פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

8541 הודעות
3454 תשובות מומחה
הפורום הינו במה לשיתוף ועזרה בין הגולשים.
16/11/2018 | 07:19 | מאת: אביב

אודי כתב לי שגם הוא נמצא המון ובשקט .. .. אז ...השקט גם בוירטואלייכול להתקיים בלי קשר לנוכחות הפיזית שלנו(כמות) סוריקטה דיברת על ווליום ודרמטיות....חשוב.. השאלה איך מקטינים את ה"רעש" צורך בתיראו אותי אני כאן .....בוירטואלי בלי פשוט להכנס פחות . הגיגים ומחשבות שבטוח יגיעו גם לשם ...... שבת נפלאה .....

16/11/2018 | 09:57 | מאת: סוריקטה

הי רק לומר, אביב, שקראתי, ומניחה שתבואנה מחשבות. עוד מחשבות. וכשהבשלות והאמת שלי תהיה לרשום אותן בצורה שתתגבשנה - מניחה שאעשה זאת. אחלה נושא בינתיים סוריקטה

16/11/2018 | 11:25 | מאת: סוריקטה

הי אביב, הי שוב, מנסה לכתוב דרך אמצעי אחר מהרגיל, נראה איך זה ילך. חושבת שכתבתי דומיננטיות ולא דרמטיות. ה'תראו אותי' יכול להגיע מתוך הרגשת שקיפות או אפסיות אינסופית וזה מתחבר לי מאד להפרעות אכילה. אבל זה לא רק. לפעמים בא לי שלא יראו אותי, יעני רואים אותי יותר מידי. רואים לי יותר מידי. מן הסתם מסובך. ויהיה נחמד אם נכתוב שם. אפשר בינתיים להתכונן כאן. סוריקטה

16/11/2018 | 11:34 | מאת: סוריקטה

(כותבת ממה שאני מכירה מעולמי) זה גם תראו כמה אני סובל ומתייסר. ובאמירה הזו, מי שמולנו קולט שאנחנו מאשימים אותו בסבל שלנו. וזה מרתיע ומרחיק וחונק. ולגבי הכמה טוב שאני עושה, אני לפעמים מסתירה את זה ונותרת עם התחושה שלא רואים. הרבה מתוך זה בנו אנו. ואני מכירה שכאשר שמים מלונו מראה של הדברים הללו, אנו נוטים מאד להתנגד ולתקוף. סוריקטה

16/11/2018 | 12:08 | מאת: סוריקטה

יש אנשים (בחורות במקרה שלנו) שאנחנו בדרך כלל יודעות שקוראות הכל כל הזמן, מעקב צמוד, ומגיחות (כותבות הודעה) לעתים רחוקות. לפעמים במילים שאנחנו תופסות כממש טובות ולפעמים בחצים דוקרים. איזה משקל אנחנו נותנות ולמי? ומותר גם לא לעקוב כל הזמן עד כדי כך. סוריקטה

16/11/2018 | 14:13 | מאת: 7אביב

הכי התחברתי לנקודה שמשווה להפרעת האכילה .... אני מנסה להבין ולבחון את עצמי ואני שמחה על כל הגיג ורעיון מן הסתם שיתחברו לי דברים אני יביא את זה לשם לעשות עוד חיבורים. התראו אותי הזה מתקשר לי למבוגר האחראי .....הצורך בלהשמע ....הצורך בלהיות .... ומכוון שאני פוחדת מאנשים מי מצדדי שכן משמיע ומראה זה חלק שהוא מאוד וולגרי צבעוני .דרמטי ודומיננטי מאוד .....ואז הרבה רואים שומעים חווים אותי. אני מנסה להבין את התנהלות הזאת אז הפחתה במדייה נראה לי מפחיתה את הרעש. איך אפשר להיות הרבה ובשקט .....

16/11/2018 | 14:26 | מאת: חטוליתוש

בהחלט אפשר להיות בשקט הורטואלי.... וגם להתקיים בלי נוכחות פיזית לט חייבים כל הזמן לכתוב הודעות חדשות אפשר רק להגיב למי..שמתאים ואז אין לחצים משום מקום על כלום... ואודי...עד כמה שהבנתי עסוק מעל הראש כל הזמן..אז מתי יש לו את האפשרות להיות המון בשקט...?? לא תמיד צריך לקחת את המילים כמו שנכתבו ....זו רק דוגמה למחשבה אוהבת חטולית

16/11/2018 | 14:41 | מאת: סוריקטה

חיבוקים ונשיקות ושבת נעימה סוריקטה

16/11/2018 | 14:59 | מאת: 7אביב

הי אהובה לא קשור ללחצים או לתגובות של אחרים בעיני להגיב כל הזמן זה בדיוק מה שאני רוצה להפחית בחוץ וגם בפורום. לא על הכל צריכה להיות לי דעה או מחשבה לא על הכל (כל מה שמעירים כל מה שמצליח להרגיז )אני צריכה להגיב.... תדמיינו את הוירטואלי לאמיתי ....כמה מקום זה תופש כשאת עונה כל הזמן מגיבה כל הזמן ברור לי שכולן רוצות תגובות ושמחות איתם . אבל אני מסתכלת עליכמה מקום זה תופש יש בנות בקבוצה שיעירו פעם ב...אבל קולן ישמע ויזכר ....הם גם נכנסות אחת ל....כשממש בא להן בגדול הם גם כמעט לא חשפו על עצמן ואודי לדעתי באמת נמצא הרבה ולא עושה רעש ...הוא נכנס ויוצא בשקט ....מעלה הודעות ,עונה והולך .... אני לא יודעת לדייק אני רק יודעת שזאת אותה הבעייה של לקיחת מקום

16/11/2018 | 15:22 | מאת: חטוליתוש

מתוקה ויקרה שאת... תעשי מה שהכי מתאים לך תצרי לעצמך את השקט שאת זקוקה לו בדרכך תחלטי בעצמך....אם..וכמה..מקום מתאים לך... רק את חשובה ולא כל השאר.. וירטואלי או בחיים... את תקבעי אייך ומה... לוקח זמן..?? אז מה..? את ממהר לאן שהו..?? הכל נתון בידיים שלך אוהבת המונים חטולית ושבת שלום יקרה שלי

16/11/2018 | 15:26 | מאת: סוריקטה

הי, אני מתחברת לזה שלא חייבים לשתף בכל מחשבה שהיא. רגש שהוא. כאן, או בכלל בקשרים. בטיפול, אולי יותר. משם אפשר ללמוד מה 'נכון' לנו יותר לשתף ועם מי. ומתוך הבנה, לא רק 'הוראת הפעלה'. וגם בטיפול אין הבטחות. יש ניסיונות עם סיכויים מסוימים. לא בטוח שכולן רוצות תגובות תמיד. כן רוצות וגם לא רוצות. לפעמים זה ביחד. ולפעמים מה שלא נכתוב מול מצבים מסוימים, אין לו סיכוי ליפול טוב. וגם אם נשתוק, גם זה לא יתקבל בטוב. אם בטיפול זה ככה, ואם בקשרים זה ככה, אז מניחה שגם בוירטואל. מציעה לכולן לחשוב - האם כשאתן עונות, אתן עונות כי זאת האמת שלכן באותו רגע? והאם האפשרות של להיות פחות אימפולסיבית ולתת למחשבות לחלחל גם תופסת? והאם אתן יוצרות רב שיח באמת? והאם, למשל, בוחרים לענות לכולן, גם כשאין ממש מה לומר, רק כדי לדלל קנאה? יפה, אביב, שאת חושבת על כמה מקום זה תופס. מחשבה גם עבורי. סוריקטה

16/11/2018 | 15:27 | מאת: סוריקטה

אהבתי את ה - "וקח זמן..?? אז מה..? את ממהר לאן שהו..??" לייק, סוריקטה

16/11/2018 | 15:26 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי אחד מהדברים שהכי מדברים אלי לאחרונה היא בדיוק מה שכתבתי.. כבר לא רצה לכתוב בכלל ולענות...רק אם אני לא עסוקה או מוטרדת... נכון שלפעמים זה נראה כאלו שאני שם כל הזמן... אבל רק בתנאי שלא מפריע לי שבת מבורכת לך יפה שלי אוהבת מאוד חטולית

16/11/2018 | 15:36 | מאת: חטוליתוש

אכן כן... קוראת יותר מפעם אחד לפני שאני עונה אבל כמו שאמרת...אי אפשר לדעת אם באמת התשובה מתאימה... לפעמים זה לא... ואז מחליטה שאין לי מה להגיד..אז מדלגת חוץ מהמוכרות שלנו אנחנו שבאמת זקוקות למענה ... לא יודעת בוודאות אם זה יוצר שיח.. לא חושבת שזה יצור שיח כי כל אחת שמגיבה מגיעה בזמן אחר ואין התאמה.. גם זו לטובה..👉🤩😍.... שבת מבורכת יפה שלי חטולית

15/11/2018 | 17:38 | מאת: חטוליתוש

במרפסת הגדולה.. האמת שהופתעתי כי הקדימו את ההתקנה.. טוב שלא ירד גשם כי היה מפריע.. לפחות זה כבר נעשה..÷)) חטולית

15/11/2018 | 18:01 | מאת: אביב

עכשיו יש לך מרפסת בטוחה וגם לפני שבת

15/11/2018 | 18:15 | מאת: חטוליתוש

נכון מאוד אבל מה שיותר חשוב כשהנכדים שלי באים ורוצים לשחק במרפסת אני כבר לא אפחד לפתוח את התריסים... עכשיו יש מעקה בטוח... אני גרה קוצה שניה על עמודים..זה חתיכת גובה.. תודה אביבוש.. התגעגעתי.. חטולית

16/11/2018 | 09:59 | מאת: סוריקטה

כשעברתי לגור היכן שאני, פעם ראשונה בבית, היו דברים שדאגתי להם כמו מעקה וסורגים. כדי ש לא ייפלו ילדים מהחלון. זו חרדה פנימית. להגן על הקטנים. ויש פה גם מציאות, ברור. סוריקטה

14/11/2018 | 17:40 | מאת: סוריקטה

יעני, לא מזמן. אז הספקתי קצת לכתוב במקביל שם. והלילה כמעט לא הצלחתי לישון, כבר לא היה לי כוח... מחר יום עבודה אחרון בשבוע. סוריקטה

14/11/2018 | 18:14 | מאת: מכל

הי. למדתי ממך בלילה לתת מנוחה למסכים ופורם וכו'...☺מזדהה עם לילות ללא מנוחה. הלוואי ויהיה לנו כח.

14/11/2018 | 18:37 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, אלה, כנראה, לילות של מנפאוזה... חם קר חם קר... 'פשוט' זה... מעפן לאללה. סוריקטה

14/11/2018 | 21:12 | מאת: חטוליתוש

איזה כייף שהצלחת להגיע מוקדם היום אחרי שאת קמה מוקדם מוקדם הבוקר.. קרוב לוודאי שאת כבר ישינה כבר הדעה הזו אז.. ליל מנוחה... חטולית

15/11/2018 | 05:35 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, ערה משלוש וכבר הכנתי בישולים לקטנים. אתמול הייתי עייפה מאד מאד, אבל חיכיתי למשלוח, שהגיע מאוחר. אמנם עדיין לא ישנתי בשעה שכתבת, אבל את הודעתך ראיתי כעת. אז שיהיה בוקר אור ומלא אהבה, נשיקות, סוריקטה

15/11/2018 | 10:22 | מאת: אביב 22

את מבשלת להם אצלך???? למה לא אצלהם ....

15/11/2018 | 13:14 | מאת: סוריקטה

התנדבתי לזה, כי ככה אני בנינוחות ובמשקיענות שלי. יש החזר כספי לחומרים.

15/11/2018 | 13:39 | מאת: חטוליתוש

אם מקל על העבודה.. את יודעת מה הכי טוב ומה משתלם לך.. שיעבור יומטוב לכולן.. אוהבת חטולית

15/11/2018 | 14:40 | מאת: סוריקטה

זו אני... סוריקטה

15/11/2018 | 15:25 | מאת: אביב 22

לקום מוקדם ...... בעבודה יקרה לא מתנדבים עבודה זה פרנסה יש עלות על החשמל והגז והמים והזמן ....אם כן אז זאת עוד עבודה אם לא זה פשוט לא הוגן

15/11/2018 | 18:18 | מאת: חטוליתוש

אביבוש צודקת... עולה לך יותר מאשר רק חומרים יפה שלי... וכאן לא מספיק שיגידו תודה את כל כך רגילה להתנדב שאת.. כבר לא עושה חשבון.. ומה עם סוריקטה.. מה את מתנדבת לעשות עבורך ?? אוהבת חטולית

15/11/2018 | 19:48 | מאת: סוריקטה

אני יודעת. לילה טוב סוריקטה

15/11/2018 | 20:58 | מאת: אביב

אוהבת אותך וברור שאת יודעת .....זה רק תזכורת

15/11/2018 | 22:09 | מאת: 7אביב

אני יכולה להבין המוני סיבות שזה נכון לך ככה אני רק מבקשת ממך שדקה לפני שזה לא נכון לך שתוכלי להגיד רבותי עד כאן ....לא מתאים לי ככה יותר...חיבוק ענק

13/11/2018 | 22:43 | מאת: חטוליתוש

מה איתכן... בטוח עסוקות... או שכבר הלכתן לישון.. יש חדש ? אני עדיין כאן... חטולית

14/11/2018 | 05:35 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, אני בכל מקרה כמעט תמיד לא במחשב בשעות המאוחרות. עכשיו אני ערה, ואם מגיעה לכאן בהכי שלי, אלו השעות שלפנות בוקר. אני בהכנות ויוצאת. היה מתח בגלל הטילים, נקווה שיהיה רגוע. ונקווה לגשם ענני שמים סביר. שיהיה בוקר אור. סוריקטה

14/11/2018 | 08:33 | מאת: חטוליתוש

בוקר מקסים יפה שלי מקווה שהיום יעבור רק בטוב אוהבת חטולית

13/11/2018 | 07:37 | מאת: מכל

חטולית, את נשמה טובה!! תודה שהיית פה בשבילי. הרגשתי קרבה☺קוראת אותך, את עוזרת לאמך ודמות משמעותית בנתינה. אני לא. אחותי כזו. צמודה צמודה...יחס מורכב. יום מקסים❤

13/11/2018 | 09:40 | מאת: חטוליתוש

זה שאחותך צמודה צמודה ... עדיין לא הופך אותך לבת רעה כנראה שאצל אחותך דברים קןרים באופן שונה אצל ישנם חוסרים רבים שמביאים אותך להגיב כמו שאת מגיבה... אל תעשי השוואות בין שתיכן כל אחת מכן היא עולם ומלואו בפני עצמה..ואתן מגיבות בצורה שונה כשאמי חלתה לפני כמה חודשים...אמרתי לה ..חבל שאחי לא נמצא בארץ כדי להיות לידה ולתמוך בה..גם... התשובה שלה היתה.... אני לא הייתי סומכת על זה... הוא מדבר יותר ממה שהוא עושה... אם לא את...כבר לא הייתי בחיים..!! ועדיין היא חלשה מולו..המועדף שלה... אז מה עזרו חכמים בתקנתם ?? אני כאן כולי כולי איתה ועדיין המועדף שלה בחול.. החיים הם כאלה... אוהבת חטולית

13/11/2018 | 09:58 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, הייתי כזו ברמת ההקרבה המוחלטת ומשפסק ויתרו עליי. כי רציתי לחיות ושיהיה גם עצמי. אחי יותר קרוב, יחסית. מתמיד. בטח שאני מקנאה, אבל מה לעשות כלפיו מופנים צדדים אחרים. אשמה שאני לכאורה משאירה אותה להתבוסס בדמה? גם זה סביר שקיים. אגב, יש אצלי חלקים מאד,קטנים, אבל דווקא את הקטע של הבקבוק והמוצץ אני דוחה, כמו לדחות את השד הרע של אמא. אוהבת כריות סובקאווה (מלאות כוסמת), וישנה עם חתוליאדה כבדה. סוריקטה

חשפתי אצל אודי.....אוףףףףף לא אוהבת את הוריי מרגישה רעה, בת רעה..היא אומרת שכתוב לכבד לא לאהוב. הערב קשה דיי... לא יודעת. קשה מידיי

12/11/2018 | 21:53 | מאת: חטוליתוש

מיכלי... קראתי אותך גם שם וגם הגבתי לך... הורים הם בעיה בפני עצמה... גם רוצים שיכבדו אותם וגם שיאהבו אותם תחת אותה כותרת... מה כבר עשית שאת מרגישה רעההה.??? ספרי לי כי נראה לי שאנחנו מאותו רקע... חטולית

ראיתי שהגבת. ההודעה על ההורים עדיין לא עלתה.

ועכשיו. כתבתי לה הודעה מחורפנת...בלילה הכל יוצאאאאאאאאאא יאללה.

12/11/2018 | 22:48 | מאת: חטוליתוש

כנראה שאת עמוסה מ ..."" כל טוב...,"" אחרת לא היה יוצא... אם בא לך אני עדיין כאן.. חטולית

12/11/2018 | 22:57 | מאת: מכל

תודה....אני לא ממש מאופסת. כתבתי לה שנפגש והיא תקבל?? ותהיה???ותכיל?? ואז כתבתי שתכין מוצץ בקבוק שמיכה וכרית ושאני מתחרפנת. לא ראתה ולא ענתה ..עדיין אולי..

12/11/2018 | 23:03 | מאת: מכל

תקראי אצל אודי...עלה. הולכת מכאן..נדבר עוד...

כתבתי אצל אודי. עוד לא עלה.. ככול שאני חוזרת על מה שעברתי אני בשוק!! בהלם שהחלטתי לצלוח את זה... לספר ולהיות שם ופה בו זמנית....באמצע עצרנו ופתאום היא זרקה לעברי כרית והתמסרנו עם כרית. קצת הצחיק.אבל החזיר אותי לכאן. המוןןןןןן רגשות ותחושות פיזיות. משהו לא נורמאלי. היא מצידה אומרת שטבעי. לא מצליחה לבכות למרות רצון עזזז לשחרר. אוףףףףףףף...לא קל. הבטחתי הערב לעצמי מדיטציה.. מקווה שאצליח.

מיכלי מתוקה..אל תדאגי לדמעות הן ירדו ברגע בלתי צפוי .... איזה יופי שנכנס גם אצל אודי וגם כאן לעדכן... אני פשוט מאושרת בשבילך שעברת טיפול כזה מהממם... וואווו נשמעת ממש נהדר... הלוואי ימשיך כך.. אוהבת חטולית

חטולית יקרה. חושבת שזה יעזור. אבל זה קשה..כמה שנשמע מועיל. בערב המון מחשבות ושחזור של הפגישה....הבכי יגיע היא אמרה...הייתה לי סחרחורת בסוף היא נתנה לי שוקולד להתאושש וזה עשה לי טוב ואפילו בקשה שאודיע כשאחזור בשלום..חמודה שהיא.

המטפלת שלך נהדרת.... ובהחלט שזה לא קל.. מתוקה כל המחשבות והשיחזור הם חלק בלתי נפרד מהטיפול... כשאת ממשיכה לחשוב על כל מה שהיה בטיפול את פשוט ממשיכה את הטיפול..רק לבד שזה נהדר... תחשבי לרגע שאם הכל היה מתנתק לך ברגע שיצאת... אומר כאלו לא עשות כלום... זה חלק מבורך בתהליך וכך זה בדיוק עובד..עוד.. ועוד..ועוד.. עד הטיפול הבא..וכך ממשיך.. פשוט מוצלח מאןד... כל הכבודדדד !! באמת ששמחתי מאוד.. הסחרחורת...מקובל בגלל המתח בזמן שיחזור ה... ושוקולד תמיד יחזיר את החיים לגוףףף .... אוהבת חטולית

גם את נהדרת!!! תודה❤ היו עוד המון רגשות ותחושות פיזיות ממש... נקווה לטוב.

11/11/2018 | 23:50 | מאת: חטוליתוש

הכל רק לטובה מתוקה.... נהדר שעלו כל מיני רגשות נוספות... מה שאומר שאת עובדת נכון.. כל מה שיוצא.. מפנה מקום לדברים טובים אחרים שיבואו בהמשך... הקלה בעומס הכללי תגיע בהמשך.. כך שאם עדין באים ועולים גלים שמפרים את האיזון הריגשי..אל תבהלי... הכל בסדר..רק אל תשכלי שזה גל..וגם הוא יעבור.. מתוקה שאת.... אוהבת חטולית

11/11/2018 | 09:41 | מאת: סוריקטה

וזה היה עולה לי הרבה אלפי שקלים. קיבלתי חשבון חשמל מופקע. מאד וקיצוני. מחשבה ראשונה - אני אשמה. ואז מישהו העלה רעיון שיש שגיאה בקריאה. ומסתבר שזה היה נכון. צילמתי ושלחתי להם. מה זה פשוט בימינו. סוריקטה

בהחלט פשוט. וכל הכבוד! ואם יגידו לך שאת צריכה לשלם וכו' אנא עמדי על שלך! מוכר מקום האשמה הזה... אספר כי בגלל הכסף רציתי להפחית פגישות. אבל בגלל מצבי ויתרתי על זה..גם ככה אני בהנחה גדולה אצלה וממש אי אפשר לבקש עוד הנחה או לוותר.. אחרי מה שהיה במוצ"ש חייבת להשאר שם.

נפלאה שאת ...... ואני מבינה שהתחדשת ....ואת יותר זמינה :)

הי אביב, ספציפית היום היה יותר זמן. אני אתכם ככל שאני יכולה, אבל אנא נסו לקבל כשאני פחות. זה לא בכוונה ולא מתוך רצון לפגוע. או מכעס. הכי לא. היה חודש עד מעל לראש והורדתי משימות. אז יש מצב שגם אתן תהנו מזה. אוהבת, סוריקטה

11/11/2018 | 11:51 | מאת: אביב

ממש לא חשבתי על זה גם אני הרבה פחות זמינה ....היום אני פשוט במשמרת כזו שמאפשרת נגישות... אז הרווחנו לנו שתינו .... ומקווה שהורדת המשימות לא יכבידו עלייך כלכלית חשבתי שהתחדשת בטלפון ויותר זמין לך .....

11/11/2018 | 12:16 | מאת: סוריקטה

הי אביב, חח. לא התחדשתי בטלפון... אולי בעוד שנתיים... אממה - עוד מעשה נועז שעשיתי - ביקשתי שיעבירו לי משכורת בתאריך הגיוני ולא כל כך עמוק בתוך החודש. סוריקטה

11/11/2018 | 13:17 | מאת: חטוליתוש

חשבונות חשמל אצלי אף פעם אין טעות...לפחות עד היום לא קרה..וקיבלתי מכן רעיון טוב לצלם את מונה החשמל למקרה ש.... כל הכבוד..כל פען לומדת עוד משהו חדש... כמה עצוב וקשה כשצריך להתנהל על הכסף בצורה כזו שצריך לחשבן מה בא על חשבון מה...כמו טיפול..בטח מאוד קשה לך עם זה מיכלי אביבוש הספקת לנוח משהו בין משמרת למשמרת ? שמרי עליך מתוקה שלי..כוחות לא באים משום מקום... הילדים היו בערב שבת אחרי תקופה ארוכה..מאז חול המועד סוכות...לא תכננתי אבל ככה יצא...הגעגועים של כולם יצאו בכייף...היה ערב מקסים...ואתמול כמו בכל ערב מוצש שוב לא ישנתי..בעלי קם לעבודה ב..4.30..ועדיין הייתי ערה.. קמתי בכוח מהמיטה קרוב ל..9 כדי להתחיל את היום.. רוצה כל הזמן לישון... יום ראשון יום שלי שלא עושה כמעט עבודות בבית...""כמעט"" פרושו מעט... עכשיו נחה לי אחרי שסיימתי את המעט..עם סמיכה בסלון ושמחתי לשמוע שיהי לך פחות לחץ בעבודה סוריקטה.. מבינה שזה תלוי בלוח הזמנים שלך ובכל זאת שמחה כשאת נכנסת.. גם אביבוש... גם מיכלי... שיהיה שבוע מבורך לכולנו.. אוהבת חטולית

11/11/2018 | 17:37 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, ראשית, שמרי על עצמך. טוב, יקירתי? פגישות משפחתיות מסוימות לפעמים יכולות לטעון את הבית באנרגיות טובות. תלוי, כמובן. אין שינוי בעבודה אצלי. אותו עומס בדרך כלל. השינויים בדברים אחרים, למשל הטיפול בזקן ההוא, שדווקא עוד עלה לי כסף, אז לא רק שזה אינו פוגע בי כלכלית, אלא מקל. סוריקטה

11/11/2018 | 18:09 | מאת: חטוליתוש

באמת מקל..הקשיש החביב.. כל הכבוד לך יפה שלי... מצווה גדולה לטפל בקשישים וההוא שלך באמת מוזנח כמו שסיפרת..באמת כואב הלב עליו... אייך את בריאותית ?? הלוואי שרק יהיה לך טוב כי מגיע לך אוהבת חטולית

11/11/2018 | 18:19 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, קיבלתי תוצאה של עוד בדיקה והיא תקינה. לא זוכרת אם רשמתי את זה. ההוא שלי מוזנח ונכה ובפשיטת רגל, אבל עכשיו הרמתי נראה לי קבוצה של אנשים שאיכשהו תורמים לו ולא הכל עליי עד רמה (כמו שאמר המטפל שלי) מחפירה. תרמתי לו הרבה מאד שנים. 10 שנים, אני חושבת. נחה בינתיים מהתפקיד. עכשיו אני. גם לאמא שלי הקרבתי המון שנים. את כל הילדות והבגרות שלי. ומשניסיתי לצאת לחיים, אחרי שכבר הפסדתי כמעט הכל, היא ויתרה עליי סופית. סוריקטה

11/11/2018 | 20:55 | מאת: חטוליתוש

כמה חבל שאימך לא ידעה להעריך אותך ואת מה שעשית עבורה ההפסד כולו שלה... וצר לי שעל הדרך גם את הפסדת...אמא... טוב שהצלחת לעשות עוד משהו חשוב עבור הקשיש הגלמוד...אין עליך יפה שלי גאה בך כל כך לא כל אחד היה מקריב מעצמו עבור אדם זר.... לא מובן מאיליו... אוהבת חטולית

אז בנושא התזונה..את צודקת אביב ללכת למומחה. כמו אצל סוריקטה לא הלכתי למישהו אחר אף פעם רק איתה אני מרגישה בטוחה יותר. וכמו אצלך סוריקטה זה לא היה נושא אלא פשוט קרה...השלתי מעליי את הבעיות יחד עם המשקל העודף..פחות שנאה עצמית, פחות האבסה...ואז הרגשתי מוכנה לאתגר של אוכל בריא ופעילות גופנית שעוזרת מאוד לצאת מדיכאון...... עדיין האוכל זה אישו אצלי. אך אני כבר לא משתמשת בו להענשה עצמית כמו שהיה פעם... ולימודים ומאמרים זה לא בשבילי..קושי רציני במסגרות לימודים..אישו אחר לדיון. כל הכבוד לך אביבי!!! לקרוא מאמרים! בהצלחה❤ ויכולה לומר בהחלט שהתאוששתי מהרגשות הנוראיים שפקדו אותי. גל יודעת..אבל חתיכת גל.. אוףףףף לשבוע טוב יותר. מיכל

10/11/2018 | 18:33 | מאת: סוריקטה

ואהבתי שחזרת, מיכל. לכמה שחזרת. באמת כרצונך. לילה טוב לכולם. שבוע טוב, סוריקטה כן מתחברת עם ה'נפגעת תקיפה' בלי הסיומת, למרות שהיה הרבה גם מזה.

10/11/2018 | 20:01 | מאת: מכל

וואו..סוריק' אני לא יודעת עד כמה אשהה עוד.. ואני לא מתחברת לכותרת..אבל יודעת שקשורה איכשהו....לילדה..מסובך. הא?

10/11/2018 | 20:04 | מאת: אביב

בהקשר לטיפול בהפרעת האכילה ..הרעיון לא לרדת במשקל או לשמור על זה הרעיון לשנות דפוסים ...או יותר נכון להתחבר לגוף הזה מבלי לרצות שיהיה גופה ...ימים יגידו אם זה יעזור , חייבת לעצמי את הניסיון.... כי אין ספק שהמצב כמו שהוא היום לא יכול להישאר ולימודים , עוד אחד ממתנות הטיפול למרות הקושי המטורף שאני חווה בגלל התכנים .. שיהיה שבוע טוב מלא בכוחות

10/11/2018 | 20:11 | מאת: מכל

ברור שזה שינוי דפוסים...וכמובן אישו רציני עם הגוף שלנו..ספרי לי על זה...תסביך ישן.

11/11/2018 | 06:11 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, עם המילה שינוי אני מתחברת, אבל יש מושגים שנשמעים לי יותר מידי פסיכולוגיים ופחות דיבור יומיומי, ואני פחות משתמשת בהם מול אנשים בדיבור בעברית הרגילה. אפילו בטיפול, אנחנו מדברים עברית, לא מושגים בפסיכולוגיה גרידא. למרות שאני אפילו קצת מבינה בהם. זוכרת את ההתנהגות שלי מפעם, והתגובות נוכח מצבים. אילו פעם הייתי חווה התקפה סטייל עברניינית מאותו שכן הייתי מתבחשת בזה שנים ארוכות. לא יוצאת מהמחבוא, לא זורקת זבל, פוגעת בעצמי בדרכים שונות. הפעם - כן, פחדתי יומיים, שקשקתי. אבל הפעם - גם מייד סיפרתי לסובביי (ונראה לי שזה לא ממש עניין אותם, כולה עוד מטורף). גם בפנים, אני לא ממשיכה את הגל עד כדי כך. והאיש הזה היה ויישאר לגור פה. לא נראה שהוא הולך למות או להתמתן. יש כאן בכלל חבורת קן קוקיה. התמקדתי בניסיון לאתר את הדברים היפים פה. תינוקות חדשים, אנשים שרואים בהם את הטוב והרוך בדרך כלל. ובאשר לאוכל - צפוי היה שקצת אוסיף במשקל נוכח אכילת הסופ"ש הזה (בכל זאת ניסיון להשיג סוג של חוויית יומולדת) . וזה לא נורא, כי אני בגדר הנמוך ובא שבוע חדש ונחזור לרגיל. אבל אני יכולה להבין מאד כמה בלתי נסבל, בלתי נסבל בלתי נסבל, לשקול כפליים או יותר מהמומלץ. מי אני שהייתי 'רק' 50% יותר. אבל גם אנורקטיות יכולות להרגיש בדיוק אותו דבר, כשהן בפועל שוקלות פחות משלושים קילו. בוקר אור, שבוע טוב, סוריקטה

11/11/2018 | 07:36 | מאת: אביב

אולי אתחרט שאני כותבת את זה .. אבל מנסה להבין , יש לי תחושה ואולי אני טועה מנסה להסתכל על התמונה כולה . ולא רק מהיום או מההתכתבות הזו מכוון שאני זו שהשתמשתי במילים שינוי דפוס שמבינתי הוא לא מונח פסיכולוגי כי אם מעטפת ענקית של דברים שאני לא רוצה להיכנס אליהם כאן , לכן גם לא הגבתי למיכל כדי לא להכנס לשיח. ותאמיני לי שירדתי בחיי יותר מפעם אחת ומשקלים של 30 ו50 קילו מכוון שמיכל אמרה שהיא פתרה את בעיית האכילה שלה ואני זו שציינתי שאני במשקל רב .... קראתי אותך כמה פעמים , והתחושה כמו היא אומרת שחור אני אגיד לבן לא יודעת , סוריקטה זוכרת שכתבתי לך שאני מרגישה אותך מרוחקת ....אז לא רק מרוחקת גם כמו מנסה להתנגח בי . דבר אחד שכולנו חייבים לזכור גם אם זה נראה אותו הדבר זה לא אותו הדבר, אנחנו לא אותם אנשים . לא יודעת, מנסה להבין מה קורה ואולי זה שלי ואני רגישה מידי ...אבל התחושה שלי כאילו את כועסת עלי או פגעתי בך .. אז אם כן מעדיפה שתגידי ... כותבת את זה כי את חשובה לי מאוד ... ואם אני טועה אז סליחה ...

11/11/2018 | 08:26 | מאת: סוריקטה

אני לגמרי מבינה איפה את מרגישה את ההתנגחות. אותם חלקים מתנגחים בי עצמי. ולו רק בגלל הדימיון שביננו. לא יכול להיות קשור אלייך, כי אנחנו לא מכירות את התמונה השלמה שהופכת הכל לרך ושלם יותר בעיניי (זה הפאק בוירטואל). ואולי גם קצת משעמם יותר במציאות. ומה רע בזה? את אחלה. באמת. ואת מיוחדת במובן החיובי. אני מביאה את ההתנגחויות האלה, כפי שאני חווה אותן גם כאן לטיפול. וכמו שכתבתי - עושה שולם מבפנים. מנסה. אנסה להגיב לחלקים אחרים שפחות יגעו בך במקומות הכואבים ביותר. וגם בי. ובטח ששמתי לב כשלא כתבת, איך אפשר שלא. זה צועק. מאד. סוריקטה מלטפת עכשיו חתולת חצר בדרך.

11/11/2018 | 08:36 | מאת: מכל

כל אחת כותבת מהמקום שלה וזה בסדר לחפש דמיון ושוני..בעצם אנחנו דומות ושונות זו מזו. וכמובן שאין רצוננו לנגוח אחת בשניה.. בנות יקרות, הפרעות אכילה הן רבות ומגוונות. אביב יקרה כל חיי סבלתי מעודפי משקל, עליתי וירדתי כמו יויו.. נורא!! לא הבנתי את האכילה הרגשית..היום אני מבינה ויודעת גם כיצד לנהוג. הבנתי שזה נבע מהרס עצמי. יש לי מחלות כרוניות וכדורים בעקבות הבלאגן שעשיתי לעצמי.... ירדתי 25 קילו לפני 5 שנים ומאז אני שומרת על זה, נראית ככה ככה..רזה לעולם לא אהיה. אבל צריך להשלים עם הגוף שלי. נושא בהחלט כאוב...מקווה שתצליחי לשמור על עצמך בשביל הבריאות הפיזית והנפשית. שבוע טוב. וסוריק' האיזור שאת גרה בו כלל לא פשוט. אבל את מצליחה בכל זאת לראות את הטוב!! מדהימה!!! שאפו על ההתקדמות שלך!!!

11/11/2018 | 08:45 | מאת: אביב

באמת תודה שהגבת .. אחרת כנראה זה היה מלווה אותי במשך היום והאמת שאני מנסה לצמצם כתיבה כאן ושם מרגישה שבגלל הרגשת הקרבה אני חושפת דברים שאולי הוירטואלי זה לא המקום . האמת ויודעת שתביני אותי רוצה את החופש הזה כמו במבי או מיכל או כל אחת אחרת בפורום של לבוא וללכת .... שיהיה יום קל ונעים ......

11/11/2018 | 09:32 | מאת: סוריקטה

אביב הכי חשוב החופש הזה לבוא וללכת. המרחב. העצמי. לכן הפסקתי רוב הזמן לשחק מחבואים ולחפש את מי שבוחרת לכתוב פחות. יש דאגה, אבל מצד שני יש בזה גם איזה 'להכריח'. לעתים זה יכול לדייק. לעתים הפוך לגמרי. כי הם שם. גם וגם. סוריקטה

11/11/2018 | 09:59 | מאת: מכל

אהבתי

09/11/2018 | 07:18 | מאת: מכל

תודה שאתן כאן. עונות ומקשיבות. הלילה עבר עם כאב ראש מטורף ובחילות..לא יודעת אם קשור לנפשי..אומרים תמיד שיש קשר...מבאס. שאריות כאב ראש הבוקר. תודה שהייתן פה לצידי. אולי עוד אשתף...בינתיים שבת שלום. קצת אנוח בשבת. מקווה...שבת רגועה לכלן

09/11/2018 | 07:50 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, זה גם לילה של סופי שבוע, אולי יש קשר. את משתמשת בתרופות נגד כאבים? שותה מספיק מים? הקפדת על עניין הקפאין וכאלה? מוזמנת לשתף. סוריקטה

09/11/2018 | 08:52 | מאת: מכל

לשאלותייך, לוקחת משככי כאבים רק במצבי קיצון כמו הלילה. פעם לקחתי יותר. מקפידה כבר 5 שנים בערך על תזונה נכונה והורדתי קופאין. אם כבר שותה זה ללא קופאין אחד בבוקר.... מגרנה כזו לא הייתה לי ממזמן וגם משבר שכזה.. עדיין קצת כואב הראש ויחד איתו הכאב לב מתחיל להתייצב. מרגישה טוב יןתר. שאריות דיכאון וכאב. שתהיה שבת שלום, שבת רכה ומנחמת.

09/11/2018 | 10:11 | מאת: סוריקטה

גם אני בקטע הזה חמש שנים :-) סוריקטה

09/11/2018 | 10:44 | מאת: חטוליתוש

המתח והלחץ הנפשי עשו את שלהם כך מרגיש לי גם הלילה לא נרדמתי ..רק לקראת 3 לפנות בוקר...שוב נאלצתי לקחת משהו..אוכל כדי להרדם... מקווה שכל הכאבים יעברו כהרף עין במיוחד לקראת שבת שתהיה לך שבת נעימה בלי לחצים ... ונשתמע בהמשך... חטולית

09/11/2018 | 11:43 | מאת: מכל

חטולית יקרה.. חבל שלא התכתבנו☺ לילה לבן זה קשה! לפעמים אני חושבת שהנפשי משפיע על הפיזי ולפעמים לאו דוקא. מקווה שתרגישי יותר טוב ותספיקי לנוח השבת. תודה על התמיכה שמחה שאת כאן❤

09/11/2018 | 16:33 | מאת: אביב

בזמן שנהניתן לכן כאן המוח שלי נטחן בכמות מאמרים שיכולה להרוג פיל ....

10/11/2018 | 09:16 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני סוג של ביליתי, אבל בפגישה מציאותית עם אנשים, אז לא הייתי פה. גם לא בטוח שהייתי ממש איתם, עם האנשים, נו. לכאן אנחנו נוטות להגיע יותר בקטע של הכאב. ופה יש התגשויות לפעמים. סחתיין על הכושר לקרוא מאמרים. ועוד הרבה מהם, עד כדי כך שאולי מרגיש שנשרף המוח. בזה נכשלתי מראש. סוריקטה

09/11/2018 | 06:49 | מאת: אביב

אוכל מנחם בא כדי למנוע מהרגש לעלות.... עכשיו הכאב המודחק הזה שנים לא סתם מודחק אז לאט לאט הוא ישתחרר בקצב כזה שלא יהיה כמו נהר שנפתח בו הסכר וגורם להצפה ..... והאוכל אני חושבת לנסות לעשות חיזוק משאבים חקול הזה שאומר רגע לפני הביס עזבי את לא צריכה הקול המוחלש הזה..... אני יודעת שהחיזוק משאבים בemdr עזר לי בבדיקות עזר לי במבחני קבלה .. .אז מאמינה שאם נצליח לחזק את הקול המוחלש הזה יהיה הרבה יותר קל.... אני מצאתי סוף כל סוף מישהי שמבינה בהפרעות אכילה וטיפול בגוף .....לא פשוט הרבה כאב אבל מקווה לתוצאות בסוף ... שתהייה שבת קלה

09/11/2018 | 07:00 | מאת: מכל

בוקר טוב תודה אביב, טוב שמצאת משהי מתאימה. לא קל למצוא..למטפלת שלי יש הרבה נסיון והיא כל הזמן לומדת ומתחדשת בשיטות שונות....היא תעזור. אני יודעת שיעבור ונתגבר...

09/11/2018 | 07:56 | מאת: סוריקטה

מיכל, הי שוב, אם אעיד על עצמי בלבד - אני טופלתי רק אצל איש אחד (רופא הנפש המיוחד שלי) בשיטה אחת והמון שנים, ומסתבר בדיעבד ואולי גם מזל שנעשתה עבודה טובה. אין יותר את הבעיות עם האוכל והעיכול וכאלה. ריפוי. לפעמים זה מצליח ומחזיק. סוריקטה

09/11/2018 | 08:47 | מאת: מכל

אני אצל אותה מטפלת. בטיפול דינאמי שיש בו קצת מכל דבר. היא משתלמת והיא בעד שילוב ולא שיטה אחת. היא מתאימה עצמה אליי וזה עובד...המון דברים השתנו לטובה בחיי. ברור שיש עוד על מה לעבוד. כשבאתי הייתי שבר כלי לא מודע בכלל... טוב שיש יציבות ומטפל אחד. אני בעד. לא חושבת שאי פעם ארצה אחר...

09/11/2018 | 10:15 | מאת: סוריקטה

אם זו שיטה אחת או משהו אחר. פשוט לא קראנו לזה בשמות. האיש גדל עם השנים וגם הוא השתנה ולמד עוד, גם מעמיתיו, גם ממטופליו, ועוד. זה לא שעצרנו בזמן. הייתה גמישות והתפתחות וצמיחה של כל הצדדים. וכאמור, כבר סיפרתי, כשהגעתי הייתי אדם לא מתפקד, לא מתקשר, וגם בלי בית. לקחת אותי לטיפול זה היה הימור רציני. סוריקטה

09/11/2018 | 16:29 | מאת: אביב

הי זה לא במקום המטפלת זה בנוסף דיאטנית שמתמחה בהפרעות אכילה המטפל הכי מנוסה יכול לעשות שינויים לטובה אבל ברגע שזה ברמה של הפרעה בהחלט נכון לקחת איש מקצוע נוסף . ותאמינו לי שזה מעיר את הנשמה יופי ....כי זה ממוקד לא סתם לרדת במשקל כי אם לשנות את כל המערך של המחלה

10/11/2018 | 09:26 | מאת: סוריקטה

הי אביב, מרגיש שבטוח לך שכך נכון לך, אביב וגם לאנשים רבים נוספים. זה יופי. אני מספרת רק את שהיה בדיעבד ואצלי. לא ניסיתי דרך אחרת, ואולי לו הייתי מנסה אותה היו התרחשויות אחרות. טובות יותר או מהירות יותר. ואולי לא. אין לדעת ולעולם לא אדע. אין ניסוי חוזר בזמן. בטח שהיו הפרעות אכילה ועיכול והרבה מעבר. זה נושא שכל כך קשה לגעת בו שיפה בכלל מצדי שהרשיתי לאיש אחד בלבד להתעסק עם זה. התעסקנו לכאורה בדברים שהם לא קונקרטית אוכל אוכל, אבל ההשפעה הנלווית הייתה גם בתחום זה. קרי, אין הילולה סביב הרס עצמי שמתבטא גם בהאבסה. אין אני יודעת מה נכון או מה בטוח, רק יודעת לומר בדיעבד מה הצליח ואיתי עד עכשיו בעיתוי שבו קרו הדברים. אנשים אחרים הם אנשים אחרים וכל אחד בוחר את דרכו ואשריו אם הצליחה עבורו בזמן שהצליחה. וזהו. והנה - אכלתי היום יפה בבוקר. שונה מהרגיל, לכאורה חורג קצת מההלמצה הכללית, אבל ממש מדוד ועד גבול מסוים. לא נראה לי שהפכתי משהו טוב לרע. אכלתי דברים ממש שווים וכמה שצריך. לא יותר, לא פחות. וזהו. סוריקטה

10/11/2018 | 20:09 | מאת: אביב

סוריקטה לא חשוב איך העיקר שהצליח לך בהחלט כל אחד בנוי אחרת ורמת ההרס אצלו אחרת כמו שאמרת שמעולם לא חתכת או הרבצת לעצמך וכאלה ..כך גם באכילה כל אחת ורמת ההרס שלה והסיבות להפרעת אכילה .גם אני אומרת רק מה נכון לי לא בהכרח נכון לאחרים .

08/11/2018 | 17:10 | מאת: מכל

מבינה שקשה לך וגם לך היה צורך שנענה ולא ראיתי? אני בן אדם ולא קוראת מחשבות. לא יכולתי לדעת שאת במצב כל כך קשה. לא ראיתי בקשה להיות איתך בקושי..אולי פספסתי. ואולי אני סציומטית שמרוכזת בעצמי כשרע לי ולא כמוך או סוריקטה שרואות הכל. מצטערת...מרגישה כאילו שתקפתי אותך בזה שלא ענית לי??? ממש לא!! חשבתי שאת לא מתקשרת איתי זה הכל!!! כי לסוריקטה וחטולית התייחסת. אז סליחה. במילא לא מתכוונת לשהות פה יותר מידיי וגם לא אצל אודי. המקום השתנה מאוד מאוד מאוד!!! היו שלום.

08/11/2018 | 19:29 | מאת: חטוליתוש

את לוקחת את הדברים רחוק מידי... סוציומטית ?? גם אני לא תמיד רואה הכל... וגם לא מגיבה תמיד... אף אחד לא יכול תמיד לראות הכל... ואין כאן שום ענין נגדך מתוקה יכול להיות שרע לך בעקבות מה שקורה לך בטיפול החדש ?? אייך אני יכולה לעזור לך מתוקה.?? לברוח ..לא פתרון... מצטערת שמארגיש לך רעעע כל כך חיבוק גדול עד אלייך אוהבת חטולית🤗🤗 תחשבי שוב

08/11/2018 | 20:10 | מאת: מכל

את מקסימה..... הכל כנראה מתערבב כשרע. תודה לך. את עונה לכלם כמעט. פעם בזמנים רחוקים הייתי בפורום כל הזמן ומגיבה המון. אחר כך פחות..ולאט ככה השתנה לו הפורם. אני שנים שם. הגיע הזמן ללכת....זה מחרפן לפעמים. וירטואלי מידיי או לא מובן

08/11/2018 | 20:36 | מאת: אביב

לא השתנת אהובה ...לא לא לך הכל בסדר , את בסדר לא עשית רע ששאלת אותי להפך זה נפלא שהרשאת לעצמך לכתוב מה שאת מרגישה לרגע לא הרגשתי מותקפת . גם אני לא האשמתי אותכן וברור שאנחנו לא יכולים לראות כל הזמן את השני אנחנו יכולות להתכוונן לשם "והאהבת לרעך כמוך" וזה בסדר אל תברחי , זה בסדר שתבואי ותלכי כרצונך אבל אל תברחי ....אנחנו אוהבות אותך ואת חלק מאיתנו גם כשאת פורחת ....

08/11/2018 | 21:03 | מאת: חטוליתוש

כשהרגשות מיתערבבים לכל מיני כיוונים..מתבלבלים לפעמים...הכל יכול להראות אחרת... ונכון זה קשר וירטואלי מתוקה מה לא מובן מתןקה... נכון שאנשים משתנים בחיים שלהם..וזה לוקח אותם למחוזות...אולי אחרים... אבל אנחנו כאן או שם לא השתננו... את תמיד יכולה לסמוך עלינו... לגבי הפורום השני..תלוי מי נמצא שם... איתך בחיבוק חם ואוהב חטולית

08/11/2018 | 21:09 | מאת: מכל

תודה ...המח שלי לא מתפקד עכשיו.... עצוב לי מידיי קשה לי מידיי מחשבות של דיכי..באסה...ואכלתי קצת מעבר לרגיל אחרי שחשבתי שאוכל זאת לא אופציה להקל...לפעמים אולי כן....נקווה שאצליח לישון הלילה בשקט נפשי. בלי חלומות מציקים....נקווה שגם את בסדר...

09/11/2018 | 00:17 | מאת: חטוליתוש

יתכן ואת כבר יושנת... מקווה מאוד שכן ..ובמנוחה לפעמים האוכל מנחם...גם אם לא בא בטוב... ברור שזו לא שיטה... ולא תמיד עוזר אבל לא נורא.. גמני הרבה שנים מתנחמת באוכל ואני לא היחידה... פתרון רגעי למצבי לחץ מקובל. אל תקחי את זה קשה... חלק מתהליך שאת עוברת אולי יעבור עם הזמן.... הולכת למיטה התקווה שאוכל לישון... ליל מנוחה מתוקה חטולית

09/11/2018 | 01:23 | מאת: מכל

לא ישנה....כואב לי הראש...לקחתי כדור...רציתי להמנע ממסכים בלילות. אבל הפעם קראתי את אודי שוב ושוב...בלופ. אולי יכנס הרעיון של לתת לגיטימציה לכאב...ולא להלחם יותר. עייפתי ממלחמות... לילה.

08/11/2018 | 11:03 | מאת: אביב

מבקשת לסגור את הנושא הזה... אף אחד לא חייב לי כלום ואני לא כועסת על אף אחד חוץ מעל עצמי שהעלתי את זה .. מצטערת שדיברתי על זה כאן ושם .... שתהייה לכולם שבת נפלאה

08/11/2018 | 13:06 | מאת: חטוליתוש

כל כך מבינה את המקום הזה הייתי שם לא מזמן... הכי חשוב שתזכרי שיש מי שכן אוהבים אותך מאוד מאוד... בינהם גמני...😍... ושאת חשובה מאוד מאוד... ולא צריך להתיחס רק לעוברים זמניים שפתאום נזכרים שיש להם מקום .... ואני לא מתכוונת אליך מיכלי אביבוש כבר יודעת על מי מדובר... איתך ..כאן...שם..ובכל מקום שתבחרי...תמיד עם יד מושטת ..👉..חיוך...😁..חיבוק...🤗...👀... אוהבת חטולית🤩😍...

08/11/2018 | 13:52 | מאת: סוריקטה

הי אביב ממי, כתבתי קצת שם וזה ייסגר (טכנית, לפחות. זמנית, לפחות) עם סגירת הפורום הערב. מותר לך להביע את הרגשות האלה ואני חושבת שאני יכולה להזדהות. כאן אעצור את הדיון גם לבקשתך וגם כי לי כך מתאים. איט איז טו מאץ. אני מבינה. סוריקטה

08/11/2018 | 15:06 | מאת: אביב

סוריקטה יקרה ביקשתי מאודי שלא יעלה את ההודעה זה לא עבד לי כתבתי שם שאני לא מתכוונת להגיב.. זה מדייה ואנחנו לוקחות את זה למקומות כואבים שלנו וזה הכי לא מובן ונכון .. דבר אחד חשוב לי להבהיר חטולית אני לא יודעת על מי את חושבת . אין לי כוונה מדוייקת לאף אחת ספציפית . אני רואה את הקושי והמקום של כל אחת ואחת וזה אולי מה שהתכוונתי שכתבתי למיכל שאני מסוגלת -ואני מודעת לזה שלא כולם כך -לעשות הפרדה וגם בכאב לראות מצוקה של אחר. בעיני מתנה הבעיה סוריקטה שזה נוגע במקום שקשה לנו לשים גבול ואז כמו בסיפור המזעזע עד כאב בעיני עם השכנה שלך ....רק שגם שם אני מניחה שההגדרה שלך נכונה וזה סוג של פסיכוטיות שהדיבור לא ממש היה עוזר ... עצוב באמת . כל הכאב והצער שיש בעולם הזה ... ומיכלי באמת שלא כלום מולך או נגדך .... אני יודעת שאלו רגשות מעורבבים שחלקם קשורים לקבוצות בכלל .. אוהבת אותכם מאוד .

08/11/2018 | 07:05 | מאת: מכל

בוקר טוב, תראו גם שכלן כותבות לאודי. משהו בפורם השתנה. נשארו מעט בנות. כשעזבתי הרגשתי צורך להתרחק..הוא עוד ישנו. ובכלל לא התכוונתי להשאר...הזמן האחרון היה לי קשה ונכנסתי. המקום לפעמים שואב. לא בא לי להשאב... וגם מחרפן שלא ממש תקנו באגים של תווים... לא מתחייבת לכתיבה לא פה ולא שם..כרגע אני מרגישה עצובה וקשה לי....תקופה.. ומבינה אותך אביב..לי אין כרגע כח לענות לאף אחד.. ..פעם הייתי ממש עונה מלא. זה פחת. בכלל רוצה שוב לעזוב כרגע. להניח לפורום. לבחור אולי. יום טוב❤

08/11/2018 | 08:19 | מאת: אביב

מיכלי כל השיח התחיל מזה שנעלבת שלא הגבתי לך.... אז כן אני חושבת שכשאני ממש זקוקה ליחד מותר לי להתבאס זה בסדר וחשוב שאנחנו פחות בפורום אסור שהוא ישאב וכולן כותבות לאודי כי הוא היחידי שבטוח יגיב... אולי אני אחרת כי אני בהחלט רואה את האחר גם שקשה לי ....ובכלל מן הסתם רגשות שחלקם קשורים לכאן וחלקם לעולם

08/11/2018 | 09:26 | מאת: סוריקטה

הרשי לי לומר, ואנא האמיני לי, שאני מאד רואה את האחר גם כשסופר קשה לי, עד כדי לתת מקום לאנשים חסרי שיפוט, דווקא אולי במקום שצריך לומר עד כאן. ולא יודעת אולי בגלל תחושות אשמה ברמת הלא מודע. רוצה דוגמא? ומהימים האחרונים, אחרי טיפול. שלא נדבר על ההרבה יותר גרוע שהיה קודם. שבת מוקדם מוקדם בבוקר דופקת לי שכנה בעוז בדלת, כשאצלי בדיוק התפוצץ צינור בבית והייתה הצפה. אני בתוך זה. בתיקון בסמרטוטים. שיתפתי אותה והיא התעלמה והייתה חייבת לספר לי על התולעים שאוכלות את השורשים של הצמחים שלה. ובעיקר לא יכלה לבלום את המחשבות הרודפניות שלה ששכנים אחרים השתילו לה אותן בכוונה. פסיכוטי לגמרי (בלי להיות רופאה אנסח זאת כך). כנ"ל ביום שפרצו אליי. שניות אחרי שגיליתי היא באה עם דוגמאות של זחלים. הייתה פה אחריות שלי ויכולתי לומר די. אני בענייניי. במקום שלי. דורשנות מוגזמת מבחינתה, אך ויתרתי והייתי שקטה. יש לנו משאלה שיכילו אותנו אינסופית כל הזמן. אנחנו יודעים לומר שהיא לא ריאלית. אבל היא שם ולו רק בגלל הבורות והחסרים. סוריקטה, וחבל שמה שכתבתי הוא כאן ולא בפורום של אודי.

08/11/2018 | 10:56 | מאת: אביב

קודם כל לא דיברתי עלייך ושנית באמת אתן לא פריות מותר לי להגיד שהתבאסתי שכאב לי ....כן היה לי צורך וזה בסדר זכותכן לא לכתוב לא להגיב ולי מותר להתבאס . אני לא מאשימה אותכן אני אמרתי שהיה לי קשה וכאב לי ... עכשיו אני מרגישה שאני לא בסדר שבכלל העלתי את זה ועוד כמו מטומטמת כתבתי אצל אודי..... מיכל פנתה אלי כאן בשאלה כשהיא נעלבה שלא הגבתי לה ...תוך המילים התרגלתי שאת מגיבה אז העזתי להגיד שגם לי היה צורך כזה. הכל בסדר וסליחה שבכלל העלתי את זה ....

07/11/2018 | 07:46 | מאת: מיכ

מה קורה? יש לי הרגשה שאת מתעלמת ממני...הכל בסדר? כתבתי משהו? הכעסתי אותך? אולי הרגלת אותי שאת עונה...ועכשיו?? שיהיה לך יום מקסים❤

07/11/2018 | 11:22 | מאת: חטוליתוש

אני מאמינה שאת מכירה את אביבוש יותר טוב מזה....😁... אם היא לא עונה תכף משמע שהיא עסוקה עד מעבר לראש... למה שהיא תתרחק ממך..מה כבר עשית לה..??? אני יודעת ששבנוסף לעבודה השוחקת שלה היא גם בטיפול וגם לומדת.... ויש לה גם בית לנהל...🍇... אז מתוקה שלי רק חכי קצת בסבלנות...היא תענה לך כשתוכל אוהבת חטולית

07/11/2018 | 19:35 | מאת: אביב

לא מתעלמת ממך לא נראה לי שעניתי למישהו בכלל בצקופה האחרונה . פרט לסוריקטה ליום ההולדת . בקשר לemdr אני לא יודעת מה להגיד .. אני משתמשת בו לחיזוק משאבים שזה משהו אחר מחשיפה. בכל מקרה נראה לי שאת כבר יכולה לבטוח בה ולבטוח בך שתדעי לעצור אותה אם לא יהיה לך נעים. נכון כתבה חטולית שאני מאוד עמוסה .לימודים עבודה בית שני טיפולים שונים ועוד... אבל זאת לא הסיבה אני פשוט מרגישה אצל אודי בזמן האחרון כמו קולב ... האמת שלא יודעת להסביר תחושה של לבד . אבל מניחה שזה שלי הייתה לי תקופה של שבועיים מאוד קשה ומאוד מאוד מפורקת חיבוק ענק . הכל בסדר

07/11/2018 | 20:08 | מאת: מכל

חטולית. תודה שענית והסברת..ואביבי ..אולי גם זו אני שרגישה. תודה שהסברת..חשבתי שיהיה לך מה להוסיף על השיטה.. בכל מקרה חבל שאת מרגישה כך אצל אודי. מקווה שתצליחי להרגיש את היחד! את לא לבד שם... ואצלי..כרגע רע. מיכ

07/11/2018 | 20:40 | מאת: חטוליתוש

מיכלי מותק מה קורה..למה עכשיו רע אצלך ?? רוצה לשתף.... לפרוק מעל הנשמה... המקום גם שלך חטולית

07/11/2018 | 21:28 | מאת: אביב

בגדול ברור לי שאת צודקת רק שהייתי שבועיים ו.. במצב ממש קשה והייתי זקוקה כמוך לתגובות ....וזה כל פעם מחדש מטלטל אותי כשהציפייה הזו הצורך הזה ליחד כל כך גדול. ...ואין תגובות (חוץ מחטולית) שאני שואלת את עצמי אז בשביל מה להכנס בכלל.. ויודעת שלא תמיד קל לשני להגיב או יש מילים ...הכל נכון רק שבהרגשה זה לבד מקווה שתרגישי יותר טוב

07/11/2018 | 22:15 | מאת: מכל

כנראה..לא צריך לצפות ואז אין אכזבות..נכון? כרגע השיתוף לא אפשרי לי. תודה שאתן כאן. כתבתי למטפלת..שיהיה לילה אפשרי למנוחה לכלנו..

07/11/2018 | 22:43 | מאת: אביב

מסכימה אתך מיכל אבל מה לעשות לפעמים גם אני צריכה את התגובה ולא רק של אודי .... שמחה שכתבת למטפלת זה חשוב

08/11/2018 | 00:07 | מאת: חטוליתוש

יקרות מקווה גם שהלילה אוכל לישון כמו שצריך אתמול נרדמתי רק ב4 לפנות בוקר וקמתי מוקדם כדי להספיק לקניות לשבת גם עבור אמי.. מאחלת שינה עריבה לכולן אוהבת חטולית

08/11/2018 | 05:56 | מאת: סוריקטה

אביב מקסימה, תקשיבי, מניחה שיש קשר גם לכך שאני, שבדרך כלל כותבת הודעות מושקעות, פשוט מצליחה להגיע פחות לפורום בבוקר בשעות היפות. זה חסר לי לפעמים. כי זה תורם גם לי. אני באמת עובדת קשה בטרוף. אפילו הקשיש הזה שאני איכשהו שומרת עליו - לא ראיתי אותו ארבעה ימים. אבל אני שומעת תנועה בבית שלו, ודאגתי שיהיו עוד אנשים מעורבים בעולמו (דרך פנויות למד"א ולרווחה ולחברי ילדות שלו). בזמן שנשאר אני מנסה לנוח. ולגבי הפורום אצל אודי - אולי נותרו מעט בנות דומיננטיות בקבוצה, ואז כשאחת לא יכולה ועוד אחת פחות יכולה, לעתים נשארות רק תגובות של אודי, שגם הוא עמוס. זה מבאס לאללה. ואולי לחלק מהבנות משעמם בספירלות, אז הן ממתינות לאיזה משהו קצת שונה בשביל להגיב. גם זה יכול להיות. כולי תקווה שכל אחת מאיתנו תיקח אוויר לעצמה קודם כל. רצוי שגם את, יקירתי, לא תהיי מחויבת מידי להיות שם בשביל כל אחת אחרת. תחושת ההתרחקות, או פחות אינטנסיביות בקשר הם לא תמיד דבר רע. את יודעת שכעסתי שחברים קרובים שהענקתי להם המון שכחו את יום ההולדת שלי? אבל את יודעת, הייתה גם משאלה שישכחו ואז אגיד - אמרתי לכם ואשים אצבע מאשימה. הייתי ממליצה לכתוב אצל אודי שאת מרגישה קולב וגם אז שכשכתבת שאת מרגישה אותי מרוחקת. בעיניי זה ממש לשם. אכתוב ככל שאוכל. מאמינה שזה יוכל ליצור, אף אם לרגע ולא יחזיק הרבה, תחושת קירבה מחודשת. אולי. ואני תיכף יוצאת, ובמיוחד עבורך הקדשתי את הזמן. נשיקות, סוריקטה

08/11/2018 | 07:40 | מאת: אביב

אהובה תודה על ההשקעה והמילים כתבתי שם ...וכן גם אני מתרחקת קצת ....לא ראית שלא. הגבתי ולא כתבתי מעל שבוע פרט לעץ תודות שסימל עבורי חלק מהיותי בקבוצה .. פשוט הייתי כל כך מפורקת ובאמת הייתי זקוקה לכם אז זה כאב ופשוט פתח את המחשבה אז למה אני שם .... אבל הכל בסדר ואני מבינה ....מותר להתאכזב גם ... שוב כמו בפעם הקודמת יש מקום עבורי לחשב מחדש את הצורך שלי ולמה ואולי הגיע הזמן לנוע אלהה .. כמו כל האחרות ... אוהבת חיבוק ענק ליום טוב

08/11/2018 | 07:42 | מאת: אביב

ברור אני מקווה שזה היה מיועד אלייך ....אני בדרכים ...אבל היה חשוב לי שתדעי שאני מאוד מעריכה את ההשקעה....

07/11/2018 | 02:26 | מאת: חטוליתוש

עוד לילה מעצבן שלא מצליחה להרדם כבר נסיתי הכל וכלום לא עוזר כאבי הפיברו בשיאם ולא מאפשרים לי לישון מקווה שלפחות אתן כן יושנות היטב חטולית

07/11/2018 | 05:12 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, יש בזה משהו. עם כאלה התרחשויות של התפרקות תשתיות קונקרטיות, לא פלא שהגוף מגיב. גמני לא הכי ישנתי בימים האחרונים. המטפל שלי אומר שזו איזו מן תקופה כזו שהרבה אנשים לא מצליחים לישון בלילה, לא רק אנשים עם בלאגנים כמונו. אצלי הוא גם קושר זאת לגיל המעבר. מקווה שאת 'צועקת' את בעית השינה והכאבים שלך לרופאים, הגם אם נמאס. אבל נקוה לטוב, לחיבוקים של חתולים פרוותיים. בוקר אור, סוריקטה

07/11/2018 | 05:26 | מאת: אביב

תשמרו עליכן בבקשה סוריקטה אם אנשים מסויימים למדתי על בשרי עדיף לא להיות חזק להיות גמיש ולהתכופף....אוהבת

07/11/2018 | 07:09 | מאת: סוריקטה

אני לא מחזירה אגרסיות. משחקת אותה הרבה פעמים ככה שהגורילה תהפוך לפודל. סוריקטה

07/11/2018 | 07:39 | מאת: מיכ

שהגורילה תהפוך לפודל..🤣יום מקסים לכלם.

07/11/2018 | 16:15 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי..אני צועקת בכל הכוח הבעיה שלכאבי הפיברו אין פתרון..אני מטופלת אצל רופא מומחה..ויש ענין לבקש אולי את המריחואנה הרפואית שיש מצב שכן אקבל מצד שני..ההתמכרות..כי היא בלתי נמנעת...קשה מאוד ואני רואה את ההשפעה שלה על חבר טוב מאוד שלנו... מצבו גרוע ביותר בגלל השימוש אבל...אין לו כאבים.. מה עדיף על מה ?? בדצמבר..אולי יהיו לי פתרונים חטולית

06/11/2018 | 17:32 | מאת: מיכ

עצוב לשמוע וקשה. . אך טוב לדעת שרופא הנפש שלך נוכח!!! זה חשוב!!! נשמע שאת מתאוששת..חזקי ואמצי

06/11/2018 | 19:44 | מאת: סוריקטה

מצטערת שאני מצליחה להגיע פחות לפורומים. עכשיו עוד דמות נחמדה, איש נחמד, איים להזרים לי מים רותחים בצינורות כל השנה, לשבור את הבטון של השביל המוביל לבית שלי, לחתוך את ההארקה ועוד מילים מקסימות שכאלה. כיף. מול הפרצוף שלו עמדתי בשקט. עם הטלפון. ויש לי סרטון שמתעד את הדבר הזה. חזקי ואמצי נכון לרגעים אלו. תודה. סוריקטה

06/11/2018 | 20:07 | מאת: חטוליתוש

מי האיש הזה שמאיים עלייך בצורה כזו.. ? שכן במקום..?? איזו חוצפה...על מה ולמה .. חטולית

06/11/2018 | 20:25 | מאת: מיכ

וואו...איזה אנשים יואו...טוב שיש תעוד!!!! את חזקה!! ויש בידך את הכח והכלי שכל כך חשוב בימינו הנייד 😘

06/11/2018 | 21:03 | מאת: סוריקטה

זה שכן. כן. מוכר. איש לא ישר ולא מווסת. במונחים אנליטיים - התפרצות פסיכוטית. זעם נרקיסיטי. כאלה. הבנתי מה היה הטריגר. מה טוב יצא מזה - שהבנתי שככה הצלחתי להתחבר לחלקים הרכים שבי. אבל אני פוחדת עליהם. סוריקטה

06/11/2018 | 21:06 | מאת: סוריקטה

חח. כן, זה לא נראה חשוד שאני מחזיקה סמרטפון ביד... ויש פה אנשים, השם ישמור. אלופים בלחבל. אין מפלט מזה בעולם. סוריקטה

06/11/2018 | 21:15 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי את חזקה ... וטוב שצילמת את הארוע... אנשים כאלה באמת מפחידים אבל את היית גיבורה גדולה שהצלחת לחשוב מה לעשות... שולחת חיבוק גדול למקסימה שכמוך..משמש דוגמה.. 🤗🤩😍 אוהבת חטולית

06/11/2018 | 17:15 | מאת: מיכ

עבדנו עם המכשיר של הרטטים...ולא יודעת. היא עזרה,המקום הבטוח והרגוע שבחרתי היה טוב ואצלה כמובן...לא יודעת דווקא כשיצאתי הייתי בסדר. רמות חרדה שירדו...עכשיי פחות. חטולית איך היה אצלך? כמה פגישות? האם הרגשת הקלה אחרי מפגש שכזה? האם יכול להיות פתאום ששוב מציף? זה אמור להקל כל פעם בעוד לא?

06/11/2018 | 18:22 | מאת: חטוליתוש

מתוקה..ברגעים הראשונים אני הרגשתי שהרים ירדו לי מהכתפיים...תחושה שפתאום יש לי אוויר ונשמתי עמוק בהמשך פשוט חשבתי כל הזמן על אייך זה היה לי... מה הוצאתי שהיה כמובן בסוד ככל שהרהרתי....לפעמים זה הרגיש כאלו לא דיברתי הכל...ואז כצת חזרתי לאותו מקום כי הרגשתי שזה לא נסגר בצורה מספקת...רציתי לחזור שוב כי רציתי שהכל יגמר בבת אחת אבל זה לא עבד לי בצורה כזו..נזקקתי לעוד כמה פעמים כדי לשחרר את כל מה שהיה ולא היה קל בכלל... אבל בסוף הצליח לי..אני חושבת שזה לקח לי 6 פגישות עד למציוי.. הקלה משמעןתית הרגשתי רק אחרי שכל הנושא דובר והיה המון על מה לדבר...... אבל כן...לאחר שזה מוצה כבר לא חזר למקום שממנו יצא.. מתוקה אל תשכחי כמה שנים את מחזיקה את הדברים בבטן עד... שזה יוצא בפעם הראשונה....הטראומה עוברת וידוי יציאה מהגוף והנשמה ככה היה אצלי... הפרידה היתה קשה אבל ההקלה פשוט לא להאמין מקווה שגם את תרגישי כך.. אוהבת חטולית

וואו..תודה על השיתוף. את מדהימה!!! וכל הכבוד לך על האומץ בטיפול! זה לא מובן מאליו..הרגשתי הקלה ועכשיו כשחושבים על זה בא לי לבכות...כי אצלה זה כאילו מוחזק ובטוח...לא יודעת רק התחלה....תודה יקירתי❤

06/11/2018 | 06:08 | מאת: אביב 22

מה שלומך היום .....קראתי אותך למטה ...מקווה שיסתדר לך ....

06/11/2018 | 14:02 | מאת: חטוליתוש

כן..באופן מסוים... הזמין מסגר להחליף את המעקה במרפסת הסלון... עכשיו צריך להחליף גם את התריסים.... כל הקירות הרטובים מעובש של המים שנזלו מתחת לאמבטיה...טופל רק חלקית האמבטיה עצמה מחוררת ומשם נוזלים המים אל מתחת לאמבטיה ומשם נספגים בקירות... האינסטלטור עשה מעין תיקון מתחת לאמבטיה עצמה תוך שהוא קודח דרך חדר השינה שלי..קיר משותף...חור לא קטן...עכשיו הכל צריך להשאר ככה כי צריך להיתיבש...יש 5 סנטים של מים מתחת לאמבטיה עצמה...מי יודע עכשיו כמה זמן יקח לזה... וגם את דלת הכניסה צריך להחליף...כי נעשו המון נסיונות פריצה לבית...כל המשקוף ודלת הכניסה מחורצים.. עשה פרצוף חמוץ ואמר שבמשך הזמן יחליף גם את הדלת... מבינה שצריך המון כסף עבור כל התיקונים האלה אבל במשך כל השנים הוא בקושי תרם פעם אחת ויחידה מכספו לתיקון משהו קטן... גם אסלת השרותים שבורה התחתית מזל שגם זה לא נזל..עשה תיקון יבש מלמעלה ואמר שבעתיד יחליף.. עם כל ההבנה שלי עדיין יצאתי מבואסת.. צריכה לחכות בסבלנות כי אין ברירה אחרת... חטולית

06/11/2018 | 14:17 | מאת: אביב

לעבור משם זאת אופציה ....או שלא שולחת חיבוק וכוחות

06/11/2018 | 14:35 | מאת: חטוליתוש

לא חשבתי לעזוב רק לא חושבת לכתוב שם על עצמי... אוהבתותך 🤗🤩😍👄❤ חטולית

05/11/2018 | 15:52 | מאת: מכל

יקרות. בטיפול עבדנו בשיטה הזו על משהו ספציפי...ועבד. אך כעת נהיה משהו מלחיץ והיא ומרת ששוב נעבוד בשיטה הזו. אני פוחדת כי זה ממש ממש יכול להיות מוחשי( אני יודעת כי זה קרה כשעבדנו על משהו אחר) אבל בנושא הזה פוחדת. האם עבדתן כך? האם עזר? ואיך הרגשתן כשזה עלה וצף בתוך הטיפול? יכולות לשתף?? תודה

05/11/2018 | 21:15 | מאת: חטוליתוש

שיטה מעולה להוציא דברים שקשה מאוד לגעת בהם ולדבר אותם ברגיל.... על דברים שלא יכולתי לבכות כי היה תקוע בנשמה...על אבא שלי המטפלת..היתה אז..בתחילת הדרך ..כשרק התחילו עם השיטה.. ובכיתי את עצמי בלי יכולת לעצור...במחשבה לאחור אני רק מצרה על זה שלא כל הטיפול עבדנו באותה השיטה מה שכן...את חייבת לתת את עצמך לטיפול...קצת מזכיר לי כמו היפנוזה רק בלי המטוטלת... נסי ותרגישי אייך הכל נוזל ממך החוצה... כך לפחות זה היה אצלי אוהבת חטולית

05/11/2018 | 21:52 | מאת: מיכ

יקירתי..... וואו..תודה. נשמע שממש עזר לך לשחרר... פוחדת אבל אולי חייבת לעצמי לעבור את זה ולשחרר כבר. כי ניסיתי המון בדינמי...והיא למדה והשתלמה בהמון שיטות..כבר ניסיתי את השיטה במשהו יותר קל יחסית וממוקד עכשיו זה לגעת ממש בלב ליבו של הקושי. מלחיץ....את אצל מטפלת אחרת? למה לא המשכת אם עזר לך??

06/11/2018 | 13:25 | מאת: חטוליתוש

המטפלת ההיא עזבה עברה דירה.... כנראה שבקרוב אחזור לטיפול עוד לא סגורה על זה הייתי ממליצה לך מנסיון כן לעבור גם אם זה מוציא ממך את כל השדים... עדיף להפטר מהם כמה שיותר מהר ויחסית יותר בקלות אוהבת חטולית

05/11/2018 | 09:32 | מאת: חטוליתוש

היום צריך להגיע בעל הדירה.. אני גרה בשכירות.... עיניני נזילות מים מתחת למרצפות... מקווה שלא יהפכו לי את כל הבית מצב ביש שיכול היה להיפטר בזמן אם היה נוקט באמצעים נכונים כבר לפני כמה חודשים כשאני התרעתי לפניו... הדברים אף פעם לא מסתדרים בזמן כשזה נוגע לעיניני כספים להעלות את דמי השכירות אין בעיה אבל לתקן נזקים....חפשו אותי נדבר בהמשך יום טוסט לכולם.. חטולית

05/11/2018 | 14:12 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, מזכיר לי קצת את אחזקת השבר שאצלנו. צינורות מים מפוצצים הן בפרטי והן במשותף. קריטי לטיפול... אממה, מאחר שטיפלתי שנים בזה, הפעם העברתי אחריות טיפול לבחורה אחרת בבניין. חמודה. בהצלחה לכולנו סוריקטה

05/11/2018 | 15:14 | מאת: חטוליתוש

היה כאן... עשה תיקונים..חלקי... והשאר יבוא בהמשך... חטולית

טוב שטופל בינתיים...בעיות של בתים ישנים..מוכר גם אצלינו.

04/11/2018 | 00:18 | מאת: חטוליתוש

היי אביבוש... מה איתך.. את בסדר ?? השמיעי קול אהובה חטולית

04/11/2018 | 14:23 | מאת: אביב 22

עכשיו אני כאן רואה שחגגתן בלילה ..... שיהיה שבוע נפלא אהובות

04/11/2018 | 17:58 | מאת: חטוליתוש

הלוואי שחגגנו.. סוריקטה הלכה לישון מוקדם ואני נשארתי לבד חטולית

02/11/2018 | 14:20 | מאת: חטוליתוש

רגע אחד של מנוחה רק כדי להכנס ולומר לכן שבת שלום ומבורך♥️ שבת רגועה...🤗 שבת שמחה..🍓 שבת כייפית..🤩😍 ואל תשכחו שאני אוהבת אתכן המון המון... ❤❤❤❤❤❤❤❤ חטולית

03/11/2018 | 18:52 | מאת: סוריקטה

חוזרים לקום כל יום בארבע בבוקר. חתולים שלי בואו אליי. סוריקטה

03/11/2018 | 20:02 | מאת: חטוליתוש

מאוד קשה לקום כל בוקר בארבע.. כמה שאת חרוצה יםה שלי ומתי את מתחילה לעבוד..,?? מתי את מסיימת....?? חטולית

31/10/2018 | 19:44 | מאת: אביב

את יודעת את מרגישה לי מרוחקת לא יודעת ....מקווה שזה ממקום טוב ... משהו בך שונה אחר ....כאילו מהצד . ואולי אני טועה וזה סתם אני ורגישויות היתר שלי.... לילה טוב

31/10/2018 | 20:47 | מאת: חטוליתוש

האמת שאת חסרה מאוד ובאמת מרגיש כאלו התרחקת זה בסדר אם זה מה שאת צריכה מקווה שאת בטוב.... הייתי שמחה לראות אותך יותר..👀... אוהבת חטולית

01/11/2018 | 09:54 | מאת: סוריקטה

יש דבר אחד שונה (לפחות) והוא ששעת התחלת העבודה שלי הוקדמה. אז הזמן בו הייתי נכנסת לכאן ומהרהרת - אין לי אותו כל כך. וגם פחות לדברים אחרים. ומאז שהלכו החפצים האישיים אני פחות 'משחקת' במחשב או הטלפון. סוריקטה

01/11/2018 | 10:08 | מאת: חטוליתוש

מצער אותי לשמוע שזה המצב את בטח עייפה מאוד.... והמצברוח שלך ירוד אבל בשביל זה אנחנו כאן.. את תישארי לבד עם כל התחושות הקשות האלה כנסי..שתפי..מילה טובה יכולה לעזור יפה שלי אוהבת חטולית

01/11/2018 | 13:48 | מאת: אביב

קשה ממש לא פשוט שעות מוקדמות של הבוקר....

קראתי קצת..הבנתי שפרצו אלייך??? וואו.. קשה. דעי כי אלו רק חפצים מה שחשוב הוא שתשמרי על עצמך!

02/11/2018 | 19:42 | מאת: סוריקטה

אהלן מיכל, בסיכומו של דבר - כן, חפצים. אבל חלק גם מידע. ופרצו לי למחשב וכאלה. שזה לא כיף. וגם חתולה נפגעה, אז זה לא רק דברים דוממים שווי ערך כסף, שגם זה הגדיל לי את המינוס העצום. אבל גם כל האווירה מסביב, ואיך שזה קרה ומה שזה הזכיר לי מחוויות הילדות שלי - זה מה שיצר ערבוב, כנראה. רופא הנפש שלי היה איתי בזה. אולי פחות משרציתי ברגעים מסוימים, אבל היה. סוריקטה

31/10/2018 | 11:00 | מאת: חטוליתוש

היום הולכת הביתה.... הטיפול באימי הסתיים המטפלת של אמי תמשיך מכאן והלאה ואת מה שנותר..אמי כבר יכולה לעשות בעצמה... שיהיה המשך יום טוסט לכולנו.😍🤩 חטולית

31/10/2018 | 13:41 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, שיבואו ימים קלים. טוב לשמוע. סוריקטה

31/10/2018 | 15:35 | מאת: חטוליתוש

היי יפה שלי כמה טוב לראות אותך כאן... הימים הקשים מאחורי ... עד לניתוח הבא.... בעוד שבועיים נהיה אצל המנתח שיקבע אייך הצליח הניתוח הראשון ולפי זה יקבע מתי יהיה הניתוח השני... מעייף מאוד אבל שמחה שיכולתי להיות.... יש עוד דברים לטפל בהם... לאט לאט.... יהיה בסדר... אוהבת חטולית

שמחה לשמוע אהובה שאת ..... גאה בך עמדת בזה בכבוד מעורר ההרצה

31/10/2018 | 10:33 | מאת: חטוליתוש

בעעעעעעע.....

31/10/2018 | 13:40 | מאת: סוריקטה

מצחיקונת, חטוליתוש. גם אני נתקלתי בבעיות. אבל אם ההודעה תופיע, כנראה שהצלחתי. הצלחנו :-) סוריקטה

29/10/2018 | 13:43 | מאת: חטוליתוש

אפשר להכנס..כבא קרה בתקופה האחרונה.... אז לא להיבהל..... פשוט לחכות כמה שעות או ליום המוחורת ואז לנסות שוב... סבבה...👀...😍🤩

באסה☹עדיין?? תודה שעדכנת אותי.

30/10/2018 | 09:31 | מאת: סוריקטה

הי חטולית, גם אני רשמתי מספר הודעות בשבועות האחרונים שנראה שלא עלו. אחת מהן היתה אליך, אתמול, ועוד אחת לאודי שהייתה חשובה לי, אבל אני די זוכרת מה כתבתי בשתיהן ואוכל לשחזר בעת הצורך. מבאס. בלגן טכני וכאלה. בהצלחה למצביעים/ות היום. סוריקטה

28/10/2018 | 22:32 | מאת: מיכ

היי..חזרתי קצת..היה טוב ומצבי טוב...הגעתי לשאול וקצת להעזר...מה שלומכן יקרות? מקווה שתומכות אחת בשניה כתמיד. רוצה לברר..האם קרה לכן שחשבתן ששתפתן את המטפלת במשהו קשה והיא אומרת שלא...קרה לי.. ובנוסף האם קרה לכן באמצע טיפול שספרתן ונזכרתן במשהו ואז ראיתן תמונה של זה ממש וקול?? אף פעם לא היו לי סימני דיסוציאציה או ניתוק ממש או פלאשבקים..רק היה קשה כזה...משתפת. תודה יקרות.

28/10/2018 | 23:27 | מאת: אביב

הי אהובה , לי כמובן שהיו ...וכן זה חלק מהתהליך .. את יותר בטוחה וסומכת עלייך ועלייה ומאפשרת לעצמך , להכנס אולי מקומות יותר אפלים ... הי ומציעה לך לעשות העתק הדבק לאודי ...הוא בטוח ישמח לקראתך ... ומיכלי זה בסדר לבוא וללכת ולהיות חזקה ולפעמים נעזרת אתך

29/10/2018 | 06:00 | מאת: מיכ

אביב יקרה. בוקר טוב, תודה. אכן כתבתי גם אצל אודי..בטח יעלה היום. יום מקסים❤

29/10/2018 | 06:23 | מאת: סוריקטה

הי מיכל, אני כל כך שמחה שחזרת. חסרת לי מאד. אנחנו קבוצה. אראה מה רשמת אצל אודי. ואודי, אלוף. בוקר אור, רצה לעבודה, סוריקטה

29/10/2018 | 07:39 | מאת: מיכ

סוריקטה יקרתי..וואו.. לא חשבתי שחסרתי כלל למישהוא או שמישהו בכלל חושב עליי אחרי שעזבתי...ריגשת. כמה טוב שאתן קבוצה. לא בטוחה כמה אהיה פה. יחסית טוב ורגוע היה לי אצלה. ואז פתאום ככה..אבל אני כבר לא נופלת לבורות וכבר יודעת להתמודד אחרת! פחות מפיל.. אקרא קצת אתכן. ו..לא מבטיחה לגבי המשך או שאחזור כמו פעם..מצטערת. וכמה טוב שאפשר לרווח את השןרות. איתכן לבינתיים, מיכל. נ.ב. אצל אודי השם מכל..כי לא קיבל שום וריאציה אחרת של הכינוי.

29/10/2018 | 09:45 | מאת: אביב 22

מיכלי ברור שאת חסרה ומתגעגעים אלייך אבל זה מה שיפה בקשר האפשרות הזאת להרחיק ולהישאר .... תמיד תהיי חלק מהקבוצה הזו

29/10/2018 | 12:32 | מאת: חטוליתוש

היי איזה כייף שאת כאן.... מתוקה שלי התגעגעתי המון ובהחלט מחפשת אותך... אין שבוע שאני נכנסת אצל אודי ולא מחפשת אותך וגם כאן... היה לי נורא עצוב שהלכת.... הית חסרה לי מאוד מתוקה שאת ווואווו .. עכשיו שוב חזרת ולא חשוב לכמה...מה שאת יכולה... תמיד חלק מכולנו שלא יהיה לך ספק.... וכמו שאביב אמרה בהחלט חלק בלתי נפרד מתוכן הטיפול... שימחת אותי על מצבך הכללי... לא אסון הנפילות בשהיל זה יש חברות...זוכרת .??, אוהבת המון חטולית

29/10/2018 | 12:59 | מאת: מיכ

וואו ממש!!! אתן מרגשות. טוב להרגיש חלק מקבוצה למרות שהתרחקתי..וואו...אין לי מילים על הקבלה הזו שלכן....אני כזה קצת לא יאומן. תודה❤

29/10/2018 | 13:40 | מאת: חטוליתוש

אוהבות אותך מאוד יפה שלי ולכל אחת יש זכות מתי שצריכ ה קצת לקחת אוויר... גם אצל אודי לא כולם נכנסים כמו בעבר...אבל אלה החיים אני מכבדת כל מי שצריך באותה מידה שיכבדו גם אותי וזה ככה... אייך הקטנים..?? כייף שבאת וכייף שאת כאן... אוהבת אותך חטולית

29/10/2018 | 14:29 | מאת: מיכ

תודה❤😍

28/10/2018 | 12:20 | מאת: חטוליתוש

מקווה שההודעה תעלה.... נסיון... חטולית

28/10/2018 | 12:48 | מאת: חטוליתוש

השבת עברה נהדר..שקט ושלווה במחוזותינו גם לאמי היציאה מהבית עשתה טוב... במוצש חזרנו לבית הרוחות..הבית היה מלא בטינופת מהסופות חולות ביום חמישי... כמובן שנרתמתי לנקות את כל הבלגאן...כי אי אפשר להסתובב בבית עם כל האבק שעלה.... האבק גרם לאלרגיה שלי לאבק .להתעטש בלי סוף... היום כבר יותר טוב.... הולכת לאכול צהרים בייי חטולית

אהובה שאת ועדין אזכיר שימרי עלייך לא הכל את חייבת להירתם ולעשות .....😊

28/10/2018 | 16:40 | מאת: חטוליתוש

לא נרתמת פשוט היה בלתי אפשרי להשאר בתוך כל האבק הזה..... בנתיים הכל בסדר.. חטולית

28/10/2018 | 23:28 | מאת: אביב

אוהבת אותך מאוד

26/10/2018 | 07:42 | מאת: חטוליתוש

עוד מעט יוצאת הביתה כדי להמשיך ולסיים בהכנות של שבת כבר טיפלתי באמי ואמשיך כשהיא תגיע אלי יותר מאוחר עם הבן שלי עבודה רבה לפני ..אמי זזה נשתמע בהמדך.. אוהבץ אתכן חטולית

שמחה עבורך שתהיה לך הפינה שלך השבת חשוב מאוד

אמת..לכן השבת אני בפינה שלי... מוצש חוזרת לבית הרוחות .. כנראה לשבוע אחרון... אוהבת חטולית

25/10/2018 | 14:56 | מאת: אביב

סליחה שלא מוצאת כוח להגיב לכן שם ... אני לא מצליחה לאסוף אותי לכדי יחידה שתגיב .... אבל הלב שלי איתכן .... חיבוק

25/10/2018 | 15:44 | מאת: חטוליתוש

הכל בסדר..נ. כשתוכלי תכנסי.... רק הרגע חזרתי מהבית שלי הספקתי לא רע בכלל... גם החברה של הבן שלי קצת עוזרת אז יותר קל.... השארתי אוכל על הגז שימשיך להתבשל והיא כבר תדאג לבדוק...זו הקלה משמעותית בשבילי במיוחד שהייתי צריכה לחזור בזמן להמשך הטיפול באימי... עכשיו אנוח לי קצת..גם כאן צריכה לעשות כמה דברים להתראות בנתיים אוהבת חטולית

25/10/2018 | 05:58 | מאת: אביב

מה שלום כולם ...... שיהיה יום קל

25/10/2018 | 06:36 | מאת: ס

"אני כבר אמיתי" (?) "כמו כל" (?) שאלות מעניינות בהקשר שלנו. מקבץ של אירועים פחות סימפטיים בעולמי (בסביבתי) שמזעזעים גם אנשים ככולם. את האחריות, במקרה שהייתה אולי נופלת עליי, העברתי למי שאמור לפעול בעניין וגם יש לו כלים. אבל ההתנהלות... אז אולי לא מפליא שאנחנו ממש נדחפים לטפל בעניינים ולקדם, כי מישהו שם ממש גרוע, ואנחנו מייחלים למערכת שתעבוד באופן פחות מקרטע. קראתי אותך למטה, אביב. לכי עם ליבך (אף אם לא תמיד אנחנו יודעים איפה הוא). הלוואי ובעתיד תצליחי לחולל שינוי ולקחת לך קרדיט. אני מאמינה. כתבתי לך במקביל. שם. ד"ש, סוריקטה

25/10/2018 | 08:33 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב בהחלט אם ההודעה תעלה אתמול לא עזר לי כלום ולא הצלחתי להכנס בתקוןה שעכשיו כן... עוד מעט יוצאת לכיוון הבית לפני כן דואגת לטיפות עינים לאמי שיתן לי פרק זמן סביר ללכת הביתה לעדות לפחות חלק מהבישולים לשבת כי החלטתי שנעשה אצלי.... ובמוצש אחזור איתה לכאן לעוד שבוע המטפלת שלה תיתן לה ב..12 טיפות ואז יהיו לי כמה שעות של ניקוי ראש נשתמע... יום נפלא לכולן.. טוב לראות אותך סוריקט אוההת חטולית

24/10/2018 | 23:21 | מאת: אביב

לא מצליחה לכתוב כלום בשום מקום ....

24/10/2018 | 23:23 | מאת: אביב

מוזר זה דווקא כן הצלחתי ..... שיהיה לילה טוב למי שכאן .. אוהבת חיבוק

23/10/2018 | 07:38 | מאת: סוריקטה

וואו, באיזו תדירות זה קורה ועבור כמה שעות לימוד ואת חוזרת הביתה באותו יום? כנראה שאת ממש ממש רוצה. ושזה ממש שווה את זה. וואו. איך את מעבירה את הזמן הזה (בהנחה שאת בתחבורה ציבורית)? סיפור. סוריקטה

23/10/2018 | 13:35 | מאת: אביב

מבלי לחשוף את עצמי יותר מידי. כשאני עם רכב זה שעה וחצי .. אבל בלי רכב זה 4 אוטובוסים ...אז זה לוקח זמן . והאמת שרק התחלתי אבל זה משהו שרציתי מזמן. בעקרון זה פעם בשבוע ומידי פעם בשישי..... נו צריך גם לעבוד..... וסוריקטה ,אני לא יודעת מה יהיה בסוף . בנתים זה ממלא קצת את הבור הזה ומזכיר כל פעם כמה אני שונה ואחרת ונטע זר....עצוב וגם בגלל שזה בתחום הנפש אז יש יותר חשיפה מתוך מקום שמבקש לשנות ....ימים יגידו האמת שזה בתוספת הטיפול החדש שהוספתי קצת מטלטל גם כלכלית אבל בעיקר נפשית ....

23/10/2018 | 13:48 | מאת: חטוליתוש

יפתי מאחלת לך הצלחה רבה אומנם נשמע קשה עם כל הנסיעות האלה...אבל פעם בשבוע...נראה לי שתתגברי על זה ולא הבנתי למה נטע זר... מאמינה שתצאי מחוזקת הרבה יותר ועשירה הבמון ידע ..למענך.. וגם ידע נוסף להמשך העבודה שלך רק יעשה לך טוב... אוהבת חטולית

23/10/2018 | 21:45 | מאת: אביב

חטוליתוש כי זה רק מחזק את כל השונות שלי ונטע זר ... כי אני לבד כי אנשים מפחידים אותי כי אני בורחת מהם

25/10/2018 | 12:13 | מאת: חטוליתוש

יפה שלי עצוב לי מאוד שאנשים מפחידים אותך.. שאת בורחת מהם בגלל השונות שלך את לא נטע זר אלה עוד אחת מ.. אפשר להיות לידך בשקט בלי להציק ?? רק אל תישארי לבד....הבדידות כואבת הרבה יותר אוהבת אותך.. חטולית

21/10/2018 | 17:35 | מאת: חטוליתוש

משעמם... העלתי הודעה... חנוקה עד..חנוכה... אוהבת חטולית

קפצתי לביקור קטן .. חיבוק אהובה ....זה עוד מעט יגמר . באמת לא פשוט . להיות איתה להיות שם כל כך הרבה זמן . את אמיצה

21/10/2018 | 19:36 | מאת: חטוליתוש

היי מתוקה שלי זה לא בדיוק יגמר כל כך מהר אין מי שיטפל בה אחרי שהמטפלת הולכת.... ו..6..פעמים ביום...כולל לפני השינה..אני חייבת להיות כאן... הלוואי שהבית שלי יהיה נקי לקראת סופש... אולי אוכל לעשות אתנחתה אצלי בבית.. בין כל הדברים שלי בפינה שלי...כמה חשוב שיש פינה משלי... החושך כאן מצמרר אותי וכל מה שעולה..מדכא אותי אין מנוח לנשמה... אוהבת חטולית

חיבוק אהובה ליבי אתך וכן אני זוכרת את ה6 פעמים ביום אבל זה מסתיים ....כוחות לבנתיים

19/10/2018 | 09:41 | מאת: חטוליתוש

בנות אהובות שיהיה לכולנו יום טוב יום קל ומוצלח .... שתהיה לכולן שבת מבורכת בטוב בהנאה בשמחה ובמנוחה אוהבת חטולית

19/10/2018 | 13:47 | מאת: אביב

צהריים טובים אישה יקרה עכשיו מתחילה משמר שנייה .....עייפה

19/10/2018 | 14:24 | מאת: חטוליתוש

אוף איתם כתבתי ונמחק מבינה אותך מאוד גמני עדיין בהכנות..ואני אצטרך להיות כאן לפחות עד לקראת סוף השבוע הבא... היא לא יכולה לשים טיפות בענים לבד..6 ..פעמים ביום אהובה שולחת לך כוחות הגוף וכוחות הנפש לעבור גם את המשוכה הזו... אוהבת 😍🤩♥️👄 חטולית

נשארת אצלה לסופש ???

20/10/2018 | 18:48 | מאת: חטוליתוש

היי אביבוש כן נמצאת אצל אמי.... עין אחת אחרי ניתוח עדיין לא רואה והעין השניה עם קטראקט... גם בעלי יהיה איתי כאן יומים שלושה אז יהיה קצת יותר נסבל אין מצב שאני משאירה אותה בלי טיפול שבוע טוב מאמי אוהבת חטולית

20/10/2018 | 19:14 | מאת: 8אביב

כל הכבוד לך ולבעלך ... חיבוק ענק

20/10/2018 | 23:16 | מאת: חטוליתוש

היום הצלחתי לא לישון צהרים ניצלנו את הזמן לשיחה בזמן שאמי נחה לה צהרים באמת...אחרי תקופה מטורפת של חוסר זמן ופרטיות בעלי ואני שוחחנו ארוכות והיה טוב.. הגענו להבנות חדשות במתב רוח טוב ממש ואז אמר שישאר איתי כאן עוד יומים שלושה... בשבילו לא קל מבחינת תחבורה להגיע לעבודה הלילה עוד צעיר ונראה כבר מתי אלך לישון כי אמי שמה לה תכנית ברדיו בווליום גבוההה ..לא שומעת טוב מקווה לישון הלילה.. נראה אייך יהיה בנתיים ליל מנוחה אוהבת חטולית

21/10/2018 | 07:08 | מאת: סוריקטה

נשמע שיש קצת הקלה ורווחה והרחבה אצלכם. איתך. שיחה חשובה. מקל גם עליי לשמוע שקורים דברים כאלה, ושלא תמיד כל האחריות (לכאורה) עלינו. בהרגשה, לפחות. סוריקטה

21/10/2018 | 11:19 | מאת: חטוליתוש

כמה טוב שאת כאן... שימחת אותי מאוד יפה שלי כן..תמיד אנחנו נוהגים לדבר על..הכל..... לחץ התקופה..והחגים..עומסים של אירוח ועוד... אז מצאנו את הזמן הטוב באמת ושוחחנו.....אגב....אחד הכלים הכי הכי חשובים בחיי נשואין ..שיחות ועוד שיחות גם לתוך הלילה אם צריך.... אבן יסוד מאוד חשוב לחיים תקינים אוהבת חטולית

18/10/2018 | 06:00 | מאת: חטוליתוש

יוצאת עוד מעט שוב לדרך לרופא שניתח אתמול את אמי..... לבדוק את תוצאות הניתוח..... מקווה מאוד לא לאחר בחזרה הביתה כי יום חמישי היום ויש הרבה הכנות לשבת לא ישינה מספיק ועייפות גוררת עייפות.... עכשיו התחיל לרדת גשם חזק מאוד ישטוף את האבק מהאוויר מאחלת יום קל יום טוב לכולן אוהבץ חטולית

18/10/2018 | 07:50 | מאת: חטוליתוש

זהו..היינו אצך הרוא וברוך השם הכל תקין... עכשיו בדרך הביתה פגישה הבאה בעוד חודש חטולית

18/10/2018 | 12:19 | מאת: אביב

עברת גם את זה בשלום תשמרי עלייך 💜 חיבוק ענק

18/10/2018 | 12:27 | מאת: חטוליתוש

כמה טוב שיש לי אותך בחיים אוהבת אותך יקרה שלי חטולית

17/10/2018 | 05:36 | מאת: אביב

לאן????? לגן .... שיהיה יום עם יכולות ❤💙

17/10/2018 | 11:25 | מאת: חטוליתוש

היי אהובה.... הניתוח עבר מהר... חזרנו כבר הביתה והספקתי גם כבר להיות בקופת חולים להביא לאמא שלי את התרופות שרשם לה הרופא אחה"צ הולכת לקניות.... בגלל מצבה של אימי...אני נאלצת לישון אצלה את הימים הקרובים.... אייך שאני נכנסת כבר כולי מכווצת.... הולכת לשים לה טיפות.... נשתמע בהמשך... אוהבת חטולית

17/10/2018 | 13:45 | מאת: אביב

לא פשוט אני בזמנו העדפתי שהיא תהייה אצלי .......😊

17/10/2018 | 18:38 | מאת: חטוליתוש

אני לא יכולה לקחת אותה אלי הביתה... מחליפים את חברת הכבלים וכל הבית שלי מלא בלאגן הורדנו המון דברים מהחדר שינה והכל מלא אבק מה שבשבילה אסור.... והכלבה שמהשיער שלה אפשר לעשות מעיל לחורף יותר מידי דברים שלא בשבילה עדיף באין ברירה... תודה מתוקה שלי אוהבת חטולית

16/10/2018 | 13:03 | מאת: חטוליתוש

מחר הניתוח של אמי בעיו הימנית בגלל חוסר הודאות..מכניס יותר למתח ואצלנו..בבית..נוספה לה גם ארנבת אפורה כהה יפיפיה...ארנבת חופש ...כך קוראים לה היא ארנבת אולימפית..... את ...מי ...זה...בכללל....מענין....???!!! היא אמורה להסתובב בבית חופשיה....ארנבת חופש.... אבל בגלל הכלבה שרוצה לנשוך אותה ולהציק/,לשחק איתה...הארנבת כבר לא ארנבת חופש אלה סגורה בכלוב לא מספיק שצריכה לנקות את כמויות הפרווה שנושרות מהכלבה...כמעט שהייתי צריכה לנקות גם את הגללים של הארנבת...אבל הכניסו אותה לכלוב .... מגעיל ברמות... כבר מזמן לא בשבילי.... וכבר אין לי כוח לעשות אווווףףףף למה תמיד הכל כל כך קשה... אוהבת חטולית

16/10/2018 | 14:33 | מאת: אביב

גם אמא גם בתי חולים גם ארנבת לא ,מתוקה לכי לרופא תגידי שאת אלרגית ... לאמא לבתי חולים ולארנבות וואוו תשמרי עלייך אוהבת חיבוק

16/10/2018 | 15:38 | מאת: חטוליתוש

הפכת אותי אתופה לכל מי ומה שנמצאים סביבי נשאר לי רק לארוז וללכת לכפר ח ח ח ח ואני אלופה...... מי מתקתקת את החיים בלי להרגיש ובלי חשבונות ..... את נהדרת שאת .... הלוואי שיכולתי... לפעמים אני לא מבינה בעצמי אייך דברים מתגלגלים בלי שום יכולת לעצור.... הראש שלי לא במקום.... לא מתפקד... אוהבת חטולית

16/10/2018 | 22:22 | מאת: חטוליתוש

הולכת למיטה בתקווה להרדם מהר..מחר בבוקר השקמה ב.5.00..... להתראות חטולית

16/10/2018 | 22:36 | מאת: אביב

לילה טוב אהובה ....

16/10/2018 | 06:03 | מאת: אביב

הי בנות שיהיה יום טוב והנה כבר מחר שם הפעם ממש מתגעגעת לאודי צריכה מקום מוגן ובטוח .... שיהיה יום נפלאאא

16/10/2018 | 06:27 | מאת: סוריקטה

הי, אנ'לא מרגישה טוב במיוחד, אבל נראה איך יעבור היום. כרגע לא בדיוק מרגישה בטוח בשום מקום ורוצה לברוח. וגם לא רוצה לדבר על זה. שיעבור היום, והשבוע וכו וכו. סתם כי אני מבואסת שאני מרגישה שצריכה יותר ויותר ומעצבן אותי החסר. סוריקטה

16/10/2018 | 08:27 | מאת: אביב

חושבת שזה טוב שיש את הרצון ואת הרעב ....זה מקדם שינוי אבל לפני הצמיחה והשינוי חייבים להתאבל על זה כואב קשה עצוב ....אבל כמו שאודי אומר חלק מהחיים חיבוק

16/10/2018 | 08:44 | מאת: סוריקטה

יש את האני שכבר נפרד והתאבל, ויש את האני שכועס ומתפרץ לפעמים. סוריקטה

16/10/2018 | 11:46 | מאת: אביב

כן , אבל הם חוזרים מידי פעם. בכל פעם ששוב אנחנו רואים את הבור והחסר. אין מילים אהובה הרסו לנו את החיים וזה לא מובן בכלל שאנחנו מי שאנחנו למרות הכל ....

16/10/2018 | 12:52 | מאת: חטוליתוש

הרסו את החיים לכולנו ואייך שהו שרדנו את החיים האלה הייתי מעצימה ואומרת שאתן גדולות מהחיים.... והכל בזכותכן .... לא מובן מאיליו אוהבת חטולית

14/10/2018 | 20:17 | מאת: סוריקטה

(קומודונים) זה כי כתבתי 'שחורים'. בפוסט קודם קיבלתי שלל שהשתנה ל'הנשמה מלאכותית'. מי יודע... לילה טוב סוריקטה

14/10/2018 | 21:45 | מאת: אביב

תנסי להתעלם .. יודעת שקשה ,אבל הם מנסים לטפל בזה ראי תגובתם לי ולחטולית. אין לנו הרבה מה לעשות . ..חיבוק ענק

15/10/2018 | 05:51 | מאת: סוריקטה

משעשע ומוזר, אבל. בוקר טוב, סוריקטה

15/10/2018 | 06:08 | מאת: אביב

שיהיה יום קל ונעים 😊

15/10/2018 | 08:45 | מאת: חטוליתוש

בוקר טוב יפה שלי אייך את מרגישה... בעיני זה מאוס בצורה לא רגילה גם אצלי היה כתוב ," הנשמה מלאכותית " וכתבתי להם.... מענין כמה זמן יקח להם עכשיו ",לטפל ".... מקווה שיהיה מהיר... ומקווה שאת כבר הרבה יותר בטוב מאז הפריצה.. אוהבת חטולית

16/10/2018 | 06:05 | מאת: סוריקטה

"חרדה, בדיקות, ביופסיה פתוחה, טרומבוזה, שיתוק, דפיברילטור" מן המצאי. נו... אני... עובדת כרגיל, רואים אותי חזקה, פעילה, כבר יוצאת לדרך, אני בודדה מאד, זה כבר יודעים, וחוצמזה, אין לי הרבה מילים, סוריקטה

14/10/2018 | 08:26 | מאת: סוריקטה

כאילו צריך להחליף mode. שבוע טוב, סוריקטה

14/10/2018 | 08:44 | מאת: אביב

בוקר טוב , שבוע הכי טוב שאפשר אוהבת .....

14/10/2018 | 10:04 | מאת: חטוליתוש

התחלת שבוע טוב לכולן שבוע עמוס בסידורים ובינהם ביום רביעי ניתוח של אמי קטראקט בעין ימין הית מתרגשת ובפחדים אייך ייהיה אז מיום שלישי אחה"צ היא צמודה אלי עד אחרי.. ועוד כמה ימים...אצלה מאמינה שאמצא זמן גם להכנס שבוע מקסים וקל עד כמה שרק ניתן אוהבת חטולית

14/10/2018 | 14:59 | מאת: חטוליתוש

צהרים טובים מקווה שאחרי המשמרות הארוכות שהיו לך כל הסופש עכשיו יהיו גם שעות למנוחה אוהבת חטולית

14/10/2018 | 15:28 | מאת: אביב

חמודה שאת ......מחכים לי התחלות ... ואחד השבועות היותר עמוסים .....אבל כבר שרדתי כאלה אשרוד גם את זה ...

14/10/2018 | 17:05 | מאת: חטוליתוש

אני בקושי נושמת עם הצרבות הקשות שיש לי בגלל האולקוס בתרסריון.... עד שבוע הבא ביום ראשון שיש לי את הבדיקה של האליקובקטר.... אסור לי לקחת כדורים לקיבה.. בקושי רב רק סותר חומצות מגעיל... מפחדת לאכול כי כואב בקיבה אוהבת חטולית

14/10/2018 | 19:08 | מאת: אביב

מה עם סודה לשתייה ...וכן זה מבאס ...

14/10/2018 | 20:25 | מאת: חטוליתוש

סודה לשתיה רק מגביר את פעילות החומציות נסיתי כבר ולא עזר... אייך את היום ??? אוהבת חטולית

13/10/2018 | 07:36 | מאת: אביב

מקווה שישנת הלילה שיהיה יום טוב ושקט ואולי תעשי לעצמך גם משהו נחמד היום ..... אני במשמרת ארוכה ,ארוכה מידי ......עייפתי

13/10/2018 | 08:35 | מאת: סוריקטה

ישנתי. איך שאנחנו לוקחים עלינו משימות יותר מידי. למה, הא? ... Take Care וגם, את, נסי לפנות זמן כדי לעשות דברים בשבילך. סוריקטה

13/10/2018 | 13:17 | מאת: אביב

זה חלק מהפרנסה שלי , חלק חשוב אפילו ומורכב מידי לשנות ...... מנסה להשאר מחוברת ויעילה ....

13/10/2018 | 14:35 | מאת: סוריקטה

לרגע אני שוכחת כמה אני מתנדבת... סוריקטה

13/10/2018 | 20:59 | מאת: אביב

מעבר לזה שאת מתנדבת ... אני רוצה שתיגמר המשמרת הזו אחת הארוכות שידעתי ................

14/10/2018 | 07:17 | מאת: סוריקטה

הי אביב, אני מקווה שהמשמרת נגמרה ואולי הצלחת לנוח? נשמע באמת ארוך ומתיש בטירוף. את מרגישה שהתמורה נאותה איכשהו? ששווה את זה? סיפוק, ייאוש, גם וגם? (במילים אחרות - מורכב...) שבוע טוב, סוריקטה

14/10/2018 | 08:25 | מאת: סוריקטה

אני פשוט מרגישה מרוקנת מנתינה (גם אם בתשלום גם אם בכיף שלי בהתנדבות) ואת החסר הענק. ואני רוצה עוד ועוד ועוד כפיצוי. כמו שאנחנו מכירות כאן - זה כאב שמרגיש שלא עומדים בו. ובמבי - את קוראת, אני מניחה. מקנאה שאת כותבת כלבבך, ומקווה שעם זאת מותר לומר שחסרה לי הנוכחות היותר קבועה שלך. שלכן, סוריקטה

14/10/2018 | 08:43 | מאת: אביב

משמרת אחת נגמרה והתחברה ישר לאחרת ארוךךךךךך...... תמורה בסדר , אבל היום אני רוצה משהו קבוע 8-4 כזה ולא להתרוצץ בן עבודות ...אבל מורכב לעזוב והתנדבות תורידי קצת צריך לדעת למנן את זה כמו שאודי עושה ....זה צריך למלא לא לרוקן אם זה מרוקן המקום כבר לא נכון לך .... שימרי עלייך

12/10/2018 | 14:38 | מאת: חטוליתוש

שתהיה שבת נעימה שבת רגועה שבת מוארת בטוב אוהבת המונים חטולית

12/10/2018 | 14:59 | מאת: סוריקטה

שתהיה שבת מנוחה גם לך חטולית. סוריקטה

12/10/2018 | 15:51 | מאת: חטוליתוש

מה איתך סוריקטה יםה שלי מרגישה קצת יותר טוב..?? הוקל לך.... פרצו לי לבית וגנבו כל מה שרק אפשר היה ..כולל קיסמי אוזניים..תרופות....ומה לא והייתי אצל אמי עם בעלי והבן הבכור שלי בגיל שנה ושמונה חודשים ...בהריון...צריכה כל רגע ללדת...היינו עושים כמעט כל יום ביקור כדי לוודא שהכל תקין.... וההפתעה המזעזעת שחיכתה לנו ....אין לי מילים.... גנבו לי גם את המצעים החדשים שקניתי לבן הגדול שלי ..כביכול..מתנה מהתינוק שצריך להיוולד.... השוק היה בלתי יתואר...השאירו לי רק את הסדין שהיה על המיטה שלי...כל השאר הלך.... ולרוע מזלי הבטוח על התכולה של הבית תם יומים לפני הפריצה חברת הביטוח...לא היתה מוכנה לעזור ונשארנו חברי כל כל כך מבינה אותך יקרה שלי אוהבת חטולית

וואוו חטולית היה להם זמן ממש הביאו חברת הובלות .... מכוון והבנתי שעברו מאז שנים אחדות:) זה רק מזכיר שדברים שנראים ממש קשים עוברים בסוף.... חיבוק

שבת נפלאה לכן ....אני תאמת מחכה שתיגמר .....

אכן עברו מאז שנים רבות הם היו קבוצה של ערבים שעבדו ועשו שיפוצים אצלנו בבנין באחת מדירות המגורים... שתי קומות מעלינו..כנראה שהם תיצפתו עלינו וראו שיצאנו מהבית.... לא זוכרת האמת כמה הם היו אבל כן... זוועות ... זכרונות כואבים לא שוכחים רק מאפסנים עד....ששומעים מעוד מישהו שנפל קורבן כמונו חטולית

12/10/2018 | 17:10 | מאת: חטוליתוש

מה קרה אהובה למה מחכה שהשבת כבר תיגמר?? עייפת מכל השבוע שעברנו ?? גמני... מחכה עכשיו רק למנוחה שבת מבורכת אהובה חטולית

כי זאת שבת ארוכה ...................

12/10/2018 | 06:09 | מאת: סוריקטה

פתאום אני רואה שבווינדוס 10 רואים רגשונים צבעוניים. עכשיו אני כותבת במחשב/טאבלט שכזה. במערכת ההפעלה הישנה לא ראו רגשונים, אלא חלקית, ולא בצבעים בכלל. וגם אפשר להגדיל מאד את התצוגה ולראות האותיות ממש גדולות. אז באיזה מקום כשנהרסות/ נגנבות / אובדות לך מערכות, או סתם שדרוג, יש ערך מוסף להתחדשות המוזרה. 🎶🔆👁‍🗨🏩🌥🌑🌛🌠😵 סוריקטה

12/10/2018 | 09:08 | מאת: אביב 22

שמחה כל כך שהתחדשת , גם אם בלית ברירה ...זה טוב שאת מוצאת בהתחדשות הכפוייה הזו גם דברים טובים .... וגם הגעת לכאן אוהבת בוקר טוב

12/10/2018 | 09:43 | מאת: חטוליתוש

שמחה מאוד לראות אותך כאן איתנו תתחדשי על.. אייך את מרגישה ?? מקווה מאוד שכבר הרבה יותר טוב חיבוק לבוקר טוב אוהבת חטולית

12/10/2018 | 14:58 | מאת: סוריקטה

הי אביב, זה מוזר. תהיה תעודת זהות חדשה עם תמונה חדשה (וזה מבלבל, זהות, את יודעת). וכל המספרים החדשים של הכרטיסים, פתאום לזהות גם את זה. ומנעולים חדשים עם מפתחות חדשים, צריך לזהות גם את זה. וסיסמאות כניסה חדשות. סמארטפון לא נראה לי יהיה חדש בזמן הקרוב. מינוס של חמש ספרות בבנק גם זה סמטוכה. והלך צינור מים ובעיות בגז וכל מיני חשמל. וקרוב בבית חולים, והקשיש ההוא, שוב משחררים אותו מבית חולים ומחזירים הביתה, שזה לא יאומן. הצטברויות. זה הסתיו עם הענן, סוריקטה

12/10/2018 | 14:58 | מאת: סוריקטה

אני מקווה להצליח לנוח... שלך, סוריקטה

12/10/2018 | 15:51 | מאת: אביב

הראש שלי מלא בצמר גפן מתוק קראתי אותך כמה פעמים וכמו שבאתי ככה הלכתי ושוב ושוב מה שצלחתי זה הרבה לא מוכר וחוסר אונים .... וכן , המצבים ההאלה מכניסים לכאוס כלכלי ונפשי אתך

12/10/2018 | 16:31 | מאת: סוריקטה

כל הסמטוכה, ותראו, עדיין אני / אנחנו חיים. סיפורים איומים ואנשים אין לי מילים. היה לי שלב בחיים הבוגרים שכמעט כל מה שהיה לי זה שישיית מים וכלב. היום אנחנו במקום אחר. קצת. שתהיה שבת מנוחה, מכל הלב, סוריקטה

12/10/2018 | 18:40 | מאת: אביב

את יודעת אהובה , אחרי המקרה ההוא שהיה לי בחודש שעבר זה גם מה שאני אמרתי אמנם הכניס אותי לבלאגן כלכלי לשנים הקרובות אבל לפחות יכולתי להרשות לעצמי ...ופעם לא היה סיכוי .... אז כן חיים ואולי אפילו טוב יותר מאחרים ... מבינה שגם ה"צעצוע" החדש הלך ... אוף בא לי למעוך אותם ולקמט להם את הלב מהמקום ...חלארות ובקשר לקשיש ....את ממש לא חייבת לסעוד אותו את חייבת לדאוג לעצמך מה וכמה שנכון לך ורק לך מחבקת אותך , סופ"ש ארוך מחכה לי כזה שמועך לי את הלב עוד קצת .....אבל לפעמים אני חייבת ....

13/10/2018 | 07:30 | מאת: סוריקטה

היום אני קולטת שאני מחזיקה אצלי כל כך הרבה דברים בשביל אחרים, שהמקום שלי מצטמצם עד כלום. וזה מכעיס. ואז אני אומרת עד כאן. אין, אנ'לא כל יכולה. ואפילו המיכלים הנדיבים שלי אינם אינסופיים, וגם שידעו שיש לי מיכלים בכלל. ויש לי צרכים בכלל. והיום שבת. שבת מנוחה. אני רוצה אותה בשבילי. סוריקטה

13/10/2018 | 13:22 | מאת: אביב

תהליך אמנם ארוך אבל תהליך לקיחת מקום .... חושבת שבמרחב הוירטואלי את כבר עושה את פותחת שירשורים לעצמך ולא מתחבאת בעצים של אחרים . אומרת מה וכמה את צריכה ...ואפילו ממננת את התגובות שלך לכמה שאת יכולה .... (לא בטוחה שכמה שאת רוצה אבל יכולה כן ) ולאט לאט את צוברת כוח לקת מקום בעולמך שלך ... מאמינה שיבוא היום ואת תכילי רק כמה ואיך שאת יכולה ורוצה .....

11/10/2018 | 18:55 | מאת: חטוליתוש

היי יפות ומתוקות... כולן עסוקות..... גמני עסוקה אבל התגעגעתי.... לוקחת כמה דקות למנוחה .... אתן בסדר ?? .... אוהבת חטולית

11/10/2018 | 19:30 | מאת: ינשוף

חטולית קשה לי לא מפסיקה לאכול כי לא רוצה להרגיש מוצפת ברמות לא יודעת איך להרגע

11/10/2018 | 19:56 | מאת: חטוליתוש

ינשופית מתוקה שלי אני חושבת שאביב כתבה לך שתשימי מוזיקה חזקה כדי להרחיק את הרגשות הקשים שאת מרגישה עכשיו.... זה עזר לך פעם ?? גמני אוכלת המון כשאני מוצפת ואחר כך מרגישה ממש רע בגלל שאכלתי יותר מידי יכולה לחבק אותך יפתי עד שתרגעי ?? אוהבת אותך ינשופית מתוקה חטולית

12/10/2018 | 09:12 | מאת: אביב

הכי מוכר וידוע יש תקופות שבמודע ידעתי שזקוקה לקביים של האוכל הבעייה שהנזק עצום ואז צריכים לטפל בנזק עוד היבט למחשבה מעבר לזה שלא תרגישי , עד כמה החלקים הקשים משתמשים באכילה כדי לעצור אותך מלטפל בעצמך ... האם האכילה אי לא בעקבות זה שהחלטת לטפל בעצמך יותר.....

12/10/2018 | 14:36 | מאת: סוריקטה

הי ינשוף, מצטרפת לאביב - לעתים האכילה נועדה למלא עד כדי כך שלא נוכל לקלוט מבחוץ. למשל, מילים וחוויות בטיפול. או בכלל להימנע מלקבל דבר מה ממישהו אחר. כי מה שנקבל לא מגיע בכלל לבור הענק ולחסר. סוריקטה

10/10/2018 | 12:29 | מאת: חטוליתוש

יום עמוס בריצות וקניות בשני מקומות... חזרתי עייפה הרגלים לא רוצות לזוז כאלו אומרות לי די....שבי כבר לנוח... והפיברו בכל הדרו חוגג עלי בלי רחמים וחוצמזה ....יהיה טוב... אוהבת חטולית

10/10/2018 | 13:06 | מאת: חטוליתוש

כתבתי היום הודעה ארוכה אצל שם. ... לא יודעת מתי תעלה... חטולית

כבר ערב מתקשה לכתוב אבל שתדעי שגאה בך אוהבת ואתך תמיד

09/10/2018 | 15:41 | מאת: אביב

נשבעת לכם שכתבתי לכן ארוכות לך חטולית ולסוריקטה חטולית אני לא מתכוונת שאת קרבנית ברור שמותר להיות מאוכזב לכאוב להיות מתוסכל התכוונתי שהדברים צריכים להיות יחד גם לראות את הטוב וגם להתאכזב ....תמיד יש טוב ותמיד יש כאב יחד סוריקטה אהובה כואב שאין מילים פשוט נבלות ושאר מילים לוקח זמן כמו שאני עברתי לא מזמן אמנם לא אותו הדבר אבל דומה במהות של הפחד והניכנסות למקום המוגן שלך ועושים בו כרצונך ... .ועוד חתולה ...באמת שניגמרו לי המילים ....אוהבת אותך מאוד שימרי עלייך את חשובה ויקרה מאוד מאוד מאוד

09/10/2018 | 18:49 | מאת: חטוליתוש

לפעמים קורה שהודעות מתעכבות..עשית רענון ? ואני באמת משתדלת לשמור על עצמי בכל תחום.... צריכה עכשיו לעשות סי.טי לראות וגם בדיקת משטח להליקובקטר...בגלל השיעול וכל השאר.... היום הנכדה המיוחדת שלי אצלי מאחרי הגן.... מענין..הכנתי לה מלווח עם מלא גבינה צהובה כמו שהיא אוהבת... ומה... היא סיימה כמעט הכללל.... עכשיו גם קיבלה הפתעה וגם יכולה לראות את התוכניות שהיא אוהבת בטלויזיה.... ניסתה לעשות לי הצגות אבל לא ויתרתי לה והנה שסיימה ממש מרגישה שהרוחתי בגדול אוהבת כל כך את המיוחדת שלי אוהבת גם אותך אביבוש הכל בסדר מאמי שלי חטולית

09/10/2018 | 18:59 | מאת: אביב

גם אני אותך שימרי עלייך גם אני בסדרת בדיקות .. הגיע הזמן חעשות אוברול .....

09/10/2018 | 21:19 | מאת: חטוליתוש

גמני בתחילת סידרת בדיקות אוברול אומנם לא עולה עלי ח ח ח אבל בדיקות מקיפות כן כבר התחלתי השבוע בדיקות דם כולל תפקודי כליות בגלל הסכרת ועכשיו אצל הרופא ראות בדרך מחכה לי גם רופא ראומטולוג בגלל הפיברו ואחר כך שוב ביופסיה לבלוטות ואת השאר אני לא זוכרת.... אוהבת חטולית

09/10/2018 | 07:12 | מאת: אביב

הי שמחה שאתן כאן אוהבת אותכן חטוליתוש יש המון טוב ואת יודעת את זה ...לא צריך לחפש צריך רק להסכים לראות אותו מעבר למקום הכואב הקשה -הקרבני .. סוריקטה תודה שניכנסת וכתבת ממש דאגתי וטוב שאת שומרת עלייך את לא צריכה לדבר את צריכה רק לעבור את תקופת הכעס והאבל כמה שיותר אסופה ואז להמשיך . אבל חייב להיות שם כעס ורצון של נקם ואבל על מה שאבד .. תהליך ינשופי כייף שאת כאן ולא בורחת .. חיבוק לכולכן

09/10/2018 | 08:50 | מאת: ינשוף

בוקר טוב אביב יקרה לא בורחת... רק בניתוק😊 מאחלת לנו יעבור היום בשקט ורוגע אני הרבה עייפה ובטוחה שאת מבינה את זה... אוהבת ינשופים

09/10/2018 | 09:22 | מאת: סוריקטה

אנ'לא כל כך מצליחה לעקוב בינתיים. האבל הזה הוא הרבה יותר מ - על האובדן של חפצים וגם של חתולה. זיפת. בוקר טוב סוריקטה

09/10/2018 | 11:01 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה יודעת כמה מאמץ צריך עכשיו לכתוב- תודה שכתבת-הייתי מודאגת מאוד.. מבינה שממש קשה אבל הוא ..ללא מילים איתך ינשופים

09/10/2018 | 12:41 | מאת: חטוליתוש

לא הבנתי על איזה מקום קורבני את מדברת.... לא כתבתי ולא התנהגתי כמו קורבן לשום דבר רק קצת אכזבה וטו לא ומותר להתאכזב מאמי... חוצמזה ....לא חשוב הולכת לבדיקת תפקודי ראות כי עדיין מלאה בליחה צמיגית ורופא הראות שעכשיו באתי ממנו קרא לי לבוא דחוף.... אז נשתמע בהמשך... חטולית

09/10/2018 | 12:43 | מאת: חטוליתוש

שמחה מאוד שאת גם כאן נראה שדברים יסתדרו לך בהמשך .... כלומר.. שתזהי את.... איתך יפתי חטולית

08/10/2018 | 09:15 | מאת: חטוליתוש

כבר חזרתי מבדיקות..... עדיין יש לי סידורים.... נרדמתי ב..10 בלילה....וישנתי עד ...7.15 כשצלצל השעון המעורר כמה טוב לקום מוקדם ולהרגיש את היום עוד לפני, במיוחד כשיש עוד מה לעשות וסוריקטה היפה שלי עדיין לא חזרה מאוד מקווה שלא קרה משהו רע במשפחה שלה... מחכה לה בסבלנות כי אין בכל מקרה מה לעשות.... אוהבת המון חטולית

08/10/2018 | 11:56 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה טוב לי שאת כאן בהחלט טוב לקום מוקדם.. גם דואגת מאוד לסוריקיטה שיהיה יום רגוע אוהבת ינשופים

לפחות אתן כאן השארתן אותי שם לבדדדדדדד וסוריקטה .....אני מאוד דואגת אבל מחכה ...

אווי אביב יקרה כן כתבתי שם אבל הוא לא העלה את ההודעה שלי את יודעת שאפילו שאני לא כותבת את יקרה לי מאווווווד!

08/10/2018 | 14:31 | מאת: חטוליתוש

אביבוש מאמי אני כתבתי לך אבל עדיין לא עלה.... ולא הבנתי מיזו גולם שענית לה... אבל תמיד משתדלת לעמות לך בכל מקום אהובה לא משאירה אותך לבד חטולית

08/10/2018 | 14:46 | מאת: אביב

לא שתענו לי שתיכתבו שם שלכם זה מבאס שהכל שלי ...... וגולם זאת בחורה שבאה והולכת יותר הולכת ואני ממש אוהבת אותה מזהה אצלה את המלחמות הפנימיות ... חיבוק לכן ליום קסום

08/10/2018 | 17:16 | מאת: חטוליתוש

אין לי כרגע משהו מיוחד לכתוב וגם כך קשה לי הכתיבה אז משתדלת לפחות לענות למי שכן כותבת ונהיה שם קצת מוזר שמעטות באמת כותבות כנראה בגלל הלחץ של החגים והחופשות.... אני לא יכולה לכתוב של על כלתי ועל מעלליה כאן בנינו זה אחרת ...שם זה.. יתקבל ממש רע מאוד.... ואם גם ככה בקושי את סוריקטה וינשופית מתיחסות להודעות שלי.... צריכה להזהר ..... לשמור על עצמי.... כמו שאת תמיד מזכירה לי נכון? אוהבת חטולית

08/10/2018 | 18:11 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה אני מבינה את הצורך לתגובות מאווווווווווווווווווד! לפעמים לא נעים לי שאנחנו כותבים ואני לא מגיבה או מעט מגיבה לך או לאחרות מבינה שאת שומרת על עצמך לא יכולה להבטיח אבל אשתדע להגיב כמה שאני יכולה את יקרה לי חטולית ינשופים

08/10/2018 | 18:21 | מאת: סוריקטה

אבל ממש קשה לי ואני בוחרת שלא להתפרש על כמה פורומים או עוד אתרים במחשב (או במציאות) עכשיו. אז רק שם, וגם זה בקושי. לא קראתי מה הלך פה, אבל ראיתי שהזכרתן אותי. אני כאן, אבל קצת הרבה בבלבלה. גם אני, אולי, מחכה לי, זה בסדר. סוריקטה

08/10/2018 | 19:51 | מאת: חטוליתוש

טוב שנכנסת וטוב שהשמעת קול.... מבינה שעובר עליך משהו לא טוב לפחות עכשיו אני רגועה יותר... באמת שהדאגת את כולנו כשמתאים לך.... אוהבת חטולית

08/10/2018 | 19:54 | מאת: חטוליתוש

אני יודעת שקשה לך לא באה בטענות.... להפך.... ציינית שרק אתן שם וכולן שם רוצות תגובות.... מרגיש לא נעים... כמו כמעט להיות לבד אוהבת אותך חטולית

08/10/2018 | 20:14 | מאת: חטוליתוש

עכשיו קראתי אותך כי רק לפני כמה דקות ההודעה שלך עלתה וכתבתי לך גם שם..גם בהודעה הקודמת שלך אוהבת חטולית

08/10/2018 | 21:14 | מאת: ינשוף

חטולית יקרה 💗 את יקרה לי מאוד

08/10/2018 | 21:16 | מאת: ינשוף

סוריקיטה יקרה ליבי איתך את לא לבד תודה שכתבת💗

1 ... < 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 > ... 171