בנות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ההודעה שבשנייה זאת שאני רואה יש לה כותרת באנגלית ושיימינג, וסביר שתוסר - הלכתי לחפש בגוגל. וראיתי שמישהו מציף כל מיני פורומים בהודעות דומות בשנה האחרונה. כולל הפורום הזה מספר פעמים. עורכי דין במקומות אחרים שלחו אותו לדווח במשטרה. לא ברור מה הקטע. מקווה שלא תבינו על מה אני מדברת וכבר לא תראו את ההודעה ההיא.
מניחה שיוסר מחר בכל הפורומים של נפגעות יש טרולים זה אחד מהם ....
טוב, נו. לא מכירה ת'פורומים האחרים של נפגעות. X ו ס זה אותו מקום במקלדת
האמת לגבי הסוx תיארתי לעצמי . סתם אני לא ממש אני ... ולגבי הפורומים האחרים ...לא לכאן ...בכלל כל המדייה הזאת מרגישה חשופה עם עור דק מידי
אני גם לא רוצה להכיר עוד. כבר הרבה יותר מידי בשבילי. וזה בסדר. רק דעו שקורה שאני מדלגת על הודעות ולא עוקבת רצוף. וזה בסדר - גם אני מאלה שלפעמים לא מבינים מה קורה ולא מרגישים שייכים ובתחושה שאין להם מילים וחשופה ולעתים מכורה ועוד כהנה וכהנה. אנחנו גם באות עם זה מהבית. שבוע טוב ואור, ס
התכוונתי שבגלל שהיצור הזה מסתובב כאן לא בא לי לתת רשימה של מקומות שהוא כבר היה בהם . בעיקרון כמעט כולם כבר לא פעילים או פעילים בצורה מאוד מעוותת לכן ניסיתי לשמור על המקום הזה ....מצטערת אם שוב נפגעת ...
גם קודם הבנתי. זה בסדר. ס
ובעיניי - לא אנחנו שומרים על הפורום. הוא שם כי מתקיים האינטרנט ומערכת הניהול של דוקטורס; אין בעייה להגיע אליו בחיפוש פשוט בגוגל וכד'. כשיודעים מה רוצים לחפש. וזה בלי שנאמר מילה בשום מקום. הפורום, כנראה, סך הכל מעניין קבוצה קטנה מאד של אנשים; גם פה אין הרבה תנועה. כתיבה מאולצת כדי להחזיק אותו כביכול - זה קצת כמו לדאוג שאמא תמשיך לחיות, כי אנחנו אשמים בסבלה ומחלתה (זו הפרשנות שלי ונראית לי כרגע, אולי אני טועה וגם זה בסדר). עובדה היא שאנשים לא העתיקו את הקישור (כי אין היפרלינקים) ואחר כך נכנסו לכתוב כאן. אם כבר אינטרנט ואנחנו משתמשים בו - אנחנו כבר בעידן הפייס והווצאפ ששם יש הרבה יותר שליטה. אפשר הרי ליצור קבוצת פייס עם משתמשים בשמות קיקיוניים והיא תהיה סגורה. אפשר יהיה בקלות לחסום וכדומה. הסיכוי למעבר קטן, לדעתי, וזאת עכבה גדולה. ברור. אבל לא רק טכנית. מדוע אנחנו נצמדים דווקא לכתובות המסוימות בדוקטורס שיש לנו קשר עבר אליהן (כמו לבית של אמא, שוב פרשנות שלי שניתן לחלוק עליה) ופחות מוכנים לשינוי ומעבר לבית חדש עם אותם משתתפים - זו שאלה. ימי עבודה לפנינו ס
לא יודעת איך להסביר אותי .... ברור שבלי דוקטורס לא יהיה כאן פורום אנחנו לא האל וכלום ביקום הזה לא תלוי בנו מעבר לפעולות שלנו. בקשר לפורומים ,דווקא אין כאן שמירה נוסח שמירה על הבית שגם זה בדינמיקה המשפחתית משתנה .. היו עוד פורומים לנפגעות שהתנהלו עי מנהלים אבל כמו שאודי יש לו את הייחוד שלו לאידה היה את שלה . היא הייתה זמינה לכולן כאן ובמייל ומתי שצריך היה ...גם לא ההיתה לה בעיה להעביר מייל בתנאי ששני הצדדים הסכימו על כך ... ומכוון והיא גם עשתה בית חם ומפגשים אז חלקיינו מכירות זו את זו....זה היה מעבר לפורום אינטרנטי זה היה בית ... אידה ניהלה את המקום 11 שנים ביציבות גם שגרה בחו"ל בשלב מסויים חטולית נעלמה לא ידענו מה קרה לה ....גם אחרות עזבו כל אחת וסיבתה אידה פחות ופחות נכנסה ואנחנו שמרנו על המקום ועל עצמיינו ובכל בעיה הייתה אידה שנפנה אלייה ...אבל אז אידה קיבלה ארוע מוחי ..ואחרי תקופה של שנה או שנתיים החליטה שהיא עוזבת הפורום נשאר תמיכה .. היה לי חשוב שהפורום ישאר פעיל למקרה שחטולית(שכבר ידענו על האירוע ) או מתמודדת יחזרו ויש עוד בנות שאולי יום אחד ישובו .... הפורומים האחרים לנפגעות נוהלו עי מטפלות התחלופה הייתה נוראית לרוב מי שהחליפה הייתה אחת הבנות זה יצר בעיות של גבולות מטורפים .. כאן ,גם שאנו כותבות את הקושי הוא לא צהובון ואין תיאורים ובהם כן היה .. לכן יש לפורום הזה ולפורמט הזה של דוקטורס חשיבות בעיני . וכן בתקופה שהיה לי פייס הייתי בקבוצה כזו ...שמקטנה הפכה להמונית ויותר גרוע נוספו בנות צעירות שאיימו בהתאבדות ומצאתי את עצמי בלילות מנסה לעזור להן וחצאי לילות מתכתבת איתן עד שהתייצבו ....זה לא מה שאני צריכה מפורום אז פרשתי .... וכך הגעתי לאודי ....אבל גם שם נגמרה דרכי ואני לא מוצאת שם את הפינה שמתאימה לי ...וכאן בנעליי בית הישנות והעטיפה אני מרגישה עוד מחוברת ....ואולי גם זה ישתנה הדברים הם דינמיים ... שבוע טוב ויום נעים מעבר של אותם משתתפים למקום אחר מציאותי יותר אם שמות בדויים זה בדיוק כמו כאן ....אז אולי הקושי והפחד משינויים די מקבע .... בכל מקרה כרגע זה מה יש לפחות מבחינתי והפסקתי להלחם בעצמי למה ואיך .....
על ההיסטוריה. חלק מהדברים שסיפרת חדשים לי לגמרי. וברור שמשנה המקום והבסיס. ואם אפשר לשאול - מה משמעות הכינוי הראשון שבחרת 'בוחרת בשינוי ' שאבין יותר טוב גם את זה? אם זה בסדר... עבורי, שוב, הוא חדש. לא ידעתי מזה עד לפני זמן קצר. ס
יש עוד משהו שחשבתי עכשיו שמייחד את המקום הזה מאחרים ... זה שאין כאן מנהל וכולנו שווים ולכולנו האחריות לשמור או להרוס את המקום ....זה באמת קבוצת תמיכה אמיתית ...כמובן גם זה שכן נכנסו בנות משם לכאן עושה את זה פחות פיצולי ומופרד בעיני ... ומביא איתו את המורכבות שלו ... לגבי השם שלי .....נכנסתי לכאן כשהייתי חצי שנה בטיפול , השמות כאן היו כאלה ....ומכוון שבאותה תקופה עוד לא הבנתי את הניתוק ועומק הפגיעה , אז הכוחות היו הקו המוביל אז בוחרת בשינוי ...משהו שיש בו תקווה רוחות חדשים שינוי .... כשנכנסתי לאודי בחרתי בשם כמו שם כמו הילה או שירה או כזה ....כי זה נראה היה לי הולם את הפורום מה להביא פתאום בוחרת בשינוי ... וכדי שכאן תדעו שזאת אני המשכתי עם האביב לא לייצור פיצול ....אבל הפיצוץ ההוא שם , גרם לי לרצות למחוק את אביב ואת כל מה שהיא מביאה איתה ולהישאר במקום החזק שבוחר בשינוי ....ונוח לי בו כמו בזוג נעליים ישנות ... כרגע החזרה לשם הזה יש בו מהפיצול , קצת כמו הס ....ואת האמת אני לא מצליחה להבין למה אני נכנסת שוב ושוב ושוב .....בלי יכולת להתנתק מהמדייה הזאת ...וכאן אני מתחברת למה שכתבת אולי לא לשמור על הבית יותר פשוט מפחד לנתק את הישן ולהתקדם עם שינוי עם אחר ...
הי אביב + בוחרת בשינוי נראה לי שה - ס' ובמקביל השם הישן שלך הם שמות רגרסיביים. חוזרים למקום המכווץ. ואני חושבת שיש גם המון חרדה. שיראו. או שלא יראו. אבל צריך להבין (כתבתי את זה שם המון), לפחות ככה למדתי - כשמשהו מתכווץ, מת, נעלם, מתאדה - משהו אחר תופס את הנפח. המשהו האחר הזה הוא חלק אגרסיבי בנו בעצמנו. ובדרך כלל חלק שמזדהה עם המקום היהיר. כתבתן על פיג'מה ישנה - ונזכרתי שכמעט יש אצלי חוק כזה - או להעיף מהבית בגדים של פעם, כי יש איתם זכרונות של לפני השינוי, או לא ללבוש אותם, או לפחות לשים לב מתי אני כן נמשכת ללבוש אותם. כלומר, זה לא בהכרח חיובי לחזור אליהם. רק בכאילו. זה במקרה שלי. הייתי רוצה לשאול גם לגבי החשש מלהביא חלקים אגרסיביים לטיפול. האם יש חשש שהטיפול יתמוטט בגללם, ולכן מביאים אותם, בדרך כלל באופן סמוי למקומות אחרים, נגיד כמו הפורום, שהוא לא טיפול ומקבלים בדיוק את התגובות שמשחזרות ופחות מתקנות. כלומר, ייתכן פיצול מהטיפול. אלה רק רעיונות למחשבה. אני לא יודעת מה נכון, ולכל זמן. להגיד עליך שאת דמות מושלמת או כל מיני מחמאות ורק מחמאות - בעיניי - יש בזה משהו שלא רואה אותך / אותי. לספור רק את הפגמים ולהפוך את זה לכולך - נו, זה מה שמצמצם. אז איכשהו איזון. זהו בינתיים. ס
דווקא לא הגיעו דווקא חלקים אגרסיבים ...למרות שהשארתי שם בחמישי הודעה די כואבת משהו קרבני 😊 החלקים האגרסיבים מגיעים לטיפול כבר המון זמן שיש להם מקום ... ומעולם לא חשבתי שאני מושלמת או שאני דפוקה ....וכן בשם הזה יש משהו לא נראה .... תיראי בלי להעליב או לריב ....המילים שהשארת לי שם על כמה השם שלי בכל מקום וחנק אותך ...השאיר אותי מכווצת וברצון למחוק את השם ההוא לגמרי ....זה יקח זמן להרגיש אחרת תהליך ....😊
מורכב מפחד מלכעוס ופחד שיכעסו עלי ופחד מהחלקים האלה בכלל ...ברמת השיתוק בקיצור בטיפול לאט לאט מפרקים ומחברים ופורמים קשרים וקצוות לא ברורים ... הקושי הכי גדול שלי זה לקבל את החלק הדיכאוני ... להביא את החלק הזה לטיפול קשה אבל מגיע לחבר אותו אלי נורא ואיום ... אבל זה אצלי לא יודעת ....אולי כי גדלתי בבית של כוח
ראי, גם המילים 'עצוב פתאום מתאים לך (לכן) לכתוב כאן' איחולי ההלוואי ההם שלקח לי חודשים לאתר אותם וחשבתי שרק נדמה לי ומילים שנראו בעיניי כהשלכות כך שאפילו לא קראתי והניסוי הוירטואלי שהוא העיף אותי טוטאלית לכל הרוחות. שנחווה כפצצת אטום ואז קיבלתי את המלצת המטפל לחתוך. עשו אצלי לא פחות לכן פה 'אני' ס כי מה פתאום מתאים לי לכתוב כאן כי כשזה נכתב - המילים 'יש לך מקום 'נמחקות ומתבטלות. בעיניי - בכל אחד יש חלק במידה זו או אחרת של מושלם או דפוק. הבטחתי להפסיק לכתוב ואני לא מקיימת. זה כנראה מאד לא תקין. אני רואה מה שאני רואה, שילמתי הרבה מאד מאד כסף כדי להשיג את הראייה הזו, לא בטוח שמדובר בהשלכות גמורות תמיד, ועל אף שאני עדינה מאד בדרך כלל, כנראה שאיני ממש הדמות הנכונה לומר לאחרים. וגם למה שאחלק את זה בחינם. יש טיפולים וקשרים שנבנים וכנראה שהמתאים יותר זה שם. וגם בגלל שהטיפול מאד יקר יש לזה משמעות משלו. אני לא כועסת עכשיו. אין לי כוח לכעוס. X
אבל את יודעת זה לא פייר .. אני לא תקפתי אותך ... והציטוטים שאת מביאה את מוציאה אותם מההקשר.. תקפתן אותי שם שהפורום כאן מפצל ושזה בגידה ועוד ועוד ...זה היה בחמישי ואז בשישי בבוקר ניעלתן כאן שיח אז כן כתבתי לכן שפתאום מתאים לכן ....כן זה כאב לי בטרוף .. כולכן הייתן נגדי כאילו הייתי אוייב העם ועל מה על זה שאודי כתב לי שאני בסדר או שאני נהדרת כי כתבתי שאמא שלי רצתה ילדה אחרת .. .שאלוהים יעזור לכן זה היה לעודד את הקטנה ואל האיחול ההוא כבר הסברתי לך מליון פעם מה גם שכתבתי לך ברגע שהבנתי שבעצם כל פעם שכתבת בעץ שלי זה לא היה מכוון אלי כי אם הצטמצמת על העץ שלי כדי לא לתפוש מקום ...ובעצם אני חשבתי שזה מיועד אלי ומכאן ההתנגדות. אחת הסיבות שאני לא כותבת שם זה כדי לתת לך את המקום . גם הבנתי שמה שאני כותבת מכאיב /מפריע לך אמרתי לעצמי לא נכתוב לך ...עניתי לך כי שאלת אותי ...מצטערת ששוב את מרגישה ככה... ואת יודעת לא רק מילים שלי פירשת אחרת ממה שהם ...ובאמת כואב שאת חושבת שאני נגדך ההבדל בן המילים שאת שלי את הבנת ככה ובעין צדק לא הייתה בהם כוונת פגיעה ואני מצירה שנפגעת... אבל את ואחרות פשוט גרשתן אותי משם ... ועזבי השיח הזה לא יוביל לשום מקום רק לעוד פגיעה ועוד פגיעה....אני לא יודעת מה הדמות שלי מסמלת בעייניך אבל וזה מה שכתבתי שמשהו בי מת .. כדי שאת תרגישי שם או כאן טוב אני צריכה למות /להעלם ..... אז משם נעלמתי כמעט ועוד שנייה לגמרי ....וכאן קצת יותר קשה לי ללכת למרות שאם לא הייתי כותבת לך כנראה שלא הייתי כותבת ....לכן כתבתי בבוחרת שלא תיראי את השם השני .. והצימצום שלך כרגע למה הוא ?? כי הזכרתי אגרסיבים .. זה בסדר בכולנו יש ...זה לא נעים לראות שהשני נפגע ממני אבל תזכרי בכולנו יש ..אני באמת לא כעסתי אני נפגעתי ....ולא יודעת אם זה משנה לך בכלל ...את עדין חשובה לי מאוד .אני עדין רואה בך את הטוב ומכירה גם את הרע ....❤💙 בעיני את שלם יפיפה ....אל תלכי לא מכאן ולא משם ...יש לך בהחלט מקום ...ושאלתי אותך כמה פעמים בכמה מקומות מה את צריכה ממני כדי לא להרגיש ככה.... תנסי פעם אחת להרגיש קטנה מצומצמת אבל לא בורחת זה אפשרי 💟💜 אני לא אגיב לך יותר.
הי אביב יקרה, זה לא צריך להיות אפקט נדנדה של או את או אני משהו פה לא נכון ומשחזר. זה אמור להיות גם וגם ולכל אחת הגבולות וההגדרה הברורה שלה (זה מה שאני מנסה לומר הרבה פעמים). צריך להיות ברור מה זאת אביב ומה זאת סוריקטה ופחות ערבוב בהרגשות של שתינו. נפרדות. אנחנו לא חייבות לכתוב אחת לשנייה, אם זה נחווה כחיטוט בפצעים. אני בדרך לעבודה, סוריקטה
ואת יודעת אני יכולה להראות לך מליוני מקומות שנפגעתי ונשמתי ולא הגבתי ....בדיוק כמוך ואני יכולה להראות לך מילים כאלה שאודי כתב לך במליוני פעמים בסופו של יום ....את מאוד מאוד חשובה לכולם .... וחבל שאת זה את לא רואה וזה תהליך שקורה אבל לאט ...אבל תני לו צאנס .. תני צאנס לעצמך לראות את הטוב שבך לצד הרע ...תני צאנס לעצמך לראות שאנשים אוהבים אותך גם אם הם כועסים או נפגעים ...ממשהו שאמרת (ואני כותבת את זה גם לעצמי ...כמה שאנחנו דומות ) אל תלכי ....זה מלמד בדרך הקשה והאמיתית הרבה יותר מהטיפול וזה בחינם 😊אבל בלי הטיפול כנראה לא היינו יכולות לראות את זה שיהיה יום נפלא
שניתן למצוא הרבה מאד קווי דימיון בינינו. יכולה להבין איפה נפגעת גם בלי שתביאי ציטוטים. יכולה להבין איפה הקנאה מכל צד לכל צד, ולא רק אנחנו, כאשר הדמות המנחה נחווית כמשמשת, אף אם לרגע, כאמא שמכסה בשמיכה ללילה טוב, נגיד. בשורה התחתונה - אם יש הרס - זה בעיקר אנחנו במו ידינו. לפחות בעיניי. ס
ההרס מכוון כלפי עצמיינו ולדעתי החלקים הפגועים שלנו חווים את ההרס שמופנה כלפי עצמיינו כמופנה כלפייהם...כלומר כשאני מפנה אגרסיות פנימה אלי חלקים בך חווים את זה מולם וההפך ...אולי מתוך הפחד מהאגרסיות והבריחה מהם שמה יש הזדהות וחיבור .
