חובת דיווח במקרה של פגיעה עצמית או רצון לכך.....
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אם מטופלת אומרת שלפעמים היא רוצה לפגוע בעצמה (עם סכין או כל דבר אחר) - לפגוע אך לא כלל להתאבד האם על המטפל חוות הדיווח? (מדובר במטופלת מעל 18 וכשירות קוגניטיבית). אם יש סימנים של פגיעה עצמית (שוב לא ברמה של סכנה חיים) האם כאן יש חובה דיווח?
היי אסנת בנוגע לחובת דיווח מעל גיל 18 הנושא מאד מורכב ולרוב קשור בהרבה מאד גורימם בין המטפל ובין המטופל. תמיד עומדת לנגד המטפל השאלה של חובת הדיווח או מעשה שראוי לעשותו כדי להגן על המטופל למול שמירה על סודיות ופרטיות המטופל ולכן כל מקרה יישקל לגופו. בדרכ המטפל יבדוק עם המטופל מהי רמת הסכנה? האם היו נסיונות כאלו בעבר? האם מדובר בפנטזיה או מחשבות או ממש תכנית מסודרת? האם הפגיעה העצמית אינה רצון למות כפי שכתבת אלא רצון להעביר את הכאב לגוף במקום שהוא בלתי לנסבל לנפש? לעיתים יעלה בטיפול שיש צורך במעורבות של אדם נוסף כמו: פסיכיאטר או בן משפחה קרוב שיהיה מודע למקום הפוגעני ועוד. ליאת
אז אם אין פגיעה ממש המטפל לא תדווח את זה? - רק מחשבות ללא תכנית/ניסיון של פגיעה (לחשוב על לקחת סכין ולחתוך קצת - לא ברמה שמסוכן) האם מותר למטפל להגיד שלא יהיה דיווח ואז בפועל כן לדווח? (כלומר לשקר על מנת שהמטופל יגיד את האמת?). אם כן ידווח האם יש בחירה למי לדווח? (חובה להורים? - אם זה דרך קופ"ח יש להם גישה ליצירת תקשורת עם ההורים גם אם לא מביאים...) ניתן לבחור למי שהמטפל תפנה?
מנהל פורום פסיכותרפיה
