרייט אך מספר פעמים בחיי הרגשתי כי משיכתי לנשים נעלמת ומופיעה במקומה משיכה קטנה לגברים המתבטאת בחרדה גדולה ובהתעסקות אובססיבית בנושא.. האובססיה נעלמה לאחר כמה חודשים בכל פעם וחזרתי להיות ״סטרייט״. לפני כחודש קיבלתי שיחה מחבר שסיפר כי נטיותיו המיניות גם לא ברורות וכששמעתי את הסיפור שלו זה החזיר את כל האובססיה לכדמותה. ביום שאחריי משיכתי לנשים נעלה והתחילו חרדות ענק והתעסקות בלתי פוסקת ודיכאון שמה אני גיי.. לאחר חודש ירדה החרדה אך הנטייה המינית לגברים נשארה.. אפשר להגיד שגם האובססיה מתמתנת אך עדיין נשארת סוג של משיכה.. ( לא כמו לנשים ) . אני חושב כמו גיי, מרגיש נשי, חסר בטחון ומשוכנע שאני ב 100% גיי כי עצם המשיכה עצמה פחות נוראית לי אלא שינוי אורך החיים וזה שדבר כזה צץ משום מקום שציפיתי לו. עד היום לא היו לי מערכות יחסים עם גברים אלא רק עם נשים. שאלתי היא האם יש סיכוי ש הocd לקח אותי כזה רחוק חשיבתית ומעשית והרגשתית.. או שאולי אני פשוט גיי?;) דעתכם..

לקריאה נוספת והעמקה

היי לואי, קיים סוג של OCD שקשור בנטייה מינית. הוא נקרא HOCD, מומלץ לקרוא ולהתעניין בנושא כדי לדעת שאתה לא לבד. למעשה, זהו OCD מאוד נפוץ (שרוב האנשים אינם מכירים אותו), ובכל שבוע אני מתוודעת לעוד מקרים. הטיפול דומה לטיפול בכל סוג אחר של OCD. כלומר, בהחלט יש לזה פתרון. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

אני דיברתי עם ההורים שלי ובסופו של דבר הם החליטו לשלוח אותי לפסיכיאטר פרטי. יש לי חרדות נוראיות מבתי חולים נפשיים אני כמו שאת יודעת הייתי השבוע במיון בבית חולים כזה ושלחו אותי למרפאה טיפולית ששייכת להם שאני ממש לא רוצה להיות שם התקשרתי וביקשתי שלא התקשרו פתאום היום התקשרו עוד פעם ובפירוש אמרתי שאני לא מעוניינת יש לי חרדות נוראיות כבר מהבוקר עד עכשיו שעם פעמיים שלוש פעמים באתי לשם ודחיתי טיפולים בבתי חולים האלה הם יאשפזו אותי בכפייה רק תדעי שזה מחשבה שאני הכנסתי לראש אני כבר מהבוקר לא מתפקדת מתעסקת במחשבות האלה מפחדת לענות לטלפונים אומנם המשפחה הרגיעה אותי ואמרה לי שאני לא אדאג הם כבר ידאגו לזה עם במקרה הם התקשרו עוד פעם אבל אני מרגישה ממש דפיקות לב חזקות פחד חס ושלום שישלחו לי פסיכיאטר מחוזי למרות שבאמת אני לא מסוכנת לא לעצמי ולא לסביבה פשוט זה בראש שלי זה פחד כזה שעם לא אלך לטיפול בבתי חולים כאלה אז פסיכיאטר מחוזי יאשפז אותי זה פחד חרדה דפיקות לב כמעט התעלפתי היום מרוב חרדה אני מפחדת מאשפוזים מבתי חולים כאלה למרות שאת צודקת הלכתי אבל בסופו של דבר אני לא רוצה את זה אני הולכת לפסיכיאטר פרטי אני ממש לא יודעת מה לעשות אני ממש בפחד נוראי מהמקומות האלה חבל שהלכתי לשם בכלל אני כבר פעמיים דחיתי טיפולים ואני מפחדת שהם יאיימו עלי שאם לא אבוא לטיפול הם יאשפזו אותי שרון אני יודעת שזה לא מחשבה אמיתית זה מחשבות שאני ממציאה אבל אני פוחדת כל כך מהמקומות האלה פסיכיאטרים בתי חולים מה אני עושה עם החרדה והמחשבות המפחידות האלה. איך אני מוציאה את מהראש וחוזרת לעצמי? למרות שהמשפחה כל הזמן מנסה להרגיע אותי ואומרים לי הם לא יעשו לך כלום על אחריונתנו זה לא שאני מסוכנת או שעשיתי חס וחלילה משהו מסוכן זה מחשבות שאני חווה בראש שלי מרוב פחד זה לא שבאמת הם אמרו לי את כל הדברים האלה הם בסך הכל התקשרו רצו לקבוע לי תור עוד פעם במרפאה ואני ביטלתי ומאז אני בחרדות איומות מה עושים? עם אפשר לתת לי עצה בלי כדורים אני ממש אשמח אני רוצה לעזוב את המחשבות האלה כי אני יודעת שזה מחשבות לא אמיתיות אבל מצד שני המקומות האלה עושים לי חרדות במיוחד שמתקשרים אלי משם אפילו ממרפאה תודה שרון וסןף שבוע נפלא

לקריאה נוספת והעמקה

כי אף אחד לא אשפז אותי שהייתי שם וגם שאמרתי במרפאה שאני לא רוצה טיפול אמרו לי בסדר גמור בקשר לפסיכיאטר מחוזי זה מחשבה שאני סתם הכנסתי לראש שוב אני לא מסוכנת הם גם יודעים את זה אני הכנסתי את זה לראש מרוב פחדים מפסיכיאטרים ובתי חולים לחולי נפש יש לי חרדות נוראיות מהמקומות האלה

23/08/2018 | 19:34 | מאת: רינת

לא היום בטלפון ולא שהייתי אצליהם זה חרדה שלי בלבד

23/08/2018 | 19:50 | מאת: רינת

זה ממש חשוב לי שתקלי עלי את מקלה עלי תמיד אבל אחרי שהתקשרו מהמרפאה אני לא מפסיקה עם החרדות האלה

היי רינת, אין דרך להוציא מחשבות מן הראש, בייחוד פחדים לא הגיוניים. הדרך היחידה להיווכח שזה לא נכון היא להתמודד עם זה. כלומר, אם תאפשרי לעצמך ללכת למרפאה (אולי בליווי של מישהו שאת סומכת עליו), תראי שהשד לא נורא כל כך, ואחרי מספר פעמים או אפילו פעם- פעמיים הפחד פשוט ייעלם. אם את ממשיכה להימנע ממה שמפחיד אותך, את תמשיכי לפחד ממנו. זה פשוט. אבקש להבא לשרשר את כל ההודעות באותו נושא לאותה ההודעה ולא לפתוח מספר הודעות חדשות באותו נושא. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

תודה

אין בעיה שרון סליחה על השרשור פעם הבאה לא אשרשר אני מודה לך מאוד על העזרה אני אחשוב על מה שהצעת לי הגעתי למסקנה שאת צודקת מאחלת לך סוף שבוע נפלא אני אתקשר ביום ראשון למרפאה במקום פסיכיאטר פרטי אולי אבוא עם אחי תודה שרון מכל הלב

בשמחה, שיהיה סופ"ש נעים ומקווה שתצליחי להתגבר על הפחד שלך ממרפאה ציבורית.

שלום..רציתי לשאול לגבי אובססיות רק במחשבה ללא קומפלסיביות, האם לדעתך ברגע שאני לא דוחה את המחשבות ולא מתנגד אליהם, האם זה נקרא גם סוג של חשיפה ? הרבה פעמים במהלך היום ותוך כדי העיסוקים השונים מגיעות מחשבות אני משתדל לא להתנגד אליהם ולא לדחות אותם אלא ממשיך בעיסוקי כרגיל האם זה סוג של חשיפה?לפי הבנתי זה כמו מיינדפולנס אך השאלה אם זה נחשב חשיפה..כי אני לא פועל באופן אקטיבי אלא פשוט לא מתנגד למחשבות.

לקריאה נוספת והעמקה

היי משה, לשאלתך, זה לא סוג של חשיפה וגם לא מיינדפולנס. בתרגול מיינדפולנס מנסים להתבונן מהצד במחשבות או בגירויים אחרים ולא להמשיך בעיסוקים רגילים, אלא לעסוק בהתבוננות. בתרגול חשיפה מעוררים את המחשבות באופן מכוון, כדי לפחד מהן. מה שאתה עושה הוא ניסיון לשנות את הגישה שלך כלפי המחשבות, שזה מצוין, וגם זה מהווה חלק מהטכניקות שעוזרות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

תודה על התשובה...אחת האובססיות הקשות שלי זה האוסידי זאת אומרת הצלחתי בצורה כזו או אחרת להצליח עם כל האובססיות ולנצח אותם,וגם אם תבוא אחת אחרת אם אצטרך אעשה לה אובססיה...אבל ישנה אובססיה אחת שאני לא יודע איך לטפל בה וזאת אובססיה על האוסידי עצמו..כל הזמן בראש שלי שאולי אני לא מספיק יודע איך לפתור את האוסידי , ואני בודק אפשרויות נוספות חוץ מחשיפה, אני בעיקר סובל מאובססיות טהורות..כמו כן הגוף שלי די רגיש להתכווצויות שנובעים ממצבי לחץ כאלה ואחרים וכמובן שהאוסידי עצמו גם מלחיץ...אני לא נבהל מההתכווצויות וכמובן שאני לא מתנגד אליהם אני נותן להם לעבור לבד...שאלתי מה עצתך ,איזה חשיפה אני יכול לעשות לאוסידי עצמו?

היי משה, אני חושבת שכדאי לך לעבוד קודם כל על איך לקבל את ה- OCD ולא על איך "לנצח" אותו. הניסיון לשלוט במחשבות ו"לפתור" את ה- OCD בדרך כלל רק מוביל לתוצאה ההפוכה, כי כדי שלא יהיה לך OCD אתה צריך שלא יהיה לך אכפת שיש לך OCD. לכן, הכיוון הוא לא איך "לקטול" את המחשבה אלא יותר להרפות ולהניח לה להיות. אני מקווה שמה שכתבתי מובן. כדי לדעת איזו חשיפה צריך לעשות, צריך לדעת ממה אתה פוחד בדיוק, כלומר מהי המחשבה המפחידה על ה- OCD עצמו. ואגב, אין באמת דבר כזה "אובססיות טהורות", שכן כל התנגדות וחוסר קבלה של המחשבה הוא בבחינת "טקס". יכולים גם להיות טקסים פנימיים ותהליכים נפשיים מאוד עדינים שנחשבים טקס, ולפיכך מתחזקים את ההפרעה. אובססיות ללא התנגדויות פשוט לא יכולות להתקיים לאורך זמן. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

תודה רבה כמו שחשבתי שאני צריך ללמוד לקבל את ההפרעה... לגבי עניין החשיפה לא מובן לי משהו , האם וכאשר אני לא מתנגד לתחושות שעולות בי למשל יצאתי מהבית ואני מסופק אם נעלתי את הדלת ועולות בי תחושות של ספק ומחשבות טורדניות, כאשר אני לא מתנגד אליהם ,האם זה לא סוג של חשיפה ? כי הרי אני חשוף לאיום ואני לא מתנגד אליו, הרבה פעמים אישית אני רואה שזה עוזר לי כבר לאחר פעם אחת כזאת לפעמים זה לוקח כמה פעמיים, אבל מה שאני בא להגיד זה שאני לא נחשף באופן מכוון אלא אם וכאשר נתקלתי באיום אני לא מתנגד אליו ,לפי דעתי זה גם סוג של חשיפה, האם אני טועה?כי את אמרת שמחשבות שעולות בי במהלך היום ואני לא מתנגד אליהם זה שינוי גישה ולא חשיפה, אבל יש פה מימד של חשיפה גם, כמובן שאני יכול להיחשף עוד יותר אבל הרבה פעמיים אני רואה שזה מספיק לי .

חשיפה בהגדרה שלה היא סיטואציה מכוונת, כלומר אתה יוצר מראש את הסיטואציה במטרה ליצור "הפחדה עצמית", ולא התמודדות ספונטנית. כמעט כל המטופלים שואלים אותי בשלב מסוים: "אני נחשף למחשבות שלי כל הזמן, אז למה אני צריך לעשות חשיפה מכוונת? מה ההבדל?" ואני עונה שזה לא אותו הדבר בכלל. אתה צריך "להביא" את המחשבה כשהיא לא שם, כלומר ליצור מצב שבו אתה רוצה בה, ולא רק להתמודד איתה כשהיא רוצה לבוא אליך. כשאתה בוחר בה ורוצה בה, אתה בשליטה הרבה יותר גדולה מאשר בסיטואציות הספונטניות.

אוקיי אני מסכים ומזדהה שאכן יש מחשבות שמצריכות היחשפות מכוונת...אבל האם תמיד באופן קבוע?הרי הרבה פעמים אני מצליח להעביר את המחשבות ללא חשיפה מכוונת,ומספיק להיתקל בגירוי המאיים מספר פעמים בודד ולא להתנגד לו וזה כבר לא מלחיץ אותי לפעמים הבאות.אז בעצם מה הכלל אלו אובססיות צריך להביא לחשיפה מכוונת ?מן הסתם רק אלו שממשיכות להציק ושלא עברו בחשיפה הספוטנית,האם אני טועה האם זה הגיוני שהאובססיות עברו מעצם החשיפה הספונטנית?כי לא יתכן שאתחיל לרשום את כל המחשבות שעברו עלי במהלך היום ואתחיל לעשות להם חשיפה כי אחרת אני לא אצא מזה.

היי משה, בהחלט אין צורך לעשות חשיפה על כל מחשבה ומחשבה. המוח, בסופו של דבר עושה הכללה, ואם נחשפים לפחדים מסוימים, זה בדרך כלל משליך גם על אחרים. החשיפה מתבצעת בצורה כזו, שבכל יום אתה בוחר לך שעה מסוימת ל"הפחדה עצמית". בשעה הזו אתה נחשף לפחד אחד או לכמה פחדים (תלוי בזמן שלוקח להיחשף אליהם), ונשאר איתם עד שהחרדה פוחתת במידה משמעותית (חשוב מאוד להישאר ולא להפסיק באמצע). התרגיל צריך להימשך בין עשר דקות לשעה, לפי הזמן שלוקח לפחד לדעוך.

שוב תודה על התשובה.. עלתה לי שאלה בנוגע להיחשפות פיזית, הרי כתבת שאסור להפסיק את ההיחשפות בזמן שהפחד עולה ולפי מה שאני מבין זה משום שלאחר מכן הפחד מאותו אובייקט יכול להתחזק. לפי זה עלתה לי שאלה, כאשר אדם עושה היחשפות פיזית למשל יש לו פחד קהל, והוא צריך להרצות בפני קהל גדול, והוא מחליט להיחשף ןלהרצות , כאשר הפחד עולה לו נניח שהוא מרשה לו לעלות ואז הוא עושה טקס מנטלי כי הוא כבר אינו יכול לסבול את הפחד( הוא שהוא חושב ואומר לעצמו תוך כדי הפחד מה יכול לקרות לו גם אם "יעשה פאדיחות( אגב האם בכלל זה נחשב טקס?) בכל אופן הרי ברגע זה הוא גרם לפחד להסתלק ולכאורה לפעם הבאה הפחד שלו מפני פחד קהל יהיה יותר חזק ,כי הוא עשה סוג של טקס, מה את חושבת לגבי זה ?האם היחשפות מסוג זה מזיקה ולא מועילה?

לגבי פחד קהל, זו חרדה "רגילה" ולא OCD, ולכן אין פה שום "טקס". מותר לעשות פעולות מרגיעות בזמן הדיבור מול קהל, שכן יש פה אלמנט של ביצוע, והפעולה יכולה לעזור בביצוע טוב יותר. מאחר שחרדת ביצוע היא הפחד מכישלון בביצוע, דברים שעוזרים לביצוע טוב יותר יכולים לעזור. זה בדיוק ההבדל בין אובססיה לבין פחד "רגיל", שכן פחד שאינו אובססיה מגיב להיגיון. למשל, מחשבות מתקנות כמו "אני אעשה כך וכך וזה יעזור לי לבצע טוב יותר", "גם אם אפשל, זה לא יהיה סוף העולם" יכולות להועיל. אובססיה, מצד שני, לא מגיבה להיגיון ול"מחשבות מתקנות", אלא אך ורק לחשיפה ולהפסקת הטקס.

מעניין..אני שואל זאת מכיוון שאמרת לפני כן שאסור לעצור את הפחד תוך כדי ההיחשפות, האם הסיבה היא שבגלל שהוא יכול להתחזק אם אני מפסיק באמצע? אני שואל זאת מכיוון שחוץ מאוסידי שיש לי, אני סובל מהתכווצויות רבות באזור הגרון וכן הבטן,אמנם לאחר עבודה רבה שלי עם עצמי מתוך קבלת ההתכווצויות ולא להילחם איתם הם ירדו בצורה משמעותית, הנחת היסוד שלי להתכצוויות זה שיש איזה איזה גורם מסויים שהוא בעיקר לחץ וכו..שגורם לי לכך, לכן אמרתי ככל שאני אקבל אותם ככה אתרגל לאותו גורם וכך הפחד מאותו גורם יעבור כי אני לא מתנגד לו, ולאחר שאמרת שאסור להפסיד באמצע החשיפה לפחד, באה לי שאלה חזקה מה קורה עם אני אסיח את דעתי למשהו אחר תוך כדי שיש לי התכווצות חזקה באזור הגרון ,האם בגלל שהסחתי את דעתי ולא נשארתי עם הפחד ( הלחץ או סיבה אחרת שגורמת לי להתכווצות) האם בעצם אני יגרום להתכווצות פעם הבאה להיות יותר חזקה? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי זה קצת שאלה מסובכת.

הסיבה שלא כדאי להפסיק חשיפה באמצע, היא שהמוח לומד מכך שהפחד עבר בגלל שעצרת אותו במכוון, כלומר שהתנגדת לו וניסית להירגע. על מנת להתגבר על חרדות, המוח חייב ללמוד שהן עוברות לבד, גם בלי שום ניסיון להירגע, ורק כך הוא לומד שהדבר שממנו הוא מפחד איננו מסוכן. החרדה לא חייבת להתחזק אם עוצרים חשיפה באמצע או מנסים להירגע, היא יכולה גם להישאר אותו הדבר. אפשר בהחלט לעשות דברים אחרים תוך כדי ההתכווצות וסימפטומים פיזיים אחרים, ואפילו רצוי. אבל כדאי לעשות זאת פשוט כחלק מההתנהלות הרגילה שלך, ולא על מנת להירגע. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

היי שרון כמו שכתבתי לך פעם קודמת לאבא שלי יש דמנציה והיום הלכתי למרכז לבריאות הנפש כדי שיעזרו לי והסברתי להם שיש לי חרדןת מאשפוזים ומדיורים מוגנים וכאלה אז הם אמרו לי לא לבוא לבית חולים הזה יותר ושלחו אותי לאיזה מרפאה לבריאות הנפש ששייך למקום הם אמרו לי שלא מאשפזים שם אבל מצד שני קראתי שיש שם אבחון פסיכיאטריה cbt פסיכותרפיה ואשפוז יום שיקומי ואני פתאום נכנסתי לחרדה עם ללכת לשם או לא כי שאלתי את חברה שלי והיא אמרה לי דברים שהפחידו אותי במקום הזה ובבית חולים אמרו לי משהו אחר שזה מקום נהדר שאין שם אשפוזים אני פוחדת שיעשו לי אבחון וישלחו אותי לדיור מוגן או אשפוזים למרות אי רצוני אני פוחדת ללכת לשם כי חברה שלי אמרה לי הרופאים מחליטים מה לעשות איתי אני מתלבטת עם ללכת לטיפול כי מצד אחד אני רוצה שיעזרו לי להרגיש טוב ומצד שני אני ממש מפחדת מרופאים פסיכולוגים פסיכיאטרים כל אחד מספר לי משהו אחר ואני אובססיבית למחשבה ומתלבטת עם ללכת לשם או לבטל את זה בהתחלה שמחתי כי בבית חולים אמרו לי שזה דבר טוב מצד שני יש לי פחד גדול מזה למרות שאני מאוד רוצה עזרה ואני מתלבטת עם לבטל או לא למרות שאני לא רוצה להמשיך לסבול מדיכאון ומה שעובר עלי בזמן האחרון גם בגחח אבא שלי וגם בגלל הטיפול אני לא מתפקדת בבית ויש לי מחשבות אובססיביות על זה כל היום אפילו מרוב פחד מטיפול ומה שקורה עם אבא שלי ביטלתי פגישה עם חברה מחר אשמח לדעת מה דעתך בנושא ומה אני צריכה לעשות במקרה כזה כי ממד אחד בבית חולים אמרו לי שבמקום הזה לא מאשפזים שם ומצד שני חברה שלי סיפרה זוועות על המקום הזה זה מקום שפתוח רק מהבוקר עד הצהריים שרון יקרה קשה לי לתפקד מרוב פחד באמת רציתי לדעת מה דעתך כי מצד אחד באמת אני רוצה שיעזרו לי ומצד שני אני חרדה מהמקום מהטיפול ובכלל מה שקורה עם אבא שלי אשמח למענה מהיר זה מאוד חשוב לי תודה רבה מכל הלב שרון

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת, אני חושבת שהכי טוב שתלכי למרפאה הזו ותבדקי בעצמך, לא כך? חבל שתמנעי מעצמך טיפול בגלל דיעות קדומות על מקום שאת לא מכירה אפילו. הרי את סומכת על בית החולים שהלכת אליו, אחרת לא היית פונה אליהם. וכנראה שהמסגרת הזו באמת לא מתאימה לך, מאחר שהיא מספקת רק אשפוז ו/או טיפול פוסט אשפוז ולא טיפול מרפאתי לאנשים שחיים בקהילה באופן שוטף. בנוסף, אף אחד לא יכול לכפות עלייך אשפוז במרפאה שנמצאת בקהילה, ודאי שלא דיור מוגן או כל שירות אחר של סל שיקום. סל שיקום הוא פריבילגיה שלא ניתנת לכל אחד, אפילו לפעמים לאנשים שרוצים ומבקשים. על אחת כמה וכמה למי שאיננו מעוניין בכך. כדי לקבל סל שיקום בכלל ודיור מוגן בפרט, את צריכה לרצות בשירות, לבקש אותו ולהוכיח למשרד הבריאות שאת מאוד מעוניינת בשיקום ושתתמידי בו. בקיצור, שום דבר רע לא יכול לקרות לך במרפאת חוץ פסיכיאטרית. במקרה הכי גרוע, לא תאהבי את המרפאה ותחליטי שאת לא ממשיכה שם. זו החלטה שלך ותו לא. במקרה כזה, כדאי שתבקשי הפניה למרפאה אחרת, כי ללא מעקב וטיפול יהיה לך קשה לתפקד. אגב, יש להבדיל בין דאגות וחרדות "רגילות" (שזה מה שיש לך) לבין מחשבות אובססיביות, שהן דאגות לא הגיוניות לגבי איבוד שליטה עצמית (תכנים מאוד מסוימים) שאינן מגיבות להיגיון. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

19/08/2018 | 13:52 | מאת: מורי

היי יקירה מה שלומך? שוב פעם מחשבות ופחד שלא תתפרץ לי סכיזופרניה. אני לקראת מעבר לבית שהרחבנו כל היום לחוצה נפשית בעיקר בגלל ההוצאות המרובות זה מלחיץ אותי ויש לי כמו מעקות בימים האחרונים ופעם קראתי שכתוצאה ממעבר דירה הוצאות לידה וכו' יכולה להתפרץ סכיזופרניה ואני ממש מפחדת מזה כי אני גם בגילאים שזה נפוץ להתפרץ בין 30-35

לקריאה נוספת והעמקה

היי מורי, מזל טוב על המעבר! כל שינוי בחיים הוא קרקע פוריה, כמובן, למחשבות טורדניות. שימי לב שאת עסוקה כל הזמן בעתיד תיאורטי, ב"מה יהיה אם..." במקום לחיות את ההווה וליהנות ממנו. האמירה הכי נכונה לומר לעצמנו במקרים שבהם אנו שמים לב לעיסוק יתר בעתיד, הוא "כשנגיע לגשר- נעבור אותו". כלומר, אם זה לא קורה עכשיו, אז למה לנו לעסוק בזה? הרי אי אפשר לגרום לזה לקרות או למנוע את זה...

13/08/2018 | 05:48 | מאת: שי

התעיצתי איתך בעבר אני שי בן 34 סובל מאו סי די מאוד לא קל הייתה הפוגה חצי שנה רציתי לשאול ברשותך כמה שאלות. אתן לך הסבר קצר. יום שישי הייתה תאונה למישהו שאני מכיר והוא נפצע פתאום עלתה לי מחשבה שחבל שהוא לא מת. המחשבה נובעת מעובדה שהוא דיבר על יחסי מין. בנוסף יש מישהי שהייתה ברכב ונפטרה שלחו לי תמונה של הגופה ומאז אני חושב על התמונה בקשר למין בגלל מה שהוא דיבר וגם בקשר לדת רציתי לשאול כמה שאלות כי אני לא ישן כבר שבוע. א. האם העובדה שחשבתי על המוות שלו בגלל מין שזה בשבילי אסור זו הסיבה. איך אני מרחיק את המחשבות הרעות. כל האו סי די שלי נובע מחרדת בריאות ומחשבות מיניות לא נאותות מה עושים

לקריאה נוספת והעמקה

היי שי, מן הסתם, כל מחשבה ש"נתקעת" בראש ולא עוברת נמצאת שם אך ורק משום שאינך רוצה שהיא תהיה שם. אם זה בגלל שזו מחשבה "אסורה" או בלתי הולמת בכל נושא שהוא, ואם אתה פשוט לא רוצה בה, מכל סיבה שהיא. הדרך להיפטר מהבעיה היא דווקא לא לגרש את המחשבה, אלא ללמוד לקבל אותה, להיחשף אליה ואפילו לרצות שהיא תהיה שם בחלק מהזמן. רק כשהמוח יפסיק לתייג אותה כמחשבה "לא רצויה", הוא יבין שהיא אינה מסוכנת, והיא תתפוגג בהדרגה מעצמה, בלי שתשים לב האם ומתי אתה חושב אותה בכלל. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

היי שרון אני ממש זקוקה לעצתך ועזרתך הנאמנה בפורום. אבא שלי חלה בדמנציה מאוד קשה עד כדי שלפעמים הוא אלים כלפי אימא שלי מקלל ולפעמים שקט ובדיכאון. אף פעם לא הכרתי את אבא במצב כזה אני מאוד קשורה אליו ולראות אותו עם המחלה הערורה הזאת קשה לי מאוד. אין לי אפשרות לגור במקום אחר יש לי משפחה מאוד תומכת הם נגד זה שאלך למשרד הרווחה אחרי שעברתי הרבה שנים של סבל ממסגרות נפשיות שהייתי בהם אני בעצמי לא רוצה. אני תמיד ידעתי לעזור לעצמי לבד בתחושות דיכאון אבל בכל זאת אני רוצה ואימא שלי והמשפחה מבקשות שאגור בבית כדי לעזור גם אין לי כסף עדין לדירה משלי מצד אחד יש לי פרטיות לפני המחלה קמתי בבוקר בשמחה אבל מאז שאבא שלי עם המחלה אני לא מפסיקה לחשוב עליו אני לא מפסיקה לחשוב מה יהיה מחר עם הוא יתחיל חס וחלילה עם אלימות או ריב או דברים כאלה זה מכניס אותי לדכדוך למחשבות טורדניות על זה בלי סוף אני מפחדת לקום בבןקר בגללו אני קמה בדיכאון הרופאת משפחה לא שלחה אותי לטיפול היא בעצמה החליטה שלא ושוב משפחתי מתנגדת ולמרות זאת נתנה לי תרופות כדי להיעזר היא אמרה שזה יקח זמן עד שזה ישפיע עלי אשמח מאוד עם תוכלי להציע לי בעזרה עצמאית איך לחזור לעצמי לחזור לשמחה ולאנרגיה שאני קמה בבוקר איך בכל זאת לחיות עם זה בשלום ולקבל את זה איך להוציא את המחשבות המדכאות והטורדניות והמועקות? אין לי למי לפנות חוץ מהרופאה ביום רביעי יש תור לאבא שלי לגריאטריה בתקווה שיעזרו לו הוא גם לוקח כדורים גם הרופאה אמרה שזה יקח לו זמן עד שזה ישפיע. איך אני יכולה לצאת מכל הבור הרגשי שלי שאני נמצאת בו? אשמח עם תציעי לי אפילו משהו מטיפול קוגניטיבי התנהגותי טיפ לדיכאון וחרדה אני ממש מתחננת ומודה לך שרון מאחלת לך שבת מקסימה ושבוע מקסים תודה מכל הלב

לקריאה נוספת והעמקה

היי רינת, קודם כל, אני חושבת שאולי כדאי לפנות בכל זאת לעובדת סוציאלית, עבורך ולא עבור משפחתך (אם הם לא מעוניינים בכך). אפשר לפנות ברווחה או במקום אחר, אולי ביטוח לאומי או משרד הבריאות, ולא לוותר עד שתמצאי מישהו שיכול לעזור לך. אין באמת סיבה שתחיי בפחד ובחוסר ודאות כשיש גורמים שיכולים לעזור לך. שנית, כדאי שתעבדי על פיתוח חיים עצמאיים, עם עבודה ו/או לימודים, תחומי עניין, חברים וכו'. זה מאוד מאזן ועוזר לא לחשוב כל הזמן על הבעיות. בנוסף, כדאי להבין שעם כל הרצון הטוב, המצב בבית אינו בשליטתך, גם אם יש לך השפעה כלשהי עליו. לכן, זה לא יועיל לחשוב כל היום על הבעיות, וכדאי לנסות להעסיק את עצמך בדברים אחרים, לצד קבלה של המציאות וניסיון לשנות מה שאפשר. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

יש לי פסיכאטר חסר רגישות, שלא לומר רשע, שאומר לי שאני צריך להעביר עוד כמה שנים עם SSRI לבד לפני שיהיה אפשר לשקול לתת לי ממנטין. יש המון מחקרים שמראים שהממנטין (Memantine) ממש עוזר בטיפול בOCD ויש גם מאות עדויות ברשת של אנשים שזה ממש עזר להם. אני לא מסוגל להמשיך יותר. הSSRI לבדם לא עוזרים לי. תופעות הלוואי גומרות אותי. אני חייב לקבל את הממנטין הזה. חשוב לי שזה יהיה באופן חוקי. בבקשה תעזרו לי. הOCD הזה פשוט הורג אותי. גם CBT וERP לא עוזר לי בכלל. רק הממנטין יכול לעזור לי. איפה אני משיג אותו?

לקריאה נוספת והעמקה

היי איתי, אני ממליצה לפנות לפסיכיאטר אחר, אם אינך מרוצה מהפסיכיאטר שלך, ולשאול אותו. אין לי תשובה לשאלה כיצד ניתן להשיג תרופה כזו או אחרת. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

אני בת 50 מאז שהופסק לי המחזור אני סובלת מדיכאון בגיל המעבר שנובע הרבה ממחשבות שליליות רעות טורדניות אשמח לדעת מה לעשות כדי להקל לפחות על המחשבות השליליות זה מחשבות שליליות על מה יהיה בעתיד איך אסתדר בעתיד אני לא נשואה אין לי ילדים אני גרה עם ההורים מקבלת תרופות פסיכיאטריות אשמח עם תוכלי לתת לי הצעה איך להקל על עצמי ביום יום עם המחשבות והדיכאון הזה לא היה לי את זה לפני ואיזה טיפול חוץ מטיפול תרופתי יכול להקל על המצב תודה

לקריאה נוספת והעמקה

אשמח לדעת איך להקל על עצמי באופן עצמאי בנוסף לטיפול שאני מרגישה את המחשבות השליליות והדיכאון אגב זה מלווה בתופעות פיזיות כמו כאבי בטן כאבי ראש אני כל היום במחשבות

היי לימור, אם את שואלת לגבי טיפול, אז נראה שאת צריכה טיפול שיכוון אותך כיצד לשפר את דפוסי החשיבה שלך, ובנוסף כיצד להיות פעילה יותר וליצור לעצמך סדר יום. את הכלים הללו תוכלי לקבל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בינתיים, את יכולה כמובן לנסות להפעיל את עצמך- למצוא מסגרות של עבודה, לימודים וכו' (אפשר באמצעות שירותי שיקום של משרד הבריאות). סדר יום הוא דבר חשוב ואפילו מכריע כשמתמודדים עם בעיות פסיכיאטריות משמעותיות. הוא מאזן את מצב הרוח והמחשבות. וחשוב מאוד למצוא גם חברה, שיהיה עם מי לדבר ובמי להיעזר, ותחומי עניין- שיהיה מה לעשות. כל אלה יכולים לגרום לשיפור גדול. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

תודה על תשובתך אצלי באמת היתה התעללות אבל כן הופיע ocd בגיל 27 בגלל זה קישרתי את זה בנוסף הייתי מכור לסמים מגיל 14 עד גיל 27 בזמן שהפסקתי להשתמש בסמים הופיע לי הocd

05/08/2018 | 09:40 | מאת: משה

שלום ,ישנה שיטת טיפול לocd שנקראת ארבעת הצעדים של ד"ר ג'פרי שוורץ ,(אפשר לכתוב בגוגל ולמצוא מאמר מתורגם שמסביר השיטה)האם את מכירה? השאלה שלי האם השיטה שלו יכולה לרפא לגמרי ocd? האם היא יותר מומלצת מהשיטה הקלאסית חשיפה ומניעת תגובה?תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי משה, אני מכירה את השיטה, מדובר במספר טכניקות שלקוחות מעולם ה- CBT. לא ידוע לי על מחקר שהראה שהטכניקות האלה יעילות יותר מחשיפה, או שהן הפתרון האולטימטיבי שמחסל את כל הסימפטומים של OCD. בכל מקרה, כל טיפול ב- OCD חייב לכלול מרכיב של חשיפה ומרכיב של שינוי גישה כלפי המחשבות, כשהן מופיעות באופן ספונטני. ארבעת הצעדים מדברים רק על שינוי הגישה (בדרך מסוימת), אבל הטיפול חייב לכלול גם את מרכיב החשיפה. אם יש אדם כלשהו שחושב שאפשר להתגבר על OCD מבלי להתמודד בצורה ישירה עם הפחדים שלו, אלא רק על ידי בריחה והסחות דעת, הוא טועה בגדול. כדי לנצח OCD חייבים להתמודד עם חרדה, ולקבל את הנחת היסוד שאתה הולך להתמודד עם חרדה במהלך הטיפול, ושהחרדה תשחרר אותך. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

05/08/2018 | 23:33 | מאת: משה

לפי הבנתי את השיטה הוא מציין שעל ידי העברת המחשבה למחשבה אחרת נעימה וחיובית לאט לאט נוצר שינוי ביוכימי במוח,וזה בעצם כמו הגישה ההתנהגותית ,שנקנית פה התנהגות חדשה,ואז בעצם במקום כל פעם להיחשף לפחד אחר, אזי החלק שאחראי לזיהוי שגיאות במוח לומד בצורה אוטומטית לא להתייחס למחשבות הללו כלל ולהירפא לגמרי..כמובן שאינני ממקום ויכול לחלוק עליך אלא אני מנסה להבין את השיטה הזאת,על מנת לעזור לעצמי...כמו כן שאלה נוספת בבקשה, הוא אומר שיש באוסידי מרכיב ביולוגי ,אז בעצם זה אומר שלפי דבריו הנטייה לאוסידי תמיד קיימת וזה לא תוצאה ממניעים פסיכולוגים לגמרי.?דרך אגב אני מיישם את החשיפה ומניעת תגובה עלי וזה אחלה אבל כמובן שאשמח לפתור את הבעיה מהשורש.

07/08/2018 | 22:11 | מאת: משה

יצא לי לקרוא היום שוב את השיטה שלו , יש שני מאמרים מתורגמים לעברית (http://helpocd.info/articles/The_use_of_mindfulness.htm) (http://helpocd.info/articles/Dr_Jeffrey_Schwartz__Four_Steps.htm) אני מבולבל מאוד ואובססיבי מאוד לגבי השיטה, ואשמח מאוד שתעזרי לי. אני הייתי בטוח שלפחות לפי שיטתו הבעיה של האוסידי נפתרת לגמרי ולחלוטין, אך לאחר שקראתי שוב את שני המאמרים אני מסתפק מאוד, אני חושב שהוא מדבר על זה שהיחס שלי לדחפים ולאובססיות ישתנה ,אך הם כן ישארו, מה את חושבת על כך? המאמרים הללו מבלבלים מאוד כי הוא חוזר על זה כמה פעמים שלפי השיטה הזאת יש באפשרותנו לשנות את הביוכימה במוח ולתקן את caudate nucleus שזה בעצם הרמזור המקולקל.אשמח לתשובה בבקשה אשמח גם להתייחסות לשאלה הקודמת האם כוונת שיטתו זה , להעביר את האובססיה במחשבה אחרת?( כמובן לא להילחם בה אלא להעביר אותה למחשבה אחרת) תודה רבה.

היי משה, קודם כל, לא כדאי להיות אובססיבי לגבי השיטה, כי זו כבר אובססיה בפני עצמה וזה ליפול מהפח אל הפחת... כל הרעיון בטיפול ב- OCD הוא לא לנסות באופן אובססיבי "לפתור" את זה כל הזמן ו"להעלים" את זה, זה בדיוק הפוך, ממקום של שחרור וקבלה. ללמוד לחיות עם הבעיה, וככל שחיים איתה בשלום (כלומר עם המחשבות) כך היא הולכת ומתפוגגת מעצמה. בקשר לשיטה עצמה, כמו שאמרתי, אני לא מכירה מחקרים שנותנים לה עדיפות על פני שיטות אחרות ויעילות מאוד. חלק מהטכניקות הן מיושנות והוכחו כלא יעילות (למשל הניסיון להחליף מחשבה אובססיבית במחשבה אחרת- לא עובד). ואין בכלל מה להיכנס לנושא של הביוכימיה במוח, הידע שיש לנו בנושא הוא מאוד מעורפל. בנוסף, אני ואתה לא רופאים ולא יכולים להבין לעומק את הביוכימיה הזו. לדעתי, עדיף להתייחס לזה כאל בעיה פסיכולוגית, כפי שהיא באמת. זה מפשט דברים במקום לסבך. ממליצה לך בחום לפנות לטיפול, כי באופן כללי מאוד קשה להתגבר על OCD באמצעות עזרה עצמית בלבד. זה מאוד מבלבל, קשה לדעת לאיזה כיוון ללכת ואיך בדיוק לעשות נכון.

04/08/2018 | 01:15 | מאת: 00ik

האם יש קשר בין התעללות מינית בילדות ocd בשנות העשרים המאוחרות

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, התעללות מינית בילדות קשורה יותר בהפרעות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעות דיסוציאטיביות קשות ו- PTSD. אם פרץ OCD והיתה התעללות, אני מניחה שאפשר למצוא קשר בין הדברים, אבל התעללות לאו דווקא גורמת ל- OCD, וברוב המקרים של OCD לא היתה התעללות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

היי שרון מה שלומךך? שוב א י על הפנים את אומרת שאני כל הזמן מבקשת אישור אבל זה לא נכון באמת שלפעמים אני כבר לא יודעת איך בנאדם שסובל רק מחרדה , ocd יש לו מחשבות קשות בדרגות לא נורמטיביות.בעלי שיתף אותי על מישהו שסובל ממאניה דיפרסיה שבא אליו לעבודה שבגיל 29 התפרצה לו המחלה והוא התגרש בעקבות זאת הוא היה נורמלי לגמרי עובד בשבס תואר ראשון יצא לקורס וחזר ככה היה מאושפז 10 ימים איזנו אותו והשתחרר ועכשיו שוב יש לו החמרה במצה הרפואי הנפשי וסיפר לי כל מיני דברים שהוא עושה והיום הזמינו לו אמבולנס ולקחו אותו לשער מנשה ברור שבעקשתי ממנו לא לשתף אותי כי זה משפיע עליי לרעה.הלכתי עם הילדים בערב לגן משחקים פתאום באו שני ערבים לשבתבספסל שאני לא מכירה לקחתי את הילדה והלכתי לבית פחדתי מהם ואז נכנס לי שאולי בגלל שכתבתי בפייס פוסט עם שיתוף של הפיגןע שהיה בבקעה וכתבתי כמה רוע יכול להיות בנער בן 17 שהורג משפחה שלמה אז נכנסלי שאולי הערבים האלה עוקבים אחרי ורוצים לפגוע בי בגלל מה שכץבתי בפייס וממש פחדתי לצאת מהבית ומאותו רגע רק חרדות שהם רק רודפים אחריי ואני מפחדת לתלות כביסה אפילו

לקריאה נוספת והעמקה

היי מורי, לדעתי זה אישור, מאחר שאת משתפת במחשבות שלך (בתוספת אמירה כמה הן קשות ולא נורמטיביות לדעתך), כדי שארגיע אותך ואכתוב שהמחשבות הן לגיטימיות ולא נוראות. אפילו אם אומר לך לא להתייחס אליהן, זה יהווה אישור שהמחשבות "לא אמיתיות", "לא מסוכנות" ומעל לכל- לא פסיכוטיות. אני אומרת שכדאי לעזוב את כל העיסוק סביב זה, ואפילו לא לדבר על זה עם אף אחד. כל עיסוק סביב המחשבה מהווה ניסיון להרגע, והוא לא רצוי מאחר שהוא גורם למחשבות לחזור.

02/08/2018 | 09:08 | מאת: מורי

היי שרון קודם כול תודה על המענה מקווה שיו אחד אוכל לחיות בלי המחשבות הללו..זה משהו כבר שמשגע אותי כמה שבאותו רגע הן נראות מוחשיות ואמיתיות ממש.

תודה קרון על המענה! אוקי , אני אנסה לאעזר בטיפול כזה. ובקשר לזה שאני בבית. באמת באותה תקופה שעבר לי אני יצאתי לעבוד.זה יכל להיות שם אבל בפורפורציה אחרת לגמרי ומידי פעם. אבל כרגע אני אחרי לידה מטפלת בתינוק בבית ולא כלכך מעוניינת לצאת לעבודה. כמובן שאני נוסעת לבקר את ההורים ומחפשת יציאות.. אבל יש לי עוד ילדים ואני לוקחת ומחזירה .. פשוט יש לי עוד 'גוק' שנכנס ומטריד שהוא: מה, כל הזמן אצטרך לצאת לעבוד בשביל שלא יהיה לי את זה? אצטרך כל הזמן לחפש תעסוקות? ואני יכולה תוך כדי לעשות כביסה, לטפל בילד, להכין אוכל. אבל המחשבה במטרידה ומנקרת ואני הולכת איתה למקומות רחוקים ולתסבכות שמביאות לפחדים. שוב, יש אנשים שלא עובדים ויוצאים פה ושם אבל לא מפחדים להישאר בבית ללא מעס מידי פעם. נכון, זה יכל לייצר דכדוך או מחשבות כאלה ואחרות אבל כשיוצאים ומתאוררים זה פג.. וכשחוזרים כבר שוכחים מיזה. אצלי זה פשוט תקוע במח. ואם זה נעלם אני מחזירה לעצמי שלא בכונה. אז השאלה אם זה קשור לטיפול הקוגנטיבי? כי אני לא רוצה כרגע לצאת לעבוד ולהשאיר תינוק קטן אצל מטפלת. וזה מלחיץ אותי(אולי כי אני לוקחת כרגע דברים בקיצוניות) לשמוע שעכשיו כל חיי אצטרך לצאת לעבוד.

לקריאה נוספת והעמקה

היי שושנה, כמובן שאף מטפל לא יכריח אותך לצאת לעבוד, בוודאי שלא בתקופה שבה את אמורה להיות בחופשת לידה. אני רק אומרת שתעסוקה כלשהי- עבודה, לימודים, התנדבות וכו', המהווה סדר יום קבוע, עוזרת מאוד לשפר את מצב הרוח ולמנוע דיכאון וחרדות. במצב של חוסר בתעסוקה מסודרת ובסדר יום קבוע, רוב האנשים נוטים להתמקד יותר במחשבות ובפחדים ולא בעשייה, וההרגשה היא כאילו המוח מנסה למלא את הריקנות במחשבות שליליות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

22/07/2018 | 00:03 | מאת: דני

האם וכאשר אדם לא חולה ocd שעושה חשיפה לערך שסותר ערך שהוא מאמין בו,למשל אדם דתי שיש לו דחף מיני שאסור לו לבצע,וכמובן שהוא מאמין בשכר ועונש,ובכל זאת מחליט להיחשף לדחף ולבצע אותו,וכמובן ככל שהוא נחשף הפחד שלו מעונש פוחת, שאלה שלי האם זה יכול לייצר לו הפרעה נפשית כי הוא מדחיק את האמונה שלו ויוצר לעצמו דיסוננס?כי הוא פועל בניגוד לערכים בהם הוא מאמין, האם זה נכון להגיד שאע"פ שהפחד שלו פחת אך עדיין זה יושב אצלו בתת מודע ולכן יכול ליצור לו בעיות?בגדול האם רק דחפים של הגוף יושבים בתת מודע?או גם אמונות וערכים שדחקתי אותם? תודה רבה על העזרה

לקריאה נוספת והעמקה

היי דני, נשמע שמה שעשית הוא לא חשיפה ומניעת תגובה. אתה הרי לא סובל מ- OCD, כפי שאתה אומר, אז החשיפה לדחף היתה כנראה מתוך רצון לבצע את הדחף, למרות שהוא נוגד את אמונותיך. זה משהו אחר לגמרי. כאשר נוצר דיסוננס קוגניטיבי (כלומר אתה עושה משהו שהוא בניגוד לאמונתך), בדרך כלל זה נפתר על ידי אחד מהשניים: שינוי האמונה כדי שתתאים לפעולה שעשית (פיתוח אמונה שמותר לעשות את זה בנסיבות מסוימות), או שאתה מחליט לא לחזור על ההתנהגות הזו. יכולה להתפתח הפרעה רק אם אתה חווה חרדה רבה סביב העניין ולא מוכן להניח לו, או לפתור אותו באחת מהדרכים שציינתי. תת מודע הוא לא מושג בפסיכולוגיה. בכל מקרה, נשמע שאתה מודע לגמרי הן לאמונותיך והן לדחפיך. אתה פשוט בוחר לפעול על פי אחד מהם ולא על פי השני. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

תודה על התשובה המפורטת,אך לא הבנתי מה שכתבת שתת מודע הוא לא מושג בפסיכולוגיה,כל מה שפרויד דיבר על האיד ,הדחפים,וקרל יונג שדיבר על לא מודע קולקטיב, ולאחר מכן יש שהרחיבו את המושג לכל החוויות והאמונות של האדם שיושבות בלא מודע,האם מושג זה, לא חלק מהותי בפסיכולוגיה?

בפסיכואנליזה הקלאסית דיברו על מודע, קדם מודע (שהנו כל מה שאנו יודעים ולא חושבים עליו כרגע) ולא מודע, שכולל למשל כל מיני דחפים אפלים שאין לנו גישה אליהם ואנחנו לא יודעים שהם חלק מאיתנו. תת מודע הוא מושג שמתייחסים אליו, למשל, ב- NLP ומתייחס למשהו קצת שונה, קרוב במשמעותו לקדם המודע. עם זאת, אנשים רבים מתייחסים למונח העממי "תת מודע" כשלמעשה הכוונה ללא מודע. אני לא יודעת אם התכוונת ללא מודע או לקדם מודע, אבל בפסיכולוגיה אין מושג כזה "תת מודע".

שלום, לפני מספר שנים ילדתי בלידה טראומטית. איך שיצאתי מחדר התאוששות כבר שם התחילו לי פחדים על עצמי שכמובן התגברו בתחושות פיזיות מהיציאה מבית החולים. (לא הסכמתי להישאר לבד). החרדות כמובן משכו למחשבות ומשם לדאון. גלגל. אני לא טיפוס שזה היה לי בעבר. להפך, עם אנרגיה, שמחה ונפש בריאה. בגלל שהחרדה מלווה בניתוק רגשי ועוד תחושות כאילו משהו קרה לך ואתה לא מה שהיית.. פיתחתי מחשבות ובחינות עצמיות.. אמא שלי באותה תקופה ממש הייתה נתונה לי (מכירה את התופעה והצליחה לצאת ממנה בכוחות עצמה)אני לא בעד תרופות אלה בעד פתירה של שורש הבעיה. דיברנו הרבה .. שזה מגיע מכל מיני כיוונים וצריך לדעת איך ולא להתרשם ולהמשיך כרגיל. יום אחד החלטתי שנגמר. אני את החיים שלי לא ההרוס והתחלתי ליסוע לבד למכולת. או לקנות לי בגדים. כמובן שזה היה תחת לחץ היסטרי. אבל לא נתתי לזה לשבור אותי ולאט לאט ראיתי שלא קורה לי כלום ב"ה. זה נורא היה לי קשה לצאת המדיכאון כי היו לי מחשבות של השוואות בין מה שקורה לי ולאחרים שהם בטח שמחים וטוב להם. ומה שפעם היה לי יותר טוב. וזה הוריד לי הכל. לא יודעת איך אבל כנראה שבאיזשהו שלב גם על זה תפסתי שליטה ויצאתי מיזה וחזרו לי הכוחות הנפשיים והעוצמות. לאחר שנתיים וחצי שוב הייתי בהריון שעבר ב"ה בסדר ולידה ב"ה טובה וחויה מתקנת. 3 חודשים אני בבית וב"ה הכל היה שכוח. שבוע שעבר הגיעו אלי אורחים (קרובי משפחה) ופתאום הרגשתי מין תחושה שאין לי מה לדבר איתם ופה זה התחיל שוב. (זה גם היה במחזור ראשון שאחקי לידה אז אולי ההורמונים שלטו) פתאום נבהלתי מיזה והתחלתי להזיע ונתקעה לי המחשבה הזאת במח ובאמת לא הצלחתי לפתח שיחה. ומפה לשם הכל חזר. המחשבות רצו לכל מיני כיונים (כגון: הינה אני משעממת, תיהיה לי משפחה משעממת כי אני בלי חיות. וכשבעלי מגיע אני כמו נשאבת לבחינה עצמית שגורמת לי לא להצליח לפתח שיחה . וזה ממש גורם לי להרגיש חוסר שמחה וחיות. ואז מתחילה לחשוב על אחרים כמה להם טוב והם שמחים ונהנים וזה גורם לי ממש רע ונחיתות על כל הטוב שיש לי.) והתחילו חרדות ותחושות פיזיות. יש לציין שב"ה בלילה אני ישנה טוב, מתפקדת כרגיל. אפילו זה נעלם ממני בחלק מהזמן אבל אני מחזירה לעצמי את זה(בחינות זה נקרא). המחשה גם שהכל חוזר ושאני לא רוצה בזה מאוד מעכירה ומעציבה. מתחילה לעשות שוב השוואות ביני לבין אחרים. עכשיו אני גם לא עובדת ופתאום יש לי חרדה על מחשבה מסויימת , על זה שאני יושבת בבית ללא תעסוקה. אני ממש מרגישה כאילו אין לי מה לעשות! ברמה של לברוח לאן שהו כדי שזה יעלם. וזה מלחיץ אותי אז אני מחפשת כל היום מה לעשות( מודעת לזה שיש הרבה אנשים שיושבים בבית ללא תעסוקה אבל בשלבת הנפש ורוגע ולא עושים מזה סקנדל שהם עכשיו יושבים על הספה ללא תעסוקה ) ואני כאילו מפחדת מלהיות בבית לבד ללא תעסוקה. ואז אני מרגישה שהבית זה לא מקום טוב כי יש לי שם התמודדות עם עצמי. (כשאני כותבת את זה אני פשוט מרגישה בדיחה בפני עצמי) אני מאמינה בכל ליבי שאפשר לצאת מיזה עם כח רצון ויש לי אותו. השאלה שלי היא: איך את מאבחנת את הענין הזה ? האם את רואה בזה שאני מתגברת על זה אפשרות שאצא מיזה לגמרי? (אני לא שואלת כדי לקבל אישור. אני שואלת באמת מהמקום שאת יותר מבינה בתחום. ) מה את ממליצה? התגברתי על כל החרדות איומות לבד. עכשיו זה חזר במינון נמוך יותר מאשר בתחילה, כי אני כבר מכירה תתופעה. אבל זה פשוט מעיב מכביד מתיש ורע :(.

לקריאה נוספת והעמקה

היי שושנה, קודם כל, אין שום סיבה להתמודד עם חרדות ומחשבות טורדניות לבד. כמו שאמרת, זה מכביד ומתיש. ואם יש טיפול שעוזר, שהוא לא תרופתי, אז למה לא? אמנם התמודדת לבד עד כה, אבל זה לא ממש פתר את הבעיה מעבר להפוגות ספונטניות טבעיות. כנראה שחסרים לך כלים להתמודד, ואותם תוכלי לקבל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). זהו סוג של טיפול פסיכולוגי שמטרתו לתת לך כלים להתמודדות ופתרון הבעיה. בנוסף, אני חושבת שכמעט כל מי שנמצא בבית ללא תעסוקה יכול לפתח רגשות שליליים בעקבות כך. חלק מהאנשים מפתחים אפילו דיכאון של ממש, שחולף כאשר הם מוצאים לעצמם תעסוקה וסדר יום קבוע. כדאי לעבוד על כך. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

18/07/2018 | 16:29 | מאת: אסף

שלום לגבי טכניקת החשיפה, קראתי ברחבי האינטרנט לא אחת, שיש לבצע דמיון לאחר החשיפה ,או בכלל לעשות דמיון במקום החשיפה כאשר החשיפה היא אינה אפשרית.עד אתמול שקראתי באינטרנט הייתי בטוח שמספיק להיחשף להתנייה המותנית (למשל כסא מלוכלך) כאשר יש פחד מזיהום, וככל שאחשף אליו כך הפחד ידעך ויתחלף .אך קראתי במקומות מסוימים שלא מספיק רק להיחשף אלא גם לדמיין את התוצאות השליליות שיכולות לקרות ,למשל לדמיין שאני מקבל זיהום ,לדמיין את הסבל תוך כדי ,ולמות .הרי זה דבר שנוגד את ההיגיון,כי הרי גם אדם נורמטיבי ללא ocd יחשוש ממצב שכזה, אז שאלתי היא האם צריך באמת לדמיין את התוצאות ההרסניות או שלא? כמובן אני לא מדבר על זה שאם מחשבות כאלה או אחרות עולות תוך כדי ,כמובן שאסור להתנגד להם אלא לקבל אותם ולקחת את הסיכון שהם יקרו,אבל מפה ועד לדמיין את התוצאות קורות זה הרי נוגד כל היגיון.אשמח לתשובה תודה

לקריאה נוספת והעמקה

היי אסף, לא חייבים לדמיין משהו אחרי החשיפה, יש כל מיני דרכים לעשות אותה ותלוי מה מתאים לסיטואציה או למטופל. הרעיון בחשיפה באופן כללי הוא הפחדה עצמית מכוונת. כלומר, אתה נחשף למה שמפחיד אותך במטרה לפחד, ולהעצים את הפחד כמה שיותר. בתחילה הפחד מתגבר, אבל אחרי שאתה נשאר זמן מה בתוך המצב המפחיד בלי לברוח ממנו, הוא דועך, והמוח מתרגל למחשבה המפחידה ולומד שלא קורה שום דבר למרות שאתה חושב אותה או נמצא בסיטואציה שכביכול מסכנת אותך. כשאתה מדמיין דברים מפחידים, אתה חווה את שיא הפחד באופן מכוון, בלי לברוח ממנו. בשלב זה, מבצעת למידה מאוד חשובה: המוח לומד, שגם אם אתה חושב ומדמיין את מה שמפחיד אותך ביותר, לא קורה שום דבר. כך, למעשה, הוא לומד שאין סכנה ואפשר "לכבות" את מנגנון הפחד. כשחוזרים על פעולת החשיפה שוב ושוב, בשלב מסוים המוח כבר יודע שאין טעם להפעיל את האזעקה (החרדה), מאחר שהמחשבה הזו לא באמת מסוכנת. בברכה, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

שמי סיגל. פוטרתי מעבודתי לפני חודשיים נפרדתי מבן זוגי כל בוקר שאני קמה הוריי רבים כל הזמן ריבים חזקים עד כדי אלימות לא פיזית אלא מילולית זה כבר שבועיים ברצף לא אישית מאוד משפיע לשמוע את הדברים האלה מאז אני בדיכאון מחשבות שליליות אובססיבית כלפיהם עסוקה בהם בלי סוף כדי לעזור להם לא לריב אבל זה לא עוזר המחשבות השליליות וההשפעה מזה קשות לי מאוד אני חושבת על זה בלי סוף ולא מתעסקת בשום דבר אחר רק מתעסקת בהם במחשבות עליהם פחד לקום בבוקר בגלל מה שקורה בבית אני קיבלתי תרופות נגד חרדה אבל זה תרופות חדשות בינתיים מה לעשות עם האובססיביות הזאת? איך לחזור לחיים תקינים ושמחים ולא להתעסק ולהיות מושפעת יותר מדי גם במחשבות עליהם בלי סוף? תודה מראש

לקריאה נוספת והעמקה

היי סיגל, אני חושבת שהתשובה נמצאת בגוף השאלה. כלומר, אם את עסוקה בלנסות לגרום להורים שלך לא לריב, ברור מאליו שזה יעסיק אותך. אני לא חושבת שאת יכולה להשפיע בצורה כלשהי על היחסים ביניהם ועל ההתנהגות שלהם והבחירות שלהם, עם כל הצער שבדבר. כשהם רבים, כדאי לנסות שלא להתערב כלל, ובמקום זה לצאת לסיבוב בחוץ, לעשות דברים אחרים ולעסוק בחיים שלך. תנסי להתרחק מהסיטואציות שמזיקות לך במקום להתקרב אליהן ולהכניס את עצמך לעין הסערה, ולדעתי תרגישי הרבה יותר טוב. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

17/07/2018 | 16:33 | מאת: אני

שרון שלום, אשמח לעזרתך, אני סובלת ממחשבות טורדניות פחד לאבד שליטה ושאני יכולה לפגוע באנשים שאני אוהבת. אני מבינה שהמחשבה הזאת הזויה זה התחיל מקום מקום , אני בן אדם הכי רגוע שיש אני לא מנסה לעשות משהו בשביל להוריד את המחשבה כמו טקסים וכאלה על מנת לא להיכנס לזה יותר אבל זה מלחיץ אותי הפחד הזה שאפשר לאבד שליטה הייתה תקופה שהצלחתי להתגבר על זה לבד ללא שום כדורים ולפני כמה ימים המחשבה שוב חזרה . זה מלחיץ אותי נורא אני לא רוצה לקחת כדורים מעולם לא לקחתי אבל המחשבה הזאת כל הזמן בראש שלי ואם ואם ואם. מה אפשר לעשות ? האם זה באמת מסוכן? ממש אשמח לעזרתך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום לך, את בהחלט לא חייבת לקחת תרופות. את רק צריכה ללמוד לשנות את הגישה כלפי המחשבות האלה. אם אומר לך שהן אינן מסוכנות, ושאין שום סיכוי לאבד שליטה, זה ירגיע אותך לזמן קצר בלבד, שלאחריו הספק שוב יתחיל לקנן, ותרגישי כמובן צורך לשאול שוב. מה שצריך לעשות הוא לנסות שלא להתנגד למחשבות האלה, ולא להתייחס אליהן כמשהו לא רצוי או מצער. הן פשוט שם, כמו כל מחשבה אחת שעוברת בראש, ואין להן חשיבות מיוחדת. אם יהיה לך קושי ליישם את הגישה הזו בכוחות עצמך, ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שיכוון אותך בדרך הנכונה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

היי יקירה, מצטערת שאני כל פעם חופרת לך כאן אבל אין לי עם מי להתייעץ אף אחד לא מבין מה אני עוברת. שוב אני על הפנים קולות, מועקה קשה ולא מוסברת , דמיונות, פחד אמתני שיאשפזו אותי בבית חולים לחולי נפש, שיש לי סכיזופרניה והיא מתפרצת ובגלל זה כל הניתוקים והקולות וההרגשה המוזרה הזאת פחד משתק שיאשפזו אותי ואני לא אדע כי אהיה מנותקת מהמציאות ולא יהיה מי שיטפל בילדים ומבחינת הקולות אלו לא מחשבות אלא קולות אמתיים מה אני עושה במצב הזה תעזרי לי בבקשה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי מורי, אני חושבת שדרך הפורום אני לא יכולה ממש לעזור בזה, מאחר שאת כל הזמן חוזרת על אותה שאלה. כנראה שאת צריכה לטפל בעצמך, ו/או ללמוד להתעלם מהתופעות האלה ולא לייחס להן חשיבות, למרות שהן מפחידות. ככל שאת מדברת על זה ועושה דברים סביב זה, במקום להמשיך רגיל כאילו כלום, את בעצם מעצימה ו"מנפחת" את זה. את שואלת שוב ושוב מה עלייך לעשות, כשהפתרון הוא בעצם לא לעשות דבר. ואולי צריך טיפול כדי להפנים את זה. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

13/07/2018 | 22:12 | מאת: גל

שלום. לפני בערך חודש כתבתי על התמודדות שלי עם מחשבות טורדניות שקשורות לבריאות הנפש שלי. הרגשתי במהלך השבוע האחרון סוג של הפוגה (אולי התחלתי להפנים שאני לא חולה במשהו וכנראה גם לא אחלה), ואז אתמול קראתי איזה מאמר בנושא והיה לי התקף חרדה קל כאילו חזרתי לנקודת ההתחלה. בחודש האחרון חזרתי להתאמן ולרוץ, אבל גם אחרי זה שאני מרגיש יחסית טוב עדין המחשבות המציקות האלה בראש ולא נותנות לי מנוח (המחשבות תמיד נמצאות שם גם אם שחכתי מהם לכמה שעות). אני מתפקד ועובד, אבל גם המחשבה הזאת שבגלל שאני אחלה במשהו נפשי תהרוס לי את העסק מאוד מפריעה לי (שמאוד התאמצתי והקרבתי עבורו). לגבי השינה שלי, לפעמים אני ישן לילה מלא ולפעמים אני מתעורר ומרגיש לחץ וחרדה, אבל זה מאוד מוזר כי הלב שלי לא דופק מהר, אני לא מרגיש רעידות, רק מן מחשבה כזאת לא נעימה, וסוג של חרדה (קשה להסביר מה זה בדיוק) ואז אני חוזר לישון אחרי חצי שעה-שעה אחרי שאני נרגע. בנוסף, נהיה לי איזשהוא פחד חדש שאני אתחיל לחשוב שדברים לא אמיתיים, למשל בני משפחה, הבית (קשה להסביר בדיוק מה זה הפחד הזה, אבל כאילו אני מערער על בכל דבר מסביבי). בנוסף, אני מרגיש שאני מתעצבן מאוד מהר גם בגלל דברים יחסית קטנים (כאילו מרגיש שאני חסר מנוחה וטרוד כל הזמן) וזה מפריע לי גם בעבודה. אני רוצה לטייל, להנות ולבלות, אבל המחשבות האלה מציקות לי ומעציבות אותי. אני רוצה להתמודד עם זה לבד כי אני יודע שאני אצליח, ואני לא רוצה ללכת לטיפול, אבל אני לא יודע איך להתמודד עם זה.

לקריאה נוספת והעמקה

היי גל, הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות, הוא לא להיות ב"בקרה" מתמדת על המחשבות שלך. כלומר, ברגע שלא יהיה לך אכפת מה עובר לך בראש, הבעיה תיפתר. צריך לנסות לאמץ את הגישה (הנכונה) שמחשבות הן לא דבר חשוב, שאנחנו יכולים לחשוב כל דבר ושתוכן המחשבות אינו צריך להטריד אותנו. ממש כמו החלומות שאנחנו חולמים בלילה- את רובם אנחנו לא זוכרים כלל, וגם אלה שכן מאבדים בדרך כלל מחשיבותם ככל שאנחנו ערים. כלומר, המחשבות לא צריכות להציק לך או להעציב אותך. אתה יכול לנסות להתבונן בהן מהצד מבלי להיסחף רגשית לתוך התוכן שלהן, ולשים לב שאתה חושב אותן מבלי לייחס לכך חשיבות מיוחדת. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

16/07/2018 | 01:18 | מאת: גל

היי שרון, תודה על המענה. אני חושב שכל המחשבות האלה נובעות מאינפורמציה (כנראה ברובה לא נכונה) שאני קורא, אבל אני לא מבין איך פעם הייתי מתמודד עם לחצים הרבה יותר גדולים (עברתי תקופות מאוד לא פשוטות) וזה לא היה משפיע עליי בשום צורה נפשית, והפעם בגלל איזה התקף חרדה קטן נכנסתי למן סחרור שאני לא מצליח לצאת ממנו. אני לא מצליח להבין למה אני כל כך לחוץ מבריאות הנפש שלי, שעמוק בפנים אני יודע שאני במצב תקין. קשה לי מאוד להבין איך החרדות האלה התעוררו פתאום, כי פעם דברים כאלה היו חולפים לי ליד האוזן גם פעם אם מחשבה או משהו היה מטריד אותי לעולם לא הייתי קם באמצע הלילה בגלל זה ומרגיש לחץ וחרדה (שזה בעצמו מדאיג אותי). בנוסף הפחד החדש הזה שאני חרד ממנו שאני מרגיש שאני במן מצב לא מציאותי, כאילו אני תמיד מזכיר לעצמי שזה מה שהיה בעבר אז למה אני מפחד? (מאוד קשה לי להסביר מזה כי אני בעצמי לא מבין מזה התחושה הזאת) או מן פחדים כאלה שמזכירים פרנויה. זה כאילו כל פעם פחד אחד מתחלף באחר..

לגבי התחושה שאני במן עולם לא מציאותי - אני חושב שלא הסברתי את עצמי נכון. מצד זה מן תחושה כזאת שאני אומר לעצמי : רגע, זה באמת קורה? מצד שני אני אומר לעצמי שברור שזה קורה וברור ששאר הדברים קרו כי אני זוכר אותם (למשל משהו רנדומלי - שיחה ביני לבין חבר) . קשה מאוד להסביר מה זה התחושה הזאת.. לגבי המחשבות שמציקות לי, אם אני אהיה בגישה שפשוט לא אכפת לי ממה שיקרה הם באמת ייעלמו בסופו של דבר? למשל עוד מחשבה שמציקה לי מאוד היא שאני רוצה לטוס עם חברים, אבל אני מאוד מפחד לקבל התקף חרדה במטוס או בטיול או להיות באותה הרגשה עצובה שאני עכשיו וככה כל הטיול ייהרס. האם הגישה של "לא אכפת לי, שייהרס הטיול" יכולה להיות נכונה? לא שיתפתי אף אחד קרוב אליי במצב שלי..

היי גל, המצב שאתה מתאר נפוץ מאוד, ולמעשה דומה מאוד אצל כל אדם שסובל מהבעיה הזו. מחשבות טורדניות מתחלפות תמיד באחרות, וזה יכול להיות אפילו בקצב מהיר. מה שאומר שתוכן המחשבה הספציפי איננו חשוב כלל, אלא הנושא שעומד מאחורי כל התכנים גם יחד- פחד לאבד שליטה. הגישה של "לא אכפת לי, שייהרס הטיול" היא גישה נכונה, שכן הפתרון כולל "לקיחת סיכון" שמה שאתה פוחד ממנו יקרה. אבל זו הדרך היחידה ללמד את המוח שאין באמת ממה לפחד- להיכנס ל"עין הסערה" של הפחד, ולהתבונן במה שקורה בלי לברוח משם. ייתכן שהתחושה שאתה מתאר היא תחושת ניתוק, האופיינית מאוד למצבי חרדה. אין צורך להיבהל ממנה, ואם לא תתייחס אליה היא בסופו של דבר תיעלם. אותו הדבר יקרה למחשבות, אם לא תייחס להן חשיבות, אבל זה תהליך שיכול לקחת זמן, ויש לשים לב שבאמת לא אכפת לך שהמחשבות שם- ואתה לא אומר זאת לעצמך רק כדי שהן ייעלמו.

13/07/2018 | 18:58 | מאת: אייל

שלום שרון!! סובל ומתמודד בסכיזופרניה ואוסי די . גם דכאונות כמובן מטופל בתרופות. שאלתי היא האם אפשרי לצאת "לגמרי" מהדיכאון ? שמעתי על קסדה חשמאלית .. דעתך בנושא תודה ושבת שלום לכולנו

לקריאה נוספת והעמקה

היי אייל, אפשר להיות ברמיסיה מלאה, כלומר בתקופה שבה אין דיכאון בכלל. כל מי שסבל אי פעם מדיכאון נמצא בסיכון לחזרת הדיכאון, כמובן. חזרת הדיכאון תלויה מאוד בנסיבות ובסוג הדיכאון. קיימים טיפולים שונים לדיכאון שאינם תרופתיים, אני מניחה שאתה מתכוון לגרייה מגנטית של המוח. יש אנשים שאינם מגיבים לתרופות וכן מגיבים לטיפול הזה, שנחשב יעיל. כמובן שאנשים שונים מגיבים לטיפול באופן שונה, חלקם יותר וחלקם פחות. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

הבנתי תגובתך.. אך אצלי זה שונה כי אני רוב הזמן בתחושה דכאונית מזה שנים. וניסיתי המון . מה עןד עליי לעשות לשיפור והבראת המצב שלי . תודה שרון ושבוע טוב

היי אייל, כדי להתגבר על דיכאון, כדאי לפעול בכמה כיוונים. קודם כל לדאוג שהגוף יהיה בריא ומאוזן- לישון מספיק ובשעות סבירות (סדר יום נכון), לאכול בריא, לעשות פעילות גופנית שגם תורמת מאוד למצב הרוח ומשפרת אותו. שנית, כדאי לדאוג שיהיו לך פעילויות מעניינות ותחומי עניין, וסדר יום שכולל עשייה ומשמעות. אפשר להיעזר בטיפול פסיכולוגי ותרופתי. כשאתה פועל בכל הכיוונים האלה, יש סיכוי טוב יותר להשיג שיפור משמעותי.

04/07/2018 | 06:47 | מאת: מורי

היי שרון בוקר טוב מה שלומך? עוד פעם אני ממש מפוחדת הייתי אתמול בערב עם הילד לבד בבית קילחתי אוץו וחשבתי על כל מיני דברים פתאום ממש שמעתי שקוראים לי בקול רם קפצתי ממש ובעצם אף אחד לא קרה לי מאתמול אני רק שומעת קולות ואני בפחדים ממש קשים

לקריאה נוספת והעמקה

היי מורי, אני מבינה שאת מצפה שאגיד לך שהכל בסדר ושלא תתייחסי לזה. זה כמובן סוג של אישור, וחבל שאת עדיין מבקשת אותו ומייחסת חשיבות לתופעות שאת כבר מכירה היטב. חוסר התייחסות למחשבה כולל גם לא לבקש אישורים, ובאופן כללי ניסיון לא לדבר על המחשבות ולא לשנות את התנהגותך (אפילו בדברים קטנים) עקב המחשבות הללו. בברכה, שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com לקביעת תורים: 052-6794975

05/07/2018 | 10:40 | מאת: מורי

זה ממש קול לא מחשבה על קול זה קול אמיתי

05/07/2018 | 12:12 | מאת: אני

היי מורי, אפשר לשוחח איתך איכשהו בפרטי?

17/07/2018 | 10:00 | מאת: מורי

אם אתה סובל מאותו סוג של בעיה אין לי בעיה לדבר איתך אבל אם אלו דברים אחרים אז אני קצת מפחדת כי אז אני מתחילה לחשוב שיש לי כל דבר